אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה לוגיקה ✔ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2
תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת:

כאשר בודקים את אמיתותה של טענה כלשהי, עלינו לבדוק האם יש לטענה זו מספר פירושים אפשריים או שיש רק אפשרות אחת בלבד מוגדרת באופן ספציפי להבין את הטענה. ואז אם יש רק אפשרות אחת להבין את הטענה, נשאל, האם זו האמת. ולא נשאל, עד כמה זו האמת. כי או שזו האמת או שלא. אבל אם יש מספר אפשרויות לפרש את הטענה, נשאל, עד כמה זו האמת.

לדוגמה: טענה שאומרת, שבזמן מסוים ובמקום מסוים, יש משהו כלשהו. טענה כזו היא מוגדרת באופן ספציפי. ונוכל לשאול, האם היא נכונה או שלא. לעומת זאת, רוב הטענות יהיו טענות שניתן לפרש אותן בכל מיני צורות.

לדוגמה: היום חם. שהמושג חם ניתן לפרש אותו בצורות שונות. ולכן נשאל האם ועד כמה חם. או לדוגמה: הילד איחר לבית הספר. שהמושג איחר ניתן לפרש אותו בצורות שונות. ולכן נשאל, עד כמה הילד איחר. או לדוגמה, מישהו הוא אדם חכם. שהמושג חכם ניתן לפרש אותו בצורות שונות. אז נשאל, האם ועד כמה הוא חכם.


תוספות - איך לבדוק האם ועד כמה טענה נכונה?

ברמת העיקרון, בין השלב של הבנת 4 הטענות לבין השלב של בדיקת אמיתות הטענות האלו, יש שלב של הבנת הטענות השונות מהטענות שנטענו. לדוגמה: אני טוען שבגלל שנכשלתי אכשל בעתיד. הטענה הראשונה היא שנכשלתי בעבר. אז הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה נכשלתי בעבר.

אבל בין השלבים האלו, יש שלב שבו אמורים לקחת את הטענה, ולהבין, מה ההפכים האפשריים שלה. דהיינו, איזה משפטים מנוגדים יש למשפט נכשלתי בעבר. כגון: אני כל הזמן נכשל בעבר / כולם נכשלו בעבר / כולם נכשלים תמיד / אף פעם לא נכשלתי / נכשלתי רק פעם אחת / נכשלתי ביחס למישהו מסוים. וכיו"ב, להכין רשימה של הפכים. וביחס אליהם אח"כ בודקים, האם ועד כמה הטענה נכונה, אולי המשפטים ההפוכים שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר...


תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה:

כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני עצמה. דהיינו, השאלה האם הנייר אכן שרוף, נשאל אותה, בלי קשר לשאלה אם הוא אכן עלה באש. או לדוגמה: הכביסה נרטבה בגשם שירד. נשאל, האם באמת ירד גשם והאם באמת הכביסה רטובה.

וכאן צריך לחדד, כי יש מצבים שהתוצאה, מתארת משהו שכבר קרה בעבר, ושניתן לבדוק אותו בפני עצמו. לדוגמה: האם הנייר אכן שרוף / האם הכביסה אכן רטובה וכיו"ב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה.

יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם.

אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה יהיו שטפונות? אבל כדי להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?!

או לדוגמה, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם באמת אהיה עייף, בפני עצמו, בלי להתייחס לסיבות כלשהן?!

והתשובה לכך היא, שבכל פעם שאנחנו רוצים לבדוק משהו שהוא רק אפשרי ושהוא עדיין לא קרה בפועל במציאות, אז לבדוק אותו בפני עצמו, הכוונה היא, לבדוק האם יש אפשרות כזו באופן כללי, בלי קשר לשום דבר אחר. לדוגמה נשאל: האם באמת יש אפשרות שאהיה עייף? האם באמת יש אפשרות שיהיו שיטפונות באופן כללי, בלי קשר להאם ועד כמה ירד גשם?

כי כאשר אומרים שיקרה משהו, בעקבות משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי.

לדוגמה: טענה שאומרת, ירד גשם ולכן השמש תשקע יותר מוקדם היום. אז נבדוק: האם באמת ירד גשם? ולגבי התוצאה נבדוק: האם באמת יש אפשרות שהשמש תשקע יותר מוקדם היום באופן כללי? והתשובה היא, שאין אפשרות שהשמש תשקע יותר מוקדם, כי הזמן שהשמש שוקעת לא משתנה ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה.

או לדוגמה: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ונשאל, האם יש אפשרות שתאבד את כל מה שיש לך. ואח"כ נשאל על ההקשר הסיבתי, שבין נפילת הבורסה לבין זה שתאבד את כל מה שיש לך. האם נפילת הבורסה מחייבת את זה שתאבד את כל מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה.

ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ושלא ניתן לבדוק האם היא קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה.

ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמה: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני.

ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה.


תוספות - בדיקת תוצאה עתידית אפשרית:

כאשר בודקים אמיתות תוצאה, יש 2 אפשרויות. 1 שהתוצאה כבר קרתה, 2 שהתוצאה לא קרתה. לדוגמה: האש שרפה את הנייר זה כבר קרה. האש תשרוף את הנייר, זה עוד לא קרה. אז כאשר בודקים אמיתות תוצאה שכבר קרתה, נבדוק, האם הנייר באמת שרוף. שזו התוצאה. אבל כאשר נבדוק תוצאה עתידית, נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמה, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף.

לדוגמה: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. סיבה: שאכשל. תוצאה: יפטרו אותי. בדיקת אמיתות תוצאה >> האם קיימת אפשרות כזאת שיפטרו אותי?

דוגמה נוספת: אם אכשל, זה מגדיל את הסיכוי שיפטרו אותי. בדיקת תוצאה עתידית >> האם קיימת אפשרות שיפטרו אותי? האם קיימת אפשרות להגדלת הסיכוי שיפטרו אותי בגלל סיבה כלשהי? או שמא אם יפטרו אותי זה לא תלוי בסיבה משתנה כלשהי? לדוגמה: זריחת השמש, אפשרית, אך אין משהו שמגדיל או מקטין את הסיכוי שהיא תקרה.

עוד דוגמה:

סיבה: אכלתי. תוצאה: אני שבע. >> הסיבה והתוצאה כבר קרו בעבר, ניתן לבדוק אותן בפני עצמן.

סיבה: אכלתי. תוצאה: אהיה שבע עוד מעט בגלל שאכלתי קודם. >> הסיבה כבר קרתה בעבר. התוצאה עתידית ביחס לסיבה שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני, בלי קשר לסיבה כלשהי. ורק אח"כ נבדוק, האם הסיבה שאכלתי מחייבת את זה שאהיה שבע. דהיינו, בדיקת התוצאה ביחס לעצמה ורק אח"כ ביחס לסיבה.

סיבה: אני אלך לאכול. תוצאה: אני אהיה שבע, בגלל שאלך לאכול. הסיבה והתוצאה עתידיות. ונשאל עליהן באופן עקרוני. האם קיימת אפשרות שאלך לאכול? האם קיימת אפשרות שאהיה שבע, בלי קשר לסיבה כלשהי? ורק אח"כ נשאל, האם זה שאלך לאכול, מחייב את זה שאהיה שבע.


תוספות - איך לבדוק אולי ההפך הוא הנכון?:

אז הדרך הפשוטה לבדוק אולי ההפך הוא הנכון, היא ב 3 שלבים:

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היום חם.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היום לא חם.

שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי היום לא חם.

עוד דוגמה (כן / לא):

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: אני לא מוצלח.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: אני כן מוצלח.

שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי אני כן מוצלח.

עוד דוגמה (יש / אין):

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: יש כאן פיל.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: אין כאן פיל.

שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי אין כאן פיל.

כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של הטענה שנטענה ואז בדקנו אולי הוא נכון.

והגרסה היותר מתקדמת היא ב 4 שלבים:

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היום חם.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היום לא חם.

שלב 3 - הקצן את ההפך של הטענה, באופן מוחלט. לדוגמה: היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות.

שלב 4 - תשאל, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון. לדוגמה: אולי היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות.

כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של הטענה שנטענה

הקצנו אותו באופן מוחלט

ואז בדקנו אולי הוא נכון.

והגרסה העוד יותר מתקדמת היא ב 5 שלבים:

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היום חם.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היום לא חם.

שלב 3 - הקצן את ההפך של הטענה, באופן מוחלט. לדוגמה: היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות.

שלב 4 - זהה את ההפך המוחלט של ההקצנה המוחלטת של הטענה. לדוגמה: היום הכי

חם

שאי פעם יוכל להיות.

שלב 5 - תשאל, היכן האמת בין 2 ההפכים המוחלטים. לדוגמה: אולי היום

הכי קר

שאי פעם יוכל להיות + אולי היום

הכי חם

שאי פעם יוכל להיות + אולי איפשהו באמצע.

עוד דוגמה:

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היא לא אוהבת אותי.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היא אוהבת אותי.

שלב 3 - הקצן את ההפך של הטענה, באופן מוחלט. לדוגמה: היא הכי אוהבת אותי שאי פעם אפשרי לאהוב.

שלב 4 - זהה את ההפך המוחלט של ההקצנה המוחלטת של הטענה. לדוגמה: היא הכי שונאת אותי שאי פעם אפשרי לשנוא.

שלב 5 - תשאל, היכן האמת בין 2 ההפכים המוחלטים. לדוגמה: היא הכי אוהבת אותי שאי פעם אפשרי לאהוב + היא הכי שונאת אותי שאי פעם אפשרי לשנוא + אולי איפשהו באמצע.

כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של הטענה שנטענה

הקצנו אותו באופן מוחלט

+ הצגנו גם את ההפך המוחלט של ההקצנה המוחלטת של הטענה ואז בדקנו היכן האמת בכל הטווח האפשרי.


תוספות - האם הסיבה אמורה לגרום לתוצאה?:

כאשר בודקים האם ועד כמה הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות, צריך לשים לב לשאול את השאלה בניסוח הבא: האם ועד כמה הסיבה אמורה בהכרח לגרום לתוצאה. ולא לשאול: האם הסיבה גורמת לתוצאה. כי על הניסוח השני, בד"כ התשובה תהיה כן. לעומת זאת על הניסוח של "האם הסיבה אמורה בהכרח לגרום לתוצאה", התשובה לא תמיד תהיה כן.

ואסביר: נניח שרואים נייר שנשרף במדורה. נאמר שהאש גורמת לנייר להישרף. אם נשאל איך אנחנו יודעים שהאש שרפה את הנייר, אולי משהו אחר שהיה במדורה הוא זה ששרף את הנייר? התשובה תהיה, שאנחנו יודעים שהאש שרפה את הנייר, כי אנחנו יודעים שהאש אמורה לשרוף את הנייר. דהיינו, מאחורי טענה שאומרת שסיבה גורמת לתוצאה, יושב משפט שאומר שאנחנו חושבים שהסיבה אמורה לגרום לתוצאה. ולכן השאלה תהיה, האם ועד כמה הסיבה מחייבת את התוצאה שתקרה? האם יש אפשרות שהסיבה לא תגרום לתוצאה?

לדוגמה: יש לי כאבים שעושים לי רע. אם נשאל, האם הכאבים עושים לי רע, התשובה תהיה כן. אבל אם נשאל, האם הכאבים אמורים בהכרח לעשות לי רע / האם הכאבים חייבים לעשות לי רע / האם יש אפשרות שכאבים לא יעשו לי רע, הרי שהתשובה יכולה להיות שונה.

והדגש הוא, אל תשאל האם זה כך. כן תשאל, האם זה חייב להיות כך. אל תשאל האם הסיבה גורמת לתוצאה. תשאל, האם הסיבה אמורה בהכרח לגרום לתוצאה הזאת? אולי אפשרי שהיא לא תגרום לתוצאה הזאת? כי המחשבה שאומרת שהסיבה גורמת לתוצאה, נשענת על המחשבה שאומרת, שככה זה אמור להיות.
אוהבת אותי חשיבה מוקצנת מטפל איך לפתור כל בעיה אוכל לפתור כל בעיה חוסר וודאות אין ויש הזמן איך לפתור להיות הכי חכם בעולם אטיולוגיה איך לברר מה האמת איך לדעת מה לשאול איך להבין כל דבר איך להטיל ספק איך להיות הכי חכם איך להיות הכי חכם בעולם איך לחקור איך לחקור דברים איך לטפל איך לטפל באנשים איך לנתח איך לנתח כל דבר איך לפתור איך לפתור בעיות איך לפתור כל בעיה איך לשאול שאלות אמת במה להטיל ספק בשביל מה לשאול שאלות האם להטיל ספק האם לטפל באנשים הדרכת מטפלים הטלת ספק הכי חכם חוסר ודאות חוסר וודאות חכם חקירות טיול טיפול טיפולים יחסי סיבה ומסובב יחסי סיבה ותוצאה לברר לברר מה האמת להבין כל דבר להטיל ספק להיות הכי חכם להיות הכי חכם בעולם לוגיקה לחקור לחקור דברים לטפל לטפל באנשים למה להטיל ספק לנתח לנתח כל דבר לפתור לפתור בעיות לפתור כל בעיה לשאול שאלות מטופל מטופלים מטפל מטפלים מי הכי חכם מי הכי חכם בעולם מתי להטיל ספק ניתוח סיבתיות סיבה סיבה ומסובב סיבה ותוצאה סיבות סיבתיות ספק ספקות ספקנות פתירת בעיות פתרון בעיות קשר לוגי קשרי סיבה ותוצאה תוצאה תוצאות
חלק 1
... מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר ... שהמוח עושה בין יש לבין אין. עד שבאמצעות חקר הסיבתיות, האדם יוצא מהשכל האנושי, מגלה את הסיבתיות של חוקי הלוגיקה עצמם, ועולה אל מעל השכל האנושי ואל מה שיש לפני חוקי הלוגיקה, שזה שכל על אנושי וכולי. בנוסף, כל מי שיעמיק בנושא הסיבתיות, זה יהפוך אותו למוצלח יותר בכל תחום שהוא, ...
טענות לוגיות, הסקת מסקנות, לוגיקה, טענות סותרות, טענות מנוגדות, טענות הפוכות, ניתוח טקסט, הכנה לפסיכומטרי, הלוגיקה של טענות, כללי היסק לוגיקה, לוגיקה פסיכומטרי, חשיבה לוגית, טיעון לוגי, הסקת טענות, הסקת מסקנה, ניגודים לוגיים
טענות לוגיות, הסקת מסקנות, לוגיקה, טענות סותרות, טענות מנוגדות, טענות הפוכות, ניתוח טקסט, הכנה לפסיכומטרי, הלוגיקה של טענות, כללי היסק לוגיקה, לוגיקה פסיכומטרי, חשיבה לוגית, טיעון לוגי, הסקת טענות, הסקת מסקנה, ניגודים לוגיים
טענות לוגיות, הסקת מסקנות, לוגיקה, טענות סותרות, טענות מנוגדות, טענות הפוכות, ניתוח טקסט, הכנה לפסיכומטרי, הלוגיקה של טענות, כללי היסק לוגיקה, לוגיקה פסיכומטרי, חשיבה לוגית, טיעון לוגי, הסקת טענות, הסקת מסקנה, ניגודים לוגיים איך אפשר לדעת האם שתי טענות סותרות אחת את השנייה? אליעד כהן מסביר כיצד אפשר לזהות האם שתי טענות ... להבין שהם לא מתכוונים לאותו הדבר בדיוק, ולכן הם חושבים שיש ביניהם סתירה בזמן שאין. ההקפדה על דיוק לשוני ולוגי היא קריטית כדי לנהל דיונים יעילים ולהבין באמת אם קיימת סתירה או הסכמה בין רעיונות. איך לזהות טענות סותרות? מהי סתירה לוגית? כיצד לנהל דיונים ללא סתירות? מה ההבדל בין טענות מנוגדות לטענות סותרות? איך לוודא שטענות לא סותרות בטעות? מהם כללי ההיסק הלוגי? ניהול דיונים, איך לנהל דיונים? איך להתווכח נכון? איך להגיע להסכמה? האם אנחנו מסכימים? איך לגשר בין דעות שונות? ...
לוגיקה מהי, מה זה לוגיקה? מה זה הוכחה לוגית? מהם גבולות הלוגיקה? מהם גבולות הדמיון? מה לא ניתן לדמיין? מה אי אפשר לדמיין? האם ניתן להוכיח לוגית? מהם גבולות השכל? מהי מגבלת הדמיון? שימוש בלוגיקה, טענות לוגיות, הוכחות לוגיות
לוגיקה מהי, מה זה לוגיקה? מה זה הוכחה לוגית? מהם גבולות הלוגיקה? מהם גבולות הדמיון? מה לא ניתן לדמיין? מה אי אפשר לדמיין? האם ניתן להוכיח לוגית? מהם גבולות השכל? מהי מגבלת הדמיון? שימוש בלוגיקה, טענות לוגיות, הוכחות לוגיות
לוגיקה מהי, מה זה לוגיקה? מה זה הוכחה לוגית? מהם גבולות הלוגיקה? מהם גבולות הדמיון? מה לא ניתן לדמיין? מה אי אפשר לדמיין? האם ניתן להוכיח לוגית? מהם גבולות השכל? מהי מגבלת הדמיון? שימוש בלוגיקה, טענות לוגיות, הוכחות לוגיות מהי לוגיקה ומה הקשר שלה לגבולות הדמיון? לוגיקה היא מושג נפוץ בתחומים רבים, אבל אליעד כהן מציע הגדרה ייחודית ופשוטה למושג: הלוגיקה היא למעשה גבולות הדמיון שלנו. לפי הגדרה זו, כדי להבין אם משהו אפשרי לוגית, עלינו לבדוק האם אנחנו מסוגלים לדמיין אותו. אם אפשר לדמיין דבר מסוים, זה אומר שהוא אפשרי מבחינה לוגית. לעומת זאת, אם לא ניתן לדמיין דבר כלשהו, אז אפשר להסיק שלוגית הוא אינו אפשרי. האם באמת אפשר לדמיין הכל? אליעד מסביר שברמה השטחית, נדמה לנו שאנחנו מסוגלים לדמיין כל דבר ... השכל והדמיון לא מסוגלים להכיל סתירה מוחלטת כזאת. מכאן אפשר להסיק שלדמיון יש גבול ברור, וגבול זה הוא גבול הלוגיקה. מה המשמעות של הוכחה לוגית לפי יכולת הדמיון? כאשר אנו אומרים שדבר מסוים הוכח לוגית, אנו בעצם אומרים שמבחינת הדמיון לא ניתן לדמיין את ההפך ממנו. אם משהו אינו ניתן לדמיון בשום צורה, הרי שזו ההוכחה הלוגית לכך שהוא בלתי אפשרי. למשל, כאשר שואלים את השאלה: האם אבן שנזרקת כלפי מעלה בהכרח חייבת ליפול למטה?, רובנו נגיד באופן אינטואיטיבי שכן. אבל אם נבדוק זאת בצורה לוגית דרך הדמיון, נגלה שאנחנו דווקא יכולים לדמיין שהאבן אינה נופלת כלל, אלא נשארת באוויר. כלומר, לוגית - האבן אינה חייבת ליפול. זה שהיא נופלת במציאות הפיזיקלית באופן עקבי, לא הופך את האפשרות הנגדית לבלתי אפשרית לוגית, משום שאנחנו כן מסוגלים לדמיין את המצב הנגדי. דוגמאות נוספות לאפשרויות לוגיות על פי הדמיון: אליעד נותן מספר דוגמאות נוספות שממחישות את העיקרון הזה. למשל: האם אפשר לדמיין רכב שעף באוויר? כן, אפשר לדמיין, ולכן זה אפשרי לוגית. האם אפשר לדמיין אדם שהופך להיות דינוזאור? כן, אפשר לדמיין, ולכן מבחינה לוגית זה אפשרי. האם אפשר לדמיין אבן שעפה מעלה ולא יורדת? כן, אפשר לדמיין זאת, ולכן לוגית זו אפשרות קיימת, גם אם במציאות הפיזית זה לא מתרחש. לעומת זאת, דברים שאנחנו ממש לא מצליחים לדמיין - ... בו - זמנית בשני מקומות שונים, או שתי נקודות שונות שנמצאות באותו מקום בדיוק ובאותו רגע - לא אפשריים לוגית, ולכן מהווים את הגבול הלוגי של המציאות והדמיון. כיצד נקבעים גבולות השכל והדמיון? אליעד כהן מדגיש כי גבולות השכל והדמיון הם הגבולות שמגדירים את ... ניתן לדמיין אינו אפשרי כלל, ומכאן שהיכולת או אי - היכולת שלנו לדמיין משהו היא שמכתיבה את גבולות האפשרויות הלוגיות. בכך, הלוגיקה אינה אלא שיקוף של גבולות החשיבה האנושית. סיכום הרעיון המרכזי של הלוגיקה והדמיון לפי אליעד כהן: הלוגיקה על פי אליעד כהן מוגדרת בצורה מדויקת כפונקציה של יכולת הדמיון שלנו. כל דבר שניתן לדמיין הוא אפשרי מבחינה לוגית, וכל דבר שלא ניתן לדמיין אינו אפשרי לוגית. מכאן שהיכולת או אי - היכולת שלנו לדמיין משהו היא ההוכחה הלוגית האמיתית לקיומו או לאי - קיומו של אותו הדבר. המסקנה היא, שהבנת גבולות הדמיון והשכל האנושי מאפשרת לנו להבין גם את גבולות הלוגיקה, וכתוצאה מכך גם את גבולות המציאות עצמה. מהי לוגיקה? מהם גבולות הדמיון? מה לא ניתן לדמיין? מהי הוכחה לוגית? האם ניתן להוכיח לוגית? מהם גבולות השכל? מהי לוגיקה ומהם גבולות הדמיון? לוגיקה היא מושג רחב, וכל אדם יכול להגדיר אותו בדרכו. בהקשר זה, ניתן להגדיר את הלוגיקה כגבולות הדמיון - כלומר, מה ניתן לדמיין ומה לא ניתן לדמיין. מה ניתן ומה לא ניתן לדמיין? לכאורה, נראה ... שזה אפשרי מבחינה לוגית. לעומת זאת, אם דבר מסוים אינו ניתן לדמיון - הרי שהוא אינו אפשרי לוגית. סיכום לוגיקה היא הכלי שמגדיר את גבולות הדמיון שלנו. אם ניתן לדמיין דבר מה, הרי שהוא אפשרי לוגית. אם איננו יכולים לדמיין משהו, הרי שמבחינה לוגית הוא אינו אפשרי. כך ניתן לקבוע את גבולות הלוגיקה, ההוכחות הלוגיות והמציאות עצמה. מהי לוגיקה? מהם גבולות הדמיון? מה לא ניתן לדמיין? מהי הוכחה לוגית? האם ניתן להוכיח לוגית? מהם גבולות השכל?
לוגיקה / הוכחות לוגיות - מהי לוגיקה? מהן הוכחות לוגיות? מה החיסרון של הוכחות לוגיות?
לוגיקה / הוכחות לוגיות - מהי לוגיקה? מהן הוכחות לוגיות? מה החיסרון של הוכחות לוגיות? לוגיקה. הוכחות לוגיות. הוכחה לוגית. בעיית האינדוקציה. טאוטולוגיה. עקרון / כלל השלישי מן הנמנע. מתמטיקה. פילוסופיה של המתמטיקה. אקסיומות. פורמאליזם. לוגיציזם. אינטואיציוניזם. משפטי האי שלמות של קורט גדל. קונסיסטנטיות. עקביות. להוכיח דבר והיפוכו. אקסיומה. מובן מאליו. נקודת מוצא. הוכחה ישירה. הוכחה באינדוקציה. הוכחה בדרך השלילה. מושגים מנוגדים. אינדוקציה. דדוקציה. פילוסופיה. מהי מהותן של הוכחות לוגיות? ומהו חסרונן? כפי שכבר ביארתי (כאן), האמת האמיתית והמלאה של המציאות, אינה זקוקה להוכחה, מאחר שכאשר מבינים אותה, רואים ... ידועה מאז ומעולם ושאין דרך שלא לדעת אותה. כמו כן ביארתי, כי אמת יחסית היא אמת שנשענת על חוקי הלוגיקה. הדרך להגיע אל האמת המלאה, היא רק אחרי שמגלים את כל האמיתות היחסיות האפשריות. והשילוב של כולן ביחד, הוא האמת המלאה. הדרך להגיע אל אמת יחסית, היא באמצעות הלוגיקה. מהי בעצם הלוגיקה? הלוגיקה היא הייצוג השכלי של מגבלות השכל האנושי. כל דבר שהשכל האנושי אינו מסוגל לחשוב עליו, הוא נכנס תחת מגבלת השכל האנושי ויוצר חוק לוגי. מגבלת הלוגיקה, היא מגבלת יכולת התפיסה השכלית האנושית. זא הלוגיקה אינה יכולה לחשוב על אפשרות של מה ששכל אנושי אינו מסוגל לחשוב עליו. יחד עם זאת, המציאות כמציאות היא גדולה פי אין סוף מהאדם והאדם הוא כלום ביחס אליה. המציאות אינה כפופה ללוגיקה של האדם. קיומו של האדם אפשרי רק באמצעות המציאות = קיומו של האדם / שכלו / חוקי הלוגיקה שלו, תלויים במציאות. אך קיומה של המציאות האין סופית אינו תלוי בחוקי הלוגיקה של האדם. על האדם לזכור תמיד, כי אם הוא מחפש את האמת המלאה על המציאות, עליו לדעת כי האמת מכילה בתוכה את המהות האין סופית של המציאות. והאין סוף הוא מעבר לגבולות השכל האנושי / חוקי הלוגיקה. הלוגיקה אינה יכולה להתמודד עם אין סוף אמיתי כפי מה שהוא באמת. כדי לדבר על אין סוף, צריך השכל של ... אותה בדמיון. ומאחר שלא ניתן להכניס את האין סוף לתוך מחשבה, ממילא מהותו האמיתית אינה באה לידי ביטוי בחוקי הלוגיקה, משום שאין דרך שכלית אנושית להבין את המהות האמיתית שלו. המציאות היא אין סופית. וכדי להבין אותה צריך להבין את מהות האין סוף. מה שאומר שכדי להבין אותה חובה לצאת מחוקי הלוגיקה / מגבלות השכל האנושי. אז איך להבין אותה? תשובה: באמצעות הדמיון. הדמיון מאפשר לאדם להבין קצת מהו האין סוף, ... לאין סוף. ניתן רק לדמיין, אך לא להבין זאת בשכל האנושי. ורק כאן האדם עובר להשתמש בדמיון מעבר לחוקי הלוגיקה שמייצגים אך ורק את מגבלת התפיסה של השכל כנל. לסיכום: חוקי הלוגיקה = ייצוג של מגבלת התפיסה של השכל האנושי. על האדם להשתמש בהם בכל מקום שניתן להשתמש בהם, ולא לחרוג ...
לבדוק הנחות יסוד, נכון או לא נכון, איך לנתח משפטים? משפטי אמת ושקר, ניתוח שאלות, האם התשובה נכונה? משפטי לוגיקה, לדעת או להאמין, ללמוד לוגיקה, ניתוח לוגי, חשיבה לוגית, לפתח את המוח
לבדוק הנחות יסוד, נכון או לא נכון, איך לנתח משפטים? משפטי אמת ושקר, ניתוח שאלות, האם התשובה נכונה? משפטי לוגיקה, לדעת או להאמין, ללמוד לוגיקה, ניתוח לוגי, חשיבה לוגית, לפתח את המוח
לבדוק הנחות יסוד, נכון או לא נכון, איך לנתח משפטים? משפטי אמת ושקר, ניתוח שאלות, האם התשובה נכונה? משפטי לוגיקה, לדעת או להאמין, ללמוד לוגיקה, ניתוח לוגי, חשיבה לוגית, לפתח את המוח מהי הדרך לבדוק הנחות יסוד ולנתח את התשובות שלנו? ההרצאה מתמקדת בהבנת התהליכים הלוגיים שמאחורי החשיבה והאמונה שלנו, והצורך להבין כיצד לבחון את הנחות היסוד שאנחנו מבססים עליהן את מחשבותינו. זהו ניתוח של שאלות, תשובות, והבדלים בין ידיעה לאמונה, תוך שימוש בדוגמאות והסברים לוגיים שמובילים לפיתוח חשיבה ביקורתית. מהן הנחות יסוד ואיך נבחן אותן? אליעד מסביר כיצד כל אמונה או שאלה שאנו מציגים ... נכונה יש לנסח את השאלה באופן שמבהיר את המשמעות של כל מילה ומשתמש בהגדרות מדויקות. מהי הדרך לפתח חשיבה לוגית ומדוע זה חשוב? ההרצאה מציינת את החשיבות של פיתוח חשיבה לוגית ויכולת להפריד בין אמונה לידיעה. כל אחד יכול למצוא את עצמו מקבל הנחות יסוד לא נכונות או מסיק מסקנות ... או אמירה מבוססת על הגדרה מדויקת ומבוססת על ההבנה של הנחות היסוד. בדיקת הנחות יסוד אמונה או ידיעה? ניתוח לוגי חשיבה ביקורתית לוגיקה בשאלות ותשובות
פילוסופיה / אהבת החוכמה / לוגיקה - איך ללמוד פילוסופיה בגישה נכונה?
פילוסופיה / אהבת החוכמה / לוגיקה - איך ללמוד פילוסופיה בגישה נכונה? לוגיקה. פילוסופיה. אהבת החוכמה. בעיית האינדוקציה. אינדוקציה. דדוקציה. איך ללמוד פילוסופיה בגישה נכונה? פילוסופיה. פילו = אהבת, סופיה = חכמה. ... אמיתי להגיע אל האמת, עליו לזכור כי עליו לחקור גם את הפילוסופיה עצמה. היינו, הפילוסופיה עצמה מושתת על חוקי הלוגיקה. וחוקי הלוגיקה עצמם מבוססים על? חוקי הלוגיקה מבוססים על יכולת התפיסה השכלית האנושית. מגבלות התפיסה האנושית מיוצגים על ידי השכל האנושי. חוקי הלוגיקה אינם מייצגים את יכולת הדמיון של האדם. יכולת הדמיון של האדם אינה באה לידי ביטוי במערכת החוקים הלוגיים. לוגיקה = שכל. לוגיקה שונה מ: דמיון. ההבנה המרכזית שצריכה להיות לגבי חוקי הלוגיקה היא, כי גם חוקי הלוגיקה עצמם הם הנחת יסוד שאינה וודאית. מאחר שהשכל של האדם הוא רק חלק מהמציאות ואינו המציאות עצמה, ממילא ניתן ... דמיון. בכל מקרה על האדם לזכור כאשר הוא לומד פילוסופיה ומנסה לדעת את האמת האמיתית על המציאות, כי חוקי הלוגיקה עצמם הם צמצום מחשבתי של המציאות. מציאות = אין סוף. שכל = מחשבה = סוף = היגיון = לוגיקה. כאשר האדם לומד פילוסופיה, עליו לחפש לא רק את האמת הלוגית, אלא את האמת האמיתית הכללית על המציאות כולה. זכור, המציאות היא אין סופית והשכל הוא סופי ואינו מסוגל לתפוס את המציאות האין סופית. השכל אינו מסוגל אך הדמיון כן. גם חוקי הלוגיקה עצמם הם רק חלק מתוך המציאות ומתוך השכל הכולל שמנהל גם אותם. זא חוקי הלוגיקה האנושית עצמם הם חלק מלוגיקה גדולה יותר של המציאות. הלוגיקה של המציאות היא לוגיקה אין סופית אמיתית שאין בה שום מגבלות כלשהן. הלוגיקה האנושית משקפת רק חלק וצמצום של הלוגיקה האמיתית של המציאות האין סופית. שילוב של חוקי הלוגיקה + הדמיון = תמונה קרובה לאמת המלאה של המציאות.
הספר להיות אלוהים - השכל הלא הגיוני שיש בספר להיות אלוהים, שטיפת מוח, לוגיקה, אור מקיף של הספר להיות אלוהים
הספר להיות אלוהים - השכל הלא הגיוני שיש בספר להיות אלוהים, שטיפת מוח, לוגיקה, אור מקיף של הספר להיות אלוהים
הספר להיות אלוהים - השכל הלא הגיוני שיש בספר להיות אלוהים, שטיפת מוח, לוגיקה, אור מקיף של הספר להיות אלוהים מהו השכל הלא הגיוני שבספר להיות אלוהים? הספר להיות אלוהים של אליעד כהן ... מההיגיון הזה. הספר שובר את המגבלות האלה באופן שיטתי ומציג רעיונות שנראים בלתי אפשריים לחלוטין, מעבר לכל סוג של לוגיקה קיימת. איך הספר להיות אלוהים מבצע שטיפת מוח לשכל האנושי? אליעד מסביר שהספר שלו מבצע סוג של שטיפת מוח ... להתעלות מעל ההיגיון הרגיל ומעבר לכל המושגים הקיימים בתודעתו, אל מצב של הבנה עמוקה שאינה מוגבלת על ידי שום לוגיקה מוכרת. מהו הספר להיות אלוהים? איך להשתחרר מההיגיון הרגיל? מהי שטיפת מוח חיובית? מהו אור מקיף? איך לצאת מתפיסת ...
גבולות השכל האנושי, יכולת תפישה, להכיל דבר והיפוכו, אחדות ההפכים, לוגיקה, אחדות הניגודים, להבין את האחדות, פרדוקסים
גבולות השכל האנושי, יכולת תפישה, להכיל דבר והיפוכו, אחדות ההפכים, לוגיקה, אחדות הניגודים, להבין את האחדות, פרדוקסים מדוע המוח האנושי מתקשה לתפוס דבר והיפוכו בו זמנית? המוח האנושי מוגבל מטבעו ... לתפוס מצב שבו העגבנייה בו זמנית כבדה יותר, קלה יותר וגם שווה במשקלה לגזיה. הסיבה לכך היא שלפי המנגנון הלוגי שבמוח, ברגע שאומרים שדבר אחד גדול יותר, זה מיד שולל את האפשרות שהוא קטן יותר או שווה. מהי הסיבה ... לתפוס אחדות מוחלטת של ההפכים? הסיבה לחוסר היכולת הזאת היא הגבולות הפנימיים של השכל האנושי. המוח פועל לפי חוקי הלוגיקה המובנים בו, ובאופן בסיסי, לוגיקה אינה מאפשרת קבלה של סתירה פנימית. אליעד מסביר, שכדי לתפוס משהו, השכל חייב לבצע הפרדה והגדרה ברורה. אם משהו ... דבר והיפוכו נכשל, כי ברגע שמוגדר היבט אחד של משהו, המוח פוסל את ההיבט המנוגד באופן מיידי. האם המגבלה הלוגית של השכל היא מוחלטת? אליעד מציג שהמגבלה אינה בהכרח מוחלטת, אלא קשורה לאופן שבו המוח מתייחס למציאות. הוא טוען ... אינה באמת מבוססת על משהו אובייקטיבי, אלא על תפיסה סובייקטיבית שהפכה להיות מוחלטת עבורו. אדם כזה יכול לגלות שהוודאות הלוגית שבה הוא מתייחס למציאות אינה מוחלטת כפי שהיא נראית לו. מהו המפתח להבנת האחדות של ההפכים לפי אליעד? לפי ... ולשאול עליהם שאלות כמו אולי לא?, אולי ההיפך נכון?. דרך חקירה מתמדת זו, ניתן לפרוץ את הגבולות של המנגנון הלוגי של המוח. התהליך הזה מאפשר לאדם לחוות פרספקטיבה חדשה שבה הוא יכול לראות כיצד דברים שנראו מנוגדים, הם בעצם צדדים שונים של אותה האחדות. האם תפיסת האחדות מחייבת ויתור על הלוגיקה? אליעד מבהיר שתפיסת האחדות לא מחייבת ויתור על הלוגיקה, אלא הרחבתה. אין צורך לשקר או להכחיש את התפיסה הקיימת, אלא רק לזכור שהתפיסה הנוכחית היא תמיד סובייקטיבית ולא ... הוא יוכל לחוות רגשות או מחשבות בצורה פחות מחייבת ופחות לוחצת, כי הוא כבר לא יהיה לכוד בתוך ההפרדות הלוגיות הרגילות. זה לא אומר שהוא יפסיק לפעול בצורה נורמטיבית, אלא שהוא יוכל לפעול עם יותר מודעות לכך שכל התפיסות ... התובנות הללו למרות ההבנה? למרות שאדם יכול להבין את העיקרון בתיאוריה, אליעד מסביר שבפרקטיקה האדם עדיין נתקע בתוך ההפרדות הלוגיות כי הוא לא באמת משתחרר מהאמונה הסמויה שהסובייקטיבי שלו הוא האובייקטיבי. עד שאדם לא יטיל ספק אמיתי ויסודי בכל הוודאויות שלו, הוא ימשיך לפעול לפי אותה הלוגיקה שתמיד מבדילה בין ההפכים, ולכן הוא לא יחווה את אותה אחדות מוחלטת בפועל. סיכום והבנת גבולות השכל האנושי לפי אליעד כהן? לסיכום, אליעד כהן מסביר שהשכל האנושי מוגבל מטבעו בגלל חוקי הלוגיקה שבהם הוא פועל. המוח אינו מסוגל לתפוס סתירות ואחדות של הפכים בו זמנית, כי הוא מתוכנת לבצע הפרדות והגדרות ... הוא יוכל לחוות את האחדות בצורה ישירה ופרקטית. גבולות השכל האנושי מהי אחדות ההפכים? כיצד להכיל דבר והיפוכו? האם לוגיקה יכולה להסביר הכל? למה קשה להבין פרדוקסים? איך להבין את האחדות של המציאות? האם המוח יכול לתפוס סתירות?
הנחות יסוד, איך למצוא הנחות יסוד? איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? לוגיקה, רק ואך ורק, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך לחפש הנחות יסוד? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד
הנחות יסוד, איך למצוא הנחות יסוד? איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? לוגיקה, רק ואך ורק, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך לחפש הנחות יסוד? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד
הנחות יסוד, איך למצוא הנחות יסוד? איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? לוגיקה, רק ואך ורק, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך לחפש הנחות יסוד? איך לברר את ... ומדויק שלהן. הנחת יסוד מוגדרת כרעיון בסיסי שחייב להתקיים כדי שהמסקנה תתרחש. במהלך ההסבר, אליעד כהן נותן שיטות ודרכים לוגיות לבדוק אם אכן מצאנו את כל הנחות היסוד ואיך לדעת שלא פספסנו אף אחת. מהן הנחות יסוד ואיך אפשר לפספס אותן? אליעד מסביר שהרעיון של הנחות יסוד מבוסס על לוגיקה פשוטה: אם יש מסקנה (X), היא נובעת משילוב מסוים של הנחות יסוד. לדוגמה, אם הרעיון X נובע מארבע הנחות ... להבטיח שהמסקנה שהגעת אליה מבוססת באופן מלא ומדויק, ללא השמטות של הנחות יסוד. איך למצוא הנחות יסוד? איך לבדוק לוגיקה של טיעונים? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד
מבוי סתום בחיפוש עצמי, איך להתמודד עם שאלות ללא תשובה אחת? האם יש תשובה מוחלטת? מה לעשות כשלא מוצאים תשובה מוחלטת? מה לעשות כשיש כמה תשובות אפשריות? למה לפתח את השכל? למה ללמוד לוגיקה? חיפוש עצמי, חיפוש האמת
מבוי סתום בחיפוש עצמי, איך להתמודד עם שאלות ללא תשובה אחת? האם יש תשובה מוחלטת? מה לעשות כשלא מוצאים תשובה מוחלטת? מה לעשות כשיש כמה תשובות אפשריות? למה לפתח את השכל? למה ללמוד לוגיקה? חיפוש עצמי, חיפוש האמת
... מוחלטת? מה לעשות כשלא מוצאים תשובה מוחלטת? מה לעשות כשיש כמה תשובות אפשריות? למה לפתח את השכל? למה ללמוד לוגיקה? חיפוש עצמי, חיפוש האמת מה לעשות כשנתקעים במבוי סתום בחיפוש עצמי? אליעד כהן מתייחס למצב שבו אדם חוקר את ... שנראה כמו מספר תשובות אפשריות הוא רק תוצאה של בלבול וחוסר הבנה, ואז צריך להתמקד בשיפור יכולת החשיבה וההבנה הלוגית. למה כדאי לפתח את השכל ואת יכולת החשיבה הלוגית? אליעד כהן ממליץ להתאמן בשאלות פשוטות וברורות שיש להן תשובה אחת חד - משמעית כדי לפתח את יכולת ההבחנה ... הוא נותן דוגמה: אם בחדר יש חתול וכל החתולים לבנים, ברור שיש בחדר משהו לבן. זו דוגמה פשוטה להסקה לוגית. אם השאלה הופכת מורכבת יותר, האדם עלול להתבלבל, ולכן צריך להתאמן בהדרגה על שאלות לוגיות מסובכות יותר. רק לאחר שהאדם מסוגל לפתור שאלות לוגיות פשוטות ומורכבות בצורה מושלמת, הוא יכול להתחיל לחקור שאלות פילוסופיות גדולות כמו האם יש אלוהים? או האם יש בחירה ... מציין שלפי רבי נחמן, יש שכל שכדי להבין אותו חייבים לעבור דרך כל ההקדמות שמובילות אליו. לכן חשוב לתרגל לוגיקה, כי רק שכל חזק, ממוקד וברור יכול להתמודד עם שאלות מופשטות גדולות באמת. מה לעשות כשלא מוצאים תשובה מוחלטת? ... אם יש תשובה חד משמעית או וודאות בכך שאין אפשרות לתשובה כזו. בנוסף, חשוב לפתח את השכל ואת היכולת הלוגית כדי לשפר את יכולת החקירה העצמית וההבנה הפילוסופית. איך להתמודד עם שאלות ללא תשובה? האם יש תשובה מוחלטת לשאלות פילוסופיות? איך לפתח את החשיבה הלוגית? האם יכולות להיות כמה תשובות נכונות בו זמנית? למה כדאי ללמוד לוגיקה? האם יש שאלה עם כמה תשובות אפשריות? שאלות ללא תשובה מוחלטת, שאלות עם כמה תשובות אפשריות, האם יש אלוהים? ...
שכל או רגש, טיפול רגשי, למה שכל ורגש זה אותו דבר? מה זה שכל? מה זה רגש? מרגיש או מבין, השכל של הרגש, הרגש של השכל, לוגיקה, רגש לא הגיוני, אליעד כהן מטפל רגשי, טיפול קוגניטיבי
שכל או רגש, טיפול רגשי, למה שכל ורגש זה אותו דבר? מה זה שכל? מה זה רגש? מרגיש או מבין, השכל של הרגש, הרגש של השכל, לוגיקה, רגש לא הגיוני, אליעד כהן מטפל רגשי, טיפול קוגניטיבי
... ורגש זה אותו דבר? מה זה שכל? מה זה רגש? מרגיש או מבין, השכל של הרגש, הרגש של השכל, לוגיקה, רגש לא הגיוני, אליעד כהן מטפל רגשי, טיפול קוגניטיבי האם שכל ורגש הם באמת אותו הדבר? השאלה המרכזית שאליעד ... כלא הגיוניים, כמו אהבה חסרת היגיון או פחד חסר הסבר. אך למעשה, כל רגש חייב להיות מבוסס על איזושהי לוגיקה פנימית של האדם. האדם לא יכול באמת להרגיש משהו שאין לו איזושהי הצדקה פנימית שכלית, גם אם הצדקה זו ... הוא בעצם סוג של רגש. השכל או ההיגיון, ברמת הבסיס, אינם באמת ניתנים להוכחה מוחלטת. האדם מאמין בשכל ובחשיבה הלוגית משום שהוא מרגיש שהם נכונים. לדוגמה, אין באמת דרך לוגית להוכיח שהלוגיקה נכונה. האדם מקבל את הלוגיקה כנכונה פשוט מפני שזה מרגיש לו נכון, כלומר, מתוך תחושה של וודאות פנימית. בסופו של דבר, אליעד מסביר שכל ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: לוגיקה, איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך למצוא זוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להעביר ביקורת בונה? איך ליצור אהבה? איך לשנות תכונות אופי? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לקבל החלטות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לחנך ילדים? איך להאמין בעצמך? איך לפרש חלומות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשתול מחשבות? איך להתמודד עם גירושין? איך לשפר את הזיכרון? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיגמל מהימורים? איך להעריך את עצמך? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בראיון עבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: לוגיקה, איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? דיכאון? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם עצבות? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש אמת מוחלטת? האם לדומם יש תודעה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש או אין אלוהים? איך להיות מאושר? האם אפשר לדעת הכל? למה יש רע וסבל בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מהי תכלית ומשמעות החיים? מי ברא את אלוהים? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה יש רע בעולם? האם יש משמעות לחיים? איך נוצר העולם? למה לא להתאבד? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצר העולם? למה העולם קיים? האם המציאות היא טובה או רעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם באמת הכל לטובה? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לביטחון עצמי, אימון אישי להרזיה, אימון אישי להפרעות קשב וריכוז בנושאי לוגיקה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3906 שניות - עכשיו 02_09_2025 השעה 06:47:20 - wesi1