אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה אובייקטיבית ✔עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖶 עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים?
וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז זה גורם להם בטעות לראות כל דבר כפירוש. וגם זאת טעות, כי לא כל דבר הוא פירוש. ויש דברים שהם עובדה ולא פירוש.

וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי.

אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמה, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן.

ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם יוסיפו הבהרה של "לדעתי / בעיני / נראה לי / אני חושב / לפי מה שאני מבין / יכול להיות ש / לפי ההבנה שלי" וכיו"ב, ביטויים שונים שבעצם לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית.

אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה אחוז שמשהו הוא נכון, הרי שהוא לא יוכל לדעת שום דבר בוודאות. ומנקודת המבט הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד.

ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי.

יחד עם זאת, בחיי היום יום, שבו אנחנו לא מחפשים וודאות של מאה אחוז, אלא כן נצמדים לאמונות כלשהן, לדוגמה אמונה בחושים או לדוגמה אמונה בזיכרון או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם.

ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא עובדה ולא פירוש. וההבנה שמשהו מסוים הוא עובדה או פירוש, גם זה בעצמו סוג של פירוש. כי מישהו יכול לפרש שמשהו מסוים זה פירוש. ומישהו יכול לפרש שאותו הדבר הוא עובדה. ולא תמיד להתייחס למשהו כפירוש, זה יהיה נכון. כי לפעמים מדובר בעובדה ולא בפירוש.

אז מה הופך משהו לעובדה? ומה זה עובדה? ואיך להבדיל בין עובדה לפירוש?

אז עובדה פירושה משהו שהוא בטוח נכון, אמת אובייקטיבית. ופירוש פירושו, משהו שהוא לא בטוח נכון, פירוש סובייקטיבי / אמת סובייקטיבית. יש משהו שהוא נכון "עובדתית" ויש משהו שהוא רק "בעיני המתבונן" בלבד.


אבל מה הופך משהו לנכון עובדתית? מה הופך משהו לעובדה אובייקטיבית?

תשובה: הנחות היסוד שאנחנו מניחים, ביחס להסקה הלוגית שלנו מהנחות היסוד שאנחנו מניחים.

ואני אסביר: כל מחשבה שיש לבן אדם בראש, כל רעיון שהאדם חושב עליו שהוא נכון או לא נכון, יש לו הנחות יסוד כלשהן. לאחר מכן, המוח עושה חישובים לוגיים, בהתבסס על הנחות היסוד האלו. וביחס לזה המוח קובע, האם מדובר על עובדה או על פירוש. דהיינו, אם לוגית ניתן להוכיח שמשהו נכון, בהתבסס על הנחות היסוד, הרי שמדובר על עובדה. אבל אם בהתבסס על הנחות היסוד, לא ניתן להוכיח לוגית שמשהו הוא נכון, הרי שהוא פירוש.

לדוגמה: נניח שאנחנו רואים שולחן שיש לו 4 רגליים. ואנחנו אומרים שלשולחן יש 4 רגליים. האם זאת עובדה או פירוש שיש לשולחן 4 רגליים? תשובה: אנחנו מניחים שהחושים שלנו נכונים. בנוסף, אנחנו מניחים שלצורה מסוימת קוראים שולחן ולצורה מסוימת קוראים רגל של שולחן. ואז בהנחה שאנחנו רואים בחושים שלנו, בחוש הראייה, את הצורה המלאה של השולחן, אז בהנחה שאנחנו רואים שבצורה של השולחן, יש צורה של רגל 4 פעמים, הרי שזה אומר שיש לשולחן הזה 4 רגליים.

דהיינו, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה שמבוססת על החושים, שזה מה שאנחנו רואים בעין. ועל ההגדרות שלנו, למה זה שולחן ומה זה רגל של שולחן וכולי. ובהתאם לזה, זאת עובדה שיש לשולחן 4 רגליים. כי אין אפשרות לוגית שהנחות היסוד האלו נכונות ושאין לשולחן 4 רגליים. ולכן, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה.

עכשיו, ניקח לצורך העניין אמירה שאומרת שהאוכל טעים. האם זאת עובדה או פירוש? תשובה: תלוי מה ההגדרה שלנו למושג טעים. ואני אסביר.

מצד אחד אומר המשפט: "על טעם וריח אין מה להתווכח", דהיינו, שעל טעם של משהו אם הוא טעים או לא ועל הריח של משהו אם הריח נעים או לא, אין מה להתווכח. כי הטעם הוא בעיני המתבונן והריח הוא בעיני המתבונן. ויש בן אדם שחושב שמשהו טעים ויש בן אדם אחר שחושב שמשהו לא טעים. ולכן אין סיבה להתווכח על טעם של משהו אם הוא טעים או לא, כי בסוף זה בעיני המתבונן. דהיינו, טעם וריח זה פירוש ולא עובדה. האם זה טעים או לא, האם הריח נעים או לא, זה בעיני המתבונן בלבד. ולכן על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.

ולכן לכאורה אפשרי לחשוב, שאמירה שאומרת האוכל טעים או לא טעים, היא פירוש ולא עובדה. אבל זאת לא כל האמת. כי זה תלוי במה אנחנו מגדירים את ההגדרה של טעים או לא.

לדוגמה: נניח שמישהו אומר האוכל הזה טעים. למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים. האם הוא מתכוון לומר שהאוכל הזה היה טעים לו, טעים בעיניו. או שהוא מתכוון לדוגמה לומר, שהאוכל הזה הוא טעים לרוב האנשים. או שהאוכל הזה לרוב האנשים, הוא טעים יותר מאוכל אחר. או שהאוכל הזה הוא טעים בטעם מסוים ברמת מתיקות מסוימת וכיו"ב. במילים אחרות, כאשר האדם אומר שהאוכל טעים, האם הוא מתכוון לומר, שהאוכל טעים במובן שאפשרי לבדוק את העובדה הזאת בשטח, או שזה משהו שלא ניתן לבדוק אותו בשטח.

אם לדוגמה מישהו אומר שהאוכל טעים והוא מתכוון לומר שהאוכל טעים בעיני רוב האנשים, הרי שזה משהו שאפשרי לבדוק אותו בשטח. אפשרי להביא קבוצה של אנשים ולבדוק מה הם חושבים על האוכל. וגם אז, לא בהכרח שיהיה ניתן להסיק מכך לגבי כל שאר האנשים. אלא בעיקר לגבי האנשים שבדקו את האוכל, בזמן מסוים, בתנאים מסוימים, בהנחה שהם אמרו את מה שהם חשבו לגבי הטעם של האוכל. אבל זה משהו שאפשרי לבדוק אותו.

ולכן כשמישהו אומר שהאוכל טעים, לא תמיד צריך להתייחס לזה כאל פירוש סובייקטיבי. כי זה תלוי למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים.

לדוגמה: האוכל הזה מתוק. מה הכוונה מתוק? האם הכוונה היא שיש בו רמת מתיקות מסוימת, שאפשרי לבדוק אותה במעבדה ולראות מה העובדה? או שמדובר על תחושה כללית של הבן אדם, ביחס לחוש הטעם שלו באותו הרגע.

עכשיו, ניקח לצורך העניין טענה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים. האם היא עובדה או פירוש? האם היא טענה נכונה או לא? אם מישהו יגיד "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, האם זה יהיה נכון?

תשובה: אם נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות של רגליים. אז, אם נניח שראינו שולחן אחד שיש לו 4 רגליים, שזאת עובדה, שהיא עצמה מבוססת על הנחות היסוד הנ"ל, הרי שזה אומר שזאת תהיה עובדה לומר שלכל השולחנות יש 4 רגליים. כי אם נניח שכל השולחנות יש להם את אותה כמות רגליים, הרי שלוגית ניתן להוכיח שלכל השולחנות יש 4 רגליים.

אבל אם לא נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות רגליים, הרי שאמירה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים, היא פירוש לא נכון. ולמה פירוש לא נכון? כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. דהיינו, ניתן לבדוק בשטח במציאות הממשית, האם יש שולחן שאין לו 4 רגליים. ולכן יהיה ראוי להתייחס לזה כאל עובדה שאפשרי לבדוק אותה ולא כאל משהו שהוא פירוש, שכל אחד יכול לטעון את מה שבא לו.

במילים אחרות, מאחר שניתן לבדוק בשטח את העובדות ולדעת בוודאות האם הטענה נכונה או לא, לכן יהיה יותר הגיוני להתייחס לרעיון שלכל השולחנות יש 4 רגליים, כאל השערה בלבד, שאפשרי לבדוק אותה ולראות מה העובדות בשטח. אבל אם מישהו אומר "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, זאת טעות חשיבה. כי הוא לוקח מחשבה, שאפשרי לבדוק אותה במציאות ולראות מה האמת והוא מתייחס אליה כאילו היא פירוש.


במילים אחרות, יש דברים שמטבעם הם רק פירוש. לדוגמה, האם הנעל הזאת נוחה לך או לא. זה משהו אישי, משהו סובייקטיבי, משהו שרק אתה יכול לדעת אותו ושלא ניתן להוכיח אותו. כי רק אתה תגיד אם הנעל נוחה לך או לא. אא"כ ימציאו לדוגמה מכשיר שבודק בצורה אובייקטיבית את גלי המוח שלך ובהתאם לזה, קובע האם משהו נוח לך או לא. אבל ברמת העיקרון, מדובר על פירוש. ולכן במקרה כזה, הגיוני לומר "בעיני הנעל הזאת נוחה, לדעתי היא נוחה, עבורי היא נוחה, היא נוחה לי" וכיו"ב, שזה בעצם אומר שמדובר על פירוש סובייקטיבי ולא על עובדה אובייקטיבית שכולם אמורים להסכים איתה.

אבל לומר משהו שניתן לבדוק אותו בעולם הממשי ולראות אם הוא עובדה נכונה או עובדה לא נכונה, ולהציג אותו כפירוש, זאת טעות. כי יש רעיונות שהם באים לתאר עובדה. ויש רעיונות שבאים לתאר פירוש. ואם מדברים על דבר שלא ניתן לבדוק אותו עובדתית, אין אפשרות להוכיח מה העובדה הנכונה, הרי שבמקרה כזה אולי יהיה נכון להתייחס אל הדבר כאל פירוש. אבל אם מדובר על משהו שהוא בר בדיקה, הרי שלא הגיוני להתייחס אליו כאל פירוש. כי הוא עובדה ולא פירוש.

לדוגמה מישהו שיגיד, לדעתי יש אריה שיש לו כנפיים של ציפור. האם זה יהיה נכון או לא? תשובה: כשהוא אומר שיש אריה, האם הוא מתכוון אריה אמיתי שבני אדם אמיתיים יכולים לראות אותו בעולם הממשי שלנו? או שהוא מתכוון לומר שביקום מקביל כלשהו, יש אריה עם כנפיים?

אם הוא מתכוון לומר שיש אריה ממשי, הרי שלא יהיה נכון לומר שלדעתי יש אריה עם כנפיים. כי זה משהו שאפשרי לבדוק אותו. ולכן זה לא עניין של דעה אישית אלא עניין של עובדה ממשית.

אבל אם הוא מתכוון לומר שאיפשהו ביקום יש אריה עם כנפיים, גם אז נוכל לשאול אותו למה זאת דעתו? האם הוא חושב שהוא יכול להוכיח את דעתו, האם הוא בטוח שההשערה שלו יותר נכונה מלא נכונה? ואז, אם האדם טוען שהוא חושב שיש לו הוכחה שביקום מקביל יש אריה עם כנפיים, הוא מוזמן להוכיח אותה. ואז זה לא פירוש אלא עובדה. ואם הוא טוען שזאת סתם השערה, כמו ניחוש של המספרים של הלוטו, אז זה פירוש ולא עובדה. ואם הוא אומר שהוא לא בטוח בזה, אבל בסיכוי גבוה שיש אריה מעופף ביקום מקביל, אז הוא צריך להסביר למה הוא אומר שבסיכוי גבוה יש אריה מעופף ביקום מקביל. האם יש לו הוכחה לכך?


במילים אחרות, כשמישהו אומר שלדעתו אם נזרוק קובייה עם 6 מספרים, יצא מספר 1, והוא מבין שזה ניחוש בלבד, שהסיכוי לצורך העניין, הוא של 1 ל 6 אפשרויות, דהיינו, אם האדם מדבר על משהו כעל ניחוש בלבד, אז אולי הגיוני להגדיר את זה כפירוש.

אבל אם מישהו יגיד, שלדעתו, הסיכוי שיצא 1, הוא יותר גבוה, מאשר הסיכוי שיצא כל מספר אחר. הרי שכאן הוא טוען טענה, שאפשרי להוכיח אותה ולבדוק אותה, מבחינה סטטיסטית. ולכן אם מישהו אומר, אני מנחש שיצא 1 מתוך 6, סתם כך בלי סיבה, כי זה הניחוש האקראי שלי, הרי שהוא נצמד לאמת.

אבל אם מישהו יגיד שלדעתו בסיכוי גבוה יצא 1 יותר מאשר יצא כל מספר אחר, הרי שזה משהו שהוא צריך להוכיח אותו ולנמק אותו. כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. כי מה הסיכוי שמשהו יקרה, אחוז הסיכוי, זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. ולכן לא יעזור שמישהו יגיד "לדעתי" בסיכוי גבוה שיצא 1 יותר מאשר 6. כי זה לא עניין של פירוש. כי לדעת מה הסיכוי שמשהו יקרה, זאת עובדה ולא פירוש.

נניח לדוגמה שמישהו באמצע הקיץ אומר "לדעתי" מחר ירד גשם. ואז נשאל אותו, למה אתה אומר שלדעתך מחר ירד גשם. ואז הוא יגיד, "לא יודע אבל זו דעתי. לא אמרתי שזאת עובדה, אלא רק פירוש שלי". במקרה כזה האדם הזה טועה. ואני אסביר:

האם יהיה נכון לומר באמצע הקיץ, שיש אפשרות כלשהי שמחר ירד גשם למרות שזה אמצע הקיץ? תשובה: כן. זאת עובדה נכונה לוגית. יתכן לוגית ועובדתית שבאמצע הקיץ ירד גשם. אבל אם מישהו יטען שזאת לא סתם אפשרות אפשרית, אלא שהוא חושב שכנראה מחר ירד גשם לדעתו או שהוא טוען שהסיכוי שירד גשם בקיץ, הוא כמו בחורף, או שהסיכוי שירד גשם היום באמצע הקיץ, יותר גבוה מהסיכוי שירד גשם בקיץ ביום אחר, או שמישהו לדוגמה טוען, שבעוד דקה לדעתי ירד גשם, באמצע הקיץ כשהשמים בהירים. במקרה כזה, האדם הזה טועה! כי אלו עובדות שניתן לבדוק אותן. כי טכנית לא יכול לרדת גשם תוך דקה אם השמים בהירים, בהנחה שחוקי הפיזיקה והאקלים לא ישתנו. והטענה שאומרת שיש סיכוי גבוה שירד גשם באמצע הקיץ סתם כך בלי לנמק, היא ניחוש ולא פירוש לגיטימי.

לגיטימי שבן אדם יגיד שלדעתו הקובייה יצא בה המספר 1 כניחוש. אבל לא לגיטימי שהוא יגיד שלדעתו יצא 1 ושהוא חושב שיצא 1, יותר מאשר הוא חושב שיצא 2, לא כניחוש, אלא כסוג של עובדה.


אז אמירה מספר אחת שצריכים להבין עד כה, היא, שלא כל דבר הוא פירוש. ולא כל דבר צריכים להתייחס אליו כאל פירוש. ואם משהו ניתן לבדוק אותו ולראות מה העובדה, אז לא נכון להתייחס אליו כאל פירוש.

ויש דברים שמטבעם הם פירוש, לדוגמה, האם לדעתך האוכל טעים או לא. האם בעיניך הבית יפה או לא וכיו"ב. אבל יש דברים שאפשרי לבדוק אותם ולכן לא הגיוני להתייחס אליהם כאל פירוש בלבד.


אז מהי בעצם עובדה? עובדה היא כאשר ניתן להוכיח שרעיון כלשהו נכון, בצורה לוגית, על בסיס הנחות יסוד שהן עצמן פירוש ולא עובדה. לדוגמה, זה שהחושים מייצגים את האמת, זה פירוש. אבל בהנחה שהפירוש הזה נכון, אז לוגית ניתן להוכיח שמשהו מסוים קורה.

כאשר ניתן להוכיח לוגית שמשהו נכון, על בסיס פירושים שאנחנו מתייחסים אליהם כאל עובדות, הרי שמדובר בעובדה. וכאשר ניתן לבדוק אמיתות של משהו, בצורה של בדיקת עובדות והסקה לוגית, הרי שראוי להתייחס אליו כאל עובדה.

ולא הגיוני לקחת משהו שניתן לבדוק אותו לוגית ועובדתית ולומר שהוא רק פירוש. כי עדיף לבדוק את העובדה מאשר להמציא פירושים לא נכונים.

דהיינו, אולי כן הגיוני לומר, אני לא יודע מה העובדות, אני לא בטוח שהמסקנות הלוגיות שלי נכונות ולכן לדעתי קורה כך או אחרת. דהיינו, הפירוש שלי הוא X, אבל זה רק בגלל שאני לא מכיר את העובדות ולא בטוח יודע להסיק מסקנות נכון בניתוח של העובדות. אבל לא הגיוני לקחת משהו שאתה לא יודע את כל העובדות ולא יודע להסיק מסקנות לוגיות בצורה נכונה, ואז להמציא איזו עובדה ולהסתתר מאחורי האמירה שזה רק פירוש לדעתי וכיו"ב.


ועוד אוסיף, כי לפעמים רעיון מורכב בחלקו מעובדות ופירושים במקביל בתוך אותו הרעיון. כי אם לוקחים את הרעיון כולו בכללותו, אז אפשרי לחלק אותו לחלקים. ולפעמים חלקים מהרעיון הם עובדה ממשית נכונה. ולפעמים חלק מהרעיון הוא פירוש שהוא אולי נכון ואולי לא. ולפעמים חלק מהרעיון הוא עובדה לא נכונה.

במילים אחרות, בהרבה מאוד מקרים, כל רעיון לכשעצמו, הוא עצמו מורכב מחלקים. שכל אחד, הוא עובדה או פירוש, עובדה נכונה, עובדה לא נכונה, פירוש אפשרי, פירוש לא אפשרי וכולי.


לסיכום: כאשר אנחנו באים לבדוק לגבי משהו אם הוא עובדה או פירוש, אז ראשית לזכור שבמובן מסוים, הכל זה רק פירוש, מנקודת המבט של האמת המוחלטת. שמי שיגיע אליה יראה שגם זו לא כל האמת. כי גם המחשבה שאומרת שמנקודת המבט של האמת המוחלטת, שום דבר זה לא עובדה, המחשבה הזאת עצמה, היא עובדה לא נכונה. אבל זה עצמו עוד עניין אחר (דבר והיפוכו). אבל כאן אנחנו מדברים בפשוטם של דברים, שהאדם מנסה להיצמד לאמת בפשוטם של דברים.

אז מי שרוצה להבדיל בין עובדה לפירוש, הוא צריך לדעת לקחת את המחשבה שהוא חושב ולחלק אותה לחלקים, כדי לבחון כל חלק בפני עצמו, האם הוא עובדה או פירוש. והוא צריך לדעת למצוא הנחות יסוד דהיינו, לחקור לעומק את כל העניין של הנחות יסוד. דהיינו, לדעת לזהות מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת לו בראש.

אחרי שמבינים מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת בראש, עכשיו צריכים ללמוד ולדעת לעשות ניתוח סיבתיות בצורה נכונה. דהיינו, צריכים לדעת איך לחשוב נכון, איך לחשוב בצורה לוגית, איך להסיק מסקנות בצורה נכונה, איך לנתח נכון דברים מבחינת חוקי הלוגיקה.

ואז כאשר האדם מבין את הנחות היסוד של הרעיון ומבין איך מסיקים נכון בצורה לוגית נכונה מסקנות, אז אפשרי להבין, האם מדובר על עובדה או פירוש. האם המחשבה הזאת, היא עובדה לוגית, שניתן להוכיח לוגית, בהנחה ש X אז ניתן להוכיח ש Y דהיינו, עובדה לוגית, או שמדובר רק על פירוש אישי / פירוש סובייקטיבי / פירוש ולא עובדה.
לזהות השכל האנושי עובדה או פירוש האם יהיה מספרים לא אפשרי אקראי לדעת הכל כללית נכון או לא נכון פרשנות או עובדה אובייקטיבי אובייקטיביות אובייקטיבית איך להבדיל בין עובדה לפירוש איך להבדיל בין פירוש לעובדה איך לפרש איך לפרש דברים ביחס למה בעיני המתבונן האם זה האם זה פירוש האם זה פירוש סובייקטיבי האם זו עובדה האם זו עובדה או פירוש האם זו עובדה אובייקטיבית האם כל דבר הוא פירוש הבדל הבדל בין עובדה לפירוש הבדל בין פירוש לעובדה הבדלה הבדלים ההבדל הכל זה רק פירוש התבוננות יופי יופי הוא בעיני המתבונן כיעור כל דבר הוא או עובדה או פירוש כל דבר הוא פירוש כל דבר הוא רק פירוש להבדיל להבדיל בין עובדה לפירוש להבדיל בין פירוש לעובדה להפוך את העובדה לפירוש להפוך את העובדות לפירושים להפוך את הפירוש לעובדה להפוך את הפירושים לעובדות להפוך עובדה לפירוש להפוך פירוש לעובדה להציג עובדה כפירוש להציג פירוש כעובדה לפרש לפרש דברים מה ההבדל בין מה ההבדל בין עובדה לפירוש מה ההבדל בין פירוש לעובדה מה הופך משהו לעובדה מה זה עובדה מה זה פירוש מכוער סובייקטיבי סובייקטיביות עובדה עובדה או פירוש עובדה או פרשנות עובדה אובייקטיבית עובדה ביחס למה עובדה ופירוש עובדה כפירוש עובדה לפירוש עובדה מול פירוש עובדה פירוש עובדות או פירושים עובדות ופירושים עובדות לפירושים עובדות מול פירושים עובדות פירושים פירוש פירוש או עובדה פירוש ביחס למה פירוש ועובדה פירוש כעובדה פירוש לעובדה פירוש מול עובדה פירוש סובייקטיבי פירוש עובדה פירושים או עובדות פירושים ועובדות פירושים לעובדות פירושים מול עובדות פירושים עובדות פרשנות או עובדה שום דבר הוא לא עובדה
אמת, אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחוייבת, אמת מוחלטת
... אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחוייבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק אובייקטיבי? וכיצד ניתן להגיע לאמת אובייקטיבית? ומה היתרונות וגם מה החסרונות, של להיות אובייקטיבי? ועוד. ואובייקטיבי, פירושו, שאינו תלוי ... שלא רואה מולו בית. שמבחינה אישית סובייקטיבית, האמת שלו היא, שאין מולו בית. אבל מבחינה שנחשבת לבחינה אובייקטיבית, דווקא כן יש מולו בית, למרות שהוא לא רואה אותו. או במילים אחרות, כאשר האדם חושב על משהו ... בלבד. אך כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא באמת כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחוייבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית , יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחוייב שהיא נכונה ושהיא אינה ... של אובייקטיביות מול סובייקטיביות, הוא מבוסס על הנחת יסוד (=אמת סובייקטיבית), שאכן יש אמת אחת כלשהי אובייקטיבית. כי אם בסופו של דבר, יש יותר מאשר אמת אחת מצד האמת האמיתית, הרי שממילא אין שום משמעות לאמת סובייקטיבית או אובייקטיבית. והאדם לא מסוגל לחשוב, על זה שיש הרבה אמת אובייקטיבית . כי לאדם נדמה, שבסופו של דבר, או שיש בזמן ובמקום מסוים דבר כלשהו, או שאין בזמן ובמקום מסוים את אותו הדבר. ולכן נראה שמוכרח שבסופו של דבר, תהיה אמת אובייקטיבית אחת. אך מיד ניתן להבין, שגם המחשבה הזאת עצמה, היא רק סובייקטיבית בלבד. כי אולי דווקא כן ... שיכולה להיות שגויה. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש יתרונות רבים למי שיצליח להסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית. כי לדוגמה, בת היענה שטומנת את הראש שלה בחול, אז מבחינה סובייקטיבית אישית שלה, לא רודפים אחריה. כי היא לא רואה שרודפים אחריה. אבל זה כמובן לא ממש עוזר לה. כי מבחינה אובייקטיבית, הסכנה כן קיימת, וכן יכולה לפגוע בה. ומי שמסתכל על הדברים מנקודת מבט סובייקטיבית בלבד, ... שאין בבית שלו שריפה, כי הדלת שלו סגורה, והוא לא מריח ולא שומע את השריפה, זה לא אומר, שבאמת האובייקטיבית אין שריפה. והרעיון הוא, שעל האדם להשתדל תמיד להיצמד לאמת. ולהבין שכל האמיתות שלו, הן ... ואישיות בלבד. כי מצד האמת, שום דבר לא בטוח ב 100%. ועל האדם להתבונן תמיד על הדברים, בצורה כמה שיותר אובייקטיבית. דהיינו, לשאול את עצמו, האם אני רואה את הדברים כפי מה שהם באמת, או כפי מה שנוח לי לראות ... האישי שלו, לא גורם לו לא לראות את כל התמונה. אלא הוא מתגבר על האינטרס, למען האמת, ורואה את האמת האובייקטיבית. ואז ממילא הוא יכול להתאים את עצמו למציאות טוב יותר. כי האמת של המציאות, היא האמת האובייקטיבית באמת. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מהי האמת, זאת תהיה אך ורק המציאות. ומי שלא רואה את האמת האובייקטיבית, הוא בעצם חי בסוג של יקום מקביל. כי המציאות האובייקטיבית, היא בצורה כלשהי. ואם האדם לא רואה את הדברים כפי מה שהם, הרי שממילא הוא בעצם כאילו חי ... חיסרון מאוד גדול. והוא, שמצד האמת של האדם עצמו, דהיינו, מי שיבדוק את האמת שלו עצמו, הוא יראה, שמבחינה אובייקטיבית בשלמות, אי אפשר לדעת שום דבר בשום נושא בעולם. ולמה? כי כל מה שהאדם יודע חושב מבין רוצה ... תלוי בכך שהשכל שלו צודק. הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהוא יודע, כולל הכל, כולל כל מה שנראה לאדם כאמת אובייקטיבית, הכל זה סובייקטיבי בלבד. או במילים אחרות, ניתן להבין, שמי שייצמד רק לאמת האובייקטיבית בלבד, ממילא הוא לא יוכל לדעת שום דבר, ולא תהיה לו שום העדפה אישית, ושום רצון אישי, ושום ... ואפילו לא תחושה של קיום עצמי. שגם היא, תחושה אישית סובייקטיבית בלבד. ונחדד ונבהיר, כי לדוגמה, מבחינה אובייקטיבית, אין טוב או רע. כי כל הטוב והרע, הם ביחס לאדם עצמו בלבד, וביחס למה שהאדם רוצה או לא רוצה ... בלבד, בלי שום דעות מוקדמות כלשהן, הרי שממילא, אין טוב או רע. וזה בעצם אומר, שמי שייצמד רק לאמת האובייקטיבית בלבד, הוא יגיע לנקודת מבט, שאין בה שום טוב או רע. ולא שזה טוב או רע. אלא, שכך תהיה המציאות. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אם האדם הוא כולו רק אובייקטיבי בשלמות, הרי שממילא, אין אצלו טוב או רע. וכנל, הוא אפילו לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט. ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי בשלמות, עליו להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת האמת האובייקטיבית שלו. ועל ידי זה, בסופו של דבר, האדם כל כולו פוגש את האמת האובייקטיבית האמיתית עצמה. שבה אי אפשר לדעת שום דבר כנל, ושבה יש חוויה של אחדות אין טוב ורע וכולי. ולכן, בסיכומו של דבר, צריך להיות גם אובייקטיבי, וגם סובייקטיבי. וצריך לדעת את היתרונות של החשיבה האובייקטיבית וגם את אלו של החשיבה הסובייקטיבית. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין שום העדפות אישיות, ואז ממילא אין טוב או רע. אבל רק בזכות החשיבה הסובייקטיבית, ...
NLP / סודות השכנוע / לימוד NLP - מהו דיבור אובייקטיבי ומהו דיבור סובייקטיבי? איך לדבר בצורה משכנעת? איך לשכנע בצורה נכונה? איך להעביר מסרים משכנעים? איך לשכנע אנשים? איך להצליח לשכנע?
... סובייקטיבי? ומתי לדבר אובייקטיבי ומתי לדבר סובייקטיבי? ולמה לפעמים דיבור אובייקטיבי יותר יעיל ולפעמים לא? ולמה לפעמים אתה מרגיש יותר בנוח עם עצמך לדבר בצורה אובייקטיבית או בצורה סובייקטיבית? ואיך לשלב את שתי צורות הדיבור? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, דהיינו, נקודת מבט נייטרלית לגמרי שאין לה שום העדפת צד כלשהי, מנקודת מבט שכזו, כל הרעיונות נכונים לא נכונים באותה המידה ממש. וכאשר מנסים לשכנע מישהו במשהו, פירושו של דבר שהוא, שמנסים לגרום לו להתייחס לרעיון סובייקטיבי, כאל רעיון אובייקטיבי. כי מצד האמת האובייקטיבית הגדולה ביותר, כל הדעות כולן וכל ההעדפות כולן, הן רק סובייקטיביות בלבד. ולהשתכנע במשהו, פירושו לקחת דבר סובייקטיבי ולהתייחס אליו בצורה אובייקטיבית. ויש שני סוגים של דיבור. והסוג הראשון הוא דיבור סובייקטיבי. שמשמעותו היא, שבה אתה מציג את הרעיון שלך, כאמת יחסית שהיא רק צד אחד של המטבע ושהצד ... התמונה המלאה כולה, בצורה כזו ששוללת את הלגיטימציה של הצד השני, לחשוב בצורה שונה מהרעיון שהוצג. כך שדיבור אובייקטיבי הוא דיבור שמציג את הדעה שלך, כאילו הוא אמת אובייקטיבית שמחוייב המציאות שזו האמת. ודיבור סובייקטיבי הוא דיבור שמציג את הטענה שלך, כטענה סובייקטיבית, שלא מחוייב המציאות שיסכימו איתך. לדוגמה: יורד עכשיו גשם בחוץ, הוא משפט בצורה אובייקטיבית, שאומר לך שיורד עכשיו גשם כעובדה אובייקטיבית (שגם היא סובייקטיבית, ביחס לחושים של האדם). אבל המשפט אני חושב שיורד עכשיו גשם בחוץ, הוא כמובן משפט סובייקטיבי. שהוא בעצם לוקח את הרעיון של יורד ... ש. או לדוגמה אתה צריך לעשות שיעורי בית, ביחס למשפט שאומר אני רוצה שתעשה שעורי בית או המשפט אני חושב שאתה צריך לעשות שעורי בית. שהמשפט הראשון הוא בצורת דיבור אובייקטיבית, שקובע עובדה של אתה צריך לעשות שיעורי בית כאילו זו אמת בפני עצמה. ויש את המשפטים האחרים, של אני חושב ש או אני רוצה ש, שהם בעצם לוקחים את סוף המשפט ... נשק גרעיני. שהניסוח השני, הוא כמובן ניסוח שבעצם לוקח את הטענה המרכזית, והופך אותו לאמת סובייקטיבית בלבד, משום שהוא מציג אותו בצורה סובייקטיבית בלבד ולא בצורה אובייקטיבית. כי כאשר יש דבר שהוא עומד בפני עצמו, לא מוסיפים לפניו מילים כגון אני חושב ש נראה לי ש אני רוצה ש אני רואה ש אני זוכר ש אני מבין ש וכיוב, מילים ... מסר נוסף שאומר לו, שהוא לא באמת חייב להסכים עם מה שאתה אומר, ושזאת רק טענה סובייקטיבית בלבד, ושלא כולם מסכימים עליה. ולעומת זאת, כאשר אתה אומר משפט בצורת דיבור אובייקטיבית, לדוגמה אסור שלאירן יהיה נשק גרעיני, אז ממילא השומע מקבל מסר לתת המודע שלו, שיש איזו אמת אובייקטיבית, שאולי הוא בטעות לא יודע אותה, ושעכשיו אומרים לו אותה. והשומע מרגיש לא בנוח לומר אחרת ממה שאמרת לו, כאשר אתה מציג את הדברים כאמת אובייקטיבית. כי יש כאן עומק נוסף, והוא שהאדם לא רוצה לצאת טיפש ולא רוצה שיראו שהוא טועה. וכאשר אתה מציג רעיון כלשהו בצורה סובייקטיבית, דהיינו, שאתה אומר אני ... הנגדי לרעיון שהוצג. ואז תת המודע של האדם, מרגיש הרבה יותר בנוח לא להסכים עם דבריך ולומר את הטענה הנגדית לטענה שלך. אך לעומת זאת, כאשר אתה מדבר בצורת דיבור אובייקטיבית, שבה אתה אומר משהו סובייקטיבי כאמת אובייקטיבית, בעצם אתה משדר לתת המודע של השומע, שני מסרים. כאשר המסר הראשון הוא המסר הגלוי שאותו אתה אומר בצורה גלויה. אבל יש גם מסר סמוי שמגיע לתת המודע של האדם, מסר שאומר לו, שמה שנאמר לו, זו עובדה ממשית ואמת אובייקטיבית שאין עליה עוררין. והמסר השני שאתה מעביר לתת המודע של השומע, שכאילו מדובר באמת אובייקטיבית, גורם בעצם לתת המודע של האדם, להרגיש הרבה יותר חוסר אונים והרבה יותר פחד וחרדה, לא להסכים איתך. כי אתה, גם אומר לו את המסר המרכזי, וגם אתה אומר לו שאסור לו לא להסכים איתך. כי האדם מרגיש הרבה יותר לא בנוח לומר שהוא לא מסכים עם דבר שהוצג כאמת אובייקטיבית, מאשר כלפי דבר שמלכתחילה הוצג כאמת סובייקטיבית. ועכשיו אסביר עוד עניין, והוא מהם היתרונות והחסרונות של כל צורת דיבור. כי לפעמים יש יתרונות בהצגת הדברים בצורה אובייקטיבית, כנל, אבל לפעמים יש יתרונות גם בהצגת הדברים בצורת דיבור סובייקטיבית. ולפעמים, אם תציג את הדברים בצורת דיבור אובייקטיבית, זה יגרום לכך שתצליח פחות לשכנע את האדם השני להסכים איתך. והסיבה לכך היא, שלפעמים צורת דיבור סובייקטיבית, היא נתפשת בעיני השומע, כצורת דיבור פחות מאיימת ויותר מכילה. שהיא נותנת לגיטימציה גם לדעה של הצד השני, להמשיך לחשוב את מה שהוא חושב, אבל להתחיל לחשוב גם על הצד שלך. ולעומת זאת, צורת דיבור אובייקטיבית, לפעמים היא נתפשת ונשמעת כצורת דיבור מאיימת, שבה הצד השני מרגיש ששוללים לו את הלגיטימציה שלו לחשוב אחרת ממך, ואז זה יוצר אצלו אנטגוניזם ותחושת ... להתחיל בדיבור סובייקטיבי, ואחכ לעבור לדיבור אובייקטיבי וכיוב. ויש כאן עוד עומק נוסף, והוא שלפעמים הרבה יותר קל לך להציג רעיון בצורה סובייקטיבית, מאשר בצורה אובייקטיבית. כי לומר משהו כאובייקטיבי, זה בעצם לקחת סיכון יותר גדול, כי זאת טענה יותר חזקה, ששוללת את הלגיטימציה של האדם השני. ביחס לצורת דיבור סובייקטיבית, שבה אתה אומר שגם אתה צודק ולא רק אתה צודק. ולפעמים יותר קל לך לדבר בצורה אובייקטיבית. כי בדיבור סובייקטיבי, אתה בעצם חושף את הספקות שיש לך לגבי מה שאתה אומר. וברגע שאתה אומר אני חושב ש, אז בעצם אתה עצמך מרגיש את חוסר הנוחות של עצמך עם מה שאתה עצמך אומר. ואז לפעמים יותר קל לך לדבר בצורה אובייקטיבית. ובסיכומו של דבר, כאשר אתה מציג רעיון כלשהו, או כאשר מציגים בפניך רעיון כלשהו, שים לב לצורת הדיבור, עד כמה היא סובייקטיבית ועד כמה היא אובייקטיבית, ועד כמה זה משפיע עליך ועל זה ששומע אותך. ...
טיפול בהתנגדות לקוח / סוגסטיה / לשכנע לקוח - להפוך את האובייקטיבי לסובייקטיבי - התנגדות אובייקטיבית / התנגדות סובייקטיבית - NLP, לשתול מחשבות, למכור, להגדיל מכירות, לשכנע
... בהתנגדות לקוח סוגסטיה לשכנע לקוח - להפוך את האובייקטיבי לסובייקטיבי - התנגדות אובייקטיבית התנגדות סובייקטיבית - NLP, לשתול מחשבות, למכור, להגדיל מכירות, לשכנע כאן במאמר אבאר, איך אפשר ואיך צריך לטפל ... של לקוח, היא על ידי זה שהופכים את האובייקטיבי לסובייקטיבי. זא שגורמים ללקוח להבין, שההתנגדות שלו, היא רק סובייקטיבית בלבד, אך היא לא התנגדות אובייקטיבית באמת. ונסביר: כי יש התנגדות אובייקטיבית ויש התנגדות סובייקטיבית. והתנגדות אובייקטיבית פירושה, שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, מסיבה אובייקטיבית. זא הלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, מסיבה אמיתית שכולם מסכימים עליה. כגון לדוגמה, שהמוצר פגום ושכל אדם שפוי בדעתו, לא ... לרכישת המוצר, כגון לדוגמה שהלקוח אומר אני לא צריך את המוצר הזה או המוצר הזה לא מתאים לי וכיוב. במקרה כזה לדוגמה, הלקוח מדבר כאילו בצורה אובייקטיבית. דהיינו, הלקוח אומר שהוא לא צריך את המוצר הזה, כמו שהוא אומר שיש מולו קיר. וכאן צריך להפוך את ההתנגדות האובייקטיבית שלו, להתנגדות סובייקטיבית. שזה אומר, שכאשר הלקוח אומר לדוגמה אני לא צריך את המוצר הזה, צריך לחזור אחרי המשפט שהוא ... שלו מעניינת. ובאותו המשפט עצמו, גם מטילים ספק בדעה שלו, וגם גורמים לו להתבונן בשנית על הדעה שלו, ואז ממילא היא הופכת להיות סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. והרעיון הוא, שישנם דברים אובייקטיבים וישנם דברים סובייקטיביים. ודברים אובייקטיבים, הם לדוגמה כגון זה שיש קיר ושיש כדור הארץ וכל שאר הדברים שכולם מסכימים עליהם. ולפעמים הלקוח מתנגד למוצר, בהתנגדות אובייקטיבית. שהוא חושב שהוא לא רוצה ולא צריך את המוצר, כמו שהוא חושב שהוא מדבר איתך באותו הרגע. וצריך לגרום לאותו לקוח, להסתכל ... חושב שהמוצר הזה הוא מוצר גרוע? ואז בעצם גורמים ללקוח להתייחס אל הרעיון שלו, כאל רעיון סובייקטיבי בלבד. ויש עוד מילים שהופכות את ההתנגדות האובייקטיבית להתנגדות סובייקטיבית. כגון לדוגמה, המילה כרגע. לדוגמה: הלקוח אומר המוצר הזה לא מתאים לי. הפוך את זה ללמה אתה חושב ... הזה, צריך ללמוד לעומק את המשמעות של כל המילים. ומהן מילים סובייקטיביות ומהן מילים אובייקטיביות. ואז בזמן אמת, על המוצר שלך, תדבר רק בצורה אובייקטיבית. דהיינו, אל תגיד ללקוח אני חושב שהמוצר הזה מתאים לך. אלא כן תגיד ללקוח המוצר הזה מתאים לך. דהיינו, על הדעה שלך, תדבר בצורה אובייקטיבית. ועל הדעה של הלקוח, תדבר בצורה סובייקטיבית. והאובייקטיבי, מנצח את הסובייקטיבי. ...
אובייקטיביות, סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחוייב
אובייקטיביות, סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחוייב
... סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחוייב האם קיים הבדל אמיתי בין חוויה אובייקטיבית לסובייקטיבית? אליעד מסביר באריכות ובפירוט על ההבדלים והקשרים בין אובייקטיביות ... של החוויה הסובייקטיבית של האדם ולא מהמציאות האובייקטיבית לכאורה. האם מה שאתה רואה הוא בהכרח המציאות האובייקטיבית? כדי להבין טוב יותר, אליעד מביא דוגמה: כשאדם מסתכל על שולחן, הוא למעשה לא רואה רק את ... משהו אחר? מלמדת שהחוויה שלו היא חלקית, ולכן לא אובייקטיבית לגמרי. כיצד הידיעה החלקית מאפשרת הבנת משמעות? אליעד מפרט שהיכולת של האדם להבין מהו ... אליעד מציין שאם האדם היה חווה את המציאות בצורה אובייקטיבית לחלוטין, הוא לא היה מסוגל להבין או לחשוב עליה, משום שהחוויה האובייקטיבית המוחלטת לא הייתה מאפשרת לו להבחין בין דבר לדבר אחר. במקרה כזה, הוא לא היה יכול להגדיר ... שהמציאות שהוא חווה היא תמיד סובייקטיבית ולא אובייקטיבית לחלוטין. הוא מדגיש שגם כשהאדם בטוח שיש לו ראייה אובייקטיבית של המציאות, התפיסה שלו עדיין תלויה בהקשרים סובייקטיביים. אליעד מסביר שבעומק של כל ידיעה ... יש שולחן? מוכיחה שהוא לא חווה את השולחן בצורה אובייקטיבית מוחלטת. אם היה האדם חווה את השולחן באופן מוחלט, השאלה לא הייתה מתעוררת כלל, משום שלא ... עצמה תמיד תלויה בידיעה חלקית. האם המציאות אובייקטיבית או סובייקטיבית? מה זה ידיעה חלקית? למה אני שואל שאלות? מהי משמעות של אי - ידיעה? האם מה ...
איך להצליח למכור? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, לזהות נקודת תורפה, איך לטפל בהתנגדות מכירה? איך לטפל בסירוב? התמודדות עם לקוח, לשתול מחשבות, ניהול משא ומתן, להצליח במכירות, רטוריקה
איך להצליח למכור? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, לזהות נקודת תורפה, איך לטפל בהתנגדות מכירה? איך לטפל בסירוב? התמודדות עם לקוח, לשתול מחשבות, ניהול משא ומתן, להצליח במכירות, רטוריקה
... אובייקטיבי הוא דבר שנכון מצד עצמו, ללא קשר לדעתו או תחושתו של המתבונן. לדוגמה, כשאומרים שהטמפרטורה בחוץ היא 30 מעלות, אם המדידה מראה 30 מעלות, מדובר בעובדה אובייקטיבית. לעומת זאת, סובייקטיבי הוא דבר נכון בעיני המתבונן בלבד. לדוגמה, האמירה היום חם בחוץ היא סובייקטיבית, כי לאחד יכול להיות חם, ולאחר דווקא נעים. דוגמה נוספת היא לגבי שולחן. אם אומרים יש פה שולחן, זוהי עובדה אובייקטיבית. אך לומר יש פה שולחן יפה זו דעה אישית וסובייקטיבית, כי היופי תלוי בטעם אישי של כל אחד. למה חשוב לדבר בצורה אובייקטיבית בשכנוע? כאשר רוצים לשכנע, חשוב לדבר בצורה אובייקטיבית ולא לומר נראה לי ש..., אני חושב ש..., או יכול להיות ש.... הסיבה לכך היא ... ללקוח הבית הזה מתאים לך בוודאות, אפשר לומר נראה לי שהבית הזה יכול להתאים לך. כך, ההתנגדות מופחתת, והשומע יכול להיות פתוח יותר לקבל את ההצעה. איך להפוך טענה אובייקטיבית של אחר לסובייקטיבית? כאשר מישהו מביע עמדה נחרצת, אפשר להחליש את העמדה שלו על ... תורפה, וזה המקום לשאול שאלות או להציע אלטרנטיבות שיעזרו לו לחשוב מחדש על הדברים. האם דיבור אובייקטיבי הוא תמיד נכון? חשוב לזכור שאפילו אם מישהו מדבר בצורה אובייקטיבית ובטוחה, זה לא בהכרח אומר שהטענה שלו נכונה במציאות. מצד שני, אדם יכול לדבר ... סובייקטיבי משקף תחושה או פירוש אישי, כגון חם בחוץ. ייתכן שיש אדם שירגיש חום רב, ויש אדם אחר שמבחינתו זה דווקא נעים. דוגמה נוספת היא שולחן: עצם קיומו הוא עובדה אובייקטיבית, אך לומר שהוא יפה זו כבר הגדרה סובייקטיבית, כי יופי תלוי בעיני המתבונן. מדוע חשוב לדבר בצורה אובייקטיבית בתהליך שכנוע? כאשר מנסים לשכנע אדם אחר, מועיל להציג את העמדה כאילו היא עובדה ... מעובדה מוחלטת לתפיסה אישית. פעולה דומה אפשר לבצע גם בהתבטאויות כמו אתה טיפש, ולהשיב אני מבין שאתה חושב שאני טיפש. כך מחדדים שהעובדה היא רק בעיני הדובר, ולא אמת אובייקטיבית . כיצד שימוש בביטויים כמו אולי ויכול להיות משפיע על השומע? ישנם מקרים שבהם ... כלים מעשיים למכירות ולהשפעה שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על עוד היבט בעניין של שכנוע ומכירות ולהשפיע על אנשים וכו, והנושא הוא מתייחס לעניין של דיבור בצורה אובייקטיבית ודיבור בצורה סובייקטיבית, מה זה אומר אובייקטיבי ומה זה אומר סובייקטיבי? ... בדבר. לדוגמה נגיד שבן אדם אומר היום הטמפרטורה בחוץ היא 30 מעלות נניח שנבדוק בחוץ מה הטמפרטורה ונגלה שהיא 30 מעלות אז זה שבחוץ הטמפרטורה 30 מעלות זאת עובדה אובייקטיבית. לעומת זאת אם מישהו יגיד היום חם בחוץ, חם בחוץ זה דבר סובייקטיבי, למה ... למה כי יכול להיות שיש מישהו אחד שחם לו בחוץ ויש מישהו אחר שלא חם לו בחוץ. לדוגמה נגיד שאנחנו רואים מולנו שולחן ואנחנו אומרים יש פה שולחן זה שיש שולחן זאת עובדה אובייקטיבית, זה שמישהו יגיד יש פה שולחן יפה אז זה שהשולחן יפה זה כבר סובייקטיבי זה אישי, ... יפה זה פירוש. עכשיו על בסיס ההבנה של מה זה אובייקטיבי מה זה סובייקטיבי מכאן ניתן להבין שכאשר בן אדם רוצה לשכנע במשהו מה שהוא צריך לעשות זה להציג את העמדה שלו כאובייקטיבית ולהציג את העמדה של הבן אדם השני כסובייקטיבית. מה זה אומר פרקטיקה? נגיד שבן אדם בא להציג איזה רעיון בא להגיד איזה משהו אז אם הוא רוצה בהנחה שהבן אדם רוצה להציג את העמדה שלו כאובייקטיבית אז לדוגמה במקרה כזה אסור למוכר, לזה שרוצה לשכנע אסור לו לומר אני חושב ש... ... שאתה צריך ככה וככה הוא בעצם אמר אני חושב, מה זה אני חושב? אני חושב פירושו זה לא בהכרח נכון. לעומת זאת נגיד צריך להגיד, אז איך כן צריך לדבר? צריך לדבר בצורה אובייקטיבית להגיד צריך ככה וככה, המצב הוא ככה וככה שזה נקרא לדבר בצורה אובייקטיבית אבל אם הבן אדם הדובר אומר לדעתי המצב הוא כזה וכזה, כפי שאני רואה את הדברים ... אדם לא אומר נראה לי שיש שמש בחוץ בן אדם שעומד מתחת לשמש הוא לא אומר נראה לי שיש שמש בחוץ הוא אומר יש שמש כי בן אדם שבטוח במשהו הוא מדבר בצורה של ביטחון בצורה אובייקטיבית, הוא אומר יש שמש בחוץ, עכשיו יום הוא לא אומר נראה לי שעכשיו יום, מה זה נראה לי ... כאלה שבעצם מראים שהדעה היא שלו אישית הוא משדר חוסר ביטחון הוא משדר שהוא לא בטוח בכך וזה פתח להמון צרות. ולכן בגדול כשמישהו רוצה לשכנע הוא צריך לדבר בצורה אובייקטיבית להגיד ככה זה, לא להגיד אני חושב שככה זה להגיד ככה זה כי אם לא ברגע שבן אדם ... ואז כן צריך לדבר בצורה סובייקטיבית, זאת אומרת אם לדוגמה נגיד למישהו 1.. 2.. 3.. הוא יגיד לא נכון אז במקרה כזה לדוגמה אם אנחנו חושבים שאם נציג את הרעיון בצורה אובייקטיבית והבן אדם יתנגד לכך, השומע הקונה ואנחנו עדיין רוצים לשכנע אותו ברעיון שלנו אז ... להיות, אתה יודע נראה לי, תראה לפי דעתי אני חושב ש.. 1.. 2.. 3 ולכן יש מקרים שכן כדאי לדבר בצורה סובייקטיבית כי שם מפחדים שתהיה התנגדות גדולה מדי אם נדבר בצורה אובייקטיבית. עכשיו כל מה שאמרתי עכשיו זה נכון גם לכיוון ההפוך, זאת אומרת אם מישהו מביע ... מחשבה שהוא לא יאמין למה שהוא עצמו אומר? על ידי שהופכים את הדעה שלו לסובייקטיבית. מה זה אומר לדוגמה בן אדם נגיד אומר המוצר הזה יקר, אז מה אומרים הוא דיבר בצורה אובייקטיבית הוא אמר המוצר הזה יקר אז איך הופכים לו את זה? אומרים לו אני מבין שאתה חושב ... זה הקטנו את רמת ההתנגדות של הלקוח למה שניסינו להגיד לו לרעיון שניסינו למכור לו. אוקי ולכן אותו דבר כמובן לכיוון ההפוך כשבן אדם מוכר את הדבר הוא צריך לדבר בצורה אובייקטיבית, מה זה אומר לדבר בצורה אובייקטיבית? להתנסח בצורה שישתמע שהדבר הזה תמיד נכון ושכולם מסכימים על זה ללא צל צלו של ... לסובייקטיבי לדבר עליו בצורה שכאילו גם אתה לא יודע שזה בטוח נכון אבל בוא נזרום עם זה. כמובן שצריך לשים לב על שני היבטים היבט ראשון שאמרתי שלפעמים לדבר בצורה אובייקטיבית מדי תקיפה מידי, ברורה מדי מוחלטת מדי זה בעיה ואז צריך דווקא לדבר בצורה ... סובייקטיבית איפה הוא בעצמו שידר שהוא לא בטוח במה שהוא אומר ודרך שם אפשר לנסות לתקוף את מה שהוא אומר להפיל את מה שהוא אומר וכו ותזכרו כשמישהו מציג דבר בצורה אובייקטיבית זה עדיין לא אומר שזה נכון וכשמישהו מציג דבר בצורה סובייקטיבית זה עדיין לא אומר ... מוחלט, יכול להיות שמישהו לוקח דבר שהוא נכון באופן מוחלט והוא מציג אותו בצורה סובייקטיבית ויכול להיות מישהו לוקח דבר שהוא בכלל לא נכון והוא מציג אותו כעובדה אובייקטיבית. אז שלא יעבדו עליכם בהצלחה. ...
מה הסיכוי שמשהו נכון? רמות של ספק, רמות של חוסר וודאות, לדייק את הדיבור, מה אחוז הסיכוי שמשהו נכון? כמה אחוז סיכוי שמשהו נכון? כמה משהו נכון או לא נכון? להיצמד לאמת, דעה אובייקטיבית, דעה סובייקטיבית, אחוז סיכוי גבוה, אחוז סיכוי נמוך, חומר ראיות, רמת וודאות גבוהה, רמת וודאות נמוכה, מה רמת הוודאות שמשהו נכון? רמות שונות של ספק, לדעתי בעיני נראה לי, הבעת דעה אישית, רמות של עובדה, רמות של פירוש, האם זו עובדה או פירוש? לדעתי האישית, לדבר בצורה נכונה
... שמשהו נכון? רמות של ספק, רמות של חוסר וודאות, לדייק את הדיבור, מה אחוז הסיכוי שמשהו נכון? כמה אחוז סיכוי שמשהו נכון? כמה משהו נכון או לא נכון? להיצמד לאמת, דעה אובייקטיבית, דעה סובייקטיבית, אחוז סיכוי גבוה, אחוז סיכוי נמוך, חומר ראיות, רמת וודאות גבוהה, רמת וודאות ... מבט מוחלטת, אכן הכל זה דעתך ורק דעתך בלבד. 2 - מנקודת מבט עוד יותר מוחלטת, האמירה שזו דעתך בלבד, גם היא לא בהכרח נכונה. כי אתה מניח שיש הבדל בין דעה אישית לדעה אובייקטיבית. או במילים אחרות, מצד האמת המוחלטת, מיותר לומר את המילים לדעתי, כי גם לא ברור בכלל שיש לך דעה ... לך או לא, זאת דעה אישית שלך בלבד. האם הפרח יפה או לא יפה בעיניך, זאת דעה אישית שלך. אבל זה שהשמש זורחת בשמים ושעכשיו יום ולא לילה, זאת לא דעה אישית, אלא עובדה אובייקטיבית. ולכן בעולם היחסי שלנו, לומר את המילה לדעתי, על דברים שהם לא דעה אישית, אלא נחשבים לעובדה אובייקטיבית , זאת תהיה טעות. דוגמה נוספת: לדעתי יש לי 5 אצבעות. זאת טעות, כי זאת לא דעתך, אלא זאת עובדה אובייקטיבית. הכל כמובן בתוך העולם שלנו, שבו יש הבדל בין עובדה לפירוש ויש דברים שנחשבים לעובדה ויש דברים ... נכון לומר אני מנחש ש ההימור שלי הוא ש, במובן של הימור אקראי סתמי שלא מבוסס על משהו ספציפי. במלים אחרות, פחות מדויק לומר לדעתי כאשר מדובר על משהו שהוא עובדה אובייקטיבית, או גם כאשר מדובר על משהו שלא מבוסס על שום דבר, אלא שהוא ניחוש בלבד. כי לא מדובר על דעה, אלא ... מישהו אומר שלדעתו X נכון, יותר מדויק יהיה אם העוצמה שלדעתו זה נכון, תהיה תואמת את הראיות שיש לו לכך שדעתו נכונה. זא שכל מה שנמצא בטווח שבין ניחוש לבין עובדה אובייקטיבית, יש רמה של וודאות כמה הוא נכון. ורמת הוודאות הזאת, צריכה להיות תואמת לראיות ולהנחות היסוד ...
מהי המציאות האובייקטיבית? מה באמת קיים? הכל סובייקטיבי, מה לא קיים? מה אובייקטיבי? מה לא יכול להיות קיים? האם יש אמת מוחלטת? האם יש אמת אובייקטיבית? מהו טבע המציאות?
מהי המציאות האובייקטיבית? מה באמת קיים? הכל סובייקטיבי, מה לא קיים? מה אובייקטיבי? מה לא יכול להיות קיים? האם יש אמת מוחלטת? האם יש אמת אובייקטיבית? מהו טבע המציאות?
... המציאות האובייקטיבית? מה באמת קיים? הכל סובייקטיבי, מה לא קיים? מה אובייקטיבי? מה לא יכול להיות קיים? האם יש אמת מוחלטת? האם יש אמת אובייקטיבית? מהו טבע המציאות? מהי המציאות האובייקטיבית והאם היא קיימת ללא מחשבה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא מהי המציאות האובייקטיבית, כלומר, האם הדברים קיימים גם ... אליעד מסביר שהניסיון לדעת האם המציאות קיימת באופן אובייקטיבי מחוץ לתפיסת האדם הוא בעייתי כי כל דבר שנתפס כקיים חייב להיתפס באמצעות המחשבה. אפילו השאלה האם זה קיים אובייקטיבית? היא מחשבה שמונחת מראש. לכן, כשאדם שואל האם ישנה אמת אובייקטיבית, הוא בהכרח משתמש במחשבה סובייקטיבית שלו כדי להגדיר מה היא אובייקטיביות. האם יש בכלל משמעות לשאלה על מציאות אובייקטיבית? אליעד מדגיש שיש בעיה ... תהפוך באופן אוטומטי למשהו שקיים, לפחות כרעיון או אפשרות במחשבה. כך הוא מדגים שהגבול בין קיום לאי - קיום תלוי לחלוטין ביכולת האדם לחשוב עליו, ולכן השאלה על המציאות האובייקטיבית הופכת לשאלה על גבולות החשיבה ... פנימיות. אך הוא מדגיש כי דווקא הגעה לפרדוקסים אלה יכולה לקרב את האדם לחוויה של אין הבדל, של חוסר אבחנה מוחלט בין קיים ולא קיים, ואז להגיע לחוויה שיכולה להתפרש כאמת אובייקטיבית - מצב שבו האדם חווה את העולם ... מסביר שלא ניתן להגיע להכרעה סופית בשאלות האלה, אבל הערך האמיתי הוא בעצם החקירה והיכולת לראות את המגבלות של התפיסה האנושית ואת האפשרות לחרוג מעבר אליהן. האם המציאות אובייקטיבית? מהי האמת המוחלטת? האם יש קיום ...
חיפוש האמת, להיצמד לאמת בחיים, מודעות עצמית, מהי האמת? להגיע לאמת, אמת סובייקטיבית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, אמת יחסית, לגלות את האמת, חלק 1
חיפוש האמת, להיצמד לאמת בחיים, מודעות עצמית, מהי האמת? להגיע לאמת, אמת סובייקטיבית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, אמת יחסית, לגלות את האמת, חלק 1
... האמת, להיצמד לאמת בחיים, מודעות עצמית, מהי האמת? להגיע לאמת, אמת סובייקטיבית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, אמת יחסית, לגלות את האמת, חלק 1 מהי האמת וכיצד ניתן להגיע אליה? ההרצאה ... ושאיפה להבין את המציאות כפי שהיא באמת. לדעתו, על האדם להטיל ספק בהנחות היסוד שלו ולשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת כדי להגיע לאמת. האם האמת היא אובייקטיבית או סובייקטיבית? אחת השאלות המרכזיות בהרצאה היא האם האמת היא אובייקטיבית או סובייקטיבית. אליעד מסביר כי אמת סובייקטיבית היא אמת שמבוססת על פרשנות אישית ומשתנה מאדם לאדם, בעוד אמת אובייקטיבית היא אמת שאינה תלויה בפרשנותו של אדם מסוים. עם זאת, הוא מדגיש כי גם כאשר אדם סבור שהוא הגיע לאמת מוחלטת, עליו לבדוק האם זו אכן אמת אובייקטיבית או אם היא מבוססת על הנחות סובייקטיביות. כיצד ניתן לשאול שאלות בצורה נכונה? אליעד ... אליעד מסביר כי את חיפוש האמת ניתן ליישם בחיי היום - יום. הוא ממליץ לא לקבל מידע כמובן מאליו, לשאול שאלות על כל דבר, ולבחון את המציאות בצורה אובייקטיבית. גישה זו תורמת להבנה מעמיקה של העולם ושל עצמנו, ומאפשרת לפתח מודעות עצמית גבוהה ... הנחות יסוד ושאיפה להבין את המציאות כפי שהיא באמת. על מנת להגיע לאמת, על האדם להטיל ספק בהנחות היסוד שלו ולשאול שאלות בצורה נכונה. האם האמת היא אובייקטיבית או סובייקטיבית? אליעד מתאר את ההבדל בין אמת אובייקטיבית לאמת סובייקטיבית. אמת סובייקטיבית היא אמת הנתונה לפרשנות אישית ומשתנה מאדם לאדם, בעוד אמת אובייקטיבית היא אמת שאינה תלויה בפרשנותו של אדם מסוים. עם זאת, אליעד מציין כי גם כאשר אדם סבור שהוא הגיע לאמת מוחלטת, עליו לבדוק האם זוהי אמת אובייקטיבית או שמא היא מבוססת על הנחות סובייקטיביות. כיצד ניתן לשאול שאלות בצורה נכונה? אחת ... רק עיסוק פילוסופי, אלא דרך חיים שיכולה להוביל את האדם להבנה עמוקה יותר של עצמו ושל העולם. איך למצוא את האמת? מה ההבדל בין אמת סובייקטיבית לאמת אובייקטיבית? איך ניתן לזהות אמונות שגויות? למה צריך להטיל ספק בכל דבר? כיצד החושים משפיעים על ...
האמת היא אחת, כמה אמת יש? אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, חוקי הלוגיקה, השכל האנושי, אין הבדל בין יש לאין, סוגים של אמת, דעה אישית, אמת או שקר
האמת היא אחת, כמה אמת יש? אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, חוקי הלוגיקה, השכל האנושי, אין הבדל בין יש לאין, סוגים של אמת, דעה אישית, אמת או שקר
... היא אחת, כמה אמת יש? אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, חוקי הלוגיקה, השכל האנושי, אין הבדל בין יש לאין, סוגים של אמת, דעה אישית, אמת או שקר האם האמת היא אחת או שיש כמה סוגים של אמת? אליעד כהן מסביר בצורה ... הוא מציג את הרעיון הבסיסי שרוב האנשים מניחים כי קיימת אמת אחת אובייקטיבית, שהיא בלתי תלויה בדעות, ברגשות או בנקודות מבט סובייקטיביות. אליעד מדגיש שהרעיון של אמת אחת מבוסס על ההנחה שאין סתירה או הפכים, שכן אם יש הפכים או סתירות, אז האמת כבר לא ... לבן, זה יהיה נכון כי הוא מביע אי - ודאות. מכאן עולה ההבחנה בין אמת אובייקטיבית ובין אמת סובייקטיבית או השערה אישית. השערה אישית מוגדרת כדעה לא מחויבת, כלומר, מצב שבו האדם לא יודע בוודאות את האמת המוחלטת, ולכן הוא מביע דעה או השערה, אך לא יכול לטעון ... על קיום פיל אלא רק מצביעה על אפשרות קיומו. האם ייתכן מצב שבו האמת האובייקטיבית אינה מוגדרת לחלוטין? אליעד מסביר שלפעמים האמת האחת לא מוגדרת עד הסוף באופן ברור, ואז במצבים כאלה יש לגיטימציה לאדם לבטא דעות סובייקטיביות. לדוגמה, אם שואלים מה השעה, ... האמת היא אחת זו הגדרה הכרחית עבור התפיסה שלנו. מהי אמת אחת? אמת אובייקטיבית ואמת סובייקטיבית האם אפשר לשקר בלי לדעת? האם כל דעה היא אמת? הבדל בין אמת להשערה ...
היצמדות לאמת, להתחבר לאמת, דיבור פנימי, דיבור עצמי, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, איך לא להרגיש רע? איך להתחבר לאמת?
היצמדות לאמת, להתחבר לאמת, דיבור פנימי, דיבור עצמי, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, איך לא להרגיש רע? איך להתחבר לאמת?
... לאמת, להתחבר לאמת, דיבור פנימי, דיבור עצמי, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, איך לא להרגיש רע? איך להתחבר לאמת? איך לא להרגיש רע בעזרת היצמדות לאמת? הסיבה העיקרית ... אליעד כהן כי הדרך להתמודד עם רגשות רעים ולשפר את איכות החיים באופן מהותי היא באמצעות חיבור עמוק לאמת, הן האמת האובייקטיבית והן האמת הסובייקטיבית. המציאות לכשעצמה אינה טובה או רעה, אלא שהאדם מחליט מה טוב ומה רע עבורו. לדוגמה, אם ... אלא רק ביטוי של החוויה האישית שלו. כאשר מישהי אומרת באופן כללי זה לא טעים, היא מכלילה חוויה אישית כאילו היא אמת אובייקטיבית, וזה יוצר בעיה כי היא לא רואה שהחוויה הזו היא סובייקטיבית בלבד. לפי אליעד, אם היא הייתה זוכרת שכל מה ... המרכזי הוא בשכחה ובחוסר ערנות. אנשים נוטים לדבר באופן כללי, מבלי לשים לב שהם הופכים את החוויה האישית שלהם לאמת אובייקטיבית . לדוגמה, אדם יכול להגיד לעצמו הכי טוב לשבת פה, ולהתייחס לכך כאמת מוחלטת, אף שזה לא יותר מתחושה רגעית. ... שהמציאות חייבת להתאים את עצמה לרצונותיו, וכך מפחית באופן משמעותי את תחושת הסבל בחייו. איך להיצמד לאמת? מה זה אמת אובייקטיבית? איך להפסיק להרגיש רע? מהי מודעות עצמית? למה אנשים סובלים? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: אובייקטיבית, מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? דיכאון? איך להשיג איזון נפשי? כעס ועצבים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: אובייקטיבית, איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לקבל החלטות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להעריך את עצמך? איך לשנות תכונות אופי? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשתול מחשבות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפרש חלומות? איך להעביר ביקורת בונה? איך לעשות יותר כסף? איך להיגמל מהימורים? איך לשפר את הזיכרון? איך להתמודד עם גירושין? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחנך ילדים? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: אולי אנחנו במטריקס? איך נוצר העולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להנות בחיים? איך להיות מאושר? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה יש רע בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה לא להתאבד? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? בשביל מה לחיות? איך נוצר העולם? למה העולם קיים? האם המציאות היא טובה או רעה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם לדומם יש תודעה? האם יש משמעות לחיים? האם הכל אפשרי? האם יש או אין אלוהים? מה המשמעות של החיים? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע וסבל בעולם? האם אפשר לדעת הכל? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? האם יש בחירה חופשית ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל התנהגותי קוגניטיבי, ספרים על אימון אישי, קואצ'ינג לילדים בתחום אובייקטיבית - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.4844 שניות - עכשיו 28_05_2025 השעה 08:00:05 - wesi1