אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה המוח ✔רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
13:49רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה מחלישה, איך לשכנע אנשים?
מה המשמעות של השאלה "למה"? כיצד היא משפיעה על דעות ומעמדות?

האם יש משמעות לשאלה "למה" כאשר מישהו מביע דעה? לרוב, כאשר מישהו מביע דעה או עמדת חיים, השאלה "למה אתה חושב כך?" עולה באופן טבעי, אולם עצם השאלה עלולה לשדר למישהו שהדבר שאמר אינו ברור או נכון באופן מוחלט, ולכן הוא צריך להסביר את עצמו. לדוגמה, אם אדם אומר "השעה 19:00", ושואלים אותו "למה אתה אומר שזה 19:00?", מיידית מתעוררת תחושת ספק, כי השאלה מרמזת על כך שההנחה של הדובר אינה ברורה מאליה. זו אינה שאלה שמופיעה בהצהרות עובדתיות שהן כה בסיסיות וברורות כמו "הכדור הארץ עגול" או "יש שמש בחוץ", בהן אף אחד לא שואל "למה".

כיצד השאלה "למה" יכולה להחליש או לחזק דעה?

יש רעיונות שמבוססים על עובדות פשוטות ואינם דורשים נימוק, כמו "יש שולחן כאן". לעומת זאת, טענה כמו "השולחן הזה יפה" מצריכה נימוק, כמו "כי הצבע שלו מוצא חן בעיני". ברגע ששואלים אדם מדוע הוא טוען טענה מסוימת, הדבר עלול להחליש את עמדתו אם הוא לא יכול להציג נימוק משכנע או אם הנימוק עצמו מתערער. לדוגמה, אם שואלים מישהו "למה אתה חושב שזה יקר?", הוא עשוי להתחיל לחשוב על הסיבות שהביאו אותו למסקנה הזו, וזה עשוי להחליש את עמדתו אם יגלה שלא היו לו נימוקים חזקים.

מצד שני, כאשר אדם נשאל "למה?" ומסביר את עמדתו, הוא עשוי לחזק את הדעה שהוא מביע. הסיבה לכך היא שהנכונות להעניק נימוק מבהירה שהוא לא רק מרגיש את דבריו, אלא גם מסוגל להעמיק בהם ולהתבונן בהם בצורה ברורה. כך, במקרים מסוימים, השאלה "למה?" עשויה להוביל את האדם להבנה ברורה יותר של עמדתו, או אפילו לחיזוק של הביטחון שלו בה.

כיצד לשאול "למה" באופן אסטרטגי?

החלטה האם לשאול "למה" תלויה במטרה שלך בשיחה. אם אתה מעוניין להחליש את הדעה של הצד השני, שימוש בשאלת "למה?" עשוי להוביל אותו להטיל ספק בעצמו, במיוחד אם אתה יודע שהנימוקים שלו חלשים. עם זאת, לפעמים שאלת "למה?" עשויה לגרום לאדם להתחפר בעמדתו ולחפש טיעונים חדשים שיתמכו בה. במקרים כאלה, עדיף אולי להימנע משאלת "למה?" ולהתמקד בהסברת היתרונות של עמדתך, במקום להעמיק בסיבות שמובילות אותו לעמדה שהוא תופס.

מה קורה כאשר שואלים "למה" שוב ושוב?

אם שואלים "למה" שוב ושוב כל טענה, בסופו של דבר תגיעו למצב שבו האדם כבר לא יודע להציע נימוק ברור יותר. לדוגמה, אם אדם אומר "יש שמש בחוץ" ושואלים אותו "למה אתה אומר שיש שמש בחוץ?", הוא עשוי להשיב "כי אני רואה אותה". אם נשאל אותו שוב, הוא יוכל לומר שזו האמת שהוא חווה, אך אם נמשיך לשאול אותו "למה אתה רואה את השמש?" הוא יגיע לנקודה שבה לא יוכל להציע סיבה ברורה או הגיונית, והטענה עלולה להתפרק.

לסיכום, איך לשאול את השאלה "למה" כדי לשנות דעות?

שאלת "למה?" היא כלי חזק להחלשת טענות, אך יש להשתמש בה בצורה זהירה ומחושבת. עליך להעריך את המצב, להכיר את הנימוקים של הצד השני ולבחור האם זה יעזור לו להטיל ספק בטענתו או שיחזק אותה. לפעמים, אם אנחנו מעוניינים לשנות דעה, מוטב להציג טיעונים חדשים וחזקים שמבוססים על נימוקים טובים, במקום להטיל ספק במעמדו של הצד השני בצורה ישירה. כל שיחה היא הזדמנות ליישם את הכלים הללו ולהתאים את השאלות בהתאם לסיטואציה.
האם יש משמעות לשאלה 'למה' כאשר מישהו מביע דעה?

כאשר מישהו מביע דעה כמו "אני לא רוצה לעשות שיעורים" או "אני רוצה כך ולא אחרת", עולה לפעמים הרצון לשאול אותו "למה אתה רוצה את זה?". עצם השאלה "למה" עשויה לשדר לו שהדבר שאמר אינו ודאי או מובן מאליו, אלא דורש נימוק. דוגמה לכך היא אדם שאומר "עכשיו השעה 19:00", ואם נשאל אותו "למה אתה אומר שזה 19:00?", ניצור הרגשה שמה שהוא אומר לא בהכרח נכון, כי אחרת לא היינו שואלים. כך גם במקרים שבהם אדם אומר "כדור הארץ עגול" או "יש עכשיו שמש בחוץ" - לרוב לא שואלים "למה" כי זה נתפס כברור מאליו.

מדוע שאלת 'למה' עשויה להחליש דעה?

יש רעיונות שהם "נכונים מצד עצמם", כמו הטענה שיש כאן שולחן. זוהי עובדה שחושינו מכירים בה מיד, ללא צורך בנימוק. לעומת זאת, טענה כמו "השולחן הזה יפה" תלויה בנימוקים, למשל "כי הצבע שלו מוצא חן בעיני" או "כי הצורה שלו נראית לי אסתטית". כאשר דעה זקוקה לנימוקים, הדבר יכול להחליש אותה, שכן אם הנימוק יתערער או לא ישכנע, גם הדעה עצמה תתערער.

לכן, כשאדם אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים" ואנחנו שואלים "למה אתה אומר את זה?", אנחנו עלולים לגרום לו להרגיש שפחות בטוח בדבריו - זאת משום שהוא צריך להסביר אותם ולהוכיח אותם לנו או לעצמו. בדיוק כמו בדוגמה "עכשיו 19:00" - עצם השאלה "למה אתה אומר שזה 19:00?" רומזת שזה לא מובן מאליו, ואולי יש סיבה נסתרת או מוטעית.

מה קורה אם ממשיכים לשאול 'למה' עוד ועוד?

אם לוקחים כל טענה בעולם (למשל "יש שמש בחוץ") ושואלים עליה "למה" שוב ושוב, בכל שלב מתקבלת תשובה שניתן לחקור גם אותה בשאלה "למה". אחרי מספיק פעמים, בסוף מגיעים למצב של "אין לי סיבה" או "לא יודע", כי לכל נימוק אפשר לשאול "ולמה הנימוק הזה נכון?". באופן לוגי, כל טענה מתפרקת אם חוזרים בלי הרף על שאלת "למה".

האם השאלה 'למה' יכולה גם לחזק את הדעה?

מהיבט אחר, לפעמים דווקא עצם הצורך לנמק ולחפש סיבה מחזק את הדעה. כשאדם נשאל "למה אתה חושב שזה יקר?" ומתחיל לפרט טיעונים שונים, הוא עשוי דווקא להגיע להבנה ברורה יותר של עמדתו ולהרגיש שהיא מוצדקת יותר. הנכונות לתת נימוקים ולהסביר עשויה לחזק את הביטחון בדעה, כיוון שלא מדובר רק בתחושה מעורפלת אלא במשהו מגובה בסיבות.

בנוסף, ייתכן שבמהלך מתן ההסברים יעלה האדם טיעון חזק כלשהו שדווקא מבהיר לעצמו (ולזולתו) עד כמה עמדתו מבוססת. לכן, השאלה "למה?" לא תמיד מחלישה - היא עשויה להוביל לחיפוש פנימי, ליותר הבנה ולחיזוק הדעה.

כיצד לבחור אם לשאול 'למה' או לא?

לעיתים, אם המטרה היא להחליש את עמדת האדם האחר, אפשר לשאול "למה אתה חושב ככה?" שוב ושוב, מתוך כוונה לפרק את הדעה שלו בהדרגה. אם יודעים מראש שהנימוקים שלו לא חזקים ושנוכל להפריך אותם, שאלת "למה" תחזור ותערער את הטענה.

עם זאת, במצבים אחרים, שאלות "למה" דווקא גורמות לאדם להתחפר יותר בדעה שלו, כיוון שהן מדרבנות אותו לחפש סיבות ולחזק את עמדתו. במצב כזה, ייתכן שעדיף להתמקד בלהסביר לו "למה כדאי לעשות משהו אחר" או "למה כדאי לשקול כיוון שונה", במקום לבקש ממנו שוב ושוב לנמק את עמדתו.

לדוגמה, כשילד אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים", אפשרות אחת היא לשאול "למה אתה לא רוצה?", אך לעיתים שאלה זו תגרום לו לעמוד יותר על שלו. אפשרות אחרת היא להציג לו את התועלת שבשיעורים - כלומר, לחזק את הצד שלנו במקום להחליש את הצד שלו.

בסופו של דבר, כל מקרה לגופו. אם אנחנו מאמינים ששאלת "למה" תוביל את האדם להחליש בעצמו את טענתו (כי אין לו נימוקים משכנעים), נשתמש בשיטה זו. אם נראה שזה גורם לו רק להתחזק בדעתו, נעדיף גישה אחרת.

חשוב לזכור שגם לגבי הדעות שלנו, אפשר ליישם את הכלל: אם יש דעה שמציקה לנו, כדאי לשאול "למה אני חושב אותה?" ולברר האם באמת יש נימוק מוצק או שמדובר בהרגל מחשבתי שאפשר להטיל בו ספק.
שלום לכולם הפעם אני רוצה להתייחס לנושא הבא והוא לבקש מבן אדם אחר נימוק וסיבה לדעה שלו, האם בעצם זה מחליש את הדעה שלו או מחזק את הדעה שלו לדוגמה ילד אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים" אתה מבקש ממישהו משהו הוא אומר לך "לא רוצה, כן רוצה, אני רוצה אחרת" עכשיו זאת הדעה של הבן אדם השני, עכשיו אפשרות לשאול אותו "למה אתה לא רוצה למה את מתנגד, למה אתה רוצה ככה מה הסיבה, מה מניע אותך להגיד את זה" זאת אפשרות אחת.

אפשרות שניה זה לא לשאול והשאלה היא בעצם כאשר שואלים מישהו "למה אתה רוצה את זה" או "למה אתה אומר ככה" או "למה אתה חושב ככה" האם השאלה הזאת ששואלים את הבן אדם השני "למה אתה רוצה, למה אתה חושב אחרת" היא בעצם מחזקת את הדעה שלו או מחלישה את הדעה שלו או לא מחלישה ולא מחזקת. אז בגדול יש כמה דרכים להסתכל על זה אז זה עובד ככה, מהיבט מסוים אפשר לומר שכאשר שואלים מישהו "למה אתה רוצה, למה אתה אומר, למה אתה חושב" זה מחליש את הדעה שלו ברגע שבן אדם נוקט איזו עמדה "צריך לעשות ככה וככה", "למה אתה אומר את זה, תגיד לי למה אתה חושב ככה?" אוטומטית ברגע ששואלים מישהו "למה" החלשנו את הדבר.

מה זאת אומרת החלשנו את הדבר? אני אתן לכם דוגמה נגיד נשאל מישהו "תגיד לי מה השעה עכשיו?" הוא יסתכל בשעון אומר לנו "עכשיו 19:00", "למה אתה אומר שעכשיו 19:00?" אוטומטית מרגע שהמוח של הבן אדם שומע את המילה "למה" זה כמו להגיד לו מה שאתה אומר זה לא בטוח נכון כי דבר שהוא בטוח נכון לא שואלים למה. שימו לב דבר שהוא בטוח נכון לא שואלים למה, תבדקו ביומיום יש דברים כדור הארץ עגול אוקי כולם מסכימים, "אתה יודע יש עכשיו שמש בחוץ" כולם מסכימים "למה" זה בעצם להגיד במילים אחרות מה שאתה אומר זה לא בטוח נכון זה אולי נכון ואולי לא נכון.

יש רעיונות שהם נכונים כאילו מצד עצמם זה פשוט נכון פשוט ככה זה, לעומת זאת יש רעיונות שהם נכונים לא כי הם פשוט נכונים הם נכונים בגלל סיבות מסוימות שמובילות אותנו לחשוב שהם נכונים. איזה רעיון יותר חזק רעיון שהוא פשוט נכון לדוגמה "יש פה שולחן" זה פשוט נכון או רעיון שאומר "יש פה שולחן יפה", מה יותר חזק זה שזה שולחן או זה שזה יפה? זה שזה שולחן כי זה שזה שולחן זאת עובדה, למה כי זה מה שהחושים אומרים זה שזה יפה "למה אתה אומר שזה יפה? כי סיפור שלם". אוקי זאת אומרת יש רעיון שהוא נכון מצד עצמו ויש רעיון הוא באופן יחסי כאילו נכון מצד עצמו ויש רעיון שהוא נכון מצד סיבות.

עכשיו ברגע שאומרים למישהו "למה אתה אומר ככה למה אתה חושב ככה, למה זאת דעתך למה אתה אומר שזה יקר, למה אתה אומר שאתה לא רוצה למה אתה אומר שאתה כן רוצה" זה בעצם במילים אחרות להגיד לו "מה שאתה אומר זה לא בטוח חייב להיות ככה זה דורש נימוק". זה כמו לדוגמה נגיד בן אדם דתי נגיד ששואל "מי ברא את העולם?" אז מה הוא מניח? הוא מניח שהיה זמן מסוים שהעולם לא היה קיים ואז העולם פתאום נהיה קיים אז הוא שואל "מי ברא את העולם?" כאילו שהיה זמן שהעולם לא היה קיים אבל אם העולם כל הזמן היה קיים, נניח שלסבתא היו גלגלים ולא משנה עכשיו אם זה נכון או לא אבל לו יצויר שברמה הלוגית העולם תמיד היה קיים אז ממילא לא שייך לשאול כאילו מי ברא אותו, מה זה "מי ברא אותו" הוא תמיד היה פה זה כמו מי "ברא את אלוהים?" הוא תמיד היה קיים לא צריך לברוא אותו, מי ברא את העולם הוא תמיד היה קיים אבל זה נושא.

בכל מקרה מה שאני מנסה לומר שלשאול על משהו "למה" זה בעצם להגיד הוא לא חייב להיות ככה, קודם כל יש היבט מסוים שאומר ברמה הלוגית כשאתה שואל מישהו "למה זה ככה למה אתה אומר שזה ככה" בעצם אוטומטית שידרת לו לתת מודע שמה שהוא אומר זה לא ברור מאליו מה שהוא אומר זה לא חייב להיות ככה זה גם יכול להיות אחרת, זה היבט ראשון. יחד עם זאת אז לכאורה מה אנחנו מבינים מישהו נוקט עמדה ואתה רוצה להחליש את העמדה שלו תשאל אותו "למה אתה אומר את זה, מה הסיבה למה אתה אומר את זה?". עכשיו שימו לב למשהו מעניין אם אנחנו ניקח טענה כל טענה בעולם ונשאל עליה למה זה ככה תבוא איזו תשובה כזו או אחרת.

עכשיו אם אנחנו ניקח כל טענה בעולם ונשאל למה זה ככה וכל תשובה שתתקבל לשאלה "למה זה ככה" אנחנו ניקח את התשובה עצמה ונשאל "מי אמר שזה ככה, למה אתה אומר שזה ככה", דוגמה "למה אתה אומר שזה?", "כי ככה וככה", "רגע ולמה אתה אומר ככה?", "כי ככה וככה", "ולמה אתה אומר שככה וככה?" אם אנחנו את התשובה שמקבלים מהשאלה למה ונשאל עליה עצמה "למה אתה אומר שזה ככה אולי זה לא ככה, מי אמר שזה ככה אולי זה לא ככה למה אתה אומר שזה ככה, מה הסיבה?", אם נעשה את זה עוד פעם ועוד פעם עד "הסוף" איפה זה יגמר? זה יגמר בסוף שהבן אדם יגיד "לא יודע אין לי תשובה אין לי סיבה" לא משנה איזו טענה ניקח כל טענה בכל נושא בעולם.

בן אדם אומר "יש שמש בחוץ", "למה אתה אומר שיש שמש בחוץ?", "הנה תסתכל יש שמש בחוץ", "למה אתה אומר שאם אני אסתכל אני אראה שמש בחוץ?", "מה זאת אומרת אתה לא רואה שמש בחוץ?", "למה אתה חושב שאני רואה שמש בחוץ?", "תקשיב אני רואה שמש בחוץ", "למה אתה אומר שאתה רואה שמש בחוץ?", "זה מה שהחושים שלי אומרים לי", "למה אתה אומר שזה מה שהחושים שלך אומרים לך?", "זה מה שאני מבין", "למה זה מה שאתה מבין?" הלאה והלאה בהנחה כמובן שהבן אדם השני אפשר לשוחח איתו, יש בן אדם שלא יבין את השאלה למה והוא יגיד שאתה משוגע אבל ברמה הלוגית כל טענה בעולם אם נשאל עליה למה ולמה, מי אמר שזה ככה למה אתה חושב את זה וכל תשובה שתתקבל לשאלה הזאת נמשיך בסוף כל טענה תתפרק.

לא תוכל להישאר שום טענה קיימת כי בסופו של דבר אין שום אחיזה לשום דבר הדבר המוחלט היחיד הוא כלום וזה נושא אחר שהוסבר במקומות אחרים. ולכן ברמה העקרונית כל טענה בעולם אם רוצים להחליש אותה תשאל "למה זה ככה?" והוא יגיד לך "כי ככה", "ולמה אתה אומר שזה ככה ולמה אתה חושב שזה ככה?", "כי ככה", "ולמה אתה חושב שזה ככה" וכן הלאה וכן הלאה. יחד עם זאת צריך לשים לב שלא תמיד מהרבה מאוד סיבות לא תמיד אפשרי על כל תשובה שהבן אדם נותן לשאול למה לא תמיד אפשרי, יש דברים מסוימים שכאילו הם אקסיומות שמסכימים איתם מסכימים עליהם לפעמים לא תמיד יש זמן לשאול למה, לפעמים לא תמיד הבן אדם השני מוכן לשתף פעולה עם השאלה למה.

ולכן צריך לשים לב עכשיו לדבר ההפוך, מה יותר חזק איזה משפט שאומר "שדבר מסוים זה נכון" או "דבר מסוים זה נכון כי..."? אז שימו לב מהיבט מסוים כמו שאמרתי קודם להגיד על דבר מסוים שהוא נכון רעיון מסוים הוא נכון כי משהו מסוים כי יש סיבה לכך זה בעצם אומר שהטענה שלך היא לא כל כך חזקה כי אתה צריך לנמק אותה אם זה היה בטוח נכון למה אתה צריך להביא לנימוקים, דברים שהם בטוח נכונים לא צריך לנמק אותם. אוקי דבר שהוא לא בטוח נכון אתה צריך להביא לו נימוק מצד שני אבל אפשר להסתכל על זה גם אחרת, מה יותר נכון דבר שיש לו נימוק או דבר שאין לו נימוק? דבר שיש לו נימוק זה לא סתם נכון זה נכון בגלל סיבה, הסיבה היא נכונה כי היה נכונה כאילו אוקי כי על הסיבה אנחנו אומרים שהיא פשוט נכונה אבל בגדול אפשר לראות את זה גם הפוך אפשר לראות את זה שדווקא דבר עם סיבה הוא יותר חזק מדבר בלי סיבה.

ולכן כשמישהו טוען איזו טענה ואומרים לו "למה אתה אומר שזה ככה?" מהיבט מסוים זה גם גורם לו לחזק כשהוא התחיל לחשוב למה הוא אומר שזה ככה זה גם יכול לחזק אצלו את המחשבה "כן למה? כי ככה וככה ועכשיו אני עוד יותר חושב את מה שאמרתי קודם כי אפילו גם נימקתי למה אני חושב את זה". ולכן בסיכומו של דבר כאשר מישהו טוען טענה ורוצים להחליש את הטענה שלו וצריך לשים לב שלפעמים אפשר לשאול אותו "למה אתה חושב?", צריך פשוט לעשות איזו השערה מראש או לחשוב על זה מראש או לחשוב על זה מראש, אפשרות אחת שאנחנו נשאל אותו למה אתה חושב שזה ככה ואז הוא יגיד "אתה צודק נכון, תראה זה לא בהכרח ככה" או שכאשר הוא יתחיל לחשוב עם עצמו למה זה ככה אז הוא פתאום יראה "כן כי ככה וככה", "רגע אבל זה בכלל לא הכרחי אז מי אמר כאילו למה אתה אומר שזה ככה?", "כי הוא אמר ככה", "אבל מי אמר שהוא אמר ככה אולי לא שמעת אותו נכון".

זאת אומרת לפעמים הרבה מאוד פעמים ברגע ששואלים מישהו "למה אתה אומר ככה למה אתה חושב ככה, למה אתה רוצה ככה?" הרבה פעמים הדבר הזה מוביל אותו להחלשה של הטענה שהוא אמר קודם, בפרט אם אנחנו יודעים מראש אם אנחנו יכולים לצפות מראש מה הוא הולך להגיד לנו ואנחנו יודעים מראש שמה שהוא יגיד אנחנו נוכל להגיד לו "מי אמר שזה נכון אולי זה לא נכון, תראה עוד צדדים" וכו' כל שכן אם אנחנו נוכל להמשיך לשאול אותו "ולמה" עד שנפרק את הטענה שלו. יחד עם זאת צריך לשים לב שהרבה מאוד פעמים אם אנחנו ניכנס עם מישהו ל - "למה אתה אומר שזה ככה?" דווקא יכול לגרור את התוצאה ההפוכה זה דווקא יכול לגרור שהוא עוד יותר יחשוב שהוא צודק שהוא עוד יותר יתחפר בעמדה שלו.

ולכן במקרים כאלה לדוגמה יש הרבה פעמים שמישהו טוען טענה אל תשאל אותו למה הוא חושב ככה במקום לשאול אותו למה אתה חושב ככה בא תסביר לו תנסה לשכנע אותו יותר טוב למה הוא צריך לעשות אחרת אל תנסה להחליש את הדעה שלו, הרי כשמישהו טוען טענה ואנחנו רוצים לשנות את הדעה שלו לצד השני אפשרות אחת זה בוא נחליש את הדעה שלו אפשרות שניה זה בוא נחזק את הדעה שלנו, עכשיו בוא נחזק את הדעה שלנו זה בא נסביר לו למה הוא צריך לעשות את מה שאנחנו רוצים למה זה טוב שהוא יעשה את מה שאנחנו רוצים, בוא נחליש את העמדה שלו זה בא נשאל אותו "למה אתה אומר שזה ככה מי אמר אולי זה לא ככה?". שימו לב הוא טען טענה אפשרות אחת זה להגיד לו "למה אתה אומר שזה ככה אולי לא?" אפשרות שניה להגיד לו בא נגיד לו למה כן לעשות את מה שאנחנו רוצים.

אז לפעמים כשמישהו טוען טענה הכי טוב זה להגיד לו "למה אתה בכלל אומר ככה מי אמר ומי אמר לך שזה נכון, כאילו למה אתה לא רואה שצריך לעשות הפוך?" ולפעמים זה דווקא יעזור כי זה יחליש את הטענה שלו אבל לפעמים צריך לשים לב שלא יהיה מצב שאם אנחנו נתחיל לשאול אותו למה הוא עוד יותר יתחפר בדעות שלו בתלונות שלו, בהאשמות שלו במה שזה לא יהיה ואז מה שצריך לעשות זה במקום להתעסק בלמה אתה חושב ככה בוא נתעסק בלמה כדאי לך לעשות אחרת כאילו זה לא משנה אם אתה צודק או לא אבל בוא נתמקד בלמה כדאי לך אחרת או למה כדאי לך גם אחרת. בסיכומו של דבר ברמה הלוגית כשאומרים על משפט מסוים כשלוקחים רעיון מסוים ואומרים "הרעיון הזה נכון כי..." מהיבט מסוים המשפט הזה יותר חזק, למה המשפט הזה יותר חזק? כי הוא נכון כי... אבל מהיבט אחר הרעיון הזה יותר חלש כי הוא נכון רק כי... אם לא היה "כי" גם הוא לא היה נכון.

נגיד שאני אומר יש לי טענה שהיא נכונה ויש לי אלף הוכחות שהיא נכונה מהיבט מסוים זה אומר שהיא מאוד חזקה יש אלף הוכחות שהיא נכונה, מהיבט אחר זה אומר תראה הדבר לכשעצמו הוא כל כך לא נכון שאתה צריך אלף טענות כדי להוכיח שהוא נכון אם הוא נכון למה אתה צריך אלף טענות להוכיח שהוא נכון. דברים שהם ברורים מאליהם הם לא צריכים הוכחות תשימו לב גם מורה שמלמד ילד יש דברים שהוא מסביר לו "אל תעשה את זה כי ככה וככה, אל זה וזה כי ככה וככה" אבל יש דברים שמורה שמסביר לילד הוא לא אומר לו "אל תעשה כי..." יש דברים שהילד בעצמו מבין לא לעשות, נגיד ילד לדוגמה לא רוצה שיכאב לו אתה אומר לילד "אל תעשה ככה כדי שלא יכאב לך" אבל הילד מעצמו מבין שהוא לא רוצה שיכאב לו, יש מישהו שפעם היה צריך להסביר לילד "אתה לא רוצה שיכאב לך כי אם יכאב לך אז..." לא, הילד יודע שהוא לא רוצה שיכאב לו לא צריך להסביר לו את זה.

לדוגמה אתה יכול להסביר לילד "אתה יודע למה שנמצא פה קוראים עץ" אבל אתה לא צריך להסביר לילד שיש פה משהו כי זה שיש פה משהו זה הוא יודע, זאת אומרת זה שיש פה משהו הוא ידע זה שקוראים לזה עץ הוא לא ידע אתה צריך להסביר לו שקוראים לזה עץ. אוקי זאת אומרת גם בעולם שלנו יש דברים שהם כאילו ברורים מאליהם שהם לא צריכים נימוק ויש דברים שצריכים נימוק ולזכור דבר שצריך נימוק כשלוקחים טענה ואומרים "זה נכון כי..." מהיבט מסוים זה מחליש את הטענה כי זה נכון כי... ואם לא ה - "כי" אז גם זה לא נכון אם לא הסיבה גם התוצאה לא נכונה, מצד אחר זה מחזק את הטענה כי זה אומר "זה נכון כי ככה וככה ולכן צריך את זה".

בקיצור בשורה התחתונה כל מקרה לגופו ברגע שמישהו טוען טענה צריך לשאול את עצמך "האם אני חושב שאם אני אשאל אותו למה אתה חושב את זה למה אתה אומר את זה, האם זה יגרום לו עוד יותר להתחפר בדעה שלו עוד יותר לחשוב שהוא צודק או שאולי אם אני אשאל אותו למה אתה חושב את זה למה אתה אומר את זה אז זה יגרום לו פתאום לחשיבה חדשה?", "רגע למה באמת אני אומר את זה אולי זה לא חייב להיות כך אולי אני יכול לחשוב גם אחרת". אז אותו דבר כל אחד יכול ליישם גם לגבי עצמו כשיש לבן אדם איזה דעה שמציקה לו גם לגבי עצמו הוא יכול לשאול את עצמו "למה אני חושב את זה מי אמר שזה נכון?" וכפי שאמרתי לכם כל הדעות בעולם מכל סוג מכל עניין כולל מה שאני אומר עכשיו אבל זה לא סותר שזה יהיה את מה שאני אומר עכשיו הוא גם נכון, כל הדעות בעולם אם שואלים למה מספיק פעמים כל הדעות בעולם נעלמות. אז שלא יעבדו עליכם.
הצד השני איך לטפל בהתנגדויות לשאול את עצמך לטפל בהתנגדות יקר ללקוח עובדים לחזק עניין פנימיות למה דווקא ניתוח איך המוח איך המוח משתכנע איך לגרום ל איך לגרום לאנשים איך לטפל איך לטפל ב איך לטפל בהתנגדויות איך לטפל בהתנגדות איך לשכנע איך לשכנע אנשים איך לשנות איך לשנות עמדות אנשים אתה חושב כך הטלת ספק המוח המוח משתכנע התנגדויות התנגדות חוסר ודאות חוסר וודאות טיפול טיפולים כיצד לשכנע אנשים לבקש לבקש נימוק לגרום לאנשים להטיל להטיל ספק לחפש לחפש סיבה לטפל לטפל בהתנגדויות לטפל בהתנגדות למה אתה למה אתה חושב כך לשכנע לשכנע אנשים לשנות לשנות עמדות מה אתה חושב מוח מטופל מטופלים מטפל נימוק נימוקים סיבה סיבה מחזקת סיבה מחלישה סיבות ספק ספקות ספקנות רטוריקה שכנוע
סודות המוח האנושי, סודות החשיבה, איך המוח זוכר? תפישת הזמן, אולי הכל חלום? איך עובד הזיכרון? איך המוח חושב? לחשוב על דבר והיפוכו, הנחות היסוד של המוח, איך המוח עובד?
סודות המוח האנושי, סודות החשיבה, איך המוח זוכר? תפישת הזמן, אולי הכל חלום? איך עובד הזיכרון? איך המוח חושב? לחשוב על דבר והיפוכו, הנחות היסוד של המוח, איך המוח עובד?
... המוח האנושי, סודות החשיבה, איך המוח זוכר? תפישת הזמן, אולי הכל חלום? איך עובד הזיכרון? איך המוח חושב? לחשוב על דבר והיפוכו, הנחות היסוד של המוח, איך המוח עובד? האם באמת קיים עבר, או שהכל נמצא רק עכשיו? אליעד כהן מסביר את אחד הסודות הגדולים של המוח האנושי: כיצד המוח תופס זיכרון וזמן. רוב האנשים רגילים לחשוב שיש עבר, הווה ועתיד, אך אליעד מראה שהמוח שלנו יוצר הפרדה מלאכותית בין מושגים אלו. כל מה ... כלומר, אין באמת הוכחה שהעבר קיים, מלבד העובדה שכרגע אנחנו חושבים על העבר. לדוגמה, כשאנחנו רואים קיר לבן, המוח מוסיף מידע כמו קיר, לבן, עכשיו, כאן. אותו מוח יכול לקחת את אותה התמונה ולהוסיף לה תאריך אחר, למשל ... שלנו מקרה ליקרה, זה ישנה מיד את התחושה שלנו לגבי הזמן שבו האירוע מתרחש, למרות שהתמונה לא השתנתה כלל. איך המוח מחליט אם הזיכרון אמין? אליעד כהן ממשיך להסביר שהמוח מייחס רמות שונות של אמינות לסוגים שונים של מידע. לדוגמה, אם ראית משהו בזמן שהיית שיכור, המוח שלך מיד מוריד את רמת האמינות של המידע הזה, משום שהמצב של שכרות נחשב לפחות אמין. לעומת זאת, אם אתה זוכר משהו היטב דרך חושים שונים - ראייה, שמיעה, מגע - המוח מתייחס אליו כאמין יותר. אליעד מבהיר שגם רמות האמינות ... והיפוכו בו זמנית. הוא מסביר שאדם רגיל לא מסוגל לחשוב על יש ועל אין באותה עוצמה, בו זמנית. כדי לתפוס משהו, המוח חייב להבדיל בין קיומו לבין אי קיומו. אך בו זמנית, כדי ... נשים תמונה של יש כדור ועליה אין כדור, לא נוכל לראות אותן יחד בצורה ברורה, אלא רק בתמונה מטושטשת, מה שמראה שהמוח לא מסוגל באמת לתפוס דבר והיפוכו באותה עוצמה. איך ... חושב על שולחן, הוא חייב שיהיו לו נקודות התייחסות נוספות בראש. השולחן מקבל משמעות רק ביחס לאובייקטים אחרים. המוח כל הזמן יוצר קשרים והשוואות, ורק כך הוא מייצר משמעות. לדוגמה, אם נמחק לך מהמוח את כל הידע על שולחן מלבד המילה עצמה, היא תאבד משמעות ... יכולה לשחרר את האדם מאמונות מגבילות ולאפשר לו להגיע לתפיסה רחבה יותר של האמת. האם העבר באמת קיים? איך המוח תופס זיכרונות? האם אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו ...
שתילת מחשבות, לשכנע באמצעות ריבוי משמעויות, תרתי משמע בשכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? שיטות שכנוע, טכניקת NLP
שתילת מחשבות, לשכנע באמצעות ריבוי משמעויות, תרתי משמע בשכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? שיטות שכנוע, טכניקת NLP
... מחשבות, לשכנע באמצעות ריבוי משמעויות, תרתי משמע בשכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על ... בקבוצה הזאת גנבים, השומע עשוי לפרש זאת בתת - המודע כמשמעות של כל האנשים, כי המבנה הלשוני מאפשר זאת. מצד שני, המשפט אנשים בקבוצה הזאת גנבים פחות מחייב הכללה גורפת. כיצד המוח מפרש משפטים עם ריבוי משמעויות? אליעד כהן מסביר כיצד המוח מנתח משפטים עם ריבוי משמעויות. לדבריו, המוח לא מנתח רק את המשמעות המלאה של המשפט השלם, אלא גם כל חלק ממנו בנפרד. כל מילה במשפט נבחנת עצמאית וגם ביחס לשאר המשפט. לכן, כאשר המוח שומע משפט מסוים, הוא מפרש אותו בכמה רבדים ... הזאת. כדי להימנע מכך, עדיף להשתמש בניסוחים שלא מאפשרים סילוף בקלות, כגון תצביעו רק למפלגה X. למה חשוב להיזהר בניסוח משפטים? הסיבה המרכזית להיזהר בניסוח משפטים היא משום שהמוח מסוגל לקלוט גם משמעויות הפוכות ממה ... עצם המודעות לכך עוזרת לאדם להימנע מנפילה במניפולציות שונות. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההבנה כיצד להשתמש ולהיזהר ממילים עם תרתי משמע, מתוך מודעות לאופן שבו המוח האנושי מפרש מסרים. איך לשכנע אנשים? מה זה ריבוי משמעויות? איך המוח מפרש משפטים? מה זה מניפולציה פסיכולוגית? ... שברגע שאומרים אותה אוטומטית נדלקת אצל השומע נורת אזהרה. אומרים לו כל, רגע מי אמר שכל ואז אם לדוגמה מתחילים את המשפט ואומרים כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים אוטומטית המוח אומר לא נכון לא כולם גנבים ואז ממילא גם ... גנבים עדיין יכול להיות שלא יקבלו את המסר מאחר שהוסיפו את המילה כל. אוקי לעומת זאת אם נגיד נאמר חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים אוקי אז במקרה כזה ברגע שאמרנו חלק אז כביכול המוח אומר רגע הוא אמר לי חלק זאת אומרת שהוא לא ... הזאת הם גנבים ואז המסר הזה יותר אמין גם משום שהמקרה ההוא אמת נניח וגם משום כפי שאמרתי ברגע שהבן אדם אומר את המילה חלק או ישנם אנשים וכו ברגע שבן אדם משדר שהוא מדייק אז המוח נוטה לתת יותר אמון במה שאמרו לו. אוקי ... לו האנשים בקבוצה הזאת גנבים ועכשיו אומרים לו תבחר באיזה קבוצה לדעתך יש יותר גנבים בקבוצה שאמרנו אנשים בקבוצה הזאת גנבים או בקבוצה שאומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים אז המוח יפרש, למה יפרש זה נושא אחר אבל המוח יפרש האנשים בקבוצה הזאת גנבים. זה יותר מכליל ולכן שימו לב לנושא הבא אם נאמר יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים אז המוח כשהוא שומע יש אנשים אוטומטית הוא מפרש ולא כל האנשים, אוקי גם כשהמוח שומע חלק מהאנשים הוא מפרש ולא כל האנשים אבל במוח עצמו המוח לא מפרש רק פעם אחת את המשפט המוח מפרש את כל המשפט בכל פעם מחדש אומרים את המילה חלק מהאנשים, בקבוצה, גנבים כל פעם המוח לוקח את המילה ומפרש את המשפט מחדש. זאת אומרת אם משפט לדוגמה מורכב מנגיד חמש מילים, אוקי אז המוח בעצם כשאמרנו לו את המילה הראשונה הוא זוכר ומפרש את המשך המשפט, מילה שניה הוא מפרש אותה בהמשך המשפט, מילה שלישית המשך המשפט אבל בעצם המוח יש בו המון רבדים וכשהמוח שומע משפט הוא מפרש אותו לאו דווקא ... גם שמע אתה רוצה ללכת לשם ולשם אז תוך כדי שהוא שמע את האם הוא גם שמע את אתה רוצה ללכת לשם ולשם ואז הוא גם פירש שהוא רוצה ללכת לשם ולשם. אותו דבר לצורך העניין כאן אז שימו לב המוח שומע נגיד יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים ... או נגיד שהוא שמע בקבוצה הזאת גנבים, אוקי בקבוצה אז בעצם בשום שלב הוא לא ממש הכליל את האנשים בקבוצה. לעומת זאת כאשר אומרים לבן אדם חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים בעצם כשהמוח מוחק לרגע אחד כי המוח כפי שאמרתי מנתח כל חלק בפני עצמו וגם את הכל ביחד, הוא גם מנתח את הכל ביחד אבל הוא גם מנתח את כל החלקים בפני עצמם הוא לוקח חמש מילים מרכיב המון משמעויות מכל ההיבטים ואז בסוף משכלל את כל ההיבטים ביחד. אוקי אבל כשהמוח שמע את המילים האנשים בקבוצה הזאת גנבים ... לפני המילה האנשים, האם היה כתוב חלק מהאנשים או כל האנשים?, תשובה יכול להיות ככה ויכול להיות ככה. לעומת זאת אם אנחנו נגיד ניקח את המילה האנשים בקבוצה הזאת גנבים ונשאל את המוח מה היה כתוב לפני כל האנשים או יש אנשים? אז המוח יגיד יש אנשים כי אין משפט כזה כל אנשים, כל אנשים בקבוצה הזאת גנבים אין משפט כזה ולכן כשהמוח שומע האנשים אוטומטית במוח יש את האפשרות ...
נפלאות המוח האנושי, סודות המוח האנושי, איך המוח חושב? איך נוצרות מחשבות? שיטת ההיפוכים, מערכת ההפעלה האנושית, מודעות עצמית, סודות התת מודע, איך עובד המוח? מחקרים על המוח האנושי
נפלאות המוח האנושי, סודות המוח האנושי, איך המוח חושב? איך נוצרות מחשבות? שיטת ההיפוכים, מערכת ההפעלה האנושית, מודעות עצמית, סודות התת מודע, איך עובד המוח? מחקרים על המוח האנושי
... המוח האנושי, סודות המוח האנושי, איך המוח חושב? איך נוצרות מחשבות? שיטת ההיפוכים, מערכת ההפעלה האנושית, מודעות עצמית, סודות התת מודע, איך עובד המוח? מחקרים על המוח האנושי איך המוח האנושי מחליט מהי אמת ומהו שקר? המוח האנושי פועל על בסיס מנגנונים ... מכנים אפשריים, כמו מחשבות, רגשות וזיכרונות. מה המשמעות של המונח מחויב לפי אליעד? לפי אליעד, מחויב הוא משהו שאינו יכול להיות שגוי בשום מצב. המוח האנושי אינו מסוגל אפילו לחשוב ... במוח? שיטת ההיפוכים שאליעד מציג עוסקת בשאלה מתמדת של מחשבות ותחושות שעל פני השטח נראות ברורות מאליהן. כאשר מופיעה תחושה כמו כואב לי הגב, המוח יכול לשאול אולי לא כואב לי הגב? אך ... הרבה יותר עמוק ומבוסס על תפיסות יסוד כמו זמן, מקום, אני ולא - אני, וכן חלום ומציאות. למה קשה לאדם להטיל ספק בחוויית החושים? אליעד מסביר שהמוח האנושי מאוד מתקשה להטיל ספק ... או אולי בכלל אני לא שומע?. כך גם לגבי ההבדל בין חלום למציאות, או בין היום לאתמול. זהו מנגנון פנימי חזק מאוד. מהו המנגנון הבסיסי ביותר שעליו המוח נשען? המנגנון הבסיסי ביותר הוא ... למשהו שלא קיים. לדוגמה, כשאתה מרגיש רעב, החוויה מבוססת על ההנחה שיש לך גוף, שיש לך תחושת מקום וזמן. כל אלה מבוססים על הנחות יסוד פנימיות שהמוח כלל לא מטיל בהן ספק. איך מגיעים ... אותה. כל מי שטוען שהגיע למצב של הארה ואינו יכול להסביר כיצד הגיע לכך, פשוט אינו מבין באמת מהי אותה הארה, ולכן הוא נמצא בשקר מסוים. איך עובד המוח האנושי? מה זה מודעות עצמית? ... השני בלתי אפשרי. יש בטוח נכון, באמצע אולי נכון ובסוף בטוח לא נכון. אם תדע מה בטוח נכון אז תדע מה בטוח לא נכון. למשל אתה רואה מישהי יפה, אז המוח חושב, היא יפה, אך עד כמה מחוייב ... אולי אין בכלל טוב ורע? אבל מה שלא נתפס זה שאני מרגיש רע וטוב בו זמנית. אולי זה מאה אחוז טוב ומאה אחוז רע ומאה אחוז לא טוב ולא רע, זה משהו שהמוח לא יוכל לתפוס, זה אפילו לא יכול ...
איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך הזיכרון עובד? איך המוח מגדיר? איך המוח פועל? אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה זה רשימו? כיצד המוח חושב? התודעה האנושית, מודעות עצמית
איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך הזיכרון עובד? איך המוח מגדיר? איך המוח פועל? אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה זה רשימו? כיצד המוח חושב? התודעה האנושית, מודעות עצמית
... המוח מבין? איך המוח חושב? איך הזיכרון עובד? איך המוח מגדיר? איך המוח פועל? אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה זה רשימו? כיצד המוח חושב? התודעה האנושית, מודעות עצמית איך יכול להיות שהמוח חושב שמשהו קיים? כאשר אדם אומר שמשהו קיים, לדוגמה יש כוס, למעשה מתרחשים כמה תהליכים במקביל במוח שלו. אליעד כהן מסביר שהמחשבה שמשהו קיים דורשת באופן הכרחי ... יש קיר. לכן כל מחשבה על דבר שקיים מחייבת גם מחשבה הפוכה או זיכרון הפוך. מה הקשר בין הזיכרון לבין ההבנה של המציאות? כדי להבין איך המוח חושב או תופס מציאות כלשהי, אליעד מסביר את מושג הרשימו. רשימו הוא זיכרון או שארית של מחשבה קודמת שממשיך להתקיים בתודעה. למשל, אם אדם חושב יש פיל, בו זמנית ... ספקנות. אך ברגע שיבין ששני הקצוות של הניגודים הם למעשה זהים במהותם, תיעלם כל שאלה וכל ספק. כיצד זיכרון משפיע על התפיסה של האדם? המוח משתמש בזיכרון (רשימו) של המחשבה ההפוכה כדי לתת משמעות למחשבה הנוכחית. כלומר, כשאדם אומר יש פה קיר, הוא למעשה אומר: אני זוכר גם את המצב שאין פה קיר, ורק מתוך השוואה זו הוא מבין או תופס את המושג קיר. באופן הזה הזיכרון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך החשיבה וההבנה של המוח. מדוע המהות של כל דבר היא כלום? אליעד מסביר שכל מושג או מחשבה הוא למעשה כלום בפני עצמו, מפני שהוא חסר משמעות בלי המחשבה ההפוכה לו. המוח מייצר אשליה של משמעות רק על ידי משחק בין שני הקצוות של הניגודים. למשל, אם לא היית יכול לחשוב על חושך, לא היית יכול להבין או להגדיר את המושג אור. לכן, לפי ... להבנה שהמשמעות היא תוצר של ההשוואה בין ניגודים, מבינים שהכל בעצם זהה באופן מוחלט, ולכן אין צורך בחיפוש אחר משמעות נפרדת. איך המוח חושב? מה זה רשימו? האם אפשר לדעת בוודאות? איך המוח מבין? האם יש הבדל בין יש לאין? מהי מודעות עצמית? ...
האלגוריתם של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 1
האלגוריתם של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 1
... של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 1 איך המוח האנושי פועל ואיך הוא קשור לבינה מלאכותית? אליעד כהן מדבר על הדרך בה המוח האנושי מעבד מידע, תודעה ואסוציאציות, ומראה את הקשרים ... אלא גם מתפרשת באופן אסוציאטיבי כמשהו שקשור לרעב, לשובע או לפעולות נוספות. המוח האנושי לא עוסק רק בעיבוד מודע של מידע, אלא גם בעיבוד תת - מודע. כלומר, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול, המוח לא רק מפרש את המשפט באופן שטחי, אלא מפענח אותו בהקשרים ... דירה, או אולי משהו אחר, בהתאם לנסיבות האישיות והמצב הפיזיולוגי. כהן מתאר את המוח כמעבד אסוציאטיבי, שבו כל מחשבה או מילה יוצרת חיבור לרעיונות נוספים, לפעמים במקביל, ולפעמים בהפכים מוחלטים. איך המוח מפרש מידע בצורה אסוציאטיבית? המוח האנושי מבצע פירושים של מילים ורעיונות דרך חיבורים מהירים ואסוציאטיביים. לדוגמה, כשמישהו אומר את המילה שולחן, המוח לא רק חושב על השולחן עצמו, אלא מיד מתחבר לרעיונות נוספים ... אוכל, או אפילו האפשרות של אין שולחן. כהן מדגיש שהפירוש הזה לא בהכרח ליניארי - המוח עשוי לחשוב על הפך של רעיון מבלי להיות מודע לכך. כהן מתאר תהליך מהיר שבו המוח מבצע חיבורים כמעט מיידיים בין רעיונות, לפעמים עד כדי כך ... לא מודעים לכל השכבות של המשמעות שמופיעות בראשנו. כששומעים את המילה שולחן, המוח לא רק חושב על השולחן, אלא גם על רעיונות כמו שולחן גדול, שולחן שבור, או אפילו שולחן לא קיים. הקשר בין המוח לבינה מלאכותית אליעד כהן מציין שפעולת המוח האנושי דומה מאוד לאלגוריתם של מנוע חיפוש, כמו גוגל. ... קודמות. כל רעיון במוח לא עומד בפני עצמו, אלא תמיד מקושר לרעיונות אחרים. המוח, בדומה למנוע חיפוש, מאחסן מידע בצורה אסוציאטיבית ומבצע עיבוד מהיר של הנתונים. כמו במנוע חיפוש, המוח מנסה למצוא את המילה או הרעיון הקרוב ביותר למה שמוזן לו. אולם, בניגוד למנוע חיפוש פשוט, המוח האנושי מעבד את המידע בצורה מורכבת יותר, תוך שילוב של תחושות ותגובות תודעתיות. לדוגמה, אם אדם שומע את המילה שולחן, המוח לא רק מזהה אותה כמילת אובייקט, אלא גם משלב עמה את כל ... התמונות שהוא ראה, או מה שמתרחש סביבו. סיכום ההסברים של אליעד כהן מראים איך המוח האנושי פועל בצורה אסוציאטיבית ומחבר בין רעיונות ... והחשיבה האנושית? אסוציאציות במחשבה האנושית? מודעות עצמית ותודעה? הקשר בין המוח לבין מנועי חיפוש? העיבוד האסוציאטיבי במוח? ההפך של רעיון במחשבה? איך המוח האנושי פועל ואיך זה קשור לבינה מלאכותית? הרצאה זו עוסקת במנגנוני החשיבה של המוח האנושי ובקשר בין החשיבה האנושית לבינה מלאכותית. אליעד ... מילה היא חלק ממערכת רחבה של רעיונות שמתחברים בתודעה שלנו. הדבר החשוב כאן הוא שהמוח לא עוסק רק בשלב העיבוד המודע של המידע, אלא גם במידע תת - מודע שמפרש את המילים. לדוגמה, כשאדם אומר אני רוצה לאכול, המוח מפרש את המילים הללו גם בהקשרים נוספים - אם הוא אומר זאת ... שהוא רעב, אבל יש גם אפשרות שהוא מתכוון למשהו אחר כמו לשתות או לעבור דירה. המוח שלנו לא רק שומע את מה שנאמר, אלא גם בונה תודעה שלמה סביב זה, שמבוססת על האסוציאציות שלנו למילים. כך, כשהמוח שומע את המילה שולחן, הוא לא רק חושב על השולחן, אלא גם על ...
האלגוריתם של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 2
האלגוריתם של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 2
... של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 2 איך המוח חושב? מהו האלגוריתם של המוח האנושי? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא המורכב של אלגוריתם המוח האנושי, וכוללת תובנות עמוקות על איך המוח האנושי פועל, כיצד אנו חושבים, והקשרים בין החשיבה ... תוך כדי הדיון, אליעד נוגע במגוון נושאים הקשורים לתודעה האנושית, הבינה המלאכותית, מנועי חיפוש כמו Google, וכן כיצד המוח שואב אסוציאציות ומבצע חישובים מורכבים על בסיס נתונים. מהו המנגנון שמוביל לחשיבה אנושית? המרצה מדבר על האופן שבו המוח האנושי פועל, ואיך כל מחשבה או פעולה נובעות משילוב בין ... על ידי אסוציאציות בין רעיונות שונים, דימויים ותפיסות. כל מחשבה פועלת מתוך חיבור בין רגש למידע שמתקבל דרך חושים. כך, המוח בונה תמונה של העולם סביבנו בצורה יצירתית ומורכבת, שמספקת לנו את היכולת לקבל החלטות ולבצע פעולות. האם המוח האנושי יכול להתחרות בבינה מלאכותית? הנושא המרכזי הוא השוואה בין המוח האנושי ובינה מלאכותית. אליעד מציין כי בינה מלאכותית, כמו מנועי חיפוש של Google, פועלת גם על פי עקרונות של חיפוש וניתוח של כמות עצומה של נתונים, אך המוח האנושי מסוגל לחדש ולהמציא על בסיס חוויות אישיות ... להסביר את חשיבותן של האסוציאציות במחשבה האנושית. אסוציאציות הן חיבורים בין רעיונות, תחושות וזיכרונות שנוצרות כאשר המוח מקשר בין אלמנטים שונים של מידע. לדוגמה, כאשר אדם נזכר ... מבדל בין נקמה שהיא תגובה רגשית לבין פעולה שנעשית מתוך כוונה להחזיר למישהו שפגע בו. תופעה זו פועלת כאלגוריתם אישי, שבו המוח שומר את חוויות העבר ומשתמש בהן כדי לקבל החלטות בעתיד, ... האנושית בעידן המודרני, שבו מתמודדים אנשים עם אתגרים שונים ועם חשיבה מבוססת נתונים טכנולוגיים. אליעד מדבר על היכולת של המוח האנושי להתמודד עם מידע בלתי נגמר, כיצד הוא שומר על יצירתיות ויכולת להמציא רעיונות חדשים גם כשהטכנולוגיה שואבת את כל המידע מנו, אך בסופו של דבר, המוח האנושי נשאר עם יתרון בזכות האסוציאציות, הרגשות וההבנה הפנימית שהוא שואב מהעולם הפיזי והרגשי. אסוציאציות במחשבה איך המוח פועל? בינה מלאכותית מול המוח האנושי תודעה אנושית והפגיעות הרגשיות מהי פעולה למקום? הנוקם ונוטר המוח האנושי בעידן המודרני ...
אושר למתקדמים, לא בטוח שרע, אולי טוב לך? איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? איך המוח לא רוצה דברים? איך המוח מבין דברים? דמיון או מציאות, להטיל ספק בחושים, מעשה ממרור
אושר למתקדמים, לא בטוח שרע, אולי טוב לך? איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? איך המוח לא רוצה דברים? איך המוח מבין דברים? דמיון או מציאות, להטיל ספק בחושים, מעשה ממרור
... למתקדמים, לא בטוח שרע, אולי טוב לך? איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? איך המוח לא רוצה דברים? איך המוח מבין דברים? דמיון או מציאות, להטיל ספק בחושים, מעשה ממרור איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? ההרצאה עוסקת בקונספטים של אושר וכאב ממנקודת המבט של המוח האנושי. אחד הרעיונות המרכזיים שהוצגו היה שהתחושות של רע לי או טוב לי אינן בהכרח נכונות או מוחלטות. אליעד הסביר שלעיתים אדם מרגיש רע, אך לא בהכרח שהוא בטוח בכך. רעב או כאב, לדוגמה, אינם תמיד סימנים לכך שמה שקורה במציאות הוא רע, אלא רק חוויה סובייקטיבית של המוח. האם המוח יכול להרגיש רע אם הוא לא בטוח בכך? ההסבר שניתן היה שבן אדם יכול להרגיש כאב, אבל אם הוא לא בטוח בכך, הוא בעצם לא מרגיש רע באופן מוחלט. המוח, בפועל, לא תמיד בטוח אם הוא מרגיש רע, כי הוא לא תמיד בטוח במה שהוא מרגיש. אם אדם ... רע? יכולה להוביל את האדם להסיק שהוא לא בטוח שהוא מרגיש רע. אליעד הציע כי האדם יכול לשאול את עצמו שאלות כמו האם באמת כואב לי? או האם אני בטוח בזה?. זה יכול להוביל למחשבה שהתחושות הן פחות מוחלטות משנדמה. האם המוח יכול להבין דברים מבלי להיות בטוח בהם? תוך כדי הרצאה, אליעד הציג את הרעיון שהמוח לא תמיד מבין את מה שהוא מרגיש. המוח יכול לחשוב שהוא רוצה משהו, אך לא בהכרח להיות בטוח בכך. אליעד גם הבהיר שהמוח לא תמיד יכול להבדיל בין דמיון למציאות. אם אנחנו לא בטוחים במחשבות שלנו, זה עלול להוביל לתחושות סבל או אי - שקט. איך המוח לא רוצה דברים? כחלק מההסברים שהוצגו, אליעד הציע כי אנשים יכולים לחוות תחושות של לא רוצה את זה, אך לא בהכרח להיות בטוחים בזה. פעמים רבות, ישנו ספק במחשבותיהם: האם אני באמת לא רוצה את זה? זאת תוצאה של האי - ודאות במוח, שמקשה עליו להרגיש בוודאות. דמיון או מציאות: איך המוח מבין את מה שהוא חווה? אחד הרעיונות המהותיים שהועלו היה שהמוח לא תמיד יכול להבחין בין דמיון למציאות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו האם באמת כואב לי? הוא למעשה מטיל ספק בהרגשה שלו. כך המוח יכול להרגיש כאב או תחושת רע, אך במקביל לא להיות בטוח בכך. אם אדם לא יכול לדמיין ... קשות באופן חכם. אליעד דיבר על כך שלפעמים נדרש זמן ומרחק כדי להבין שמאחורי תחושות רע ישנה אפשרות לראות את הטוב. כך כמו במרור, שאם תמתין רגע ותבין את המצב כפי שהוא, תוכל להרגיש טוב יותר. מה זה אושר? איך המוח מרגיש רע? האם דמיון הוא מציאות? מהו הספק במחשבה? איך המוח מבין דברים? האם המוח יכול להרגיש טוב? ...
רצון חופשי, של מי הרצון שלי? זה לא אני זה המוח שלי, זה לא אני זה הרצון שלי, האם אני המוח שלי? מי אני? מהו האני? האם אני המוח שלי? למה אני רוצה משהו? הסרת אחריות, אני והמוח שלי, אני והנשמה שלי, אני והרצון שלי, אני והמחשבות שלי
רצון חופשי, של מי הרצון שלי? זה לא אני זה המוח שלי, זה לא אני זה הרצון שלי, האם אני המוח שלי? מי אני? מהו האני? האם אני המוח שלי? למה אני רוצה משהו? הסרת אחריות, אני והמוח שלי, אני והנשמה שלי, אני והרצון שלי, אני והמחשבות שלי
... חופשי, של מי הרצון שלי? זה לא אני זה המוח שלי, זה לא אני זה הרצון שלי, האם אני המוח שלי? מי אני? מהו האני? האם אני המוח שלי? למה אני רוצה משהו? הסרת אחריות, אני והמוח שלי, אני והנשמה שלי, אני והרצון שלי, אני והמחשבות שלי מהו הקשר בין הרצון למוח ולאני? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק ... לעיתים קרובות אנשים חווים בעיות רגשיות, ואז כשהם נשאלים מדוע הם חושבים או רוצים דבר מסוים, הם עשויים להגיב: זה לא אני, זה המוח שלי. הכוונה כאן היא שהתפיסה הזו מנותקת מאחריות אישית, שכן היא מעבירה את האחריות על המחשבות, הרצונות והרגשות למשהו חיצוני לאדם, כמו המוח או הנשמה. השאלה המרכזית היא האם תפיסה כזו נכונה או לא, והאם יש אמת בהנחה שהמוח יכול להיות נפרד מהאדם עצמו. האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר? אליעד מציע את השאלה המהותית - אם אתה והמוח שלך הם ישות אחת, אז אמירה כמו זה המוח שלי היא למעשה אמירה על עצמך. אם אתה והמוח שלך הם אחד, אז אין צורך לומר המוח שלי, כי זהו אתה. במילים אחרות, אם המוח שלך הוא אתה, אז כאשר אתה אומר המוח שלי או הרצון שלי, אתה בעצם מדבר על עצמך. מנגד, אם אתה והמוח שלך הם ישויות נפרדות, אז הרצון והמחשבות שלך לא חייבים להיות שלך, אלא של ישות אחרת, והם לא בהכרח צריכים להטריד אותך. ... אם השכן שלך צועק הצילו, זה לא אמור להטריד אותך, כי זו לא בעיה שלך, אלא של השכן. אליעד משתמש בדימוי הזה כדי להראות שאם המוח שלך הוא לא אתה, אז אין לך סיבה להרגיש בעיה עם מה שהמוח שלך חושב או אומר. האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר? כאשר נשאלת השאלה למה אנחנו רוצים להרגיש טוב ולא רע, אליעד מציע שלא נשכח האם המוח שלנו הוא אנחנו. אם אתה והמוח שלך הם אותו דבר, אז אין טעם לומר המוח שלי כי מדובר בך. לעומת זאת, אם המוח שלך הוא ישות נפרדת ממך, אז לא תהיה לך סיבה להרגיש לחץ אם הוא רוצה משהו שלא תואם לרצונותיך האמיתיים. מה קורה אם המוח שלך כופה עליך רצון? אם המוח שלך כופה עליך רצון מסוים, זה אומר שהרצון הזה לא בהכרח שלך, אלא של המוח שלך, ומכאן שאין סיבה שתהיה מוטרד ממנו. עם זאת, אם המוח לא כפה עליך את הרצון אלא אתה בחרת להזדהות איתו, השאלה היא למה בחרת להזדהות עם הרצון שהמוח שלך מייצר. אם אתה בוחר להזדהות עם המוח שלך, אז בסופו של דבר זה הופך להיות הרצון שלך, והאחריות נשארת אצלך. המסקנה המסקנה שמסיק אליעד היא שהשאלה האם המוח שלך הוא אתה או לא היא קריטית. אם אתה והמוח שלך הם אחד, אז אין טעם להפריד ביניכם ולהגיד זה לא אני, זה
NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב לשוני פיזיולוגי, אסטרטגיות שכנוע
NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב לשוני פיזיולוגי, אסטרטגיות שכנוע
... - NLP? במהלך הניתוח של הווידאו, אליעד מסביר כיצד המומחה המפגין טכניקות NLP מציג את המידע. המומחה טוען כי המילים לא ואל לא אפקטיביות בתקשורת כי המוח לא מעבד שלילה, ומסביר שכשאומרים למישהו אל תעשה X, הוא בעצם מקדיש תשומת לב לפעולה הלא רצויה (כגון אל תסתכל על האצבע). עם זאת, טענות אלו נדחו על ידי אליעד תוך הצגת דוגמאות והסברים מנוגדים. לפי המומחה, המוח לא קולט שלילה ולכן יש להשתמש בטכניקות כמו אשליית בחירה (שאלות כגון האם אתה רוצה לסגור את העסקה או לא רוצה לסגור את העסקה), המובילות את האדם לבחור בפעולה הרצויה. אליעד חולק על הניתוח הזה ומסביר כי השימוש במילים שליליות כן משפיע על המוח, והמניפולציות שמבצע המומחה לא בהכרח מספקות את התוצאות שהוא מציע. מה הבעיות בטכניקות NLP המוצגות? 1. הטענה שהמוח לא מעבד שלילה: המומחה טוען כי המוח לא מעבד את המילה לא, אבל אליעד מציין שבמציאות, המוח כן מעבד שלילה, כפי שניתן לראות בדוגמאות כמו לא תרצח או לא תגנוב. אם המילים לא ואל לא היו ... מנסה למנוע. מסקנות ההסבר של אליעד מראה כיצד השימוש במילים ובניסוחים מניפולטיביים יכול ליצור אשליות של בחירה, אך לא תמיד יוביל לתוצאות הרצויות. המוח מעבד שלילה ומבין את המשמעות של מילים שליליות, ולכן יש להתייחס בזהירות לשימוש בטכניקות NLP ... המילים על קבלת החלטות אינה תמיד ברורה, ויש לבצע את השימוש במילים באופן מושכל יותר. שיטות NLP לשכנוע איך להשתמש במילים שליליות בשכנוע? האם המוח מעבד שלילה? טכניקות NLP בהשפעה על החלטות הבעיות בשימוש במילים שליליות סיכום מפורט ומעמיק ... של המומחה ל - NLP צפינו בוידאו של מומחה ל NLP -להלו הניתוח שלו: במהלך הווידאו שצפינו בו, המומחה ל - NLP הציג טענות שונות בנוגע לאופן שבו המוח מעבד מילים, בפרט שלילה כמו לא ואל. הוא ניסה להדגים כיצד המוח אינו קולט שלילה ולכן יש להימנע משימוש במילים שליליות בתקשורת כדי למנוע תוצאה הפוכה ... כביכול, לגרום לאנשים לבצע בחירות מסוימות מבלי להרגיש שמכריחים אותם. בניתוח של דבריו, מצאנו מספר רב של כשלים לוגיים, טעויות בהבנה של השפה והמוח, ושימוש בטכניקות מניפולטיביות שמוצגות בצורה לא מדויקת או מבלבלת. למעשה, ניתן לראות כי חלק ... ומוטעית. הטענה המרכזית: המילים לא ואל אינן אפקטיביות אחת מהטענות המרכזיות שהמומחה העלה הייתה כי כאשר אומרים למישהו אל תעשה X או לא תעשה Y, המוח אינו קולט את השלילה ולכן האדם שומע רק את החלק החיובי של המשפט. כך, לדבריו, כאשר אומרים לילד אל תרביץ לאחיך או אל תאכל מהרצפה, המוח מתמקד דווקא בפעולה תרביץ ואכול מהרצפה, מה שגורם לו לבצע את הפעולה האסורה. הבעיות בטענה ... שלו למרות השימוש בשלילה. אך זוהי דוגמה מגמתית - אנשים מסתכלים על האצבע לא בגלל שהם לא שמעו את האל, אלא משום שהוא הפנה את תשומת ליבם לאצבע. המוח כן מעבד שלילה: אם אכן המוח לא קולט את המילה לא, כיצד אנשים מבינים משפטים שליליים אחרים כמו אל תיגע באש, לא ללכת ... לא היו מסתכלים. העובדה שהמומחה עצמו משתמש בשלילה: אם המילים לא ואל אינן נתפסות במוח, כיצד הוא הצליח להסביר לקהל את הרעיון שלו באמצעות המשפט המוח לא מעבד שלילה? עצם העובדה שהקהל הבין את המסר שלו מוכיחה שהמוח כן מעבד שלילה. הטענה: שיטות NLP לשכנוע על ידי יצירת אשליית בחירה המומחה הציע טכניקה של ... על השאלה האם לבצע אותה בכלל. חוסר הבנה של הפסיכולוגיה של קבלת החלטות: שאלה כמו האם אתה רוצה או לא רוצה יכולה לגרום דווקא לתגובה הפוכה, משום שהמוח יתמקד באפשרות השלילית במקום להרגיש שמדובר בבחירה חופשית. הטענה: מעל 18 שנה ניסיון - למה ... עוסק בתחום מעל 18 שנה, אך למעשה, השימוש במילה מעל פוגע במסר שהוא מנסה להעביר. למה זה בעייתי? המילה מעל יוצרת ספק: כאשר מישהו אומר מעל 18 שנה, המוח מתחיל לשאול כמה מעל?, אולי זה רק 18 וחודשיים?, ובכך המסר שלו הופך לפחות חד משמעי. זה ... מציג זאת כך כדי ליצור תחושת ודאות. עשרת הדיברות מבוססות על שלילה: התורה משתמשת בשלילה במשך אלפי שנים (לא תרצח, לא תגנוב) והמסר עובר היטב. אם המוח לא היה מבין שלילה, אז כיצד אנשים יודעים שגניבה ורצח אסורים? מה אפשר ללמוד מהניתוח? ... שהבאנו מראות כיצד ניתן לבצע מניפולציות באמצעות שפה וניסוחים מתוחכמים. עם זאת, יש מספר דברים חשובים שצריך לזכור: שלילה היא חלק טבעי מהשפה, והמוח כן מעבד אותה - אך יש דרכים חכמות יותר להעביר מסרים. כאשר מנסים לשכנע, עדיף לא להזכיר ספק ... לא עובדת. מסקנה, המילה לא לא עובדת כי בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי ולכן אם האמא אומרת לילד אל תאכל מהרצפה, אל תרביץ לאח שלך זה לא עוזר כי אמרת אל, המוח לא קולט את המילה אל. ולכן צריך לתת אשליה של בחירה, כמו לדוגמה, האם אתה רוצה לסגור איתי את ... לך? שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב זה מעל שמונה עשרה שנה. אבל אמרת שאתה שמונה עשרה שנה, אז כמה מעל? אם היית אומר לי כבר שמונה עשרה שנה אז המוח אומר וואלה כנראה ששמונה עשרה שנה זה טוב, עובדה שהוא, אתה יודע מי אמר שאני חכם? אני כבר ... שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, אז, אבל אתה אמרת רק שמונה עשרה. המילה מעל היא בעייתית אם אתה מדבר על מספרים קטנים. קודם כל המילה מעל שולחת את המוח של השומע להתחיל לבדוק בציציות מה שמונה עשרה שנה לא מספיק?, מה מעל שמונה עשרה ... לא מספיק. המילה מעל בעצם מצמצמת היא מקטינה את השמונה עשרה שנה. כשאתה אומר מעל שמונה עשרה שנה בעצם אמרת שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, זה מעל. המוח מתחיל להתחיל. ש: אני לא שמתי לב לזה, אז בתור הציבור. אליעד: אז אני שמתי לב לזה. רגע אבל ... אתה רק חמש עשרה ואבדת עלי ואני חושב שמונה עשרה. ש: אז האם הוא עושה את זה בכוונה? אליעד: לא, הוא פשוט לא היה במפגש פה והוא לא יודע איך עובד המוח. את מבינה? מעבירים סדנה ולא באמת יודעים איך זה עובד. אני מסביר לך, כשהוא אמר את המילה מעל ... הזמינו אותי זה וזה וזה, אתה אומר רגע, למה הוא אומר 2012? כי רק ב2012 הם פנו אליו? או שהוא רצה להדגיש לי שזה השנה. לך תדע מה הוא התכוון, ואז המוח איך יחדש איך שהוא רוצה. למרות שגם זה החיסרון כי הוא לא היה צריך להגיד 2012 ואם הוא היה ... את זה? היית אומר בין לקוחותי 1,2,3 אני עובד איתם, הם מזמינים אותי על בסיס קבוע כשהם רוצים. המילה כשהם רוצים לא צריך לדחוף אותה אבל זה מה שהמוח יבין. כשאתה אומר חלקם יותר מפעם אחת אתה בעצם, קודם כל רק חלקם. אתה יכול להגיד יותר מפעם ... שיש בחירה חופשית ועל זה אני שואל שאלות ומסתכל. זה משהו שמלמד אותי על השאלות שלי גם. אליעד: אתה בעקרון המטרה שלך לשיחה הזאת זה להבין איך עובד המוח, אוקי? זה הרעיון. ש: השאלה לא קיימת ממילא אצל הלקוחות? אליעד: קיימת. אבל מה אתה מנסה לחזק ... הוא אומר אני רואה שיש שולחן אל תגידי אני לא רואה שיש שולחן, תגידי לו אין שולחן. הבנו? אוקי, עכשיו בא נמשיך הלאה, עכשיו הוא נכנס בסיפור של המוח. מי רצה לשאול שאלה? ש: אתה באמת יכול לגרום לבן אדם לעשות משהו שהוא לא מתכוון לעשות? ...
דמיונות, כוח המדמה, איך המוח מדמיין? איך הדמיון עובד? איך להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? איך עובד המוח? איך עובד הדמיון? אמונות, הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, החוקיות של המוח
דמיונות, כוח המדמה, איך המוח מדמיין? איך הדמיון עובד? איך להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? איך עובד המוח? איך עובד הדמיון? אמונות, הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, החוקיות של המוח
... כוח המדמה, איך המוח מדמיין? איך הדמיון עובד? איך להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? איך עובד המוח? איך עובד הדמיון? אמונות, הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, החוקיות של המוח מהו דמיון וכיצד הוא משפיע על הדרך בה אנו תופסים את העולם? אליעד מתחיל את ההרצאה בכך שהוא מציין כי הדמיון הוא כוח מאוד חזק במוח, וכולנו פועלים לפיו, לעיתים מבלי ... או לא, אך בשיחה עליהם, הוא שואל את השאלות שמנסות להבין איך המוח מתפקד כאשר אנו פוגשים אנשים, ומה השפעת הדמיון על הדרך בה אנחנו מעריכים אחרים. כיצד אנחנו מייחסים דמיון בין דברים? אליעד מציין שמה שהמוח עושה בעצם זה לא רק לנתח מצבים אמיתיים, אלא גם להפעיל דמיון: הוא משווה בין תרחישים דומים ומניח שהדברים יתנהגו בצורה דומה. הוא נותן דוגמה שבה הוא מתאר מצב שבו הוא ... הם יתנהגו. כלומר, כאשר אנחנו רואים שני אנשים שמזוהים כזוג, המוח שלנו מניח שיהיו להם מטרות דומות או שהם יתנהגו בצורה דומה. מהו תהליך ההשוואה במוח? כאשר אנחנו בונים השוואות בין פרטים, המוח מייצר קישורים של דמיון. אליעד מסביר כי ברוב המקרים, כאשר אנחנו פוגשים מישהו או שומעים סיפור, המוח שלנו בודק האם יש קשר דמיון או חפיפות בין פרטים שהיו לנו בעבר ובכך יוצר תחושת ביטחון או חוסר ביטחון. זהו כוח הדמיון שמניע את ההבנות שלנו. המוח, בתור מנגנון שמתבסס על השוואות, עוזר לנו לנחש את ההתנהלות של אחרים. האם דמיון יכול לשבש את התפיסה שלנו? אליעד מדבר גם על איך לפעמים אנו נופלים במלכודת של דמיון ... שהעולם סביבנו יתנהל בצורה שנראה לנו הגיונית לפי הדימויים שהמוח שלנו יוצר. כשיש לנו איזו אמונה פנימית על איך דברים צריכים להתנהל, אנחנו יכולים ליפול במלכודת של תפיסה מוטעית. אליעד מציין, שבסופו של דבר, כל ההבנות שלנו, כל הרצונות והפחדים, נובעים מתוך זיכרונות ודימויים שהמוח יוצר לנו. אם נצליח לשנות את הזיכרונות או את הדימויים האלו, נוכל לשנות את הדרך בה אנו תופסים את המציאות. האם אפשר להפסיק לדמיין? אליעד שואל שאלה חשובה על איך ניתן ... יאפשר לנו לראות את הדברים בצורה חדשה ואובייקטיבית יותר. כך המוח יפסיק להפעיל את הדמיון בכל רגע. האם הדמיון משדר לנו את כל האופציות האפשריות? אליעד מסביר שבמקרים רבים, אנחנו סבורים כי יש אופציה אחת בלבד, מה שגורם לנו לפספס את ... הדמיון משפיע על ההתנהגות שלנו? האם ניתן להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? מהי השפעת האמונות על המחשבה? כיצד להבין את כל האפשרויות בסיטואציה? מהו כוח הדמיון במוח? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה מחלישה, איך לשכנע אנשים?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: המוח, איך להצליח בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך להיגמל מהימורים? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להצליח בראיון עבודה? איך למצוא זוגיות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפרש חלומות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשנות תכונות אופי? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לא להישחק בעבודה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשפר את הזיכרון? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להאמין בעצמך? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להעריך את עצמך? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם גירושין? איך לנהל את הזמן? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: המוח, איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? דיכאון? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם אכזבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם עצבות? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש משמעות לחיים? למה יש רע בעולם? איך להיות מאושר? למה לא להתאבד? מה המשמעות של החיים? בשביל מה לחיות? האם באמת הכל לטובה? אולי אנחנו במטריקס? למה העולם קיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להנות בחיים? האם המציאות היא טובה או רעה? מי ברא את אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? האם יש אמת מוחלטת? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם אפשר לדעת הכל? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצר העולם? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לאורח חיים בריא, אימון אישי לזוגיות, אימון אישי לאורח חיים בריא בנושא המוח - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.9531 שניות - עכשיו 16_06_2025 השעה 21:23:33 - wesi1