אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה להבדיל ✔עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים?
וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז זה גורם להם בטעות לראות כל דבר כפירוש. וגם זאת טעות, כי לא כל דבר הוא פירוש. ויש דברים שהם עובדה ולא פירוש.

וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי.

אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמה, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן.

ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם יוסיפו הבהרה של "לדעתי / בעיני / נראה לי / אני חושב / לפי מה שאני מבין / יכול להיות ש / לפי ההבנה שלי" וכיו"ב, ביטויים שונים שבעצם לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית.

אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה אחוז שמשהו הוא נכון, הרי שהוא לא יוכל לדעת שום דבר בוודאות. ומנקודת המבט הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד.

ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי.

יחד עם זאת, בחיי היום יום, שבו אנחנו לא מחפשים וודאות של מאה אחוז, אלא כן נצמדים לאמונות כלשהן, לדוגמה אמונה בחושים או לדוגמה אמונה בזיכרון או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם.

ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא עובדה ולא פירוש. וההבנה שמשהו מסוים הוא עובדה או פירוש, גם זה בעצמו סוג של פירוש. כי מישהו יכול לפרש שמשהו מסוים זה פירוש. ומישהו יכול לפרש שאותו הדבר הוא עובדה. ולא תמיד להתייחס למשהו כפירוש, זה יהיה נכון. כי לפעמים מדובר בעובדה ולא בפירוש.

אז מה הופך משהו לעובדה? ומה זה עובדה? ואיך להבדיל בין עובדה לפירוש?

אז עובדה פירושה משהו שהוא בטוח נכון, אמת אובייקטיבית. ופירוש פירושו, משהו שהוא לא בטוח נכון, פירוש סובייקטיבי / אמת סובייקטיבית. יש משהו שהוא נכון "עובדתית" ויש משהו שהוא רק "בעיני המתבונן" בלבד.


אבל מה הופך משהו לנכון עובדתית? מה הופך משהו לעובדה אובייקטיבית?

תשובה: הנחות היסוד שאנחנו מניחים, ביחס להסקה הלוגית שלנו מהנחות היסוד שאנחנו מניחים.

ואני אסביר: כל מחשבה שיש לבן אדם בראש, כל רעיון שהאדם חושב עליו שהוא נכון או לא נכון, יש לו הנחות יסוד כלשהן. לאחר מכן, המוח עושה חישובים לוגיים, בהתבסס על הנחות היסוד האלו. וביחס לזה המוח קובע, האם מדובר על עובדה או על פירוש. דהיינו, אם לוגית ניתן להוכיח שמשהו נכון, בהתבסס על הנחות היסוד, הרי שמדובר על עובדה. אבל אם בהתבסס על הנחות היסוד, לא ניתן להוכיח לוגית שמשהו הוא נכון, הרי שהוא פירוש.

לדוגמה: נניח שאנחנו רואים שולחן שיש לו 4 רגליים. ואנחנו אומרים שלשולחן יש 4 רגליים. האם זאת עובדה או פירוש שיש לשולחן 4 רגליים? תשובה: אנחנו מניחים שהחושים שלנו נכונים. בנוסף, אנחנו מניחים שלצורה מסוימת קוראים שולחן ולצורה מסוימת קוראים רגל של שולחן. ואז בהנחה שאנחנו רואים בחושים שלנו, בחוש הראייה, את הצורה המלאה של השולחן, אז בהנחה שאנחנו רואים שבצורה של השולחן, יש צורה של רגל 4 פעמים, הרי שזה אומר שיש לשולחן הזה 4 רגליים.

דהיינו, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה שמבוססת על החושים, שזה מה שאנחנו רואים בעין. ועל ההגדרות שלנו, למה זה שולחן ומה זה רגל של שולחן וכולי. ובהתאם לזה, זאת עובדה שיש לשולחן 4 רגליים. כי אין אפשרות לוגית שהנחות היסוד האלו נכונות ושאין לשולחן 4 רגליים. ולכן, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה.

עכשיו, ניקח לצורך העניין אמירה שאומרת שהאוכל טעים. האם זאת עובדה או פירוש? תשובה: תלוי מה ההגדרה שלנו למושג טעים. ואני אסביר.

מצד אחד אומר המשפט: "על טעם וריח אין מה להתווכח", דהיינו, שעל טעם של משהו אם הוא טעים או לא ועל הריח של משהו אם הריח נעים או לא, אין מה להתווכח. כי הטעם הוא בעיני המתבונן והריח הוא בעיני המתבונן. ויש בן אדם שחושב שמשהו טעים ויש בן אדם אחר שחושב שמשהו לא טעים. ולכן אין סיבה להתווכח על טעם של משהו אם הוא טעים או לא, כי בסוף זה בעיני המתבונן. דהיינו, טעם וריח זה פירוש ולא עובדה. האם זה טעים או לא, האם הריח נעים או לא, זה בעיני המתבונן בלבד. ולכן על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.

ולכן לכאורה אפשרי לחשוב, שאמירה שאומרת האוכל טעים או לא טעים, היא פירוש ולא עובדה. אבל זאת לא כל האמת. כי זה תלוי במה אנחנו מגדירים את ההגדרה של טעים או לא.

לדוגמה: נניח שמישהו אומר האוכל הזה טעים. למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים. האם הוא מתכוון לומר שהאוכל הזה היה טעים לו, טעים בעיניו. או שהוא מתכוון לדוגמה לומר, שהאוכל הזה הוא טעים לרוב האנשים. או שהאוכל הזה לרוב האנשים, הוא טעים יותר מאוכל אחר. או שהאוכל הזה הוא טעים בטעם מסוים ברמת מתיקות מסוימת וכיו"ב. במילים אחרות, כאשר האדם אומר שהאוכל טעים, האם הוא מתכוון לומר, שהאוכל טעים במובן שאפשרי לבדוק את העובדה הזאת בשטח, או שזה משהו שלא ניתן לבדוק אותו בשטח.

אם לדוגמה מישהו אומר שהאוכל טעים והוא מתכוון לומר שהאוכל טעים בעיני רוב האנשים, הרי שזה משהו שאפשרי לבדוק אותו בשטח. אפשרי להביא קבוצה של אנשים ולבדוק מה הם חושבים על האוכל. וגם אז, לא בהכרח שיהיה ניתן להסיק מכך לגבי כל שאר האנשים. אלא בעיקר לגבי האנשים שבדקו את האוכל, בזמן מסוים, בתנאים מסוימים, בהנחה שהם אמרו את מה שהם חשבו לגבי הטעם של האוכל. אבל זה משהו שאפשרי לבדוק אותו.

ולכן כשמישהו אומר שהאוכל טעים, לא תמיד צריך להתייחס לזה כאל פירוש סובייקטיבי. כי זה תלוי למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים.

לדוגמה: האוכל הזה מתוק. מה הכוונה מתוק? האם הכוונה היא שיש בו רמת מתיקות מסוימת, שאפשרי לבדוק אותה במעבדה ולראות מה העובדה? או שמדובר על תחושה כללית של הבן אדם, ביחס לחוש הטעם שלו באותו הרגע.

עכשיו, ניקח לצורך העניין טענה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים. האם היא עובדה או פירוש? האם היא טענה נכונה או לא? אם מישהו יגיד "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, האם זה יהיה נכון?

תשובה: אם נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות של רגליים. אז, אם נניח שראינו שולחן אחד שיש לו 4 רגליים, שזאת עובדה, שהיא עצמה מבוססת על הנחות היסוד הנ"ל, הרי שזה אומר שזאת תהיה עובדה לומר שלכל השולחנות יש 4 רגליים. כי אם נניח שכל השולחנות יש להם את אותה כמות רגליים, הרי שלוגית ניתן להוכיח שלכל השולחנות יש 4 רגליים.

אבל אם לא נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות רגליים, הרי שאמירה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים, היא פירוש לא נכון. ולמה פירוש לא נכון? כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. דהיינו, ניתן לבדוק בשטח במציאות הממשית, האם יש שולחן שאין לו 4 רגליים. ולכן יהיה ראוי להתייחס לזה כאל עובדה שאפשרי לבדוק אותה ולא כאל משהו שהוא פירוש, שכל אחד יכול לטעון את מה שבא לו.

במילים אחרות, מאחר שניתן לבדוק בשטח את העובדות ולדעת בוודאות האם הטענה נכונה או לא, לכן יהיה יותר הגיוני להתייחס לרעיון שלכל השולחנות יש 4 רגליים, כאל השערה בלבד, שאפשרי לבדוק אותה ולראות מה העובדות בשטח. אבל אם מישהו אומר "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, זאת טעות חשיבה. כי הוא לוקח מחשבה, שאפשרי לבדוק אותה במציאות ולראות מה האמת והוא מתייחס אליה כאילו היא פירוש.


במילים אחרות, יש דברים שמטבעם הם רק פירוש. לדוגמה, האם הנעל הזאת נוחה לך או לא. זה משהו אישי, משהו סובייקטיבי, משהו שרק אתה יכול לדעת אותו ושלא ניתן להוכיח אותו. כי רק אתה תגיד אם הנעל נוחה לך או לא. אא"כ ימציאו לדוגמה מכשיר שבודק בצורה אובייקטיבית את גלי המוח שלך ובהתאם לזה, קובע האם משהו נוח לך או לא. אבל ברמת העיקרון, מדובר על פירוש. ולכן במקרה כזה, הגיוני לומר "בעיני הנעל הזאת נוחה, לדעתי היא נוחה, עבורי היא נוחה, היא נוחה לי" וכיו"ב, שזה בעצם אומר שמדובר על פירוש סובייקטיבי ולא על עובדה אובייקטיבית שכולם אמורים להסכים איתה.

אבל לומר משהו שניתן לבדוק אותו בעולם הממשי ולראות אם הוא עובדה נכונה או עובדה לא נכונה, ולהציג אותו כפירוש, זאת טעות. כי יש רעיונות שהם באים לתאר עובדה. ויש רעיונות שבאים לתאר פירוש. ואם מדברים על דבר שלא ניתן לבדוק אותו עובדתית, אין אפשרות להוכיח מה העובדה הנכונה, הרי שבמקרה כזה אולי יהיה נכון להתייחס אל הדבר כאל פירוש. אבל אם מדובר על משהו שהוא בר בדיקה, הרי שלא הגיוני להתייחס אליו כאל פירוש. כי הוא עובדה ולא פירוש.

לדוגמה מישהו שיגיד, לדעתי יש אריה שיש לו כנפיים של ציפור. האם זה יהיה נכון או לא? תשובה: כשהוא אומר שיש אריה, האם הוא מתכוון אריה אמיתי שבני אדם אמיתיים יכולים לראות אותו בעולם הממשי שלנו? או שהוא מתכוון לומר שביקום מקביל כלשהו, יש אריה עם כנפיים?

אם הוא מתכוון לומר שיש אריה ממשי, הרי שלא יהיה נכון לומר שלדעתי יש אריה עם כנפיים. כי זה משהו שאפשרי לבדוק אותו. ולכן זה לא עניין של דעה אישית אלא עניין של עובדה ממשית.

אבל אם הוא מתכוון לומר שאיפשהו ביקום יש אריה עם כנפיים, גם אז נוכל לשאול אותו למה זאת דעתו? האם הוא חושב שהוא יכול להוכיח את דעתו, האם הוא בטוח שההשערה שלו יותר נכונה מלא נכונה? ואז, אם האדם טוען שהוא חושב שיש לו הוכחה שביקום מקביל יש אריה עם כנפיים, הוא מוזמן להוכיח אותה. ואז זה לא פירוש אלא עובדה. ואם הוא טוען שזאת סתם השערה, כמו ניחוש של המספרים של הלוטו, אז זה פירוש ולא עובדה. ואם הוא אומר שהוא לא בטוח בזה, אבל בסיכוי גבוה שיש אריה מעופף ביקום מקביל, אז הוא צריך להסביר למה הוא אומר שבסיכוי גבוה יש אריה מעופף ביקום מקביל. האם יש לו הוכחה לכך?


במילים אחרות, כשמישהו אומר שלדעתו אם נזרוק קובייה עם 6 מספרים, יצא מספר 1, והוא מבין שזה ניחוש בלבד, שהסיכוי לצורך העניין, הוא של 1 ל 6 אפשרויות, דהיינו, אם האדם מדבר על משהו כעל ניחוש בלבד, אז אולי הגיוני להגדיר את זה כפירוש.

אבל אם מישהו יגיד, שלדעתו, הסיכוי שיצא 1, הוא יותר גבוה, מאשר הסיכוי שיצא כל מספר אחר. הרי שכאן הוא טוען טענה, שאפשרי להוכיח אותה ולבדוק אותה, מבחינה סטטיסטית. ולכן אם מישהו אומר, אני מנחש שיצא 1 מתוך 6, סתם כך בלי סיבה, כי זה הניחוש האקראי שלי, הרי שהוא נצמד לאמת.

אבל אם מישהו יגיד שלדעתו בסיכוי גבוה יצא 1 יותר מאשר יצא כל מספר אחר, הרי שזה משהו שהוא צריך להוכיח אותו ולנמק אותו. כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. כי מה הסיכוי שמשהו יקרה, אחוז הסיכוי, זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. ולכן לא יעזור שמישהו יגיד "לדעתי" בסיכוי גבוה שיצא 1 יותר מאשר 6. כי זה לא עניין של פירוש. כי לדעת מה הסיכוי שמשהו יקרה, זאת עובדה ולא פירוש.

נניח לדוגמה שמישהו באמצע הקיץ אומר "לדעתי" מחר ירד גשם. ואז נשאל אותו, למה אתה אומר שלדעתך מחר ירד גשם. ואז הוא יגיד, "לא יודע אבל זו דעתי. לא אמרתי שזאת עובדה, אלא רק פירוש שלי". במקרה כזה האדם הזה טועה. ואני אסביר:

האם יהיה נכון לומר באמצע הקיץ, שיש אפשרות כלשהי שמחר ירד גשם למרות שזה אמצע הקיץ? תשובה: כן. זאת עובדה נכונה לוגית. יתכן לוגית ועובדתית שבאמצע הקיץ ירד גשם. אבל אם מישהו יטען שזאת לא סתם אפשרות אפשרית, אלא שהוא חושב שכנראה מחר ירד גשם לדעתו או שהוא טוען שהסיכוי שירד גשם בקיץ, הוא כמו בחורף, או שהסיכוי שירד גשם היום באמצע הקיץ, יותר גבוה מהסיכוי שירד גשם בקיץ ביום אחר, או שמישהו לדוגמה טוען, שבעוד דקה לדעתי ירד גשם, באמצע הקיץ כשהשמים בהירים. במקרה כזה, האדם הזה טועה! כי אלו עובדות שניתן לבדוק אותן. כי טכנית לא יכול לרדת גשם תוך דקה אם השמים בהירים, בהנחה שחוקי הפיזיקה והאקלים לא ישתנו. והטענה שאומרת שיש סיכוי גבוה שירד גשם באמצע הקיץ סתם כך בלי לנמק, היא ניחוש ולא פירוש לגיטימי.

לגיטימי שבן אדם יגיד שלדעתו הקובייה יצא בה המספר 1 כניחוש. אבל לא לגיטימי שהוא יגיד שלדעתו יצא 1 ושהוא חושב שיצא 1, יותר מאשר הוא חושב שיצא 2, לא כניחוש, אלא כסוג של עובדה.


אז אמירה מספר אחת שצריכים להבין עד כה, היא, שלא כל דבר הוא פירוש. ולא כל דבר צריכים להתייחס אליו כאל פירוש. ואם משהו ניתן לבדוק אותו ולראות מה העובדה, אז לא נכון להתייחס אליו כאל פירוש.

ויש דברים שמטבעם הם פירוש, לדוגמה, האם לדעתך האוכל טעים או לא. האם בעיניך הבית יפה או לא וכיו"ב. אבל יש דברים שאפשרי לבדוק אותם ולכן לא הגיוני להתייחס אליהם כאל פירוש בלבד.


אז מהי בעצם עובדה? עובדה היא כאשר ניתן להוכיח שרעיון כלשהו נכון, בצורה לוגית, על בסיס הנחות יסוד שהן עצמן פירוש ולא עובדה. לדוגמה, זה שהחושים מייצגים את האמת, זה פירוש. אבל בהנחה שהפירוש הזה נכון, אז לוגית ניתן להוכיח שמשהו מסוים קורה.

כאשר ניתן להוכיח לוגית שמשהו נכון, על בסיס פירושים שאנחנו מתייחסים אליהם כאל עובדות, הרי שמדובר בעובדה. וכאשר ניתן לבדוק אמיתות של משהו, בצורה של בדיקת עובדות והסקה לוגית, הרי שראוי להתייחס אליו כאל עובדה.

ולא הגיוני לקחת משהו שניתן לבדוק אותו לוגית ועובדתית ולומר שהוא רק פירוש. כי עדיף לבדוק את העובדה מאשר להמציא פירושים לא נכונים.

דהיינו, אולי כן הגיוני לומר, אני לא יודע מה העובדות, אני לא בטוח שהמסקנות הלוגיות שלי נכונות ולכן לדעתי קורה כך או אחרת. דהיינו, הפירוש שלי הוא X, אבל זה רק בגלל שאני לא מכיר את העובדות ולא בטוח יודע להסיק מסקנות נכון בניתוח של העובדות. אבל לא הגיוני לקחת משהו שאתה לא יודע את כל העובדות ולא יודע להסיק מסקנות לוגיות בצורה נכונה, ואז להמציא איזו עובדה ולהסתתר מאחורי האמירה שזה רק פירוש לדעתי וכיו"ב.


ועוד אוסיף, כי לפעמים רעיון מורכב בחלקו מעובדות ופירושים במקביל בתוך אותו הרעיון. כי אם לוקחים את הרעיון כולו בכללותו, אז אפשרי לחלק אותו לחלקים. ולפעמים חלקים מהרעיון הם עובדה ממשית נכונה. ולפעמים חלק מהרעיון הוא פירוש שהוא אולי נכון ואולי לא. ולפעמים חלק מהרעיון הוא עובדה לא נכונה.

במילים אחרות, בהרבה מאוד מקרים, כל רעיון לכשעצמו, הוא עצמו מורכב מחלקים. שכל אחד, הוא עובדה או פירוש, עובדה נכונה, עובדה לא נכונה, פירוש אפשרי, פירוש לא אפשרי וכולי.


לסיכום: כאשר אנחנו באים לבדוק לגבי משהו אם הוא עובדה או פירוש, אז ראשית לזכור שבמובן מסוים, הכל זה רק פירוש, מנקודת המבט של האמת המוחלטת. שמי שיגיע אליה יראה שגם זו לא כל האמת. כי גם המחשבה שאומרת שמנקודת המבט של האמת המוחלטת, שום דבר זה לא עובדה, המחשבה הזאת עצמה, היא עובדה לא נכונה. אבל זה עצמו עוד עניין אחר (דבר והיפוכו). אבל כאן אנחנו מדברים בפשוטם של דברים, שהאדם מנסה להיצמד לאמת בפשוטם של דברים.

אז מי שרוצה להבדיל בין עובדה לפירוש, הוא צריך לדעת לקחת את המחשבה שהוא חושב ולחלק אותה לחלקים, כדי לבחון כל חלק בפני עצמו, האם הוא עובדה או פירוש. והוא צריך לדעת למצוא הנחות יסוד דהיינו, לחקור לעומק את כל העניין של הנחות יסוד. דהיינו, לדעת לזהות מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת לו בראש.

אחרי שמבינים מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת בראש, עכשיו צריכים ללמוד ולדעת לעשות ניתוח סיבתיות בצורה נכונה. דהיינו, צריכים לדעת איך לחשוב נכון, איך לחשוב בצורה לוגית, איך להסיק מסקנות בצורה נכונה, איך לנתח נכון דברים מבחינת חוקי הלוגיקה.

ואז כאשר האדם מבין את הנחות היסוד של הרעיון ומבין איך מסיקים נכון בצורה לוגית נכונה מסקנות, אז אפשרי להבין, האם מדובר על עובדה או פירוש. האם המחשבה הזאת, היא עובדה לוגית, שניתן להוכיח לוגית, בהנחה ש X אז ניתן להוכיח ש Y דהיינו, עובדה לוגית, או שמדובר רק על פירוש אישי / פירוש סובייקטיבי / פירוש ולא עובדה.
סיבה מציאות ממשית מחוץ לשכל האנושי הבדל בין יש לאין טעות פירוש או עובדה יופי הוא בעיני המתבונן עובדה מול פירוש עובדה או פירוש מחשבה האמת האחת אובייקטיבי אובייקטיביות אובייקטיבית איך להבדיל בין עובדה לפירוש איך להבדיל בין פירוש לעובדה איך לפרש איך לפרש דברים ביחס למה בעיני המתבונן האם זה פירוש האם זה פירוש סובייקטיבי האם זו עובדה האם זו עובדה או פירוש האם זו עובדה אובייקטיבית האם כל דבר הוא פירוש הבדל בין עובדה לפירוש הבדל בין פירוש לעובדה הבדלה הכל זה רק פירוש התבוננות יופי יופי הוא בעיני המתבונן כיעור כל דבר הוא או עובדה או פירוש כל דבר הוא פירוש כל דבר הוא רק פירוש להבדיל להבדיל בין עובדה לפירוש להבדיל בין פירוש לעובדה להפוך את העובדה לפירוש להפוך את העובדות לפירושים להפוך את הפירוש לעובדה להפוך את הפירושים לעובדות להפוך עובדה לפירוש להפוך פירוש לעובדה להציג עובדה כפירוש להציג פירוש כעובדה לפרש לפרש דברים מה ההבדל בין עובדה לפירוש מה ההבדל בין פירוש לעובדה מה הופך משהו לעובדה מה זה עובדה מה זה פירוש מכוער סובייקטיבי סובייקטיביות עובדה עובדה או פירוש עובדה או פרשנות עובדה אובייקטיבית עובדה ביחס למה עובדה ופירוש עובדה כפירוש עובדה לפירוש עובדה מול פירוש עובדה פירוש עובדות עובדות או פירושים עובדות ופירושים עובדות לפירושים עובדות מול פירושים עובדות פירושים פירוש פירוש או עובדה פירוש ביחס למה פירוש ועובדה פירוש כעובדה פירוש לעובדה פירוש מול עובדה פירוש סובייקטיבי פירוש עובדה פירושים או עובדות פירושים ועובדות פירושים לעובדות פירושים מול עובדות פירושים עובדות פרשנות או עובדה שום דבר הוא לא עובדה
איך להיות דבר והיפוכו בבת אחת? איך להבדיל ולא להבדיל בו זמנית? אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל, אין הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל, אחדות ההפכים, להיות שני הפכים בו זמנית, איך לצאת מהשכל? להרגיש דבר והיפוכו
איך להיות דבר והיפוכו בבת אחת? איך להבדיל ולא להבדיל בו זמנית? אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל, אין הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל, אחדות ההפכים, להיות שני הפכים בו זמנית, איך לצאת מהשכל? להרגיש דבר והיפוכו
איך להיות דבר והיפוכו בבת אחת? איך להבדיל ולא להבדיל בו זמנית? אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל, אין הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל, אחדות ההפכים, להיות שני הפכים בו זמנית, איך לצאת מהשכל? להרגיש דבר והיפוכו איך להיות דבר והיפוכו בבת אחת? איך להבדיל ולא להבדיל בו זמנית? ההרצאה עוסקת בשאלות עמוקות ונבנות כמו איך אפשר להיות שני הפכים בו זמנית, כיצד אפשר להבדיל ולא להבדיל, ואיך לצאת מהשכל האנושי שמבצע הבחנות. שאלות אלה מנסות להוביל אותנו להבנה של אחדות ההפכים - מצב שבו יש חיבור בין שני צדדים מנוגדים, כמו חיים ומוות, טוב ורע. האם ניתן להגיע למצב שבו לא מבדילים בין דברים? אליעד כהן פותח את ההרצאה בשאלות הנוגעות לאיך אדם יכול לדעת שהוא נמצא במצב שבו הוא לא מבדל בין דברים. מהנחה אחת שמציג, האם יכול להיות אדם שיגיע למצב של לא להבדיל? עולה השאלה האם יש אפשרות כזו במציאות. בהמשך, הוא דן בשאלות של איך אפשר לדעת שבן אדם הגיע למצב הזה, אם הוא לא יודע שהוא לא מבדיל, האם הוא בכלל נמצא בו. דוגמת השולחן שהוזכרה מתארת את המצב שבו אדם לא מבחין בין אובייקטים שונים כמו ... בה בעת לא יכול לדעת את זה בוודאות. אליעד מדגים את המצב באמצעות סיטואציות שיכולות להתרחש בעולם שבו לא מבדילים - כמו חשיכה וטרגדיות שמתרחשות כאשר אדם לא מבחין בין מצבים שונים. אדם לא מבדיל בין האור לחושך, בין יש לאין, בין קיר לדלת, עד כדי מצב שבו הוא יכול להיתקל בקיר מתוך אי - הבנה בסיסית. מה קורה כשלא מבדילים בין הדברים? ההרצאה נוגעת בהיבטים פסיכולוגיים ועמוקים יותר של האדם. אליעד מציין כי כאשר אדם לא מבדל, כל דבר יכול להיראות אותו הדבר. מצב זה יכול להוביל את האדם למצב של חוסר עשה, חוסר רצון להימנע מההבדלה שבין פעולות שונות, אשר מביא למצב של חוסר אכפתיות או חוסר תוצאה. מצב זה מתואר כמצב שבו אדם נכנס לאיזשהו בית משוגעים או למצב דמוי - מוות פסיכולוגי, שבו אין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר. האם המצב הזה יכול להיגרם בהדרגה? באופן דינמי, אליעד מדבר על איך אדם לא בהכרח יפסיק להבדיל באופן חד, אלא יעבור שלב אחרי שלב בין מצבים של שימוש בהבדלה ומצבים שבהם הוא לא עושה הבחנה. ההסבר כולל את הקונספט של חזרה לתוך השכל שמבדיל - האדם עשוי להפסיק להבדיל, אך ברגעים מאוחרים יותר יתחיל להבדיל שוב, וכתוצאה מכך נמצא את עצמו במצב של חוסר - אכפתיות או חוסר - תוצאה. מהן האפשרויות כשיש חפיפות ... לפי הגישה הפילוסופית שמציג. לסיכום, מהו המצב של אחדות ההפכים? ההרצאה מסתיימת בהבנה שהמצב שבו יש אפשרות של לא להבדיל הוא גם המצב שבו יש חיבור בין הפכים, שבו האדם חווה מצב של אחדות ההפכים - מצב שבו כל דבר עשוי להופיע בצורה שונה או זהה בו זמנית, תלוי בהבנתו של האדם את המציאות שסובבת אותו. לא מבדילים בין האובייקטים, לא מבדילים בין הזמן והמקום, והמוח הופך לגורם המבדיל את כל הדברים. האם אפשר להיות דבר והיפוכו בבת אחת? מהו המצב של אחדות ההפכים? מה קורה כשלא מבדילים בין דברים? איך לצאת מהשכל? האם ניתן לא להבדיל בין זמן למקום?
להפוך אין ליש, להפוך יש לאין, להפוך משנה ללא משנה, להפוך לא משנה למשנה, לגרום למישהו להבדיל, לגרום למישהו לא להבדיל
להפוך אין ליש, להפוך יש לאין, להפוך משנה ללא משנה, להפוך לא משנה למשנה, לגרום למישהו להבדיל, לגרום למישהו לא להבדיל
להפוך אין ליש, להפוך יש לאין, להפוך משנה ללא משנה, להפוך לא משנה למשנה, לגרום למישהו להבדיל, לגרום למישהו לא להבדיל איך ניתן להפוך אין ליש ומה זה אומר? ההרצאה עוסקת במושגים כמו הפיכת אין ליש, הפיכת יש לאהיה, וההבדל בין שינוי לאי - שינוי. אליעד מדבר על האופנים שבהם אנו יכולים לגרום לאדם לראות את הדברים בצורה שונה, בין אם זה לגרום לו להבדיל בין דברים ובין אם לגרום לו לא להבדיל. אחת השאלות המרכזיות שמעלה אליעד היא איך לגרום לאדם לעבור ממצב של לא מבדל למצב שבו הוא כן מבדל, או להפך - איך לגרום לו לא להבדיל בין דברים. מה המשמעות של להבדיל? בהרצאה, אליעד מציין כי להבדיל בעצם אומר להבין, לדוגמה: כאשר אדם מבדיל בין דברים, הוא מבין את ההבדל ביניהם. לעיתים, לא כל אדם מבדל בין שני דברים, וגם אם הוא יכול להבין את ההבדל, הוא לא תמיד רואה אותו או לא יודע להבחין בו בצורה נכונה. מהו המצב של לא מבדל? כאשר אדם נמצא במצב של לא מבדל, הוא לא יכול להבחין בהבדלים בין דברים. לדוגמה, ילד יכול לדעת אם משהו כואב לו, אבל הוא לא מבדיל בין כאב פיזי לכאב רגשי. אליעד מציין כי במקרים כאלה, ניתן להשתמש במושגים שהילד כבר מבדיל ביניהם ולהרחיב אותם, כך שהוא יוכל להבין ולהבחין גם בהבדלים שהוא לא הבחין בהם קודם. האם יש גבול להבדל? ההרצאה מציינת כי לא תמיד אפשר להפוך אין ליש. יש מצבים בהם אדם לא יכול להבדיל בין דברים, כמו במקרה של אדם שאין לו את היכולת הפיזית או הקוגניטיבית לעשות זאת. לדוגמה, אדם שנמצא במצב של חולי קשה עשוי לא להבדיל בין מצבים שונים כמו אם הוא פצוע או לא. במקרים כאלה, אין אפשרות לגרום לו להבדיל, פשוט כי הוא לא מסוגל. מה קורה כאשר מישהו לא יכול להבדיל? אליעד מציין כי אם מישהו לא מבדיל, הדבר יכול להיות תלוי במידה בה הוא מבין את המושגים וביכולת שלו להפעיל אותם. לעיתים, התשובה לשאלה איך לגרום לאדם לא להבדיל? היא שהשאלה לא נכונה בעצמה, כי אם מישהו לא יכול להבדיל, אין זה אפשרי לגרום לו להבדיל. מהי ההתנהגות במצבים כאלה? במהלך ההרצאה, אליעד מדבר על דימויים שונים שיכולים לעזור להבין את הקונספטים של הבדלה ואין הבדל. לדוגמה, הוא נותן את הדימוי של חדר חשוך שבו אדם לא יכול להבדיל בין הצבעים השונים, אבל כשהוא מוסיף אור לחדר, הוא מתחיל להבדיל ביניהם. מה המשמעות של לשנות את המצב של אין ליש? כאשר רוצים לשנות את המצב מאין ליש, עלינו להפעיל את היכולת של האדם להבדיל בצורה חדה וברורה. במילים אחרות, עלינו לגרום לו להבין את מהות השוני בין שני הדברים. אם למשל אנו רוצים לגרום לאדם להבדיל בין שני צבעים, עלינו לעזור לו לראות את ההבדלים ביניהם בצורה מדויקת. מה התשובה לשאלה על היכולת להבדיל? לא תמיד ניתן לגרום לאדם להבדיל בין דברים אם אין לו את הפוטנציאל לכך, כיוון שבמקרים מסוימים הוא עשוי להיות במצב שבו לא ניתן לגרום ... אנחנו יכולים להוביל אדם לשנות את תפיסתו ולעבור ממצב של אין ליש, כמו למשל עם ילדים שמתחילים להבין את ההבדלים בין מושגים שונים, או כאשר אדם מתחיל להבחין בין מצבים שלא הבחין בהם קודם. בכל מצב כזה, נדרשת מיומנות וסבלנות כדי לעזור לאדם להתפתח ולהשיג את ההבנה הדרושה. הבדלה בין דברים מה זה להבדיל? איך לגרום למישהו להבדיל? הפיכת אין ליש האם ניתן לגרום למישהו לא להבדיל? המשמעות של לא מבדיל
טוב ורע, רע להבדיל בין טוב לרע, טוב להבדיל בין טוב לרע, האם חיים טובים? האם חיים רעים? האם המציאות טובה? האם המציאות רעה? יתרונות בכל דבר, חסרונות בכל דבר, סבל או אושר
טוב ורע, רע להבדיל בין טוב לרע, טוב להבדיל בין טוב לרע, האם חיים טובים? האם חיים רעים? האם המציאות טובה? האם המציאות רעה? יתרונות בכל דבר, חסרונות בכל דבר, סבל או אושר
טוב ורע, רע להבדיל בין טוב לרע, טוב להבדיל בין טוב לרע, האם חיים טובים? האם חיים רעים? האם המציאות טובה? האם המציאות רעה? יתרונות בכל דבר, חסרונות בכל דבר, סבל או אושר האם טוב או רע להבדיל בין טוב לרע? השאלה שאליעד כהן עוסק בה היא האם ההבחנה בין טוב לרע היא עצמה דבר טוב או ... ופשוט מאוד, שבו האדם מבצע כל הזמן חלוקה בין טוב לבין רע. האדם חווה את העולם דרך הפרספקטיבה של ההבדלה הזו, כאשר דברים מסוימים מוגדרים אצלו כטובים ודברים אחרים מוגדרים כרעים. ההבדלה הזו, לפי אליעד, נעשית באופן אוטומטי ומחויב על ידי האדם. מדוע ההבדלה בין טוב לרע יוצרת פרדוקס? אליעד מציג את הרעיון באופן הבא: אם אדם שואל את עצמו האם טוב שהוא מבדיל בין טוב לרע, הוא כבר מראש מניח שיש דבר כזה טוב ורע. זאת אומרת, הוא לא יכול לענות לשאלה בלי להשתמש מראש במושגים שאותם הוא מבקש לבדוק. הפרדוקס הוא בכך שכדי לדעת האם זה טוב או רע להבדיל בין טוב לרע, האדם חייב מראש להבדיל בין טוב לרע. האם יש אפשרות לא להבדיל בין טוב לרע? אליעד טוען שכן קיימת אפשרות שלא להבדיל בין טוב לרע, אבל אז לא תהיה משמעות לשאלה עצמה. אדם שאינו מבדיל בין טוב לרע בכלל, לא ישאל האם טוב להבדיל או לא להבדיל. מבחינתו, המציאות פשוט קיימת כמו שהיא, ללא ערך של טוב או רע. למעשה, אי ההבדלה הזו היא מצב של שוויון מוחלט שבו אין שאלות, ואין בעיות שנובעות מההבחנות של טוב ורע. מה המשמעות של לא להבדיל בין טוב לרע? כאשר האדם מפסיק להבדיל בין טוב לרע, הוא מגיע למצב שבו הכל הופך להיות נייטרלי לחלוטין. אליעד מתאר מצב כזה שבו לאדם אין יותר סבל או אושר שמבוססים על ההבחנה בין טוב לרע. אם האדם לא מבדיל בין טוב לרע, גם לא יעניין אותו אם ההבחנה הזו טובה או רעה. האם קיום האדם הוא טוב או ... האדם יכול לראות שאין באמת שאלה - המציאות אינה טובה או רעה, היא פשוט מה שהיא. מה קורה כשמפסיקים להבדיל בין טוב לרע? ברגע שהאדם מפסיק להבדיל בין טוב לרע, הוא מפסיק גם לחוות סבל או אושר שנובעים מההבדלה הזו. האדם כבר לא מוטרד מהשאלה האם חייו טובים או רעים, כיוון שהחיים שלו אינם מוגדרים יותר לפי הקריטריון ... מדבר עליה - מצב שבו האדם חי בשוויון מלא מול המציאות, ללא העדפות, ללא פחדים וללא רצונות שמבוססים על ההבדלה בין טוב לרע. מדוע בכל זאת רוב האנשים ממשיכים להבדיל בין טוב לרע? רוב האנשים ממשיכים להבדיל בין טוב לרע מפני שזהו מנגנון פנימי שמחויב במציאות שלהם. אנשים באופן טבעי מגדירים את עצמם, את חייהם ואת סביבתם באמצעות ההבחנה הזו. לפי אליעד, כל עוד האדם לא מבין לעומק את מנגנון ההבדלה בין טוב לרע, הוא ימשיך להיות כלוא בתוך המעגל האינסופי הזה של סבל ואושר, טוב ורע. כיצד אפשר להפסיק לסבול מההבדלה בין טוב לרע? הפתרון שאליעד מציע הוא להגיע להכרה עמוקה בכך שכל ההבחנה בין טוב לרע היא בסופו של ... הוא משתחרר לגמרי מהסבל ומהמאבק האינסופי של טוב ורע, ומגיע לשלווה מוחלטת שהיא מעבר להגדרות ולהבחנות האלה. האם טוב להבדיל בין טוב לרע? מה זה טוב ורע? האם החיים הם טובים או רעים? איך להפסיק לסבול? מה המשמעות של ...
מהות וצורה למתקדמים, תורת ההפכים, הפוך על הפוך, ההפך של האחדות, האחדות היא נפרדות, סוד הנפרדות, להגיע לנפרדות, להבדיל בין יש לאין, סוד ההפכים, יש הבדל בין יש לאין, להבדיל בין מהות לצורה
מהות וצורה למתקדמים, תורת ההפכים, הפוך על הפוך, ההפך של האחדות, האחדות היא נפרדות, סוד הנפרדות, להגיע לנפרדות, להבדיל בין יש לאין, סוד ההפכים, יש הבדל בין יש לאין, להבדיל בין מהות לצורה
מהות וצורה למתקדמים, תורת ההפכים, הפוך על הפוך, ההפך של האחדות, האחדות היא נפרדות, סוד הנפרדות, להגיע לנפרדות, להבדיל בין יש לאין, סוד ההפכים, יש הבדל בין יש לאין, להבדיל בין מהות לצורה מהי תורת ההפכים, ומה הסוד של מהות וצורה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו בהרחבה את נושא ... אפשר להשתמש בהבנת הנפרדות והאחדות כדי להשתחרר מסבל וליצור מציאות מאוזנת ושלווה. מה הקשר בין מהות וצורה, ומדוע חשוב להבדיל ביניהן? אליעד מדגיש את החשיבות הקריטית של היכולת להבדיל בין מהות לבין צורה. מהות היא התוכן העמוק, המהותי, הפנימי והאמיתי של הדברים, בעוד צורה היא הביטוי החיצוני, השטחי, זה שנראה לעין. כאשר אדם אינו יודע להבדיל בין מהות לצורה, הוא מייחס למהות תכונות של צורה, ולצורה תכונות של מהות, ובכך יוצר לעצמו סבל ובלבול. לדוגמה, ... באמת בחיים) בתור משהו חסר משמעות וצורני בלבד, ובכך לאבד את האפשרות לחיות חיים מלאים ומספקים. מה זה אומר להבדיל בין יש לאין, ואיך זה קשור לתורת ההפכים? הבדלה בין יש לאין היא אחת הנקודות המרכזיות בתורת ההפכים של אליעד. ביום - יום אדם בדרך כלל לא מבדיל בין יש לאין, ולכן הוא נתקע בנקודת מבט אחת שגורמת לו לסבל. אליעד מסביר את התהליך באמצעות דוגמה של ילד שאומר שאין הבדל בין לגעת באש או במים. כמובן שיש הבדל, אבל מנקודת מבט אחרת, מנקודת מבט מוחלטת, באמת אין הבדל בין הדברים, כי הכל אחדות. המורכבות נוצרת כאשר האדם נמצא במצב ביניים: הוא אומר שהוא יודע שאין הבדל, אבל עדיין סובל, כי הוא לא מבין לעומק מדוע באמת אין הבדל. כדי להשתחרר מכך, האדם צריך להיות מסוגל לחשוב על אין באופן ממשי, לא רק כהיפך של יש אלא כדבר ממשי בפני עצמו. כאשר הוא יצליח להבדיל בין יש לאין באמת, הוא ישתחרר לחלוטין מהתלות במחשבות שמייצרות סבל. מדוע סובלים אלו שלא מבדילים בין אפשרי למחויב? אליעד מבהיר שאנשים סובלים משום שהם לא יודעים להבדיל בין מה שמחויב באמת (המציאות המוחלטת) לבין מה שהוא רק אפשרי (פרשנויות, מחשבות, תפיסות). הם מתייחסים למה שהוא רק ... המציאות מתנגשת עם הציפייה הזו, הם מרגישים רע. התשובה לכך היא לפתח את היכולת להטיל ספק בכל דבר, וכך להבדיל בין מחויב לבין אפשרי בצורה אמיתית ועמוקה. כשהאדם מבין שרוב הדברים הם רק אפשריים ולא מחויבים, הוא מפסיק להיאבק ... הוא מסוגל לתפוס במחשבתו את המהות, את האין, את האינסוף, הוא חופשי באמת. מהות וצורה מהי תורת ההפכים? איך להבדיל בין יש לאין? למה חשוב להבדיל בין אפשרי למחויב? איך לפתח גמישות מחשבתית? האחדות היא נפרדות? האם באמת אין הבדל בין דבר להפכו?
לא להבדיל בין דבר להיפוכו, תורת אחדות ההפכים, איך לא להבדיל בין דבר לדבר? להגיע לאחדות, להטיל ספק בחושים, להטיל ספק בשכל, איך המוח חושב? השאלה הקשה ביותר, למה משעמם לך?
לא להבדיל בין דבר להיפוכו, תורת אחדות ההפכים, איך לא להבדיל בין דבר לדבר? להגיע לאחדות, להטיל ספק בחושים, להטיל ספק בשכל, איך המוח חושב? השאלה הקשה ביותר, למה משעמם לך?
לא להבדיל בין דבר להיפוכו, תורת אחדות ההפכים, איך לא להבדיל בין דבר לדבר? להגיע לאחדות, להטיל ספק בחושים, להטיל ספק בשכל, איך המוח חושב? השאלה הקשה ביותר, למה משעמם לך? איך אפשר לא להבדיל בין דבר להיפוכו? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג בהרצאה הוא תורת אחדות ההפכים, שמשמעותה לא להבדיל בין שום דבר לבין ההיפך שלו. על פי אליעד, הדרך היחידה להגיע להבנה המוחלטת של המציאות ולאושר אמיתי היא להטיל ספק מוחלט בכל ההבדלים ובכל ההבחנות שאנחנו רגילים לבצע באופן אוטומטי. כל עוד אנחנו מבדילים בין דבר אחד לאחר, נוצר אצלנו חיסרון, מכיוון שההבדלה עצמה יוצרת את הרצון, והרצון יוצר את הסבל. איך להטיל ספק בחושים ובשכל? אליעד מסביר שצריך להתחיל מהדברים הקטנים ... בנעליים שונות או ללכת יחף, אלא להגיע למצב שבו אין יותר העדפה פנימית. אם אדם יצליח לראות שאין שום הבדל בין האפשרויות, הוא ישתחרר מתחושת החיסרון שגורמת לו לבחור שוב ושוב, ויגיע לתחושת חופש מוחלטת. כיצד להטיל ספק בחושים ... כלי, לא דבר מוחלט. אפשר להטיל ספק גם בו, ולשאול מי אמר שהוא צודק. מה המטרה של הטלת ספק בהבדלים? המטרה של הטלת ספק היא להגיע למצב שבו אין לאדם שום ודאות מוחלטת. אליעד אומר מפורשות כי הוא לא מנסה לשכנע שאין הבדל בין דברים, אלא להביא את האדם למצב שבו הוא בתוכו לא רואה את ההבדלים כמשהו מוחלט. המצב הזה מביא לשחרור פנימי מוחלט, כי אם אתה מבין שאתה זה שיוצר את ההבדלים, אתה יכול לחיות את חייך מבלי להרגיש מאוים או מוטרד מהבדלים אלה. אליעד מדגיש שוב ושוב כי אין טעם לנסות לשכנע את עצמך שאין הבדל באופן מאולץ. במקום זאת, יש לבדוק ולחקור בכל פעם מחדש מדוע דברים נראים לנו שונים. למשל, אם יש לנו ... זאת אנחנו מעדיפים אחד מהם. הבדיקה הזו צריכה להיות יסודית עד לרמה הפנימית ביותר, עד שנגיע לתובנה שאין באמת הבדל מוחלט, אלא ההבדלים הם רק פרי של תפיסה יחסית. האם אפשר באמת לא להבדיל בשום דבר? אליעד מסביר שהתהליך דורש זמן ועבודה פנימית רבה, ולא יכול להיעשות בצורה מיידית או באמצעות טריקים כמו NLP. הוא מתייחס לדוגמה של סרטון שכביכול לימד אנשים לא להבדיל בין הצבעים צהוב וכתום בשתי דקות, ומסביר כי מדובר באשליה ולא באמת באי - הבדלה עמוקה ואמיתית. לדעתו של אליעד, לא מדובר בשינוי אמיתי של תפיסת המציאות אלא בסוג של מניפולציה שטחית על התודעה, כאשר האדם נשאר למעשה כבול באותן הבחנות פנימיות. לעומת זאת, הטלת ספק אמיתית לא מוגבלת לצבעים או להבדלים קטנים. היא כוללת גם ספקות גדולים, כמו השאלה האם אני חולם או ער?, וכאן הוא מציג דוגמה על אדם ... שלך. מה מקור הסבל והתחושה שחסר לנו משהו? אליעד חוזר ומדגיש שכל סבל, כל תחושת חיסרון או שיעמום, נובעים מההבדלה שאנחנו עושים במוח. למשל, הוא מציין דוגמה של אדם שאומר משעמם לי. השעמום נוצר כי האדם בטוח שיש הבדל בין מצב טוב (מעניין) למצב רע (משעמם), והתחושה הזו גורמת לאדם לרוץ ולחפש פתרונות. ברגע שהאדם יטיל ספק אפילו ... שאנחנו רוצים? איך אפשר לחיות בעולם בלי לעשות הבחנות? אליעד מסביר שבמצב האידיאלי אדם מסוגל לחיות בעולם הרגיל, לראות הבדלים, ולהתנהל לפיהם, אך בתוכו הוא אינו מרגיש שום חיסרון, מכיוון שהוא כבר מודע שההבדלים האלה אינם מוחלטים. הוא יכול להיכנס ולצאת מהחוויה של העולם בכל רגע, מבלי לסבול או להרגיש לכוד בתוכה. לסיכום, ... הטלת ספק שיטתית ויסודית, תחילה בחושים, לאחר מכן בשכל, ולבסוף בדברים הבסיסיים ביותר שאנחנו בטוחים בהם לחלוטין. איך לא להבדיל בין דבר להיפוכו? מהי תורת אחדות ההפכים? איך להטיל ספק בחושים? איך המוח יוצר הבדלים? למה משעמם לך? איך להשתחרר מתחושת החיסרון? מה המקור של הרצון והסבל?
לא להבדיל בין טוב לרע, לא להרגיש רע, להרגיש רק טוב, לא להבדיל בין דבר להיפוכו, פוטנציאל של נפרדות, אפילו פוטנציאל אין, אחדות ההפכים, עולם שכולו טוב, אך ורק טוב, אין שום רע
לא להבדיל בין טוב לרע, לא להרגיש רע, להרגיש רק טוב, לא להבדיל בין דבר להיפוכו, פוטנציאל של נפרדות, אפילו פוטנציאל אין, אחדות ההפכים, עולם שכולו טוב, אך ורק טוב, אין שום רע
לא להבדיל בין טוב לרע, לא להרגיש רע, להרגיש רק טוב, לא להבדיל בין דבר להיפוכו, פוטנציאל של נפרדות, אפילו פוטנציאל אין, אחדות ההפכים, עולם שכולו טוב, אך ורק טוב, אין שום רע מה המשמעות של לא להבדיל בין טוב לרע? אליעד כהן מסביר בהרצאתו את העומק שבמושגים טוב, רע, והמשמעות האמיתית של מצב שבו אין הבחנה ... לרע, מצב שמכונה גם אחדות ההפכים. לפי ההסבר, בעולם הרגיל אנו חיים במציאות של נפרדות - אנו כל הזמן מבדילים בין מה שטוב לבין מה שרע. הבחנה זו יוצרת עבורנו סבל, כי כל עוד אנו יודעים מה טוב, בהכרח ... ופוטנציאל? אליעד מתאר שלושה מצבים שונים של תודעה ביחס לנפרדות: המצב הראשון הוא מצב שבו האדם חווה בפועל את ההבדלים בין טוב לרע. לדוגמה, אדם שנשדד בילדותו וסובל מכך כל חייו, חווה את ההבדל בין טוב לרע באופן ברור. המצב השני הוא מצב שבו האדם אינו חווה רע בפועל, אך עדיין קיים בתוכו ... של המושג רע. מהי המשמעות של המצב שאין בו אפילו פוטנציאל של נפרדות? במצב שלפני הפוטנציאל, האדם אינו רואה הבדל כלשהו בין הדברים, אפילו לא ברמה הפוטנציאלית. למשל, אדם במצב כזה מסתכל על כיסא, ואינו רואה אותו ככיסא בלבד ... כלומר, לא רק שהוא לא חווה נפרדות בפועל, הוא אפילו לא רואה שיש פוטנציאל שתהיה נפרדות. הוא אינו יכול להבדיל בין קיים ללא קיים. האדם במצב כזה כבר נמצא מעבר לתפיסה האנושית הרגילה, מצב של אחדות מוחלטת. האם אפשר ... מוחלטת אינו מוגבל, משום שאין שום מושג או הבחנה שתמנע ממנו לפעול. הוא משוחרר לחלוטין מכבלי הטוב והרע. מה ההבדל בין שיגעון לבין אי - ידיעה מוחלטת? אליעד מסביר ששיגעון הוא מצב שבו האדם עדיין יודע משהו מסוים, ולכן ... לא רק להפסיק להרגיש רע בפועל, אלא להגיע למצב שבו אין אפילו אפשרות להרגיש רע - מצב שבו אין הבדל כלל בין טוב לרע, מצב של אחדות מוחלטת ושל אי - ידיעה מוחלטת. איך לא להבדיל בין טוב לרע? מהי אחדות ההפכים? איך להגיע לאי - ידיעה מוחלטת? האם אפשר לחיות בלי סבל בכלל? מה ...
אמת ושקר, טוב ורע, להבדיל בין אמת לשקר, להבדיל בין טוב לרע, איך המוח מרגיש? הבדלה בין טוב לרע, הבדלה בין אמת לשקר
אמת ושקר, טוב ורע, להבדיל בין אמת לשקר, להבדיל בין טוב לרע, איך המוח מרגיש? הבדלה בין טוב לרע, הבדלה בין אמת לשקר
אמת ושקר, טוב ורע, להבדיל בין אמת לשקר, להבדיל בין טוב לרע, איך המוח מרגיש? הבדלה בין טוב לרע, הבדלה בין אמת לשקר איך המוח מבחין בין אמת לשקר ובין טוב לרע? הנושא המרכזי שאליעד כהן עוסק בו הוא ... לרע? אליעד מסביר שהיכולת של אדם לדעת אם הוא רוצה או לא רוצה משהו קשורה באופן ישיר ליכולת שלו להבדיל בין אמת לשקר. אמת מוגדרת אצלו בתור יכולת להבחין האם משהו קורה באמת או רק נדמה שקורה. כשאדם אומר ... שני מצבים שונים - מצב של קורה ומצב של לא קורה. אבל, אליעד ממשיך ואומר, אם האדם לא מסוגל להבדיל בכלל בין קורה ללא קורה (היינו - בין אמת לשקר), אזי מושגים כמו טוב ורע מאבדים כל משמעות. זאת מכיוון שהטוב והרע מבוססים על רצון, והרצון מבוסס על ההבחנה בין מצבים שונים של המציאות. הסבר נוסף להבדל בין אמת ושקר לבין תלות וסיבתיות אליעד מתייחס לשאלה פילוסופית נוספת בנוגע לקשר בין אמת ושקר לבין טוב ורע, ... כלל את הרצונות שלו, ולכן גם לא את המושגים של טוב ורע. ההבחנה בין אמת לשקר היא היכולת הבסיסית להבדיל בין מה שקורה לבין מה שלא קורה, ובין מה שהאדם באמת מרגיש לבין מה שהוא לא באמת מרגיש. ללא יכולת זו, מושגי הטוב והרע מאבדים את משמעותם לחלוטין. מה ההבדל בין אמת לשקר? כיצד להבחין בין טוב לרע? האם הטוב והרע תלויים באמת ושקר? מהי אמת מוחלטת? איך יודעים ...
להבדיל או לא להבדיל, לא לדעת שיש הבדל, אין הבדל בין דבר להיפוכו, להעריך את עצמך, אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה האמת באמת? וודאות מוחלטת, בטוח במאה אחוז, חיפוש עצמי
להבדיל או לא להבדיל, לא לדעת שיש הבדל, אין הבדל בין דבר להיפוכו, להעריך את עצמך, אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה האמת באמת? וודאות מוחלטת, בטוח במאה אחוז, חיפוש עצמי
להבדיל או לא להבדיל, לא לדעת שיש הבדל, אין הבדל בין דבר להיפוכו, להעריך את עצמך, אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה האמת באמת? וודאות מוחלטת, בטוח במאה אחוז, חיפוש עצמי איך להגיע לוודאות מוחלטת לגבי ההבדלים בין יש לאין? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד אפשר להתמודד עם שאלות מהותיות של אמת, אחדות ההפכים, וודאות וחיפוש עצמי, ומתמקד בשאלה המרכזית: האם באמת יש הבדל בין דבר להיפוכו? הוא מציג את הרעיון של אחדות ההפכים, לפיו ההבדלים שאנחנו רואים בין דברים, כגון טוב ורע, יש ואין, קיים ולא קיים, הם הבדלים שאנחנו יוצרים במחשבה שלנו, ולא בהכרח דברים מוחלטים שמחויבים להיות קיימים בפני עצמם. האם באמת קיים הבדל בין טוב לרע? אליעד מסביר שבמצב אידיאלי, בן אדם יגיע למקום שבו הוא יוכל לראות שהחלוקה שלו בין טוב ... דברים שאנחנו מעריכים לעומת דברים שאיננו מעריכים? התשובה היא שאנחנו יוצרים משמעות דרך ההערכה הזאת, ולכן דווקא ההערכה, שיוצרת הבדלים, היא זו שמעניקה משמעות ותחושה של חיים. הוא מסביר שהרצון להעריך את עצמי או להרגיש טוב נובע מכך שאנחנו ... המצב הזה, כי הם נאחזים במשמעות וברגש של חיסרון, שהוא מה שמקנה להם תחושת קיום. האם אפשר לחיות בלי להבדיל בכלל? אליעד מציג בעיה נוספת: מצד אחד האדם רוצה להגיע למצב שבו אין שום הבדל בין דברים, כדי להשתחרר מכל החסרונות והרצונות. מצד שני, הוא מפחד לאבד את תחושת החיים, כי החוויה האנושית בנויה דווקא על הבדלים ועל תחושת המשמעות שנובעת מההבדלים האלו. הוא משתמש בדוגמה של פיקסלים בטלוויזיה, שמצד אחד הם כולם אותו הדבר, ומצד שני כל תמונה נראית שונה. ... ומתעלם מכך שהם כולם חלק מאותו המסך. עוד הוא מסביר שאם האדם יגיע למצב של חוויה מוחלטת של חוסר הבדלה, הוא כבר לא יוכל אפילו להגיד שאין הבדל, משום שההבדלה עצמה מתבטלת. כלומר, אדם יכול להגיד שאין הבדל רק כל עוד הוא מבחין שיש הבדל. כיצד מגיעים לוודאות מוחלטת? אליעד מבהיר שהדרך לוודאות מוחלטת היא לבדוק כל הנחה פנימית לעומק באופן מוחלט ובלי הנחות ... האם יש קיר או אין קיר? ומסביר שכשאדם מגיע באמת לנקודת האמת העמוקה ביותר שלו, הוא כבר לא יוכל להבדיל בשום צורה ויאבד את הספק, כי אפילו הספק נובע מהבדלה. למה אנשים לא מגיעים לוודאות מוחלטת? לסיום, אליעד מסביר שרוב האנשים מתקשים להגיע לוודאות מוחלטת, מפני שהם חוששים מהיעדר משמעות. כאשר האדם מגיע להבנה העמוקה שאין שום הבדל בין דבר להיפוכו, הוא מאבד את החוויה של משמעות וחיים, וזה מפחיד אנשים, ולכן הם נוטים להימנע מכך. אבל ... הפנימי שלו ולוותר על המשמעות, הוא יוכל להגיע באמת לחוויה של חופש מוחלט, שבו אין שום חיסרון. האם יש הבדל בין דבר להיפוכו? מהי אחדות ההפכים? איך להגיע לוודאות מוחלטת? האם אפשר לחיות ללא משמעות? מהי אמת מוחלטת? האם יש הבדל בין טוב לרע?
אין הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל, דבר והיפוכו בו זמנית, להבדיל ולא להבדיל בו זמנית
אין הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל, דבר והיפוכו בו זמנית, להבדיל ולא להבדיל בו זמנית
אין הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל, דבר והיפוכו בו זמנית, להבדיל ולא להבדיל בו זמנית מה המשמעות של אין הבדל בין יש לאין? הנושא העמוק שאליעד כהן מסביר בהרצאה הוא שאין באמת הבדל בין המושגים יש ואין. בשכל הרגיל של האדם, יש הבדל ברור: יש משמעותו קיום, ואילו אין משמעותו חוסר קיום. אך ברובד עמוק יותר, אליעד מסביר שבמהות של הדברים עצמם אין הבדל אמיתי. ההבחנה בין יש ואין היא תוצאה של התפיסה השכלית, שהיא מוגבלת מעצם טבעה. אליעד מדגיש שכאשר אדם אומר אין הבדל, הוא כבר עושה הבחנה בין המושגים, ובעצם כבר מגדיר שיש דבר כזה הבדל. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא במצב של הבנה מוחלטת של הדברים, במצב של אמת מוחלטת, הוא לא מבדיל כלל בין המושגים הללו, ואז מבחינתו אין סתירה לומר שאין הבדל בין יש לאין. כיצד השכל האנושי יוצר מגבלות בתפיסת המציאות? אליעד מסביר שהשכל האנושי מוגבל באופן מהותי מעצם היותו מפריד ומבדיל בין דברים. כל תפיסה שכלית, כל מחשבה על משהו ספציפי כמו רוצה, לא רוצה, צריך או לא צריך, יוצרת מיד מצב מוגבל. למה מוגבל? כי ברגע שהשכל מתייחס למשהו, הוא כבר מבדיל אותו מדברים אחרים, וכך נוצרת מגבלה מובנית. אליעד מחדד את הרעיון בעזרת דוגמה פשוטה: אדם שאומר שהוא מבין משהו ... של הדבר שהוא חווה. אליעד מדגיש שמצב מוחלט של אמת הוא מצב שבו אין חוויה כלל, כי האדם לא מבדיל בין שום דבר לשום דבר אחר. הוא לא חווה את היש יותר מאשר את האין, ולכן באופן מהותי זה מצב שבו האדם לא קיים במובן הרגיל, ואין לו שום תחושת מוגבלות. איך אפשר להבין שאין הבדל בין הבדל לאין הבדל? אליעד ממשיך את ההסבר ואומר שגם בין המושגים הבדל ואין הבדל אין באמת הבדל. לכאורה, השכל מתנגד לכך בתוקף, כי ההיגיון הרגיל טוען שיש סתירה מובנית בין המושגים. אבל ברמה המוחלטת של המציאות, ... שהיא מעבר להיגיון הרגיל, הסתירה הזאת אינה קיימת. למה? כי כל מושג הוא רק מושג, ואין באמת הכרח שיהיה הבדל ממשי בין שני מושגים מנוגדים. ההבחנה עצמה בין מושגים כמו יש הבדל ואין הבדל היא פעולה שכלית בלבד, וברגע שהשכל מפסיק לפעול - או פועל ברובד המוחלט - המושגים מאבדים משמעות ממשית והופכים ... המציאות עצמה לא מוגבלת ולא מחויבת להיגיון השכלי. לכן, מבחינת האמת המוחלטת, אפשר לומר דבר והיפוכו בו זמנית, כמו להבדיל ולא להבדיל או יש הבדל ואין הבדל, מבלי שתהיה בכך כל סתירה ממשית. האם אפשר לצאת ממגבלות ההיגיון? אליעד כהן מסביר שברמת השכל הרגיל אי אפשר ... חלוקה, הבחנה והגבלה. אבל האדם יכול לתפוס שיש רמה מעבר לשכל, שבה אין את המגבלות הללו. ברמה זו, אין הבדל בין דבר להיפוכו, ואין שום סתירה או מגבלה. אמנם השכל לא יכול להוכיח את זה, אבל האדם יכול להבין ... ההיגיון השכלי אינו מחייב דבר ואינו מוגבל כלל. זאת המציאות האמיתית המוחלטת שבה האדם אינו חווה שום הגבלה, שום הבדל, ושום סתירה בין המושגים. האם יש הבדל בין יש לאין? איך אפשר לומר דבר והיפוכו בו זמנית? האם קיימת מציאות מוחלטת מעבר לשכל? מדוע השכל האנושי ...
אין טוב ורע, האם אפשר להרגיש טוב כשאין טוב ורע? האם אפשר להרגיש רע כשאין טוב ורע? 2 סוגים של לא להבדיל בין טוב לרע, אחדות שקרית, אחדות אמיתית, מרגיש מאושר, שקט נפשי, שלווה, רוגע, הארה, שעמום, ריקנות, חוסר משמעות, יש או אין הבדל
אין טוב ורע, האם אפשר להרגיש טוב כשאין טוב ורע? האם אפשר להרגיש רע כשאין טוב ורע? 2 סוגים של לא להבדיל בין טוב לרע, אחדות שקרית, אחדות אמיתית, מרגיש מאושר, שקט נפשי, שלווה, רוגע, הארה, שעמום, ריקנות, חוסר משמעות, יש או אין הבדל
... ורע, האם אפשר להרגיש טוב כשאין טוב ורע? האם אפשר להרגיש רע כשאין טוב ורע? 2 סוגים של לא להבדיל בין טוב לרע, אחדות שקרית, אחדות אמיתית, מרגיש מאושר, שקט נפשי, שלווה, רוגע, הארה, שעמום, ריקנות, חוסר משמעות, יש או אין הבדל מה קורה כשאדם לא מבדיל בין טוב לרע בכלל? אליעד כהן מציג שאלה חשובה ועמוקה: האם אדם יכול להרגיש טוב או רע כאשר הוא לא מבדיל בין טוב לרע? כדי להבין זאת לעומק, יש להבחין בין שני מצבים עיקריים: המצב הראשון הוא כאשר האדם לא מבדיל בין טוב לרע כלל ובאופן מוחלט. המצב השני הוא כאשר האדם מפסיק להבדיל בין טוב לרע באופן חלקי או ברמה מסוימת בלבד. במצב הראשון, כאשר האדם לא מבדיל כלל בין טוב לרע, ... יותר לא אהבה ולא שנאה, כי מבחינתו לא תהיה שום משמעות או העדפה לאף רגש או מצב. אם אין הבדל בין טוב לרע, לא ייתכן שהאדם ירגיש טוב בגלל משהו או ירגיש רע בגלל משהו, משום שהמושגים עצמם מאבדים ... אירוע לא יעורר בו תגובה רגשית - לא חיובית ולא שלילית. לדוגמה, אם אדם מגיע למצב שבו מבחינתו אין הבדל כלל בין הצלחה לכישלון, בין עשיר לעני, בין להיות לבד לבין להיות עם אנשים, אז הוא לא יחווה שום ... הופך להיות נייטרלי לחלוטין, וכך הוא לא יכול לחוש אפילו את השלווה או השמחה, כיוון שגם הן מבוססות על הבדלה בין טוב לרע. מה קורה כאשר האדם מפסיק להבדיל בין טוב לרע רק ברמה מסוימת? כאשר האדם מפסיק להבדיל בין טוב לרע באופן חלקי בלבד, הוא עשוי לחוות תחושות חיוביות מאוד בתחילת הדרך, מכיוון שהפסקת ההבדלה מפחיתה אצלו את הלחץ והמתח הנובעים מהקונפליקט התמידי בין הרצוי למצוי. אנשים רבים מתמודדים עם סטרס עצום מכיוון שהם ... קבוע מכך שהוא משווה בין מה שיש לו לבין מה שהוא רוצה שיהיה לו, ברגע שהוא יתחיל להקטין את ההבדלה הזו, הוא ירגיש הקלה עצומה. פתאום הוא חווה שחרור נפשי, שלווה, רוגע, שמחה פנימית ואפילו אושר. מדוע? מכיוון שבעבר הוא סבל מקונפליקט בין הרצוי למצוי, ועכשיו כאשר הוא מקטין את ההבדלה, הוא כבר לא מתוסכל מכך שהמציאות אינה מתאימה לציפיות שלו. אך בהמשך מתרחשת תופעה הפוכה: לאחר תקופה שבה האדם ... מאתגרים. במילים אחרות, ההרגשה החיובית הראשונית נעלמת, והאדם נשאר בתחושה של ריקנות, מכיוון שהוא איבד את המשמעות שנבעה מתוך ההבדלה בין טוב לרע. למה האושר והשחרור שמגיעים מהפסקת ההבדלה הם זמניים? אליעד כהן מסביר שהאושר והשחרור שמגיעים כאשר האדם מפסיק להבדיל בין טוב לרע הם זמניים בלבד, מכיוון שהם עצמם נובעים מאותה ההבדלה בין טוב לרע, אך באופן עקיף. בתחילת הדרך האדם מרגיש טוב כי הוא נפטר מהסבל שהיה קשור בהבדלה הזו, אך לאחר זמן, האושר מתחלף בתחושת חוסר עניין, כי כל רגש חיובי קשור בהכרח גם ליכולת להבדיל בין טוב לרע. לדוגמה, אדם שמפסיק להבדיל בין הצלחה לכישלון בתחילה עשוי להרגיש הקלה גדולה. הוא כבר לא סובל מאכזבה, אך עם הזמן הוא מאבד גם ... - זמנית. משמעות הדבר היא שהאדם יכול להרגיש רגשות, ליהנות מחוויות, ולהתמודד עם החיים מתוך הבנה עמוקה שאין באמת הבדל מוחלט בין טוב לרע. לדוגמה, המצב האידיאלי הוא שאדם יכול ליהנות מהצלחה, אך אינו נחרב מכישלון, הוא יכול להרגיש אהבה, אך לא להיות תלוי בה כדי להיות מאושר. במצב כזה, האדם לא נשלט על ידי ההבדלה בין טוב לרע, אך הוא עדיין יכול לחוות רגשות וחוויות בצורה מלאה ועשירה. המטרה היא להגיע לאחדות אמיתית, שבה האדם מודע לכך שיש ואין הבדל בין טוב לרע בו זמנית. זו לא אחדות שקרית, שבה האדם מבטל את ההבדל באופן מלאכותי, אלא אחדות אמיתית שבה ההבדל מוכר, קיים, אך אינו שולט באדם ואינו מגביל את חופש הבחירה הרגשי והנפשי שלו. סיכום ומסקנות עיקריות: אם אין הבדל מוחלט בין טוב לרע, האדם לא ירגיש שום דבר - לא טוב ולא רע. הפסקת ההבדלה בין טוב לרע באופן חלקי מביאה לתחושות חיוביות זמניות של שחרור ורוגע. בטווח הארוך, היעדר ההבדלה מוביל לשעמום, ריקנות ואובדן משמעות. המצב האידיאלי הוא שילוב מודע: היכולת להבדיל בין טוב לרע וגם לא להבדיל ביניהם בו זמנית, וכך לחיות בשלום, באיזון, בלי סטרס ובלי ריקנות. הבדלה בין טוב לרע רגשות של טוב ורע שחרור פנימי שעמום וריקנות אחדות שקרית ואמיתית מה קורה אם אדם לא ... שני מצבים: הראשון הוא מצב שבו אדם לא מבדיל בין טוב לרע בכלל, והשני הוא מצב שבו הוא מפסיק להבדיל בין טוב לרע ברמה מסוימת בלבד. מה קורה אם אדם לא מבדל בין טוב לרע כלל? אם אדם לא ... רגשית. מה קורה אם אדם לא מבדל בין טוב לרע ברמה מסוימת? אם אדם מבצע עבודה פנימית ומפחית את ההבדלה בין טוב לרע, אך לא עושה זאת בצורה מוחלטת, הוא עדיין עשוי להרגיש טוב ורע במידה מסוימת. לדוגמה, אנשים שסובלים מהסטרס של ההבדלה המתמדת בין טוב לרע, עשויים להרגיש שחרור ושקט נפשי כאשר הם מפסיקים להבדיל בין טוב לרע. תחושות אלו עשויות לכלול אושר פנימי, רוגע, שמחה ושקט. מה קורה לאחר שהאדם לא מבדל בין ... מנותק מחוויות ורגשות חיוביים. האם זה המצב האידיאלי? אליעד מציין כי המצב האידיאלי הוא מצב שבו אדם יכול גם להבדיל בין טוב לרע וגם לא להבדיל ביניהם בו זמנית. הכוונה היא לא להיות נתקע בהבדלה המתמדת בין טוב לרע, ובו זמנית להיות מודע להבדל הזה מבלי לאפשר לו להשלוט בכל תחום רגשי או מנטלי. המצב האידיאלי הוא איזון שבו ניתן לחוות רגשות בצורה טבעית מבלי להרגיש תחושות של סטרס, שעמום או ריקנות. הבדלה בין טוב לרע רגשות של טוב ורע שחרור פנימי שעמום וריקנות אחדות שקרית ואמיתית
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: להבדיל, איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה יש רע וסבל בעולם? מה המשמעות של החיים? האם יש אמת מוחלטת? בשביל מה לחיות? למה לא להתאבד? האם יש בחירה חופשית? האם לדומם יש תודעה? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להנות בחיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם באמת הכל לטובה? האם יש או אין אלוהים? למה העולם קיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות מאושר? איך נוצר העולם? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע בעולם? אולי אנחנו במטריקס? האם יש משמעות לחיים? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: להבדיל, איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? דיכאון? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם לחץ? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לשפר את הזיכרון? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להעריך את עצמך? איך לא להישחק בעבודה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך למצוא זוגיות? איך לשנות תכונות אופי? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להיות מאושר ושמח? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להאמין בעצמך? איך לשתול מחשבות? איך ליצור אהבה? איך לחנך ילדים? איך להצליח בזוגיות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לקבל החלטות? איך לעשות יותר כסף? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם גירושין? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפרש חלומות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לנהל את הזמן ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן פרטי, הכוונה אישית, פסיכותרפיסט בנושאי להבדיל - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 0.5313 שניות - עכשיו 29_08_2025 השעה 04:10:53 - wesi1