אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה טיפולים ✔רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
13:49רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה מחלישה, איך לשכנע אנשים?
מה המשמעות של השאלה "למה"? כיצד היא משפיעה על דעות ומעמדות?

האם יש משמעות לשאלה "למה" כאשר מישהו מביע דעה? לרוב, כאשר מישהו מביע דעה או עמדת חיים, השאלה "למה אתה חושב כך?" עולה באופן טבעי, אולם עצם השאלה עלולה לשדר למישהו שהדבר שאמר אינו ברור או נכון באופן מוחלט, ולכן הוא צריך להסביר את עצמו. לדוגמה, אם אדם אומר "השעה 19:00", ושואלים אותו "למה אתה אומר שזה 19:00?", מיידית מתעוררת תחושת ספק, כי השאלה מרמזת על כך שההנחה של הדובר אינה ברורה מאליה. זו אינה שאלה שמופיעה בהצהרות עובדתיות שהן כה בסיסיות וברורות כמו "הכדור הארץ עגול" או "יש שמש בחוץ", בהן אף אחד לא שואל "למה".

כיצד השאלה "למה" יכולה להחליש או לחזק דעה?

יש רעיונות שמבוססים על עובדות פשוטות ואינם דורשים נימוק, כמו "יש שולחן כאן". לעומת זאת, טענה כמו "השולחן הזה יפה" מצריכה נימוק, כמו "כי הצבע שלו מוצא חן בעיני". ברגע ששואלים אדם מדוע הוא טוען טענה מסוימת, הדבר עלול להחליש את עמדתו אם הוא לא יכול להציג נימוק משכנע או אם הנימוק עצמו מתערער. לדוגמה, אם שואלים מישהו "למה אתה חושב שזה יקר?", הוא עשוי להתחיל לחשוב על הסיבות שהביאו אותו למסקנה הזו, וזה עשוי להחליש את עמדתו אם יגלה שלא היו לו נימוקים חזקים.

מצד שני, כאשר אדם נשאל "למה?" ומסביר את עמדתו, הוא עשוי לחזק את הדעה שהוא מביע. הסיבה לכך היא שהנכונות להעניק נימוק מבהירה שהוא לא רק מרגיש את דבריו, אלא גם מסוגל להעמיק בהם ולהתבונן בהם בצורה ברורה. כך, במקרים מסוימים, השאלה "למה?" עשויה להוביל את האדם להבנה ברורה יותר של עמדתו, או אפילו לחיזוק של הביטחון שלו בה.

כיצד לשאול "למה" באופן אסטרטגי?

החלטה האם לשאול "למה" תלויה במטרה שלך בשיחה. אם אתה מעוניין להחליש את הדעה של הצד השני, שימוש בשאלת "למה?" עשוי להוביל אותו להטיל ספק בעצמו, במיוחד אם אתה יודע שהנימוקים שלו חלשים. עם זאת, לפעמים שאלת "למה?" עשויה לגרום לאדם להתחפר בעמדתו ולחפש טיעונים חדשים שיתמכו בה. במקרים כאלה, עדיף אולי להימנע משאלת "למה?" ולהתמקד בהסברת היתרונות של עמדתך, במקום להעמיק בסיבות שמובילות אותו לעמדה שהוא תופס.

מה קורה כאשר שואלים "למה" שוב ושוב?

אם שואלים "למה" שוב ושוב כל טענה, בסופו של דבר תגיעו למצב שבו האדם כבר לא יודע להציע נימוק ברור יותר. לדוגמה, אם אדם אומר "יש שמש בחוץ" ושואלים אותו "למה אתה אומר שיש שמש בחוץ?", הוא עשוי להשיב "כי אני רואה אותה". אם נשאל אותו שוב, הוא יוכל לומר שזו האמת שהוא חווה, אך אם נמשיך לשאול אותו "למה אתה רואה את השמש?" הוא יגיע לנקודה שבה לא יוכל להציע סיבה ברורה או הגיונית, והטענה עלולה להתפרק.

לסיכום, איך לשאול את השאלה "למה" כדי לשנות דעות?

שאלת "למה?" היא כלי חזק להחלשת טענות, אך יש להשתמש בה בצורה זהירה ומחושבת. עליך להעריך את המצב, להכיר את הנימוקים של הצד השני ולבחור האם זה יעזור לו להטיל ספק בטענתו או שיחזק אותה. לפעמים, אם אנחנו מעוניינים לשנות דעה, מוטב להציג טיעונים חדשים וחזקים שמבוססים על נימוקים טובים, במקום להטיל ספק במעמדו של הצד השני בצורה ישירה. כל שיחה היא הזדמנות ליישם את הכלים הללו ולהתאים את השאלות בהתאם לסיטואציה.
האם יש משמעות לשאלה 'למה' כאשר מישהו מביע דעה?

כאשר מישהו מביע דעה כמו "אני לא רוצה לעשות שיעורים" או "אני רוצה כך ולא אחרת", עולה לפעמים הרצון לשאול אותו "למה אתה רוצה את זה?". עצם השאלה "למה" עשויה לשדר לו שהדבר שאמר אינו ודאי או מובן מאליו, אלא דורש נימוק. דוגמה לכך היא אדם שאומר "עכשיו השעה 19:00", ואם נשאל אותו "למה אתה אומר שזה 19:00?", ניצור הרגשה שמה שהוא אומר לא בהכרח נכון, כי אחרת לא היינו שואלים. כך גם במקרים שבהם אדם אומר "כדור הארץ עגול" או "יש עכשיו שמש בחוץ" - לרוב לא שואלים "למה" כי זה נתפס כברור מאליו.

מדוע שאלת 'למה' עשויה להחליש דעה?

יש רעיונות שהם "נכונים מצד עצמם", כמו הטענה שיש כאן שולחן. זוהי עובדה שחושינו מכירים בה מיד, ללא צורך בנימוק. לעומת זאת, טענה כמו "השולחן הזה יפה" תלויה בנימוקים, למשל "כי הצבע שלו מוצא חן בעיני" או "כי הצורה שלו נראית לי אסתטית". כאשר דעה זקוקה לנימוקים, הדבר יכול להחליש אותה, שכן אם הנימוק יתערער או לא ישכנע, גם הדעה עצמה תתערער.

לכן, כשאדם אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים" ואנחנו שואלים "למה אתה אומר את זה?", אנחנו עלולים לגרום לו להרגיש שפחות בטוח בדבריו - זאת משום שהוא צריך להסביר אותם ולהוכיח אותם לנו או לעצמו. בדיוק כמו בדוגמה "עכשיו 19:00" - עצם השאלה "למה אתה אומר שזה 19:00?" רומזת שזה לא מובן מאליו, ואולי יש סיבה נסתרת או מוטעית.

מה קורה אם ממשיכים לשאול 'למה' עוד ועוד?

אם לוקחים כל טענה בעולם (למשל "יש שמש בחוץ") ושואלים עליה "למה" שוב ושוב, בכל שלב מתקבלת תשובה שניתן לחקור גם אותה בשאלה "למה". אחרי מספיק פעמים, בסוף מגיעים למצב של "אין לי סיבה" או "לא יודע", כי לכל נימוק אפשר לשאול "ולמה הנימוק הזה נכון?". באופן לוגי, כל טענה מתפרקת אם חוזרים בלי הרף על שאלת "למה".

האם השאלה 'למה' יכולה גם לחזק את הדעה?

מהיבט אחר, לפעמים דווקא עצם הצורך לנמק ולחפש סיבה מחזק את הדעה. כשאדם נשאל "למה אתה חושב שזה יקר?" ומתחיל לפרט טיעונים שונים, הוא עשוי דווקא להגיע להבנה ברורה יותר של עמדתו ולהרגיש שהיא מוצדקת יותר. הנכונות לתת נימוקים ולהסביר עשויה לחזק את הביטחון בדעה, כיוון שלא מדובר רק בתחושה מעורפלת אלא במשהו מגובה בסיבות.

בנוסף, ייתכן שבמהלך מתן ההסברים יעלה האדם טיעון חזק כלשהו שדווקא מבהיר לעצמו (ולזולתו) עד כמה עמדתו מבוססת. לכן, השאלה "למה?" לא תמיד מחלישה - היא עשויה להוביל לחיפוש פנימי, ליותר הבנה ולחיזוק הדעה.

כיצד לבחור אם לשאול 'למה' או לא?

לעיתים, אם המטרה היא להחליש את עמדת האדם האחר, אפשר לשאול "למה אתה חושב ככה?" שוב ושוב, מתוך כוונה לפרק את הדעה שלו בהדרגה. אם יודעים מראש שהנימוקים שלו לא חזקים ושנוכל להפריך אותם, שאלת "למה" תחזור ותערער את הטענה.

עם זאת, במצבים אחרים, שאלות "למה" דווקא גורמות לאדם להתחפר יותר בדעה שלו, כיוון שהן מדרבנות אותו לחפש סיבות ולחזק את עמדתו. במצב כזה, ייתכן שעדיף להתמקד בלהסביר לו "למה כדאי לעשות משהו אחר" או "למה כדאי לשקול כיוון שונה", במקום לבקש ממנו שוב ושוב לנמק את עמדתו.

לדוגמה, כשילד אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים", אפשרות אחת היא לשאול "למה אתה לא רוצה?", אך לעיתים שאלה זו תגרום לו לעמוד יותר על שלו. אפשרות אחרת היא להציג לו את התועלת שבשיעורים - כלומר, לחזק את הצד שלנו במקום להחליש את הצד שלו.

בסופו של דבר, כל מקרה לגופו. אם אנחנו מאמינים ששאלת "למה" תוביל את האדם להחליש בעצמו את טענתו (כי אין לו נימוקים משכנעים), נשתמש בשיטה זו. אם נראה שזה גורם לו רק להתחזק בדעתו, נעדיף גישה אחרת.

חשוב לזכור שגם לגבי הדעות שלנו, אפשר ליישם את הכלל: אם יש דעה שמציקה לנו, כדאי לשאול "למה אני חושב אותה?" ולברר האם באמת יש נימוק מוצק או שמדובר בהרגל מחשבתי שאפשר להטיל בו ספק.
שלום לכולם הפעם אני רוצה להתייחס לנושא הבא והוא לבקש מבן אדם אחר נימוק וסיבה לדעה שלו, האם בעצם זה מחליש את הדעה שלו או מחזק את הדעה שלו לדוגמה ילד אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים" אתה מבקש ממישהו משהו הוא אומר לך "לא רוצה, כן רוצה, אני רוצה אחרת" עכשיו זאת הדעה של הבן אדם השני, עכשיו אפשרות לשאול אותו "למה אתה לא רוצה למה את מתנגד, למה אתה רוצה ככה מה הסיבה, מה מניע אותך להגיד את זה" זאת אפשרות אחת.

אפשרות שניה זה לא לשאול והשאלה היא בעצם כאשר שואלים מישהו "למה אתה רוצה את זה" או "למה אתה אומר ככה" או "למה אתה חושב ככה" האם השאלה הזאת ששואלים את הבן אדם השני "למה אתה רוצה, למה אתה חושב אחרת" היא בעצם מחזקת את הדעה שלו או מחלישה את הדעה שלו או לא מחלישה ולא מחזקת. אז בגדול יש כמה דרכים להסתכל על זה אז זה עובד ככה, מהיבט מסוים אפשר לומר שכאשר שואלים מישהו "למה אתה רוצה, למה אתה אומר, למה אתה חושב" זה מחליש את הדעה שלו ברגע שבן אדם נוקט איזו עמדה "צריך לעשות ככה וככה", "למה אתה אומר את זה, תגיד לי למה אתה חושב ככה?" אוטומטית ברגע ששואלים מישהו "למה" החלשנו את הדבר.

מה זאת אומרת החלשנו את הדבר? אני אתן לכם דוגמה נגיד נשאל מישהו "תגיד לי מה השעה עכשיו?" הוא יסתכל בשעון אומר לנו "עכשיו 19:00", "למה אתה אומר שעכשיו 19:00?" אוטומטית מרגע שהמוח של הבן אדם שומע את המילה "למה" זה כמו להגיד לו מה שאתה אומר זה לא בטוח נכון כי דבר שהוא בטוח נכון לא שואלים למה. שימו לב דבר שהוא בטוח נכון לא שואלים למה, תבדקו ביומיום יש דברים כדור הארץ עגול אוקי כולם מסכימים, "אתה יודע יש עכשיו שמש בחוץ" כולם מסכימים "למה" זה בעצם להגיד במילים אחרות מה שאתה אומר זה לא בטוח נכון זה אולי נכון ואולי לא נכון.

יש רעיונות שהם נכונים כאילו מצד עצמם זה פשוט נכון פשוט ככה זה, לעומת זאת יש רעיונות שהם נכונים לא כי הם פשוט נכונים הם נכונים בגלל סיבות מסוימות שמובילות אותנו לחשוב שהם נכונים. איזה רעיון יותר חזק רעיון שהוא פשוט נכון לדוגמה "יש פה שולחן" זה פשוט נכון או רעיון שאומר "יש פה שולחן יפה", מה יותר חזק זה שזה שולחן או זה שזה יפה? זה שזה שולחן כי זה שזה שולחן זאת עובדה, למה כי זה מה שהחושים אומרים זה שזה יפה "למה אתה אומר שזה יפה? כי סיפור שלם". אוקי זאת אומרת יש רעיון שהוא נכון מצד עצמו ויש רעיון הוא באופן יחסי כאילו נכון מצד עצמו ויש רעיון שהוא נכון מצד סיבות.

עכשיו ברגע שאומרים למישהו "למה אתה אומר ככה למה אתה חושב ככה, למה זאת דעתך למה אתה אומר שזה יקר, למה אתה אומר שאתה לא רוצה למה אתה אומר שאתה כן רוצה" זה בעצם במילים אחרות להגיד לו "מה שאתה אומר זה לא בטוח חייב להיות ככה זה דורש נימוק". זה כמו לדוגמה נגיד בן אדם דתי נגיד ששואל "מי ברא את העולם?" אז מה הוא מניח? הוא מניח שהיה זמן מסוים שהעולם לא היה קיים ואז העולם פתאום נהיה קיים אז הוא שואל "מי ברא את העולם?" כאילו שהיה זמן שהעולם לא היה קיים אבל אם העולם כל הזמן היה קיים, נניח שלסבתא היו גלגלים ולא משנה עכשיו אם זה נכון או לא אבל לו יצויר שברמה הלוגית העולם תמיד היה קיים אז ממילא לא שייך לשאול כאילו מי ברא אותו, מה זה "מי ברא אותו" הוא תמיד היה פה זה כמו מי "ברא את אלוהים?" הוא תמיד היה קיים לא צריך לברוא אותו, מי ברא את העולם הוא תמיד היה קיים אבל זה נושא.

בכל מקרה מה שאני מנסה לומר שלשאול על משהו "למה" זה בעצם להגיד הוא לא חייב להיות ככה, קודם כל יש היבט מסוים שאומר ברמה הלוגית כשאתה שואל מישהו "למה זה ככה למה אתה אומר שזה ככה" בעצם אוטומטית שידרת לו לתת מודע שמה שהוא אומר זה לא ברור מאליו מה שהוא אומר זה לא חייב להיות ככה זה גם יכול להיות אחרת, זה היבט ראשון. יחד עם זאת אז לכאורה מה אנחנו מבינים מישהו נוקט עמדה ואתה רוצה להחליש את העמדה שלו תשאל אותו "למה אתה אומר את זה, מה הסיבה למה אתה אומר את זה?". עכשיו שימו לב למשהו מעניין אם אנחנו ניקח טענה כל טענה בעולם ונשאל עליה למה זה ככה תבוא איזו תשובה כזו או אחרת.

עכשיו אם אנחנו ניקח כל טענה בעולם ונשאל למה זה ככה וכל תשובה שתתקבל לשאלה "למה זה ככה" אנחנו ניקח את התשובה עצמה ונשאל "מי אמר שזה ככה, למה אתה אומר שזה ככה", דוגמה "למה אתה אומר שזה?", "כי ככה וככה", "רגע ולמה אתה אומר ככה?", "כי ככה וככה", "ולמה אתה אומר שככה וככה?" אם אנחנו את התשובה שמקבלים מהשאלה למה ונשאל עליה עצמה "למה אתה אומר שזה ככה אולי זה לא ככה, מי אמר שזה ככה אולי זה לא ככה למה אתה אומר שזה ככה, מה הסיבה?", אם נעשה את זה עוד פעם ועוד פעם עד "הסוף" איפה זה יגמר? זה יגמר בסוף שהבן אדם יגיד "לא יודע אין לי תשובה אין לי סיבה" לא משנה איזו טענה ניקח כל טענה בכל נושא בעולם.

בן אדם אומר "יש שמש בחוץ", "למה אתה אומר שיש שמש בחוץ?", "הנה תסתכל יש שמש בחוץ", "למה אתה אומר שאם אני אסתכל אני אראה שמש בחוץ?", "מה זאת אומרת אתה לא רואה שמש בחוץ?", "למה אתה חושב שאני רואה שמש בחוץ?", "תקשיב אני רואה שמש בחוץ", "למה אתה אומר שאתה רואה שמש בחוץ?", "זה מה שהחושים שלי אומרים לי", "למה אתה אומר שזה מה שהחושים שלך אומרים לך?", "זה מה שאני מבין", "למה זה מה שאתה מבין?" הלאה והלאה בהנחה כמובן שהבן אדם השני אפשר לשוחח איתו, יש בן אדם שלא יבין את השאלה למה והוא יגיד שאתה משוגע אבל ברמה הלוגית כל טענה בעולם אם נשאל עליה למה ולמה, מי אמר שזה ככה למה אתה חושב את זה וכל תשובה שתתקבל לשאלה הזאת נמשיך בסוף כל טענה תתפרק.

לא תוכל להישאר שום טענה קיימת כי בסופו של דבר אין שום אחיזה לשום דבר הדבר המוחלט היחיד הוא כלום וזה נושא אחר שהוסבר במקומות אחרים. ולכן ברמה העקרונית כל טענה בעולם אם רוצים להחליש אותה תשאל "למה זה ככה?" והוא יגיד לך "כי ככה", "ולמה אתה אומר שזה ככה ולמה אתה חושב שזה ככה?", "כי ככה", "ולמה אתה חושב שזה ככה" וכן הלאה וכן הלאה. יחד עם זאת צריך לשים לב שלא תמיד מהרבה מאוד סיבות לא תמיד אפשרי על כל תשובה שהבן אדם נותן לשאול למה לא תמיד אפשרי, יש דברים מסוימים שכאילו הם אקסיומות שמסכימים איתם מסכימים עליהם לפעמים לא תמיד יש זמן לשאול למה, לפעמים לא תמיד הבן אדם השני מוכן לשתף פעולה עם השאלה למה.

ולכן צריך לשים לב עכשיו לדבר ההפוך, מה יותר חזק איזה משפט שאומר "שדבר מסוים זה נכון" או "דבר מסוים זה נכון כי..."? אז שימו לב מהיבט מסוים כמו שאמרתי קודם להגיד על דבר מסוים שהוא נכון רעיון מסוים הוא נכון כי משהו מסוים כי יש סיבה לכך זה בעצם אומר שהטענה שלך היא לא כל כך חזקה כי אתה צריך לנמק אותה אם זה היה בטוח נכון למה אתה צריך להביא לנימוקים, דברים שהם בטוח נכונים לא צריך לנמק אותם. אוקי דבר שהוא לא בטוח נכון אתה צריך להביא לו נימוק מצד שני אבל אפשר להסתכל על זה גם אחרת, מה יותר נכון דבר שיש לו נימוק או דבר שאין לו נימוק? דבר שיש לו נימוק זה לא סתם נכון זה נכון בגלל סיבה, הסיבה היא נכונה כי היה נכונה כאילו אוקי כי על הסיבה אנחנו אומרים שהיא פשוט נכונה אבל בגדול אפשר לראות את זה גם הפוך אפשר לראות את זה שדווקא דבר עם סיבה הוא יותר חזק מדבר בלי סיבה.

ולכן כשמישהו טוען איזו טענה ואומרים לו "למה אתה אומר שזה ככה?" מהיבט מסוים זה גם גורם לו לחזק כשהוא התחיל לחשוב למה הוא אומר שזה ככה זה גם יכול לחזק אצלו את המחשבה "כן למה? כי ככה וככה ועכשיו אני עוד יותר חושב את מה שאמרתי קודם כי אפילו גם נימקתי למה אני חושב את זה". ולכן בסיכומו של דבר כאשר מישהו טוען טענה ורוצים להחליש את הטענה שלו וצריך לשים לב שלפעמים אפשר לשאול אותו "למה אתה חושב?", צריך פשוט לעשות איזו השערה מראש או לחשוב על זה מראש או לחשוב על זה מראש, אפשרות אחת שאנחנו נשאל אותו למה אתה חושב שזה ככה ואז הוא יגיד "אתה צודק נכון, תראה זה לא בהכרח ככה" או שכאשר הוא יתחיל לחשוב עם עצמו למה זה ככה אז הוא פתאום יראה "כן כי ככה וככה", "רגע אבל זה בכלל לא הכרחי אז מי אמר כאילו למה אתה אומר שזה ככה?", "כי הוא אמר ככה", "אבל מי אמר שהוא אמר ככה אולי לא שמעת אותו נכון".

זאת אומרת לפעמים הרבה מאוד פעמים ברגע ששואלים מישהו "למה אתה אומר ככה למה אתה חושב ככה, למה אתה רוצה ככה?" הרבה פעמים הדבר הזה מוביל אותו להחלשה של הטענה שהוא אמר קודם, בפרט אם אנחנו יודעים מראש אם אנחנו יכולים לצפות מראש מה הוא הולך להגיד לנו ואנחנו יודעים מראש שמה שהוא יגיד אנחנו נוכל להגיד לו "מי אמר שזה נכון אולי זה לא נכון, תראה עוד צדדים" וכו' כל שכן אם אנחנו נוכל להמשיך לשאול אותו "ולמה" עד שנפרק את הטענה שלו. יחד עם זאת צריך לשים לב שהרבה מאוד פעמים אם אנחנו ניכנס עם מישהו ל - "למה אתה אומר שזה ככה?" דווקא יכול לגרור את התוצאה ההפוכה זה דווקא יכול לגרור שהוא עוד יותר יחשוב שהוא צודק שהוא עוד יותר יתחפר בעמדה שלו.

ולכן במקרים כאלה לדוגמה יש הרבה פעמים שמישהו טוען טענה אל תשאל אותו למה הוא חושב ככה במקום לשאול אותו למה אתה חושב ככה בא תסביר לו תנסה לשכנע אותו יותר טוב למה הוא צריך לעשות אחרת אל תנסה להחליש את הדעה שלו, הרי כשמישהו טוען טענה ואנחנו רוצים לשנות את הדעה שלו לצד השני אפשרות אחת זה בוא נחליש את הדעה שלו אפשרות שניה זה בוא נחזק את הדעה שלנו, עכשיו בוא נחזק את הדעה שלנו זה בא נסביר לו למה הוא צריך לעשות את מה שאנחנו רוצים למה זה טוב שהוא יעשה את מה שאנחנו רוצים, בוא נחליש את העמדה שלו זה בא נשאל אותו "למה אתה אומר שזה ככה מי אמר אולי זה לא ככה?". שימו לב הוא טען טענה אפשרות אחת זה להגיד לו "למה אתה אומר שזה ככה אולי לא?" אפשרות שניה להגיד לו בא נגיד לו למה כן לעשות את מה שאנחנו רוצים.

אז לפעמים כשמישהו טוען טענה הכי טוב זה להגיד לו "למה אתה בכלל אומר ככה מי אמר ומי אמר לך שזה נכון, כאילו למה אתה לא רואה שצריך לעשות הפוך?" ולפעמים זה דווקא יעזור כי זה יחליש את הטענה שלו אבל לפעמים צריך לשים לב שלא יהיה מצב שאם אנחנו נתחיל לשאול אותו למה הוא עוד יותר יתחפר בדעות שלו בתלונות שלו, בהאשמות שלו במה שזה לא יהיה ואז מה שצריך לעשות זה במקום להתעסק בלמה אתה חושב ככה בוא נתעסק בלמה כדאי לך לעשות אחרת כאילו זה לא משנה אם אתה צודק או לא אבל בוא נתמקד בלמה כדאי לך אחרת או למה כדאי לך גם אחרת. בסיכומו של דבר ברמה הלוגית כשאומרים על משפט מסוים כשלוקחים רעיון מסוים ואומרים "הרעיון הזה נכון כי..." מהיבט מסוים המשפט הזה יותר חזק, למה המשפט הזה יותר חזק? כי הוא נכון כי... אבל מהיבט אחר הרעיון הזה יותר חלש כי הוא נכון רק כי... אם לא היה "כי" גם הוא לא היה נכון.

נגיד שאני אומר יש לי טענה שהיא נכונה ויש לי אלף הוכחות שהיא נכונה מהיבט מסוים זה אומר שהיא מאוד חזקה יש אלף הוכחות שהיא נכונה, מהיבט אחר זה אומר תראה הדבר לכשעצמו הוא כל כך לא נכון שאתה צריך אלף טענות כדי להוכיח שהוא נכון אם הוא נכון למה אתה צריך אלף טענות להוכיח שהוא נכון. דברים שהם ברורים מאליהם הם לא צריכים הוכחות תשימו לב גם מורה שמלמד ילד יש דברים שהוא מסביר לו "אל תעשה את זה כי ככה וככה, אל זה וזה כי ככה וככה" אבל יש דברים שמורה שמסביר לילד הוא לא אומר לו "אל תעשה כי..." יש דברים שהילד בעצמו מבין לא לעשות, נגיד ילד לדוגמה לא רוצה שיכאב לו אתה אומר לילד "אל תעשה ככה כדי שלא יכאב לך" אבל הילד מעצמו מבין שהוא לא רוצה שיכאב לו, יש מישהו שפעם היה צריך להסביר לילד "אתה לא רוצה שיכאב לך כי אם יכאב לך אז..." לא, הילד יודע שהוא לא רוצה שיכאב לו לא צריך להסביר לו את זה.

לדוגמה אתה יכול להסביר לילד "אתה יודע למה שנמצא פה קוראים עץ" אבל אתה לא צריך להסביר לילד שיש פה משהו כי זה שיש פה משהו זה הוא יודע, זאת אומרת זה שיש פה משהו הוא ידע זה שקוראים לזה עץ הוא לא ידע אתה צריך להסביר לו שקוראים לזה עץ. אוקי זאת אומרת גם בעולם שלנו יש דברים שהם כאילו ברורים מאליהם שהם לא צריכים נימוק ויש דברים שצריכים נימוק ולזכור דבר שצריך נימוק כשלוקחים טענה ואומרים "זה נכון כי..." מהיבט מסוים זה מחליש את הטענה כי זה נכון כי... ואם לא ה - "כי" אז גם זה לא נכון אם לא הסיבה גם התוצאה לא נכונה, מצד אחר זה מחזק את הטענה כי זה אומר "זה נכון כי ככה וככה ולכן צריך את זה".

בקיצור בשורה התחתונה כל מקרה לגופו ברגע שמישהו טוען טענה צריך לשאול את עצמך "האם אני חושב שאם אני אשאל אותו למה אתה חושב את זה למה אתה אומר את זה, האם זה יגרום לו עוד יותר להתחפר בדעה שלו עוד יותר לחשוב שהוא צודק או שאולי אם אני אשאל אותו למה אתה חושב את זה למה אתה אומר את זה אז זה יגרום לו פתאום לחשיבה חדשה?", "רגע למה באמת אני אומר את זה אולי זה לא חייב להיות כך אולי אני יכול לחשוב גם אחרת". אז אותו דבר כל אחד יכול ליישם גם לגבי עצמו כשיש לבן אדם איזה דעה שמציקה לו גם לגבי עצמו הוא יכול לשאול את עצמו "למה אני חושב את זה מי אמר שזה נכון?" וכפי שאמרתי לכם כל הדעות בעולם מכל סוג מכל עניין כולל מה שאני אומר עכשיו אבל זה לא סותר שזה יהיה את מה שאני אומר עכשיו הוא גם נכון, כל הדעות בעולם אם שואלים למה מספיק פעמים כל הדעות בעולם נעלמות. אז שלא יעבדו עליכם.
לחזק את הביטחון מחשבות תעדוף איך לטפל ב הטלת ספק חושבת משכנע לגרום לו ל המוח להימנע מאמינים איך המוח איך המוח משתכנע איך לטפל איך לטפל ב איך לטפל בהתנגדות איך לשכנע איך לשכנע אנשים איך לשנות איך לשנות עמדות אנשים אתה חושב כך הטלת ספק המוח המוח משתכנע התנגדות חוסר ודאות חוסר וודאות טיפול טיפולים כיצד לשכנע אנשים לבקש לבקש נימוק להטיל להטיל ספק לחפש לחפש סיבה לטפל לטפל בהתנגדות למה אתה למה אתה חושב כך לשכנע לשכנע אנשים לשנות לשנות עמדות מה אתה חושב מוח מטופל מטופלים מטפל נימוק נימוקים סיבה סיבה מחזקת סיבה מחלישה סיבות ספק ספקות ספקנות רטוריקה שכנוע
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים האם אפשר לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל? אליעד כהן מסביר את השאלה האם אדם יכול ללכת לכמה טיפולים נפשיים שונים בו - זמנית. הוא נותן כדוגמה אדם שנמצא בטיפול פסיכיאטרי שלוקח תרופות, ובמקביל מעוניין לעשות טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תפיסתי או טיפול NLP. השאלה העיקרית שאליעד מתייחס אליה היא אם קיימת סתירה בין טיפולים שונים, ואם אכן כדאי או לא כדאי לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל. מדוע יש מטפלים שמתנגדים לטיפול מקביל בשיטות שונות? אליעד כהן טוען שאפשר וניתן לשלב כל טיפול עם כל טיפול אחר. כדוגמה, הוא מסביר שניתן ללמוד יהדות, נצרות ואסלאם במקביל, לשלב בודהיזם תוך טיפול בסכיזופרניה בכדורים, ואפילו להשתמש בסמים תוך כדי טיפול נפשי אחר. לשיטתו, כל מי שטוען אחרת הוא או טועה או נוכל. הסיבה לכך היא שאם מישהו אומר לך שהטיפול שלו לא יעבוד אם תעשה משהו נוסף (למשל להשתמש בסמים, להיות דתי, חילוני, לקחת או לא לקחת תרופות מסוימות), זה מעיד שהטיפול שלו פשוט לא מספיק טוב. הסברו של אליעד הוא שטיפול טוב באמת יכול לעזור לכל אדם בכל מצב ובכל זמן, ללא תלות במצבו הנפשי, בהרגליו או בסגנון חייו. דוגמאות נוספות שהוא מביא הן שטיפול טוב יכול לעזור לאדם מכור לסמים וגם לאדם נקי מסמים, למכור לפורנו ולאדם א מיני, ליהודי וללא יהודי, לסכיזופרן ולפרופסור. כלומר, אם טיפול הוא מספיק טוב, הוא יעבוד לכולם. מה הסימן שטיפול הוא טוב ויעיל באמת? המדד ל
שיטות טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף
שיטות טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף
... טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף למה מטפלים מסוימים אוסרים ללכת לטיפול מקביל? אליעד כהן מסביר שישנן שיטות טיפוליות רבות שבהן המטפלים מבקשים מהמטופל שלא להשתתף בטיפול אחר במקביל. הסיבה לכך נעוצה בעיקר באמונות שמטפלים מנסים להחדיר למטופל כחלק מהטיפול שלהם. לדוגמה, מטפל פסיכולוגי עשוי לומר שאסור במקביל ללכת לטיפול פסיכיאטרי או לטיפול NLP, כי זה יפריע לתהליך הטיפול. הסיבה האמיתית לכך, מסביר אליעד, היא שטיפול מסוג אחד עשוי להתבסס על אמונה מסוימת, וכאשר המטופל הולך לטיפול נוסף שמבוסס על אמונה הפוכה, נוצרת סתירה שפוגעת בתהליך הטיפולי המקורי. לדוגמה, אם אדם הולך לטיפול פסיכולוגי שבו מלמדים אותו להאמין בעצמו, ובטיפול אחר מלמדים אותו דווקא להטיל ספק בעצמו ולבדוק את עצמו, ייתכן שתיווצר סתירה בין שני הטיפולים. במקרה כזה, האמונה מה
כמה טיפולים צריך? כמה זמן אמור להימשך טיפול? איך לבחור מטפל? בחירת מטפל, תוך כמה זמן אפשר לטפל? כמה פגישות צריך? כמה זמן טיפול פסיכולוגי? כמה זמן אורך טיפול? טיפול קצר מועד, טיפול CBT, אימון אישי, טיפול דינמי
כמה טיפולים צריך? כמה זמן אמור להימשך טיפול? איך לבחור מטפל? בחירת מטפל, תוך כמה זמן אפשר לטפל? כמה פגישות צריך? כמה זמן טיפול פסיכולוגי? כמה זמן אורך טיפול? טיפול קצר מועד, טיפול CBT, אימון אישי, טיפול דינמי
... טיפולים צריך? כמה זמן אמור להימשך טיפול? איך לבחור מטפל? בחירת מטפל, תוך כמה זמן אפשר לטפל? כמה פגישות צריך? כמה זמן טיפול פסיכולוגי? כמה זמן אורך טיפול? טיפול קצר מועד, טיפול CBT, אימון אישי, טיפול דינמי האם אפשר להתחייב מראש על מספר פגישות לטיפול נפשי? כאשר אדם הולך לקבל טיפול נפשי, טיפול פסיכולוגי, טיפול CBT, אימון אישי או טיפול דינמי, הוא רוצה לדעת מראש כמה פגישות הוא יצטרך וכמה זמן ייקח הטיפול. אליעד כהן מסביר בהרצאתו שהשאלה הזאת היא הגיונית וטבעית, אך התשובה ... רגשית אחרת ירצה לדעת מראש כמה זמן יימשך הטיפול וכמה כסף הוא יעלה. אך אליעד מסביר שטיפול נפשי הוא לא מוצר רגיל שאפשר לתת עליו אחריות או התחייבות מראש. הוא ... של הבעיה, אי אפשר באמת לדעת כמה זמן ייקח הטיפול. מה הבעיה בהתחייבות מראש על זמן הטיפול? אליעד מסביר בפירוט שאם מטפל נפשי מבטיח מראש מספר מדויק של פגישות, הוא בהכרח מטעה או מרמה את המטופל. זאת מכיוון שאין דרך לדעת מראש כמה עמוקות הבעיות, מה באמת השורש שלהן וכמה זמן יידרש לפתרונן. גם אם מדובר בטיפול CBT או טיפול קצר מועד, ואף אם המטפל משתמש בשיטות מוגדרות מראש, עדיין יש משתנים רבים שלא תלויים רק במטפל עצמו, אלא גם במטופל ובתהליך הטיפולי עצמו. אם המטפל קובע מראש מספר מדויק של פגישות - הוא יוצר אשליה. ... באילו מקרים כן אפשר לתת הערכה זמן מדויקת לטיפול? לפי אליעד, רק במקרים בהם כל הגורמים תלויים אך ורק במטפל ואין שום תלות במטופל, אפשר לתת הערכה זמן מדויקת מראש. למשל, אם יש פעולה ברורה וידועה מראש שניתן לבצע ללא תלות במטופל, כמו התקנת מנורה או החלפת רכיב ברכב - אז אפשר לתת הערכה מדויקת של הזמן. אך בטיפול נפשי, הריפוי תלוי בשיתוף הפעולה של המטופל, ביכולת שלו להבין, בשורשים הרגשיים שלו ובמורכבות הבעיה. למשל, מטופל יכול להגיע עם חרדה ספציפית, ובמהלך הטיפול מתגלה שהבעיה עמוקה יותר, כמו טראומה מהעבר. במצב כזה, הטיפול יכול להתארך הרבה מעבר לצפוי. לכן, במקרים כאלה, כל התחייבות מראש ...
טיפול פסיכולוגי בחרדה, שיטות לטיפול בחרדה ודיכאון, פסיכולוגים, טיפולים פסיכולוגיים, חשיבה חיובית, טיפול בהפרעות חרדה
טיפול פסיכולוגי בחרדה, שיטות לטיפול בחרדה ודיכאון, פסיכולוגים, טיפולים פסיכולוגיים, חשיבה חיובית, טיפול בהפרעות חרדה ובו יתבאר, למה ומדוע, לפעמים, טיפול פסיכולוגי בחרדה, לא באמת עוזר, אלא רק מזיק? ולמה, חלק מהטיפולים הפסיכולוגיים בחרדה ודיכאון וכיוב, למה הם לא באמת עוזרים לאדם, אלא רק מזיקים ... כי כאשר מדובר על נזק שנגרם לאדם מטיפול פסיכולוגי בחרדה, או מטיפול נגד חרדה מכל סוג שהוא (מלבד הטיפול בחרדה שיתבאר להלן), הרי שהכוונה היא, שלמרות שכלפי חוץ נראה לפעמים שהטיפול בחרדה עובד, והאדם מתרגל להאמין בעצמו, לחזק את האמונה העצמית שלו בעצמו, לחזק את ... הרי שאעפכ נגרם לאדם נזק קשה מאוד, מהטיפולים הפסיכולוגיים האלו. נזק, שבטווח הארוך, מכניס את האדם להתקפי חרדה ולהפרעות ... הרבה יותר מאשר אלו שהיו לו, לפני הטיפול הפסיכולוגי. ולמה לפעמים טיפול פסיכולוגי בחרדה וכיוב, גורמים לאדם נזק ויוצרים אצלו הפרעות חרדה עמוקות בתת המודע ... (מלבד השיטה שאבאר להלן) שיש בעולם לטיפול נגד חרדה, כולן גורמות לאדם להיאחז באיזו אמונה כלשהי. כדי, לחפות על האמונה, שיוצרת ... החרדה הראשונה שלו, שבגללה הוא הגיע לטיפול פסיכולוגי. ובנוסף, הוא יצר אצל עצמו חרדה חדשה, לאבד את האמונה החדשה שלו, ולחזור ... לדוגמה אדם שסובל מפחד קהל וכיוב. שבטיפול הפסיכולוגי, האדם לומד לא לפחד מפני הקהל, אלא להכיר את היכולות שלו, להאמין ... שהם מרוצים ואפילו מאוד מרוצים מהטיפולים הפסיכולוגיים שהם טופלו נגד חרדה. ויש הרבה אנשים שיכולים להעיד, שטיפול פסיכולוגי נגד חרדה, עזר להם, והצליח לגרום להם להתגבר על החרדה, ולצאת מהפרעת החרדה ... עדיין קיים. אלא, שהאדם עכשיו אחרי הטיפול הפסיכולוגי, הוא מאמין בעצמו וחושב, שהוא יצליח לנאום לפני קהל. ככ בטוח בעצמו, ... נטישה חרדת בגידה וכיוב. ולפעמים, טיפול פסיכולוגי נגד חרדה, מלמד את האדם לדעת להיות בטוח בעצמו, ולבטוח בסביבתו, ולא לפחד להיפגע. והטיפול הפסיכולוגי, מתעסק בעיקר בהחלשת ההבנה של האדם, שאולי המציאות לא תהיה כרצונו. כי הטיפול הפסיכולוגי חשיבה חיובית וכיוב, מנסים לגרום לאדם להסתכל על היתרונות שלו וכיוב, ... האדם יאהב את עצמו, ולא משנה כמה טיפולים פסיכולוגיים האדם יעבור, בסופו של דבר, אי אפשר להתכחש לאמת, שהיא, שתמיד קיימת ... אי אפשר להדחיק על ידי הכחשה עצמית. וטיפול פסיכולוגי בחרדה, שמלמד את האדם להאמין בעצמו ולא לפחד, הוא בעצם לא מעלים לאדם את החרדה בשורשה, אלא רק מטפל בסימפטומים של החרדה שיש לאדם. ואם הפסיכולוגים לא מצליחים לעזור לאדם. כגון לדוגמה, אדם ... שהמציאות תהיה נגד רצונם. ואז ממילא הטיפול הפסיכולוגי, לא מצליח להוציא את האדם מהחרדה הקשה שלו. כי פתי, שמאמין לכל דבר, ... להפרעת החרדה שלו, ומציעים לו טיפול תרופתי נגד חרדה וכולי. ונמצא אם כן, כי אחרי טיפול פסיכולוגי בחרדה, האדם סובל עכשיו בתת המודע שלו, משתי חרדות. 1 - החרדה הראשונה, שבגללה הוא הגיע לטיפול הפסיכולוגי. שהיא רק הודחקה, אך לא באמת
אמונה בצדיקים, תפילה במקום תרופות, הרב ברלנד, צדיק גוזר ואלוהים מקיים, חסידות ברסלב, טיפולים כימותרפיים, לחם ומים, חסידות ברסלב, רבי נחמן מברסלב ורופאים, הרב אליעזר ברלנד, אמונה באלוהים, למה אנשים מאמינים ברבנים? נפגעי כתות
... בצדיקים, תפילה במקום תרופות, הרב ברלנד, צדיק גוזר ואלוהים מקיים, חסידות ברסלב, טיפולים כימותרפיים, לחם ומים, חסידות ברסלב, רבי נחמן מברסלב ורופאים, הרב ... לחם ומים. למה אנשים מאמינים בכוח של סוכריית מנטוס במקום כימותרפיה? בהמשך הסברו, אליעד כהן מחדד את הרעיון של רבי נחמן ומקשר אותו לשאלה הראשונית לגבי האמונה ברבנים שמציעים פתרונות פשוטים, כגון סוכריית מנטוס, במקום טיפולים כימותרפיים מסורתיים. הוא אומר שאם אדם מאמין שכל הכוחות בטיפולים הכימותרפיים נובעים מאלוהים, אזי אותו אלוהים יכול באותה מידה ... שבו הכל הופך לאפשרי ולגיטימי, וכל עוד האדם מאמין באמת ובתמים במקור האלוהי של הכוחות בעולם, אין שום דבר שימנע ממנו להאמין שפתרונות כמו תפילה, לחם, מים או אפילו סוכרייה - הם בעלי כוח ריפוי. האם תפילה יכולה להחליף טיפול רפואי? אמונה בצדיקים וריפוי ניסי הרב ברלנד וסוכריית מנטוס רבי נחמן ...
בחירת מטפל, כמה פגישות צריך? כמה שיחות צריך? כמה טיפולים צריך? כמה זמן יקח טיפול? כמה זמן יקח לטפל? כמה זמן יקח לפתור בעיה? איך לבחור מטפל? איך לבחור מאמן? איך לבחור פסיכולוג? איך לבחור יועץ? איך לבחור טיפול? שיטות טיפול, מטפלים
בחירת מטפל, כמה פגישות צריך? כמה שיחות צריך? כמה טיפולים צריך? כמה זמן יקח טיפול? כמה זמן יקח לטפל? כמה זמן יקח לפתור בעיה? איך לבחור מטפל? איך לבחור מאמן? איך לבחור פסיכולוג? איך לבחור יועץ? איך לבחור טיפול? שיטות טיפול, מטפלים
... מטפל, כמה פגישות צריך? כמה שיחות צריך? כמה טיפולים צריך? כמה זמן יקח טיפול? כמה זמן יקח לטפל? כמה זמן יקח לפתור בעיה? איך לבחור מטפל? איך לבחור מאמן? איך לבחור פסיכולוג? איך לבחור יועץ? איך לבחור טיפול? שיטות טיפול, מטפלים למה אי אפשר לדעת מראש כמה פגישות טיפוליות צריך? אי אפשר לדעת מראש כמה פגישות טיפוליות נדרשות כדי לפתור בעיה רגשית או נפשית, מכיוון שטיפול בבעיות כאלו אינו מוצר קבוע שניתן לרכוש אותו מראש בחנות או לצפות מראש בדיוק מה יקרה בו. להבדיל משירותים טכניים, כמו החלפת מגבים במוסך, שבהם איש המקצוע יודע מראש בדיוק מה הבעיה, הפתרון תלוי רק בו, וקיימים מקרים דומים מהעבר, בטיפול רגשי המצב שונה לגמרי. הבעיה והפתרון תלויים לא רק במטפל אלא גם במטופל ובנסיבות האישיות שלו, ולכן לא ניתן לנבא במדויק את מספר הפגישות הנדרש. למה החלפת חלקים במוסך שונה מטיפול בבעיה רגשית? כאשר אדם מגיע למוסך, לדוגמה כדי להחליף וישרים, הטכנאי יודע בדיוק מה צריך לעשות, הפתרון תלוי אך ורק בו, והלקוח אינו נדרש לשתף פעולה בתהליך הטיפול עצמו. לכן קל מאוד להעריך מראש כמה זמן התהליך ייקח. לעומת זאת, בטיפול רגשי או פסיכולוגי המצב שונה בתכלית. המטפל אינו יכול לדעת בדיוק מה מסתתר בתוך הראש של המטופל, ואינו יכול לספק מוצר מדף מוגמר. גם אם המטפל מומחה ובעל ניסיון, הפתרון דורש שיתוף פעולה מלא של המטופל, שצריך להבין, להפנים וליישם את ההסברים שקיבל. מדוע בעיות גדולות יכולות להיפתר במהירות ובעיות קטנות עלולות להימשך זמן רב? אנשים רבים מתייחסים לבעיות רגשיות כגדולות או קטנות לפי ... פגישות מסוים, בהכרח אינו אומר אמת. כדי לדעת מראש תוך כמה פגישות ניתן לפתור בעיה, המטפל צריך לדעת במדויק מה מתרחש במחשבות וברגשות של המטופל, לוודא שהפתרון תלוי רק בו עצמו, ושאין צורך בשום פעולה או הבנה מצד המטופל. בפועל, המציאות שונה: הטיפול תלוי בשיתוף פעולה ובהבנת המטופל, ולכן אי אפשר להבטיח זמן מדויק מראש. מי שמבטיח מספר מדויק של פגישות, עושה זאת כדי להרגיע את המטופל, אך בכך הוא מטעה אותו. איך ההצלחה בטיפול תלויה גם במטופל? בטיפול נפשי או רגשי, המטפל יכול לספק כלים, הסברים, ונוסחאות שונות לפתרון הבעיה, אך המטופל הוא זה שצריך להבין וליישם אותם. לדוגמה, אדם שמפחד מאריה ונבהל מאוד יכול לקבל הסבר שהאריה שהוא רואה הוא בכלל בובה. המטפל יכול להסביר זאת במגוון דרכים, אך אם המטופל לא יבין או לא יפנים את ההסבר, הבעיה לא תיפתר. לפעמים המטופל מבין במהירות, ולפעמים לוקח זמן רב יותר להפנים את ההסבר. האם יש מצבים רגשיים ללא פתרון בכלל? קיימות בעיות שאין להן פתרון, כמו הרצון לדעת מראש מספרים של הלוטו, או לרצות להרגיש טוב ... תוך כמה זמן אפשר לפתור אותה. כיצד לבחור נכון מטפל או יועץ מבלי להסתמך על כמות הפגישות? הגישה הנכונה בבחירת מטפל אינה להתמקד בכמה זמן הטיפול ייקח, אלא לבחור את המטפל שנראה הכי מקצועי, אמין ומתאים באופן אישי. חשוב לבחור מטפל כנה, שיגיד מראש שאין אפשרות לדעת בדיוק כמה זמן ייקח התהליך, ושיתמקד בהתאמת הטיפול לצרכים האישיים של המטופל. אין להסתמך על מי שמתחייב לזמן טיפול ספציפי, כי הצהרה כזו מתעלמת מהגורמים האישיים שכל אדם מביא איתו לטיפול. מה חשוב לזכור בנוגע לגודלן של בעיות רגשיות? ההגדרה של בעיה רגשית כגדולה או קטנה אינה מנבאת בהכרח את משך ה
התחייבות לתוצאות, מי מתחייב לתוצאות? מאה אחוז הצלחה, כמה פגישות צריך? כמה טיפולים צריך? שקרים של יועצים, שקרים של מטפלים, שקרים של מנטורים, שקרים של מאמנים, בחירת יועץ, בחירת מטפל, בחירת מאמן, בחירת מנטור, לבחור יועץ
התחייבות לתוצאות, מי מתחייב לתוצאות? מאה אחוז הצלחה, כמה פגישות צריך? כמה טיפולים צריך? שקרים של יועצים, שקרים של מטפלים, שקרים של מנטורים, שקרים של מאמנים, בחירת יועץ, בחירת מטפל, בחירת מאמן, בחירת מנטור, לבחור יועץ
... מאה אחוז הצלחה, כמה פגישות צריך? כמה טיפולים צריך? שקרים של יועצים, שקרים של מטפלים, שקרים של מנטורים, שקרים של מאמנים, בחירת יועץ, בחירת מטפל, בחירת מאמן, בחירת מנטור, לבחור יועץ האם ... של התחייבות לתוצאות במסגרת ייעוץ או טיפול , במיוחד בתחום הייעוץ העסקי, הבריאותי או הנפשי. מדובר בשאלה האם ניתן להסתמך על התחייבות לתוצאה או האם מדובר ... ביטחון. לעיתים קרובות, יועצים, מאמנים או מטפלים מציעים הצלחה מובטחת כדי למשוך לקוחות. אולם, אליעד טוען שזו פעמים רבות מניפולציה, כיוון שתוצאות רבות, במיוחד ... מה שנאמר לך, תקבל חביתה. אך במקרים כמו טיפול בבעיות נפשיות, לא ניתן להבטיח 100% הצלחה כי ישנם הרבה משתנים בלתי צפויים, כמו מוטיבציה או רצון פנימי ... לקחת אחריות על תוצאות שאינן תלויות במטפל בלבד. איך רמאות פועלת בתחום הזה? יש מטפלים או יועצים שמתחייבים לפתרון בעיה נפשית או בריאותית תוך מספר פגישות, או מתחייבים לשיפור מיידי ומדיד. בפועל, ... שקרים של מנטורים לקחת אחריות כמה טיפולים צריך ...
2 גישות טיפוליות, מהי שיטת EIP? טיפול מתוך שלמות, מצא את ההבדלים, השיטה של אליעד כהן, שיטת הטיפול של אליעד כהן, 2 גישות של מורים רוחניים, טיפולים לשינוי הזהות המינית, התאבדות של מטופל, איך לא לגרום למטופל להתאבד? איך לגרום למטופל לא להתאבד? סגנונות של טיפול, גישות של מנטורים לחיים, טיפול מתוך חיסרון, איך לאהוב את עצמך? שנאה עצמית בגלל טיפול, להשתנות מתוך אהבה, לעשות שינוי מתוך אהבה, להשתנות מתוך בחירה, להשתנות מתוך שלמות, טעויות של מורים רוחניים
... גישות טיפוליות, מהי שיטת EIP? טיפול מתוך שלמות, מצא את ההבדלים, השיטה של אליעד כהן, שיטת הטיפול של אליעד כהן, 2 גישות של מורים רוחניים, טיפולים לשינוי הזהות המינית, התאבדות של מטופל, איך לא לגרום למטופל להתאבד? איך לגרום למטופל לא להתאבד? סגנונות של טיפול, גישות של מנטורים לחיים, טיפול מתוך חיסרון, איך לאהוב את עצמך? שנאה עצמית בגלל טיפול, להשתנות מתוך אהבה, לעשות שינוי מתוך אהבה, להשתנות מתוך בחירה, להשתנות מתוך שלמות, טעויות של מורים רוחניים וכאן נסביר על 2 גישות טיפוליות, 2 גישות של מטפלים שהאדם רוצה להיעזר בהם, 2 גישות של יועצים, 2 גישות של מנטורים לחיים וכולי. ונסביר מה ההבדל בין השיטה של אליעד כהן לשיטות אחרות ומהי שיטת ... ולמרות שנראה ששתיהן כאילו דומות, הן שונות. והעניין הוא, כך: בן אדם בא לטיפול כדי לטפל בבעיה שיש לו. דהיינו, הוא מניח שיש לו בעיה כלשהי. לדוגמה, בן אדם שרוצה לטפל בכך שיש לו בעיה רגשית, של רגישות יתר. דהיינו, שאותו אדם חושב שהוא רגיש יותר מידי והוא רוצה לטפל בבעיה שלו. דהיינו, הוא רוצה להפסיק להיות רגיש יותר מידי אלא להיות פחות רגיש. עד כאן הכל נשמע הגיוני וטוב ויפה. ואז הולך לו אותו אדם, אל ... אבל כאן יש 2 גישות ו2 דרכים איך להסתכל על העניין הזה. ואלו 2 גישות טיפוליות שונות לחלוטין אחת מהשניה, ואני אסביר. ברמת העיקרון, האדם אמר שיש לו בעיה של רגישות יתר. המטפל רוצה לעזור לאדם שתהיה לו פחות רגישות. דהיינו, גם המטפל וגם האדם מסכימים שיש כאן בעיה של רגישות יתר שרוצים לטפל בה. עד כאן הכל נשמע טוב והגיוני. אבל יש כאן 2 גישות שונות. גישה אחת היא הגישה הפשוטה, כפשוטם של דברים, היא בעצם מניחה שלאדם יש רגישות יתר + שרגישות יתר זו בעיה שצריכים לטפל בה. ומכך נובע שנעשה כל מאמץ אפשרי כדי לטפל בבעיה שהגדרנו. הגישה השניה אומרת, שמצד האמת אין שום בעיה, ושזה בסדר גמור ומושלם שיש לאדם רגישות יתר. ושהאדם לא חייב להפסיק את הרגישות יתר שלו. אלא שהאדם בוחר לרצות בבחירה חופשית מלאה, לטפל בכך שיש לו רגישות יתר. ואנחנו רוצים לעזור לבן אדם להגיע למצב שבו הוא ירגיש שיש לו שליטה על רגישות היתר שלו. ואז הוא יוכל לבחור האם כמה מתי ... דהיינו, הגישה הראשונה שהיא הגישה הכללית הפשוטה ביותר של כל היועצים והמטפלים וכולי, היא שכדי לעזור לאדם אנחנו נניח שיש לו בעיה שאנחנו רוצים לטפל בה. הגישה השלמה יותר והנכונה יותר, היא, שלאדם אין שום בעיה מצד האמת. אלא שהאדם בוחר להגדיר את המצב שלו, כבעיה. ואנחנו ננסה לעזור לאדם ... כעל דבר גרוע מאוד, כעל אויב, כעל השטן, כעל משהו מאוד גרוע, שצריכים לטפל בו ולהיפטר ממנו. ואני אחדד: אני לא אומר שהגישה הנפוצה היא של אלימות וכעס כלפי המטופל. אני כן אומר שכל הגישות הן באלימות כלפי התופעה שבה רוצים לטפל. דהיינו, אנחנו לא נכעס ולא נשנא את האדם שהוא סובל מכעסים. אבל אנחנו כן נכעס על תופעת התקפי הזעם לכשעצמה. והגישה הזאת שהיא הגישה הכללית, ... התפישה שיש טוב ורע. ושאם הגדרנו משהו כרע, אז אנחנו צריכים להתרחק ממנו ולטפל בו וכולי. והחיסרון המרכזי של הגישה הזאת, הגישה הנפוצה ביותר, הוא שהיא עשויה לגרום לאדם לשנוא את עצמו ולכעוס על עצמו ולפתח בעיות חדשות עם ... אבל אנחנו נסכים איתו שהתקפי זעם והתקפי עצבים, זאת אכן מחלה שצריכים לטפל בה. ומה יקרה אם אותו אדם יתקשה לטפל בבעיה שלו? מה יקרה אם אותו אדם לא יצליח לטפל ברגישות יתר שלו? אז כמובן שתקרה תופעה הפוכה, שבה האדם מתמלא בכעס עצמי, על עצם זה שהוא בכעס. והאדם מתחיל לשנוא את עצמו, על כך שהוא לא מצליח ...
איך לטפל במחשבה טורדנית? איך להתמודד עם התנהגות טורדנית? איך לטפל ב OCD? איך להתמודד עם OCD? מה לעשות עם התנהגות כפייתית? מחשבות טורדניות מה לעשות
איך לטפל במחשבה טורדנית? איך להתמודד עם התנהגות טורדנית? איך לטפל ב OCD? איך להתמודד עם OCD? מה לעשות עם התנהגות כפייתית? מחשבות טורדניות מה לעשות
... לטפל במחשבה טורדנית? איך להתמודד עם התנהגות טורדנית? איך לטפל ב OCD? איך להתמודד עם OCD? מה לעשות עם התנהגות כפייתית? מחשבות טורדניות מה לעשות איך להתמודד עם מחשבות טורדניות ומה לעשות עם התנהגות כפייתית? אליעד כהן מסביר ... לשקר לעצמו ולהמשיך בסבל. למה אנשים מחפשים פתרונות אצל מטפלים ומכשפים? אליעד מתייחס לאנשים שמחפשים פתרונות מהירים וקסומים למחשבות טורדניות ומציין שמטפלים או מכשפים מבטיחים לעיתים פתרונות בטווח זמן קבוע מראש, כמו ארבעה או עשרים טיפולים. לטענתו, אדם שלא מוכן לבדוק בעצמו את האמת או את השקר שבמחשבה הטורדנית שלו יעדיף ללכת לטיפול שיבטיח לו פתרון. אך הוא מזהיר שזה בלתי אפשרי לדעת מראש כמה טיפולים בדיוק יידרשו כי הדבר תלוי ברצינות, ביכולת ובהתמדה של האדם עצמו לבדוק את מחשבותיו. לדוגמה, אליעד מסביר שכמו שהוא יודע בדיוק כמה זמן ייקח לו להחליף ... שליליות? למה השוואה לאחרים מרגיעה? מחשבות כפייתיות טיפול האם המחשבה שלי נכונה? מה השאלה? ש: השאלה היא איך להתמודד עם מחשבות טורדניות. אליעד: איך להתמודד הלאה מה השאלה מה זה איך להתמודד? ש: כאילו איך להיפטר ... לא מוכן לך למכשף שיבטיח לך שהוא יוציא אותך מזה בשלושה טיפולים זה הכל. ש: זה מה שעושים אנשים. אליעד: נכון לך למכשף שיבטיח לך, זה בדרך כלל אנשים שהם מתקשרים ושואלים אותי כמה טיפולים צריך. ש: מה הקשר? אליעד: מאיפה אני יודע כמה טיפולים צריך מה אני נוכל אם הייתי יודע בוודאות שאתה תעשה את כל מה שאני אומר לך מספיק שתי דקות. ש: גם נוכל אומר את זה. אליעד: לא נכון מתחייבים לך בארבע טיפולים בעשרים טיפולים בחמש עשרה טיפולים ואם לא יעזור לך נשלח אותך לשם. ש: לא חכה בהיגיון יגיד לך תשמע אני לא יודע הוא מנצל יש נוכלים שמנצלים את זה באמת שלא יודעים באמת לא יודעים את הגבול אבל אני לא יודע כמה טיפולים. אליעד: האם אני אמרתי לך שכל הנוכלים בעולם אומרים לך כמה טיפולים זה ייקח אתה שמעת אותי אומר את זה לא אמרתי את זה. ש: מה אמרת? אליעד: אמרתי שאם מישהו אומר לך כמה טיפולים זה ייקח הוא נוכל אלא אם כן זאת בעיה מוגדרת מראש שיודעים מראש, אם זה תלוי בי הפתרון אני יכול להגיד לך כמה זמן זה ייקח תגיד לי להחליף מנורה כמה זמן ייקח ... לך הם לא יודעים ומסבירים את ההסבר שלך והם ממשיכים בטיפולים. אליעד: אתה צודק זה גם נכון גם זה נכון. ש: דרך האמת להוציא איזה. אליעד: הכל נכון בקיצור מה שבאתי להגיד שאותו בן אדם צריך להתאמץ ללכת לבדוק המחשבה שיש לו ...
NLP, נלפ, מה זה NLP? בעד NLP, נגד NLP, נלפ טוב, נלפ רע, בעד ונגד טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול CBT, לימודי NLP, מהו NLP? הסוד, קורס NLP master, ללמוד NLP, נלפ מאסטר, ביקורת NLP, nlp חוות דעת, nlp טכניקה, חלק 1
NLP, נלפ, מה זה NLP? בעד NLP, נגד NLP, נלפ טוב, נלפ רע, בעד ונגד טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול CBT, לימודי NLP, מהו NLP? הסוד, קורס NLP master, ללמוד NLP, נלפ מאסטר, ביקורת NLP, nlp חוות דעת, nlp טכניקה, חלק 1
... נלפ, מה זה NLP? בעד NLP, נגד NLP, נלפ טוב, נלפ רע, בעד ונגד טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול CBT, לימודי NLP, מהו NLP? הסוד, קורס NLP master, ללמוד NLP, נלפ מאסטר, ביקורת NLP, nlp חוות דעת, nlp טכניקה, חלק 1 מה זה NLP ולמה אליעד כהן מתנגד להגדרתו כשיטה ברורה? בשיחה, אליעד כהן מתייחס לנושא של טיפול בשיטת NLP ומציג דיון רחב לגבי היתרונות והחסרונות שלה. השאלה המרכזית שעולה היא האם טיפול ב - NLP באמת יכול לעזור, ומדוע קשה לקבוע בצורה חד - משמעית אם השיטה הזו יעילה או לא. אליעד כהן מסביר שהבעיה הראשונה ב - NLP ... הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה ברורה: כאשר אדם הולך לפסיכולוג, הוא יודע פחות או יותר למה לצפות, ואם הפסיכולוג עובד בשיטת CBT, אז יש מתודה ברורה ומוכרת שמתארת את הטיפול. כאשר אדם הולך ללמוד מדיטציית ויפאסנה, הוא יודע פחות או יותר מה יעשה שם - יישב, ינשום ויתרגל התבוננות פנימית. לעומת זאת, כאשר מישהו הולך לטיפול NLP, אין לו מושג ברור מה בדיוק יקרה בפועל בטיפול. יכול להיות שיהיו שם טכניקות ודברים שונים לחלוטין בין מטפלים שונים, אף שכולם משתמשים באותו שם, NLP. האם NLP חידשה משהו או שהיא רק מותג שיווקי? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא שה - NLP איננה שיטה ... שהיא בהכרח הכי טובה או שאין דרכים אחרות טובות יותר. האם כדאי בכלל לנסות NLP או שעדיף לא לעשות כלום? בשלב מסוים, אליעד מציג את השאלה האם בכלל כדאי לנסות שיטות טיפול , במיוחד אם לא ברור אם הן יעילות. הוא מספר סיפור של רבי נחמן על אדם שחלה במדבר ללא תרופות והחל להכות את עצמו עם מקל כדי להרגיש שעשה ... עם זאת, הוא מבהיר שעדיין צריך לשקול היטב אם השיטה מזיקה יותר ממה שהיא מועילה, ולכן אם לא בטוחים במה בדיוק מדובר, עדיף קודם כל להבין היטב לפני שמחליטים לנסות טיפול. האם NLP הוא רעיון טוב או רע? אליעד מדגיש ש - NLP איננה בהכרח טובה או רעה. השיטה יכולה לעזור לחלק מהאנשים, ויכולה להיות חסרת תועלת ... אפשר להסיק ששיטה עוזרת לכולם רק כי היא עזרה לאדם אחד או לכמה אנשים. NLP איננה שיטה אחת ברורה ומוגדרת היטב, ולכן אמירה כמו NLP עוזרת היא כללית מדי. אם בוחרים בטיפול NLP, יש לבדוק היטב לאיזה מטפל הולכים ומה בדיוק הטיפול כולל. קיימות שיטות שונות שלכל אחת מתודה ברורה יותר או פחות, וחשוב להשוות ולבדוק אותן היטב לפני שמחליטים לנסות. אליעד כהן מבהיר ... כלליות שמטעות אנשים לחשוב שיש כאן מתודולוגיה ברורה וחד משמעית. לדעתו, הדרך הנכונה להתייחס לשיטה כזו היא להגדיר בצורה מדויקת מאוד לאן הולכים, מה עושים שם, ומה הטיפול כולל בפועל. האם שיטות טיפול כלליות יכולות להתאים לכל מצב? האם מתודולוגיה מוגדרת היא תנאי להצלחת הטיפול? כיצד להשוות בין סוגי טיפולים שונים לפני שמקבלים החלטה? האם בהכרח טיפול עוזר פירושו שהוא גם נכון? מדוע כל שיטה יכולה להימצא מועילה לאדם מסוים ולא לעזור לאדם אחר? האם הטיפול ב - NLP טוב או לא טוב? בשיחה עלה דיון סביב השאלה האם טיפול בשיטת NLP יכול להיות מועיל או מזיק. אחת הדוברים ציינה מקרה בו חברה שלה ניסתה כל מיני טיפולים, כולל טיפול תרופתי עם כדורים פסיכיאטריים שגרמו לה לתופעות לוואי גבוהות, ואילו ה - NLP הצליח יותר לעזור לה. יחד עם זאת, הודגש מיד שיש גם אנשים שהלכו לטיפול NLP וזה לא עזר להם כלל, בדיוק כפי שיש אנשים שהלכו לכל מיני טיפולים אחרים, ואפילו למכשפים או לרבנים, וטענו שעזר להם. לא ניתן להסיק על סמך סיפור אחד בלבד ש - NLP בהכרח מתאים לכולם או שזוהי שיטה טובה יותר מכל השיטות האחרות. מדוע לא ניתן לקבוע חד משמעית ש - NLP היא שיטה טובה? התשובה קשורה לכך שייתכן שמישהו הלך לטיפול כלשהו - יהיה זה NLP או כל דבר אחר - וזה עזר לו, אך לא בהכרח יעזור גם לאחרים. בכל שיטה יש מישהו שטוען שהיא עזרה לו. יש אנשים שהולכים ... קוראים תהילים, מטילים קמעות וכדומה, וחווים שיפור. לכן עצם העובדה שמשהו עזר למישהו, אינה הוכחה חד משמעית שהשיטה עצמה טובה או יעילה באופן גורף. האם בכלל עדיף לא לטפל או לנסות כל דרך אפשרית? הועלתה אפשרות כי אולי עדיף לא לעשות כלום מאשר לנסות טיפול שאיננו בטוחים ביעילותו. סופר סיפור על אדם במדבר שהיה חולה ואין לו תרופות, והתחיל להרביץ לעצמו במקל כדי לא להרגיש חסר אונים לחלוטין. ... מה בדיוק כלול בשיטה או מהם הכללים המבדילים אותה מאחרות, קשה להתייחס אליה כאל שיטה סגורה או לעמוד מאחורי אמירה כמו NLP עוזרת או NLP לא עוזרת. לדוגמה, יש שיטות טיפול אחרות (CBT למשל) שגם הן אולי לא המציאו רעיונות חדשים לחלוטין, אך עדיין יש בהן מסגרת עבודה די ברורה, כך שניתן להגיד מה יעשה מטפל בשיטה הזו ומה אמורים לחוות בתהליך. האם יש צורך לחקור לעומק את השיטה לפני שממליצים עליה? מתוך השיחה עולה כי אם רוצים להמליץ למישהו לנסות NLP, ראוי להסביר לו היטב לאיזה מטפל הוא הולך ומה בדיוק הטיפול שהוא עומד לקבל. אמירה כללית כמו NLP יכול לעזור היא בעייתית מכיוון שאין בה פירוט מה בדיוק יעשה המטפל, ומהם השלבים של השיטה. האם עצם ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה מחלישה, איך לשכנע אנשים?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: טיפולים, איך נוצר העולם? האם הכל אפשרי? האם יש אמת מוחלטת? למה יש רע וסבל בעולם? איך להנות בחיים? האם יש בחירה חופשית? האם יש משמעות לחיים? מה המשמעות של החיים? אולי אנחנו במטריקס? האם יש או אין אלוהים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות מאושר? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מי ברא את אלוהים? בשביל מה לחיות? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם לדומם יש תודעה? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להיות הכי חכם בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? למה העולם קיים? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: טיפולים, איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשפר את הזיכרון? איך לא להישחק בעבודה? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לנהל את הזמן? איך לשתול מחשבות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לעשות יותר כסף? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיות מאושר ושמח? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשנות תכונות אופי? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להאמין בעצמך? איך לחנך ילדים? איך להצליח בזוגיות? איך להעריך את עצמך? איך למצוא זוגיות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפרש חלומות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? דיכאון? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להשיג איזון נפשי? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אכזבות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לילדים נוער והורים, אימון אישי לדיאטה, מאמן אישי להרזייה בתחום טיפולים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3750 שניות - עכשיו 16_06_2025 השעה 05:23:44 - wesi1