וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז זה גורם להם בטעות לראות כל דבר כפירוש. וגם זאת טעות, כי לא כל דבר הוא פירוש. ויש דברים שהם עובדה ולא פירוש.
וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי.
אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמא, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן.
ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם יוסיפו הבהרה של "לדעתי / בעיני / נראה לי / אני חושב / לפי מה שאני מבין / יכול להיות ש / לפי ההבנה שלי" וכיו"ב, ביטויים שונים שבעצם לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית.
אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה אחוז שמשהו הוא נכון, הרי שהוא לא יוכל לדעת שום דבר בוודאות. ומנקודת המבט הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד.
ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי.
יחד עם זאת, בחיי היום יום, שבו אנחנו לא מחפשים וודאות של מאה אחוז, אלא כן נצמדים לאמונות כלשהן, לדוגמא אמונה בחושים או לדוגמא אמונה בזיכרון או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם.
ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא עובדה ולא פירוש. וההבנה שמשהו מסוים הוא עובדה או פירוש, גם זה בעצמו סוג של פירוש. כי מישהו יכול לפרש שמשהו מסוים זה פירוש. ומישהו יכול לפרש שאותו הדבר הוא עובדה. ולא תמיד להתייחס למשהו כפירוש, זה יהיה נכון. כי לפעמים מדובר בעובדה ולא בפירוש.
אז מה הופך משהו לעובדה? ומה זה עובדה? ואיך להבדיל בין עובדה לפירוש?
אז עובדה פירושה משהו שהוא בטוח נכון, אמת אובייקטיבית. ופירוש פירושו, משהו שהוא לא בטוח נכון, פירוש סובייקטיבי / אמת סובייקטיבית. יש משהו שהוא נכון "עובדתית" ויש משהו שהוא רק "בעיני המתבונן" בלבד.
אבל מה הופך משהו לנכון עובדתית? מה הופך משהו לעובדה אובייקטיבית?
תשובה: הנחות היסוד שאנחנו מניחים, ביחס להסקה הלוגית שלנו מהנחות היסוד שאנחנו מניחים.
ואני אסביר: כל מחשבה שיש לבן אדם בראש, כל רעיון שהאדם חושב עליו שהוא נכון או לא נכון, יש לו הנחות יסוד כלשהן. לאחר מכן, המוח עושה חישובים לוגיים, בהתבסס על הנחות היסוד האלו. וביחס לזה המוח קובע, האם מדובר על עובדה או על פירוש. דהיינו, אם לוגית ניתן להוכיח שמשהו נכון, בהתבסס על הנחות היסוד, הרי שמדובר על עובדה. אבל אם בהתבסס על הנחות היסוד, לא ניתן להוכיח לוגית שמשהו הוא נכון, הרי שהוא פירוש.
לדוגמא: נניח שאנחנו רואים שולחן שיש לו 4 רגליים. ואנחנו אומרים שלשולחן יש 4 רגליים. האם זאת עובדה או פירוש שיש לשולחן 4 רגליים? תשובה: אנחנו מניחים שהחושים שלנו נכונים. בנוסף, אנחנו מניחים שלצורה מסוימת קוראים שולחן ולצורה מסוימת קוראים רגל של שולחן. ואז בהנחה שאנחנו רואים בחושים שלנו, בחוש הראייה, את הצורה המלאה של השולחן, אז בהנחה שאנחנו רואים שבצורה של השולחן, יש צורה של רגל 4 פעמים, הרי שזה אומר שיש לשולחן הזה 4 רגליים.
דהיינו, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה שמבוססת על החושים, שזה מה שאנחנו רואים בעין. ועל ההגדרות שלנו, למה זה שולחן ומה זה רגל של שולחן וכולי. ובהתאם לזה, זאת עובדה שיש לשולחן 4 רגליים. כי אין אפשרות לוגית שהנחות היסוד האלו נכונות ושאין לשולחן 4 רגליים. ולכן, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה.
עכשיו, ניקח לצורך העניין אמירה שאומרת שהאוכל טעים. האם זאת עובדה או פירוש? תשובה: תלוי מה ההגדרה שלנו למושג טעים. ואני אסביר.
מצד אחד אומר המשפט: "על טעם וריח אין מה להתווכח", דהיינו, שעל טעם של משהו אם הוא טעים או לא ועל הריח של משהו אם הריח נעים או לא, אין מה להתווכח. כי הטעם הוא בעיני המתבונן והריח הוא בעיני המתבונן. ויש בן אדם שחושב שמשהו טעים ויש בן אדם אחר שחושב שמשהו לא טעים. ולכן אין סיבה להתווכח על טעם של משהו אם הוא טעים או לא, כי בסוף זה בעיני המתבונן. דהיינו, טעם וריח זה פירוש ולא עובדה. האם זה טעים או לא, האם הריח נעים או לא, זה בעיני המתבונן בלבד. ולכן על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.
ולכן לכאורה אפשרי לחשוב, שאמירה שאומרת האוכל טעים או לא טעים, היא פירוש ולא עובדה. אבל זאת לא כל האמת. כי זה תלוי במה אנחנו מגדירים את ההגדרה של טעים או לא.
לדוגמא: נניח שמישהו אומר האוכל הזה טעים. למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים. האם הוא מתכוון לומר שהאוכל הזה היה טעים לו, טעים בעיניו. או שהוא מתכוון לדוגמא לומר, שהאוכל הזה הוא טעים לרוב האנשים. או שהאוכל הזה לרוב האנשים, הוא טעים יותר מאוכל אחר. או שהאוכל הזה הוא טעים בטעם מסוים ברמת מתיקות מסוימת וכיו"ב. במילים אחרות, כאשר האדם אומר שהאוכל טעים, האם הוא מתכוון לומר, שהאוכל טעים במובן שאפשרי לבדוק את העובדה הזאת בשטח, או שזה משהו שלא ניתן לבדוק אותו בשטח.
אם לדוגמא מישהו אומר שהאוכל טעים והוא מתכוון לומר שהאוכל טעים בעיני רוב האנשים, הרי שזה משהו שאפשרי לבדוק אותו בשטח. אפשרי להביא קבוצה של אנשים ולבדוק מה הם חושבים על האוכל. וגם אז, לא בהכרח שיהיה ניתן להסיק מכך לגבי כל שאר האנשים. אלא בעיקר לגבי האנשים שבדקו את האוכל, בזמן מסוים, בתנאים מסוימים, בהנחה שהם אמרו את מה שהם חשבו לגבי הטעם של האוכל. אבל זה משהו שאפשרי לבדוק אותו.
ולכן כשמישהו אומר שהאוכל טעים, לא תמיד צריך להתייחס לזה כאל פירוש סובייקטיבי. כי זה תלוי למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים.
לדוגמא: האוכל הזה מתוק. מה הכוונה מתוק? האם הכוונה היא שיש בו רמת מתיקות מסוימת, שאפשרי לבדוק אותה במעבדה ולראות מה העובדה? או שמדובר על תחושה כללית של הבן אדם, ביחס לחוש הטעם שלו באותו הרגע.
עכשיו, ניקח לצורך העניין טענה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים. האם היא עובדה או פירוש? האם היא טענה נכונה או לא? אם מישהו יגיד "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, האם זה יהיה נכון?
תשובה: אם נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות של רגליים. אז, אם נניח שראינו שולחן אחד שיש לו 4 רגליים, שזאת עובדה, שהיא עצמה מבוססת על הנחות היסוד הנ"ל, הרי שזה אומר שזאת תהיה עובדה לומר שלכל השולחנות יש 4 רגליים. כי אם נניח שכל השולחנות יש להם את אותה כמות רגליים, הרי שלוגית ניתן להוכיח שלכל השולחנות יש 4 רגליים.
אבל אם לא נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות רגליים, הרי שאמירה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים, היא פירוש לא נכון. ולמה פירוש לא נכון? כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. דהיינו, ניתן לבדוק בשטח במציאות הממשית, האם יש שולחן שאין לו 4 רגליים. ולכן יהיה ראוי להתייחס לזה כאל עובדה שאפשרי לבדוק אותה ולא כאל משהו שהוא פירוש, שכל אחד יכול לטעון את מה שבא לו.
במילים אחרות, מאחר שניתן לבדוק בשטח את העובדות ולדעת בוודאות האם הטענה נכונה או לא, לכן יהיה יותר הגיוני להתייחס לרעיון שלכל השולחנות יש 4 רגליים, כאל השערה בלבד, שאפשרי לבדוק אותה ולראות מה העובדות בשטח. אבל אם מישהו אומר "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, זאת טעות חשיבה. כי הוא לוקח מחשבה, שאפשרי לבדוק אותה במציאות ולראות מה האמת והוא מתייחס אליה כאילו היא פירוש.
במילים אחרות, יש דברים שמטבעם הם רק פירוש. לדוגמא, האם הנעל הזאת נוחה לך או לא. זה משהו אישי, משהו סובייקטיבי, משהו שרק אתה יכול לדעת אותו ושלא ניתן להוכיח אותו. כי רק אתה תגיד אם הנעל נוחה לך או לא. אא"כ ימציאו לדוגמא מכשיר שבודק בצורה אובייקטיבית את גלי המוח שלך ובהתאם לזה, קובע האם משהו נוח לך או לא. אבל ברמת העיקרון, מדובר על פירוש. ולכן במקרה כזה, הגיוני לומר "בעיני הנעל הזאת נוחה, לדעתי היא נוחה, עבורי היא נוחה, היא נוחה לי" וכיו"ב, שזה בעצם אומר שמדובר על פירוש סובייקטיבי ולא על עובדה אובייקטיבית שכולם אמורים להסכים איתה.
אבל לומר משהו שניתן לבדוק אותו בעולם הממשי ולראות אם הוא עובדה נכונה או עובדה לא נכונה, ולהציג אותו כפירוש, זאת טעות. כי יש רעיונות שהם באים לתאר עובדה. ויש רעיונות שבאים לתאר פירוש. ואם מדברים על דבר שלא ניתן לבדוק אותו עובדתית, אין אפשרות להוכיח מה העובדה הנכונה, הרי שבמקרה כזה אולי יהיה נכון להתייחס אל הדבר כאל פירוש. אבל אם מדובר על משהו שהוא בר בדיקה, הרי שלא הגיוני להתייחס אליו כאל פירוש. כי הוא עובדה ולא פירוש.
לדוגמא מישהו שיגיד, לדעתי יש אריה שיש לו כנפיים של ציפור. האם זה יהיה נכון או לא? תשובה: כשהוא אומר שיש אריה, האם הוא מתכוון אריה אמיתי שבני אדם אמיתיים יכולים לראות אותו בעולם הממשי שלנו? או שהוא מתכוון לומר שביקום מקביל כלשהו, יש אריה עם כנפיים?
אם הוא מתכוון לומר שיש אריה ממשי, הרי שלא יהיה נכון לומר שלדעתי יש אריה עם כנפיים. כי זה משהו שאפשרי לבדוק אותו. ולכן זה לא עניין של דעה אישית אלא עניין של עובדה ממשית.
אבל אם הוא מתכוון לומר שאיפשהו ביקום יש אריה עם כנפיים, גם אז נוכל לשאול אותו למה זאת דעתו? האם הוא חושב שהוא יכול להוכיח את דעתו, האם הוא בטוח שההשערה שלו יותר נכונה מלא נכונה? ואז, אם האדם טוען שהוא חושב שיש לו הוכחה שביקום מקביל יש אריה עם כנפיים, הוא מוזמן להוכיח אותה. ואז זה לא פירוש אלא עובדה. ואם הוא טוען שזאת סתם השערה, כמו ניחוש של המספרים של הלוטו, אז זה פירוש ולא עובדה. ואם הוא אומר שהוא לא בטוח בזה, אבל בסיכוי גבוה שיש אריה מעופף ביקום מקביל, אז הוא צריך להסביר למה הוא אומר שבסיכוי גבוה יש אריה מעופף ביקום מקביל. האם יש לו הוכחה לכך?
במילים אחרות, כשמישהו אומר שלדעתו אם נזרוק קובייה עם 6 מספרים, יצא מספר 1, והוא מבין שזה ניחוש בלבד, שהסיכוי לצורך העניין, הוא של 1 ל 6 אפשרויות, דהיינו, אם האדם מדבר על משהו כעל ניחוש בלבד, אז אולי הגיוני להגדיר את זה כפירוש.
אבל אם מישהו יגיד, שלדעתו, הסיכוי שיצא 1, הוא יותר גבוה, מאשר הסיכוי שיצא כל מספר אחר. הרי שכאן הוא טוען טענה, שאפשרי להוכיח אותה ולבדוק אותה, מבחינה סטטיסטית. ולכן אם מישהו אומר, אני מנחש שיצא 1 מתוך 6, סתם כך בלי סיבה, כי זה הניחוש האקראי שלי, הרי שהוא נצמד לאמת.
אבל אם מישהו יגיד שלדעתו בסיכוי גבוה יצא 1 יותר מאשר יצא כל מספר אחר, הרי שזה משהו שהוא צריך להוכיח אותו ולנמק אותו. כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. כי מה הסיכוי שמשהו יקרה, אחוז הסיכוי, זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. ולכן לא יעזור שמישהו יגיד "לדעתי" בסיכוי גבוה שיצא 1 יותר מאשר 6. כי זה לא עניין של פירוש. כי לדעת מה הסיכוי שמשהו יקרה, זאת עובדה ולא פירוש.
נניח לדוגמא שמישהו באמצע הקיץ אומר "לדעתי" מחר ירד גשם. ואז נשאל אותו, למה אתה אומר שלדעתך מחר ירד גשם. ואז הוא יגיד, "לא יודע אבל זו דעתי. לא אמרתי שזאת עובדה, אלא רק פירוש שלי". במקרה כזה האדם הזה טועה. ואני אסביר:
האם יהיה נכון לומר באמצע הקיץ, שיש אפשרות כלשהי שמחר ירד גשם למרות שזה אמצע הקיץ? תשובה: כן. זאת עובדה נכונה לוגית. יתכן לוגית ועובדתית שבאמצע הקיץ ירד גשם. אבל אם מישהו יטען שזאת לא סתם אפשרות אפשרית, אלא שהוא חושב שכנראה מחר ירד גשם לדעתו או שהוא טוען שהסיכוי שירד גשם בקיץ, הוא כמו בחורף, או שהסיכוי שירד גשם היום באמצע הקיץ, יותר גבוה מהסיכוי שירד גשם בקיץ ביום אחר, או שמישהו לדוגמא טוען, שבעוד דקה לדעתי ירד גשם, באמצע הקיץ כשהשמים בהירים. במקרה כזה, האדם הזה טועה! כי אלו עובדות שניתן לבדוק אותן. כי טכנית לא יכול לרדת גשם תוך דקה אם השמים בהירים, בהנחה שחוקי הפיזיקה והאקלים לא ישתנו. והטענה שאומרת שיש סיכוי גבוה שירד גשם באמצע הקיץ סתם כך בלי לנמק, היא ניחוש ולא פירוש לגיטימי.
לגיטימי שבן אדם יגיד שלדעתו הקובייה יצא בה המספר 1 כניחוש. אבל לא לגיטימי שהוא יגיד שלדעתו יצא 1 ושהוא חושב שיצא 1, יותר מאשר הוא חושב שיצא 2, לא כניחוש, אלא כסוג של עובדה.
אז אמירה מספר אחת שצריכים להבין עד כה, היא, שלא כל דבר הוא פירוש. ולא כל דבר צריכים להתייחס אליו כאל פירוש. ואם משהו ניתן לבדוק אותו ולראות מה העובדה, אז לא נכון להתייחס אליו כאל פירוש.
ויש דברים שמטבעם הם פירוש, לדוגמא, האם לדעתך האוכל טעים או לא. האם בעיניך הבית יפה או לא וכיו"ב. אבל יש דברים שאפשרי לבדוק אותם ולכן לא הגיוני להתייחס אליהם כאל פירוש בלבד.
אז מהי בעצם עובדה? עובדה היא כאשר ניתן להוכיח שרעיון כלשהו נכון, בצורה לוגית, על בסיס הנחות יסוד שהן עצמן פירוש ולא עובדה. לדוגמא, זה שהחושים מייצגים את האמת, זה פירוש. אבל בהנחה שהפירוש הזה נכון, אז לוגית ניתן להוכיח שמשהו מסוים קורה.
כאשר ניתן להוכיח לוגית שמשהו נכון, על בסיס פירושים שאנחנו מתייחסים אליהם כאל עובדות, הרי שמדובר בעובדה. וכאשר ניתן לבדוק אמיתות של משהו, בצורה של בדיקת עובדות והסקה לוגית, הרי שראוי להתייחס אליו כאל עובדה.
ולא הגיוני לקחת משהו שניתן לבדוק אותו לוגית ועובדתית ולומר שהוא רק פירוש. כי עדיף לבדוק את העובדה מאשר להמציא פירושים לא נכונים.
דהיינו, אולי כן הגיוני לומר, אני לא יודע מה העובדות, אני לא בטוח שהמסקנות הלוגיות שלי נכונות ולכן לדעתי קורה כך או אחרת. דהיינו, הפירוש שלי הוא X, אבל זה רק בגלל שאני לא מכיר את העובדות ולא בטוח יודע להסיק מסקנות נכון בניתוח של העובדות. אבל לא הגיוני לקחת משהו שאתה לא יודע את כל העובדות ולא יודע להסיק מסקנות לוגיות בצורה נכונה, ואז להמציא איזו עובדה ולהסתתר מאחורי האמירה שזה רק פירוש לדעתי וכיו"ב.
ועוד אוסיף, כי לפעמים רעיון מורכב בחלקו מעובדות ופירושים במקביל בתוך אותו הרעיון. כי אם לוקחים את הרעיון כולו בכללותו, אז אפשרי לחלק אותו לחלקים. ולפעמים חלקים מהרעיון הם עובדה ממשית נכונה. ולפעמים חלק מהרעיון הוא פירוש שהוא אולי נכון ואולי לא. ולפעמים חלק מהרעיון הוא עובדה לא נכונה.
במילים אחרות, בהרבה מאוד מקרים, כל רעיון לכשעצמו, הוא עצמו מורכב מחלקים. שכל אחד, הוא עובדה או פירוש, עובדה נכונה, עובדה לא נכונה, פירוש אפשרי, פירוש לא אפשרי וכולי.
לסיכום: כאשר אנחנו באים לבדוק לגבי משהו אם הוא עובדה או פירוש, אז ראשית לזכור שבמובן מסוים, הכל זה רק פירוש, מנקודת המבט של האמת המוחלטת. שמי שיגיע אליה יראה שגם זו לא כל האמת. כי גם המחשבה שאומרת שמנקודת המבט של האמת המוחלטת, שום דבר זה לא עובדה, המחשבה הזאת עצמה, היא עובדה לא נכונה. אבל זה עצמו עוד עניין אחר (דבר והיפוכו). אבל כאן אנחנו מדברים בפשוטם של דברים, שהאדם מנסה להיצמד לאמת בפשוטם של דברים.
אז מי שרוצה להבדיל בין עובדה לפירוש, הוא צריך לדעת לקחת את המחשבה שהוא חושב ולחלק אותה לחלקים, כדי לבחון כל חלק בפני עצמו, האם הוא עובדה או פירוש. והוא צריך לדעת למצוא הנחות יסוד דהיינו, לחקור לעומק את כל העניין של הנחות יסוד. דהיינו, לדעת לזהות מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת לו בראש.
אחרי שמבינים מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת בראש, עכשיו צריכים ללמוד ולדעת לעשות ניתוח סיבתיות בצורה נכונה. דהיינו, צריכים לדעת איך לחשוב נכון, איך לחשוב בצורה לוגית, איך להסיק מסקנות בצורה נכונה, איך לנתח נכון דברים מבחינת חוקי הלוגיקה.
ואז כאשר האדם מבין את הנחות היסוד של הרעיון ומבין איך מסיקים נכון בצורה לוגית נכונה מסקנות, אז אפשרי להבין, האם מדובר על עובדה או פירוש. האם המחשבה הזאת, היא עובדה לוגית, שניתן להוכיח לוגית, בהנחה ש X אז ניתן להוכיח ש Y דהיינו, עובדה לוגית, או שמדובר רק על פירוש אישי / פירוש סובייקטיבי / פירוש ולא עובדה.
וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי.
אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמא, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן.
ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם יוסיפו הבהרה של "לדעתי / בעיני / נראה לי / אני חושב / לפי מה שאני מבין / יכול להיות ש / לפי ההבנה שלי" וכיו"ב, ביטויים שונים שבעצם לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית.
אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה אחוז שמשהו הוא נכון, הרי שהוא לא יוכל לדעת שום דבר בוודאות. ומנקודת המבט הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד.
ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי.
יחד עם זאת, בחיי היום יום, שבו אנחנו לא מחפשים וודאות של מאה אחוז, אלא כן נצמדים לאמונות כלשהן, לדוגמא אמונה בחושים או לדוגמא אמונה בזיכרון או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם.
ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא עובדה ולא פירוש. וההבנה שמשהו מסוים הוא עובדה או פירוש, גם זה בעצמו סוג של פירוש. כי מישהו יכול לפרש שמשהו מסוים זה פירוש. ומישהו יכול לפרש שאותו הדבר הוא עובדה. ולא תמיד להתייחס למשהו כפירוש, זה יהיה נכון. כי לפעמים מדובר בעובדה ולא בפירוש.
אז מה הופך משהו לעובדה? ומה זה עובדה? ואיך להבדיל בין עובדה לפירוש?
אז עובדה פירושה משהו שהוא בטוח נכון, אמת אובייקטיבית. ופירוש פירושו, משהו שהוא לא בטוח נכון, פירוש סובייקטיבי / אמת סובייקטיבית. יש משהו שהוא נכון "עובדתית" ויש משהו שהוא רק "בעיני המתבונן" בלבד.
אבל מה הופך משהו לנכון עובדתית? מה הופך משהו לעובדה אובייקטיבית?
תשובה: הנחות היסוד שאנחנו מניחים, ביחס להסקה הלוגית שלנו מהנחות היסוד שאנחנו מניחים.
ואני אסביר: כל מחשבה שיש לבן אדם בראש, כל רעיון שהאדם חושב עליו שהוא נכון או לא נכון, יש לו הנחות יסוד כלשהן. לאחר מכן, המוח עושה חישובים לוגיים, בהתבסס על הנחות היסוד האלו. וביחס לזה המוח קובע, האם מדובר על עובדה או על פירוש. דהיינו, אם לוגית ניתן להוכיח שמשהו נכון, בהתבסס על הנחות היסוד, הרי שמדובר על עובדה. אבל אם בהתבסס על הנחות היסוד, לא ניתן להוכיח לוגית שמשהו הוא נכון, הרי שהוא פירוש.
לדוגמא: נניח שאנחנו רואים שולחן שיש לו 4 רגליים. ואנחנו אומרים שלשולחן יש 4 רגליים. האם זאת עובדה או פירוש שיש לשולחן 4 רגליים? תשובה: אנחנו מניחים שהחושים שלנו נכונים. בנוסף, אנחנו מניחים שלצורה מסוימת קוראים שולחן ולצורה מסוימת קוראים רגל של שולחן. ואז בהנחה שאנחנו רואים בחושים שלנו, בחוש הראייה, את הצורה המלאה של השולחן, אז בהנחה שאנחנו רואים שבצורה של השולחן, יש צורה של רגל 4 פעמים, הרי שזה אומר שיש לשולחן הזה 4 רגליים.
דהיינו, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה שמבוססת על החושים, שזה מה שאנחנו רואים בעין. ועל ההגדרות שלנו, למה זה שולחן ומה זה רגל של שולחן וכולי. ובהתאם לזה, זאת עובדה שיש לשולחן 4 רגליים. כי אין אפשרות לוגית שהנחות היסוד האלו נכונות ושאין לשולחן 4 רגליים. ולכן, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה.
עכשיו, ניקח לצורך העניין אמירה שאומרת שהאוכל טעים. האם זאת עובדה או פירוש? תשובה: תלוי מה ההגדרה שלנו למושג טעים. ואני אסביר.
מצד אחד אומר המשפט: "על טעם וריח אין מה להתווכח", דהיינו, שעל טעם של משהו אם הוא טעים או לא ועל הריח של משהו אם הריח נעים או לא, אין מה להתווכח. כי הטעם הוא בעיני המתבונן והריח הוא בעיני המתבונן. ויש בן אדם שחושב שמשהו טעים ויש בן אדם אחר שחושב שמשהו לא טעים. ולכן אין סיבה להתווכח על טעם של משהו אם הוא טעים או לא, כי בסוף זה בעיני המתבונן. דהיינו, טעם וריח זה פירוש ולא עובדה. האם זה טעים או לא, האם הריח נעים או לא, זה בעיני המתבונן בלבד. ולכן על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.
ולכן לכאורה אפשרי לחשוב, שאמירה שאומרת האוכל טעים או לא טעים, היא פירוש ולא עובדה. אבל זאת לא כל האמת. כי זה תלוי במה אנחנו מגדירים את ההגדרה של טעים או לא.
לדוגמא: נניח שמישהו אומר האוכל הזה טעים. למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים. האם הוא מתכוון לומר שהאוכל הזה היה טעים לו, טעים בעיניו. או שהוא מתכוון לדוגמא לומר, שהאוכל הזה הוא טעים לרוב האנשים. או שהאוכל הזה לרוב האנשים, הוא טעים יותר מאוכל אחר. או שהאוכל הזה הוא טעים בטעם מסוים ברמת מתיקות מסוימת וכיו"ב. במילים אחרות, כאשר האדם אומר שהאוכל טעים, האם הוא מתכוון לומר, שהאוכל טעים במובן שאפשרי לבדוק את העובדה הזאת בשטח, או שזה משהו שלא ניתן לבדוק אותו בשטח.
אם לדוגמא מישהו אומר שהאוכל טעים והוא מתכוון לומר שהאוכל טעים בעיני רוב האנשים, הרי שזה משהו שאפשרי לבדוק אותו בשטח. אפשרי להביא קבוצה של אנשים ולבדוק מה הם חושבים על האוכל. וגם אז, לא בהכרח שיהיה ניתן להסיק מכך לגבי כל שאר האנשים. אלא בעיקר לגבי האנשים שבדקו את האוכל, בזמן מסוים, בתנאים מסוימים, בהנחה שהם אמרו את מה שהם חשבו לגבי הטעם של האוכל. אבל זה משהו שאפשרי לבדוק אותו.
ולכן כשמישהו אומר שהאוכל טעים, לא תמיד צריך להתייחס לזה כאל פירוש סובייקטיבי. כי זה תלוי למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים.
לדוגמא: האוכל הזה מתוק. מה הכוונה מתוק? האם הכוונה היא שיש בו רמת מתיקות מסוימת, שאפשרי לבדוק אותה במעבדה ולראות מה העובדה? או שמדובר על תחושה כללית של הבן אדם, ביחס לחוש הטעם שלו באותו הרגע.
עכשיו, ניקח לצורך העניין טענה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים. האם היא עובדה או פירוש? האם היא טענה נכונה או לא? אם מישהו יגיד "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, האם זה יהיה נכון?
תשובה: אם נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות של רגליים. אז, אם נניח שראינו שולחן אחד שיש לו 4 רגליים, שזאת עובדה, שהיא עצמה מבוססת על הנחות היסוד הנ"ל, הרי שזה אומר שזאת תהיה עובדה לומר שלכל השולחנות יש 4 רגליים. כי אם נניח שכל השולחנות יש להם את אותה כמות רגליים, הרי שלוגית ניתן להוכיח שלכל השולחנות יש 4 רגליים.
אבל אם לא נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות רגליים, הרי שאמירה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים, היא פירוש לא נכון. ולמה פירוש לא נכון? כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. דהיינו, ניתן לבדוק בשטח במציאות הממשית, האם יש שולחן שאין לו 4 רגליים. ולכן יהיה ראוי להתייחס לזה כאל עובדה שאפשרי לבדוק אותה ולא כאל משהו שהוא פירוש, שכל אחד יכול לטעון את מה שבא לו.
במילים אחרות, מאחר שניתן לבדוק בשטח את העובדות ולדעת בוודאות האם הטענה נכונה או לא, לכן יהיה יותר הגיוני להתייחס לרעיון שלכל השולחנות יש 4 רגליים, כאל השערה בלבד, שאפשרי לבדוק אותה ולראות מה העובדות בשטח. אבל אם מישהו אומר "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, זאת טעות חשיבה. כי הוא לוקח מחשבה, שאפשרי לבדוק אותה במציאות ולראות מה האמת והוא מתייחס אליה כאילו היא פירוש.
במילים אחרות, יש דברים שמטבעם הם רק פירוש. לדוגמא, האם הנעל הזאת נוחה לך או לא. זה משהו אישי, משהו סובייקטיבי, משהו שרק אתה יכול לדעת אותו ושלא ניתן להוכיח אותו. כי רק אתה תגיד אם הנעל נוחה לך או לא. אא"כ ימציאו לדוגמא מכשיר שבודק בצורה אובייקטיבית את גלי המוח שלך ובהתאם לזה, קובע האם משהו נוח לך או לא. אבל ברמת העיקרון, מדובר על פירוש. ולכן במקרה כזה, הגיוני לומר "בעיני הנעל הזאת נוחה, לדעתי היא נוחה, עבורי היא נוחה, היא נוחה לי" וכיו"ב, שזה בעצם אומר שמדובר על פירוש סובייקטיבי ולא על עובדה אובייקטיבית שכולם אמורים להסכים איתה.
אבל לומר משהו שניתן לבדוק אותו בעולם הממשי ולראות אם הוא עובדה נכונה או עובדה לא נכונה, ולהציג אותו כפירוש, זאת טעות. כי יש רעיונות שהם באים לתאר עובדה. ויש רעיונות שבאים לתאר פירוש. ואם מדברים על דבר שלא ניתן לבדוק אותו עובדתית, אין אפשרות להוכיח מה העובדה הנכונה, הרי שבמקרה כזה אולי יהיה נכון להתייחס אל הדבר כאל פירוש. אבל אם מדובר על משהו שהוא בר בדיקה, הרי שלא הגיוני להתייחס אליו כאל פירוש. כי הוא עובדה ולא פירוש.
לדוגמא מישהו שיגיד, לדעתי יש אריה שיש לו כנפיים של ציפור. האם זה יהיה נכון או לא? תשובה: כשהוא אומר שיש אריה, האם הוא מתכוון אריה אמיתי שבני אדם אמיתיים יכולים לראות אותו בעולם הממשי שלנו? או שהוא מתכוון לומר שביקום מקביל כלשהו, יש אריה עם כנפיים?
אם הוא מתכוון לומר שיש אריה ממשי, הרי שלא יהיה נכון לומר שלדעתי יש אריה עם כנפיים. כי זה משהו שאפשרי לבדוק אותו. ולכן זה לא עניין של דעה אישית אלא עניין של עובדה ממשית.
אבל אם הוא מתכוון לומר שאיפשהו ביקום יש אריה עם כנפיים, גם אז נוכל לשאול אותו למה זאת דעתו? האם הוא חושב שהוא יכול להוכיח את דעתו, האם הוא בטוח שההשערה שלו יותר נכונה מלא נכונה? ואז, אם האדם טוען שהוא חושב שיש לו הוכחה שביקום מקביל יש אריה עם כנפיים, הוא מוזמן להוכיח אותה. ואז זה לא פירוש אלא עובדה. ואם הוא טוען שזאת סתם השערה, כמו ניחוש של המספרים של הלוטו, אז זה פירוש ולא עובדה. ואם הוא אומר שהוא לא בטוח בזה, אבל בסיכוי גבוה שיש אריה מעופף ביקום מקביל, אז הוא צריך להסביר למה הוא אומר שבסיכוי גבוה יש אריה מעופף ביקום מקביל. האם יש לו הוכחה לכך?
במילים אחרות, כשמישהו אומר שלדעתו אם נזרוק קובייה עם 6 מספרים, יצא מספר 1, והוא מבין שזה ניחוש בלבד, שהסיכוי לצורך העניין, הוא של 1 ל 6 אפשרויות, דהיינו, אם האדם מדבר על משהו כעל ניחוש בלבד, אז אולי הגיוני להגדיר את זה כפירוש.
אבל אם מישהו יגיד, שלדעתו, הסיכוי שיצא 1, הוא יותר גבוה, מאשר הסיכוי שיצא כל מספר אחר. הרי שכאן הוא טוען טענה, שאפשרי להוכיח אותה ולבדוק אותה, מבחינה סטטיסטית. ולכן אם מישהו אומר, אני מנחש שיצא 1 מתוך 6, סתם כך בלי סיבה, כי זה הניחוש האקראי שלי, הרי שהוא נצמד לאמת.
אבל אם מישהו יגיד שלדעתו בסיכוי גבוה יצא 1 יותר מאשר יצא כל מספר אחר, הרי שזה משהו שהוא צריך להוכיח אותו ולנמק אותו. כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. כי מה הסיכוי שמשהו יקרה, אחוז הסיכוי, זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. ולכן לא יעזור שמישהו יגיד "לדעתי" בסיכוי גבוה שיצא 1 יותר מאשר 6. כי זה לא עניין של פירוש. כי לדעת מה הסיכוי שמשהו יקרה, זאת עובדה ולא פירוש.
נניח לדוגמא שמישהו באמצע הקיץ אומר "לדעתי" מחר ירד גשם. ואז נשאל אותו, למה אתה אומר שלדעתך מחר ירד גשם. ואז הוא יגיד, "לא יודע אבל זו דעתי. לא אמרתי שזאת עובדה, אלא רק פירוש שלי". במקרה כזה האדם הזה טועה. ואני אסביר:
האם יהיה נכון לומר באמצע הקיץ, שיש אפשרות כלשהי שמחר ירד גשם למרות שזה אמצע הקיץ? תשובה: כן. זאת עובדה נכונה לוגית. יתכן לוגית ועובדתית שבאמצע הקיץ ירד גשם. אבל אם מישהו יטען שזאת לא סתם אפשרות אפשרית, אלא שהוא חושב שכנראה מחר ירד גשם לדעתו או שהוא טוען שהסיכוי שירד גשם בקיץ, הוא כמו בחורף, או שהסיכוי שירד גשם היום באמצע הקיץ, יותר גבוה מהסיכוי שירד גשם בקיץ ביום אחר, או שמישהו לדוגמא טוען, שבעוד דקה לדעתי ירד גשם, באמצע הקיץ כשהשמים בהירים. במקרה כזה, האדם הזה טועה! כי אלו עובדות שניתן לבדוק אותן. כי טכנית לא יכול לרדת גשם תוך דקה אם השמים בהירים, בהנחה שחוקי הפיזיקה והאקלים לא ישתנו. והטענה שאומרת שיש סיכוי גבוה שירד גשם באמצע הקיץ סתם כך בלי לנמק, היא ניחוש ולא פירוש לגיטימי.
לגיטימי שבן אדם יגיד שלדעתו הקובייה יצא בה המספר 1 כניחוש. אבל לא לגיטימי שהוא יגיד שלדעתו יצא 1 ושהוא חושב שיצא 1, יותר מאשר הוא חושב שיצא 2, לא כניחוש, אלא כסוג של עובדה.
אז אמירה מספר אחת שצריכים להבין עד כה, היא, שלא כל דבר הוא פירוש. ולא כל דבר צריכים להתייחס אליו כאל פירוש. ואם משהו ניתן לבדוק אותו ולראות מה העובדה, אז לא נכון להתייחס אליו כאל פירוש.
ויש דברים שמטבעם הם פירוש, לדוגמא, האם לדעתך האוכל טעים או לא. האם בעיניך הבית יפה או לא וכיו"ב. אבל יש דברים שאפשרי לבדוק אותם ולכן לא הגיוני להתייחס אליהם כאל פירוש בלבד.
אז מהי בעצם עובדה? עובדה היא כאשר ניתן להוכיח שרעיון כלשהו נכון, בצורה לוגית, על בסיס הנחות יסוד שהן עצמן פירוש ולא עובדה. לדוגמא, זה שהחושים מייצגים את האמת, זה פירוש. אבל בהנחה שהפירוש הזה נכון, אז לוגית ניתן להוכיח שמשהו מסוים קורה.
כאשר ניתן להוכיח לוגית שמשהו נכון, על בסיס פירושים שאנחנו מתייחסים אליהם כאל עובדות, הרי שמדובר בעובדה. וכאשר ניתן לבדוק אמיתות של משהו, בצורה של בדיקת עובדות והסקה לוגית, הרי שראוי להתייחס אליו כאל עובדה.
ולא הגיוני לקחת משהו שניתן לבדוק אותו לוגית ועובדתית ולומר שהוא רק פירוש. כי עדיף לבדוק את העובדה מאשר להמציא פירושים לא נכונים.
דהיינו, אולי כן הגיוני לומר, אני לא יודע מה העובדות, אני לא בטוח שהמסקנות הלוגיות שלי נכונות ולכן לדעתי קורה כך או אחרת. דהיינו, הפירוש שלי הוא X, אבל זה רק בגלל שאני לא מכיר את העובדות ולא בטוח יודע להסיק מסקנות נכון בניתוח של העובדות. אבל לא הגיוני לקחת משהו שאתה לא יודע את כל העובדות ולא יודע להסיק מסקנות לוגיות בצורה נכונה, ואז להמציא איזו עובדה ולהסתתר מאחורי האמירה שזה רק פירוש לדעתי וכיו"ב.
ועוד אוסיף, כי לפעמים רעיון מורכב בחלקו מעובדות ופירושים במקביל בתוך אותו הרעיון. כי אם לוקחים את הרעיון כולו בכללותו, אז אפשרי לחלק אותו לחלקים. ולפעמים חלקים מהרעיון הם עובדה ממשית נכונה. ולפעמים חלק מהרעיון הוא פירוש שהוא אולי נכון ואולי לא. ולפעמים חלק מהרעיון הוא עובדה לא נכונה.
במילים אחרות, בהרבה מאוד מקרים, כל רעיון לכשעצמו, הוא עצמו מורכב מחלקים. שכל אחד, הוא עובדה או פירוש, עובדה נכונה, עובדה לא נכונה, פירוש אפשרי, פירוש לא אפשרי וכולי.
לסיכום: כאשר אנחנו באים לבדוק לגבי משהו אם הוא עובדה או פירוש, אז ראשית לזכור שבמובן מסוים, הכל זה רק פירוש, מנקודת המבט של האמת המוחלטת. שמי שיגיע אליה יראה שגם זו לא כל האמת. כי גם המחשבה שאומרת שמנקודת המבט של האמת המוחלטת, שום דבר זה לא עובדה, המחשבה הזאת עצמה, היא עובדה לא נכונה. אבל זה עצמו עוד עניין אחר (דבר והיפוכו). אבל כאן אנחנו מדברים בפשוטם של דברים, שהאדם מנסה להיצמד לאמת בפשוטם של דברים.
אז מי שרוצה להבדיל בין עובדה לפירוש, הוא צריך לדעת לקחת את המחשבה שהוא חושב ולחלק אותה לחלקים, כדי לבחון כל חלק בפני עצמו, האם הוא עובדה או פירוש. והוא צריך לדעת למצוא הנחות יסוד דהיינו, לחקור לעומק את כל העניין של הנחות יסוד. דהיינו, לדעת לזהות מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת לו בראש.
אחרי שמבינים מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת בראש, עכשיו צריכים ללמוד ולדעת לעשות ניתוח סיבתיות בצורה נכונה. דהיינו, צריכים לדעת איך לחשוב נכון, איך לחשוב בצורה לוגית, איך להסיק מסקנות בצורה נכונה, איך לנתח נכון דברים מבחינת חוקי הלוגיקה.
ואז כאשר האדם מבין את הנחות היסוד של הרעיון ומבין איך מסיקים נכון בצורה לוגית נכונה מסקנות, אז אפשרי להבין, האם מדובר על עובדה או פירוש. האם המחשבה הזאת, היא עובדה לוגית, שניתן להוכיח לוגית, בהנחה ש X אז ניתן להוכיח ש Y דהיינו, עובדה לוגית, או שמדובר רק על פירוש אישי / פירוש סובייקטיבי / פירוש ולא עובדה.
050-3331-331