ניתוח סיבתיות, ניתוח סיבה ותוצאה, פירוק לגורמים של סיבתיות, לוגיקה, 4 ידיעות בתהליך סיבתיות, האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? מהו ניתוח סיבתיות וכיצד מפרקים סיבה ותוצאה? הנושא שאליעד כהן מסביר הוא ניתוח סיבתיות ופירוק של מושגים, רעיונות ומשפטים למרכיביהם הבסיסיים ביותר. אליעד כהן מדגים כי לכל מושג או משפט שאדם אומר יש ... כל אחת מהשאלות האלו חיונית, כי גם אם חלק אחד מהן לא נכון, זה מספיק כדי לשבור את משפט הסיבתיות כולו. איך מנתחים סיבתיות כשהיא כוללת רצונות ומחשבות? אליעד כהן מרחיב ואומר שכאשר מדובר ברצונות ומחשבות, הניתוח נהיה מורכב יותר. למשל, כשאדם אומר ... היא בהבנת המציאות ובהכרה במורכבות של כל אמירה, משפט או מחשבה. הוא מדגיש שככל שאדם מתאמן יותר על פירוק סיבתיות, הוא יוכל לבחון ביעילות ובמהירות גדולה יותר את המציאות סביבו, להבין את המחשבות של עצמו ושל אחרים, ולהגיע לתובנות מדויקות יותר לגבי החיים שלו והמציאות בכלל. מהי סיבתיות? איך לפרק סיבה ותוצאה? בדיקת אמיתות טענה ניתוח משפטים מורכבים פירוק מושגים לדוגמה צבעים האם הסיבה מחייבת את התוצאה? ...

סיבתיות למתקדמים, מבוא לניתוח סיבתיות, נוסחה לבדיקת סיבתיות, 3 שאלות לשאול, 3 דרכים לגלות מה הסיבה, איך לחקור סיבה ותוצאה? איך להבין דברים, מחקר סיבתי, קשר סיבתי, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, איך לנתח דברים מהן שלוש השאלות שחובה לשאול כשבודקים קשר סיבתי? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו את הדרך הנכונה והמדויקת לחקור ולנתח קשרים סיבתיים, ומציג שלוש שאלות עיקריות שצריך לשאול בכל פעם שניתנת טענה על סיבה ותוצאה. הוא מפרט על חשיבות הבנת סיבתיות בצורה יסודית, ומדגיש כי ללא הבנת השאלות הללו, לא נוכל להבין באופן עמוק האם סיבה מסוימת אכן הביאה לתוצאה, ... להגיע להבנה עמוקה של סיבות שורשיות יותר, או לזהות שהסיבה עצמה אינה מוחלטת ואולי שגויה. דוגמאות מפורטות להמחשת ניתוח סיבתיות: אליעד מביא דוגמאות רבות להמחשת השיטה: לקוח אומר שלא יקנה מוצר כי המוצר יקר. יש לשאול האם המחיר הגבוה ... עוזר בפועל? אליעד מדגיש שבאמצעות יישום מתמשך של שלוש השאלות הללו, ניתן להגיע להבנה עמוקה יותר של כל קשר סיבתי, לפתור סתירות פנימיות, להבין טוב יותר את עצמנו ואת התנהגותם של אחרים, וגם להשתחרר מתקיעות בחיים. זה מאפשר לראות ... קרובות מסתירות בתוכן אפשרויות רבות אחרות. אליעד מסכם בכך שאם נשאל תמיד את שלוש השאלות הללו על כל קשר סיבתי שנראה מובן מאליו, נוכל להעמיק את החשיבה שלנו, לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות, להבין לעומק את עצמנו ואת העולם, ולמצוא פתרונות יצירתיים ומדויקים יותר למצבים בחיים. איך להבין קשר סיבתי? מהי סיבתיות מחייבת? האם הסיבה היא הכרחית? ניתוח סיבה ותוצאה מהי סיבה מאפשרת? איך לבדוק אמיתות של סיבה? איך לחקור סיבתיות לעומק?

ניתוח סיבתיות, מה הסוד של אליעד כהן? איך לפתור כל בעיה? 4 שאלות לניתוח בעיות, ניתוח קשר סיבה ותוצאה, איך להחליש רצון? איך לפתור פחד? איך לפתור בעיות? נוסחה לפתרון בעיות, איך לנתח סיבה ותוצאה? 4 שאלות של ניתוח סיבתיות מה הסוד של אליעד כהן בפתרון בעיות בעזרת ניתוח סיבתיות? אליעד כהן מציג נוסחה של ניתוח סיבתיות שהיא כלי יעיל לפתרון בעיות, הפחתת פחדים ורצונות שליליים, והחלשת מחשבות שמכבידות על האדם. על פי הנוסחה, כל בעיה ... שיאהבו אותו, ואם היא מחייבת את הרצון הזה. אם התשובה היא לא, אז הרצון ייחלש, וזהו שלב חשוב בניתוח סיבתיות. איך ניתוח סיבתיות עוזר בהחלשת רצון? הנוסחה מציעה ארבע שאלות שמסייעות להחליש רצון או מחשבה שלילית: 1. האם התוצאה מחויבת? - האם ... סיבה לתוצאה, ובמהלך התהליך מתחילים להבין שהרצון או המחשבה לא תמיד מחויבים כפי שנראה בהתחלה. ברגע שמבינים שאין קשר סיבתי מוחלט, הרצון או המחשבה מתחילים להיחלש. דוגמאות נוספות ליישום ניתוח סיבתיות במהלך ההרצאה, אליעד מספק מספר דוגמאות להמחשה של ניתוח סיבתיות: - חוקר משטרה והאישום ברצח: אם שוטר מאשים אדם ברצח בגלל שיש לו משקפיים, השאלה הראשונה תהיה: האם המשקפיים באמת מחייבים את הרצח? אם לא, הקשר הסיבתי נשבר. - קורונה וסגר: כאן, אם נשאל אם הקורונה מחייבת סגר, השאלות הנוספות יכולות להיות: האם הסגר באמת נגרם ... מחייב פחד, והאם אפשר להישאר שליו גם כאשר צוחקים עליו. איך ליישם את הנוסחה בחיים האישיים? הנוסחה של ניתוח סיבתיות נועדה לא רק להחליש רצונות שליליים, אלא גם כדי לפתור בעיות ולהתמודד עם פחדים וחרדות. כל אדם יכול להשתמש ... בשיטה שיכולה לעזור לאדם להבין את מהות הרצון או המחשבה, ולהתמודד איתם בצורה יותר ברורה ומועילה. הכוח של ניתוח סיבתיות טמון ביכולת לזהות סיבות מיותרות ולהחליש אותן, כך שהרגשות והתגובות לא יהיו כל כך חזקות. ניתוח סיבתיות איך למצוא את הסיבה האמיתית לבעיה טיפים לחקירת רצונות ומחשבות דרכים להתמודדות עם פחדים וחרדות החלשת מחשבות טורדניות מהי הנוסחה הנקראת ניתוח סיבתיות ואיך היא קשורה להחלשת רצון? נוסחה שניתן להשתמש בה כדי לפתור מגוון רחב של בעיות אישיות ורגשיות נקראת ניתוח סיבתיות. הרעיון הוא שכאשר רוצים להחליש רצון, או להיפטר ממחשבה שלילית, אפשר לנתח את הסיבה והתוצאה שבאות לידי ביטוי בציר ... הוא מחייב את הרצון הזה. אם מתברר שאפשר לא להעריך את עצמי ובכל זאת לא לרצות שיאהבו אותי, הקשר הסיבתי נחלש, והרצון עצמו נחלש. מדוע כל כך חשוב להבין מהי סיבה ומהי תוצאה? דוגמה להמחשת חשיבות ההבחנה בין סיבה ... שהיא הופיעה רק לאחר שכבר היה רצון - אז היא לא יכולה להיות הסיבה האמיתית. איך השאלות של ניתוח סיבתיות מסייעות להחלשת רצון? יש ארבע שאלות עיקריות העוזרות בפירוק הקשר שבין סיבה לתוצאה ובהחלשתו של רצון לא רצוי: 1. ... הרי שאין הכרח באותה סיבה (חוסר הערכה), ואז הרצון שהתבסס עליה נחלש עוד יותר. אילו דוגמאות ממחישות את ניתוח הסיבתיות? ישנן כמה דוגמאות מפורטות להמחשת השיטה: חוקר משטרה והאישום ברצח: אם שוטר עוצר אדם ומאשים אותו ברצח ראש הממשלה ... ומקדימה את התוצאה (פחד), והאם היא מחייבת את הפחד? כך אפשר להחליש פחדים או חרדות על ידי פירוק הקשר הסיבתי. מצב של בגידה: למה אני עצוב? כי אשתי בגדה בי. נשאל: האם זה מחייב להיות עצוב? מתברר שלמרות בגידה, ... למצוא את הסיבה האמיתית לבעיה טיפים לחקירת רצונות ומחשבות דרכים להתמודדות עם פחדים וחרדות החלשת מחשבות טורדניות דוגמה לניתוח סיבתיות, איך לנתח תהליך סיבתי? תרגול ניתוח סיבתיות, מהי סיבה? מהי תוצאה? ניתוח סיבתיות של סגר הקורונה, מה הנוסחה של אליעד כהן? מה השיטה של אליעד כהן? האם הסיבה מחויבת? האם הסיבה אפשרית? ...

סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה ... של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה למה? היא סיבתית באופן מובהק, כי אתה שואל על הסיבה לקיום דבר מסוים או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום ... משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה ... פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי מבנה המציאות והאופן בו אתה יכול לתפוס אותה, וזה עצמו כבר סיבתיות נסתרת. האם אפשר להבין שאלות ללא תפיסת סיבתיות? אליעד מציין כי אי אפשר להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל ... בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה ... יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים של אותו רעיון מהותי. הוא טוען שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים ... סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה אפשרית. בסיכומו של דבר, אליעד אומר שהבנה אמיתית של מושג הסיבתיות והאקראיות מאפשרת לאדם לראות את המהות העמוקה ביותר של המציאות, שהיא שהכל סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות יומיומיות כמו אכילה, ומציג את השאלה: למה אנחנו אוכלים? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש לו סיבה, או האם יש מצבים שבהם לא ניתן ... או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. ... נובעת מתוך סיבה ישירה. כלומר, כל פעולה שאנחנו עושים - גם אם איננו מודעים לה - מבוססת על הנחות סיבתיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי יכול להבין שאלה בלי להבין את הסיבתיות שמאחוריה. הוא טוען כי לשם כך, המוח שלנו חייב להניח כי יש קשר בין סיבה לתוצאה, ואם לא היה ... היינו יכולים להבין שאלה כמו למה הלכת? או למה עשית את זה?. כך, הבנת השאלות, בעיניו, מחייבת את קיום הסיבתיות בתודעה האנושית. האם קיימת אפשרות של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, ... תוצאה של סיבה (הגוף צריך אוכל) או יכולה להיות אקראית, ללא סיבה ברורה. מהו הדטרמיניזם ואיך הוא קשור לעקרונות הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי הדטרמיניזם הוא גישה שמניחה שכל דבר במציאות קורה באופן מחויב וכתוצאה ישירה של ... סיבתית. הוא מציין שברגע שאנחנו מתחילים לשאול את השאלות הללו, אנחנו לא יכולים להבין אותן מבלי להבין את עקרונות הסיבתיות או האקראיות שמאחוריהן. ללא הבנת עקרונות אלו, השאלות ייוותרו פתוחות. סיבתיות האם כל דבר נובע מסיבה? אקראיות מול סיבתיות דטרמיניזם מנגנון שאלת שאלות האם יש סיבה לכל דבר?

פחד גישה וניתוח סיבתיות, פירוק פחד גישה באמצעות ניתוח סיבתיות, ניתוח פחד להתחיל עם מישהי, שבירת פחד גישה, איך לא לפחד להתחיל עם בחורה? פחד להתחיל עם נשים, למה אני מפחד להתחיל איתה? פחד להתחיל עם גבר, חרדת גישה, פחד מכישלון איך להתמודד עם פחד גישה באמצעות ניתוח סיבתיות? לפי אליעד, אחד האתגרים הגדולים ביותר שבהם אנשים נתקלים הוא פחד הגישה, במיוחד כאשר מדובר בניסיון להתחיל עם מישהו ... שלילית, כמו צחוק או דחייה. על מנת להתמודד עם פחד זה בצורה שיטתית, אליעד מציע להשתמש בשיטה הנקראת ניתוח סיבתיות. הנה איך זה עובד: שלב ראשון: זיהוי הסיבה והתוצאה בשלב הראשון של ניתוח הסיבתיות, עלינו לזהות את הסיבה והתוצאה של הפחד. לדוגמה, אם אדם אומר אני לא ניגש אליה כי אני מפחד שהיא ... - האם אני יכול להתגבר על הפחד הזה ולנסות לגשת בכל מקרה, כדי לראות מה יקרה? סיכום הסוד בניתוח סיבתיות הוא לפרק את הפחדים שלנו לחלקים קטנים ולחקור כל אחד מהם. על ידי כך אנו מגלים שייתכן שהפחדים שלנו ... או הערכות מוגזמות של הסכנות. על ידי עבודה עם השיטה הזו, ניתן להתמודד עם פחדים באופן אפקטיבי יותר. ניתוח סיבתיות פחד גישה איך לא לפחד להתחיל עם בחורה איך מתמודדים עם פחדים שקט נפשי אמיתי ניתוח פחד גישה באמצעות ניתוח סיבתיות כאשר אנו מדברים על פחד גישה, כלומר, הפחד להתחיל עם מישהי או מישהו, אנו יכולים להשתמש בטכניקה הנקראת ניתוח סיבתיות כדי להבין את מקור הפחד ולהתמודד עמו. השיטה מבוססת על בחינת הקשרים הסיבתיים בין התחושות והמחשבות שלנו לבין הפעולות או חוסר הפעולות שלנו. נתחיל בדוגמה מפורטת לניתוח פחד גישה ונראה כיצד ניתן לפרק אותו בצורה שיטתית. שלב ראשון: זיהוי הסיבה והתוצאה בכדי לבצע ניתוח סיבתיות, יש לזהות קודם כל את הסיבה ואת התוצאה של הסיטואציה. לדוגמה, אם אדם אומר: אני לא ניגש אליה כי ... אני לא ניגש אליה? מה יקרה אם אני אתחיל ליישם את השיטה הזו באופן שיטתי? סיכום השיטה של ניתוח סיבתיות מאפשרת לנו לבחון פחדים ולפרק אותם בצורה מסודרת. כאשר אנו מנתחים את הסיבות וההשלכות, אנו מבינים שהרבה מהפחדים שלנו ... או חשש להתמודד עם מצבים מסוימים, יכול להשתמש בניתוח זה כדי להבין טוב יותר את פחדיו ולהתגבר עליהם. ניתוח סיבתיות פחד גישה איך לא לפחד להתחיל עם בחורה איך מתמודדים עם פחדים שקט נפשי אמיתי דוגמה לניתוח סיבתיות, להתגבר על פחד גישה באמצעות ניתוח סיבתיות, פחד להתחיל עם מישהו, פחד להתחיל עם בנים, איך לנתח סיבתיות של פחד להתחיל עם בחורה? פירוק חרדת גישה לנשים, פירוק חרדת גישה לגברים, ניתוח סיבתיות של פחד להתחיל עם בחורה, הנוסחה של אליעד כהן, השיטה של אליעד כהן, שיטת EIP

הקוונטים, יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל כיצד להפוך חיסרון ליתרון ומה הקשר לאושר? אליעד כהן מסביר ... בסוף, אם אתה מגלה שאתה לא באמת מאבד כלום כי גם אתה נברא כרגע, המשמעות מתבררת בדרך חדשה. מדוע סיבתיות לא בהכרח אמיתית? לפי השיחה, האדם מניח שיש רצף זמן וסיבה ותוצאה. למשל, אם אני רוצה לחתוך נייר ואחר ... מדוע רעיון זה עשוי לגרום לאדם לאבד את תחושת הרצון והמאמץ? האדם מרגיש שאם הכל מתהווה מעצמו, ואין באמת סיבתיות מחייבת, אז לכאורה אין טעם להתאמץ כי הכל כבר נקבע. אבל באותה נשימה, עצם השאלה למה להתאמץ קיימת, כי ... בלי להאמין בזה באמת. כדי להרגיש טוב באופן מוחלט, צריך להגיע לאמת מוחלטת שחורגת מהגדרות הרגילות של זמן, מקום, סיבתיות והפרדה. מה הקושי בהבנת הרעיון של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים לשאלה איך זה יכול ... גם כשהוא מבין שהכל אחד? הוסבר שבפועל, יש שכבות של חוויה. גם אם מבינים ברמה עמוקה שהכל קורה ללא סיבתיות, ברובד היומיומי האדם מתנהל כאילו יש סיבה ותוצאה, אחרת לא היה עושה שום פעולה. יש בסוף שילוב של שני ... השלב הסופי או השלמות שאליה מתכוונים? אליעד מתאר מצב שבו האדם חווה בו זמנית גם את ההפרדות (רצון, בחירה, סיבתיות) וגם את האחדות (הכל מתהווה בלי סיבה והכל אחד). במצב הזה אין חסר, כי האדם מרגיש שיש לו גישה ... מי אני ומהי האמת ולגלות, במוקדם או במאוחר, שאין הבדל אמיתי בין האני הקטן לאין סוף. גם הרעיונות של סיבתיות ואי סיבתיות, או בחירה וחוסר בחירה, מתרחשים בסופו של דבר בתודעה של האדם. כאשר מבינים זאת, נוצרת חוויה משוחררת ופחות מפחידה, ... בחירה אז אתה מפסיק לעשות את זה. שאלה: מדוע התחושה שאני עושה ממשיכה? אליעד: יש לנו בעולם חוויה של סיבתיות, סיבה ותוצאה, כל העולם כולו מושתת על הרעיון של סיבה ותוצאה, וכל החיים מנוהלים לפי סיבה ותוצאה, למשל אני ... עכשיו ונוצר עם הזיכרון של אתמול. מה שאני רוצה להגיד הוא שחוויית הזמן נוצרת כל רגע מחדש. וגם חוויית הסיבתיות נוצרת, כאשר אתה מתכנן פעולה ואחר מבצע וחושב שזה בגלל שבחרת, גם זה עצמו נוצר כרגע. כרגע נוצרת לך ... אני מדבר איתך מתוך העולם של סיבה ותוצאה, כי למעשה היא זו שמניעה אותנו, אם היית בלי חוויה של סיבתיות, אם לא היית חווה סיבה ותוצאה לא היית עושה שום פעולה ולא היה לך רצון, כי אין משמעות למה ... חדשה, אם הוא יחווה גם וגם זוהי חוויה שלישית. אני אתן לך דוגמה, אדם חווה את העולם בצורה של סיבתיות, ואחר הוא חווה שאין שום סיבתיות, ואם זה יהיה גם וגם זאת תהיה חוויה שלישית, לחוות גם וגם זאת לא תהיה חוויה של רק סיבתיות, ולא תהיה חוויה של רק חוסר סיבתיות, אלא זאת תהיה חוויה שלישית. כמו שאמרתי שיהיו עוד חוויות חדשות. אני לא חושב שהוא הגיע לסוף הדרך, בסוף זה ערבוב של כל החוויות, אתה גם חווה סיבתיות וגם רצונות, וגם אתה יודע שזה לא נוצר וגם אלוהים, גם בחירה וגם אין בחירה, שזאת חוויית השלמות. למה ... הוא ההבנה שיש הוויה שבכל רגע מחליטה מה קורה. ואם יש הוויה שמחליטה בכל רגע מה קורה, אז אין סיבתיות בעולם, ואם אין סיבתיות אז אתה לא עושה שום דבר למען תכלית. אין בחירה פירושו שהאדם רואה שהכל מתהווה ממשהו שנמצא מחוץ לכל. ... אז למה שנעשה פעולה תכליתית כמו לחפש את האמת? אליעד: התשובה היא שיש בתוכך שני ערוצים, אחד חושב שאין סיבתיות ולכן אין שאלה, והשני שואל את השאלה כי חושב שבגלל שאין סיבתיות לא צריך לשאול את השאלה. אם היית מחובר למחשבה שבגלל שאין סיבתיות לא צריך לשאול שאלות אז לא היית שואל אותי שאלה, אבל אתה לא מחובר למצב של אין סיבתיות, אלא אתה שואל אותי שאלה ולכן אני עונה לחלק ששואל. תסביר. שאלה: יש בתוכי חלק שחושב שאין סיבתיות, וחושב שהכל אחד, ולכן אין טעם להתאמץ ולשאול שאלות, אבל עוד חלק שכן שואל. אליעד: אז אתה מתחזה, למה? כי אתה משחק אותה ושואל מהצד של האין סיבתיות. כנל לגבי כל הדו שיח. אם נגיד שהכל אחד אז אין על מה לדבר, אבל הדו שיח מתנהל על ... ככה, בסיטואציות מסוימות הוא מפחד יותר ובסיטואציות אחרות מפחד פחות, יש בתוך האדם מנגנון של פחד וחוסר פחד, של סיבתיות ואקראיות, והוא כל הזמן משתנה לפי הנסיבות החיצוניות. ואצל כולם זה אותו הדבר, עד שהם מגיעים למוחלט. בפשיטות, כל ... לא שבאמת זה קרה. ונניח שזה באמת קרה, האם יש קשר בין אירועים אלו או לא? האם יש קשר סיבתי בין האירועים? ואם אתה מבין שאין קשר סיבתי והכל זה אקראי אז מה קשור לכאן נס. שאלה: בתקופה שחזרתי בתשובה אירעו לי 3 ניסים וזה אראה לי ...

איך לשאול למה? איך להבין תהליך סיבתי? למה כל סיבה מורכבת מ 2 טענות? מהן 2 השאלות שאפשר לשאול על כל סיבה? איך לחקור סיבתיות? ניתוח סיבתיות, ניתוח תהליך של סיבה ותוצאה, איך לנתח סיבה של משהו? איך להבין תהליכים? איך לשאול מה הסיבה? למה חשוב לשאול למה וכיצד עושים זאת נכון? השאלה למה? נמצאת במרכז חקירת הסיבתיות, ובאמצעותה אנו מנסים להבין את הקשר שבין סיבה לתוצאה. אליעד כהן מסביר שכדי לשאול את השאלה למה? באופן אפקטיבי ומדויק, חשוב קודם להבין את המשמעות של מושג ה סיבתיות . סיבתיות מוגדרת כקשר בין שני אירועים: אירוע אחד הוא ה סיבה והאירוע האחר הוא ה תוצאה . בלי קשר ברור ... לשום דבר אחר, אין סיבה לשאול למה זה קרה?. מהן שתי הטענות שקיימות בכל סיבה? כאשר אנו נתקלים בטענה סיבתית, תמיד מדובר בשתי טענות נפרדות, וחשוב להפריד ביניהן: הטענה הראשונה האירוע או העובדה שנקבעה כסיבה. הטענה השנייה הקביעה שהסיבה ... תפילין? למה עצם העובדה שאלוהים אמר זאת מחייבת אותי להניח תפילין? איך דוגמת החולצה האדומה עוזרת להבין את השאלות הסיבתיות? אם מישהו אומר אסור לך ללבוש חולצה אדומה כי אז לא תוכל לטוס לחלל, קיימות שתי טענות נפרדות: לבישת ... לטוס לחלל? למה העובדה שלא אוכל לטוס לחלל פירושה שאסור לי ללבוש חולצה אדומה? מה עושים בפועל כשחוקרים טענות סיבתיות? בפועל, כדי לנתח נכון כל טענה סיבתית (X בגלל Y), יש לבצע את השלבים הבאים: זיהוי הטענות קודם כל, להבין שיש תמיד שתי טענות נפרדות - ... למה רע לי? האם העובדה שרע לי בעבודה מחייבת אותי להתפטר? האם אין פתרונות אחרים? מה אפשר להרוויח מחקירת סיבתיות בצורה זו? שיטת החקירה הסיבתית שאליעד כהן מלמד מאפשרת לנו לבחון את אמיתות הטענות באופן מעמיק, להבין טוב יותר את עצמנו ואחרים, ולדייק במחשבות ... המדוברת? באמצעות שיטה זו אפשר לפתח יכולת חשיבה ביקורתית, חדה ומדויקת יותר, שמובילה להבנה ברורה ומלאה יותר של המציאות. סיבתיות קשר סיבה ותוצאה איך לשאול למה ניתוח טענות וחקירתן מהי שאלה סיבתית? למה בכלל לשאול למה? השאלה למה עוסקת בחקירת סיבתיות. כאשר מישהו אומר משהו, או כשעולה לנו מחשבה מסוימת, לרוב אנחנו רוצים להבין את הסיבה שמאחורי הרעיון או הפעולה. ... אין שום קשר בין אירוע אחד לאחר, אי אפשר לשאול עליו למה, כי אין לו סיבה שמובילה אותו. מהי סיבתיות וכיצד היא קשורה לשאלה למה? סיבתיות פירושה קשר של סיבה ותוצאה בין שני אירועים. אם יש אירוע אחד שמתרחש, ולא קשור לשום דבר אחר, אז ... אם אומרים שקרה אירוע אחד שגרם לאירוע אחר, ולפיכך האירוע הראשון הוא הסיבה, והשני הוא התוצאה. איך לזהות טענות סיבתיות? כאשר מישהו אומר עשה X כי Y, יש כאן שתי טענות עיקריות: 1. הטענה ש - Y נכון (למשל ... שאסור לי ללבוש אותה? האם תמיד יש שתי שאלות בכל מקרה של סיבה ותוצאה? בכל פעם שעולה טענה של סיבתיות (כלומר A קורה בגלל B), אפשר לאתר שתי טענות: עצם האמירה ש - B נכון, והקביעה ש - B ... הדבר הבסיסי הוא להבין שתמיד מתקיימות לפחות שתי טענות כאשר אומרים X קורה בגלל Y. איך אפשר להתקדם בחקירה סיבתית? ראשית, מזהים את שני החלקים של הסיבתיות: הסיבה והתוצאה. שנית, בודקים כל חלק בפני עצמו - האם הסיבה נכונה, והאם היא בהכרח גוררת את התוצאה. שלישית, ... או אם יש דרך אחרת להסביר את הקשר בין האירועים. סיכום הדברים העיקריים השאלה למה היא שאלה של חקירת סיבתיות. כדי להבין למה, צריך לזהות מהי הסיבה ומהי התוצאה, ולזכור שבכל טענה של עשה כך כי כך חבויות שתי ... ניתן ללמוד לשאול למה בצורה חדה יותר, הן לגבי הדברים שאנחנו שומעים מאחרים והן לגבי המחשבות והטענות שלנו עצמנו. סיבתיות קשר סיבה ותוצאה איך לשאול למה ניתוח טענות וחקירתן

... ללמוד לטפל באנשים, דוגמה לטיפול רגשי קוגניטיבי, חרדת קהל, חרדת במה, פחד במה, פחד קהל, איך לטפל בחרדה? ניתוח סיבתיות, בדיקת סיבתיות וכאן אבאר איך בעצם מטפלים בתחושות רעות מסוגים שונים? מהי דרך הטיפול בסוגים שונים של תחושות רעות? מהן תחושות ... טוב?! וכך הלאה עוד שאלות נוספות, שגם אותן צריך לדעת לשאול, בעיקר עפ הנוסחה הבאה, שהולכת כך: איך מנתחים סיבתיות של סיבה ותוצאה. אם מישהו חושב ש X הוא הסיבה של Y, עליו לשאול את עצמו. 1 - האם ... הזה? אבל כדי להגיע לכל ההיבטים האפשריים של העניין הזה, לשם כך נעבוד עם הנוסחה שהוצגה כאן קודם, לבדיקת סיבתיות. זא שיש לנו כאן תהליך של סיבה ותוצאה. כאשר התוצאה היא החרדת במה / חרדת קהל. והסיבה לכך היא, ... זה מסודר. אבל כאן מוצג תהליך לדוגמה באופן כללי. ועכשיו בעצם נציב את התשובות בנוסחה הקודמת, ונמשיך לחקור את הסיבתיות שהוצגה כאן. כי בעצם קיבלנו כאן 2 משפטים חדשים של סיבה ותוצאה. משפט 1: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ ... קהל. הוא משפט מטופש, והוא טעות קלאסית נפוצה, או אפילו אחת מהטעויות הנפוצות ביותר כאשר באים לחקור תהליך של סיבתיות. כי הוא בעצם לא אומר שום דבר. אלא הוא לוקח את התוצאה, ומציג אותה כסיבה של עצמה, במילים נרדפות ... חתולים, ולכן בעצם הוא לא אומר לנו שום דבר. וכפי שאמרתי, זאת אחת הטעויות הנפוצות ביותר אצל אנשים, שחוקרים סיבתיות של דברים, מה שנקרא: טיעון מעגלי / הנחת המבוקש / הנחה טעונת הוכחה. או דוגמה נוספת לטעות כזו: למה ... אפשרית לדוגמה תהיה: כי בעבר הופעתי מול קהל והרגשתי לחוץ. שזה בעצם אומר שיש לנו כאן משפט חדש של סיבתיות שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל בעתיד. סיבה: בעבר כבר הרגשתי לחוץ מול קהל. ועליו כמובן נשאל ... אני חושב שאני ארגיש לחץ מזה שמסתכלים עלי הרבה אנשים. שזה בעצם אומר שיש לנו כאן משפט חדש של סיבתיות שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: בגלל שמסתכלים עלי הרבה אנשים. ועל זה כמובן שנשאל שוב ... כלשהי מהעבר. אלא שהיא כבר פחות רלוונטית, כי הפחד מהעתיד, הוא לא בהכרח בגלל העבר. ונעשה דילוג אחורה לטענת סיבתיות שאומרת: תוצאה: אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ששאלנו עליו 3 שאלות. ... למה אני חושב שיראו שאני לחוץ? תשובה: כי אם אני לחוץ יראו שאני לחוץ. וכאן כמובן שיש לנו משפט סיבתיות חדש, שטוען: שאם תהיה לחוץ, יראו שאתה לחוץ. אבל האם זאת בהכרח האמת? האם באמת זה שתהיה לחוץ, מחייב ... שיראו שאני לחוץ? תשובה: כי אם יראו שאני לחוץ, אז לא יעריכו אותי. וגם כאן כמובן שיש לנו משפט סיבתיות חדש שאומר, שאם יראו שאתה לחוץ לא יעריכו אותך. ואז נבדוק האם זה בהכרח כך, שלא יעריכו אותך בגלל ...

ניתוח סיבתיות של הטלת ספק, להבין את הסיבה של הספק, למה יש לי ספק? למה קשה לי לקבל החלטה? הסיבתיות של הספק, ניתוח הסיבתיות של הקושי להחליט, הנחות היסוד של הספק, למה אני לא מצליח להחליט? ניתוח סיבתיות הפוך למה יש לי ספק ואיך מנתחים את סיבת הקושי לקבל החלטה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא מורכב ומעמיק של ניתוח סיבתיות הקשורה לספקות וקושי לקבל החלטות. אליעד מציג גישה מפורטת ויסודית להבנת השורש של הספק, תוך שהוא מסביר ומדגים כיצד ניתוח סיבתיות יכול לסייע לנו להבין מדוע אנחנו מתקשים להחליט או מרגישים ספקות במצבים שונים. מהן ארבע השאלות המרכזיות בניתוח סיבתיות? אליעד מסביר שכשעוסקים בניתוח סיבתיות, ניתן לשאול ארבע שאלות יסודיות לגבי כל תהליך של סיבה ותוצאה: האם הסיבה חייבת להיות נכונה בפני עצמה? האם ... האם הסיבה בהכרח מחייבת את התוצאה? האם התוצאה בהכרח נובעת מהסיבה או שישנן גם סיבות אחרות נוספות? כיצד ניתוח סיבתיות יכול לסייע במצבים של ספק וחוסר החלטיות? אליעד מסביר כי ניתוח סיבתיות לא רק בודק האם מחשבה או פעולה מסוימת נכונות, אלא הוא גם יכול לסייע בצורה הפוכה - כלומר, לבדוק ... בהכרח הצד השני יבין את כוונתי כפי שרציתי, או שאולי הוא יבין משהו אחר לגמרי? זה בדיוק תהליך ניתוח הסיבתיות: הספק נובע מכך שאנחנו לא בטוחים שהסיבה (הטקסט ששלחנו) מחייבת את התוצאה (שהצד השני יבין בדיוק כפי שהתכוונו). כיצד ... כך הספק עצמו מבוסס תמיד על יסודות של וודאות, בין אם מודעים לכך ובין אם לא. לסיכום: איך ניתוח סיבתיות הפוך עוזר לנו להבין ספקות? הייחודיות בגישה של אליעד היא לא רק בחקירת דברים שנראים לנו וודאיים, אלא דווקא לחקור ספקות. ניתוח סיבתיות הפוך מאפשר לנו להבין מדוע הספק מתעורר, על מה הוא מבוסס ומה הנחות היסוד שלו. על ידי כך אנו ... עמוקה של התהליכים המנטליים והרגשיים שלנו, ולפתור את הקושי שלנו בקבלת החלטות ובפיזור ספקות. למה קשה לי להחליט? ניתוח סיבתיות של ספק איך להבין את הספק שלי? מהן הנחות יסוד של ספק? האם הסיבה מחייבת את התוצאה?

ניתוח סיבתיות, האם ועד כמה משהו מחויב? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? איך לנתח סיבתיות? אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? איך לחקור סיבה ותוצאה? להפוך את הסיבה לתוצאה, חקר הסיבה, חקר התוצאה, חלק 2 מהם המאפיינים של ניתוח סיבתיות וכיצד נוכל לחקור את הקשר בין סיבה ותוצאה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בניתוח של סיבתיות, ומציג שאלות שמטרתן להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה סיבה או תוצאה מחויבות. ... מהסיבה. במהלך ההתמודדות עם שאלות אלו, אליעד מפרט כיצד נוכל להבין את הקשר בצורה מדויקת. כיצד נבחנים השאלות על סיבתיות? החלק הראשון של ההרצאה עוסק בהבנה של ארבע שאלות עיקריות: 1. מה השתנה? 2. עד כמה הסיבה מחויבת? 3. ... התוצאה מחויבת? 4. עד כמה הסיבה מחייבת תוצאה? במהלך הדיון, ישנה התמקדות בשאלה עד כמה שהיא מפתח להבנת ניתוח הסיבתיות. אליעד שואל: מה בדיוק אנחנו בודקים כאשר אנו שואלים עד כמה משהו מחויב? האם אנחנו שואלים אם משהו קרה, ... משנית. איך נבחן את הקצה השני של הסיבה והתוצאה? בהמשך השיחה, אליעד מציין שיש צורך לחשוב על ההפך של סיבתיות: האם יכול להיות שההפך המוחלט הוא נכון? אם נאמר שאנחנו רעבים, האם ההפך הוא שאנחנו שבעים? הוא מציע לשאול ... את האפשרות הקיצונית ביותר ולהתבונן בניגודיות בין תוצאה לבין סיבה. כל השאלות האלו עוזרות להבין את הגישות השונות בהבנת סיבתיות. האם יש מקום לבדוק את הקיצון של סיבתיות? אליעד מציע לשאול את השאלה באופן יותר אקסטרימי, לדוגמה: האם אני הכי שבע בעולם? ומהו ההפך הקיצוני של אני ... של תוצאה עתידית שהיא עדיין לא התרחשה? השאלה הזו עוסקת בזיהוי הסיבות לתוצאות בזמן עתידי. האם כל שאלה על סיבתיות כוללת את הקצה המוחלט? לסיום, אליעד מציין שגם כשאנחנו שואלים האם ועד כמה רע לי?, השאלה מכילה את האפשרות ... להיות הכי רע? כך השאלות הללו יוצרות סקלה שמביאה אותנו לתשובות שונות, לפי מידת המחויבות של הסיבה והתוצאה. מהי סיבתיות? עד כמה סיבה מחויבת? האם תוצאה חייבת לקרות? איך נבחן סיבה ותוצאה? הפוך סיבה לתוצאה מתי סיבה גורמת לתוצאה? איך לחקור את הקיצון של סיבתיות?