אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה סיבה ✔ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1
בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה / באופן אקראי.

וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול כל בן אדם לפתור כל בעיה באמצעות הנוסחה שתתבאר כאן בהמשך:


למה טוב להבין איך לנתח סיבתיות?

להלן מספר תועלות לדוגמה: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של התהליכים השונים שקורים בחיים, כדאי שתדע לנתח סיבתיות. 3 - אם במקרה קורה במציאות משהו שאתה לא רוצה שיקרה, כדאי מאוד שתבין את מערכת החוקים הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו.


להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום:

אני כועס כי אני מאחר לעבודה. [סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס].

אני עצוב כי אין לי כסף. [סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב].

אני עצבני כי חם לי. [סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני].

נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. [סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי].

הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. [סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי].

אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. [סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי].

אני מפחד שלא אצליח במבחן. [סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה].

אני לבד ועצוב לי. [סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי].

אני בחרדה מכך שאמות. [סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך].

וכיו"ב ניתן כמובן להביא עוד המון דוגמאות ולראות, איך בחיי היום יום, כל דבר ודבר שבן אדם מרגיש / רוצה / אוהב / שונא וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות מסוימת. בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק...


שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה:

אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי.

כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם היה בטוח שהדבר קורה באופן אקראי ושאין שום אפשרות לשנות את זה, הרי שהוא לא היה מרגיש מכך רע.

ואעמיק: כי כל דבר בפני עצמו, אין לו משמעות בפני עצמו כדבר בודד, אא"כ הוא בהקשר של דבר אחר. ז"א שבציר הזמן שבו אנחנו חיים, בכל רגע קורה משהו אחר ואירוע אחר. ולכל רגע בפני עצמו, אין שום משמעות כלשהי, אלא אם הוא ביחס לרגע אחר.

לדוגמה: כואב לך. לזה לכשעצמו אין שום משמעות בפני עצמו לתחושת הכאב. אלא אם זה ביחס לזה שיש לך רצון שלא יכאב לך. ואז בעצם יש לנו 2 דברים שונים. 1 - כואב לי + 2 - אני לא רוצה שיכאב לי, שלזה ביחד יש כבר משמעות שיוצרת לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי.

ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס לצורות אחרות. וברגע שיש 2 צורות, מחויב שהן יהיו זו אחרי זו בציר הזמן. וממילא מחויב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ביחס לאירוע אחר, דהיינו, בתוך סיבתיות כלשהי.

בכל מקרה, שלב ראשון, נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה.


שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה:

בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, היא לבדוק, מה קרה לפני מה ומה קדם למה, בציר הזמן. ולהבין, שהסיבה קורית תמיד לפני התוצאה. הסיבה גורמת לתוצאה, התוצאה נגרמת מהסיבה. והסיבה תמיד קודמת לתוצאה. ותמיד הסיבה לפני התוצאה.

לדוגמה: אני לא אוהב את עצמי כי אני משמין. נשאל: מה קדם למה, שהשמנת או שלא אהבת את עצמך? תשובה: קודם השמנתי ואחר כך לא אהבתי את עצמי. דהיינו, הסיבה היא שהשמנתי. והתוצאה היא שאני לא אוהב את עצמי.

דוגמה נוספת: אני עצבני על השכן שעושה רעש. נשאל: מה קרה קודם, שהשכן עשה רעש, או שכעסת על השכן שעושה רעש? תשובה: קודם הוא עשה רעש. מסקנה: הסיבה היא שהשכן עשה רעש. התוצאה היא שאני כועס עליו.

ובמילים אחרות, הסיבה לפני התוצאה ולא התוצאה לפני הסיבה. ולכן פשוט תנסה להבין מה קרה קודם בציר הזמן וזו הסיבה ומה שקרה אחר כך, זו התוצאה.


שלב 3 - הבנת 4 הטענות במשפט הסיבה והתוצאה:

עכשיו צריך להבין שבכל פעם שיש לנו משפט של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו בו 4 טענות שונות, שצריך לבדוק את אמיתות כל אחת מהן. ואסביר:

נניח שנאמר "יורד עכשיו גשם". כמה טענות יש כאן? תשובה: יש כאן טענה אחת והיא שיורד עכשיו גשם.

עכשיו נאמר משפט נוסף בפני עצמו. לדוגמה: "תלבש מעיל". גם כאן יש רק אמירה אחת, שהיא "תלבש מעיל"

ועכשיו נאמר משפט סיבתי, כגון: "תלבש מעיל כי יורד עכשיו גשם". כאן בעצם יש לנו 4 אמירות. שה 2 הראשונות מהן הן: 1 - תלבש מעיל. 2 - יורד עכשיו גשם.

אבל בגלל שהוספנו גם את רכיב הסיבתיות שבין 2 המשפטים (באמצעות המילה "כי / בגלל / למרות / משום" וכיו"ב), הרי שיש לנו עוד 2 טענות נוספות שהן: 3 - בגלל שיורד גשם תלבש מעיל. 4 - תלבש מעיל בגלל שיורד גשם.

כאשר לכאורה טענה 3 ו 4 נראות זהות. תלבש מעיל כי יורד גשם, בגלל שיורד גשם תלבש מעיל. ולכאורה אלו 2 משפטים זהים. אבל אלו 2 משפטים שונים. ותכף אסביר את השונות שלהם.

ואסביר: הסיבה גורמת לתוצאה. התוצאה נגרמת מהסיבה. ובמקרה שלנו, הסיבה היא שיורד גשם, התוצאה היא שתלבש מעיל. ואת זה ניתן להציג ב 2 דרכים. 1 - הסיבה גורמת לתוצאה, דהיינו, בגלל שיורד גשם שזו הסיבה, אז התוצאה היא שתלבש מעיל. ו 2 - התוצאה נגרמת מהסיבה, דהיינו, תלבש מעיל שזו התוצאה, זה בגלל שיורד גשם, שזו הסיבה.

ובכל מקרה, צריך לדעת לזהות את 4 האמירות האלו, שישנן בכל משפט של סיבה ותוצאה.

לדוגמה: אני אוכל את העוגה כי אני רעב. אז שלב ראשון נגדיר את 4 הטענות.

1 - אני אוכל את העוגה.

2 - אני רעב.

ונשאל, מה קדם למה שאני רעב או שאני אוכל את העוגה? תשובה: קודם הייתי רעב ורק אחר כך אכלתי את העוגה. מסקנה, הסיבה היא שהייתי רעב והתוצאה היא שאכלתי את העוגה.

ולכן ננסח מחדש את טענה 1 + 2 לפי הסדר של הסיבה והתוצאה:

1 - אני רעב

2 - אני אוכל את העוגה

ויש לנו עוד 2 טענות, שהן:

3 - אני רעב ולכן אני אוכל את העוגה. [הסיבה גורמת לתוצאה. הסיבה שאני רעב גורמת לכך שאני אוכל את העוגה].

4 - אני אוכל את העוגה כי אני רעב. [התוצאה נגרמת מהסיבה. התוצאה שאני אוכל את העוגה, נגרמת מכך שאני רעב].

ובשלב הזה, צריך להיות ברור לנו, מהי הסיבתיות + מהי הסיבה ומהי התוצאה + מהן 4 הטענות שנטענו במשפט הסיבה והתוצאה.


שלב 4 - איך בודקים אם משהו הוא אמת:

ועכשיו אחרי שיש לנו 4 משפטים, עכשיו נלך לבדוק האם ועד כמה הם אמת. אבל לפני כן נבין באופן עקרוני, איזה שאלה שואלים כדי לדעת האם משהו הוא אמת.

אז באופן עקרוני הדרך הפשוטה ביותר לדעת אם משהו הוא אמת, זה לשאול בצורה פשוטה, האם זו אכן האמת / האם באמת זה כך. לדוגמה: "אני רעב". אז נשאל, האם באמת אני רעב, האם זו האמת שאני רעב.

אבל האמת היא, שלא תמיד המציאות היא שחור או לבן. דהיינו, לא תמיד האמת היא שאו שאני רעב או שלא. ולכן לשאול אם אני באמת רעב, זו לא שאלה מספיק אמיתית. ויותר אמת יהיה לשאול, האם באמת ועד כמה אני רעב. כי אולי אני רעב קצת / הרבה. דהיינו, עדיף לשאול, האם באמת ועד כמה באמת טענה כלשהי נכונה. כי אולי הטענה נכונה חלקית. בפרט בטענות שניתן לפרש אותן במספר פירושים אפשריים.

ואם נרצה לחדד עוד, אז כדי לבדוק אם משהו אמת, צריך לאתגר את הטענה שבודקים, באמצעות טענה הפוכה. דהיינו, לבדוק, מה ההפך של מה שאני אומר ואולי הוא נכון. לדוגמה: אני רעב. ההפך הוא: אני שבע. אז נשאל: האם באמת ועד כמה אני רעב, אולי אני בכלל שבע?

ואם נרצה עוד יותר לברר את האמת, נקצין את ההפך. דהיינו, לדוגמה: אני רעב. ההפך הוא: אני שבע. וההפך המוקצן של אני רעב, הוא: אני שבע ב100% ואף פעם לא הייתי יותר שבע מאשר עכשיו וכולי. ונשאל: האם באמת ועד כמה אני רעב, אולי בכלל אני שבע ב 100%? והרעיון הוא, שככל שמקצינים יותר בהצגת ההפך של הטענה שנבדקת, כך יש סיכוי גבוה יותר לגלות את האמת.

ובכל מקרה בניסוחים להלן אסתפק בניסוח של "האם ועד כמה באמת X". למרות שבעיקרון, צריך לשאול אולי גם ההפך המוחלט הוא הנכון.


שלב 5 -בדיקת אמיתות 4 הטענות:

ואחרי שהבנו איך באופן עקרוני בודקים אם משהו הוא אמת, עכשיו ניקח את 4 הטענות ונבדוק את אמיתותן בצורה הבאה. אז הטענות לדוגמה הן:

1 - אני רעב.

2 - אני אוכל את העוגה.

3 - בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה.

4 - אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב.

והשאלות ממילא יהיו:

1 - האם באמת ועד כמה >> אני רעב.

2 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה.

3 - האם באמת ועד כמה >> בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה.

4 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב.

וכנוסחה:

1 - קורית סיבה.

2 - קורית תוצאה.

3 - הסיבה גורמת לתוצאה.

4 - התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.

והשאלות ממילא יהיו:

1 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה אכן קורית.

2 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה אכן קורית.

3 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה גורמת לתוצאה.

4 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.

ואסביר: בעיקרון חלק מהשאלות יכולות להיראות כשאלות מיותרות. כי לפעמים התשובה עליהן נראית ברורה מאליה. ואעפ"כ כשעובדים לפי הנוסחה, רצוי לא לדלג על שום שלב. כי גם מה שנראה בטוח נכון, לא תמיד נכון. ולכן לפי הנוסחה, צריך לעבור על כל השאלות, גם אם נראה שהתשובות עליהן ברורות ופשוטות.


שלב 6 - הבנת התשובות האפשריות לשאלות הנ"ל:

אז בעצם לקחנו משפט של סיבה ותוצאה, הפכנו אותו ל 4 טענות ועל כל אחת מהטענות שאלנו, האם ועד כמה היא האמת. ועכשיו אסביר, מהן התשובות האפשרויות לשאלות הנ"ל.

אז השאלות לדוגמה היו:

1 - האם באמת ועד כמה >> אני רעב.

תשובות אפשריות:


1 - אני אכן רעב ואך ורק רעב.

2 - אני בכלל שבע ואך ורק שבע.

3 - אני רעב ברמה כלשהי.

2 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה.

תשובות אפשריות:


[בדיוק כמו עבור הסיבה]:

1 - אני אכן אוכל את העוגה את כל העוגה ורק את העוגה.

2 - אני בכלל לא אוכל את העוגה אפילו לא טיפה ממנה.

3 - אני אוכל קצת מהעוגה ברמה כלשהי.

כאשר כנראה התשובות הנ"ל לשאלות הנ"ל נראות אולי ברורות מאליהן במקרה הזה, אך עדיין כדאי להתרגל לשאול אותן, כי לפעמים מתברר אחרי בדיקה, שהמציאות היא לא בדיוק מה שאתה חשבת שקורה.

3 - האם באמת ועד כמה >> בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה.

תשובות אפשריות:


1 - זה שאני רעב מחייב אותי לאכול את העוגה ואין שום אפשרות בעולם שאהיה רעב בלי שאני אוכל את העוגה. כי אם אני רעב אני חייב לאכול את העוגה.

2 - זה שאני רעב מגדיל את הסיכוי ומשפיע עלי לאכול מהעוגה, אבל זה לא מחייב אותי לאכול מהעוגה.

3 - זה שאני רעב, בכלל לא אמור להשפיע עלי לאכול מהעוגה.

4 - זה שאני רעב, זה בכלל אמור לגרום לי לא לאכול מהעוגה. ואם אכלתי מהעוגה, הרי שזה למרות שאני רעב ולא בגלל שאני רעב.

4 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב.

תשובות אפשריות:


1 - אני אוכל את העוגה, בגלל ואך ורק בגלל שאני רעב. אם לא הייתי רעב, לא הייתי אוכל את העוגה בכלל.

2 - אני אוכל את העוגה גם בגלל שאני רעב, אבל לא רק בגלל שאני רעב. ואם לא הייתי רעב, אז [שוב יש 2 אפשרויות, כאשר]

אפשרות 1

- עדיין הייתי אוכל את העוגה בגלל סיבות אחרות. לדוגמה בגלל שאני עצבני והעוגה גורמת לי להירגע.

אפשרות 2

- לא הייתי אוכל את העוגה. אבל עדיין אני אוכל את העוגה, לא רק בגלל שאני רעב, אלא יש כאן עוד סיבה נוספת שגם בגללה אני אוכל את העוגה. לדוגמה גם בגלל שהעוגה טעימה.

3 - זה שאכלתי את העוגה, זה בכלל לא קשור לזה שהייתי רעב.

4 - זה שאכלתי את העוגה, זה למרות שהייתי רעב. כי זה בכלל היה אמור לגרום לי לא לאכול את העוגה.

וכנוסחה:

1 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה אכן קורית.

תשובות אפשריות:


1 - הסיבה אכן אמיתית ומחויבת באופן מוחלט.

2 - הסיבה בכלל לא אמיתית ובכלל ההפך המוחלט שלה הוא הנכון.

3 - הסיבה אכן קורית ונכונה ברמה כלשהי.

2 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה אכן קורית.

תשובות אפשריות:


[בדיוק כמו עבור הסיבה]:

1 - התוצאה אכן אמיתית ומחויבת באופן מוחלט.

2 - התוצאה בכלל לא אמיתית ובכלל ההפך המוחלט שלה הוא הנכון.

3 - התוצאה אכן קורית ונכונה ברמה כלשהי.

3 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה גורמת לתוצאה.

תשובות אפשריות:


1- הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות. ואם הסיבה קורית, הכרחי שתקרה התוצאה. ואין שום אפשרות שתקרה הסיבה, בלי שתקרה בגללה התוצאה.

2 - הסיבה מגדילה את הסיכוי ומשפיעה על כך שתקרה התוצאה / הסיבה מאפשרת לתוצאה לקרות. אבל הסיבה לא מחייבת את זה שתקרה גם התוצאה.

3 - הסיבה בכלל לא משפיעה בשום צורה על התוצאה.

4 - הסיבה בכלל אמורה לגרום לתוצאה הפוכה. והתוצאה אם קרתה, קרתה למרות הסיבה ולא בגלל הסיבה.

4 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.

תשובות אפשריות:


1 - התוצאה אכן נגרמת בגלל ואך ורק בגלל הסיבה. אם הסיבה לא הייתה קורית, לא הייתה קורית התוצאה.

2 - התוצאה נגרמת גם בגלל הסיבה, אבל לא רק בגלל הסיבה. ואם לא הייתה קורית הסיבה הזאת, אז [שוב יש 2 אפשרויות, כאשר]

אפשרות 1

- עדיין הייתה קורית התוצאה בגלל סיבות אחרות, שגם הן אחראיות ברמה כלשהי לכך שתקרה התוצאה הזאת.

אפשרות 2

- התוצאה לא הייתה קורית. אבל עדיין התוצאה לא קורית רק בגלל הסיבה הזאת, אלא יש גם סיבה נוספת שצריכה לקרות, כדי שתקרה התוצאה הזאת.

3 - התוצאה קרתה בלי שום קשר לסיבה.

4 - התוצאה קרתה למרות שהסיבה קרתה ולא בגלל שהסיבה קרתה. כי הסיבה הייתה אמורה לגרום לתוצאה הפוכה ממה שקרה.


שלב 7 - בדיקת התשובות לשאלות הנ"ל:

בעיקרון אחרי ששאלנו את כל השאלות הנ"ל, עכשיו צריך לעבור שאלה שאלה / אפשרות אפשרות ולבדוק ולראות מה האמת. ולראות האם זאת אכן האמת / אולי זאת לא כל האמת, אולי זו בכלל לא האמת וכולי.

וככל שעושים את התהליך הזה יותר טוב, כך התמונה של החוקיות ושל הסיבתיות מתבהרת יותר טוב.


דברים לשים לב / טעויות נפוצות:

אחת הטעויות הנפוצות, שכאשר שואלים את השאלות, משנים את הנוסח המדוייק של הטענות של הסיבה והתוצאה, ואז לא בהכרח מקבלים את התשובות הנכונות. ולכן צריך לדייק ושהשאלות יהיו מנוסחות בדיוק לפי הנוסח המקורי של הסיבה והתוצאה.

טעות נוספת היא, שכאשר חוקרים את הסיבתיות, אז מדלגים על כל מיני אפשרויות ומנסים לקצר תהליכים. שזה כמובן מפתה, אבל מגדיל את הסיכוי לכך שתטעה ושלא תראה את מה שבאמת קורה ואת הפתרון האמיתי לבעיה שלך, בהתאם לחוקיות האמיתית של מה שקורה.


תוספות - האם זה באמת קורה ואם כן אז מה?!:

אחת הדרכים להתמודד עם תחושות רעות, היא לאתר את הסיבה לתחושה הרעה ולשאול 2 שאלות. 1 - האם זה באמת קורה מה שאני חושב שקורה. 2 - אם כן זה קורה, אז מה אם זה קורה.

לדוגמה: רע לי כי קר לי. נשאל: האם באמת קר לי. ואם כן אז מה אם קר לי, האם זה מחייב את זה שאני ארגיש מכך רע.

2 השאלות האלו מקבילות ל 2 מתוך 4 השאלות הנ"ל. השאלה האם זה באמת קורה, מקבילה לשאלה של בדיקת אמיתות הסיבה, האם באמת ועד כמה קורית הסיבה. והשאלה אם זה קורה אז מה, מקבילה לשאלה, האם הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות.

כאשר אנחנו בודקים האם זה באמת קורה, אנחנו בודקים בדיקת מציאות. כאשר אנחנו בודקים אם זה קורה אז מה, אנחנו בודקים בדיקת רצון. וזה רלוונטי למקרים שבהם יש רכיב של רצון בתוך הסיבה והתוצאה.

לדוגמה: אני עצבני, כי יתוש מעצבן אותי. רכיב הרצון הוא, שאני לא רוצה שיתוש יעצבן אותי. ובמקרה כזה, הסיבה היא ש: יתוש מעצבן אותי + אני לא רוצה שיתוש יעצבן אותי. וזה מוביל לתוצאה ש: אני עצבני.

ואז נשאל, האם באמת ועד כמה היתוש מעצבן אותך. והאם זה שהיתוש מעצבן אותך, האם זה מחייב את זה שלא תרצה את זה.

ובכל מקרה, השאלה האם זה באמת קורה ואם כן אז מה, היא נגזרת מהשאלות הנ"ל.


איך להבין יותר טוב את הסיבתיות ולמה חשוב לשאול את 2 השאלות שנראות דומות, שאלות 3 + 4:

אפשרי לדמיין שולחן שיש לו מספר רגליים. עכשיו, יש מספר מצבים אפשריים.

אפשרות אחת לדוגמה היא, שכל אחת מהרגליים של השולחן יכולה להחזיק את השולחן, גם בלי שאר הרגליים ושכל אחת מהרגלים לבדה, תגרום בהכרח לשולחן לעמוד.

אפשרות נוספת לדוגמה, שהשולחן צריך את כל הרגליים כדי לעמוד. ושבלי רגל אחת, הוא לא יוכל לעמוד ושהוא חייב את כל הרגליים כדי לעמוד.

אפשרות נוספת לדוגמה, שכדי שהשולחן יעמוד, הוא לא צריך את כל הרגליים שיש לו אבל מצד שני גם לא מספיקה לו רק רגל 1 כדי לעמוד, אלא הוא צריך יותר מרגל אחת כדי לעמוד, כגון לדוגמה שיש לו 4 רגליים. וכל שילוב של 2 רגליים בפני עצמן, יכולות לגרום לשולחן לעמוד.

אפשרויות נוספות לדוגמה: שחלק מהרגליים יכולות לגרום לשולחן לעמוד בזכותן בלבד. וחלק מהרגליים צריכות רגליים נוספות כדי לתמוך בשולחן. וחלק מהרגליים אולי בכלל לא עוזרות לשולחן לעמוד. וחלק מהרגליים אולי בכלל גורמות לשולחן ליפול והשולחן בכלל עומד למרות הרגליים האלו.

וחשוב להבין, שאם בודקים רק את השאלה האם הסיבה גורמת לתוצאה או שבודקים רק את השאלה האם התוצאה נגרמת מהסיבה, הרי שלא תמיד ניתן לראות את מה שבאמת קורה. כי לדוגמה יכול להיות שהשולחן עומד בגלל הרגל הזאת, אבל הוא היה עומד גם בלי קשר לרגל הזאת וכולי.

והמסר הוא, שצריך לבדוק גם מהצד של האם ועד כמה הסיבה גורמת לתוצאה והאם ועד כמה התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.


עובדה ופירוש בתהליך של בדיקת אמיתות סיבה / תוצאה בפני עצמן:

כאשר שואלים ובודקים האם באמת ועד כמה הסיבה (או התוצאה) נכונה, לפעמים מגלים שהסיבה לא ממש נכונה, כי היא רק פירוש ולא עובדה. לדוגמה: אני עצבני כי הולכים לפטר אותי. אז כאשר נשאל, האם באמת הולכים לפטר אותך, יכול להיות שנגלה, שזהו רק פירוש בלבד ושזו לא עובדה.

כמו כן לפעמים נגלה שגם התוצאה היא רק פירוש בלבד. לדוגמה, האם אתה באמת עצבני? והתשובה יכולה להיות, שאתה אולי בכלל גם שמח, על זה שאתה חושב שהולכים לפטר אותך. לכן תמיד חשוב לשאול, האם ועד כמה הסיבה / תוצאה נכונות, גם בפני עצמן וגם בלי קשר לסיבתיות שביניהן.


דוגמאות לשאלות בשפה חופשית, שנגזרות מדרך החשיבה הנ"ל:

אני מפחד שחברה שלי תעזוב אותי:

האם באמת ועד כמה אתה מפחד? האם באמת ועד כמה יש סיכוי שהיא תעזוב אותך? האם באמת אתה מפחד רק בגלל זה? והאם זה שיש סיכוי שהיא תעזוב אותך מחייב אותך לפחד?

אני בטראומה בגלל שצחקו עלי בבית ספר:

האם באמת ועד כמה אתה בטראומה? האם באמת ועד כמה צחקו עליך בבית ספר? האם זה מחייב את זה שתהיה בטראומה? והאם באמת אתה בטראומה רק בגלל זה?

אני מרגיש שאני לא שווה כי אנשים לא אוהבים אותי:

האם באמת אני לא שווה? האם באמת אנשים לא אוהבים אותי בכלל? האם זה מחייב אותי להרגיש לא שווה? האם אני מרגיש לא שווה רק בגלל זה?

אני לא אצליח בחיים כי אני נכשל בכל דבר:

האם באמת אני נכשל בכל דבר? האם באמת אני לא אצליח בחיים? האם אני חושב שלא אצליח, רק בגלל שאני נכשל בדברים? והאם זה שאני נכשל בדברים מחייב אותי לחשוב שאני לא אצליח?

החבר שלי לא אוהב אותי מספיק ואני עצובה:

האם באמת / כמה / למה, הוא לא אוהב אותך מספיק? האם באמת את רק עצובה בגלל זה? האם זה מחייב אותך להיות עצובה? האם את עצובה רק בגלל זה?

בקיצור, כל תהליך רגיל וכל בעיה רגילה, ניתן להציב אותה בתבנית של סיבה / תוצאה ועל ידי זה לשאול עליה שאלות שיאירו אותה מחדש באור חדש. וכל תשובה שמקבלים, כמובן להמשיך לנתח אותה, עד שתצא מרוצה.

ז"א אם לדוגמה התשובה שמתקבלת היא, "כן החברה שלי לא אוהבת אותי". אז נשאל, למה? ואז תהיה תשובה כגון, "כי היא לא עונה לי לטלפון". אז יש לנו כאן משפט חדש של סיבה ותוצאה. שהוא, בגלל שהיא לא עונה לי לטלפון, זה אומר שהיא לא אוהבת אותי. ואז צריך לנתח גם אותו. וכך הלאה, עד שכל הבעיות נפתרות.


למתקדמים:

אחרי ששולטים בכל הנ"ל, עכשיו יש עוד עומקים של:

1 - כאשר באים לפתור בעיה, איך כדאי לדעת איזה שאלה כדאי לשאול קודם ובמה כדאי להתמקד?

2 - כאשר מדברים עם בן אדם אחר, איך לקחת את כל השאלות הנ"ל ואיך לדעת להפוך לו אותן לשאלות שיראו שאלות טבעיות בשפה חופשית ורגילה.

3 - איך לדעת לבחור איזה / כמה שאלות להציג למטופל, מתוך כל השאלות הנ"ל.

4 - איך לדעת לזהות בצורה מהירה את התשובות לכל השאלות הנ"ל וגם עליהן צריך לדעת להמשיך לשאול את כל השאלות האלו, ואז לעשות כל מיני חישובים, של מה מחויב יותר ומה מחויב פחות ובהתאם לזה לדעת איזה החלטות לקבל.


הקשר של הנ"ל להארה רוחנית / אושר מוחלט:

אז המון אנשים מנסים להגיע לאושר מוחלט. והטענה שלי היא, שאושר מוחלט מגיע כתוצאה של מחקר מעמיק כנ"ל וניתוח מלא של כל הרגשות וכל התהליכים שקורים בתוך האדם עצמו.

שליטה מלאה בנושא של ניתוח סיבתיות כנ"ל, יביא את האדם לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולגלות את האמת מאחורי ההפרדה שהמוח עושה בין יש לבין אין. עד שבאמצעות חקר הסיבתיות, האדם יוצא מהשכל האנושי, מגלה את הסיבתיות של חוקי הלוגיקה עצמם, ועולה אל מעל השכל האנושי ואל מה שיש לפני חוקי הלוגיקה, שזה שכל על אנושי וכולי.

בנוסף, כל מי שיעמיק בנושא הסיבתיות, זה יהפוך אותו למוצלח יותר בכל תחום שהוא, לאורך כל הדרך אל האושר המוחלט.


לסיכום:

השאלות הנ"ל הן הבסיס של כל תהליך החקירה העצמית / פתרון בעיות / הבנת המציאות בכל תחום שהוא. וככל שתצליח יותר להיות בקיא יותר בשליטה בכל השאלות והאפשרויות האלו, כך יפתחו לך אין סוף אפשרויות חדשות לפתרון כל בעיה בכל תחום ולשליטה בכל התחומים בחייך.
תהליך טעות אנושיות לחשוף את הסיבה יחסי סיבה ותוצאה איך להגיע לאושר המוחלט הרזיה סיבה מאפשרת סיבה לא מחייבת פירוש לעובדה אם כן אז מה אטיולוגיה איך לברר מה האמת איך לדעת מה לשאול איך להבין כל דבר איך להטיל ספק איך להיות הכי חכם איך להיות הכי חכם בעולם איך לחקור איך לחקור דברים איך לטפל איך לטפל באנשים איך לנתח איך לנתח כל דבר איך לפתור איך לפתור בעיות איך לפתור כל בעיה איך לשאול שאלות אמת במה להטיל ספק בשביל מה לשאול שאלות האם להטיל ספק האם לטפל באנשים הדרכת מטפלים הטלת ספק הכי חכם חוסר ודאות חוסר וודאות חכם חקירות טיול טיפול טיפולים יחסי סיבה ומסובב יחסי סיבה ותוצאה לברר לברר מה האמת להבין כל דבר להטיל ספק להיות הכי חכם להיות הכי חכם בעולם לוגיקה לחקור לחקור דברים לטפל לטפל באנשים למה להטיל ספק לנתח לנתח כל דבר לפתור לפתור בעיות לפתור כל בעיה לשאול שאלות מטופל מטופלים מטפל מטפלים מי הכי חכם מי הכי חכם בעולם מתי להטיל ספק ניתוח סיבתיות סיבה סיבה ומסובב סיבה ותוצאה סיבות סיבתיות ספק ספקות ספקנות פתירת בעיות פתרון בעיות קשר לוגי קשרי סיבה ותוצאה תוצאה תוצאות
חלק 2
... איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת: כאשר ... שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני ... הכביסה אכן רטובה וכיוב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם. אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם ... להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?! או לדוגמה, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם באמת אהיה עייף, בפני עצמו, בלי להתייחס לסיבות כלשהן?! והתשובה לכך היא, שבכל פעם שאנחנו רוצים לבדוק משהו שהוא רק אפשרי ושהוא עדיין לא קרה בפועל במציאות, ... משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד גשם ... ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה. או לדוגמה: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ... מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה. ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ... אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה. ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמה: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני. ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה. תוספות - בדיקת תוצאה עתידית אפשרית: כאשר בודקים אמיתות תוצאה, יש 2 אפשרויות. ... נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמה, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף. לדוגמה: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. סיבה: שאכשל. תוצאה: יפטרו אותי. בדיקת אמיתות תוצאה >> האם קיימת אפשרות כזאת שיפטרו אותי? דוגמה נוספת: אם אכשל, זה ... שיפטרו אותי. בדיקת תוצאה עתידית >> האם קיימת אפשרות שיפטרו אותי? האם קיימת אפשרות להגדלת הסיכוי שיפטרו אותי בגלל סיבה כלשהי? או שמא אם יפטרו אותי זה לא תלוי בסיבה משתנה כלשהי? לדוגמה: זריחת השמש, אפשרית, אך אין משהו שמגדיל או מקטין את הסיכוי שהיא תקרה. עוד דוגמה: סיבה: אכלתי. תוצאה: אני שבע. >> הסיבה והתוצאה כבר קרו בעבר, ניתן לבדוק אותן בפני עצמן. סיבה: אכלתי. תוצאה: אהיה שבע עוד מעט בגלל שאכלתי קודם. >> הסיבה כבר קרתה בעבר. התוצאה עתידית ביחס לסיבה שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני, בלי קשר לסיבה כלשהי. ורק אחכ נבדוק, האם הסיבה שאכלתי מחייבת את זה שאהיה שבע. דהיינו, בדיקת התוצאה ביחס לעצמה ורק אחכ ביחס לסיבה. סיבה: אני אלך לאכול. תוצאה: אני אהיה שבע, בגלל שאלך לאכול. הסיבה והתוצאה עתידיות. ונשאל עליהן באופן עקרוני. האם קיימת אפשרות שאלך לאכול? האם קיימת אפשרות שאהיה שבע, בלי קשר לסיבה ...
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה האם באמת אין סיבה למה שאתה מרגיש? אנשים רבים טוענים לפעמים שהם חווים רגשות או תחושות מסוימות ללא סיבה. הם מרגישים פחד, חרדה, כעס או עצב, וכאשר שואלים אותם מדוע, הם עונים: לא יודע, פשוט ככה. אליעד כהן מסביר שאין דבר כזה בלי סיבה. כל רגש, תחושה או מחשבה שמתרחשת אצל האדם, יש לה סיבה מסוימת גם אם היא נסתרת, לא ידועה או נשכחה לחלוטין. הוא מסביר שכאשר אדם טוען שמשהו קורה ללא סיבה, הוא בעצם אומר: אינני יודע את הסיבה, ולא שבאמת אין סיבה. אליעד מדגיש כי המוח של האדם מתוכנת לחפש היגיון וסיבות לכל דבר שקורה. לכן, כאשר אדם מרגיש משהו שהוא חושב שאין לו סיבה, יש לו שתי אפשרויות: הראשונה לומר אין סיבה ולהפסיק לחפש, והשנייה היא להמשיך ולחפש אחר הסיבה הנסתרת, שכרגע אינה ברורה לו. למה אנשים מעדיפים לחשוב שאין סיבה? הסיבה המרכזית לכך שאנשים מעדיפים להניח שאין סיבה, היא מפני שזה קל יותר מאשר להתמודד עם חיפוש סיבה לא ידועה. לחפש סיבות זה תהליך מעייף שדורש מאמץ, זמן וכאב נפשי לעיתים. לכן, האדם יעדיף לעיתים לוותר מראש ולקבוע שהתחושה או המחשבה פשוט קיימת ללא סיבה, וכך הוא פוטר את עצמו מן הצורך לחפש ולהתעמק. אך אליעד מסביר שיש כאן בעיה גדולה: כאשר אדם אומר על עצמו אני מרגיש כך ללא סיבה, הוא בעצם מתייג את עצמו כמשוגע. כי מהו שיגעון אם לא לבצע פעולות או להרגיש רגשות ללא סיבה הגיונית ברורה? אדם שהולך ברחוב וצועק הצילו! ללא סיבה מוצדקת, נחשב למשוגע. לעומת זאת, אם הוא צועק כי ישנה סיבה, כמו סכנה אמיתית, הוא נתפס כחכם. במצב שבו האדם מרגיש משהו ללא סיבה, הוא מגדיר את עצמו, גם אם לא במודע, כאדם שאינו שפוי לגמרי. איך לשכנע מישהו שיש סיבה, גם כשהוא בטוח שאין? אליעד נותן דוגמה פשוטה וברורה מאוד שממחישה את הטענה שלו, שמסייעת לשכנע שיש סיבה גם כשנדמה שאין: לדוגמה, נניח שאתה ממלא מספרים בלוטו, ופעם אחר פעם אתה ממלא מספרים שונים. בכל פעם יוצאים אותם מספרים בדיוק - מה תחשוב? האם זה אקראי לחלוטין או שיש סיבה נסתרת לכך? ברור שברמה ההגיונית, כל אדם יעדיף לחשוב שיש סיבה נסתרת, שזה לא מקרי לחלוטין. עוד דוגמה שאליעד מביא היא משחק שש - בש: אם בכל פעם שאתה משחק ... לו בדיוק דאבל בדיוק כשהוא זקוק לו, האם אתה תחשוב שזה צירוף מקרים? כמובן שלא. באופן טבעי תחשוב שיש סיבה - אולי הוא מרמה, אולי יש מניפולציה בקוביות. לכן, באותה צורה בדיוק, אם אתה מרגיש פחד או חרדה שוב ושוב ללא סיבה, הרבה יותר הגיוני לומר שיש סיבה לא ידועה עדיין, מאשר לומר שזה מקרי לחלוטין. אם המוח היה באמת מקולקל וסתם פוחד בלי סיבה, אז היית ...
הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1
הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1 כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר עליו להבין את כל המציאות בשלמות. ואחת מהדרכים להבין את המציאות בשלמות, היא באמצעות השאלה הבאה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? וכפי שכבר ביארתי, אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ועוד ביארתי, שמי שיבין את השאלה הזאת בשלמות, הוא ממילא יקבל שכל חדש גדול יותר, שהוא השכל ... זה האדם מקבל שכל חדש וכולי. והעניין הוא, כי לכאורה יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. ואכ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה ... נראה כי לשתיהן יש את אותה משמעות. והמשמעות של שתי דרכי המילוט הנל, היא שבעצם הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא האין סיבה. כי דרך המילוט השנייה, היא מאוד ברורה שמשמעותה היא שהסיבה הראשונה היא אין סיבה. כי דרך ... דהיינו, שלרצף הסיבה והתוצאה, קודמת האין סיבה. ויש אין סיבה ואחריו יש סיבה ראשונה שהיא גוררת אחריה את כל הסיבות. וזאת דרך המילוט השנייה. אבל, מי שיתבונן יראה שגם דרך המילוט הראשונה שאומרת שלכל סיבה ישי סיבה, אבל ללא ... התשובה לשאלת מהי הסיבה הראשונה. ונחדד: כל המשמעות של סיבה, היא שיש איזו נקודה יציבה אחת, שעליה נשענות כל הסיבות שיוצאות ממנה. ושהיא המשמעות של כל הסיבות והתוצאות שיש אחריה. אבל כאשר אנחנו אומרים שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף, הרי שבעצם אמרנו שאין שום משמעות אמיתית לשום סיבה. כי כל הסיבות טובות וחזקות בדיוק באותה המידה. ואם אין איזו נקודת התחלה כלשהי שהיא החוזק והמשמעות של כל התהליך, הרי שבעצם כל הסיבות שיש בתהליך הן חסרות משמעות. וזה בעצם אומר, שגם דרך המילוט שאומרת שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה ... רצף הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו, שהאין סיבה, הוא סיבת כל התהליכים שלנו. ובמילים אחרות: לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, משמעותו זהה לאמירה שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שהאין סיבה הוא נקודת התחלה של רצף הסיבה והתוצאה שלנו. ונמצא אם כן, כי שתי דרכי המילוט מהשאלה ... שמאין סיבה, נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי אפשרויות לענות על השאלה הזאת, כיצד מהאין סיבה נוצרו סיבות. והדרך הראשונה לענות, היא שאפשר לומר שאכן לא נוצרו שום סיבות. וכל מה שנראה לנו כתהליכים של סיבה ותוצאה, זה תהליכים אקראיים לחלוטין. דהיינו, אפשר לנסות לומר שאכן יש רק ... תמיד. ואין בעולם שלנו שום תהליכים של סיבה ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מאין סיבה נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שבאין סיבה חייב להיות משהו ממנגנון היש סיבה, הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה, יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות. אבל אפשר לומר, שבנקודת ההתחלה של האין סיבה שאחריו יש רצף של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר לומר ששם הקשר ... סיבה לבין היש סיבה שאחריו, הוא קשר מסוג של אין סיבה. זא, אם נאמר שאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן נשאל, כיצד אין סיבה סובב שיהיו סיבות. אך אפשר לומר שהאין סיבה הוא לא הסיבה של התהליך. אלא הוא פשוט היה שם לפני הסיבות. והרצף של הסיבות התחיל מעצמו בלי קשר לאין סיבה שלפניו. דהיינו, ניתן לנסות לנתק את קשר הסיבה תוצאה שיש בין האין סיבה לבין הסיבות. ובכך בעצם ניתן לומר, שלפני כל הרצף סיבה תוצאה שלנו, היה אין סיבה. ואז ממילא אין שום שאלה בלתי ... ונמצא אם כן, כי יש כאן שאלה שאין לה תשובה בשכל אנושי. והשאלה היא, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? או במילים אחרות, כיצד ניתן להסביר את תהליכי הסיבתיות שיש בעולם, באמצעות צורת חשיבה של סיבתיות. וזה אינו אפשרי ...
הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר?
הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן ניתן מספר נקודות למחשבה, שיעזרו לאדם כאשר הוא מחפש את השורש של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר האדם מחפש ומנסה להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה. כי כפי שכבר ביארתי, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש סיבה. כי עד שהאדם שואל מהי הסיבה הראשונה, עליו לשאול מפני מה בכלל יש סיבה ראשונה. ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם ... קיימת ישות של חוסר סיבה / העדר סיבה / אין סיבה. ומי שרוצה להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לשם כך עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומה יוצר את הסיבות עצמן? ומהי ההגדרה של סיבה? ומה הופך סיבה, למה שהיא? זא מה בעצם ההבדל בין יש סיבה לבין העדר ... אז מדוע התוצאה היא כפי מה שהיא? והאם יכולה להיות תוצאה בלי סיבה? והאם יכולה להיות אותה תוצאה בדיוק מסיבות שונות? ואם כן יכולה להיות אותה התוצאה בדיוק מסיבות שונות, אז כיצד האדם יכול להיות בטוח שדבר כלשהו, הוא הסיבה של דבר אחר. אולי בכלל יש איזו סיבה ... הסיבה הראשונה. ואחכ אמרנו שעל האדם לחפש מהיכן בכלל מגיעה הסיבה הראשונה עצמה. דהיינו, מה השורש והסיבה שבכלל יש סיבות. ועל האדם לנסות להתבונן על מהותה של סיבה, כדי לנסות להבין איך היא נוצרת. אבל יש רמת עומק נוספת, ... אצל האדם סיבה, לבין מה שנקרא אצל האדם העדר סיבה? כי עד שהאדם מחפש מהי הסיבה הראשונה, ומהיכן מגיעות סיבות, על האדם בכלל לנסות להבין, האם באמת יש הבדל אמיתי בין מה שנקרא סיבה לבין מה שנקרא חוסר סיבה? ... רגע נתון של המציאות, מכריח את הרגע הבא בציר הזמן להיות כפי מה שהוא. כי לאדם נדמה שיש המון סיבות והמון תוצאות בהמון תהליכים שונים. אך בכלל יכול להיות שיש איזה חוק על אחד, שהוא בעצם גורם לכך שכל ... לוגית ושכלית להוכיח שכל הסדר שיש בעולם שלנו, הוא בכלל לא איזו תוצאה של דבר אקראי לחלוטין. וכנל, זה שמסיבות שונות זה נראה אולי לאדם כלא מסתבר ככ, זה עדיין לא הוכחה לכך שזה לא יכול להיות. כי ברגע ... יש סיבה ותוצאה? ומה הסיבה שבגללה החלום הוא דווקא כפי מה שהוא? ובכל מקרה, כדי להבין את מהותן של הסיבות ושל האקראיות, לשם כך יש להבין את מהותם של האירועים עצמם. ומאוד יתכן שתפישות שונות של מהותם של האירועים ... שאלות שונות, שאמורות להביא את האדם להבנת מהות המציאות, וממילא הבנת מהות הזמן והמקום, וממילא הבנת האירועים, וממילא הבנת הסיבות, וממילא הבנת הסיבה הראשונה, וממילא חיים טובים.
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה למה אנשים בוכים בלי סיבה? בכי ללא סיבה הוא מצב שבו אדם מוצא את עצמו בוכה בלי סיבה ברורה ובלי שהוא מצליח להבין מדוע הוא עושה זאת. לפי ההסבר של אליעד כהן, יש מספר גורמים שיכולים להוביל ... בצורה יעילה. מהם הגורמים האפשריים לבכי? אליעד כהן מסביר שקודם כל יש לחלק את הגורמים לבכי לשני סוגים עיקריים: סיבות פיזיות וסיבות רגשיות. סיבה פיזית: בכי שנובע מגירוי פיזי ישיר, כמו למשל דמעות שנוצרות בעת חיתוך בצל. אליעד נתן דוגמה מצחיקה שבה אדם ... מה שיצר דמעות שגרמו לו להיראות כאילו הוא באמת בוכה. דוגמה זו ממחישה באופן ברור כיצד בכי יכול להיגרם מסיבה פיזית ללא כל רגש מעורב. סיבה רגשית: בכי יכול לנבוע מרגשות חזקים של שמחה או של עצב. אליעד מציין שרוב האנשים, ברוב המקרים, אינם בוכים ... שמחה גדולה במיוחד, אלא נוטים יותר לבכות בגלל עצב או קושי רגשי כלשהו. למה אני מרגיש צורך לבכות בלי סיבה ברורה? אליעד כהן מסביר כי בכי ללא סיבה ברורה, במיוחד כאשר האדם מרגיש שהוא בוכה בלי שהוא יודע למה, נובע מכך שהוא חווה עצב או קושי רגשי כלשהו שאותו הוא מדחיק. כאשר האדם מדחיק רגש או בעיה, הוא בעצם מסרב להכיר באופן מודע ברגש השלילי או בסיבה האמיתית לעצב שלו, ואז הרגש יוצא בצורה בלתי נשלטת של בכי. אליעד מבהיר שאדם שבוכה בלי לדעת למה הוא ... בכנות עם מה שמפריע לו באמת, הוא ירגיש הקלה משמעותית, מה שיפסיק באופן טבעי את הצורך שלו בבכי ללא סיבה. לסיכום, בכי בלי סיבה אינו באמת חסר סיבה, מדובר בסימן לכך שישנה סיבה רגשית שהאדם פשוט לא מודע לה או מדחיק אותה. הדרך להפסיק בכי כזה היא התמודדות ישירה ואמיתית עם מקור ההדחקה. למה אני בוכה בלי סיבה? הדחקה רגשית ובכי איך לעצור בכי ללא סיבה? למה אני מרגיש עצוב? איך להפסיק להדחיק רגשות? למה זולגות הדמעות מעצמן? לא יודעת למה אני בוכה, למה אני לא יכולה להפסיק לבכות? למה בוכים בלי סיבה? למה אנשים בוכים? הדחקה רגשית, הדחקה ובכי, לבכות ולהדחיק, למה מישהו בוכה? ממה נובע צורך לבכות? למה אני מרגיש צורך לבכות? איך להפסיק לבכות בלי סיבה? איך להפסיק לבכות מכל דבר? איך להתגבר על בכי? לבכות ללא סיבה, בכי בלי סיבה, רצון לבכות בלי סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה מה לעשות כשמגיעים למבוי סתום בחקירה עצמית? אליעד כהן מסביר באופן מפורט מה לעשות כשאדם מגיע למבוי סתום בחקירה ... שכדי להרחיב את הידע הקיים, האדם צריך לנסות לכתוב ספר או לספר סיפור על התחושות וההתנסויות שלו, מבלי להתייחס לסיבות שעדיין לא ידועות לו. לדוגמה, אדם שרוצה להבין למה הוא מעשן צריך להתחיל לספר מתי הוא מעשן, כמה הוא ... המדויקים של המצב, האדם יכול למצוא מידע שהיה סמוי מהעין קודם לכן. למשל, אם מישהו אומר אני עצבני בלי סיבה, עליו לחקור מה בדיוק הוא חש, מה בדיוק הוא מרגיש באותו רגע של עצבנות, מה קורה בגופו או במחשבתו ... של פתרון. איך לחקור את הרגשות והמחשבות באופן יסודי? כאשר האדם חוקר רגשות כגון לחץ, מועקה או דיכאון בלי סיבה, עליו לתאר בפירוט מקסימלי את החוויה שלו: מתי היא מתרחשת, מה בדיוק הוא מרגיש, מה היה באותו רגע קודם, ... לו באמת, והמודעות הזאת בעצמה יכולה להביא להקלה או לפחות לסייע במציאת הדרך לפתרון. למה אני מרגיש מועקה בלי סיבה? איך מתמודדים עם לחץ ללא סיבה? מה לעשות כשלא מבינים את עצמנו? איך לצאת ממבוי סתום בחקירה עצמית? איך לזהות סיבות לפחד לא מוסבר? מדוע כדאי לפרק בעיות לחלקים קטנים?
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה מהי סיבתיות ואיך היא קשורה לבחירה חופשית? סיבתיות היא הרעיון שמאחוריו עומדים שני אירועים שקורים בזו אחר זו, בהנחה ... לגרום לאירועים נוספים לקרות (כמו שהגשם ירד בגלל תפילה). אך חשוב להבין, לא תמיד קיים קשר חד משמעי של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין סיבה אפשרית? סיבה מחייבת היא סיבה שבלעדיה, הדבר השני לא יקרה. לדוגמה, אם מישהו לא עובד, לא יהיו לו הכנסות. מצד שני, סיבה אפשרית היא סיבה שיכולה לאפשר התרחשות של אירוע מסוים, אך לא בהכרח תגרום לו לקרות. לדוגמה, אם אתה נמצא במקום מסוים, זה לא בהכרח אומר שתפגוש שם אנשים. הקשר בין סיבה ותוצאה דורש תמיד את השאלה האם יש קשר הכרחי בין שני האירועים. מה הקשר בין סיבתיות לבין אקראיות? ההרצאה ... דבר הוא סיבתי, אז לא תהיה לנו שום בחירה חופשית. כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים, אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. מדובר כאן בקו גבול בין סיבתיות לבין אקראיות, כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין סיבה לתוצאה או שהדברים קורים פשוט במקרה. האם כל דבר קורה מתוך סיבה ראשונה? דבר מרכזי בהבנת הסיבתיות הוא השאלה האם כל דבר בעולם הוא תוצאה של סיבה ראשונית. לדוגמה, אם אתה קם בבוקר כדי לעבוד, זה לא בהכרח אומר שעשית את זה מתוך סיבה אחת - יכול להיות שזה מבוסס על הרבה סיבות קטנות שונות שמובילות לכך שתפעל בדרך מסוימת. השאלה המהותית היא האם יש סיבה אחת מוחלטת וראשונית לכל דבר שקורה, או האם הדברים הם תוצאה של סדר של סיבות קטנות ושרשרת אירועים. מה הקשר בין סיבתיות לחופש הבחירה? במבט פילוסופי, יש קשר הדוק בין סיבתיות לבין חופש הבחירה. אם כל דבר שקרה הוא תוצאה של סיבה קודמת, אז אולי אין לנו בכלל בחירה חופשית - כל הבחירות שלנו עשויות להיות תוצאה של סיבות שנמצאות מחוץ לשליטתנו. מצד שני, אם אנחנו רואים את עצמנו כבעלי בחירה חופשית, אז התוצאה שהשגנו נובעת מההחלטה שלנו, ... הסיבתיות? החוקיות של פיזיקה וטבע מציינת כי כל אירוע פיזי או טבעי, קורה על פי חוקי הטבע והפיזיקה, שלפיהם סיבה ותוצאה מחויבות להתקיים. אם כל דבר פיזי נגרם על ידי סיבה קודמת וקשור לחוקים טבעיים, השאלה שמועלת היא: האם אנחנו יכולים להשפיע על כך? האם כל פעולה שלנו נגרמת גם היא מהחוקיות הפיזיקלית? מהו חוק הסיבה הראשונה? החוק של הסיבה הראשונה מדבר על רעיון כי לכל דבר בעולם יש סיבה ראשונית, שהיא ההתחלה לכל התהליכים והאירועים. השאלה היא אם יש סיבה ראשונית או שהדברים קורים ללא סיבה מקדימה, האם יש משהו שקדם לכל האירועים בעולם, או שמא כל הדברים נגרמו בהדרגה מתוך סיבות יותר קטנות. האם סיבתיות מחייבת את הכל? אם כל דבר הוא תוצאה של סיבה, אז כל התהליך יקרה באופן מחייב - כל פעולה תגרום לתוצאה ידועה מראש, וזה גם עשוי לשלול את חופש הרצון שלנו. אם נגיד שכל דבר חייב לקרות בגלל סיבה קודמת, אז לא נוכל לומר שאנחנו בוחרים את מעשינו באופן חופשי, כי כל מה שאנחנו עושים נגרם על ידי סיבות קודמות. האם כל דבר קשור בסיבתיות? ההרצאה מציינת את השאלה המרכזית של האם כל דבר בעולם חייב להיות סיבתי, או שיכולים להיות גם אירועים שהם אקראיים ואין להם סיבה ישירה. המחשבה היא שאם כל דבר היה סיבתי, אז היינו יכולים להוכיח את הסיבתיות בכל מקרה, אך בפועל, לא תמיד ניתן לדעת מה בדיוק גרם לכל דבר לקרות. סיבתיות סיבה ותוצאה בחירה חופשית דטרמיניזם אקראיות חוקי הפיזיקה הסיבה הראשונה
איך לא להרגיש רע בלי סיבה? איך לא להרגיש רע בלי היגיון? איך לא לעשות דברים בלי סיבה? איך לא לסבול בלי סיבה? איך לא לרצות בלי סיבה? איך לעשות דברים עם סיבה? נטל ההוכחה
איך לא להרגיש רע בלי סיבה? איך לא להרגיש רע בלי היגיון? איך לא לעשות דברים בלי סיבה? איך לא לסבול בלי סיבה? איך לא לרצות בלי סיבה? איך לעשות דברים עם סיבה? נטל ההוכחה
איך לא להרגיש רע בלי סיבה? איך לא להרגיש רע בלי היגיון? איך לא לעשות דברים בלי סיבה? איך לא לסבול בלי סיבה? איך לא לרצות בלי סיבה? איך לעשות דברים עם סיבה? נטל ההוכחה איך להפסיק להרגיש רע בלי סיבה ברורה? אליעד כהן מסביר כיצד אדם יכול למנוע מעצמו תחושות שליליות ורצונות חסרי היגיון על ידי הרגל פשוט אך משמעותי: לא לעשות דברים בלי סיבה. אדם לעיתים מרגיש רע מכיוון שיש לו רצון שלא מתממש. כאשר אדם רוצה משהו וזה לא קורה, נוצר בו תסכול ותחושה רעה. הפתרון שאליעד מציע הוא ללמד את המוח שלנו לפעול באופן מסודר, תמיד עם סיבה ברורה ומוגדרת. ברגע שניצור הרגל שבו איננו פועלים ללא סיבה ברורה, המוח מתרגל שלא לפתח רצונות ללא סיבה. כתוצאה מכך, נחסוך מעצמנו סבל מיותר ותחושות שליליות שאין להן בסיס אמיתי. למה להפסיק לעשות דברים בלי סיבה? אליעד מביא דוגמה מפורטת להשוואה בין שני סוגי אנשים: אדם הראשון אומר לעצמו שכל דבר שהוא רוצה לומר או לעשות - הוא יעשה, אלא אם הוא מזהה סיבה טובה שלא לעשות זאת (למשל, חשש מנזק כלשהו). האדם השני מתנהג בדיוק הפוך ואומר לעצמו שהוא לא יעשה שום פעולה ולא יגיד שום דבר, אלא אם כן יש לו סיבה מוצדקת לפעול או לדבר. האדם הראשון מאפשר לעצמו לפעול או לדבר סתם, כי ככה בא לו, כל עוד הוא לא מזהה נזק או סיבה להימנע. האדם השני תמיד יחפש סיבה טובה לפני פעולה. לפי אליעד, ההתנהגות של האדם השני עדיפה בהרבה, מכיוון שהיא יוצרת סדר ודיוק מחשבתי, ומונעת בלבול ... חסרי בסיס. איך נוצרת תחושת ריקנות וחוסר סיפוק? אליעד מסביר שכאשר האדם מרגיל את עצמו לעשות דברים סתם, ללא סיבה או בלי סיבה ברורה, הוא למעשה מלמד את המוח שלו שזה לגיטימי שדברים יקרו בלי סיבה. כך, כאשר האדם פתאום יחווה תחושה רעה, המוח יתקשה לשאול את עצמו למה הוא מרגיש כך. זאת משום שהמוח התרגל שאין צורך בסיבה ברורה. כתוצאה מכך, האדם יישאר תקוע בתוך הרגשה שלילית ללא היגיון ברור. הדוגמה של אליעד בנושא היא על אדם שמעביר ערוצים בטלוויזיה בלי סיבה, רק כי התחשק לו, או בוחר פעולות אקראיות בלי סיבה ברורה. אם מתרגלים לפעול בלי סיבה, בעתיד גם יופיעו תחושות לא נעימות ורצונות חסרי בסיס, וכך תיווצר תחושת חוסר סיפוק או אי - שקט פנימי. איך הרגל ברור של פעולה עם סיבה מפחית סבל? על מנת למנוע רגשות שליליים חסרי הסבר, אליעד מדגיש שחשוב להרגיל את עצמנו כבר בחיי היום - יום לעשות רק פעולות שיש להן סיבה ברורה ומוצדקת. אם נשאל את עצמנו תמיד למה אנו עושים פעולה כלשהי, ואם לא נמצא סיבה - פשוט לא נעשה אותה. התרגול הזה גורם למוח להפסיק לייצר רצונות סתם, וכך באופן טבעי נפסיק להרגיש רע ללא היגיון ברור. לדברי אליעד, אם האדם יתרגל מספיק זמן לעשות רק דברים עם סיבה ברורה, הוא ימצא שבעתיד יהיה לו קל יותר להשתחרר מתחושות שליליות או רצונות חסרי בסיס. ברגע שיעלה רצון חסר סיבה, האדם יזהה בקלות שהרצון הוא מיותר, וכך לא ייצמד אליו, וכתוצאה מכך לא יסבול. מה לעשות כדי למנוע רגשות שליליים ורצונות חסרי בסיס? ההמלצה המעשית של אליעד היא ליצור הרגל ברור: לפני כל פעולה, לשאול: מה הסיבה שאני עושה את זה? אם אין סיבה ברורה, פשוט להימנע מהפעולה. כך נוצר הרגל שימנע בעתיד תחושות לא נעימות ורצונות לא מוצדקים. לדברי אליעד, ככל שהאדם ... משמעותית את הסבל שלו בחיי היום - יום, וייצור בסיס נפשי יציב ורגוע יותר. איך לא להרגיש רע בלי סיבה? למה אנשים מרגישים רע ללא סיבה? איך לא לעשות דברים בלי היגיון? איך להפחית סבל נפשי? איך ליצור הרגלים נכונים? מה גורם לתחושת ריקנות?
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה למה? היא סיבתית באופן מובהק, כי אתה שואל על הסיבה לקיום דבר מסוים או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה מניח שיש סיבה או מבנה מסוים, שדרכו תוכל לדעת אם יש פיל או אין פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי ... אפשר להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש סיבה למעשה ההליכה. ללא ההנחה שיש סיבה, השאלה עצמה הופכת להיות חסרת משמעות עבור השומע. עם זאת, אליעד מדגיש כי זהו רק צד אחד של המטבע. ... לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם ... מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין סיבה לתוצאה. זאת ועוד, אליעד מוסיף שגם כשאנחנו טוענים שאין סיבה לשום דבר, זו כבר הנחה סיבתית - כי ההחלטה להאמין שאין סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים ... הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות ... ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות יומיומיות ... מתאר כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש לו סיבה, או האם יש מצבים שבהם לא ניתן למצוא סיבה לכל דבר. האם כל דבר בעולם נובע מסיבה? אליעד מציין שהמוח האנושי מניח שהכל מסודר לפי סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה כמו למה הלכת? שהיא שאלה סיבתית, שכן יש להניח שפעולה כזו או אחרת (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. בהקשר זה, השאלה האם כל דבר בעולם קורה מתוך סיבה או אקראיות מעוררת הרבה שאלות פילוסופיות על טבעה של המציאות. מה קורה כאשר מניחים שיש סיבה לכל דבר? אליעד מסביר שכשאנחנו שואלים האם יש סיבה לכל דבר?, אנחנו מניחים מראש שכל פעולה או תוצאה נובעת מתוך סיבה ישירה. כלומר, כל פעולה שאנחנו עושים - ... זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ישיר לסיבות ובלי שיהיה תמיד קשר מובהק בין פעולה לתוצאה. האם כל פעולה אפשרית חייבת להיות סיבתית? אליעד מסכם את הרצאתו ...
סיבה נכונה וסיבה לא נכונה, האם אתה עושה דברים מהסיבה הנכונה? האם אתה פועל מהסיבה הנכונה? האם ההתאהבות היא מהסיבה הנכונה? האם הזוגיות היא מהסיבה הנכונה? מהי סיבה נכונה? מהי סיבה לא נכונה? האם יש סיבה נכונה?
סיבה נכונה וסיבה לא נכונה, האם אתה עושה דברים מהסיבה הנכונה? האם אתה פועל מהסיבה הנכונה? האם ההתאהבות היא מהסיבה הנכונה? האם הזוגיות היא מהסיבה הנכונה? מהי סיבה נכונה? מהי סיבה לא נכונה? האם יש סיבה נכונה?
סיבה נכונה וסיבה לא נכונה, האם אתה עושה דברים מהסיבה הנכונה? האם אתה פועל מהסיבה הנכונה? האם ההתאהבות היא מהסיבה הנכונה? האם הזוגיות היא מהסיבה הנכונה? מהי סיבה נכונה? מהי סיבה לא נכונה? האם יש סיבה נכונה? האם יש סיבה נכונה או לא נכונה לפעולות שלנו? הרצאה של אליעד עוסקת בשאלה העמוקה אם כל פעולה שלנו נעשית ממניע נכון או לא נכון. אנשים רבים נתקלים במצבים בהם הם מתלבטים על הסיבות שמניעות אותם לבצע פעולות מסוימות, כמו למשל, אם הם נמצאים בזוגיות מהסיבה הנכונה, או אם הם עובדים במקצוע מסוים מסיבות נכונות. לדבריו של אליעד, קיימת נטייה לחשוב שיש סיבות נכונות ו - סיבות לא נכונות לעשות משהו, אך הוא מעלה את השאלה: מי קובע איזו סיבה נכונה ואיזו לא? האם כל סיבה טומנת בחובה את ההגדרה של נכונה או לא נכונה? מהי סיבה נכונה ומהי סיבה לא נכונה? אליעד מציע כמה דוגמאות הממחישות את הדילמה הזו. למשל, לגבי נושא של נישואין, ניתן להגדיר סיבות נכונות להתחתן, כמו אהבה, חיבור עמוק עם בן הזוג, או הרצון להקים משפחה. מנגד, אפשר להעלות סיבות שיכולות להיחשב כלא נכונות, כמו פחד מהבדידות או לחץ משפחתי. עם זאת, השאלה היא אם אנחנו יכולים להחליט חד משמעית אילו סיבות הן נכונות ואילו לא. האם יש באמת הבדל בין סיבות שונות? האם אדם שמתחתן מאהבה בהכרח עושה את הדבר הנכון יותר מאדם שמתחתן מתוך פחד מהבדידות? ובמה נמדד ההבדל בין סיבות כאלו? האם זה באמת משנה אם אדם אוכל כי הוא רעב או כי הוא פשוט משועמם? על פי אליעד, ... פעולה שאנחנו מבצעים נובעת מרצון להרגיש טוב יותר, להימנע מבעיה או כאב. השאלה היא אם באמת יש דבר כזה סיבה נכונה ו - סיבה לא נכונה, או שמא כל סיבה יש לה את הלגיטימציה שלה, כל עוד היא נובעת מהמניע הפנימי של האדם. האם יש אמת מוחלטת בנושא? אליעד מציין כי כל פעולה שאנחנו עושים נובעת בסופו של דבר מהרצון להרגיש טוב יותר. אין סיבה אחת שניתן להגדיר אותה באופן מוחלט כנכונה, אלא כל סיבה נובעת מתוך השקפת עולם ופרספקטיבה אישית. אם כך, האם יש טעם בכלל לשאול אם הסיבה נכונה או לא? אליעד מציע שיותר חשוב להבין את עצמנו, להבין את המניעים הפנימיים ולפעול מתוך כנות פנימית ולא מתוך תחושת נכונות או לא נכונות של סיבה כזו או אחרת. אז מה נכון לעשות? האם זה רע או טוב לשאול את עצמך אם אתה עושה משהו מהסיבה הנכונה? על פי אליעד, בהחלט הגיוני לשאול את עצמך את השאלה הזו. מדובר בהגברת המודעות האישית, אך חשוב לזכור ... אני עובד כאן מהסיבה הנכונה? האם אני עוזב מקום עבודה מסיבה נכונה? השאלות הללו משקפות את המחשבה שלפיה ישנן סיבות נכונות או לא נכונות לפעולות שאנו עושים. כלומר, ישנה הנחה כי יש סט של חוקים או קריטריונים שיקבעו האם מה שאנחנו עושים הוא מוצדק או שגוי. אבל האם זה באמת נכון? האם באמת ניתן להגדיר סיבות מסוימות כנכונות ואחרות כלא נכונות? דוגמאות לסיבות נכונות ולא נכונות לצורך העניין, נניח שאדם מתלבט אם להתחתן. ניתן להגדיר רשימה של סיבות נכונות להתחתן, למשל: כי אני אוהב את בן / בת הזוג שלי כי אני מאושר/ת איתו / ה כי אני מרגיש/ה שזה יחזק אותי כי יש בינינו חיבור עמוק ומנגד, אפשר להגדיר רשימה של סיבות לא נכונות להתחתן, כגון: כי אני מפחד/ת להיות לבד כי אין לי איפה לגור כי המשפחה שלי לוחצת עליי ... זו סיבה לא נכונה? ומנגד, האם מי שמתחתן מאהבה מבטיח לעצמו חיים טובים יותר? האם יש באמת הבדל בין סיבות שונות? האם ניתן להחליט באופן חד משמעי מהי סיבה נכונה ומהי לא? נניח שאדם אוכל כי הוא רעב - ... נובעת מכך שאנו מאמינים שהיא תוביל אותנו למקום טוב יותר. אם כך, האם יש בכלל טעם לנסות להגדיר אילו סיבות טובות ואילו לא? האם לא עדיף פשוט להכיר בכך שכל הסיבות שוות בפני עצמן, ושכל אחד רשאי להחליט על חייו לפי שיקוליו האישיים? אז מה נכון לעשות? כן הגיוני שבן ... את ההחלטות שלך מתוך כנות פנימית. למידע נוסף איך להיות שלם עם עצמך לעשות דברים מהסיבה הנכונה סוגים של סיבות למה אני עושה דברים קבלת החלטות מודעת אמת מול דמיון האם זאת הסיבה הנכונה? האם זאת סיבה לא נכונה? ...
הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2
הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2 תוספת: ויש בזה עוד כמה נקודות להתבוננות. כי הקיום של היש סיבה, מבחינה לוגית מונע את הקיום של האין סיבה. כי אם קיים במציאות דבר כלשהו שאין לו סיבה, הרי שממילא זה מוריד מהכוח ומשנה את המשמעות של היש סיבה. וכן להפך, שהקיום של יש סיבה, דורש הבנה מחדש של האין סיבה. כי באמצעות האין סיבה ניתן תמיד לשאול על האין סיבה, מדוע הוא דווקא כך ולא אחרת וכיוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שאם נאמר שאין סיבה לשום דבר בעולם, הרי שבכך לא העלמנו לגמרי את היש סיבה מהביטוי שלו במציאות. ולא רק שהיש סיבה נשאר ברמת הפוטנציאל בלבד, אלא שהוא גם ממשיך להתקיים בפועל, גם אם נאמר שאין שום סיבה לשום דבר. כי לומר שאין שום סיבה לשום דבר, זה בעצם לומר שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. כי אין סיבה לשום דבר, פירושו שאין שום סיבה שגוררת אחריה תוצאה כלשהי. שזה בעצם אומר שכל דבר הוא גם הסיבה וגם התוצאה עצמה. דהיינו, שגם האמירה שאין סיבה לשום דבר, גם היא עדיין משאירה קיום ממשי ליש סיבה. ואז על ידי הקיום של היש סיבה, נוכל לשאול על האין סיבה. ומי שיתבונן יראה בזה עוד דבר מעניין, והוא שגם האמירה של יש סיבה, גם היא מקיימת בתוכה את האין סיבה. כי כפי שאמרנו לעיל, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה ללא יוצא מן הכלל, שזו הרי שלמות היש סיבה, הרי שבכך בעצם אמרנו שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר. כי אם אין נקודת התחלה לסיבות, דהיינו, אם אין במציאות שלנו שום סיבה שאין לה סיבה אחרת, דהיינו, אם אין סיבה ראשונה, הרי שגם אין שום משמעות לשום סיבה. וזה בעצם אומר, שבנקודת החוזק של היש סיבה, שהיא שיש סיבה לכל דבר עד אין סוף, שם אנחנו רואים שהאין סיבה הופך להיות בעל משמעות זהה לזו של האין שום סיבה לשום דבר. ויש בזה עוד עניין, והוא שבעצם מהותה של הסיבה, היא שיש נקודת התחלה בעל משמעות כלשהי, שממנה יוצאות סיבות ותוצאות. שזה בעצם אומר, שהסיבה הוגדרה וקיבלה משמעות, רק על ידי קיומה של האין סיבה. כי רק סיבה ראשונה ... נאמר שאין סיבה ראשונה, אז זה מונע את אפשרות הקיום של היש סיבה. וכך גם להפך. כי מקיומן של הסיבות, ניתן להבין שיש סיבה ראשונה שהיא זו שיוצרת את הסיבות. כי אחרת הכל היה אקראי תמיד, אם לא הייתה סיבה ראשונה כלשהי. ואם יש סיבה ראשונה כלשהי, אז כיצד ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: סיבה, איך להתמודד עם לחץ? דיכאון? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם עצבות? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: סיבה, איך לקבל החלטות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בזוגיות? איך להיגמל מהימורים? איך למצוא זוגיות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להאמין בעצמך? איך לחנך ילדים? איך לשנות תכונות אופי? איך להצליח בראיון עבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לא להישחק בעבודה? איך ליצור אהבה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש בחירה חופשית? איך נוצר העולם? בשביל מה לחיות? האם לדומם יש תודעה? איך נוצר העולם? למה לא להתאבד? האם הכל אפשרי? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מי ברא את אלוהים? איך להנות בחיים? איך להיות מאושר? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? אולי אנחנו במטריקס? האם יש אמת מוחלטת? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה יש רע בעולם? מה המשמעות של החיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה העולם קיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם באמת הכל לטובה? האם יש משמעות לחיים? האם אפשר לדעת הכל? האם המציאות היא טובה או רעה? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן מנטלי, ייעוץ פילוסופי, אימון אישי להרזייה בנושא סיבה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.7969 שניות - עכשיו 24_08_2025 השעה 20:58:28 - wesi1