אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה טיפול ✔רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
13:49רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה מחלישה, איך לשכנע אנשים?
מה המשמעות של השאלה "למה"? כיצד היא משפיעה על דעות ומעמדות?

האם יש משמעות לשאלה "למה" כאשר מישהו מביע דעה? לרוב, כאשר מישהו מביע דעה או עמדת חיים, השאלה "למה אתה חושב כך?" עולה באופן טבעי, אולם עצם השאלה עלולה לשדר למישהו שהדבר שאמר אינו ברור או נכון באופן מוחלט, ולכן הוא צריך להסביר את עצמו. לדוגמה, אם אדם אומר "השעה 19:00", ושואלים אותו "למה אתה אומר שזה 19:00?", מיידית מתעוררת תחושת ספק, כי השאלה מרמזת על כך שההנחה של הדובר אינה ברורה מאליה. זו אינה שאלה שמופיעה בהצהרות עובדתיות שהן כה בסיסיות וברורות כמו "הכדור הארץ עגול" או "יש שמש בחוץ", בהן אף אחד לא שואל "למה".

כיצד השאלה "למה" יכולה להחליש או לחזק דעה?

יש רעיונות שמבוססים על עובדות פשוטות ואינם דורשים נימוק, כמו "יש שולחן כאן". לעומת זאת, טענה כמו "השולחן הזה יפה" מצריכה נימוק, כמו "כי הצבע שלו מוצא חן בעיני". ברגע ששואלים אדם מדוע הוא טוען טענה מסוימת, הדבר עלול להחליש את עמדתו אם הוא לא יכול להציג נימוק משכנע או אם הנימוק עצמו מתערער. לדוגמה, אם שואלים מישהו "למה אתה חושב שזה יקר?", הוא עשוי להתחיל לחשוב על הסיבות שהביאו אותו למסקנה הזו, וזה עשוי להחליש את עמדתו אם יגלה שלא היו לו נימוקים חזקים.

מצד שני, כאשר אדם נשאל "למה?" ומסביר את עמדתו, הוא עשוי לחזק את הדעה שהוא מביע. הסיבה לכך היא שהנכונות להעניק נימוק מבהירה שהוא לא רק מרגיש את דבריו, אלא גם מסוגל להעמיק בהם ולהתבונן בהם בצורה ברורה. כך, במקרים מסוימים, השאלה "למה?" עשויה להוביל את האדם להבנה ברורה יותר של עמדתו, או אפילו לחיזוק של הביטחון שלו בה.

כיצד לשאול "למה" באופן אסטרטגי?

החלטה האם לשאול "למה" תלויה במטרה שלך בשיחה. אם אתה מעוניין להחליש את הדעה של הצד השני, שימוש בשאלת "למה?" עשוי להוביל אותו להטיל ספק בעצמו, במיוחד אם אתה יודע שהנימוקים שלו חלשים. עם זאת, לפעמים שאלת "למה?" עשויה לגרום לאדם להתחפר בעמדתו ולחפש טיעונים חדשים שיתמכו בה. במקרים כאלה, עדיף אולי להימנע משאלת "למה?" ולהתמקד בהסברת היתרונות של עמדתך, במקום להעמיק בסיבות שמובילות אותו לעמדה שהוא תופס.

מה קורה כאשר שואלים "למה" שוב ושוב?

אם שואלים "למה" שוב ושוב כל טענה, בסופו של דבר תגיעו למצב שבו האדם כבר לא יודע להציע נימוק ברור יותר. לדוגמה, אם אדם אומר "יש שמש בחוץ" ושואלים אותו "למה אתה אומר שיש שמש בחוץ?", הוא עשוי להשיב "כי אני רואה אותה". אם נשאל אותו שוב, הוא יוכל לומר שזו האמת שהוא חווה, אך אם נמשיך לשאול אותו "למה אתה רואה את השמש?" הוא יגיע לנקודה שבה לא יוכל להציע סיבה ברורה או הגיונית, והטענה עלולה להתפרק.

לסיכום, איך לשאול את השאלה "למה" כדי לשנות דעות?

שאלת "למה?" היא כלי חזק להחלשת טענות, אך יש להשתמש בה בצורה זהירה ומחושבת. עליך להעריך את המצב, להכיר את הנימוקים של הצד השני ולבחור האם זה יעזור לו להטיל ספק בטענתו או שיחזק אותה. לפעמים, אם אנחנו מעוניינים לשנות דעה, מוטב להציג טיעונים חדשים וחזקים שמבוססים על נימוקים טובים, במקום להטיל ספק במעמדו של הצד השני בצורה ישירה. כל שיחה היא הזדמנות ליישם את הכלים הללו ולהתאים את השאלות בהתאם לסיטואציה.
האם יש משמעות לשאלה 'למה' כאשר מישהו מביע דעה?

כאשר מישהו מביע דעה כמו "אני לא רוצה לעשות שיעורים" או "אני רוצה כך ולא אחרת", עולה לפעמים הרצון לשאול אותו "למה אתה רוצה את זה?". עצם השאלה "למה" עשויה לשדר לו שהדבר שאמר אינו ודאי או מובן מאליו, אלא דורש נימוק. דוגמה לכך היא אדם שאומר "עכשיו השעה 19:00", ואם נשאל אותו "למה אתה אומר שזה 19:00?", ניצור הרגשה שמה שהוא אומר לא בהכרח נכון, כי אחרת לא היינו שואלים. כך גם במקרים שבהם אדם אומר "כדור הארץ עגול" או "יש עכשיו שמש בחוץ" - לרוב לא שואלים "למה" כי זה נתפס כברור מאליו.

מדוע שאלת 'למה' עשויה להחליש דעה?

יש רעיונות שהם "נכונים מצד עצמם", כמו הטענה שיש כאן שולחן. זוהי עובדה שחושינו מכירים בה מיד, ללא צורך בנימוק. לעומת זאת, טענה כמו "השולחן הזה יפה" תלויה בנימוקים, למשל "כי הצבע שלו מוצא חן בעיני" או "כי הצורה שלו נראית לי אסתטית". כאשר דעה זקוקה לנימוקים, הדבר יכול להחליש אותה, שכן אם הנימוק יתערער או לא ישכנע, גם הדעה עצמה תתערער.

לכן, כשאדם אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים" ואנחנו שואלים "למה אתה אומר את זה?", אנחנו עלולים לגרום לו להרגיש שפחות בטוח בדבריו - זאת משום שהוא צריך להסביר אותם ולהוכיח אותם לנו או לעצמו. בדיוק כמו בדוגמה "עכשיו 19:00" - עצם השאלה "למה אתה אומר שזה 19:00?" רומזת שזה לא מובן מאליו, ואולי יש סיבה נסתרת או מוטעית.

מה קורה אם ממשיכים לשאול 'למה' עוד ועוד?

אם לוקחים כל טענה בעולם (למשל "יש שמש בחוץ") ושואלים עליה "למה" שוב ושוב, בכל שלב מתקבלת תשובה שניתן לחקור גם אותה בשאלה "למה". אחרי מספיק פעמים, בסוף מגיעים למצב של "אין לי סיבה" או "לא יודע", כי לכל נימוק אפשר לשאול "ולמה הנימוק הזה נכון?". באופן לוגי, כל טענה מתפרקת אם חוזרים בלי הרף על שאלת "למה".

האם השאלה 'למה' יכולה גם לחזק את הדעה?

מהיבט אחר, לפעמים דווקא עצם הצורך לנמק ולחפש סיבה מחזק את הדעה. כשאדם נשאל "למה אתה חושב שזה יקר?" ומתחיל לפרט טיעונים שונים, הוא עשוי דווקא להגיע להבנה ברורה יותר של עמדתו ולהרגיש שהיא מוצדקת יותר. הנכונות לתת נימוקים ולהסביר עשויה לחזק את הביטחון בדעה, כיוון שלא מדובר רק בתחושה מעורפלת אלא במשהו מגובה בסיבות.

בנוסף, ייתכן שבמהלך מתן ההסברים יעלה האדם טיעון חזק כלשהו שדווקא מבהיר לעצמו (ולזולתו) עד כמה עמדתו מבוססת. לכן, השאלה "למה?" לא תמיד מחלישה - היא עשויה להוביל לחיפוש פנימי, ליותר הבנה ולחיזוק הדעה.

כיצד לבחור אם לשאול 'למה' או לא?

לעיתים, אם המטרה היא להחליש את עמדת האדם האחר, אפשר לשאול "למה אתה חושב ככה?" שוב ושוב, מתוך כוונה לפרק את הדעה שלו בהדרגה. אם יודעים מראש שהנימוקים שלו לא חזקים ושנוכל להפריך אותם, שאלת "למה" תחזור ותערער את הטענה.

עם זאת, במצבים אחרים, שאלות "למה" דווקא גורמות לאדם להתחפר יותר בדעה שלו, כיוון שהן מדרבנות אותו לחפש סיבות ולחזק את עמדתו. במצב כזה, ייתכן שעדיף להתמקד בלהסביר לו "למה כדאי לעשות משהו אחר" או "למה כדאי לשקול כיוון שונה", במקום לבקש ממנו שוב ושוב לנמק את עמדתו.

לדוגמה, כשילד אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים", אפשרות אחת היא לשאול "למה אתה לא רוצה?", אך לעיתים שאלה זו תגרום לו לעמוד יותר על שלו. אפשרות אחרת היא להציג לו את התועלת שבשיעורים - כלומר, לחזק את הצד שלנו במקום להחליש את הצד שלו.

בסופו של דבר, כל מקרה לגופו. אם אנחנו מאמינים ששאלת "למה" תוביל את האדם להחליש בעצמו את טענתו (כי אין לו נימוקים משכנעים), נשתמש בשיטה זו. אם נראה שזה גורם לו רק להתחזק בדעתו, נעדיף גישה אחרת.

חשוב לזכור שגם לגבי הדעות שלנו, אפשר ליישם את הכלל: אם יש דעה שמציקה לנו, כדאי לשאול "למה אני חושב אותה?" ולברר האם באמת יש נימוק מוצק או שמדובר בהרגל מחשבתי שאפשר להטיל בו ספק.
שלום לכולם הפעם אני רוצה להתייחס לנושא הבא והוא לבקש מבן אדם אחר נימוק וסיבה לדעה שלו, האם בעצם זה מחליש את הדעה שלו או מחזק את הדעה שלו לדוגמה ילד אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים" אתה מבקש ממישהו משהו הוא אומר לך "לא רוצה, כן רוצה, אני רוצה אחרת" עכשיו זאת הדעה של הבן אדם השני, עכשיו אפשרות לשאול אותו "למה אתה לא רוצה למה את מתנגד, למה אתה רוצה ככה מה הסיבה, מה מניע אותך להגיד את זה" זאת אפשרות אחת.

אפשרות שניה זה לא לשאול והשאלה היא בעצם כאשר שואלים מישהו "למה אתה רוצה את זה" או "למה אתה אומר ככה" או "למה אתה חושב ככה" האם השאלה הזאת ששואלים את הבן אדם השני "למה אתה רוצה, למה אתה חושב אחרת" היא בעצם מחזקת את הדעה שלו או מחלישה את הדעה שלו או לא מחלישה ולא מחזקת. אז בגדול יש כמה דרכים להסתכל על זה אז זה עובד ככה, מהיבט מסוים אפשר לומר שכאשר שואלים מישהו "למה אתה רוצה, למה אתה אומר, למה אתה חושב" זה מחליש את הדעה שלו ברגע שבן אדם נוקט איזו עמדה "צריך לעשות ככה וככה", "למה אתה אומר את זה, תגיד לי למה אתה חושב ככה?" אוטומטית ברגע ששואלים מישהו "למה" החלשנו את הדבר.

מה זאת אומרת החלשנו את הדבר? אני אתן לכם דוגמה נגיד נשאל מישהו "תגיד לי מה השעה עכשיו?" הוא יסתכל בשעון אומר לנו "עכשיו 19:00", "למה אתה אומר שעכשיו 19:00?" אוטומטית מרגע שהמוח של הבן אדם שומע את המילה "למה" זה כמו להגיד לו מה שאתה אומר זה לא בטוח נכון כי דבר שהוא בטוח נכון לא שואלים למה. שימו לב דבר שהוא בטוח נכון לא שואלים למה, תבדקו ביומיום יש דברים כדור הארץ עגול אוקי כולם מסכימים, "אתה יודע יש עכשיו שמש בחוץ" כולם מסכימים "למה" זה בעצם להגיד במילים אחרות מה שאתה אומר זה לא בטוח נכון זה אולי נכון ואולי לא נכון.

יש רעיונות שהם נכונים כאילו מצד עצמם זה פשוט נכון פשוט ככה זה, לעומת זאת יש רעיונות שהם נכונים לא כי הם פשוט נכונים הם נכונים בגלל סיבות מסוימות שמובילות אותנו לחשוב שהם נכונים. איזה רעיון יותר חזק רעיון שהוא פשוט נכון לדוגמה "יש פה שולחן" זה פשוט נכון או רעיון שאומר "יש פה שולחן יפה", מה יותר חזק זה שזה שולחן או זה שזה יפה? זה שזה שולחן כי זה שזה שולחן זאת עובדה, למה כי זה מה שהחושים אומרים זה שזה יפה "למה אתה אומר שזה יפה? כי סיפור שלם". אוקי זאת אומרת יש רעיון שהוא נכון מצד עצמו ויש רעיון הוא באופן יחסי כאילו נכון מצד עצמו ויש רעיון שהוא נכון מצד סיבות.

עכשיו ברגע שאומרים למישהו "למה אתה אומר ככה למה אתה חושב ככה, למה זאת דעתך למה אתה אומר שזה יקר, למה אתה אומר שאתה לא רוצה למה אתה אומר שאתה כן רוצה" זה בעצם במילים אחרות להגיד לו "מה שאתה אומר זה לא בטוח חייב להיות ככה זה דורש נימוק". זה כמו לדוגמה נגיד בן אדם דתי נגיד ששואל "מי ברא את העולם?" אז מה הוא מניח? הוא מניח שהיה זמן מסוים שהעולם לא היה קיים ואז העולם פתאום נהיה קיים אז הוא שואל "מי ברא את העולם?" כאילו שהיה זמן שהעולם לא היה קיים אבל אם העולם כל הזמן היה קיים, נניח שלסבתא היו גלגלים ולא משנה עכשיו אם זה נכון או לא אבל לו יצויר שברמה הלוגית העולם תמיד היה קיים אז ממילא לא שייך לשאול כאילו מי ברא אותו, מה זה "מי ברא אותו" הוא תמיד היה פה זה כמו מי "ברא את אלוהים?" הוא תמיד היה קיים לא צריך לברוא אותו, מי ברא את העולם הוא תמיד היה קיים אבל זה נושא.

בכל מקרה מה שאני מנסה לומר שלשאול על משהו "למה" זה בעצם להגיד הוא לא חייב להיות ככה, קודם כל יש היבט מסוים שאומר ברמה הלוגית כשאתה שואל מישהו "למה זה ככה למה אתה אומר שזה ככה" בעצם אוטומטית שידרת לו לתת מודע שמה שהוא אומר זה לא ברור מאליו מה שהוא אומר זה לא חייב להיות ככה זה גם יכול להיות אחרת, זה היבט ראשון. יחד עם זאת אז לכאורה מה אנחנו מבינים מישהו נוקט עמדה ואתה רוצה להחליש את העמדה שלו תשאל אותו "למה אתה אומר את זה, מה הסיבה למה אתה אומר את זה?". עכשיו שימו לב למשהו מעניין אם אנחנו ניקח טענה כל טענה בעולם ונשאל עליה למה זה ככה תבוא איזו תשובה כזו או אחרת.

עכשיו אם אנחנו ניקח כל טענה בעולם ונשאל למה זה ככה וכל תשובה שתתקבל לשאלה "למה זה ככה" אנחנו ניקח את התשובה עצמה ונשאל "מי אמר שזה ככה, למה אתה אומר שזה ככה", דוגמה "למה אתה אומר שזה?", "כי ככה וככה", "רגע ולמה אתה אומר ככה?", "כי ככה וככה", "ולמה אתה אומר שככה וככה?" אם אנחנו את התשובה שמקבלים מהשאלה למה ונשאל עליה עצמה "למה אתה אומר שזה ככה אולי זה לא ככה, מי אמר שזה ככה אולי זה לא ככה למה אתה אומר שזה ככה, מה הסיבה?", אם נעשה את זה עוד פעם ועוד פעם עד "הסוף" איפה זה יגמר? זה יגמר בסוף שהבן אדם יגיד "לא יודע אין לי תשובה אין לי סיבה" לא משנה איזו טענה ניקח כל טענה בכל נושא בעולם.

בן אדם אומר "יש שמש בחוץ", "למה אתה אומר שיש שמש בחוץ?", "הנה תסתכל יש שמש בחוץ", "למה אתה אומר שאם אני אסתכל אני אראה שמש בחוץ?", "מה זאת אומרת אתה לא רואה שמש בחוץ?", "למה אתה חושב שאני רואה שמש בחוץ?", "תקשיב אני רואה שמש בחוץ", "למה אתה אומר שאתה רואה שמש בחוץ?", "זה מה שהחושים שלי אומרים לי", "למה אתה אומר שזה מה שהחושים שלך אומרים לך?", "זה מה שאני מבין", "למה זה מה שאתה מבין?" הלאה והלאה בהנחה כמובן שהבן אדם השני אפשר לשוחח איתו, יש בן אדם שלא יבין את השאלה למה והוא יגיד שאתה משוגע אבל ברמה הלוגית כל טענה בעולם אם נשאל עליה למה ולמה, מי אמר שזה ככה למה אתה חושב את זה וכל תשובה שתתקבל לשאלה הזאת נמשיך בסוף כל טענה תתפרק.

לא תוכל להישאר שום טענה קיימת כי בסופו של דבר אין שום אחיזה לשום דבר הדבר המוחלט היחיד הוא כלום וזה נושא אחר שהוסבר במקומות אחרים. ולכן ברמה העקרונית כל טענה בעולם אם רוצים להחליש אותה תשאל "למה זה ככה?" והוא יגיד לך "כי ככה", "ולמה אתה אומר שזה ככה ולמה אתה חושב שזה ככה?", "כי ככה", "ולמה אתה חושב שזה ככה" וכן הלאה וכן הלאה. יחד עם זאת צריך לשים לב שלא תמיד מהרבה מאוד סיבות לא תמיד אפשרי על כל תשובה שהבן אדם נותן לשאול למה לא תמיד אפשרי, יש דברים מסוימים שכאילו הם אקסיומות שמסכימים איתם מסכימים עליהם לפעמים לא תמיד יש זמן לשאול למה, לפעמים לא תמיד הבן אדם השני מוכן לשתף פעולה עם השאלה למה.

ולכן צריך לשים לב עכשיו לדבר ההפוך, מה יותר חזק איזה משפט שאומר "שדבר מסוים זה נכון" או "דבר מסוים זה נכון כי..."? אז שימו לב מהיבט מסוים כמו שאמרתי קודם להגיד על דבר מסוים שהוא נכון רעיון מסוים הוא נכון כי משהו מסוים כי יש סיבה לכך זה בעצם אומר שהטענה שלך היא לא כל כך חזקה כי אתה צריך לנמק אותה אם זה היה בטוח נכון למה אתה צריך להביא לנימוקים, דברים שהם בטוח נכונים לא צריך לנמק אותם. אוקי דבר שהוא לא בטוח נכון אתה צריך להביא לו נימוק מצד שני אבל אפשר להסתכל על זה גם אחרת, מה יותר נכון דבר שיש לו נימוק או דבר שאין לו נימוק? דבר שיש לו נימוק זה לא סתם נכון זה נכון בגלל סיבה, הסיבה היא נכונה כי היה נכונה כאילו אוקי כי על הסיבה אנחנו אומרים שהיא פשוט נכונה אבל בגדול אפשר לראות את זה גם הפוך אפשר לראות את זה שדווקא דבר עם סיבה הוא יותר חזק מדבר בלי סיבה.

ולכן כשמישהו טוען איזו טענה ואומרים לו "למה אתה אומר שזה ככה?" מהיבט מסוים זה גם גורם לו לחזק כשהוא התחיל לחשוב למה הוא אומר שזה ככה זה גם יכול לחזק אצלו את המחשבה "כן למה? כי ככה וככה ועכשיו אני עוד יותר חושב את מה שאמרתי קודם כי אפילו גם נימקתי למה אני חושב את זה". ולכן בסיכומו של דבר כאשר מישהו טוען טענה ורוצים להחליש את הטענה שלו וצריך לשים לב שלפעמים אפשר לשאול אותו "למה אתה חושב?", צריך פשוט לעשות איזו השערה מראש או לחשוב על זה מראש או לחשוב על זה מראש, אפשרות אחת שאנחנו נשאל אותו למה אתה חושב שזה ככה ואז הוא יגיד "אתה צודק נכון, תראה זה לא בהכרח ככה" או שכאשר הוא יתחיל לחשוב עם עצמו למה זה ככה אז הוא פתאום יראה "כן כי ככה וככה", "רגע אבל זה בכלל לא הכרחי אז מי אמר כאילו למה אתה אומר שזה ככה?", "כי הוא אמר ככה", "אבל מי אמר שהוא אמר ככה אולי לא שמעת אותו נכון".

זאת אומרת לפעמים הרבה מאוד פעמים ברגע ששואלים מישהו "למה אתה אומר ככה למה אתה חושב ככה, למה אתה רוצה ככה?" הרבה פעמים הדבר הזה מוביל אותו להחלשה של הטענה שהוא אמר קודם, בפרט אם אנחנו יודעים מראש אם אנחנו יכולים לצפות מראש מה הוא הולך להגיד לנו ואנחנו יודעים מראש שמה שהוא יגיד אנחנו נוכל להגיד לו "מי אמר שזה נכון אולי זה לא נכון, תראה עוד צדדים" וכו' כל שכן אם אנחנו נוכל להמשיך לשאול אותו "ולמה" עד שנפרק את הטענה שלו. יחד עם זאת צריך לשים לב שהרבה מאוד פעמים אם אנחנו ניכנס עם מישהו ל - "למה אתה אומר שזה ככה?" דווקא יכול לגרור את התוצאה ההפוכה זה דווקא יכול לגרור שהוא עוד יותר יחשוב שהוא צודק שהוא עוד יותר יתחפר בעמדה שלו.

ולכן במקרים כאלה לדוגמה יש הרבה פעמים שמישהו טוען טענה אל תשאל אותו למה הוא חושב ככה במקום לשאול אותו למה אתה חושב ככה בא תסביר לו תנסה לשכנע אותו יותר טוב למה הוא צריך לעשות אחרת אל תנסה להחליש את הדעה שלו, הרי כשמישהו טוען טענה ואנחנו רוצים לשנות את הדעה שלו לצד השני אפשרות אחת זה בוא נחליש את הדעה שלו אפשרות שניה זה בוא נחזק את הדעה שלנו, עכשיו בוא נחזק את הדעה שלנו זה בא נסביר לו למה הוא צריך לעשות את מה שאנחנו רוצים למה זה טוב שהוא יעשה את מה שאנחנו רוצים, בוא נחליש את העמדה שלו זה בא נשאל אותו "למה אתה אומר שזה ככה מי אמר אולי זה לא ככה?". שימו לב הוא טען טענה אפשרות אחת זה להגיד לו "למה אתה אומר שזה ככה אולי לא?" אפשרות שניה להגיד לו בא נגיד לו למה כן לעשות את מה שאנחנו רוצים.

אז לפעמים כשמישהו טוען טענה הכי טוב זה להגיד לו "למה אתה בכלל אומר ככה מי אמר ומי אמר לך שזה נכון, כאילו למה אתה לא רואה שצריך לעשות הפוך?" ולפעמים זה דווקא יעזור כי זה יחליש את הטענה שלו אבל לפעמים צריך לשים לב שלא יהיה מצב שאם אנחנו נתחיל לשאול אותו למה הוא עוד יותר יתחפר בדעות שלו בתלונות שלו, בהאשמות שלו במה שזה לא יהיה ואז מה שצריך לעשות זה במקום להתעסק בלמה אתה חושב ככה בוא נתעסק בלמה כדאי לך לעשות אחרת כאילו זה לא משנה אם אתה צודק או לא אבל בוא נתמקד בלמה כדאי לך אחרת או למה כדאי לך גם אחרת. בסיכומו של דבר ברמה הלוגית כשאומרים על משפט מסוים כשלוקחים רעיון מסוים ואומרים "הרעיון הזה נכון כי..." מהיבט מסוים המשפט הזה יותר חזק, למה המשפט הזה יותר חזק? כי הוא נכון כי... אבל מהיבט אחר הרעיון הזה יותר חלש כי הוא נכון רק כי... אם לא היה "כי" גם הוא לא היה נכון.

נגיד שאני אומר יש לי טענה שהיא נכונה ויש לי אלף הוכחות שהיא נכונה מהיבט מסוים זה אומר שהיא מאוד חזקה יש אלף הוכחות שהיא נכונה, מהיבט אחר זה אומר תראה הדבר לכשעצמו הוא כל כך לא נכון שאתה צריך אלף טענות כדי להוכיח שהוא נכון אם הוא נכון למה אתה צריך אלף טענות להוכיח שהוא נכון. דברים שהם ברורים מאליהם הם לא צריכים הוכחות תשימו לב גם מורה שמלמד ילד יש דברים שהוא מסביר לו "אל תעשה את זה כי ככה וככה, אל זה וזה כי ככה וככה" אבל יש דברים שמורה שמסביר לילד הוא לא אומר לו "אל תעשה כי..." יש דברים שהילד בעצמו מבין לא לעשות, נגיד ילד לדוגמה לא רוצה שיכאב לו אתה אומר לילד "אל תעשה ככה כדי שלא יכאב לך" אבל הילד מעצמו מבין שהוא לא רוצה שיכאב לו, יש מישהו שפעם היה צריך להסביר לילד "אתה לא רוצה שיכאב לך כי אם יכאב לך אז..." לא, הילד יודע שהוא לא רוצה שיכאב לו לא צריך להסביר לו את זה.

לדוגמה אתה יכול להסביר לילד "אתה יודע למה שנמצא פה קוראים עץ" אבל אתה לא צריך להסביר לילד שיש פה משהו כי זה שיש פה משהו זה הוא יודע, זאת אומרת זה שיש פה משהו הוא ידע זה שקוראים לזה עץ הוא לא ידע אתה צריך להסביר לו שקוראים לזה עץ. אוקי זאת אומרת גם בעולם שלנו יש דברים שהם כאילו ברורים מאליהם שהם לא צריכים נימוק ויש דברים שצריכים נימוק ולזכור דבר שצריך נימוק כשלוקחים טענה ואומרים "זה נכון כי..." מהיבט מסוים זה מחליש את הטענה כי זה נכון כי... ואם לא ה - "כי" אז גם זה לא נכון אם לא הסיבה גם התוצאה לא נכונה, מצד אחר זה מחזק את הטענה כי זה אומר "זה נכון כי ככה וככה ולכן צריך את זה".

בקיצור בשורה התחתונה כל מקרה לגופו ברגע שמישהו טוען טענה צריך לשאול את עצמך "האם אני חושב שאם אני אשאל אותו למה אתה חושב את זה למה אתה אומר את זה, האם זה יגרום לו עוד יותר להתחפר בדעה שלו עוד יותר לחשוב שהוא צודק או שאולי אם אני אשאל אותו למה אתה חושב את זה למה אתה אומר את זה אז זה יגרום לו פתאום לחשיבה חדשה?", "רגע למה באמת אני אומר את זה אולי זה לא חייב להיות כך אולי אני יכול לחשוב גם אחרת". אז אותו דבר כל אחד יכול ליישם גם לגבי עצמו כשיש לבן אדם איזה דעה שמציקה לו גם לגבי עצמו הוא יכול לשאול את עצמו "למה אני חושב את זה מי אמר שזה נכון?" וכפי שאמרתי לכם כל הדעות בעולם מכל סוג מכל עניין כולל מה שאני אומר עכשיו אבל זה לא סותר שזה יהיה את מה שאני אומר עכשיו הוא גם נכון, כל הדעות בעולם אם שואלים למה מספיק פעמים כל הדעות בעולם נעלמות. אז שלא יעבדו עליכם.
לעשות משהו חזקים יקר ללקוח אסתטיקה להימנע משאלות אסטרטגיה להעניק לזכור דברים חיים סיבות לפרט איך המוח איך המוח משתכנע איך לגרום לאנשים איך לטפל איך לטפל בהתנגדויות איך לטפל בהתנגדות איך לשכנע איך לשכנע אנשים איך לשנות עמדות אתה חושב כך הטלת ספק המוח המוח משתכנע התנגדות חוסר ודאות חוסר וודאות טיפול טיפולים כיצד לשכנע אנשים לבקש לבקש נימוק לגרום לאנשים להטיל להטיל ספק לחפש לחפש סיבה לטפל לטפל בהתנגדויות לטפל בהתנגדות למה אתה חושב כך לשכנע לשכנע אנשים לשנות לשנות עמדות מה אתה חושב מוח מטופל מטופלים מטפל נימוק נימוקים סיבה סיבה מחזקת סיבה מחלישה סיבות ספק ספקות ספקנות רטוריקה שכנוע
טיפול / לטפל - הכל כולל הכל על טיפול / לטפל - רשימת כל הנושאים
טיפול לטפל - הכל כולל הכל על טיפול לטפל - רשימת כל הנושאים טיפול לטפל טיפול cbt טיפול nlp טיפול ocd טיפול אחרי בגידה טיפול אישי טיפול ב nlp טיפול ב ocd טיפול ב או סי די טיפול ב אוסידי טיפול בpdd טיפול בא מיניות טיפול באו סי די טיפול באובדנות טיפול באובססיה טיפול באובססיה זוגית טיפול באובססיות טיפול באוטיזם טיפול באונס טיפול באיומי התאבדות טיפול באישיות פרפקציוניסטית טיפול באלימות טיפול באלימות בבית הספר טיפול באמיניות טיפול באנורקסיה טיפול באנורקסיה קשה טיפול באנורקסית טיפול באנשים
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
... טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי מה ההבדל בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי? אליעד כהן מציג בהרצאה זו שלושה סוגים של טיפול מרכזיים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, וטיפול משולב הנקרא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הוא מסביר כי טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי צורת החשיבה של האדם, מתוך ההנחה שאם ישנה את ... מעישון ינסה להבין לעומק מדוע הוא מעשן, מה העישון נותן לו, ואם יצליח לשכנע את עצמו בצורה עמוקה שהעישון אינו מועיל לו, הוא פשוט יפסיק לעשן מעצמו. לעומת זאת, טיפול התנהגותי עובד דרך שינוי ישיר של הרגלים. לפי גישה זו, אם אדם יתחיל ... ההרגל תשתנה בהדרגה. לדוגמה, מעשן שיפסיק לעשן באופן יזום ויתמודד עם הקושי שבכך, יתחיל לפתח מחשבות חדשות ותובנות חדשות, וכך תשתנה גם תפיסתו לגבי העישון עצמו. מהו טיפול CBT ואיך הוא משלב את שתי השיטות? טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) משלב את שתי השיטות: הוא כולל גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך כדי השינוי. כך, בטיפול לגמילה מעישון, המטופל מתבקש להפסיק לעשן, אך במקביל עליו לעקוב אחרי המחשבות והרגשות שמתעוררים ... ומה המשמעות הרגשית של הסיגריה עבורו. הגישה המשולבת היא אידיאלית כיוון שהיא מטפלת בבעיה הן ברמת החשיבה והן ברמת ההתנהגות, ומאפשרת להתמודד עם בעיות שייתכן שהמטופל לא היה מודע אליהן מראש. עם זאת, אליעד כהן מדגיש כי השינוי המהותי ביותר ... אדם שסובל מהתמכרות לסמים יכול לעבור גמילה התנהגותית בה הוא מפסיק להשתמש בסמים, אך אם החשיבה שלו לא השתנתה באופן מהותי והסיבות שהובילו אותו לשימוש בסמים לא טופלו, הוא עלול לחזור להשתמש בסמים בשלב מאוחר יותר. לפיכך, ללא שינוי מחשבתי ... לחשוב ולדבר באופן תיאורטי על הסיבות שלו לעשן, אך רק כשהוא ינסה להפסיק לעשן, הוא יגלה פחדים, רגשות ותובנות חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית. איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה? ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל: לשנות בפועל את ההרגל (למשל, להפסיק לעשן ... הוא צריך לשאול את עצמו מדוע בדיוק הוא מרגיש כך, ומה באמת חסר לו באותו רגע. זהו תהליך של חקירה עמוקה שמוביל גם לשינוי התנהגותי וגם לשינוי מחשבתי. איך לבחור את הטיפול המתאים ביותר? לסיכום, אליעד כהן מציין שאין תשובה חד משמעית מוחלטת ...
גישות טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי
גישות טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי
... טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי מדוע הטיפול הנפשי לא תמיד מצליח ומה הסיבה האמיתית לכך? כאשר טיפול נפשי אינו מצליח, אליעד כהן מסביר שאין זה נכון להאשים את המטופל כבעייתי או גרוע. ההסבר לכך פשוט: תפקיד הטיפול הוא להתאים את עצמו למטופל, אפילו אם המטופל מאתגר או קשה במיוחד. לכן, בכל מקרה של כישלון, האחריות מוטלת על הטיפול עצמו. אם שיטת הטיפול אינה מתאימה או שהגישה של המטפל אינה נכונה למטופל, הטיפול ייכשל. מה ההבדל בין טיפול שלא הצליח למרות שהיה אמור להצליח לבין טיפול שלא היה אמור להצליח מלכתחילה? אליעד כהן מבחין בין שני סוגי כישלונות בטיפול: הראשון, כאשר טיפול נכשל למרות שהיה אמור להצליח, והשני, כאשר המטופל מצפה לתוצאות מיידיות מטיפול שלא נועד לכך. הוא נותן כדוגמה אדם שרץ פעם אחת על הליכון, ואז מתלונן שהמשקל לא השתנה. הטיפול, במקרה זה הריצה, לא היה אמור להביא לתוצאות כה מהירות. לכן, לא מדובר בכישלון של הטיפול, אלא בתפיסה מוטעית של המטופל. מה עושים כשהטיפול עובד ואז מפסיק לעבוד? מצבים נפוצים הם כאשר
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה האם טיפול רגשי עדיף על טיפול שכלי? כאשר מתמודדים עם בעיות רגשיות כמו בדידות, עצב, או תחושות שליליות, אנשים רבים שואלים איזה סוג טיפול יוכל לעזור להם בצורה הטובה ביותר. אליעד כהן מסביר כי קיימות שתי גישות מרכזיות לטיפול: טיפול רגשי וטיפול שכלי (קוגניטיבי), ולכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. ההחלטה איזה טיפול מתאים תלויה בעיקר באופי הבעיה ובמטרת המטופל. מהי המשמעות של טיפול טכני והאם הוא יעיל? לעיתים, אנשים מתייחסים לפתרון ... נותן דוגמה לכך שאדם הסובל מבדידות יכול לקבל חיבוק או לשמוע מנטרה מעודדת, וייתכן שירגיש טוב יותר זמנית. אך אם הבעיה האמיתית, שהיא מחשבה בסיסית הגורמת לבדידות, לא תטופל ולא תשונה בשורשה, הבעיה תחזור בהמשך. כיצד עובד טיפול שכלי בבעיה רגשית? לפי אליעד, הבעיות הרגשיות בסופו ... או פעילות חברתית, גם אם ברור להם שזה אינו פתרון מוחלט. אנשים רבים יעדיפו פתרון שגורם להם להרגיש טוב מידית, גם אם הוא לא פותר את הבעיה באופן יסודי. מה היתרון של טיפול שכלי לפי אליעד? אליעד טוען כי היתרון המרכזי של טיפול שכלי הוא שהוא מתמודד עם מקור הבעיה, שהיא תמיד ... עם החשיבה ולשנות אותה. כל שיטה אחרת, אפילו אם היא מציגה את עצמה כרוחנית או רגשית, עובדת בסופו של דבר רק משום שהיא משפיעה על אופן החשיבה של האדם. כיצד אפשר לשלב טיפול רגשי ושכלי בצורה יעילה? אליעד מציע שאפשר לשלב טיפול רגשי ושכלי כדי להקל על המטופל. לדוגמה, לתת למטופל קודם תחושה טובה באמצעות שיטות רגשיות כדי שיהיה לו ... הוא משווה זאת לילד שמתקשה לאכול תרופה וצריך לעטוף אותה בממתק או באוכל טעים כדי לקבל אותה. באותו אופן, אפשר לעטוף את הפתרון השכלי בשיטות רגשיות נעימות כדי שהמטופל יצליח להתמודד עם החשיבה הנדרשת. כיצד בוחרים טיפול מתאים לאדם מסוים? אליעד מבהיר שאין טיפול אחד שמתאים לכולם, וכל אדם זקוק למשהו אחר בהתאם ... השכלי של הבעיה, בעוד שאחרים זקוקים ישירות לתהליך שכלי חד וברור. החוכמה היא להתאים את הדרך לאדם ולא את האדם לדרך. למה חשוב להבין מה האדם באמת רוצה כשהוא מבקש טיפול? לפי אליעד, אנשים לעיתים מבקשים משהו מסוים, אך בפועל רוצים דבר אחר. תפקיד המטפל הוא לזהות את הרצון האמיתי של המטופל ולא בהכרח לתת לו מיד את מה שהוא ביקש. המטפל יכול לתת למטופל הרגשה שמבינים אותו, ואחרי זה להסביר לו ...
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?
... לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות? איך ניתן לרפא ... שהמטפל מסוגל לחשוב בהיגיון ברמה גבוהה יותר, כך מהר יותר יתפוס המטופל את יכולת החשיבה המתקדמת ויתחיל להחלים. אליעד מדגיש שבאמצעות שיחה נוחה והדרגתית, המטופל יכול לחזור למצב של איזון נפשי תוך זמן קצר. ההיגיון שבבסיס השיטה המטופל הסובל מההפרעה הנפשית פועל על פי היגיון אחר. לדוגמה, אדם הסובל מהפרנויה וחש שחוצנים רודפים אחריו יכול ... אך הוא לא מסוגל להפעיל את ההיגיון המובהק. דרך השיחה עם המטפל, המטופל לומד להטיל ספק במחשבותיו ולבנות היגיון פנימי חדש. אם המטפל מבין את ההיגיון המיוחד של המטופל ומטפל בו בסבלנות ובזמן הנכון, התהליך מביא להחלמה. הקשר בין חיפוש האמת לריפוי נפשי במהלך ההסבר, ... לעומק השאלות הללו מבלי לאבד את החשיבה ההגיונית, הוא יכול לסייע למטופל לחזור לחשיבה בריאה. כיצד להימנע מלהיסחף לעולם המשוגע? אליעד מציין את הבעיה הגדולה של מטפלים רבים - הפחד מלהיסחף לעולם של המטופל. כשמטפל חושש שההיגיון שלו יישאב אל תוך עולמו של המטופל , הוא לא מצליח לעזור לו. כדי למנוע זאת, חשוב שמטפל יהיה בעל היגיון חזק וברור, שאינו נוטה להיסחף או להיכנס לתוך דמיונות המטופל. המסר הסופי: כל אחד יכול להיות חכם ומאוזן נפשית לסיום, אליעד מדגיש כי כל אחד יכול ללמוד לחשוב בהיגיון ... אל אותו צד לא הגיוני ולהתחיל לדמיין ולהזדהות עם המצב ההזוי של המטופל. מתי זה לא יקרה? אם נמצא אדם שחוכמתו או יכולת החשיבה ההגיונית שלו כה גבוהה, ייתכן שלא תהיה לו שום מגבלה להיכנס לעומק ראשו של המטופל, להבין את עולמו ולהוביל אותו החוצה אל עבר שפיות מלאה. אדם כזה, לפי ההסבר, הוא מישהו בעל היגיון של 100 מתוך 100. במצב כזה, לא משנה כמה המטופל נמצא בבלבול, המטפל לעולם לא יאבד את היכולת ההגיונית שלו, אלא רק ירים את המטופל אליו. האדם המשוגע יהיה כמים הקרים, אבל המטפל החם בעוצמה של 100 גובר עליו. החשיבה מאחורי הטענה שכל משוגע ... היגיון בהנחת החוצנים. רק אם המטפל מסוגל להיכנס אל עומק החשש של המטופל, לעבור עם החשיבה עד קצה הגבול, ואז להאיר לו כיוונים לוגיים חלופיים, אפשר ליצור תהליך שינוי. הקשר לחיפוש ... הוא כבר מכיר את הכיוונים האלה), מבלי להיסחף אל השיגעון. הבעיה של מטפלים רבים: חוסר יכולת אמיתית להכיל את שיגעון המטופל ישנה אמירה חריפה: מטפל, פסיכיאטר, פסיכולוג, או כל איש מקצוע שלא באמת מסוגל להבין את ההיגיון של המטופל, לעולם לא יצליח לרפא אותו באמת. ייתכן שהוא ייתן תרופות פסיכיאטריות, ייתן כלים התנהגותיים או תמיכה רגשית, אבל לא יגיע לרמת ריפוי מלאה. מטפלים רבים בעצמם חוששים משיגעון, כי הם יודעים בתוכם שאינם לגמרי חסינים. ברגע שיכנסו לעומק ראשו של המשוגע, הם ... לעומק עם כל חולה נפש, כי אין שום סיכוי שישתגעו. לכן, כדי להגיע לטיפול במאה אחוז הצלחה, נדרש אדם עם היגיון מושלם, או לפחות היגיון גבוה יותר מאשר עוצמת חוסר ההיגיון של המטופל. כיצד נמדדת חוכמה אמיתית? המבחן של לחלץ את ההפך נעשה מעבר לסיפור חסידי או רעיוני מתוך סיפורי מעשיות על שבעת ... אם מישהו רק משחק שהוא בודק, בלי כוונה אמיתית להיכנס לכל מחשבה של המטופל, הוא לא יוכל לשחרר אותו באמת. הוא יסתפק לזרוק משפטים כמו אין דבר כזה או אתה מדמיין, והמטופל לא באמת יתקדם. מדוע אנשים לא ממהרים ליישם את השיטה? התשובה הפשוטה היא הפחד. כמעט כל אדם נורמלי אינו מחזיק ... שיווי המשקל שלו. זוהי הסיבה שבמציאות מתאפשרים רק שינויים קטנים. הטיפול נעשה בצורה מוגנת, עם תרופות, עם הגבלות של זמן ושל דרכי שיח. במקום לנהל שיחה פתוחה עם המשוגע ללא גבולות, ... מפחד משום דבר, או לפחות מישהו שהפחד שלו קטן בהרבה, ואז הפחד של המטופל יוכל לפנות את מקומו בהדרגה. אלא שגם כאן קיימת ההשפעה ההדדית: אם החרדה של המטופל גדולה מן הרוגע של המטפל, הרוגע עלול להיפגם. השוואה לשאלת עד כמה אדם באמת יכול לחולל שינוי בסביבתו מופיעה ... אחרים אל מחוץ לשיגעון שלהם. הרעיון המעשי: לשפוך שכל לראשו של המטופל דרך נושאים נטולי קונפליקט כל הסיכום חוזר לנקודת המוצא: כדי לרפא אדם הסובל מהפרעה נפשית, מדיכאון, מחרדה או ... עם החשיבה המסודרת. הוא יבריא כתוצאה מכך. כיצד הדבר מייצר תקווה לטיפול בכל ההפרעות? נטען בתוכן הזה שהשיטה הזו תקפה לכל סוגי המחלות הנפשיות, בכל עוצמה ובכל מגוון. בין אם ...
שיטות טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף
שיטות טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף
... טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף למה מטפלים מסוימים אוסרים ללכת לטיפול מקביל? אליעד כהן מסביר שישנן שיטות טיפוליות רבות שבהן המטפלים מבקשים מהמטופל שלא להשתתף בטיפול אחר במקביל. הסיבה לכך נעוצה בעיקר באמונות שמטפלים מנסים להחדיר למטופל כחלק מהטיפול שלהם. לדוגמה, מטפל פסיכולוגי עשוי לומר שאסור במקביל ללכת לטיפול פסיכיאטרי או לטיפול NLP, כי זה יפריע לתהליך הטיפול. הסיבה האמיתית לכך, מסביר אליעד, היא שטיפול מסוג אחד עשוי להתבסס על אמונה מסוימת, וכאשר המטופל הולך לטיפול נוסף שמבוסס על אמונה הפוכה, נוצרת סתירה שפוגעת בתהליך הטיפולי המקורי . לדוגמה, אם אדם הולך לטיפול פסיכולוגי שבו מלמדים אותו להאמין בעצמו, ובטיפול אחר מלמדים אותו דווקא להטיל ספק בעצמו ולבדוק את עצמו, ייתכן שתיווצר סתירה בין שני הטיפולים. במקרה כזה, האמונה מה
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2 איך מטפלים במחשבות פרנואידיות ובהפרעות נפשיות מורכבות? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לטפל באופן יעיל בסכיזופרניה פרנואידית, מחשבות רדיפה, והפרעות נפשיות מורכבות, כמו סכיזופרניה, OCD, פיצול אישיות והפרעת אישיות גבולית. לפי אליעד כהן, הגישה המרכזית לטיפול בהפרעות נפשיות מורכבות צריכה להתמקד בהבנת ההיגיון הפנימי שמאחורי המחשבות ... אליהן כאל סתם חוסר איזון או מחלה שצריך רק לתקן בעזרת תרופות פסיכיאטריות. ההסבר של אליעד מתחיל בכך שהוא מדגים כיצד עובד הטיפול הנפוץ כיום בבתי חולים פסיכיאטריים, שם נהוג להגדיר כל מחשבה מוזרה או התנהגות ... הרגשית או בהיגיון הפנימי שהוביל את האדם לחשוב את המחשבה הזו מלכתחילה, אלא רק מטשטשת או מסתירה את הבעיה האמיתית. מדוע הטיפול התרופתי לא תמיד מספק פתרון אמיתי לבעיה? אליעד מסביר שהרופאים בבית החולים לא תמיד מודעים או מעוניינים לטפל לעומק בשורש הבעיה. לרופאים קל יותר לטעון שאין פתרון אמיתי או שהבעיה היא גנטית, משום שזה מסיר מהם אחריות על חוסר היכולת שלהם להבין את המטופל ולהתחבר אליו רגשית. קל יותר להאשים את המערכת או את הגנטיקה מאשר להודות בחוסר היכולת של הרופא או של המערכת הרפואית להבין לעומק את המניעים הרגשיים או הפסיכולוגיים של המטופל. אליעד כהן נותן דוגמה לכך מתוכנית הטלוויזיה יצאת צדיק, בה בעלי מקצוע נוכלים ממליצים על החלפת כל המערכת בבית במקום תיקון פשוט של מתג, כי זה יותר קל ונוח להם מאשר להודות שהם לא יודעים לטפל בבעיה הספציפית. באותה מידה, גם ברפואה הפסיכיאטרית, לפעמים יותר קל להחליט על תרופות ... לשנאה שהוא מרגיש, ואז הוא מדמיין דברים כדי להצדיק את ההרגשה שלו. בצורה הזאת, כשמבינים את המניעים הפנימיים והרגשיים, אפשר לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים. מה הקשר בין הרגשת מיוחדות למחשבות פרנואידיות? בדוגמה ... משהו מיוחד, אפילו אם זה בהקשר שלילי. הוא לא מוכן לקבל את עצמו כרגיל או פשוט, ולכן המציא את השיגעון הזה כדי להרגיש ייחודי. הטיפול הנכון הוא לגלות מה עומד מאחורי הצורך שלו להרגיש מיוחד, ולעזור לו להכיר בערך עצמי אמיתי שלא תלוי בדברים יוצאי דופן. איך לטפל באדם שלא משתף פעולה? אליעד מסביר שאם האדם לא משתף פעולה באופן ישיר, עדיין אפשר לטפל בו דרך אנשים שמתקשרים איתו - למשל אדם שמביא לו אוכל או מדבר איתו מדי פעם. דרכם אפשר לשאול אותו שאלות שמבהירות את הרגשות שלו ומאפשרות להבין את ההיגיון הפנימי שלו. זו שיטה איטית יותר אבל טובה בהרבה מחוסר טיפול. בדרך זו אפשר להתחיל תהליך שבסופו של דבר יביא להבנה ולשיפור. האם כל בעיה נפשית ניתנת לטיפול? אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב שטען כי אפילו אם אדם הגיע למצב הנפשי הגרוע ... לאדם אפילו טיפת הבנה אחת פשוטה, טיפת היגיון בסיסי של יש ואין, אפשר להחזיר אותו למצב תקין באמצעות הבנת ההיגיון הפנימי שלו וטיפול רגשי ועמוק. טיפול בסכיזופרניה פרנואידית איך להבין מחשבות רדיפה? מה לעשות עם בן אדם פרנואידי? האם יש היגיון בשיגעון? למה תרופות לא תמיד עובדות? איך לטפל באדם שלא משתף פעולה? איך להבין מחשבות מוזרות? אז מה את אומרת בעצם את אומרת מה שאלת? ... השאלה שאני מעלה לאוויר אני פשוט מכירה טוב מאוד את העולם הזה. אליעד: ומה את חושבת שהם מכירים את השיטה הזאת, יש למישהו עצבים לטפל באנשים בכלל? ש: שזה לא יכול לעבוד בסיטונאות. אליעד: למה לא? ש: אני לא יודעת להגיד מה יוצא נגיד במקומות כאלה מלטפל במצבים האלה בצורה כזאת. אליעד: אבל איך הם יטפלו אוקי. ש: בין היתר משום שיש משהו במוח ... יכולים לירות בבן אדם אז אומרים בסדר בוא ניתן לו תרופות נחליף לו את המוח מחדש אבל את חושבת לרופא יש אומץ להגיד אני לא יודע לטפל בו אני לא מספיק מקצועי יש אומץ לרפואה להגיד כזה דבר אני לא יודעת או שעדיף לי להגיד ... למוח של הבן אדם השני לדמיין שאתה הרופא אתה זה ההוא המשוגע ולמצוא את ההיגיון שלו גם כן, מאיפה הם מבינים בזה במשוגעים יכולים לטפל רק אנשים חכמים מאוד אנשים שחכמים יותר מהמשוגע. עכשיו מה זה אומר יש חכם שמבין ...
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1 מה הסיבה האמיתית למחשבות פרנואידיות אצל אנשים? כאשר אדם אומר שרודפים אחריו, עוקבים אחריו, או מנסים לפגוע בו, בדרך כלל מתייחסים אליו כאל משוגע, ... לו. אם היה מרגיש טוב עם עצמו ולא היה תלוי רגשית בבית או בחפצים שלו, הוא לא היה מפחד כל כך, ולכן גם לא היה מפתח מחשבות שווא כאלה. איך נכון לגשת לטיפול בפרנויות ומחשבות רדיפה? לדברי אליעד כהן, הגישה לטיפול במחשבות מסוג זה צריכה להיות דרך ההבנה של האינטרס הרגשי של האדם ולא דרך ויכוח רציונלי ישיר על ההיגיון שבדבריו. כלומר, במקום להתווכח איתו האם הטענה שלו נכונה או לא, יש ... שייתנו לו את אותה הרגשה טובה או יסירו את התחושה הרעה שהוא מנסה לברוח ממנה. לדוגמה, אם הסיבה למחשבות רדיפה היא פחד מהתחושה שהוא כישלון, אז הטיפול יצריך לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, לחזק את ההערכה העצמית שלו ולהראות לו שהוא לא חייב להיות תלוי באישור חיצוני כדי להרגיש מוצלח. מדוע גם בשיגעון יש היגיון מסוים? אליעד כהן ... שווא ופרנויות. לדבריו של אליעד, אם האדם היה מרגיש שלם עם עצמו מלכתחילה, הוא לא היה צריך להמציא שום סיפור שיצדיק את הכישלונות והחסרונות שלו. איך לטפל במחשבות רדיפה? מה לעשות עם הפרעות פרנואידיות? טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות איך לעזור למישהו עם OCD? מהי הסיבה למחשבות לא הגיוניות? טיפול רגשי במחלות נפשיות למה אנשים ממציאים הזיות שווא? עכשיו בא בן אדם אומר שלום עוקבים אחרי מנסים לחסל אותי לפגוע בי וכו נכון ואז מה בדרך כלל קורה כשמישהו אומר כזה דבר אומרים ... את ההורים שלו למה הוא מאשים אותם כי אם הוא לא יאשים אותם אז בעצם הוא אשם במצב שלו אז עדיף לו להאשים אותם. ולכן מה זה אומר לנו זה אומר לנו שהדרך לטפל באותו בן אדם בכלל מכיוון אחר אם אנחנו רוצים לעזור לו אנחנו בכלל צריכים ללכת בכיוון אחר לגמרי אנחנו צריכים לעזור לו להבין שהוא בן אדם מוצלח ולעזור לו לגרום לו להרגיש שהוא ...
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית מה זה טיפול בחשיפה ואיך הוא עובד? טיפול בחשיפה הוא שיטת טיפול נפוצה המבוססת על ההנחה שכאשר אדם מתמודד באופן ישיר עם הדבר שמפחיד אותו, הוא מגלה בהדרגה שהמציאות אינה מאיימת כפי שדמיין. לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל את הטיפול בחשיפה בכך שהוא מדבר מול קהל מצומצם, ולאט - לאט יגדיל את ... עומד מולם. באופן דומה, אדם עם פחד גבהים יתמודד תחילה עם מקומות מעט גבוהים, ואז יתקדם בהדרגה למקומות גבוהים יותר, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי. האם טיפול בחשיפה תמיד מצליח? למרות שטיפול בחשיפה יכול להיות יעיל מאוד, הוא אינו מצליח תמיד. לדוגמה, ... קשה לבצע חשיפה הדרגתית, משום שאי אפשר לטוס חלקית. במקרים כאלו, האדם נאלץ להתמודד מיד עם המצב השלם, דבר שעלול להגביר את החרדה וליצור התנגדות מוגברת לטיפול. למשל, אדם שיחווה חוויה שלילית בזמן טיסה עלול לפתח סלידה חזקה עוד יותר, ואף יסרב לטוס שוב, מתוך אמונה שהפעם החרדה הייתה אמיתית ומוצדקת. מדוע החשיפה בלבד אינה מספיקה בטיפול בפחד? חשיפה לבדה עשויה שלא להספיק, ולכן חשוב להוסיף לטיפול אלמנט של התבוננות והבנה. אדם הסובל מפחד קהל לא רק צריך לדבר מול ... הבירור השכלי הזה מאפשר לאדם להפחית משמעותית את הפחד, כי הוא מברר ומערער את ההנחות הראשוניות שבבסיס החרדה. כיצד דוגמת התפוז המכני ממחישה את מגבלות הטיפול בחשיפה? בסרט התפוז המכני מוצגת דוגמה לכך שחשיפה בלבד לא בהכרח יוצרת שינוי רגשי אמיתי. גם כאשר מראים לאדם שוב ושוב סיטואציה מסוימת, זה לא תמיד יגרום לו לאהוב אותה או להפסיק לפחד ממנה. כדי שהטיפול יהיה יעיל באמת, יש צורך לשלב חשיפה עם הבנה פנימית עמוקה של מקור הרגשות והמחשבות. איך מטפלים בפחדים ספציפיים כמו פחד מגוקים או מים? במקרה של פחד מגוקים, ... שמאחורי החשש - מה יקרה אם באמת אכשל? האם זה באמת כל כך נורא?. ההתבוננות מאפשרת לאדם לראות את חוסר הרציונליות של הפחד ולנטרל את המקור שלו. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר להתמכרויות ולרצונות חזקים? העיקרון של טיפול בחשיפה עובד גם בצורה הפוכה: אם חשיפה מפחיתה פחד, אז מניעה ... חזקים יותר. לדוגמה, אדם שנדמה לו שנפטר מפחד מסוים עשוי לפתח פחד חדש, כי הבעיה העמוקה לא נפתרה. אותו עיקרון נכון לגבי תאוות או רצונות חזקים: אם לא מטפלים בשורש, הרצון פשוט יופיע בצורה אחרת. מכאן עולה החשיבות הגדולה של ההתבוננות הפנימית, בנוסף לחשיפה או להימנעות עצמן. למה שילוב בין חשיפה להתבוננות הוא הכרחי בטיפול? החשיפה יוצרת מידע חדש על המציאות, המאתגר את התפיסות הקודמות של ... מאפשרת לו להבין מה היה שגוי במחשבותיו המקוריות ולפרק אותן בצורה שכלית ומדויקת. שילוב זה יוצר שינוי עמוק ואמיתי, ומונע חזרה של החרדה או ההתמכרות. טיפול בפחדים וחרדות שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה התמודדות עם התמכרויות ותאוות בירור הנחות יסוד והתבוננות פנימית איך להתמודד עם פחד קהל? כיצד להפחית חרדה חברתית? מהו טיפול בחשיפה? ש: מה זאת השיטה הזאת שנקראת טיפול בחשיפה? תשובה: הטיפול מבוסס על כך שכאשר אדם נחשף בהדרגה למצב מפחיד (כמו חרדה חברתית או ... שחשב. לדוגמה, מישהו שיש לו חרדה חברתית, מתחיל לדבר מול מעט אנשים, אחר כך מול מספר גדול יותר, וכך הלאה, עד שהוא מתרגל ונרגע מעט מהפחד הראשוני. האם טיפול בחשיפה תמיד עובד? ש: אם פשוט נחשפים עוד ועוד, האם זה תמיד ... שהוא חרד מהאפשרות שאולי באחד המקרים הבאים כן יקרה משהו רע. ההתבוננות מאפשרת לבדוק: מה באמת יקרה אם אכשל? האם זה נורא כפי שאני חושב? וכן הלאה. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר לרצון ולהתמכרות? ש: מה הקשר בין פחד למשהו לבין הרצון לעשות משהו (למשל, התמכרות)? תשובה: אפשר לראות את ההיגיון ההפוך. טיפול בחשיפה מתבסס על המנגנון אם תתרגל שהדבר לא מפחיד, תפסיק ...
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים האם אפשר לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל? אליעד כהן מסביר את השאלה האם אדם יכול ללכת לכמה טיפולים נפשיים שונים בו - זמנית. הוא נותן כדוגמה אדם שנמצא בטיפול פסיכיאטרי שלוקח תרופות, ובמקביל מעוניין לעשות טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תפיסתי או טיפול NLP. השאלה העיקרית שאליעד מתייחס אליה היא אם קיימת סתירה בין טיפולים שונים, ואם אכן כדאי או לא כדאי לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל. מדוע יש מטפלים שמתנגדים לטיפול מקביל בשיטות שונות? אליעד כהן טוען שאפשר וניתן לשלב כל טיפול עם כל טיפול אחר. כדוגמה, הוא מסביר שניתן ללמוד יהדות, נצרות ואסלאם במקביל, לשלב בודהיזם תוך טיפול בסכיזופרניה בכדורים, ואפילו להשתמש בסמים תוך כדי טיפול נפשי אחר. לשיטתו, כל מי שטוען אחרת הוא או טועה או נוכל. הסיבה לכך היא שאם מישהו אומר לך שהטיפול שלו לא יעבוד אם תעשה משהו נוסף (למשל להשתמש בסמים, להיות דתי, חילוני, לקחת או לא לקחת תרופות מסוימות), זה מעיד שהטיפול שלו פשוט לא מספיק טוב. הסברו של אליעד הוא שטיפול טוב באמת יכול לעזור לכל אדם בכל מצב ובכל זמן, ללא תלות במצבו הנפשי, בהרגליו או בסגנון חייו. דוגמאות נוספות שהוא מביא הן שטיפול טוב יכול לעזור לאדם מכור לסמים וגם לאדם נקי מסמים, למכור לפורנו ולאדם א מיני, ליהודי וללא יהודי, לסכיזופרן ולפרופסור. כלומר, אם טיפול הוא מספיק טוב, הוא יעבוד לכולם. מה הסימן שטיפול הוא טוב ויעיל באמת? המדד ל
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה מחלישה, איך לשכנע אנשים?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: טיפול, איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? דיכאון? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: טיפול, איך לפתח יכולות חשיבה? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפרש חלומות? איך להתמודד עם גירושין? איך לנהל את הזמן? איך להעביר ביקורת בונה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להאמין בעצמך? איך לשנות תכונות אופי? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להעריך את עצמך? איך לשתול מחשבות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לא להישחק בעבודה? איך לחנך ילדים? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך ליצור אהבה? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למצוא זוגיות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם המציאות היא טובה או רעה? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להיות מאושר? מי ברא את אלוהים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש בחירה חופשית? איך להנות בחיים? האם באמת הכל לטובה? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש אמת מוחלטת? אולי אנחנו במטריקס? מה המשמעות של החיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש משמעות לחיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה לא להתאבד? האם יש או אין אלוהים? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא תמיכה נפשית, מטפל קוגניטיבי התנהגותי, מאמן אישי לקשב וריכוז בנושאי טיפול - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.4834 שניות - עכשיו 03_08_2025 השעה 03:05:23 - wesi1