🖨מניפולציה סיבתית - איך לעשות מניפולציה, באמצעות חיבור סיבתי שגוי, בין טענות שהן אכן נכונות? איך להציג משפטים שהם אמת, ולחבר אותם למסקנה שגויה? איך לשתול מחשבה? איך לשכנע מישהו? איך לנצח בויכוח, באמצעות חיבור לוגי סיבתי שגוי, בין רעיונות נכונים? קשר סיבתי שגויוכאן אבאר עוד שיטת מניפולציה מתוחכמת, והיא על ידי זה שמציגים שני רעיונות שהם אכן נכונים, אבל יוצרים ביניהם קשר סיבתי שהוא לא בהכרח נכון, אלא לפעמים הוא דווקא נגדי.
והרעיון הזה, דומה לרעיון שאומר, שתציג מספר דברים שהם נכונים ושהשומע יסכים איתך, ולאחר מכן תציג רעיון שהוא לא בהכרח נכון, כדי שהשומע יסכים גם לו. אבל הוא שונה מהרעיון הזה, בכך שהוא מחדד את הנושא, שלפעמים כל הרעיונות שמוצגים, הם אכן אמת לגמרי. אבל רק מילה אחת שנדחפה בחיבור שבין המשפטים האלו, היא לא בהכרח האמת.
מילה שמייצגת סיבתיות. כגון: "בגלל ש" / "כאשר" / "רק" / "ולכן" / "למרות"
וכיו"ב, מילים שמבטאות קשר סיבתי כלשהו בין שני רעיונות. כאשר יכול להיות שהרעיונות עצמם הם אכן אמת. אבל המסקנה הלוגית שמוסקת מהם, היא לא בהכרח אמת.
לדוגמה, נניח שרוצים לשכנע את הילד לעשות שיעורים. אז אומרים לו שני רעיונות, ששניהם נכונים מצד עצמם, אבל הקשר ביניהם לא בהכרח נכון. לדוגמה, נכון שיש לך שיעורים היום לעשות? נכון שאתה רוצה להצליח בחיים? אז לך תעשה שיעורים.
כאשר הלוגיקה כאן היא, שמשפט הראשון הוא אכן נכון. שבאמת יש לו היום שיעורים לעשות. וגם המשפט השני הוא נכון, שבאמת הוא רוצה להצליח בחיים. אבל החיבור הסיבתי שבין שני המשפטים האלו, שכאילו כדי שתצליח בחיים, לשם כך עליך ללכת לעשות שיעורים, הוא כמובן לא בהכרח נכון.
או לדוגמה נניח שאנחנו רוצים לשכנע לקוח לקנות את המוצר שלנו, שהוא נניח מחשב נייד. אז נאמר לו מספר משפטים שהוא מסכים עליהם, ונחבר אותם בהקשר לוגי שהוא לא בהכרח נכון. לדוגמה, תראה, חשוב לך לעבוד בצורה כמה שיותר יעילה, ועבודה במחשב נייד היא מאוד יעילה, אז תקנה מחשב נייד. כאשר גם אם נאמר שאכן חשוב לו לעבוד בצורה יעילה, וגם אם נאמר שעבודה במחשב נייד היא מאוד יעילה, עדיין זה לא מחייב שהוא אכן צריך לקנות את המחשב הנייד הזה, כי אולי יש לו אלטרנטיבות אחרות.
ולפעמים קורים שני דברים, אחד אחרי השני. ונניח שהדבר השני קרה, למרות שהדבר הראשון קרה. אבל ניתן להציג את הדברים, כאילו הדבר השני קרה, בגלל שהדבר הראשון קרה.
והעיקרון כאן הוא די פשוט. כאשר מישהו טוען טענה כלשהי, יתכן מאוד שהחלקים שמהם מורכבת הטענה, הם אכן אמת. אבל הם אכן אמת, רק בפני עצמם, אך לא כטענה שלמה. ז"א יתכן שהמשפט הראשון הוא אכן אמת, ושגם השני הוא אכן אמת, אבל עדיין זה לא אומר, שהחיבור בין שני המשפטים האלו, הוא אכן האמת.
לדוגמה, משפט שאומר: אתה לא מבין את השיעור, בגלל שאתה מאחר לשיעור / בכל פעם שאתה מאחר לכיתה, אתה לא מבין את השיעור. לכן, אם ברצונך להבין את השיעור, אל תאחר לכיתה. כאשר יכול להיות, שזה נכון שבכל פעם שהתלמיד מאחר לכיתה הוא לא מבין את השיעור, אבל עדיין זה לא אומר שזה בהכרח בגלל שהוא מאחר לשיעור. אלא אולי זה מסיבות אחרות, שאולי הן קשורות דווקא למורה.
נניח שאתה רוצה לשכנע מישהו לראות סרט אקשן, והוא לא אוהב סרטי אקשן. באפשרות לדוגמה לומר, המון זמן כבר לא ראינו סרט אקשן, אז בא נלך עכשיו לראות סרט אקשן, כי בדיוק עכשיו יש סרט אקשן. ובאמת יכול להיות שהמון זמן לא ראינו סרט אקשן ויכול להיות שבדיוק עכשיו יש סרט אקשן, אבל זה לא מחייב את המסקנה שאומרת, שבא נראה עכשיו סרט אקשן.
נניח שאתה רוצה לשכנע לקוח לקנות מוצר, אז באפשרותך לומר כמה אמיתות שהוא יסכים איתן, ולחבר בינן לבין המוצר שלך. למרות שזו לא בהכרח האמת.
או לדוגמה, נניח שברצונך לומר שהחולצה לא יפה. אז ניתן לדוגמה לומר: "תראה אתה יודע שיש לך מספיק חולצות, וגם החולצה הזאת קצת יקרה, כי בחנות ליד יש חולצות יותר זולות, והחולצה הזאת גם לא יפה מספיק ולא שווה את הכסף שלה, ואתה לא רוצה ללבוש חולצה לא יפה. והחולצה הזאת, גם לא תתאים לך אם תלך לאירוע רשמי, אז אל תקנה את החולצה הזאת, שלא יפה לך". כאשר בדוגמה הזאת ערבבנו כל מיני משפטים שהם נכונים חלקית מכל מיני היבטים, ודחפנו בתוכם מסקנה שהיא לא בהכרח נכונה, שלא בהכרח ניתן להסיק אותה, מכל המשפטים הנכונים שנאמרו.
ויש כאן עוד רמת תחכום נוספת, והיא, שיש אפשרות להציג או להסתיר בדרכים שונות את החיבור הלוגי השגוי, שנעשה בין המשפטים שהם נכונים. לדוגמה, ניתן לומר: 1 - הרכב הזה מהיר + 2 - אתה אוהב לנסוע מהר + 3 - אז תקנה את הרכב הזה כי הוא בדיוק בשבילך. כאשר בעצם המסקנה מוצגת בחלק האחרון של המשפט.
אבל ניתן גם לומר לדוגמה: 1- הרכב הזה מהיר + 2 - אז תקנה את הרכב הזה + 3 - כי אתה אוהב לנסוע מהר. כאשר כאן, בעצם "הסתרנו" את ההיקש הלוגי שהוא לא בהכרח נכון, בין 2 הטענות שהן נכונות....
פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקהפיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקהפיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה מהו ניתוח סיבתיות וכיצד הוא עובד? השיטה שנקראת ניתוח סיבתיות מתמקדת בניתוח קשרים בין סיבה לתוצאה במציאות, תוך פירוק של טענות סיבתיות ומחקר מעמיק על כל רכיב בהן. הניתוח עוזר להבין אם יש קשר אמיתי בין שני אירועים, האם הסיבה אכן מובילה לתוצאה או אם יש גורמים נוספים שמשפיעים. מהי סיבתיות? סיבתיות, בהגדרה בסיסית, היא הקשר בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, כאשר אדם משאיר כדור בידו והשנייה עוזב אותו, הכדור ייפול בעקבות ... קיללה תוביל לכעס? הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהסיבה הזו: האם יש סיבות נוספות לכעס חוץ מהקללה? דוגמאות מהחיים לניתוח סיבתיות בכדי להבין את המשמעות של טענות סיבתיות, נבחן דוגמאות מהחיים: אני רעב, ולכן אני הולך לאכול: כאן יש 4 טענות: הסיבה: רעב. התוצאה: הליכה לאכול. הטענה ... המגיפה? הטענה שהמסכות נגרמות רק מהמגיפה: האם יש מניעים נוספים שמובילים לחוק המסכות? כיצד לפתח חשיבה ביקורתית דרך ניתוח סיבתיות? הניתוח הסיבתי מסייע בשיפור החשיבה הביקורתית. כל טענה סיבתית שמוצגת לנו (כמו אני רעב ולכן אני הולך לאכול) צריכה ... האם התוצאה נגרמת רק מהסיבה? האם יש גורמים נוספים שמשפיעים על התוצאה? האם השיטה באמת פותרת כל בעיה? ניתוח סיבתיות הוא כלי שיכול לעזור לפתור בעיות רבות על ידי שאלת שאלות נכונות. יש המון שימושים שונים בשיטה זו, כולל ... או ציבוריות. בשיטה זו, כל טענה נבחנת לעומק ומסייעת לנו לראות את התמונה כולה. סיכום בעצם, השיטה של ניתוח סיבתיות מאפשרת לנו להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה בצורה מעמיקה ומדויקת. אנחנו בודקים כל טענה סיבתית בארבעה שלבים חשובים, ... כל סיבה, תוצאה, ומה שנמצא ביניהם, כדי לוודא שההסבר שאנחנו מקבלים הוא אמיתי וכולל את כל הגורמים האפשריים. ניתוח סיבתיות והבנת התהליכים שמובילים לתוצאות חקירת טענות סיבה ותוצאה בארבעה שלבים דוגמאות מעשיות לניתוח סיבתיות בחיי היומיום כלים לפיתוח חשיבה ביקורתית ודיוק בהסברים הרחבת יכולות לפתרון בעיות אישיות וחברתיות מהי השיטה שנקראת ניתוח סיבתיות ומה עומד מאחוריה? השיטה הקרויה ניתוח סיבתיות היא דרך חשיבה יסודית המנסה לפרק כל תהליך או כל הצהרה שמכילה סיבה ותוצאה לכמה רכיבי יסוד נפרדים, כדי ... מאליו את כל מה שנאמר, וגם כדי שנוכל ourselves להבין טוב יותר את עצמנו ואת הסובבים אותנו. מהי בכלל סיבתיות וכיצד היא קשורה לניתוח סיבתיות? ברמה הבסיסית, סיבתיות פירושה סיבה ותוצאה. במציאות שלנו מתרחשים כל הזמן אינספור אירועים, לעתים במקביל, לעתים בזה אחר זה. לעתים יש ביניהם ... לשני רק כי זה קרה באותו רגע. הבנת ארבע הטענות החבויות בכל משפט של סיבה ותוצאה דבר יסודי בניתוח סיבתיות הוא להבחין שבכל משפט סיבתי מסתתרות ארבע טענות שונות, גם אם הן נאמרות לנו ברצף אחד. לדוגמה, במשפט אני ... האמיתית לתוצאה מסוימת איננה מה שהאדם מצהיר במפורש, או שיש עוד גורמים שבכלל לא נאמרים והם אלו שמשפיעים. ניתוח סיבתיות כמו זה מאפשר לזהות פרטים נסתרים ולראות האם יש לנו פתח לשינוי או לדרך פעולה אחרת. פירוק יש מגיפה ... אילו אינטרסים עשויים לעמוד מאחורי קבלת החלטות, ומה עלול להשתנות אם נבחן עוד נתונים. מה השימוש המעשי של ניתוח סיבתיות בחיי היומיום? השיטה משרתת אותנו במספר אופנים רחבים מאוד: חיזוק יכולת החשיבה הביקורתית: כשמישהו מציג לנו טענה סיבתית (למשל, ... משמעותיות שמקדמות אותם לפתרון. האם השיטה אכן פותרת כל בעיה ב - 100 אחוז? רבים טוענים ששימוש עקבי בניתוח סיבתיות עשוי לפרק כמעט כל בעיה, משום שבכל סוג של קושי אפשר לנסח משפט X קורה לי כי Y, ואז ... מגלה לנו את מבנה הטיעון ואת נקודות התורפה האפשריות, ומאפשרת שיפור במצב. דרכים מעשיות לתרגול השיטה כל הרעיון בניתוח סיבתיות הוא קודם כל לתרגל ולשאול את עצמנו בכל מצב: מה הסיבה שאני מציג? איך אני יודע שהיא אמיתית, האם ... הייתי רעב, אז אכלתי, ועכשיו אני כבר לא רעב, ולכן אני יכול לצאת לריצה. כאן יש בעצם כמה חלקי סיבתיות מוטמעים ברצף אחד. אפשר לזהות: הייתי רעב - האם באמת? אז אכלתי - האם בהכרח אוכלים תמיד כשיש רעב? ... דבר אחד כן מוביל לשני, אבל לפעמים זה רק חלק מהתמונה או סיבה משוערת בלבד. למי כדאי ליישם ניתוח סיבתיות ומתי? ניתוח סיבתיות רלוונטי בכל אינטראקציה אנושית, בכל פעם שמחליטים החלטות משמעותיות, בכל ויכוח או שיחה, ובוודאי בכל טיפול רגשי או קבלת ... ישקף לנו שהקשר לכאורה בין סיבה לתוצאה איננו הדוק כמו שחשבנו. לסיכום: כלי משמעותי לחשיבה בהירה ופתרון בעיות ניתוח סיבתיות מאפשר לנו לקחת כל טענה, קטנה או גדולה, ולפרק אותה לארבעה רכיבים: הסיבה, התוצאה, המחשבה שהסיבה מחייבת את התוצאה, ... הסברים שטחיים. וככל שמתמידים להשתמש בזה, כך מחדדים יותר ויותר את היכולת לזהות סיבות אמיתיות לעומת סיבות מדומות. ניתוח סיבתיות והבנת התהליכים שמובילים לתוצאות חקירת טענות סיבה ותוצאה בארבעה שלבים דוגמאות מעשיות לניתוח סיבתיות בחיי היומיום כלים לפיתוח חשיבה ביקורתית ודיוק בהסברים הרחבת יכולות לפתרון בעיות אישיות וחברתיות הקדמה לניתוח סיבתיות, מה זה ניתוח סיבתיות? איך לנתח סיבתיות? מה זה סיבתיות? מהי חשיבה סיבתית? איך לזהות סיבה ותוצאה? איך לזהות קשר סיבה ותוצאה? מהו קשר סיבתי? מהן 4 הטענות של הסיבתיות? מהם 4 התהליכים של הסיבתיות? מהן 4 השאלות של ניתוח סיבתיות? ניתוח סיבתיות של הקורונה, ניתוח סיבתיות של סגר הקורונה, ניתוח סיבתיות של מסכות הקורונה, ניתוח סיבתיות למתחילים, מה לשאול בניתוח סיבתיות? ...
אטיולוגיה, סיבתיות, אקראיות, זמן ומקום, סיבה ותוצאה, סיבתיות מעגלית, חוק סיבה ומסובב, יחסי סיבה ומסובב, קשר של סיבה ומסובב, סיבתיות פנימית, סיבתיות חיצונית, סוגי סיבתיות, שרשרת סיבתיותאטיולוגיה, סיבתיות, אקראיות, זמן ומקום, סיבה ותוצאה, סיבתיות מעגלית, חוק סיבה ומסובב, יחסי סיבה ומסובב, קשר של סיבה ומסובב, סיבתיות פנימית, סיבתיות חיצונית, סוגי סיבתיות, שרשרת סיבתיותאטיולוגיה, סיבתיות, אקראיות, זמן ומקום, סיבה ותוצאה, סיבתיות מעגלית, חוק סיבה ומסובב, יחסי סיבה ומסובב, קשר של סיבה ומסובב, סיבתיות פנימית, סיבתיות חיצונית, סוגי סיבתיות, שרשרת סיבתיות מהי סיבתיות ומה הקשר שלה לאטיולוגיה ולזמן? הסיבה והתוצאה הן עקרונות מרכזיים בהבנת המציאות, והדיון עליהם חשוב כדי להבין איך דברים קורים ומדוע. אליעד כהן עוסק בהסבר של מושגי סיבתיות, ומבצע חקירה מעמיקה של מהות השאלות שנשאלות כאשר מדברים על סיבות ותוצאות, וגם מהי השפעת הזמן והמקום על התהליך ... לשני כיוונים שונים, שכל אחד מהם עשוי להוביל לתוצאה אחרת. מהם שני סוגי השאלות שאנו שואלים כשאנחנו מדברים על סיבתיות? אליעד מסביר ששאלות על סיבתיות לא תמיד ניתנות לתשובה חד משמעית. לדוגמה, כאשר אנחנו שואלים למה אני רוצה לאכול משהו מסוים? יש לנו שתי ... גורם לי לפעול באופן הזה?). הוא מדבר גם על החשיבות של להבין את השאלות המורכבות שיכולות לעלות בשיחה על סיבתיות: מה הסיבה של הסיבה? ו - מה הקשר שבין הסיבה לבין התוצאה? השאלות הללו מאפשרות לנו להבין אם הסיבה היא אכן הגורם לתוצאה, או אם ישנם גורמים נוספים. מהו הקשר בין זמן, מקום וסיבתיות? אליעד מציין שבסיבתיות יש קשר הדוק לזמן ולמקום. הזמן, לפי דבריו, לא קיים כשלעצמו, אלא הוא תוצאה של מקום. במקום אחד יכולים ... רק תוצאה של התנועה במרחב, או שיש לו מהות בפני עצמו? הוא מציין גם את ההשפעה של הזמן על הסיבתיות: אם זמן הוא בלתי מוגבל, אז גם הסיבות יכולות להימשך בלי סוף. לשם כך, שאלת הזמן הופכת להיות רלוונטית לא רק בהקשר של סיבתיות, אלא גם בהבנה של קיום תהליכים. מהי סיבתיות מעגלית? כאשר מדברים על סיבתיות מעגלית, אליעד מתאר מצב שבו התשובות לשאלות של למה מצביעות שוב ושוב על אותן סיבות. כלומר, כל תשובה לשאלה ... טוב. אך אז עולה שאלה נוספת: למה זה גורם לי להרגיש טוב? ושוב התשובה עשויה להוביל לאותו מסלול של סיבתיות. איך סיבתיות משפיעה על מהלך החיים שלנו? בהרצאה מדבר אליעד על הדרך בה סיבתיות מכתיבה את הבחירות שלנו. הוא טוען שאנחנו לא תמיד מבינים את הסיבות שמאחורי הרצונות והמעשים שלנו, וייתכן שלעיתים אנחנו ... חופשית מול התניות חיצוניות שמעצבות את הדרך שבה אנחנו תופסים את עצמנו ואת ההחלטות שלנו. האם יש פתרון לבעיות הסיבתיות? בהרצאה מציין אליעד שאין תשובות חד משמעיות לשאלות של סיבתיות. כל תשובה שהיא תינתן תהיה תמיד יחסית ותלויה בפרספקטיבה של האדם ששואל את השאלה. הוא גם מדבר על הקושי שבמציאת פתרונות לתחום הסיבתיות, כי ככל שמעמיקים יותר בשאלות הללו, כך מתגלות עוד שאלות חדשות. לכל למה יש עוד למה שמוביל אותנו לאזורי מחשבה נוספים, מה שגורם לתחושת לופ אינסופי. סיבתיות פנימית מול סיבתיות חיצונית נושא נוסף שמעסיק את אליעד הוא ההבדל בין סיבתיות פנימית לחיצונית. סיבתיות פנימית מתייחסת למהות הפנימית של הסיבה והתוצאה - למה אני מרגיש או חושב בצורה מסוימת, ואילו סיבתיות חיצונית מתארת את השפעת הגורמים שמחוץ לנו, כגון השפעות חיצוניות או אירועים שאינם תלויים רק ברצון או במחשבה האישית שלנו. מהם סוגי הסיבתיות השונים? בסוף ההרצאה, אליעד מסביר את סוגי הסיבתיות השונים. הוא מציין את סיבתיות הזמן והמקום, סיבתיות של בחירה, סיבתיות של חשיבה, סיבתיות אקראית, ועוד סוגים שבהם יש השפעות ותהליכים המובילים אותנו לתוצאה מסוימת. כל אחד מהסוגים האלה יש להחיל בהבנת תהליכים וההבנה של איך הדברים מתפתחים בעולם. סיבתיות אטיולוגיה סיבתיות מעגלית הקשר בין זמן ומקום סיבתיות פנימית וחיצונית חוק סיבה ומסובב
עוצמה של סיבתיות, מחויב יותר, מחויב פחות, סיבה ותוצאה, חוזק של הסיבתיות, סיבתיות חזקה, מהי סיבתיות? עולם התוהו, חיים אחרי המוות, גוף ונפש, חיים אחרי החיים, חוקי הפיזיקהעוצמה של סיבתיות, מחויב יותר, מחויב פחות, סיבה ותוצאה, חוזק של הסיבתיות, סיבתיות חזקה, מהי סיבתיות? עולם התוהו, חיים אחרי המוות, גוף ונפש, חיים אחרי החיים, חוקי הפיזיקהעוצמה של סיבתיות, מחויב יותר, מחויב פחות, סיבה ותוצאה, חוזק של הסיבתיות, סיבתיות חזקה, מהי סיבתיות? עולם התוהו, חיים אחרי המוות, גוף ונפש, חיים אחרי החיים, חוקי הפיזיקה מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על תפיסת העולם שלנו? ההרצאה עוסקת במושג הסיבתיות, השפעתה על האמונה האנושית, הבנת הקשר בין סיבה לתוצאה, והחוזק של הקשרים אלו. אליעד כהן מציע להביט בהסיבתיות כאמת מוחלטת שניתן לסמוך עליה, ומדבר על המקרים שבהם אנחנו מאמינים בקשרים סיבתיים, ולעיתים לא ניתן להצדיק אותם באופן רציונלי. במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את הדרך בה אנחנו מבינים את הקשרים בין ... יכול לחזק את ההבנה של הקשר, אך לא תמיד היגיון זה מספק. הכפילות אינה מבטיחה בהכרח את הקיום של סיבתיות אמיתית, אלא דווקא עשויה להטעות את האדם לחשוב שהוא הבין את הקשר בצורה מוחלטת. כך, לדוגמה, ברגע שעושים ניסוי מסוים ונראה כי יש קשר עקבי, אנחנו נוטים להאמין שזו סיבתיות אמתית. זהו תהליך שמתרחש גם כאשר אנו לא מצליחים להבין את האופן בו זה קורה. האם כל חזרה מייצרת בהכרח סיבתיות? אחת השאלות המרכזיות שנדונות בהרצאה היא האם כל חזרה על תוצאה אחרי סיבה משמעה שהקשר בין סיבה לתוצאה חזק ... מספר מסוים, אנו עשויים להניח שהקוביה תמיד תניב את אותו מספר, למרות שהסיבה לכך עשויה להיות מקרית ולא בהכרח סיבתית. כיצד הפיזיקה משנה את האמונה שלנו בסיבתיות? בהמשך, אליעד מעמיק בהשפעת חוקי הפיזיקה על תפיסת הסיבתיות שלנו. הוא מציין כי האמונה שלנו בקיום סיבתיות מתבססת לא רק על חזרות אלא גם על הבנה של חוקי הטבע. לדוגמה, כוח המשיכה של כדור הארץ תמיד ... קשה לנו לדמיין את התוצאה, כאשר התופעה חוזרת על עצמה במאה אחוז מהמקרים, אנו מסיקים באופן אוטומטי כי מדובר בסיבתיות מוחלטת. בהמשך, אליעד מתאר איך המדע וההבנה שלנו על חוקים פיזיקליים עשויים לחזק את תחושת הסיבתיות שלנו, ובפרט את האמונה בחוקי הפיזיקה כעקרונות בלתי משתנים, אף על פי שיש אנשים שאינם תמיד מבינים את ההיגיון ... האנושי מאי ודאות בנוגע לעקרונות הפיזיקליים, ואת הדמיון לאמונה הדתית, בה אנשים מאמינים בכוח עליון שנמצא בכל דבר. האם סיבתיות קשורה לנפש ולטבע החיים? בהמשך ההרצאה, אליעד פונה לשאלת הגוף והנפש ומציג את תפיסת האדם את סיבתיות החיים. הוא מעלה את השאלה האם הנפש נפרדת מהגוף, ומתי תפקידה של התודעה והגוף מתמזגים או מופרדים. בתיאוריה זו, ... לדבריו, תפיסת החיים והמוות שלנו תלויה בפרספקטיבה האישית של כל אחד, ובאופן שבו אנו רואים את עצמנו במערך של סיבתיות. הוא מציין את הרעיון היהודי של גלגול נשמות, בו נשמה יכולה להמשיך ולחיות גם אחרי מותו של הגוף, ולפני כן המהות של האדם אינה בהכרח תלויה בגופו הפיזי. מהי עוצמת הסיבתיות ומהי משמעותה? בשיא ההרצאה, אליעד שואל האם עוצמת הסיבתיות היא פועל יוצא של היקף החזרות והנסיבות שמובילות אותנו להאמין בקשרים בין סיבה לתוצאה. הוא מסביר כי עוצמת הסיבתיות אינה בהכרח נובעת רק מכמות החזרות או מכך שתוצאה כלשהי הופיעה שוב ושוב אחרי סיבה מסוימת. לעיתים, השפעתנו היא גם תולדה של האמונה וההיגיון שלנו, ולא תמיד הדבר קשור רק לתוצאה שמוליכה אותנו למסקנה חד - משמעית. סיבתיות ומהות עוצמת הסיבתיות ההיגיון שבסיבתיות ההשפעה של חוקים פיזיקליים על האמונה בסיבתיות סיבתיות בנפש ובגוף
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?