אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מטופלים ✔רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
13:49רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה מחלישה, איך לשכנע אנשים?
מה המשמעות של השאלה "למה"? כיצד היא משפיעה על דעות ומעמדות?

האם יש משמעות לשאלה "למה" כאשר מישהו מביע דעה? לרוב, כאשר מישהו מביע דעה או עמדת חיים, השאלה "למה אתה חושב כך?" עולה באופן טבעי, אולם עצם השאלה עלולה לשדר למישהו שהדבר שאמר אינו ברור או נכון באופן מוחלט, ולכן הוא צריך להסביר את עצמו. לדוגמה, אם אדם אומר "השעה 19:00", ושואלים אותו "למה אתה אומר שזה 19:00?", מיידית מתעוררת תחושת ספק, כי השאלה מרמזת על כך שההנחה של הדובר אינה ברורה מאליה. זו אינה שאלה שמופיעה בהצהרות עובדתיות שהן כה בסיסיות וברורות כמו "הכדור הארץ עגול" או "יש שמש בחוץ", בהן אף אחד לא שואל "למה".

כיצד השאלה "למה" יכולה להחליש או לחזק דעה?

יש רעיונות שמבוססים על עובדות פשוטות ואינם דורשים נימוק, כמו "יש שולחן כאן". לעומת זאת, טענה כמו "השולחן הזה יפה" מצריכה נימוק, כמו "כי הצבע שלו מוצא חן בעיני". ברגע ששואלים אדם מדוע הוא טוען טענה מסוימת, הדבר עלול להחליש את עמדתו אם הוא לא יכול להציג נימוק משכנע או אם הנימוק עצמו מתערער. לדוגמה, אם שואלים מישהו "למה אתה חושב שזה יקר?", הוא עשוי להתחיל לחשוב על הסיבות שהביאו אותו למסקנה הזו, וזה עשוי להחליש את עמדתו אם יגלה שלא היו לו נימוקים חזקים.

מצד שני, כאשר אדם נשאל "למה?" ומסביר את עמדתו, הוא עשוי לחזק את הדעה שהוא מביע. הסיבה לכך היא שהנכונות להעניק נימוק מבהירה שהוא לא רק מרגיש את דבריו, אלא גם מסוגל להעמיק בהם ולהתבונן בהם בצורה ברורה. כך, במקרים מסוימים, השאלה "למה?" עשויה להוביל את האדם להבנה ברורה יותר של עמדתו, או אפילו לחיזוק של הביטחון שלו בה.

כיצד לשאול "למה" באופן אסטרטגי?

החלטה האם לשאול "למה" תלויה במטרה שלך בשיחה. אם אתה מעוניין להחליש את הדעה של הצד השני, שימוש בשאלת "למה?" עשוי להוביל אותו להטיל ספק בעצמו, במיוחד אם אתה יודע שהנימוקים שלו חלשים. עם זאת, לפעמים שאלת "למה?" עשויה לגרום לאדם להתחפר בעמדתו ולחפש טיעונים חדשים שיתמכו בה. במקרים כאלה, עדיף אולי להימנע משאלת "למה?" ולהתמקד בהסברת היתרונות של עמדתך, במקום להעמיק בסיבות שמובילות אותו לעמדה שהוא תופס.

מה קורה כאשר שואלים "למה" שוב ושוב?

אם שואלים "למה" שוב ושוב כל טענה, בסופו של דבר תגיעו למצב שבו האדם כבר לא יודע להציע נימוק ברור יותר. לדוגמה, אם אדם אומר "יש שמש בחוץ" ושואלים אותו "למה אתה אומר שיש שמש בחוץ?", הוא עשוי להשיב "כי אני רואה אותה". אם נשאל אותו שוב, הוא יוכל לומר שזו האמת שהוא חווה, אך אם נמשיך לשאול אותו "למה אתה רואה את השמש?" הוא יגיע לנקודה שבה לא יוכל להציע סיבה ברורה או הגיונית, והטענה עלולה להתפרק.

לסיכום, איך לשאול את השאלה "למה" כדי לשנות דעות?

שאלת "למה?" היא כלי חזק להחלשת טענות, אך יש להשתמש בה בצורה זהירה ומחושבת. עליך להעריך את המצב, להכיר את הנימוקים של הצד השני ולבחור האם זה יעזור לו להטיל ספק בטענתו או שיחזק אותה. לפעמים, אם אנחנו מעוניינים לשנות דעה, מוטב להציג טיעונים חדשים וחזקים שמבוססים על נימוקים טובים, במקום להטיל ספק במעמדו של הצד השני בצורה ישירה. כל שיחה היא הזדמנות ליישם את הכלים הללו ולהתאים את השאלות בהתאם לסיטואציה.
האם יש משמעות לשאלה 'למה' כאשר מישהו מביע דעה?

כאשר מישהו מביע דעה כמו "אני לא רוצה לעשות שיעורים" או "אני רוצה כך ולא אחרת", עולה לפעמים הרצון לשאול אותו "למה אתה רוצה את זה?". עצם השאלה "למה" עשויה לשדר לו שהדבר שאמר אינו ודאי או מובן מאליו, אלא דורש נימוק. דוגמה לכך היא אדם שאומר "עכשיו השעה 19:00", ואם נשאל אותו "למה אתה אומר שזה 19:00?", ניצור הרגשה שמה שהוא אומר לא בהכרח נכון, כי אחרת לא היינו שואלים. כך גם במקרים שבהם אדם אומר "כדור הארץ עגול" או "יש עכשיו שמש בחוץ" - לרוב לא שואלים "למה" כי זה נתפס כברור מאליו.

מדוע שאלת 'למה' עשויה להחליש דעה?

יש רעיונות שהם "נכונים מצד עצמם", כמו הטענה שיש כאן שולחן. זוהי עובדה שחושינו מכירים בה מיד, ללא צורך בנימוק. לעומת זאת, טענה כמו "השולחן הזה יפה" תלויה בנימוקים, למשל "כי הצבע שלו מוצא חן בעיני" או "כי הצורה שלו נראית לי אסתטית". כאשר דעה זקוקה לנימוקים, הדבר יכול להחליש אותה, שכן אם הנימוק יתערער או לא ישכנע, גם הדעה עצמה תתערער.

לכן, כשאדם אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים" ואנחנו שואלים "למה אתה אומר את זה?", אנחנו עלולים לגרום לו להרגיש שפחות בטוח בדבריו - זאת משום שהוא צריך להסביר אותם ולהוכיח אותם לנו או לעצמו. בדיוק כמו בדוגמה "עכשיו 19:00" - עצם השאלה "למה אתה אומר שזה 19:00?" רומזת שזה לא מובן מאליו, ואולי יש סיבה נסתרת או מוטעית.

מה קורה אם ממשיכים לשאול 'למה' עוד ועוד?

אם לוקחים כל טענה בעולם (למשל "יש שמש בחוץ") ושואלים עליה "למה" שוב ושוב, בכל שלב מתקבלת תשובה שניתן לחקור גם אותה בשאלה "למה". אחרי מספיק פעמים, בסוף מגיעים למצב של "אין לי סיבה" או "לא יודע", כי לכל נימוק אפשר לשאול "ולמה הנימוק הזה נכון?". באופן לוגי, כל טענה מתפרקת אם חוזרים בלי הרף על שאלת "למה".

האם השאלה 'למה' יכולה גם לחזק את הדעה?

מהיבט אחר, לפעמים דווקא עצם הצורך לנמק ולחפש סיבה מחזק את הדעה. כשאדם נשאל "למה אתה חושב שזה יקר?" ומתחיל לפרט טיעונים שונים, הוא עשוי דווקא להגיע להבנה ברורה יותר של עמדתו ולהרגיש שהיא מוצדקת יותר. הנכונות לתת נימוקים ולהסביר עשויה לחזק את הביטחון בדעה, כיוון שלא מדובר רק בתחושה מעורפלת אלא במשהו מגובה בסיבות.

בנוסף, ייתכן שבמהלך מתן ההסברים יעלה האדם טיעון חזק כלשהו שדווקא מבהיר לעצמו (ולזולתו) עד כמה עמדתו מבוססת. לכן, השאלה "למה?" לא תמיד מחלישה - היא עשויה להוביל לחיפוש פנימי, ליותר הבנה ולחיזוק הדעה.

כיצד לבחור אם לשאול 'למה' או לא?

לעיתים, אם המטרה היא להחליש את עמדת האדם האחר, אפשר לשאול "למה אתה חושב ככה?" שוב ושוב, מתוך כוונה לפרק את הדעה שלו בהדרגה. אם יודעים מראש שהנימוקים שלו לא חזקים ושנוכל להפריך אותם, שאלת "למה" תחזור ותערער את הטענה.

עם זאת, במצבים אחרים, שאלות "למה" דווקא גורמות לאדם להתחפר יותר בדעה שלו, כיוון שהן מדרבנות אותו לחפש סיבות ולחזק את עמדתו. במצב כזה, ייתכן שעדיף להתמקד בלהסביר לו "למה כדאי לעשות משהו אחר" או "למה כדאי לשקול כיוון שונה", במקום לבקש ממנו שוב ושוב לנמק את עמדתו.

לדוגמה, כשילד אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים", אפשרות אחת היא לשאול "למה אתה לא רוצה?", אך לעיתים שאלה זו תגרום לו לעמוד יותר על שלו. אפשרות אחרת היא להציג לו את התועלת שבשיעורים - כלומר, לחזק את הצד שלנו במקום להחליש את הצד שלו.

בסופו של דבר, כל מקרה לגופו. אם אנחנו מאמינים ששאלת "למה" תוביל את האדם להחליש בעצמו את טענתו (כי אין לו נימוקים משכנעים), נשתמש בשיטה זו. אם נראה שזה גורם לו רק להתחזק בדעתו, נעדיף גישה אחרת.

חשוב לזכור שגם לגבי הדעות שלנו, אפשר ליישם את הכלל: אם יש דעה שמציקה לנו, כדאי לשאול "למה אני חושב אותה?" ולברר האם באמת יש נימוק מוצק או שמדובר בהרגל מחשבתי שאפשר להטיל בו ספק.
שלום לכולם הפעם אני רוצה להתייחס לנושא הבא והוא לבקש מבן אדם אחר נימוק וסיבה לדעה שלו, האם בעצם זה מחליש את הדעה שלו או מחזק את הדעה שלו לדוגמה ילד אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים" אתה מבקש ממישהו משהו הוא אומר לך "לא רוצה, כן רוצה, אני רוצה אחרת" עכשיו זאת הדעה של הבן אדם השני, עכשיו אפשרות לשאול אותו "למה אתה לא רוצה למה את מתנגד, למה אתה רוצה ככה מה הסיבה, מה מניע אותך להגיד את זה" זאת אפשרות אחת.

אפשרות שניה זה לא לשאול והשאלה היא בעצם כאשר שואלים מישהו "למה אתה רוצה את זה" או "למה אתה אומר ככה" או "למה אתה חושב ככה" האם השאלה הזאת ששואלים את הבן אדם השני "למה אתה רוצה, למה אתה חושב אחרת" היא בעצם מחזקת את הדעה שלו או מחלישה את הדעה שלו או לא מחלישה ולא מחזקת. אז בגדול יש כמה דרכים להסתכל על זה אז זה עובד ככה, מהיבט מסוים אפשר לומר שכאשר שואלים מישהו "למה אתה רוצה, למה אתה אומר, למה אתה חושב" זה מחליש את הדעה שלו ברגע שבן אדם נוקט איזו עמדה "צריך לעשות ככה וככה", "למה אתה אומר את זה, תגיד לי למה אתה חושב ככה?" אוטומטית ברגע ששואלים מישהו "למה" החלשנו את הדבר.

מה זאת אומרת החלשנו את הדבר? אני אתן לכם דוגמה נגיד נשאל מישהו "תגיד לי מה השעה עכשיו?" הוא יסתכל בשעון אומר לנו "עכשיו 19:00", "למה אתה אומר שעכשיו 19:00?" אוטומטית מרגע שהמוח של הבן אדם שומע את המילה "למה" זה כמו להגיד לו מה שאתה אומר זה לא בטוח נכון כי דבר שהוא בטוח נכון לא שואלים למה. שימו לב דבר שהוא בטוח נכון לא שואלים למה, תבדקו ביומיום יש דברים כדור הארץ עגול אוקי כולם מסכימים, "אתה יודע יש עכשיו שמש בחוץ" כולם מסכימים "למה" זה בעצם להגיד במילים אחרות מה שאתה אומר זה לא בטוח נכון זה אולי נכון ואולי לא נכון.

יש רעיונות שהם נכונים כאילו מצד עצמם זה פשוט נכון פשוט ככה זה, לעומת זאת יש רעיונות שהם נכונים לא כי הם פשוט נכונים הם נכונים בגלל סיבות מסוימות שמובילות אותנו לחשוב שהם נכונים. איזה רעיון יותר חזק רעיון שהוא פשוט נכון לדוגמה "יש פה שולחן" זה פשוט נכון או רעיון שאומר "יש פה שולחן יפה", מה יותר חזק זה שזה שולחן או זה שזה יפה? זה שזה שולחן כי זה שזה שולחן זאת עובדה, למה כי זה מה שהחושים אומרים זה שזה יפה "למה אתה אומר שזה יפה? כי סיפור שלם". אוקי זאת אומרת יש רעיון שהוא נכון מצד עצמו ויש רעיון הוא באופן יחסי כאילו נכון מצד עצמו ויש רעיון שהוא נכון מצד סיבות.

עכשיו ברגע שאומרים למישהו "למה אתה אומר ככה למה אתה חושב ככה, למה זאת דעתך למה אתה אומר שזה יקר, למה אתה אומר שאתה לא רוצה למה אתה אומר שאתה כן רוצה" זה בעצם במילים אחרות להגיד לו "מה שאתה אומר זה לא בטוח חייב להיות ככה זה דורש נימוק". זה כמו לדוגמה נגיד בן אדם דתי נגיד ששואל "מי ברא את העולם?" אז מה הוא מניח? הוא מניח שהיה זמן מסוים שהעולם לא היה קיים ואז העולם פתאום נהיה קיים אז הוא שואל "מי ברא את העולם?" כאילו שהיה זמן שהעולם לא היה קיים אבל אם העולם כל הזמן היה קיים, נניח שלסבתא היו גלגלים ולא משנה עכשיו אם זה נכון או לא אבל לו יצויר שברמה הלוגית העולם תמיד היה קיים אז ממילא לא שייך לשאול כאילו מי ברא אותו, מה זה "מי ברא אותו" הוא תמיד היה פה זה כמו מי "ברא את אלוהים?" הוא תמיד היה קיים לא צריך לברוא אותו, מי ברא את העולם הוא תמיד היה קיים אבל זה נושא.

בכל מקרה מה שאני מנסה לומר שלשאול על משהו "למה" זה בעצם להגיד הוא לא חייב להיות ככה, קודם כל יש היבט מסוים שאומר ברמה הלוגית כשאתה שואל מישהו "למה זה ככה למה אתה אומר שזה ככה" בעצם אוטומטית שידרת לו לתת מודע שמה שהוא אומר זה לא ברור מאליו מה שהוא אומר זה לא חייב להיות ככה זה גם יכול להיות אחרת, זה היבט ראשון. יחד עם זאת אז לכאורה מה אנחנו מבינים מישהו נוקט עמדה ואתה רוצה להחליש את העמדה שלו תשאל אותו "למה אתה אומר את זה, מה הסיבה למה אתה אומר את זה?". עכשיו שימו לב למשהו מעניין אם אנחנו ניקח טענה כל טענה בעולם ונשאל עליה למה זה ככה תבוא איזו תשובה כזו או אחרת.

עכשיו אם אנחנו ניקח כל טענה בעולם ונשאל למה זה ככה וכל תשובה שתתקבל לשאלה "למה זה ככה" אנחנו ניקח את התשובה עצמה ונשאל "מי אמר שזה ככה, למה אתה אומר שזה ככה", דוגמה "למה אתה אומר שזה?", "כי ככה וככה", "רגע ולמה אתה אומר ככה?", "כי ככה וככה", "ולמה אתה אומר שככה וככה?" אם אנחנו את התשובה שמקבלים מהשאלה למה ונשאל עליה עצמה "למה אתה אומר שזה ככה אולי זה לא ככה, מי אמר שזה ככה אולי זה לא ככה למה אתה אומר שזה ככה, מה הסיבה?", אם נעשה את זה עוד פעם ועוד פעם עד "הסוף" איפה זה יגמר? זה יגמר בסוף שהבן אדם יגיד "לא יודע אין לי תשובה אין לי סיבה" לא משנה איזו טענה ניקח כל טענה בכל נושא בעולם.

בן אדם אומר "יש שמש בחוץ", "למה אתה אומר שיש שמש בחוץ?", "הנה תסתכל יש שמש בחוץ", "למה אתה אומר שאם אני אסתכל אני אראה שמש בחוץ?", "מה זאת אומרת אתה לא רואה שמש בחוץ?", "למה אתה חושב שאני רואה שמש בחוץ?", "תקשיב אני רואה שמש בחוץ", "למה אתה אומר שאתה רואה שמש בחוץ?", "זה מה שהחושים שלי אומרים לי", "למה אתה אומר שזה מה שהחושים שלך אומרים לך?", "זה מה שאני מבין", "למה זה מה שאתה מבין?" הלאה והלאה בהנחה כמובן שהבן אדם השני אפשר לשוחח איתו, יש בן אדם שלא יבין את השאלה למה והוא יגיד שאתה משוגע אבל ברמה הלוגית כל טענה בעולם אם נשאל עליה למה ולמה, מי אמר שזה ככה למה אתה חושב את זה וכל תשובה שתתקבל לשאלה הזאת נמשיך בסוף כל טענה תתפרק.

לא תוכל להישאר שום טענה קיימת כי בסופו של דבר אין שום אחיזה לשום דבר הדבר המוחלט היחיד הוא כלום וזה נושא אחר שהוסבר במקומות אחרים. ולכן ברמה העקרונית כל טענה בעולם אם רוצים להחליש אותה תשאל "למה זה ככה?" והוא יגיד לך "כי ככה", "ולמה אתה אומר שזה ככה ולמה אתה חושב שזה ככה?", "כי ככה", "ולמה אתה חושב שזה ככה" וכן הלאה וכן הלאה. יחד עם זאת צריך לשים לב שלא תמיד מהרבה מאוד סיבות לא תמיד אפשרי על כל תשובה שהבן אדם נותן לשאול למה לא תמיד אפשרי, יש דברים מסוימים שכאילו הם אקסיומות שמסכימים איתם מסכימים עליהם לפעמים לא תמיד יש זמן לשאול למה, לפעמים לא תמיד הבן אדם השני מוכן לשתף פעולה עם השאלה למה.

ולכן צריך לשים לב עכשיו לדבר ההפוך, מה יותר חזק איזה משפט שאומר "שדבר מסוים זה נכון" או "דבר מסוים זה נכון כי..."? אז שימו לב מהיבט מסוים כמו שאמרתי קודם להגיד על דבר מסוים שהוא נכון רעיון מסוים הוא נכון כי משהו מסוים כי יש סיבה לכך זה בעצם אומר שהטענה שלך היא לא כל כך חזקה כי אתה צריך לנמק אותה אם זה היה בטוח נכון למה אתה צריך להביא לנימוקים, דברים שהם בטוח נכונים לא צריך לנמק אותם. אוקי דבר שהוא לא בטוח נכון אתה צריך להביא לו נימוק מצד שני אבל אפשר להסתכל על זה גם אחרת, מה יותר נכון דבר שיש לו נימוק או דבר שאין לו נימוק? דבר שיש לו נימוק זה לא סתם נכון זה נכון בגלל סיבה, הסיבה היא נכונה כי היה נכונה כאילו אוקי כי על הסיבה אנחנו אומרים שהיא פשוט נכונה אבל בגדול אפשר לראות את זה גם הפוך אפשר לראות את זה שדווקא דבר עם סיבה הוא יותר חזק מדבר בלי סיבה.

ולכן כשמישהו טוען איזו טענה ואומרים לו "למה אתה אומר שזה ככה?" מהיבט מסוים זה גם גורם לו לחזק כשהוא התחיל לחשוב למה הוא אומר שזה ככה זה גם יכול לחזק אצלו את המחשבה "כן למה? כי ככה וככה ועכשיו אני עוד יותר חושב את מה שאמרתי קודם כי אפילו גם נימקתי למה אני חושב את זה". ולכן בסיכומו של דבר כאשר מישהו טוען טענה ורוצים להחליש את הטענה שלו וצריך לשים לב שלפעמים אפשר לשאול אותו "למה אתה חושב?", צריך פשוט לעשות איזו השערה מראש או לחשוב על זה מראש או לחשוב על זה מראש, אפשרות אחת שאנחנו נשאל אותו למה אתה חושב שזה ככה ואז הוא יגיד "אתה צודק נכון, תראה זה לא בהכרח ככה" או שכאשר הוא יתחיל לחשוב עם עצמו למה זה ככה אז הוא פתאום יראה "כן כי ככה וככה", "רגע אבל זה בכלל לא הכרחי אז מי אמר כאילו למה אתה אומר שזה ככה?", "כי הוא אמר ככה", "אבל מי אמר שהוא אמר ככה אולי לא שמעת אותו נכון".

זאת אומרת לפעמים הרבה מאוד פעמים ברגע ששואלים מישהו "למה אתה אומר ככה למה אתה חושב ככה, למה אתה רוצה ככה?" הרבה פעמים הדבר הזה מוביל אותו להחלשה של הטענה שהוא אמר קודם, בפרט אם אנחנו יודעים מראש אם אנחנו יכולים לצפות מראש מה הוא הולך להגיד לנו ואנחנו יודעים מראש שמה שהוא יגיד אנחנו נוכל להגיד לו "מי אמר שזה נכון אולי זה לא נכון, תראה עוד צדדים" וכו' כל שכן אם אנחנו נוכל להמשיך לשאול אותו "ולמה" עד שנפרק את הטענה שלו. יחד עם זאת צריך לשים לב שהרבה מאוד פעמים אם אנחנו ניכנס עם מישהו ל - "למה אתה אומר שזה ככה?" דווקא יכול לגרור את התוצאה ההפוכה זה דווקא יכול לגרור שהוא עוד יותר יחשוב שהוא צודק שהוא עוד יותר יתחפר בעמדה שלו.

ולכן במקרים כאלה לדוגמה יש הרבה פעמים שמישהו טוען טענה אל תשאל אותו למה הוא חושב ככה במקום לשאול אותו למה אתה חושב ככה בא תסביר לו תנסה לשכנע אותו יותר טוב למה הוא צריך לעשות אחרת אל תנסה להחליש את הדעה שלו, הרי כשמישהו טוען טענה ואנחנו רוצים לשנות את הדעה שלו לצד השני אפשרות אחת זה בוא נחליש את הדעה שלו אפשרות שניה זה בוא נחזק את הדעה שלנו, עכשיו בוא נחזק את הדעה שלנו זה בא נסביר לו למה הוא צריך לעשות את מה שאנחנו רוצים למה זה טוב שהוא יעשה את מה שאנחנו רוצים, בוא נחליש את העמדה שלו זה בא נשאל אותו "למה אתה אומר שזה ככה מי אמר אולי זה לא ככה?". שימו לב הוא טען טענה אפשרות אחת זה להגיד לו "למה אתה אומר שזה ככה אולי לא?" אפשרות שניה להגיד לו בא נגיד לו למה כן לעשות את מה שאנחנו רוצים.

אז לפעמים כשמישהו טוען טענה הכי טוב זה להגיד לו "למה אתה בכלל אומר ככה מי אמר ומי אמר לך שזה נכון, כאילו למה אתה לא רואה שצריך לעשות הפוך?" ולפעמים זה דווקא יעזור כי זה יחליש את הטענה שלו אבל לפעמים צריך לשים לב שלא יהיה מצב שאם אנחנו נתחיל לשאול אותו למה הוא עוד יותר יתחפר בדעות שלו בתלונות שלו, בהאשמות שלו במה שזה לא יהיה ואז מה שצריך לעשות זה במקום להתעסק בלמה אתה חושב ככה בוא נתעסק בלמה כדאי לך לעשות אחרת כאילו זה לא משנה אם אתה צודק או לא אבל בוא נתמקד בלמה כדאי לך אחרת או למה כדאי לך גם אחרת. בסיכומו של דבר ברמה הלוגית כשאומרים על משפט מסוים כשלוקחים רעיון מסוים ואומרים "הרעיון הזה נכון כי..." מהיבט מסוים המשפט הזה יותר חזק, למה המשפט הזה יותר חזק? כי הוא נכון כי... אבל מהיבט אחר הרעיון הזה יותר חלש כי הוא נכון רק כי... אם לא היה "כי" גם הוא לא היה נכון.

נגיד שאני אומר יש לי טענה שהיא נכונה ויש לי אלף הוכחות שהיא נכונה מהיבט מסוים זה אומר שהיא מאוד חזקה יש אלף הוכחות שהיא נכונה, מהיבט אחר זה אומר תראה הדבר לכשעצמו הוא כל כך לא נכון שאתה צריך אלף טענות כדי להוכיח שהוא נכון אם הוא נכון למה אתה צריך אלף טענות להוכיח שהוא נכון. דברים שהם ברורים מאליהם הם לא צריכים הוכחות תשימו לב גם מורה שמלמד ילד יש דברים שהוא מסביר לו "אל תעשה את זה כי ככה וככה, אל זה וזה כי ככה וככה" אבל יש דברים שמורה שמסביר לילד הוא לא אומר לו "אל תעשה כי..." יש דברים שהילד בעצמו מבין לא לעשות, נגיד ילד לדוגמה לא רוצה שיכאב לו אתה אומר לילד "אל תעשה ככה כדי שלא יכאב לך" אבל הילד מעצמו מבין שהוא לא רוצה שיכאב לו, יש מישהו שפעם היה צריך להסביר לילד "אתה לא רוצה שיכאב לך כי אם יכאב לך אז..." לא, הילד יודע שהוא לא רוצה שיכאב לו לא צריך להסביר לו את זה.

לדוגמה אתה יכול להסביר לילד "אתה יודע למה שנמצא פה קוראים עץ" אבל אתה לא צריך להסביר לילד שיש פה משהו כי זה שיש פה משהו זה הוא יודע, זאת אומרת זה שיש פה משהו הוא ידע זה שקוראים לזה עץ הוא לא ידע אתה צריך להסביר לו שקוראים לזה עץ. אוקי זאת אומרת גם בעולם שלנו יש דברים שהם כאילו ברורים מאליהם שהם לא צריכים נימוק ויש דברים שצריכים נימוק ולזכור דבר שצריך נימוק כשלוקחים טענה ואומרים "זה נכון כי..." מהיבט מסוים זה מחליש את הטענה כי זה נכון כי... ואם לא ה - "כי" אז גם זה לא נכון אם לא הסיבה גם התוצאה לא נכונה, מצד אחר זה מחזק את הטענה כי זה אומר "זה נכון כי ככה וככה ולכן צריך את זה".

בקיצור בשורה התחתונה כל מקרה לגופו ברגע שמישהו טוען טענה צריך לשאול את עצמך "האם אני חושב שאם אני אשאל אותו למה אתה חושב את זה למה אתה אומר את זה, האם זה יגרום לו עוד יותר להתחפר בדעה שלו עוד יותר לחשוב שהוא צודק או שאולי אם אני אשאל אותו למה אתה חושב את זה למה אתה אומר את זה אז זה יגרום לו פתאום לחשיבה חדשה?", "רגע למה באמת אני אומר את זה אולי זה לא חייב להיות כך אולי אני יכול לחשוב גם אחרת". אז אותו דבר כל אחד יכול ליישם גם לגבי עצמו כשיש לבן אדם איזה דעה שמציקה לו גם לגבי עצמו הוא יכול לשאול את עצמו "למה אני חושב את זה מי אמר שזה נכון?" וכפי שאמרתי לכם כל הדעות בעולם מכל סוג מכל עניין כולל מה שאני אומר עכשיו אבל זה לא סותר שזה יהיה את מה שאני אומר עכשיו הוא גם נכון, כל הדעות בעולם אם שואלים למה מספיק פעמים כל הדעות בעולם נעלמות. אז שלא יעבדו עליכם.
לשנות דעה לגרום לגבר אתה חושב כך לטפל רגש עובדה שיטה מוצר יקר להימנע משאלות בחירה להפריך איך המוח איך המוח משתכנע איך לגרום לאנשים איך לטפל איך לטפל בהתנגדויות איך לטפל בהתנגדות איך לשכנע איך לשכנע אנשים איך לשנות איך לשנות עמדות אתה חושב כך הטלת ספק המוח המוח משתכנע התנגדות חוסר ודאות חוסר וודאות טיפול טיפולים כיצד לשכנע אנשים לבקש לבקש נימוק לגרום לאנשים להטיל להטיל ספק לחפש לחפש סיבה לטפל לטפל בהתנגדויות לטפל בהתנגדות למה אתה חושב כך לשכנע לשכנע אנשים לשנות לשנות עמדות מה אתה חושב מוח מטופל מטופלים מטפל נימוק נימוקים סיבה סיבה מחזקת סיבה מחלישה סיבות ספק ספקות ספקנות רטוריקה שכנוע
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה
... מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג שתי דרכים עיקריות לגישה זו. הדרך הראשונה היא להבין שזו אינה בעיה של ... כן האחריות של המטפל, אבל לא מול הילד ישירות, אלא שוב - מול ההורים. במקרה כזה, המטפל יכול להציע להורים להיכנס בעצמם למרחב הטיפולי, ולקיים איתם שיחה כיצד להביא את הילד לשתף פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאפשר לטפל בכל אדם, אפילו במקרים הקשים ביותר שבהם המטופל מתנגד באופן חריף. אולם, במקרים כאלה תהליך הטיפול הופך לאיטי, מורכב, ודורש סבלנות רבה מאוד. למשל, ייתכן שמטופל יצטרך להעביר עשרות פגישות רק במשחקי כדורגל עם המטפל, בלי לראות שום התקדמות הנראית לעין. ...
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה
... בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה למה פסיכולוגים שולחים מטופלים לקחת תרופות פסיכיאטריות? אליעד כהן מסביר לעומק את ההיגיון מאחורי ההמלצה של פסיכולוגים או מטפלים להפנות מטופלים לטיפול תרופתי, כאשר הם עצמם אינם יכולים לעזור להם באופן מלא. כאשר פסיכולוג אומר למטופל אני לא יכול לעזור לך, לך תיקח כדורים, הוא למעשה מודה בחוסר יכולתו לעזור, אך בו זמנית מעביר את האחריות לחוסר ההצלחה אל המטופל עצמו או אל גורם חיצוני. האם הפניה לתרופות מצביעה על מגבלה של המטפל או של המטופל? לדברי אליעד, כאשר הפסיכולוג מפנה את המטופל לנטילת תרופות, הוא בעצם רומז באופן עקיף שהבעיה אינה נמצאת בידיו של המטפל, אלא היא נובעת מתוך מגבלותיו של המטופל. כך, במקום להכיר בכך שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור את הבעיה, הוא למעשה קובע שהבעיה היא בלתי ניתנת לפתרון בדרכים הפסיכולוגיות המקובלות. מה משמעות השימוש במונח אין בחירה חופשית בהקשר זה? אליעד מתאר כי הטענה לפיה המטופל זקוק לתרופות כי אין לו בחירה חופשית היא בעצם קביעה שהבעיה אינה ניתנת לפתרון באמצעות שיחות או טיפול פסיכולוגי, אלא רק באמצעות התערבות כימית. הפסיכולוג שאומר זאת יוצר לגיטימציה לכך שהבעיה של המטופל היא כה עמוקה ויסודית, שאין דרך לשנותה אלא בעזרת תרופות שיחליפו את הרצון או התפקוד הרגשי הטבעי של האדם. מדוע מטפלים מעדיפים לשלב תרופות עם טיפול פסיכולוגי? אליעד מסביר כי רוב המטפלים מעדיפים להמליץ על שילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי כדי לא להודות שהם עצמם חסרי יכולת. לדבריו, כשמטפל ממליץ לשלב טיפול עם כדורים, הוא מנסה להימנע מלהודות באופן מלא בכך שהוא מיותר לחלוטין בתהליך הטיפולי. בצורה זו, הוא עדיין נתפס כבעל ערך מסוים בתהליך השיפור של המטופל, למרות שההסתמכות על התרופות מעידה בעקיפין כי לא ניתן היה לפתור את הבעיה באופן פסיכולוגי בלבד. מה האינטרס של הפסיכולוג בהמלצה על תרופות פסיכיאטריות? אליעד מדגיש ... תרופות מסוגלות להתמודד עם אותה בעיה ספציפית. בכך הוא מגן על עצמו מפני ביקורת ומפני תחושת חוסר מסוגלות אישית. מדוע מטפל מפנה מטופל לפסיכיאטר במקום לתת תרופות בעצמו? אליעד מסביר כי כאשר הפסיכולוג שולח את המטופל לפסיכיאטר לקבלת תרופות, הוא לכאורה מעביר את האחריות הלאה, אך למעשה הוא קובע שגם המטפל האחר אינו באמת פותר את הבעיה אלא רק מספק פתרון תרופתי. זהו למעשה מסר עקיף, שאין מישהו שיכול לפתור את הבעיה בצורה פסיכולוגית אמיתית. מה משתמע מהסכמה של המטופל לקחת תרופות? לפי אליעד, כאשר המטופל מסכים ליטול תרופות בעקבות המלצת הפסיכולוג, הוא מאשר בעצמו כי אף אחד לא יכול לעזור לי. הוא מחזק את הטענה כי הבעיה בלתי פתירה בדרכים שאינן תרופתיות, ובכך הוא למעשה פוטר את המטפל מאחריות ומאשש את הטענה שהבעיה שלו אינה ניתנת לפתרון בדרך פסיכולוגית בלבד. האם טיפול תרופתי יכול להיות פתרון מוחלט לבעיות פסיכולוגיות? אליעד טוען שההפניה לתרופות אינה פותרת את הבעיה עצמה, אלא רק מסמנת את קיומה של בעיה שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור. לדבריו, הטיפול התרופתי הוא אמצעי נוח עבור מטפלים להימנע מהודאה בחוסר ידע או ביכולת מוגבלת שלהם לעזור, ובכך הוא מהווה פתרון חלקי בלבד, ולא פתרון אמיתי. לסיכום: מה המשמעות האמיתית של המלצת מטפל על תרופות? לפי ההסבר המפורט של אליעד, המלצה של פסיכולוג או מטפל לנטילת תרופות פסיכיאטריות היא בדרך כלל הודאה מוסווית של המטפל בכך שהוא אינו יכול לפתור את הבעיה. ההמלצה לתרופות פותרת את המטפל מהצורך להודות במגבלותיו ומעבירה את האחריות לבעיה אל המטופל או אל גורמים גנטיים או כימיים, ולכן יש לשים לב מה באמת עומד מאחורי המלצות אלו. למה פסיכולוגים שולחים לכדורים? האם תרופות פסיכיאטריות באמת עוזרות? כדורים נגד ...
קריאת מחשבות של בני זוג, איך לדעת מה היא אוהבת? מה נשים אוהבות? למה צריך לקרוא מחשבות בזוגיות? למה לקרוא את המחשבות שלה? למה לקרוא את המחשבות שלו? מה בחורות רוצות? מה גברים רוצים? סודות בזוגיות, רוצה כן אבל אומרת לא
קריאת מחשבות של בני זוג, איך לדעת מה היא אוהבת? מה נשים אוהבות? למה צריך לקרוא מחשבות בזוגיות? למה לקרוא את המחשבות שלה? למה לקרוא את המחשבות שלו? מה בחורות רוצות? מה גברים רוצים? סודות בזוגיות, רוצה כן אבל אומרת לא
... באמת מה הוא רוצה. התנסות ולמידה מהעבר: כדאי לבדוק מה שימח את הצד השני בעבר, גם אם הוא לא ביקש זאת מפורשות, וליישם זאת בעתיד. מה הקשר בין קריאת מחשבות בזוגיות לטיפול נפשי? הצורך להבין את הרצונות האמיתיים של האדם השני אינו רלוונטי רק בזוגיות, אלא גם בתחומים נוספים, כמו תחום הטיפול. מטופלים רבים מגיעים עם תלונה ספציפית, אבל למעשה הבעיה האמיתית שלהם היא אחרת לחלוטין. מטפל טוב צריך לדעת לקרוא בין השורות ולהבין מה באמת מפריע למטופל, גם אם המטופל אינו מודע לכך בעצמו. לסיכום, למה בזוגיות חייבים לקרוא מחשבות? כדי ליצור זוגיות מאושרת באמת, חייבים לפתח את היכולת לקרוא ולהבין ... וללמוד להרגיש את התחושות של הצד השני. להתנסות ולהבין מה משמח את הצד השני, גם אם הוא לא אומר זאת במפורש. זה נכון גם בתחומים אחרים אותה תופעה קיימת גם בתחום הטיפולי. מטופלים רבים באים עם בעיה מסוימת, אבל למעשה, הבעיה האמיתית שלהם היא משהו אחר לגמרי. מטפל טוב צריך לדעת לקרוא בין השורות ולהבין מה ...
בגידה, התמודדות עם בגידה, מחלת הבגידות, איך להתמודד עם בגידה? בגידה היא סימפטום, בגידה היא לא בעיה, בגידה היא תוצאה, חשדות לבגידה, פחד מפני בגידה, משבר בגידה, בגידה היא תופעת לוואי, בגידות בזוגיות, אמון אחרי בגידה
בגידה, התמודדות עם בגידה, מחלת הבגידות, איך להתמודד עם בגידה? בגידה היא סימפטום, בגידה היא לא בעיה, בגידה היא תוצאה, חשדות לבגידה, פחד מפני בגידה, משבר בגידה, בגידה היא תופעת לוואי, בגידות בזוגיות, אמון אחרי בגידה
... הבגידה? האם הייתה בעיה של תקשורת, של הבנה רגשית, או אולי בעיה בצרכים האישיים של אחד הצדדים? מדוע לטפל בבגידה עצמה זו טעות? אליעד כהן מדגיש שאין טעם להתמקד בטיפול בבגידה עצמה. בני זוג רבים מוצאים את עצמם עסוקים בריבים, בהאשמות ובשאלות כמו בגדת בי או לא בגדת ... את הבעיה. ההתמקדות חייבת להיות בחיפוש הגורם העמוק יותר: מה באמת חסר לאדם בתוך הזוגיות, ואיך ניתן לטפל בכך ישירות. איך נכון להתמודד עם בגידה בצורה נכונה? כדי להתמודד נכון עם בגידה, האדם צריך לשאול את עצמו ... אי הבנה בין הצדדים? האם אחד מבני הזוג סובל מחוסר ביטחון עצמי, פחד נטישה, קנאה מוגזמת או פחדים לא מטופלים שמשפיעים על איכות הקשר? רק אחרי שמזהים את החסרים האמיתיים אפשר להתחיל לטפל בשורש הבעיה, ולמנוע בגידות עתידיות. מהם הגורמים הנפוצים לבגידה בזוגיות? אליעד מסביר כמה סיבות נפוצות ... ולא בסימפטום? חשוב להתמקד בשורש של הבעיה ולא בתופעת הלוואי, כי אחרת הבעיה האמיתית לעולם לא תיפתר. טיפול שטחי בבגידה עצמה הוא כמו לקחת כדור נגד כאב ראש בלי להבין מה גורם לכאב. הטיפול הנכון והיעיל הוא לחקור מה באמת חסר, מדוע הצד הבוגד מרגיש צורך לבגוד, ומה יגרום לקשר להיות מספיק ... או חשד לבגידה בעתיד. בגידה היא לא מחלה בפני עצמה, אלא רק תופעת לוואי של מחלה עמוקה יותר שזקוקה לטיפול . איך להתמודד עם בגידה בזוגיות? בגידה היא סימפטום ולא בעיה? שיקום זוגיות אחרי בגידה למה אנשים בוגדים? ... מופיעה ללא סיבה, והיא לא בעיה שצריך לתקן בפני עצמה, אלא היא תוצאה של בעיה עמוקה יותר שצריך לאתר ולטפל בה . איך להתמודד עם בגידה? אם גילית שבגדו בך, או שאתה מרגיש צורך לבגוד, במקום להתרכז בעצם הבגידה, שאל את ... שאף אחד לא יחפש מענה במקום אחר? האם יש חוסר תקשורת? האם יש תחושות של חוסר ביטחון? האם יש פחדים לא מטופלים, קנאה מוגזמת או חשדות שמגיעים מחוסר אמון? סיכום: להבין את הבסיס לבעיה בסופו של דבר, בגידה אינה הבעיה ...
ניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים
ניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים
... תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים איך לנהל את תיבת האינבוקס בצורה אפקטיבית? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בניהול תיבת הדואר הנכנס, או כפי שמכונה גם האינבוקס, במטרה למנוע מיילים שלא טופלו מלהלך לאיבוד או להיבלע בתוך המיילים שנעשתה בהם עבודה. אליעד מציין את החשיבות בניהול המיילים בצורה מסודרת ומאורגנת, על מנת לשמור על אפקטיביות בעבודה ובחיים העסקיים. מהי מטרת תיבת הדואר הנכנס? תיבת הדואר הנכנס, לפי אליעד, משמשת כמו הכניסה למשרד. כל מייל חדש הוא כמו אדם שנכנס למשרד ומחכה לפגישה או טיפול. בדיוק כפי שנחלק לאדם הפונה מקום לשבת ולהמתין לפגישה, כך על המיילים בתיבת הדואר הנכנס לקבל טיפול מיידי. אליעד מדגיש כי השארת מיילים בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בהם יוצרת חוסר סדר ובלבול, כפי שלפני אדם שנכנס למשרד אין מקום ויש בלגן עם המתנה לפגישות. כיצד למנוע דואר לא מטופל? ההמלצה המרכזית של אליעד היא שהמיילים בתיבת הדואר הנכנס צריכים להטופל מיד עם קבלתם. כל מייל שתקבל - יש להחליט מיידית מה לעשות איתו: להעביר אותו למישהו אחר, לשייך אותו למשימה או לסיים את הטיפול בו. ברגע שמטפלים במייל, הוא צריך לצאת מיידית מהאינבוקס ולהעבור לתיקיה מתאימה, כך שנמנע מצב שבו המיילים יתערבבו עם מיילים שכבר טופלו. אליעד טוען שבשום מצב אסור להשאיר מיילים בתיבת הדואר הנכנס שלא טופלו - זה יכול ליצור בלגן ולהעמיס על המערכת. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? אם לא מטפלים במייל בזמן, הוא עלול להיתקע בתיבת הדואר הנכנס ולא להתעדכן. זה יוצר בלבול ועמסה כאשר תיבת הדואר לא מופרדת בין מיילים שטופלו לאלו שעדיין לא טופלו. כל מייל שלא הוצא מהאינבוקס ייצור ערבוב ובלגן, ומיילים חשובים עלולים להיאבד או להתעכב. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? אליעד מסביר שהמפתח בניהול אפקטיבי של דואר אלקטרוני הוא ההחלטה המיידית על כל מייל. כל אימייל צריך להיות מנותב לפעולה, משימה, או לתיקייה מסוימת. ברגע שמטפלים בו, יש להוציא אותו מהאינבוקס. על פי גישה זו, על העובד או האדם להוציא את המיילים מהמקום שבו הם ממתינים, כך שלא יוותרו מיילים לא מטופלים. האם זה באמת חשוב? החשיבות של ניהול נכון של הדואר הנכנס, לפי אליעד, היא קריטית לשמירה על סדר ואפקטיביות בעבודת היום - יום. תיבת הדואר הנכנס משמשת כשער לכל המשימות והפניות, ואם לא נתנהל בצורה מסודרת, כל מייל שלא מטופל בזמן יכול לגרום לעיכובים בתהליכים ולהחמיץ פניות חשובות. ניהול תהליכים עסקיים ניהול זמן מחשוב תהליכים ניהול דואר אלקטרוני התייעלות עסקית איך לנהל את תיבת האינבוקס בצורה אפקטיבית? הנושא המרכזי בהרצאה הוא ניהול תיבת הדואר הנכנס, או האינבוקס, באופן שמונע מצבים בהם מיילים חשובים ילכו לאיבוד או לא יטופלו כראוי. אליעד מסביר את החשיבות בהבנת התהליך של טיפול באימיילים כדי להימנע מבעיות אלו. מהי מטרת תיבת הדואר הנכנס? תיבת הדואר הנכנס משמשת כמעין כניסה למשרד. כאשר אדם נכנס למשרד, הוא עלול להיתקל במצבים שבהם הוא מחכה לפגישה או לתשובה ממישהו. התהליך של טיפול במיילים הוא דומה. כל אימייל חדש שמגיע לתיבת הדואר הנכנס דומה לאדם שנכנס למשרד ואינו יודע האם טיפלו בו או לא. המטרה היא לא להשאיר אף אימייל בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בו . כאשר אימיילים לא מטופלים, הם נכנסים לתוך תיבת הדואר הנכנס ומלכדים את כל המיילים שניתן היה לטפל בהם. כיצד למנוע דואר לא מטופל? אליעד מציע שאסור להשאיר שום מייל בתיבת הדואר הנכנס לאחר שנעשה איתו משהו. ברגע שהמייל נפתח והוחלט מה לעשות איתו - למשל להעביר אותו למישהו אחר או להוציא אותו מהאינבוקס - עלינו להוציא אותו מיידית מתוך האינבוקס. העניין הוא כזה: ברגע שמייל לא יוצא מהאינבוקס, הוא עלול להתערבב עם מיילים אחרים שכבר טופלו, ויצר בלגן. תהליך זה לא רק יוצר בלבול אלא גם יכול לגרום למיילים שלא טופלו בזמן להיבלע בתוך המיילים שכבר הושלמו. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? כאשר אדם נכנס לאינבוקס, הוא מוצא שם לא רק מיילים ש
פסיכיאטרים, פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון פסיכיאטרי, סכיזופרניה, OCD, מחלות נפש, הפרעה נפשית, חרדה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה
... פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון פסיכיאטרי, סכיזופרניה, OCD, מחלות נפש, הפרעה נפשית, חרדה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה מדוע פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתקשים להבין מטופלים? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת בהרצאה זו על האופן שבו פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתמודדים עם מטופלים, ובעיקר מדגים כיצד להבין לעומק את הבעיות הנפשיות של האדם, בלי לפטור אותן באמירות כמו הוא משוגע ... שהוא נכשל, ולכן קל לו יותר לומר שהבעיה אינה פתירה מאשר לומר אני לא הצלחתי לפתור אותה. הוא נותן דוגמה מהשיח הטיפולי שבו מטופל טוען שהוא לא מצליח לקום לבד בבוקר. המטפלת של אותו אדם תיארה את הבעיה שלו כאילו היא נובעת מחוסר יכולת פיזית להתעורר בעצמו, אבל אליעד מראה שזו איננה הבעיה האמיתית. כאשר המטופל אומר אני לא מצליח לקום לבד, הוא בעצם חושש שיום אחד לא יהיה מי שיעיר אותו, ואז הוא לא יצליח לתפקד ... ופסיכיאטרים נוטים להשתמש באמירה של אין פתרון כאמצעי הגנה על האגו, כדי לא להודות שאולי הבעיה הנפשית של המטופל מורכבת מדי עבורם. אליעד ממחיש זאת בצורה של מטופל שהפסיכולוג שלו אומר לו שהוא סובל מ - OCD ואין פתרון לבעיה שלו. לטענת אליעד, הבעיה אינה בכך שאין פתרון, אלא בכך שהמטפל לא מצא אותו עדיין. עצם ההצהרה על כך שאין פתרון היא זו שגורמת למטופל להפסיק לחפש ולשקוע עוד יותר במצבו. למה אנשים סובלים מבעיות נפשיות? אליעד מסביר כי בשורש כל הבעיות ... ולחפש תמיד עוד פתרונות, גם אם עד היום לא מצא. אליעד כהן מדגיש כי הבנה כזו יכולה להיות פריצת דרך משמעותית בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, שכן היא מאפשרת פתיחות אמיתית להבנה ולמציאת פתרונות חדשים, במקום לסגור את האדם ... לכל בעיה נפשית? מה הסיבה לסבל נפשי? למה אנשים מפסיקים לחפש פתרונות? איך יוצאים מתחושת חיסרון תמידית? איך לטפל ב - OCD וחרדה? האם פסיכיאטרים יכולים להבין כל מטופל? מה לעשות כשאין פתרון הגיוני? ...
השפעת הסביבה על האדם, לעשות מה שטוב לך, מה יעשה לך טוב? מה הלב שלך רוצה? השפעות הסביבה, מה האמת שלך? מה באמת אתה רוצה? ללכת אחרי האמת שלך, איך לא להיות מושפע מהסביבה?
השפעת הסביבה על האדם, לעשות מה שטוב לך, מה יעשה לך טוב? מה הלב שלך רוצה? השפעות הסביבה, מה האמת שלך? מה באמת אתה רוצה? ללכת אחרי האמת שלך, איך לא להיות מושפע מהסביבה?
... שלנו לבין הציפיות החיצוניות שמבוססות על מה שחשוב או מקובל חברתית. החלק הראשון של ההרצאה עוסק בעניין של איך לא להיות מושפע מהסביבה. אליעד נותן דוגמה של אדם שעובד עם מטופלים ומרגיש שהוא לא עושה את מה שהוא באמת רוצה בעבודה. הוא לא באמת מתחבר לתהליך שהוא עובר עם המטופלים . כשאליעד נשאל איך אפשר להימנע מהשפעות חיצוניות ולהיות באמת מחובר למה ...
אנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל
אנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל
... הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל כיצד מטפלים באנורקסיה ובהפרעות אכילה באופן יעיל? הטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות דורש בראש ובראשונה הבנה עמוקה של ההיגיון והאמונות הפנימיות של האדם הסובל מההפרעה. אליעד כהן מדגיש כי המפתח המרכזי לטיפול הוא בירור יסודי של הסיבות והגורמים שמונעים מהמטופל לאכול. לא מדובר בכפייה או בשכנוע חיצוני בלבד, אלא בניתוח עמוק ומפורט של כל האמונות, הפחדים והמחויבים הפנימיים של האדם. מדוע אנורקסיה מתפתחת וכיצד לזהות את הסיבות לה? על מנת לטפל באנורקסיה, יש להבין מהיכן היא התחילה. אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא לשאול את המטופל שאלות ממוקדות שיעזרו לו לזהות כיצד ומתי החל המצב. לדוגמה, אם מדובר בנערה שהתחילה להיות אנורקסית, יש לברר מתי ... אצלה. אולי היא הייתה מלאה בעבר וחוותה הערות פוגעניות, אולי הלחץ החברתי והציפיות גרמו לה לפתח דימוי גוף שלילי. הזיהוי המדויק של הסיבות האלו הוא הבסיס להמשך הטיפול. כיצד מחלישים את הסיבות לאי - אכילה אצל אדם אנורקסי? אחרי שמזהים את הסיבות, יש להתחיל להחליש אותן. אליעד כהן מדגים כי אם הסיבה המרכזית היא פחד מהשמנה, צריך לבדוק עם המטופלת מדוע הפחד מהשמנה כל כך חזק עבורה. האם זה בגלל דימוי עצמי נמוך? פחד מדחייה חברתית? על ידי בירור זה, ניתן להחליש בהדרגה את הפחדים הללו, ולהראות לה שהם אינם באמת הכרחיים כפי שהיא חושבת. איך אפשר לעודד אדם אנורקסי לראות את היתרונות שבאכילה? חלק נוסף בטיפול הוא הגברת ההבנה של המטופל לגבי היתרונות הטמונים באכילה. יש לגרום לו לראות כי היתרונות שבאכילה גדולים יותר מהחסרונות שהוא רואה בה. למשל, להראות למטופלת שאכילה מסייעת לבריאות, מעניקה לה תחושת חיוניות, ומשפרת את המצב הרגשי והחברתי שלה. ככל שהיא תכיר ביתרונות האלה ... מודעת להם, כך ההסתייגות והרתיעה שלה מאכילה עשויות לרדת. מדוע חשוב לא להכריח אדם אנורקסי לאכול? נקודה משמעותית נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאין טעם להכריח את המטופל לאכול. כפייה יוצרת התנגדות, ודווקא מחזקת את ההפרעה. הוא מדגים כי במקום לומר למטופלת את חייבת לאכול, עדיף לגשת אליה בצורה מכילה ואמפתית: אין בעיה שאת לא אוכלת, אבל בואי נבין את ההיגיון שלך. אולי נוכל לפתור זאת בדרך אחרת. גישה זו מעודדת את המטופל לפתוח את עצמו ולשתף ברגשותיו ובחששותיו. מה הקשר בין הפרעות אכילה לדימוי עצמי ולקבלה עצמית? אליעד מסביר שהפרעות ... הסובלים מהפרעה זו תלויים מאוד באישור חיצוני ובאהבה מותנית מהסביבה. הם מאמינים שאם הם לא יראו בצורה מסוימת, לא יקבלו אהבה, הערכה או הערצה מהסביבה. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם עבודה על קבלה עצמית ללא תנאי, כך שהמטופל יוכל להעריך ולאהוב את עצמו בלי קשר למשקלו או למראהו החיצוני. כיצד ניתן לתמרן מחשבות קיימות לטובת הטיפול? דרך נוספת שאליעד מציע היא להשתמש במחויבים הפנימיים של המטופל לטובתו. למשל, אם למטופלת חשוב מאוד להיות חזקה ובריאה, ניתן להדגיש שאכילה במינון נכון תחזק את הגוף שלה ותשפר את הבריאות, וכך לייצר מוטיבציה פנימית לאכילה, על בסיס מחויבים שכבר קיימים אצלה ממילא. מה עושים אם הטיפול לא מתקדם כפי שמצפים? אם הטיפול אינו מתקדם, אליעד מציין שזה משום שלא נחשפו עדיין כל הסיבות האמיתיות לאי - אכילה או שלא הוחלשו מספיק החסרונות הנתפסים של אכילה. במקרה כזה, יש להמשיך לחקור ולברר יותר לעומק, עד שכל החששות והסיבות להתנגדות יתגלו ויטופלו. לסיכום, מהי הגישה הנכונה לטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה? הגישה הנכונה לטיפול היא גישה של הבנה, הכלה ואמפתיה. במקום לכפות או לשכנע בכוח, חשוב לחשוף לעומק את האמונות והמחויבים הפנימיים, להחליש את הפחדים, ולהדגיש את היתרונות של שינוי הרגלי האכילה. התהליך צריך להיות הדרגתי, מכיל ומבוסס על הבנה אמיתית של ההיגיון הפנימי של המטופל. רק כך ניתן לייצר שינוי מחשבתי אמיתי ויציב שיסייע למטופל להשתחרר מהפרעות האכילה ולהחזיר לעצמו את איכות חייו. הפרעות אכילה אנורקסיה ובולימיה דימוי עצמי וקבלה עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים כיצד ניתן לטפל באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות? אנורקסיה היא הפרעת אכילה שמובילה לירידה קיצונית במשקל בעקבות פחד עז מהשמנה. לרוב, מדובר בהתניה מחשבתית שבה האכילה נתפסת כדבר שלילי ומזיק. הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של התפיסות הפנימיות של האדם הלוקה בהפרעה, ולא רק כפייה חיצונית של אכילה. מהו ... אנורקסיה נובעת מפחד מהשמנה, שמתפתח לאמונה שאכילה היא דבר שלילי. לעיתים, פחד זה קשור לחוויות עבר של דימוי גוף שלילי, חוויות רגשיות קשות, או לחץ חברתי. כדי לטפל בכך, יש לחקור את הסיבות שמובילות לרצון להימנע מאוכל ולזהות את המחויבים המנטליים שמובילים לאמונה זו. כיצד ניתן ... אותם ולבחון אם הם באמת הכרחיים. 3. להגדיל את היתרונות שבאכילה - יש לשכנע שהיתרונות של אכילה עולים על החסרונות הנתפסים. 4. להראות שהמצב אינו מחויב - כאשר המטופל מבין שהמצב הנוכחי נוצר בתהליך ולא היה קיים תמיד, הוא יכול להתחיל לראות אפשרות לשינוי. מדוע כפייה אינה הפתרון? ...
הדרכת אנשי מכירות, לא רוצה לשקר ללקוח, לשקר בתהליך מכירה, לשקר את הלקוח, שקרים לבנים, שקר לטובת הלקוח, לרמות את הלקוח, בעיות של אנשי מכירות, להצליח למכור, הדרכת מנהלים
הדרכת אנשי מכירות, לא רוצה לשקר ללקוח, לשקר בתהליך מכירה, לשקר את הלקוח, שקרים לבנים, שקר לטובת הלקוח, לרמות את הלקוח, בעיות של אנשי מכירות, להצליח למכור, הדרכת מנהלים
... או ציטוטים לא מדויקים כדי לשכנע אנשים להאמין באלוהים, מתוך אמונה שהדבר יועיל לאדם בטווח הארוך, מבחינה רוחנית או נפשית. רופאים - שיכולים להחליט שלא למסור את כל המידע הרפואי למטופל כדי למנוע ממנו פאניקה או לחץ מיותר. השקר או הסתרת האמת נתפסים כמועילים למטופל. אליעד מדגיש שהבעיה עם השקר נמצאת רק כאשר האדם שמשקרים לו נפגע ... דוגמאות לשימוש בשקרים לצורך תועלת: - אנשי דת שמציגים הוכחות שאינן מדויקות כדי לחזק את אמונת המאמינים, מתוך מחשבה שזה יועיל להם. - רופאים שמשמיטים מידע כדי למנוע פאניקה בקרב מטופלים. לסיכום אם העובד תופס את השקר כמעשה שלילי משום שהוא חושב שהוא ...
קללות גזעניות, השמצות גזעניות, גזענות נגד רוסים, גזענות נגד אתיופים, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד שחורים, גזענות נגד יהודים, גזענות נגד מזרחים, גזענות נגד חרדים, גזענות כלפי מיעוטים
... מסכם שאין לגזענות היגיון אמיתי, אלא שהיא נובעת בעיקר מרגשות שליליים לא מטופלים , כמו פחד, כעס או קנאה. אנשים מחפשים אשמים לצרותיהם או רוצים להרגיש טוב יותר עם עצמם על ידי השפלה של אחרים. ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה מחלישה, איך לשכנע אנשים?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מטופלים, האם אפשר לדעת הכל? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? בשביל מה לחיות? האם יש אמת מוחלטת? מה המשמעות של החיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? אולי אנחנו במטריקס? מי ברא את אלוהים? האם לדומם יש תודעה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להנות בחיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם הכל אפשרי? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש משמעות לחיים? איך להיות מאושר? למה לא להתאבד? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: מטופלים, איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם גירושין? איך להצליח בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להאמין בעצמך? איך למצוא זוגיות? איך לשתול מחשבות? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך להיות מאושר ושמח? איך לפרש חלומות? איך לשנות תכונות אופי? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשפר את הזיכרון? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לקבל החלטות? איך להעריך את עצמך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך ליצור אהבה ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: דיכאון? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אכזבות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לימודים, מטפל טוב, מנטור בתחום מטופלים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 1.0156 שניות - עכשיו 16_06_2025 השעה 14:36:33 - wesi1