אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ניחוש אקראי ✔עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖶 עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים?
וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז זה גורם להם בטעות לראות כל דבר כפירוש. וגם זאת טעות, כי לא כל דבר הוא פירוש. ויש דברים שהם עובדה ולא פירוש.

וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי.

אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמה, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן.

ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם יוסיפו הבהרה של "לדעתי / בעיני / נראה לי / אני חושב / לפי מה שאני מבין / יכול להיות ש / לפי ההבנה שלי" וכיו"ב, ביטויים שונים שבעצם לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית.

אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה אחוז שמשהו הוא נכון, הרי שהוא לא יוכל לדעת שום דבר בוודאות. ומנקודת המבט הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד.

ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי.

יחד עם זאת, בחיי היום יום, שבו אנחנו לא מחפשים וודאות של מאה אחוז, אלא כן נצמדים לאמונות כלשהן, לדוגמה אמונה בחושים או לדוגמה אמונה בזיכרון או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם.

ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא עובדה ולא פירוש. וההבנה שמשהו מסוים הוא עובדה או פירוש, גם זה בעצמו סוג של פירוש. כי מישהו יכול לפרש שמשהו מסוים זה פירוש. ומישהו יכול לפרש שאותו הדבר הוא עובדה. ולא תמיד להתייחס למשהו כפירוש, זה יהיה נכון. כי לפעמים מדובר בעובדה ולא בפירוש.

אז מה הופך משהו לעובדה? ומה זה עובדה? ואיך להבדיל בין עובדה לפירוש?

אז עובדה פירושה משהו שהוא בטוח נכון, אמת אובייקטיבית. ופירוש פירושו, משהו שהוא לא בטוח נכון, פירוש סובייקטיבי / אמת סובייקטיבית. יש משהו שהוא נכון "עובדתית" ויש משהו שהוא רק "בעיני המתבונן" בלבד.


אבל מה הופך משהו לנכון עובדתית? מה הופך משהו לעובדה אובייקטיבית?

תשובה: הנחות היסוד שאנחנו מניחים, ביחס להסקה הלוגית שלנו מהנחות היסוד שאנחנו מניחים.

ואני אסביר: כל מחשבה שיש לבן אדם בראש, כל רעיון שהאדם חושב עליו שהוא נכון או לא נכון, יש לו הנחות יסוד כלשהן. לאחר מכן, המוח עושה חישובים לוגיים, בהתבסס על הנחות היסוד האלו. וביחס לזה המוח קובע, האם מדובר על עובדה או על פירוש. דהיינו, אם לוגית ניתן להוכיח שמשהו נכון, בהתבסס על הנחות היסוד, הרי שמדובר על עובדה. אבל אם בהתבסס על הנחות היסוד, לא ניתן להוכיח לוגית שמשהו הוא נכון, הרי שהוא פירוש.

לדוגמה: נניח שאנחנו רואים שולחן שיש לו 4 רגליים. ואנחנו אומרים שלשולחן יש 4 רגליים. האם זאת עובדה או פירוש שיש לשולחן 4 רגליים? תשובה: אנחנו מניחים שהחושים שלנו נכונים. בנוסף, אנחנו מניחים שלצורה מסוימת קוראים שולחן ולצורה מסוימת קוראים רגל של שולחן. ואז בהנחה שאנחנו רואים בחושים שלנו, בחוש הראייה, את הצורה המלאה של השולחן, אז בהנחה שאנחנו רואים שבצורה של השולחן, יש צורה של רגל 4 פעמים, הרי שזה אומר שיש לשולחן הזה 4 רגליים.

דהיינו, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה שמבוססת על החושים, שזה מה שאנחנו רואים בעין. ועל ההגדרות שלנו, למה זה שולחן ומה זה רגל של שולחן וכולי. ובהתאם לזה, זאת עובדה שיש לשולחן 4 רגליים. כי אין אפשרות לוגית שהנחות היסוד האלו נכונות ושאין לשולחן 4 רגליים. ולכן, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה.

עכשיו, ניקח לצורך העניין אמירה שאומרת שהאוכל טעים. האם זאת עובדה או פירוש? תשובה: תלוי מה ההגדרה שלנו למושג טעים. ואני אסביר.

מצד אחד אומר המשפט: "על טעם וריח אין מה להתווכח", דהיינו, שעל טעם של משהו אם הוא טעים או לא ועל הריח של משהו אם הריח נעים או לא, אין מה להתווכח. כי הטעם הוא בעיני המתבונן והריח הוא בעיני המתבונן. ויש בן אדם שחושב שמשהו טעים ויש בן אדם אחר שחושב שמשהו לא טעים. ולכן אין סיבה להתווכח על טעם של משהו אם הוא טעים או לא, כי בסוף זה בעיני המתבונן. דהיינו, טעם וריח זה פירוש ולא עובדה. האם זה טעים או לא, האם הריח נעים או לא, זה בעיני המתבונן בלבד. ולכן על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.

ולכן לכאורה אפשרי לחשוב, שאמירה שאומרת האוכל טעים או לא טעים, היא פירוש ולא עובדה. אבל זאת לא כל האמת. כי זה תלוי במה אנחנו מגדירים את ההגדרה של טעים או לא.

לדוגמה: נניח שמישהו אומר האוכל הזה טעים. למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים. האם הוא מתכוון לומר שהאוכל הזה היה טעים לו, טעים בעיניו. או שהוא מתכוון לדוגמה לומר, שהאוכל הזה הוא טעים לרוב האנשים. או שהאוכל הזה לרוב האנשים, הוא טעים יותר מאוכל אחר. או שהאוכל הזה הוא טעים בטעם מסוים ברמת מתיקות מסוימת וכיו"ב. במילים אחרות, כאשר האדם אומר שהאוכל טעים, האם הוא מתכוון לומר, שהאוכל טעים במובן שאפשרי לבדוק את העובדה הזאת בשטח, או שזה משהו שלא ניתן לבדוק אותו בשטח.

אם לדוגמה מישהו אומר שהאוכל טעים והוא מתכוון לומר שהאוכל טעים בעיני רוב האנשים, הרי שזה משהו שאפשרי לבדוק אותו בשטח. אפשרי להביא קבוצה של אנשים ולבדוק מה הם חושבים על האוכל. וגם אז, לא בהכרח שיהיה ניתן להסיק מכך לגבי כל שאר האנשים. אלא בעיקר לגבי האנשים שבדקו את האוכל, בזמן מסוים, בתנאים מסוימים, בהנחה שהם אמרו את מה שהם חשבו לגבי הטעם של האוכל. אבל זה משהו שאפשרי לבדוק אותו.

ולכן כשמישהו אומר שהאוכל טעים, לא תמיד צריך להתייחס לזה כאל פירוש סובייקטיבי. כי זה תלוי למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים.

לדוגמה: האוכל הזה מתוק. מה הכוונה מתוק? האם הכוונה היא שיש בו רמת מתיקות מסוימת, שאפשרי לבדוק אותה במעבדה ולראות מה העובדה? או שמדובר על תחושה כללית של הבן אדם, ביחס לחוש הטעם שלו באותו הרגע.

עכשיו, ניקח לצורך העניין טענה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים. האם היא עובדה או פירוש? האם היא טענה נכונה או לא? אם מישהו יגיד "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, האם זה יהיה נכון?

תשובה: אם נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות של רגליים. אז, אם נניח שראינו שולחן אחד שיש לו 4 רגליים, שזאת עובדה, שהיא עצמה מבוססת על הנחות היסוד הנ"ל, הרי שזה אומר שזאת תהיה עובדה לומר שלכל השולחנות יש 4 רגליים. כי אם נניח שכל השולחנות יש להם את אותה כמות רגליים, הרי שלוגית ניתן להוכיח שלכל השולחנות יש 4 רגליים.

אבל אם לא נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות רגליים, הרי שאמירה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים, היא פירוש לא נכון. ולמה פירוש לא נכון? כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. דהיינו, ניתן לבדוק בשטח במציאות הממשית, האם יש שולחן שאין לו 4 רגליים. ולכן יהיה ראוי להתייחס לזה כאל עובדה שאפשרי לבדוק אותה ולא כאל משהו שהוא פירוש, שכל אחד יכול לטעון את מה שבא לו.

במילים אחרות, מאחר שניתן לבדוק בשטח את העובדות ולדעת בוודאות האם הטענה נכונה או לא, לכן יהיה יותר הגיוני להתייחס לרעיון שלכל השולחנות יש 4 רגליים, כאל השערה בלבד, שאפשרי לבדוק אותה ולראות מה העובדות בשטח. אבל אם מישהו אומר "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, זאת טעות חשיבה. כי הוא לוקח מחשבה, שאפשרי לבדוק אותה במציאות ולראות מה האמת והוא מתייחס אליה כאילו היא פירוש.


במילים אחרות, יש דברים שמטבעם הם רק פירוש. לדוגמה, האם הנעל הזאת נוחה לך או לא. זה משהו אישי, משהו סובייקטיבי, משהו שרק אתה יכול לדעת אותו ושלא ניתן להוכיח אותו. כי רק אתה תגיד אם הנעל נוחה לך או לא. אא"כ ימציאו לדוגמה מכשיר שבודק בצורה אובייקטיבית את גלי המוח שלך ובהתאם לזה, קובע האם משהו נוח לך או לא. אבל ברמת העיקרון, מדובר על פירוש. ולכן במקרה כזה, הגיוני לומר "בעיני הנעל הזאת נוחה, לדעתי היא נוחה, עבורי היא נוחה, היא נוחה לי" וכיו"ב, שזה בעצם אומר שמדובר על פירוש סובייקטיבי ולא על עובדה אובייקטיבית שכולם אמורים להסכים איתה.

אבל לומר משהו שניתן לבדוק אותו בעולם הממשי ולראות אם הוא עובדה נכונה או עובדה לא נכונה, ולהציג אותו כפירוש, זאת טעות. כי יש רעיונות שהם באים לתאר עובדה. ויש רעיונות שבאים לתאר פירוש. ואם מדברים על דבר שלא ניתן לבדוק אותו עובדתית, אין אפשרות להוכיח מה העובדה הנכונה, הרי שבמקרה כזה אולי יהיה נכון להתייחס אל הדבר כאל פירוש. אבל אם מדובר על משהו שהוא בר בדיקה, הרי שלא הגיוני להתייחס אליו כאל פירוש. כי הוא עובדה ולא פירוש.

לדוגמה מישהו שיגיד, לדעתי יש אריה שיש לו כנפיים של ציפור. האם זה יהיה נכון או לא? תשובה: כשהוא אומר שיש אריה, האם הוא מתכוון אריה אמיתי שבני אדם אמיתיים יכולים לראות אותו בעולם הממשי שלנו? או שהוא מתכוון לומר שביקום מקביל כלשהו, יש אריה עם כנפיים?

אם הוא מתכוון לומר שיש אריה ממשי, הרי שלא יהיה נכון לומר שלדעתי יש אריה עם כנפיים. כי זה משהו שאפשרי לבדוק אותו. ולכן זה לא עניין של דעה אישית אלא עניין של עובדה ממשית.

אבל אם הוא מתכוון לומר שאיפשהו ביקום יש אריה עם כנפיים, גם אז נוכל לשאול אותו למה זאת דעתו? האם הוא חושב שהוא יכול להוכיח את דעתו, האם הוא בטוח שההשערה שלו יותר נכונה מלא נכונה? ואז, אם האדם טוען שהוא חושב שיש לו הוכחה שביקום מקביל יש אריה עם כנפיים, הוא מוזמן להוכיח אותה. ואז זה לא פירוש אלא עובדה. ואם הוא טוען שזאת סתם השערה, כמו ניחוש של המספרים של הלוטו, אז זה פירוש ולא עובדה. ואם הוא אומר שהוא לא בטוח בזה, אבל בסיכוי גבוה שיש אריה מעופף ביקום מקביל, אז הוא צריך להסביר למה הוא אומר שבסיכוי גבוה יש אריה מעופף ביקום מקביל. האם יש לו הוכחה לכך?


במילים אחרות, כשמישהו אומר שלדעתו אם נזרוק קובייה עם 6 מספרים, יצא מספר 1, והוא מבין שזה ניחוש בלבד, שהסיכוי לצורך העניין, הוא של 1 ל 6 אפשרויות, דהיינו, אם האדם מדבר על משהו כעל ניחוש בלבד, אז אולי הגיוני להגדיר את זה כפירוש.

אבל אם מישהו יגיד, שלדעתו, הסיכוי שיצא 1, הוא יותר גבוה, מאשר הסיכוי שיצא כל מספר אחר. הרי שכאן הוא טוען טענה, שאפשרי להוכיח אותה ולבדוק אותה, מבחינה סטטיסטית. ולכן אם מישהו אומר, אני מנחש שיצא 1 מתוך 6, סתם כך בלי סיבה, כי זה הניחוש האקראי שלי, הרי שהוא נצמד לאמת.

אבל אם מישהו יגיד שלדעתו בסיכוי גבוה יצא 1 יותר מאשר יצא כל מספר אחר, הרי שזה משהו שהוא צריך להוכיח אותו ולנמק אותו. כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. כי מה הסיכוי שמשהו יקרה, אחוז הסיכוי, זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. ולכן לא יעזור שמישהו יגיד "לדעתי" בסיכוי גבוה שיצא 1 יותר מאשר 6. כי זה לא עניין של פירוש. כי לדעת מה הסיכוי שמשהו יקרה, זאת עובדה ולא פירוש.

נניח לדוגמה שמישהו באמצע הקיץ אומר "לדעתי" מחר ירד גשם. ואז נשאל אותו, למה אתה אומר שלדעתך מחר ירד גשם. ואז הוא יגיד, "לא יודע אבל זו דעתי. לא אמרתי שזאת עובדה, אלא רק פירוש שלי". במקרה כזה האדם הזה טועה. ואני אסביר:

האם יהיה נכון לומר באמצע הקיץ, שיש אפשרות כלשהי שמחר ירד גשם למרות שזה אמצע הקיץ? תשובה: כן. זאת עובדה נכונה לוגית. יתכן לוגית ועובדתית שבאמצע הקיץ ירד גשם. אבל אם מישהו יטען שזאת לא סתם אפשרות אפשרית, אלא שהוא חושב שכנראה מחר ירד גשם לדעתו או שהוא טוען שהסיכוי שירד גשם בקיץ, הוא כמו בחורף, או שהסיכוי שירד גשם היום באמצע הקיץ, יותר גבוה מהסיכוי שירד גשם בקיץ ביום אחר, או שמישהו לדוגמה טוען, שבעוד דקה לדעתי ירד גשם, באמצע הקיץ כשהשמים בהירים. במקרה כזה, האדם הזה טועה! כי אלו עובדות שניתן לבדוק אותן. כי טכנית לא יכול לרדת גשם תוך דקה אם השמים בהירים, בהנחה שחוקי הפיזיקה והאקלים לא ישתנו. והטענה שאומרת שיש סיכוי גבוה שירד גשם באמצע הקיץ סתם כך בלי לנמק, היא ניחוש ולא פירוש לגיטימי.

לגיטימי שבן אדם יגיד שלדעתו הקובייה יצא בה המספר 1 כניחוש. אבל לא לגיטימי שהוא יגיד שלדעתו יצא 1 ושהוא חושב שיצא 1, יותר מאשר הוא חושב שיצא 2, לא כניחוש, אלא כסוג של עובדה.


אז אמירה מספר אחת שצריכים להבין עד כה, היא, שלא כל דבר הוא פירוש. ולא כל דבר צריכים להתייחס אליו כאל פירוש. ואם משהו ניתן לבדוק אותו ולראות מה העובדה, אז לא נכון להתייחס אליו כאל פירוש.

ויש דברים שמטבעם הם פירוש, לדוגמה, האם לדעתך האוכל טעים או לא. האם בעיניך הבית יפה או לא וכיו"ב. אבל יש דברים שאפשרי לבדוק אותם ולכן לא הגיוני להתייחס אליהם כאל פירוש בלבד.


אז מהי בעצם עובדה? עובדה היא כאשר ניתן להוכיח שרעיון כלשהו נכון, בצורה לוגית, על בסיס הנחות יסוד שהן עצמן פירוש ולא עובדה. לדוגמה, זה שהחושים מייצגים את האמת, זה פירוש. אבל בהנחה שהפירוש הזה נכון, אז לוגית ניתן להוכיח שמשהו מסוים קורה.

כאשר ניתן להוכיח לוגית שמשהו נכון, על בסיס פירושים שאנחנו מתייחסים אליהם כאל עובדות, הרי שמדובר בעובדה. וכאשר ניתן לבדוק אמיתות של משהו, בצורה של בדיקת עובדות והסקה לוגית, הרי שראוי להתייחס אליו כאל עובדה.

ולא הגיוני לקחת משהו שניתן לבדוק אותו לוגית ועובדתית ולומר שהוא רק פירוש. כי עדיף לבדוק את העובדה מאשר להמציא פירושים לא נכונים.

דהיינו, אולי כן הגיוני לומר, אני לא יודע מה העובדות, אני לא בטוח שהמסקנות הלוגיות שלי נכונות ולכן לדעתי קורה כך או אחרת. דהיינו, הפירוש שלי הוא X, אבל זה רק בגלל שאני לא מכיר את העובדות ולא בטוח יודע להסיק מסקנות נכון בניתוח של העובדות. אבל לא הגיוני לקחת משהו שאתה לא יודע את כל העובדות ולא יודע להסיק מסקנות לוגיות בצורה נכונה, ואז להמציא איזו עובדה ולהסתתר מאחורי האמירה שזה רק פירוש לדעתי וכיו"ב.


ועוד אוסיף, כי לפעמים רעיון מורכב בחלקו מעובדות ופירושים במקביל בתוך אותו הרעיון. כי אם לוקחים את הרעיון כולו בכללותו, אז אפשרי לחלק אותו לחלקים. ולפעמים חלקים מהרעיון הם עובדה ממשית נכונה. ולפעמים חלק מהרעיון הוא פירוש שהוא אולי נכון ואולי לא. ולפעמים חלק מהרעיון הוא עובדה לא נכונה.

במילים אחרות, בהרבה מאוד מקרים, כל רעיון לכשעצמו, הוא עצמו מורכב מחלקים. שכל אחד, הוא עובדה או פירוש, עובדה נכונה, עובדה לא נכונה, פירוש אפשרי, פירוש לא אפשרי וכולי.


לסיכום: כאשר אנחנו באים לבדוק לגבי משהו אם הוא עובדה או פירוש, אז ראשית לזכור שבמובן מסוים, הכל זה רק פירוש, מנקודת המבט של האמת המוחלטת. שמי שיגיע אליה יראה שגם זו לא כל האמת. כי גם המחשבה שאומרת שמנקודת המבט של האמת המוחלטת, שום דבר זה לא עובדה, המחשבה הזאת עצמה, היא עובדה לא נכונה. אבל זה עצמו עוד עניין אחר (דבר והיפוכו). אבל כאן אנחנו מדברים בפשוטם של דברים, שהאדם מנסה להיצמד לאמת בפשוטם של דברים.

אז מי שרוצה להבדיל בין עובדה לפירוש, הוא צריך לדעת לקחת את המחשבה שהוא חושב ולחלק אותה לחלקים, כדי לבחון כל חלק בפני עצמו, האם הוא עובדה או פירוש. והוא צריך לדעת למצוא הנחות יסוד דהיינו, לחקור לעומק את כל העניין של הנחות יסוד. דהיינו, לדעת לזהות מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת לו בראש.

אחרי שמבינים מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת בראש, עכשיו צריכים ללמוד ולדעת לעשות ניתוח סיבתיות בצורה נכונה. דהיינו, צריכים לדעת איך לחשוב נכון, איך לחשוב בצורה לוגית, איך להסיק מסקנות בצורה נכונה, איך לנתח נכון דברים מבחינת חוקי הלוגיקה.

ואז כאשר האדם מבין את הנחות היסוד של הרעיון ומבין איך מסיקים נכון בצורה לוגית נכונה מסקנות, אז אפשרי להבין, האם מדובר על עובדה או פירוש. האם המחשבה הזאת, היא עובדה לוגית, שניתן להוכיח לוגית, בהנחה ש X אז ניתן להוכיח ש Y דהיינו, עובדה לוגית, או שמדובר רק על פירוש אישי / פירוש סובייקטיבי / פירוש ולא עובדה.
פירוש או עובדה אמת סובייקטיבית מחשבות איך להסיק מסקנות בצורה נכונה עובדות פירושים לגיטימי אותו הדבר אמונה בחושים איך לחשוב דבר והיפוכו יופי אובייקטיבי אובייקטיביות אובייקטיבית איך להבדיל בין עובדה לפירוש איך להבדיל בין פירוש לעובדה איך לפרש איך לפרש דברים ביחס למה בעיני המתבונן האם זה פירוש האם זה פירוש סובייקטיבי האם זו עובדה האם זו עובדה או פירוש האם זו עובדה אובייקטיבית האם כל דבר הוא פירוש הבדל הבדל בין עובדה לפירוש הבדל בין פירוש לעובדה הבדלה הבדלים הכל זה רק פירוש התבוננות יופי יופי הוא בעיני המתבונן כיעור כל דבר הוא או עובדה או פירוש כל דבר הוא פירוש כל דבר הוא רק פירוש להבדיל להבדיל בין עובדה לפירוש להבדיל בין פירוש לעובדה להפוך את העובדה לפירוש להפוך את העובדות לפירושים להפוך את הפירוש לעובדה להפוך את הפירושים לעובדות להפוך עובדה לפירוש להפוך פירוש לעובדה להציג עובדה כפירוש להציג פירוש כעובדה לפרש לפרש דברים מה ההבדל בין מה ההבדל בין עובדה לפירוש מה ההבדל בין פירוש לעובדה מה הופך משהו לעובדה מה זה עובדה מה זה פירוש מכוער סובייקטיבי סובייקטיביות עובדה עובדה או פירוש עובדה או פרשנות עובדה אובייקטיבית עובדה ביחס למה עובדה ופירוש עובדה כפירוש עובדה לפירוש עובדה מול פירוש עובדה פירוש עובדות עובדות או פירושים עובדות ופירושים עובדות לפירושים עובדות מול פירושים עובדות פירושים פירוש פירוש או עובדה פירוש ביחס למה פירוש ועובדה פירוש כעובדה פירוש לעובדה פירוש מול עובדה פירוש סובייקטיבי פירוש עובדה פירושים או עובדות פירושים ועובדות פירושים לעובדות פירושים מול עובדות פירושים עובדות פרשנות או עובדה שום דבר הוא לא עובדה
מה הסיכוי שמשהו נכון? רמות של ספק, רמות של חוסר וודאות, לדייק את הדיבור, מה אחוז הסיכוי שמשהו נכון? כמה אחוז סיכוי שמשהו נכון? כמה משהו נכון או לא נכון? להיצמד לאמת, דעה אובייקטיבית, דעה סובייקטיבית, אחוז סיכוי גבוה, אחוז סיכוי נמוך, חומר ראיות, רמת וודאות גבוהה, רמת וודאות נמוכה, מה רמת הוודאות שמשהו נכון? רמות שונות של ספק, לדעתי בעיני נראה לי, הבעת דעה אישית, רמות של עובדה, רמות של פירוש, האם זו עובדה או פירוש? לדעתי האישית, לדבר בצורה נכונה
... הוא נמוך. במילים אחרות, כאשר אתה חושב שמשהו נכון, ברמת וודאות שאינה עובדה מוחלטת ושאינה ניחוש אקראי , מי שרוצה לדייק, צריך להגדיר כמה ובאיזו מידה לדעתו הדבר נכון או לא נכון. מה הסיכוי ... לסיכום: נכון שלפעמים עדיף לומר לדעתי, כאשר לא מדובר על עובדה מוחלטת וכאשר לא מדובר על ניחוש אקראי . אבל גם כאשר מישהו אומר שלדעתו X ולא Y, עדיין צריכים לדייק, למה זו דעתך? כמה לדעתך ...
אמת תלויה ואמת בלתי תלויה - מהן? איך להגיע לאמת אמיתית אובייקטיבית ובלתי תלויה?
... תלויה ואמת בלתי תלויה - מהן? איך להגיע לאמת אמיתית אובייקטיבית ובלתי תלויה? אין טוב יותר מאשר ידיעת האמת. ידיעת האמת, מאפשרת לאדם להבין את הדברים כפי מה שהם באמת, וממילא להתייחס אל המציאות בצורה נכונה ולא בצורה ...
אמת אובייקטיבית / אמת מוחלטת / אמת אבסולוטית - האם היא קיימת? איך להגיע אליה?
... אובייקטיבית אמת מוחלטת אמת אבסולוטית - האם היא קיימת? ...
אמת מוחלטת / אמת אובייקטיבית / אמת אבסולוטית - מהי? איך להגיע אליה?
... מוחלטת אמת אובייקטיבית אמת אבסולוטית - מהי? איך להגיע אליה? אמת מוחלטת.. אמת אוניברסאלית. פילוסופיה ... אקסיומה. מובן מאליו. נקודת מוצא. הוכחה ישירה. הוכחה באינדוקציה. הוכחה בדרך השלילה. מושגים מנוגדים. אמת אובייקטיבית. אמת אבסולוטית ועוד. במאמר נסביר את שורש האמת שמסתתר בתוך הטענה שאין אמת מוחלטת, וגם כיצד להגיע אל האמת המוחלטת. האם קיימת אמת מוחלטת אמת אובייקטיבית אמת בלתי תלויה במציאות? תשובה: ברור שכן ואין שום סיבה שלא. האם בני אדם יודעים את ... כל זמן שהאדם מסתכל על המציאות מתוכה החוצה ולא מנקודת המבט שלה על הכל, הרי שהוא עדיין רואה את המציאות בצורה סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. ונסביר: כל מה שהאדם יודע, הוא יודע זאת באמצעות שכלו, ובאמצעות חוקי הלוגיקה ...
אמת בלתי תלויה. כיצד לזהות אמת אובייקטיבית ובלתי תלויה?
... בלתי תלויה. כיצד לזהות אמת אובייקטיבית ובלתי תלויה? אמת בלתי תלויה. פילוסופיה. טאוטולוגיה. עקרון כלל השלישי מן הנמנע. מתמטיקה. פילוסופיה של המתמטיקה. אקסיומות. פורמאליזם. לוגיציזם. אינטואיציוניזם. משפטי ... מושגים מנוגדים. איך לזהות אמת בלתי תלויה ומה היא? אמת תלויה = אמת סובייקטיבית = אמת שנכונה בגלל סיבה כלשהי שהיא אינה היא. ידיעה שהנכונות שלה תלויה בידיעה של דבר אחר = אמת יחסית. ידיעה שהנכונות שלה נובעת מידיעה אחרת = אמת שנכונותה תלויה ...
הספר להצליח בכוח המחשבה - אמת אובייקטיבית אבסולוטית + סובייקטיביות - איך להיות אובייקטיבי בשלמות?
הספר להצליח בכוח המחשבה - אמת אובייקטיבית אבסולוטית + סובייקטיביות - איך להיות אובייקטיבי בשלמות?
... להצליח בכוח המחשבה - אמת אובייקטיבית אבסולוטית + סובייקטיביות - איך להיות אובייקטיבי בשלמות? מהי אובייקטיביות ומהי סובייקטיביות לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר בהרצאה לעומק מהי אובייקטיביות ומהי סובייקטיביות. לדבריו, אובייקטיביות היא היכולת לראות את הדברים כפי שהם באמת, ללא נגיעות אישיות וללא אינטרסים אישיים. סובייקטיביות, לעומת זאת, היא לראות את הדברים מנקודת מבט אישית שאינה תואמת את המציאות כפי שהיא באמת. אליעד כהן מחדד כי האדם לא חייב לבחור בין אובייקטיביות לסובייקטיביות, אלא העיקר הוא להיות אמיתי. אם האדם אמיתי, לא חשוב לו האם הוא מוגדר כאובייקטיבי או כסובייקטיבי. הדבר החשוב ביותר הוא האם הבנתו את המציאות היא אמיתית או לא. מדוע אנשים מתקשים לראות את האמת באופן אובייקטיבי? אליעד כהן מדגים מדוע האדם מתקשה להיות אובייקטיבי לחלוטין: הסיבה הראשונה היא נגיעות אישיות ואינטרסים: כשלאדם יש אינטרס אישי ... היא המוגבלות האנושית: האדם מוגבל ביכולות השכליות שלו להבין את המציאות, ולכן התפיסה שלו בהכרח מוגבלת וסובייקטיבית. לדוגמה, אדם שאינו מסוגל להבין את המציאות לעומקה, יפרש אותה בצורה חלקית בלבד ויראה בה טוב ורע במקום שלמות אחת. לדברי אליעד, התפיסה הסובייקטיבית מתרחשת לא רק בשל אינטרסים, אלא גם בשל המוגבלות הטבעית של השכל האנושי ... יכול להבין את משמעות התמונה כולה. כך גם האדם, שכל עוד אינו רואה את התמונה השלמה של המציאות, הוא בהכרח סובייקטיבי ומוגבל. דוגמה נוספת שהוא נותן היא הסיפור התנכי על משה המבקש לראות את ... של אלוהים. כל עוד האדם אינו רואה את נקודת ההתחלה האמיתית של המציאות, הוא אינו יכול להבין שום דבר באופן אובייקטיבי. אליעד מדגים זאת גם באמצעות משל המטבע: אם אתה רואה רק צד אחד של המטבע, גם ... כך האדם, כל עוד לא ראה את כל צדדי המציאות, הוא לא באמת מבין אותה. כיצד האדם יכול להפוך את תפיסתו ליותר אובייקטיבית? אליעד מסביר כי הדרך להגיע לתפיסה אובייקטיבית של המציאות עוברת דרך האמת. לדבריו, האמת היא הדבר היחיד בעולם שאינו תלוי באדם. היא קיימת תמיד, בלי קשר למה האדם חושב עליה. אדם שרוצה לראות את המציאות באופן אובייקטיבי באמת צריך לחפש את האמת, להיות אמיתי בכל פרט, ולהיות מוכן להודות כשהוא לא ... את האמת, אך למעשה מחפשים אותה מתוך רצון להרגיש טוב יותר, לחיות טוב יותר או לקבל משמעות. אדם כזה עדיין סובייקטיבי, כי יש לו אינטרס בחיפוש אחר האמת. רק אדם שאין לו שום אינטרס חוץ מהאמת עצמה יכול להיות אובייקטיבי באמת. איך להגיע לאמת אובייקטיבית בשלמות? הדרך להגיע לאמת אובייקטיבית בשלמות, לדברי אליעד כהן, היא קודם כל להיות אמיתי עד הסוף, גם ברמה האישית והסובייקטיבית. אדם צריך להודות לעצמו באמת על המניעים שלו, להודות שהוא לא תמיד מחפש את האמת, ולהפסיק לשקר לעצמו. כאשר האדם נאמן לאמת הסובייקטיבית שלו במאה אחוז, הוא מתחיל להתחבר לאמת אובייקטיבית רחבה יותר, ומתקרב להבנת התמונה המלאה של המציאות. אליעד מציע כי ככל שאדם מתקרב יותר לאמת הסובייקטיבית והאישית שלו, הוא יוצא מתוך הלופ ה
הסוד של האמת האובייקטיבית - מהו הסוד שאותו *לא* יודעים *כל* הפילוסופים / חכמי הרוח?
... של האמת האובייקטיבית - מהו הסוד שאותו לא יודעים כל הפילוסופים חכמי הרוח? וכאן נבאר את אחד הסודות הכי לא ידועים בעולם, והוא הסוד של האמת האובייקטיבית של המציאות. כי כל בר דעת מבין, שמי שרוצה לחיות טוב, עליו ראשית כל לנסות להבין את מערכת החוקים והכוחות שבתוכה הוא ... ראשית כל לנסות להבין את המציאות, שבתוכה הוא פועל וחי וכולי. ורוב בני האדם בעולם לא מאושרים. וזה משום שהם מתעסקים בעשייה, במקום בהתבוננות. וסוף מעשה במחשבה תחילה. אבל אצל רוב העולם, הדבר החשוב ביותר הוא המעשה במקום המחשבה. כי כאשר באים לאדם ואומרים לו ... לנסות להבין את עצמו ואת המציאות, ושלבסוף יעשה או לא יעשה איזו פעולה אחת נכונה, מאשר שהאדם יעביר את כל חייו מתוך עשייה, חסרת התבוננות וחסרת כל ערך אמיתי באמת. כי מי יכול לומר שכל מעשיו עלי אדמות הפיקו לו אפילו רגע אחד של אושר בשלמות אמיתית שאין ... המציאות, שהם לא האמת עצמה, דהיינו, שהם לא התיאור האמיתי שמשקף את המצב האמיתי של המציאות, הרי שהאדם עדיין עוד לא הגיע אל האמת האובייקטיבית והרי שהאדם עדיין לא מבין את המציאות בשלמות. לדוגמה: מי שיתבונן יראה, כי לכל אירוע שמתרחש בעולם, יש לו סיבה מדוע הוא ... אל המציאות כפי מה שהיא. ואת זה כל החכמים והפיקחים יודעים. אבל יש כאן עניין נוסף, והוא שהאדם מוגבל לתפוס את האמת, אך ורק בצורה סובייקטיבית עפ המידע שברשותו ועפ היכולת השכלית שלו בלבד. דהיינו, כל תיאור של המציאות שהאדם מבין אותו במחשבתו, הוא תמיד יהיה מוגבל ליכולת התפישה האנושית של האדם. דהיינו, הוא תמיד יהיה סובייקטיבי בלבד ולא אובייקטיבי. כי כאשר האדם מבין איזה דבר על המציאות, גם אם האדם מחובר ב 100% לנקודת האמת האישית שלו, דהיינו, גם אם האדם באמת ... הבנה של האדם את המציאות, היא תמיד תהיה מוגבלת ליכולות התפישה של האדם. ומאחר שהתפישה של האדם את המציאות היא תמיד מוגבלת ליכולות הסובייקטיביות של האדם, הרי שלעולם האדם לא יכול לראות ולהבין את האמת האובייקטיבית של המציאות, שהיא האמת האחת והמוחלטת שכל החכמים מחפשים אחריה כל חייהם. כי יש מציאות. ויש שאלות על המציאות. ויש גם ... קיומו של ההסבר. זא כל בר דעת מבין שבוודאי שיש הסבר כלשהו לכל התהליכים שמתרחשים במציאות שלנו, הסבר כלשהו אמיתי, שהוא אכן האמת האובייקטיבית, משום שהוא משקף את המציאות כפי מה שהיא. אלא שאין לאדם מושג איך להבין את ההסבר הזה. כי כפי שאמרנו כל תפישת המציאות על ידי האדם, היא לעולם הייתה ולעולם תהיה סובייקטיבית. כי האדם יכול להבין את המציאות, אך ורק עפ השכל שלו. וגם אם האדם ממש ירצה להבין את המציאות שלא עפ השכל שלו, הרי ... יכול האדם להחליף את השכל שלו לשכל חזק יותר וכיוב, הרי שעדיין האדם היה מוגבל להבין את המציאות, אך ורק לפי יכולות התפישה האישית והסובייקטיבית שלו. כי כל שכל שיהיה לאדם, תמיד יהיה שכל אחר גדול עוד יותר. ותמיד תפישת האמת על ידי האדם, היא תמיד מוגבלת ליכולות ... של כל התוצאות. אך מאחר שיכולת התפישה של האדם היא לעולם סופית ולא אין סופית, לכן האדם לעולם מוגבל להבין את המציאות אך ורק בצורה סובייקטיבית בלבד. וזאת אחת מהשאלות הקשות ביותר, שאיתה מנסים להתמודד כל חכמי החכמים בעולם וכל הפילוסופים וכל חכמי הרוח וכל המורים הרוחניים. כי כולם משתוקקים להיות מאושרים ולהבין את המציאות בשלמות, דהיינו, לראות את האמת האובייקטיבית. אבל זה דבר שהוא בלתי אפשרי, כי יכולת התפישה של האדם, היא תמיד סובייקטיבית, כי היא תמיד מוגבלת ליכולות התפישה של האדם שהן אינן אין סופיות. ונחדד עוד יותר, כי אם היו נותנים לאדם יכולת תפישה ... סופית. כי האדם לא מסוגל אפילו לא לדמיין את מהותה של התפישה האין סופית. ונמצא אם כן, כי האדם מוגבל להבין את המציאות אך ורק בצורה סובייקטיבית בלבד עפ יכולות התפישה האישית שלו. וכאן יש שאלה גדולה, כי מצד אחד האדם רוצה להיות מאושר, וכדי להיות מאושר צריך להבין את המציאות בשלמות כפי מה שהיא. אך מה יעשה האדם שיכולת התפישה שלו היא מוגבלת והיא תמיד תישאר סובייקטיבית? וכאן יש סוד גדול, והוא כי יש דרך שבה יכול האדם להשיג ולתפוס במחשבתו את האמת האובייקטיבית של המציאות. ולמרות שהאדם לא מבין כלל כיצד הדבר אפשרי, או מה משמעות הדבר, עדיין זה לא אומר שהדבר לא אפשרי. כי האדם לא מסוגל להבין בשכל האנושי שלו, כיצד ניתן לתפוס אמת אובייקטיבית. כי האמת היא תמיד סובייקטיבית כי היא תמיד אך ורק לפי יכולת התפישה של האדם. אך אף על פי כן יש כאן סוד והוא שיש דרך להבין את המציאות בשלמות, דהיינו, לגלות את הסוד של האמת האובייקטיבית, ועל ידי זה יכול האדם להיות מאושר באמת. אך מי יודע את הסוד הזה? ומי יודע ומי יכול לגלות את הדרך איך כל אחד יכול גם הוא להיות מסוגל לגלות את הסוד של האמת האובייקטיבית? וזאת כמובן שאלה שלכל גדולי החכמים בעולם, אין להם תשובה לשאלה הזו. משום שאי אפשר מבחינה לוגית לתפוס בצורה סובייקטיבית ואישית אמת אובייקטיבית שאינה תלויה ביכולת התפישה של זה שתופס אותה. והנה, יש שכל גדול מאוד, שגילה אותו חכם מאוד גדול, שהוא החכם האמיתי, שהוא פיצח וגילה את הדרך איך יכול האדם לתפוס בצורה סובייקטיבית, את האמת האובייקטיבית. דהיינו, איך יכול האדם להגיע למצב שבו לא יהיה הבדל בין יכולת התפישה האנושית שלו, לבין יכולת התפישה שנדרשת כדי להבין ... את יכולת התפישה שלו עפ שכלו של החכם האמיתי. כי יכולת התפישה של החכם האמיתי, היא יכולת התפישה היחידה שמאפשרת לאדם להכיל את האמת האובייקטיבית של המציאות. ומי שרוצה לחיות טוב באמת ולהיות מאושר באמת, על ידי זה שהוא יבין את המציאות באמת, עליו לחפש חכם אמיתי שכזה שיש לו יכולת תפישה שכלית אין סופית, שמאפשרת לו לתפוס במחשבתו את האמת האובייקטיבית של המציאות, בלי להיות מוגבל ליכולת התפישה האישית שלו, על ידי זה שיכולת התפישה האישית שלו אינה מוגבלת. ועל האדם לחפש ... המחשבה, שמאפשרת לאדם להיות מסוגל להכיל את האמת של המציאות בשלמות. ועל ידי זה שהאדם מוצא חכם אמיתי שכזה, שיודע את הסוד של האמת האובייקטיבית של המציאות בלי מגבלת תפישה
שכל או רגש - מה ההבדל ביניהם?
... או רגש - מה ההבדל ביניהם? כי לאדם נדמה, שיש הבדל, בין שכל לבין ...
אובייקטיביות, סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב
אובייקטיביות, סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב
אובייקטיביות, סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב האם קיים הבדל אמיתי בין חוויה אובייקטיבית לסובייקטיבית? אליעד מסביר באריכות ובפירוט על ההבדלים והקשרים בין אובייקטיביות לסובייקטיביות, ידיעה ואי - ידיעה, תוך שימוש בדוגמה של שולחן כדי להבהיר את הנושא. אליעד מציג כיצד אנשים חושבים באופן אוטומטי שאם הם רואים משהו, הדבר חייב להתקיים במציאות. לדוגמה, כאשר ... מציג את השאלה מהזוית של החוויה הסובייקטיבית של האדם ולא מהמציאות האובייקטיבית לכאורה. האם מה שאתה רואה הוא בהכרח המציאות האובייקטיבית? כדי להבין טוב יותר, אליעד מביא דוגמה: כשאדם מסתכל על שולחן, הוא למעשה לא רואה רק את השולחן עצמו. הסיבה שאדם יכול לזהות שולחן היא משום שהוא מסוגל לחשוב גם על דברים שהם ... התפיסה של שולחן מוגדרת דווקא ביחס למה שאינו שולחן. אם האדם היה חווה רק את השולחן ללא יכולת לחשוב על דברים נוספים, המילה שולחן לא הייתה מקבלת משמעות עבורו, והוא לא היה יכול אפילו לשאול למה יש פה שולחן?. אליעד ... השאלה למה השולחן נמצא שם. אך עצם העובדה שהאדם יכול להעלות את השאלה למה דווקא שולחן ולא משהו אחר? מלמדת שהחוויה שלו היא חלקית, ולכן לא אובייקטיבית לגמרי. כיצד הידיעה החלקית מאפשרת הבנת משמעות? אליעד מפרט שהיכולת של האדם להבין מהו שולחן תלויה ביכולת שלו לחשוב גם על מה שאינו שולחן. לדוגמה, אם האדם היה מסוגל לחשוב רק על ... השולחן לא היה בעל שום משמעות. העובדה שהאדם מסוגל לחשוב על דברים אחרים היא זו שנותנת לשולחן את המשמעות שלו, ולכן הידיעה החלקית (הידיעה שמאפשרת לראות בו זמנית דברים נוספים) היא זו שנותנת משמעות למה שהאדם חווה. האם האדם יכול בכלל לחוות משהו כאובייקטיבי לחלוטין? אליעד מציין שאם האדם היה חווה את המציאות בצורה אובייקטיבית לחלוטין, הוא לא היה מסוגל להבין או לחשוב עליה, משום שהחוויה האובייקטיבית המוחלטת לא הייתה מאפשרת לו להבחין בין דבר לדבר אחר. במקרה כזה, הוא לא היה יכול להגדיר או לתת משמעות לשום דבר, ומכאן לא הייתה לו בכלל שום שאלה על המציאות. למה חוויה מוחלטת ... בו אי - ידיעה. הידיעה החלקית, העובדה שהאדם מסוגל גם לא לדעת, היא זו שמאפשרת את הופעת השאלות אצלו. אליעד מראה שכדי להבין מהו שולחן, האדם חייב להיות מסוגל לחשוב גם על מה שאינו שולחן, כלומר, להיות במצב של אי - ... שהמציאות איננה מוחלטת אלא תלויה בסובייקטיביות? אליעד מסביר שמטרת ההסבר שלו היא להראות לאדם שהמציאות שהוא חווה היא תמיד סובייקטיבית ולא אובייקטיבית לחלוטין. הוא מדגיש שגם כשהאדם בטוח שיש לו ראייה אובייקטיבית של המציאות, התפיסה שלו עדיין תלויה בהקשרים סובייקטיביים. אליעד מסביר שבעומק של כל ידיעה מסתתרת אי - ידיעה, וזאת משום שהידיעה של כל דבר היא תמיד חלקית ותמיד תלויה בידיעה של דברים אחרים. מה התפקיד של אי - ידיעה בתפיסת המציאות? ... למה שאלת למה יש שולחן מוכיחה אי - אובייקטיביות? אליעד מסכם את הרעיון באומרו שעצם העובדה שהאדם שואל למה יש שולחן? מוכיחה שהוא לא חווה את השולחן בצורה אובייקטיבית מוחלטת. אם היה האדם חווה את השולחן באופן מוחלט, השאלה לא הייתה מתעוררת כלל, משום שלא היה מקום לחשוב על אפשרויות אחרות. השאלה מופיעה רק כשיש ספק או אי - ידיעה חלקית. ... כל מה שאדם תופס הוא תמיד שילוב של סובייקטיביות ואובייקטיביות, ושהחוויה שלו תמיד תלויה בהקשרים של דברים נוספים שהוא מסוגל לחשוב עליהם. מציאות מוחלטת, לדעתו, לעולם אינה יכולה להיות נחווית באופן ישיר, משום שהחוויה עצמה תמיד תלויה בידיעה חלקית. האם המציאות אובייקטיבית או סובייקטיבית? מה זה ידיעה חלקית? למה אני שואל שאלות? מהי משמעות של אי - ידיעה? האם מה שאני רואה קיים באמת? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ניחוש אקראי, איך לנהל את הזמן? איך להיגמל מהימורים? איך להצליח בזוגיות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להאמין בעצמך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך למצוא זוגיות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לחנך ילדים? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשתול מחשבות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך ליצור אהבה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בראיון עבודה? איך לא להישחק בעבודה? איך להתמודד עם גירושין? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפרש חלומות? איך להעריך את עצמך? איך להיות מאושר ושמח? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשנות תכונות אופי? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לשפר את הזיכרון? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: ניחוש אקראי, איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? דיכאון? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מי ברא את אלוהים? מה המשמעות של החיים? האם יש או אין אלוהים? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש אמת מוחלטת? בשביל מה לחיות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה יש רע וסבל בעולם? למה יש רע בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה העולם קיים? האם יש בחירה חופשית? איך להנות בחיים? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם באמת הכל לטובה? האם יש משמעות לחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה לא להתאבד? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות מאושר ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא ייעוץ טיפולי, מאמן מנטלי, מאמן אישי לפרישה בנושאי ניחוש אקראי - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 1.0469 שניות - עכשיו 24_05_2025 השעה 10:12:04 - wesi1