אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הבדלה ✔עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖶 עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים?
וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז זה גורם להם בטעות לראות כל דבר כפירוש. וגם זאת טעות, כי לא כל דבר הוא פירוש. ויש דברים שהם עובדה ולא פירוש.

וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי.

אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמה, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן.

ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם יוסיפו הבהרה של "לדעתי / בעיני / נראה לי / אני חושב / לפי מה שאני מבין / יכול להיות ש / לפי ההבנה שלי" וכיו"ב, ביטויים שונים שבעצם לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית.

אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה אחוז שמשהו הוא נכון, הרי שהוא לא יוכל לדעת שום דבר בוודאות. ומנקודת המבט הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד.

ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי.

יחד עם זאת, בחיי היום יום, שבו אנחנו לא מחפשים וודאות של מאה אחוז, אלא כן נצמדים לאמונות כלשהן, לדוגמה אמונה בחושים או לדוגמה אמונה בזיכרון או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם.

ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא עובדה ולא פירוש. וההבנה שמשהו מסוים הוא עובדה או פירוש, גם זה בעצמו סוג של פירוש. כי מישהו יכול לפרש שמשהו מסוים זה פירוש. ומישהו יכול לפרש שאותו הדבר הוא עובדה. ולא תמיד להתייחס למשהו כפירוש, זה יהיה נכון. כי לפעמים מדובר בעובדה ולא בפירוש.

אז מה הופך משהו לעובדה? ומה זה עובדה? ואיך להבדיל בין עובדה לפירוש?

אז עובדה פירושה משהו שהוא בטוח נכון, אמת אובייקטיבית. ופירוש פירושו, משהו שהוא לא בטוח נכון, פירוש סובייקטיבי / אמת סובייקטיבית. יש משהו שהוא נכון "עובדתית" ויש משהו שהוא רק "בעיני המתבונן" בלבד.


אבל מה הופך משהו לנכון עובדתית? מה הופך משהו לעובדה אובייקטיבית?

תשובה: הנחות היסוד שאנחנו מניחים, ביחס להסקה הלוגית שלנו מהנחות היסוד שאנחנו מניחים.

ואני אסביר: כל מחשבה שיש לבן אדם בראש, כל רעיון שהאדם חושב עליו שהוא נכון או לא נכון, יש לו הנחות יסוד כלשהן. לאחר מכן, המוח עושה חישובים לוגיים, בהתבסס על הנחות היסוד האלו. וביחס לזה המוח קובע, האם מדובר על עובדה או על פירוש. דהיינו, אם לוגית ניתן להוכיח שמשהו נכון, בהתבסס על הנחות היסוד, הרי שמדובר על עובדה. אבל אם בהתבסס על הנחות היסוד, לא ניתן להוכיח לוגית שמשהו הוא נכון, הרי שהוא פירוש.

לדוגמה: נניח שאנחנו רואים שולחן שיש לו 4 רגליים. ואנחנו אומרים שלשולחן יש 4 רגליים. האם זאת עובדה או פירוש שיש לשולחן 4 רגליים? תשובה: אנחנו מניחים שהחושים שלנו נכונים. בנוסף, אנחנו מניחים שלצורה מסוימת קוראים שולחן ולצורה מסוימת קוראים רגל של שולחן. ואז בהנחה שאנחנו רואים בחושים שלנו, בחוש הראייה, את הצורה המלאה של השולחן, אז בהנחה שאנחנו רואים שבצורה של השולחן, יש צורה של רגל 4 פעמים, הרי שזה אומר שיש לשולחן הזה 4 רגליים.

דהיינו, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה שמבוססת על החושים, שזה מה שאנחנו רואים בעין. ועל ההגדרות שלנו, למה זה שולחן ומה זה רגל של שולחן וכולי. ובהתאם לזה, זאת עובדה שיש לשולחן 4 רגליים. כי אין אפשרות לוגית שהנחות היסוד האלו נכונות ושאין לשולחן 4 רגליים. ולכן, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה.

עכשיו, ניקח לצורך העניין אמירה שאומרת שהאוכל טעים. האם זאת עובדה או פירוש? תשובה: תלוי מה ההגדרה שלנו למושג טעים. ואני אסביר.

מצד אחד אומר המשפט: "על טעם וריח אין מה להתווכח", דהיינו, שעל טעם של משהו אם הוא טעים או לא ועל הריח של משהו אם הריח נעים או לא, אין מה להתווכח. כי הטעם הוא בעיני המתבונן והריח הוא בעיני המתבונן. ויש בן אדם שחושב שמשהו טעים ויש בן אדם אחר שחושב שמשהו לא טעים. ולכן אין סיבה להתווכח על טעם של משהו אם הוא טעים או לא, כי בסוף זה בעיני המתבונן. דהיינו, טעם וריח זה פירוש ולא עובדה. האם זה טעים או לא, האם הריח נעים או לא, זה בעיני המתבונן בלבד. ולכן על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.

ולכן לכאורה אפשרי לחשוב, שאמירה שאומרת האוכל טעים או לא טעים, היא פירוש ולא עובדה. אבל זאת לא כל האמת. כי זה תלוי במה אנחנו מגדירים את ההגדרה של טעים או לא.

לדוגמה: נניח שמישהו אומר האוכל הזה טעים. למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים. האם הוא מתכוון לומר שהאוכל הזה היה טעים לו, טעים בעיניו. או שהוא מתכוון לדוגמה לומר, שהאוכל הזה הוא טעים לרוב האנשים. או שהאוכל הזה לרוב האנשים, הוא טעים יותר מאוכל אחר. או שהאוכל הזה הוא טעים בטעם מסוים ברמת מתיקות מסוימת וכיו"ב. במילים אחרות, כאשר האדם אומר שהאוכל טעים, האם הוא מתכוון לומר, שהאוכל טעים במובן שאפשרי לבדוק את העובדה הזאת בשטח, או שזה משהו שלא ניתן לבדוק אותו בשטח.

אם לדוגמה מישהו אומר שהאוכל טעים והוא מתכוון לומר שהאוכל טעים בעיני רוב האנשים, הרי שזה משהו שאפשרי לבדוק אותו בשטח. אפשרי להביא קבוצה של אנשים ולבדוק מה הם חושבים על האוכל. וגם אז, לא בהכרח שיהיה ניתן להסיק מכך לגבי כל שאר האנשים. אלא בעיקר לגבי האנשים שבדקו את האוכל, בזמן מסוים, בתנאים מסוימים, בהנחה שהם אמרו את מה שהם חשבו לגבי הטעם של האוכל. אבל זה משהו שאפשרי לבדוק אותו.

ולכן כשמישהו אומר שהאוכל טעים, לא תמיד צריך להתייחס לזה כאל פירוש סובייקטיבי. כי זה תלוי למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים.

לדוגמה: האוכל הזה מתוק. מה הכוונה מתוק? האם הכוונה היא שיש בו רמת מתיקות מסוימת, שאפשרי לבדוק אותה במעבדה ולראות מה העובדה? או שמדובר על תחושה כללית של הבן אדם, ביחס לחוש הטעם שלו באותו הרגע.

עכשיו, ניקח לצורך העניין טענה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים. האם היא עובדה או פירוש? האם היא טענה נכונה או לא? אם מישהו יגיד "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, האם זה יהיה נכון?

תשובה: אם נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות של רגליים. אז, אם נניח שראינו שולחן אחד שיש לו 4 רגליים, שזאת עובדה, שהיא עצמה מבוססת על הנחות היסוד הנ"ל, הרי שזה אומר שזאת תהיה עובדה לומר שלכל השולחנות יש 4 רגליים. כי אם נניח שכל השולחנות יש להם את אותה כמות רגליים, הרי שלוגית ניתן להוכיח שלכל השולחנות יש 4 רגליים.

אבל אם לא נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות רגליים, הרי שאמירה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים, היא פירוש לא נכון. ולמה פירוש לא נכון? כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. דהיינו, ניתן לבדוק בשטח במציאות הממשית, האם יש שולחן שאין לו 4 רגליים. ולכן יהיה ראוי להתייחס לזה כאל עובדה שאפשרי לבדוק אותה ולא כאל משהו שהוא פירוש, שכל אחד יכול לטעון את מה שבא לו.

במילים אחרות, מאחר שניתן לבדוק בשטח את העובדות ולדעת בוודאות האם הטענה נכונה או לא, לכן יהיה יותר הגיוני להתייחס לרעיון שלכל השולחנות יש 4 רגליים, כאל השערה בלבד, שאפשרי לבדוק אותה ולראות מה העובדות בשטח. אבל אם מישהו אומר "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, זאת טעות חשיבה. כי הוא לוקח מחשבה, שאפשרי לבדוק אותה במציאות ולראות מה האמת והוא מתייחס אליה כאילו היא פירוש.


במילים אחרות, יש דברים שמטבעם הם רק פירוש. לדוגמה, האם הנעל הזאת נוחה לך או לא. זה משהו אישי, משהו סובייקטיבי, משהו שרק אתה יכול לדעת אותו ושלא ניתן להוכיח אותו. כי רק אתה תגיד אם הנעל נוחה לך או לא. אא"כ ימציאו לדוגמה מכשיר שבודק בצורה אובייקטיבית את גלי המוח שלך ובהתאם לזה, קובע האם משהו נוח לך או לא. אבל ברמת העיקרון, מדובר על פירוש. ולכן במקרה כזה, הגיוני לומר "בעיני הנעל הזאת נוחה, לדעתי היא נוחה, עבורי היא נוחה, היא נוחה לי" וכיו"ב, שזה בעצם אומר שמדובר על פירוש סובייקטיבי ולא על עובדה אובייקטיבית שכולם אמורים להסכים איתה.

אבל לומר משהו שניתן לבדוק אותו בעולם הממשי ולראות אם הוא עובדה נכונה או עובדה לא נכונה, ולהציג אותו כפירוש, זאת טעות. כי יש רעיונות שהם באים לתאר עובדה. ויש רעיונות שבאים לתאר פירוש. ואם מדברים על דבר שלא ניתן לבדוק אותו עובדתית, אין אפשרות להוכיח מה העובדה הנכונה, הרי שבמקרה כזה אולי יהיה נכון להתייחס אל הדבר כאל פירוש. אבל אם מדובר על משהו שהוא בר בדיקה, הרי שלא הגיוני להתייחס אליו כאל פירוש. כי הוא עובדה ולא פירוש.

לדוגמה מישהו שיגיד, לדעתי יש אריה שיש לו כנפיים של ציפור. האם זה יהיה נכון או לא? תשובה: כשהוא אומר שיש אריה, האם הוא מתכוון אריה אמיתי שבני אדם אמיתיים יכולים לראות אותו בעולם הממשי שלנו? או שהוא מתכוון לומר שביקום מקביל כלשהו, יש אריה עם כנפיים?

אם הוא מתכוון לומר שיש אריה ממשי, הרי שלא יהיה נכון לומר שלדעתי יש אריה עם כנפיים. כי זה משהו שאפשרי לבדוק אותו. ולכן זה לא עניין של דעה אישית אלא עניין של עובדה ממשית.

אבל אם הוא מתכוון לומר שאיפשהו ביקום יש אריה עם כנפיים, גם אז נוכל לשאול אותו למה זאת דעתו? האם הוא חושב שהוא יכול להוכיח את דעתו, האם הוא בטוח שההשערה שלו יותר נכונה מלא נכונה? ואז, אם האדם טוען שהוא חושב שיש לו הוכחה שביקום מקביל יש אריה עם כנפיים, הוא מוזמן להוכיח אותה. ואז זה לא פירוש אלא עובדה. ואם הוא טוען שזאת סתם השערה, כמו ניחוש של המספרים של הלוטו, אז זה פירוש ולא עובדה. ואם הוא אומר שהוא לא בטוח בזה, אבל בסיכוי גבוה שיש אריה מעופף ביקום מקביל, אז הוא צריך להסביר למה הוא אומר שבסיכוי גבוה יש אריה מעופף ביקום מקביל. האם יש לו הוכחה לכך?


במילים אחרות, כשמישהו אומר שלדעתו אם נזרוק קובייה עם 6 מספרים, יצא מספר 1, והוא מבין שזה ניחוש בלבד, שהסיכוי לצורך העניין, הוא של 1 ל 6 אפשרויות, דהיינו, אם האדם מדבר על משהו כעל ניחוש בלבד, אז אולי הגיוני להגדיר את זה כפירוש.

אבל אם מישהו יגיד, שלדעתו, הסיכוי שיצא 1, הוא יותר גבוה, מאשר הסיכוי שיצא כל מספר אחר. הרי שכאן הוא טוען טענה, שאפשרי להוכיח אותה ולבדוק אותה, מבחינה סטטיסטית. ולכן אם מישהו אומר, אני מנחש שיצא 1 מתוך 6, סתם כך בלי סיבה, כי זה הניחוש האקראי שלי, הרי שהוא נצמד לאמת.

אבל אם מישהו יגיד שלדעתו בסיכוי גבוה יצא 1 יותר מאשר יצא כל מספר אחר, הרי שזה משהו שהוא צריך להוכיח אותו ולנמק אותו. כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. כי מה הסיכוי שמשהו יקרה, אחוז הסיכוי, זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. ולכן לא יעזור שמישהו יגיד "לדעתי" בסיכוי גבוה שיצא 1 יותר מאשר 6. כי זה לא עניין של פירוש. כי לדעת מה הסיכוי שמשהו יקרה, זאת עובדה ולא פירוש.

נניח לדוגמה שמישהו באמצע הקיץ אומר "לדעתי" מחר ירד גשם. ואז נשאל אותו, למה אתה אומר שלדעתך מחר ירד גשם. ואז הוא יגיד, "לא יודע אבל זו דעתי. לא אמרתי שזאת עובדה, אלא רק פירוש שלי". במקרה כזה האדם הזה טועה. ואני אסביר:

האם יהיה נכון לומר באמצע הקיץ, שיש אפשרות כלשהי שמחר ירד גשם למרות שזה אמצע הקיץ? תשובה: כן. זאת עובדה נכונה לוגית. יתכן לוגית ועובדתית שבאמצע הקיץ ירד גשם. אבל אם מישהו יטען שזאת לא סתם אפשרות אפשרית, אלא שהוא חושב שכנראה מחר ירד גשם לדעתו או שהוא טוען שהסיכוי שירד גשם בקיץ, הוא כמו בחורף, או שהסיכוי שירד גשם היום באמצע הקיץ, יותר גבוה מהסיכוי שירד גשם בקיץ ביום אחר, או שמישהו לדוגמה טוען, שבעוד דקה לדעתי ירד גשם, באמצע הקיץ כשהשמים בהירים. במקרה כזה, האדם הזה טועה! כי אלו עובדות שניתן לבדוק אותן. כי טכנית לא יכול לרדת גשם תוך דקה אם השמים בהירים, בהנחה שחוקי הפיזיקה והאקלים לא ישתנו. והטענה שאומרת שיש סיכוי גבוה שירד גשם באמצע הקיץ סתם כך בלי לנמק, היא ניחוש ולא פירוש לגיטימי.

לגיטימי שבן אדם יגיד שלדעתו הקובייה יצא בה המספר 1 כניחוש. אבל לא לגיטימי שהוא יגיד שלדעתו יצא 1 ושהוא חושב שיצא 1, יותר מאשר הוא חושב שיצא 2, לא כניחוש, אלא כסוג של עובדה.


אז אמירה מספר אחת שצריכים להבין עד כה, היא, שלא כל דבר הוא פירוש. ולא כל דבר צריכים להתייחס אליו כאל פירוש. ואם משהו ניתן לבדוק אותו ולראות מה העובדה, אז לא נכון להתייחס אליו כאל פירוש.

ויש דברים שמטבעם הם פירוש, לדוגמה, האם לדעתך האוכל טעים או לא. האם בעיניך הבית יפה או לא וכיו"ב. אבל יש דברים שאפשרי לבדוק אותם ולכן לא הגיוני להתייחס אליהם כאל פירוש בלבד.


אז מהי בעצם עובדה? עובדה היא כאשר ניתן להוכיח שרעיון כלשהו נכון, בצורה לוגית, על בסיס הנחות יסוד שהן עצמן פירוש ולא עובדה. לדוגמה, זה שהחושים מייצגים את האמת, זה פירוש. אבל בהנחה שהפירוש הזה נכון, אז לוגית ניתן להוכיח שמשהו מסוים קורה.

כאשר ניתן להוכיח לוגית שמשהו נכון, על בסיס פירושים שאנחנו מתייחסים אליהם כאל עובדות, הרי שמדובר בעובדה. וכאשר ניתן לבדוק אמיתות של משהו, בצורה של בדיקת עובדות והסקה לוגית, הרי שראוי להתייחס אליו כאל עובדה.

ולא הגיוני לקחת משהו שניתן לבדוק אותו לוגית ועובדתית ולומר שהוא רק פירוש. כי עדיף לבדוק את העובדה מאשר להמציא פירושים לא נכונים.

דהיינו, אולי כן הגיוני לומר, אני לא יודע מה העובדות, אני לא בטוח שהמסקנות הלוגיות שלי נכונות ולכן לדעתי קורה כך או אחרת. דהיינו, הפירוש שלי הוא X, אבל זה רק בגלל שאני לא מכיר את העובדות ולא בטוח יודע להסיק מסקנות נכון בניתוח של העובדות. אבל לא הגיוני לקחת משהו שאתה לא יודע את כל העובדות ולא יודע להסיק מסקנות לוגיות בצורה נכונה, ואז להמציא איזו עובדה ולהסתתר מאחורי האמירה שזה רק פירוש לדעתי וכיו"ב.


ועוד אוסיף, כי לפעמים רעיון מורכב בחלקו מעובדות ופירושים במקביל בתוך אותו הרעיון. כי אם לוקחים את הרעיון כולו בכללותו, אז אפשרי לחלק אותו לחלקים. ולפעמים חלקים מהרעיון הם עובדה ממשית נכונה. ולפעמים חלק מהרעיון הוא פירוש שהוא אולי נכון ואולי לא. ולפעמים חלק מהרעיון הוא עובדה לא נכונה.

במילים אחרות, בהרבה מאוד מקרים, כל רעיון לכשעצמו, הוא עצמו מורכב מחלקים. שכל אחד, הוא עובדה או פירוש, עובדה נכונה, עובדה לא נכונה, פירוש אפשרי, פירוש לא אפשרי וכולי.


לסיכום: כאשר אנחנו באים לבדוק לגבי משהו אם הוא עובדה או פירוש, אז ראשית לזכור שבמובן מסוים, הכל זה רק פירוש, מנקודת המבט של האמת המוחלטת. שמי שיגיע אליה יראה שגם זו לא כל האמת. כי גם המחשבה שאומרת שמנקודת המבט של האמת המוחלטת, שום דבר זה לא עובדה, המחשבה הזאת עצמה, היא עובדה לא נכונה. אבל זה עצמו עוד עניין אחר (דבר והיפוכו). אבל כאן אנחנו מדברים בפשוטם של דברים, שהאדם מנסה להיצמד לאמת בפשוטם של דברים.

אז מי שרוצה להבדיל בין עובדה לפירוש, הוא צריך לדעת לקחת את המחשבה שהוא חושב ולחלק אותה לחלקים, כדי לבחון כל חלק בפני עצמו, האם הוא עובדה או פירוש. והוא צריך לדעת למצוא הנחות יסוד דהיינו, לחקור לעומק את כל העניין של הנחות יסוד. דהיינו, לדעת לזהות מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת לו בראש.

אחרי שמבינים מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת בראש, עכשיו צריכים ללמוד ולדעת לעשות ניתוח סיבתיות בצורה נכונה. דהיינו, צריכים לדעת איך לחשוב נכון, איך לחשוב בצורה לוגית, איך להסיק מסקנות בצורה נכונה, איך לנתח נכון דברים מבחינת חוקי הלוגיקה.

ואז כאשר האדם מבין את הנחות היסוד של הרעיון ומבין איך מסיקים נכון בצורה לוגית נכונה מסקנות, אז אפשרי להבין, האם מדובר על עובדה או פירוש. האם המחשבה הזאת, היא עובדה לוגית, שניתן להוכיח לוגית, בהנחה ש X אז ניתן להוכיח ש Y דהיינו, עובדה לוגית, או שמדובר רק על פירוש אישי / פירוש סובייקטיבי / פירוש ולא עובדה.
תחושת על טעם וריח אין מה להתווכח אפשרות לראות לגיטימי האם זה פירוש אין מיש הכל זה רק פירוש חושים האמת האמיתית תיעדוף אובייקטיבי אובייקטיביות אובייקטיבית איך להבדיל בין עובדה לפירוש איך להבדיל בין פירוש לעובדה איך לפרש איך לפרש דברים ביחס למה בעיני המתבונן האם זה פירוש האם זה פירוש סובייקטיבי האם זו עובדה האם זו עובדה או פירוש האם זו עובדה אובייקטיבית האם כל דבר הוא פירוש הבדל הבדל בין עובדה לפירוש הבדל בין פירוש לעובדה הבדלה הבדלים הכל זה רק פירוש התבוננות יופי יופי הוא בעיני המתבונן כיעור כל דבר הוא או עובדה או פירוש כל דבר הוא פירוש כל דבר הוא רק פירוש להבדיל להבדיל בין עובדה לפירוש להבדיל בין פירוש לעובדה להפוך את העובדה לפירוש להפוך את העובדות לפירושים להפוך את הפירוש לעובדה להפוך את הפירושים לעובדות להפוך עובדה לפירוש להפוך פירוש לעובדה להציג עובדה כפירוש להציג פירוש כעובדה לפרש לפרש דברים מה ההבדל בין מה ההבדל בין עובדה לפירוש מה ההבדל בין פירוש לעובדה מה הופך משהו לעובדה מה זה עובדה מה זה פירוש מכוער סובייקטיבי סובייקטיביות עובדה עובדה או פירוש עובדה או פרשנות עובדה אובייקטיבית עובדה ביחס למה עובדה ופירוש עובדה כפירוש עובדה לפירוש עובדה מול פירוש עובדה פירוש עובדות או פירושים עובדות ופירושים עובדות לפירושים עובדות מול פירושים עובדות פירושים פירוש פירוש או עובדה פירוש ביחס למה פירוש ועובדה פירוש כעובדה פירוש לעובדה פירוש מול עובדה פירוש סובייקטיבי פירוש עובדה פירושים או עובדות פירושים ועובדות פירושים לעובדות פירושים מול עובדות פירושים עובדות פרשנות או עובדה שום דבר הוא לא עובדה
להבדיל בין הבדלה לבין העדר הבדלה, נפרדות ואחדות הם אחד
להבדיל בין הבדלה לבין העדר הבדלה, נפרדות ואחדות הם אחד
להבדיל בין הבדלה לבין העדר הבדלה, נפרדות ואחדות הם אחד מה ההבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל? אליעד כהן מסביר את המושגים הבדלה והעדר הבדלה, ואת החשיבות בהבנת ההבדל בין שניהם. על פי אליעד, האדם בדרך כלל חווה את המציאות באופן שבו הוא יוצר הבחנות, כלומר, מבדיל בין דברים שונים. הוא מדגים מצב שבו האדם עושה הבחנה בין להבדיל לבין לא להבדיל, ומסביר שבעומק התודעה, כאשר מגיעים לתובנה שלמה, ההבדלים האלה מאבדים את המשמעות שלהם. לדוגמה, אליעד אומר שברמה הגבוהה ביותר של ההבנה, אין הבדל אמיתי בין אדם שמבדיל לבין אדם שלא מבדיל, כי שניהם הופכים להיות דבר אחד. כאשר אדם מגיע לשלמות של ההבנה, אז גם הפעולה של להבדיל וגם הפעולה של לא להבדיל, נתפסות אצלו כאותו הדבר בדיוק. איך אפשר לחוות הבדלה ואחדות בו זמנית? אליעד מבהיר, כי בדרך כלל האדם תופס את המציאות בשני מצבים מנוגדים: או שהוא רואה הבדלים ונפרדות בין דברים (זה טוב, זה רע), או שהוא מגיע להבנה שאין כלל הבדלים (הכל טוב או הכל רע). אך כאשר האדם מגיע למצב של שלמות התודעה, הוא חווה בו זמנית גם את ההבדלה וגם את העדר ההבדלה, כלומר, גם את הנפרדות וגם את האחדות יחד. הוא מסביר שאם אדם נמצא בתודעה מלאה ושלמה, אז אין עבורו הבדל בין טוב לרע, כי התודעה שלו מסוגלת לראות שכל דבר הוא גם טוב וגם רע בו זמנית. כלומר, ... להיות אחד. מה המשמעות של נפרדות ואחדות? לפי אליעד, הנושא של נפרדות ואחדות הוא בעצם אותה מהות. המשמעות היא שהאדם הרגיל תופס נפרדות בתור הבדלים או ניגודים בין דברים שונים, בעוד שהאדם שמגיע להבנה המוחלטת מבין שהנפרדות עצמה היא ביטוי של האחדות. במילים אחרות, הוא רואה שאין באמת הבדל מהותי בין להיות בנפרדות לבין להיות באחדות, כי הנפרדות עצמה היא חלק בלתי נפרד ... אחרים כרעים, אך כאשר הוא מגיע להבנה עמוקה ושלמה יותר, הוא מבין שלמעשה טוב ורע הם בעצם היבטים שונים של אותה תופעה, ולכן אין ביניהם באמת הבדל מהותי. כיצד אפשר להגיע למצב שבו אין הבדל בין הבדלה להעדר הבדלה? אליעד מדגיש שהדרך להגיע להבנה הזו, היא על ידי חקירה עצמית של ההנחות הבסיסיות של ...
אמת ושקר, טוב ורע, להבדיל בין אמת לשקר, להבדיל בין טוב לרע, איך המוח מרגיש? הבדלה בין טוב לרע, הבדלה בין אמת לשקר
אמת ושקר, טוב ורע, להבדיל בין אמת לשקר, להבדיל בין טוב לרע, איך המוח מרגיש? הבדלה בין טוב לרע, הבדלה בין אמת לשקר
... ושקר, טוב ורע, להבדיל בין אמת לשקר, להבדיל בין טוב לרע, איך המוח מרגיש? הבדלה בין טוב לרע, הבדלה בין אמת לשקר איך המוח מבחין בין אמת לשקר ובין טוב לרע? הנושא המרכזי שאליעד כהן עוסק בו ... מסביר שהיכולת של אדם לדעת אם הוא רוצה או לא רוצה משהו קשורה באופן ישיר ליכולת שלו להבדיל בין אמת לשקר. אמת מוגדרת אצלו בתור יכולת להבחין האם משהו קורה באמת או רק נדמה שקורה. ... מצבים שונים - מצב של קורה ומצב של לא קורה. אבל, אליעד ממשיך ואומר, אם האדם לא מסוגל להבדיל בכלל בין קורה ללא קורה (היינו - בין אמת לשקר), אזי מושגים כמו טוב ורע מאבדים כל משמעות. ... והרע מבוססים על רצון, והרצון מבוסס על ההבחנה בין מצבים שונים של המציאות. הסבר נוסף להבדל בין אמת ושקר לבין תלות וסיבתיות אליעד מתייחס לשאלה פילוסופית נוספת בנוגע לקשר בין אמת ... שלו, ולכן גם לא את המושגים של טוב ורע. ההבחנה בין אמת לשקר היא היכולת הבסיסית להבדיל בין מה שקורה לבין מה שלא קורה, ובין מה שהאדם באמת מרגיש לבין מה שהוא לא באמת מרגיש. ללא יכולת זו, מושגי הטוב והרע מאבדים את משמעותם לחלוטין. מה ההבדל בין אמת לשקר? כיצד להבחין בין טוב לרע? האם הטוב והרע תלויים באמת ושקר? מהי אמת מוחלטת? ...
ניתוח מילולי, איך לנתח דברים? אין הבדל בין יש ואין, אין הבדל בין יש או אין, אין הבדל בין אהבה לשנאה, שנאה אין סופית, אהבה אין סופית, אהבה ללא תנאים, שנאה ללא תנאים, ניתוח לוגיקה
ניתוח מילולי, איך לנתח דברים? אין הבדל בין יש ואין, אין הבדל בין יש או אין, אין הבדל בין אהבה לשנאה, שנאה אין סופית, אהבה אין סופית, אהבה ללא תנאים, שנאה ללא תנאים, ניתוח לוגיקה
... מילולי, איך לנתח דברים? אין הבדל בין יש ואין, אין הבדל בין יש או אין, אין הבדל בין אהבה לשנאה, שנאה אין סופית, אהבה אין סופית, אהבה ללא תנאים, שנאה ללא תנאים, ניתוח לוגיקה מה ההבדל בין להבדיל בין יש ואין לבין יש או אין? אליעד כהן פותח את ההרצאה בנושא ניתוח מילולי והסבר על מושגים כמו יש ואין, אהבה ושנאה, וכיצד מתבצעת ההבדלה בין מושגים. לדבריו, המשפטים להבדיל בין יש ואין ולהבדיל בין יש או אין נראים דומים מאוד, אך למעשה קיים ביניהם הבדל משמעותי. כאשר אדם מבדיל בין יש ואין, המשמעות היא שהוא מראש מניח שישנם שני מצבים אפשריים: מצב של יש ומצב של אין. כדי להבדיל ביניהם הוא חייב לבדוק, הוא צריך לשאול את עצמו האם קיים דבר כלשהו או שאינו קיים. לדוגמה, כאשר אדם נכנס לחדר והוא רוצה לדעת אם יש שם קיר או לא, הוא מבצע פעולה של בדיקה שמבוססת על ההנחה שאחד משני המצבים הללו חייב להיות נכון - או שיש שם קיר, או שאין שם קיר. לעומת זאת, כאשר האדם אומר שהוא מבדיל בין יש או אין, הוא למעשה שואל אם בכלל קיימת אפשרות כזו של מצב יש או מצב אין. ההבדל הדק כאן הוא שבמקרה הזה האדם עדיין לא יודע אם קיימת אפשרות כזו בכלל, ולכן הוא צריך לבצע פעולת בדיקה ראשונית. לדוגמה, אם אדם שואל אם אפשר בכלל לקום או לא - הוא לא מבדיל רק בין שני מצבים, אלא קודם כל שואל האם בכלל קיימים שני מצבים אפשריים או לא. אליעד נותן דוגמאות שונות להבהרת הרעיון: אדם שקם ... מניח שיש שתי אפשרויות (כן או לא), ורק אחר כך הוא יכול לבדוק בפועל מה מתרחש במציאות - למשל, האם הרצפה קיימת מתחתיו או שיש רעידת אדמה שמונעת ממנו לקום. מה הקשר בין הבדלה לבין אהבה אינסופית ושנאה אינסופית? אליעד כהן מסביר כיצד הנושא של הבדלה בין יש ואין מתחבר למושגים של אהבה ושנאה אינסופיים. הוא שואל: האם מי שאוהב ללא תנאים מבדיל בין יש ואין? התשובה המורכבת שניתנת על כך היא שמי שאוהב או שונא עד הסוף, לא מבדיל בין יש ואין כתנאי לאהבתו או לשנאתו. כלומר, אדם שאוהב ללא תנאים אינו עושה את אהבתו למותנית במציאות של יש או אין. הוא אוהב ללא קשר ... אליעד נותן דוגמה לכך: אם אדם אוהב עד הסוף, אהבתו אינה תלויה בשאלה אם יורד גשם או לא יורד גשם. האהבה שלו קיימת בכל מצב, ללא שום תנאי, ולכן למעשה לא קיימת אצלו הבדלה בין המצב שבו יש גשם לבין המצב שאין גשם. מבחינתו שני המצבים שווים, ולכן הוא גם לא מבצע שום פעולה של בדיקה או הפרדה ביניהם. גם אם ... הדבר הזה, והוא פועל כדי להשמיד או להעלים אותו לחלוטין. מדוע אדם שאוהב הכל אינו יכול לבצע שום פעולה? אליעד מסביר שכדי לבצע פעולה, חייבת להיות אצל האדם איזושהי הבדלה או הפרדה בין מצבים. אם הכל כרצונו והוא באמת אוהב הכל, הוא למעשה לא יכול לבצע שום פעולה כלל. פעולה, כמו לקום, לאכול, או אפילו ... ולו הקטן ביותר. ולכן אדם שאוהב באמת הכל ואינו רוצה שום שינוי כלל, לא יוכל לפעול. דוגמה שנתן אליעד: אדם שמסוגל ללכת לאכול אוכל - פעולה זו מעידה על כך שהוא כן מבדיל בין מצב של יש אוכל או אין אוכל. הוא מעוניין לבצע שינוי כלשהו כדי להגיע ממצב של אין למצב של יש. אילו היה אוהב הכל ללא הבדל וללא תנאי, הוא לא היה יכול אפילו לקום לאכול, כי לא היה לו שום עניין בשינוי. הכל היה מבחינתו מושלם ומלא. אותו רעיון מתבטא גם בשנאה עד הסוף. אם האדם שונא משהו עד הסוף, אז אין אצלו שום פתח להבדלה או לשינוי בין מצבים אחרים, והוא גם לא יכול להעדיף שום מצב על פני אחר - ולכן למעשה גם הוא לא יוכל לבצע שום פעולה, כי פעולה מחייבת איזושהי העדפה או הבדלה. לסיכום: מדוע אין הבדל אמיתי בין יש לאין, ובין אהבה לשנאה? בסיכום הדברים, אליעד כהן מראה שבאופן מוחלט, ברמת התפיסה הלוגית והפילוסופית, אין באמת הבדל בין המצבים השונים (יש ואין, אהבה ושנאה). ההבדלה בין מצבים קיימת רק כאשר לאדם יש בתוכו חיסרון כלשהו או התנגדות כלשהי. כאשר האדם נמצא במצב מוחלט של אהבה או שנאה, שבו אין שום תנאים ושום חסרונות, אז כל ההבדלים בין המצבים מתבטלים, וכל המצבים הופכים לזהים לחלוטין מבחינתו. מהי אהבה ללא תנאים? מה זה שנאה אינסופית? מה ההבדל בין יש ואין? מה המשמעות של אהבה עד הסוף? מהי שנאה ללא תנאים? איך להבדיל בין דברים? ...
שאלות על החיים, שאלות על אושר, שיפוטיות, משמעות החיים, להרגיש שאתה קיים, מודעות עצמית, מטרת החיים, חיפוש האמת
שאלות על החיים, שאלות על אושר, שיפוטיות, משמעות החיים, להרגיש שאתה קיים, מודעות עצמית, מטרת החיים, חיפוש האמת
... רע, אתה מגיע למצב של אפס אחוז שיפוטיות. האם אפשר לחיות ללא שיפוטיות בכלל? אליעד מתאר שאדם יכול להגיע למצב שהוא לא מבדיל כלל בין טוב לרע. הוא משתמש בדוגמה של גשם שיורד ואומר שהגשם לא שואל את עצמו אם ... של להיות קיים? נושא נוסף שאליעד מתייחס אליו הוא התחושה של להיות קיים. הוא מסביר שהתחושה שאתה קיים נובעת מכך שאתה מבדיל בין יש לאין. אליעד טוען שהמושג קיים מבוסס כולו על ההבדלה בין יש לאין. למשל, כשאתה אומר שמשהו קיים, הכוונה היא שהוא ישנו. אבל אם לא היית מסוגל להבדיל בין מה שיש למה שאין, לא היית יכול להרגיש שאתה קיים. הוא מביא דוגמה נוספת: עיוור צבעים לא יכול להבדיל בין צבעים מסוימים, אבל זה לא אומר שהצבעים לא קיימים. באותו אופן, גם אם אתה לא מבחין בקיומך, עדיין יכול להיות קיום, פשוט לא תרגיש בו. אליעד מסביר שלהיות קיים זו בעצם חוויה סובייקטיבית של הבדלה - אם אין לך תחושה של הבדלה, לא תהיה לך תחושה של קיום. להיות קיים, עבור אליעד, משמעותו לחוות את עצמך כנפרד מהעולם, כהבדלה בין אני קיים לבין אני לא קיים. האם אפשר להרגיש קיים ללא שיפוטיות? אליעד מבהיר שאם אדם אינו שופט שום דבר, הוא לא יכול להבדיל בין טוב ורע, ולכן הוא לא יכול להרגיש שהוא קיים. זאת משום שתחושת הקיום עצמה תלויה ביכולת ההבדלה. הוא מדגים זאת שוב באמצעות עיוור הצבעים: אם אין לו הבחנה בין צבעים, זה לא אומר שהצבעים לא קיימים, אלא שהוא פשוט לא יכול להבדיל ביניהם. באופן דומה, אם האדם לא יבדיל בין טוב ורע, הוא יאבד גם את תחושת הקיום העצמית שלו. האם ניתן להפסיק להרגיש את הקיום של עצמך? אליעד מסביר שיש הבדל בין להיות קיים לבין להרגיש את הקיום שלך. להרגיש קיים זו תחושה שאתה יוצר על ידי ההבדלה שאתה עושה בין אני ללא אני, בין קיים ללא קיים. הוא מסביר שאפשר להגיע למצב שבו ... עלולה דווקא להרחיק אותך ממציאת הפשר. לדעתו, האמת המוחלטת היא ידיעת הדבר באופן מוחלט ללא שום ספק, דבר שמבטל את כל ההבדלים ואת כל ההגדרות. לכן מי שרוצה למצוא משמעות או פשר, צריך לדעת שהאמת המוחלטת לא ... מהי שיפוטיות? איך להרגיש שאני קיים? איך להפסיק לשפוט את העולם? מה המשמעות של חיפוש האמת? האם ניתן להרגיש קיום ללא הבדלה? איך להגיע למודעות עצמית מלאה? האם קיימת אמת מוחלטת? ...
חיפוש זוגיות, פחד מבדידות, פחד לחיות לבד, בדידות חברתית, בדידות רגשית, תחושת בדידות, ביחד או לבד, חרדות ופחדים, התמודדות עם חרדות, פחד להזדקן לבד, חיפוש אהבה, חיי רווקות
חיפוש זוגיות, פחד מבדידות, פחד לחיות לבד, בדידות חברתית, בדידות רגשית, תחושת בדידות, ביחד או לבד, חרדות ופחדים, התמודדות עם חרדות, פחד להזדקן לבד, חיפוש אהבה, חיי רווקות
... ויש רע מוחלט, ולכן בני האדם מפחדים להיות לבד כי זה נחשב לכישלון חברתי. אליעד מדגיש שהבנה עמוקה יותר יכולה לשחרר את האדם מהסבל הזה. האם באמת יש הבדל בין להיות לבד או בזוגיות? אליעד מסביר שאין באמת הבדל אובייקטיבי בין להיות לבד או בזוגיות, כי בכל מצב יש יתרונות וחסרונות. הוא משתמש בדימוי של בחירת חולצה - אין חולצה טובה או רעה באופן מוחלט, יש רק הבדלים בטעם אישי ובצרכים האישיים. כך גם בחיים: אדם שמרגיש לבד בזוגיות או מרגיש שלם כשהוא לבד, יכול להעדיף את הבדידות על פני זוגיות ולהיפך. בסופו של דבר, אליעד מבהיר שהבעיה היא לא המצב (לבד או זוגיות), אלא ההבדל שאנו יוצרים בראש שלנו בין שני המצבים. אנחנו מדמיינים תרחישים שונים בעתיד, כמו להישאר לבד או להיות ... שרף אותה. הדוגמה הזו באה להמחיש שאפשר לראות כל מצב בדרך שונה ולשנות את הפרשנות שלנו למציאות, ובכך להפחית את הסבל. בסופו של דבר, אליעד מציין שההבדלה שאנחנו עושים בין המצבים השונים (בין יש לאין, בין לבד לזוגיות וכו) היא זו שיוצרת את הסבל, אך גם את ... לעשות כשמרגישים לבד? איך להפסיק לסבול מבדידות? הוא ישאל את השאלות שלו על התאהבויות אחר כך אתה על זוגיות, מה השאלה? ש: אמרתי יש ויש אין ויש את ההבדל ביניהם. אליעד: בערך. ש: עכשיו אם אין את ההבדל ביניהם אז יש יש ויש אין ולא אכפת לי, אז זאת אומרת שמה שמפריע לי בכל הסיפור זה ההבדל עצמו, ההבדל עצמו זה סוג של מחשבה סוג של דעה ואני מנסה להבין את זה בשביל זה אני חוזר סוג של דעה על היש ועל האין ואם לא היה את המחשבה הזאת או הדעה הזאתי אין בעיה. השאלה עכשיו אז אני לא צריך להיפטר לא מהיש ולא מהאין אלא מההבדל הזה איכשהו קופץ לי ההבדל הזה. אליעד: הנה אמרת נכון. ש: אז עכשיו יש לי בעיה עם ההבדל עצמו שזה אותה בעיה עצמה בין היש לבין האין נכון? אליעד: אתה מתכוון להגיד שעצם זה שאתה מבדיל או לא מבדיל זה עצמו הבדל הבנו אתה בלופ אינסופי, אוקי הלאה מה את רוצה בזוגיות, כן זה עצמו הבנה גדולה זה שאתה מבין שאתה בלופ זה אומר שעכשיו יש סיכוי שאולי תתחיל פעם אחת לתפוס. ש: אני דורך על ההבדלה הזאת לא הייתה לי בעיה. אליעד: כן אבל זה עצמו הבדלה להגיד אני לא מבדיל זה עצמו הבדלה, אוקי מה השאלה שלך? ש: אני רוצה לדעת מנקודת מבט שלך מה ההבדל בין יש זוגיות לבין הלבד אין זוגיות. אליעד: הנקודת מבט שלי אומרת שזה הכל תלוי בנקודת המבט שלך, בואי ... ממה שיש? אליעד: אני מסביר לך משהו אחר תקשיבי את נכנס לך בראש גוק שאומר אני חייבת שהמציאות תהיה ככה ולא תהיה ככה זה גוק, עכשיו הגוק הזה אומר יש הבדל בין יש לאין יש הבדל בין יש לי חברים לאין לי חברים, יש לי בריאות אין לי בריאות, יש לי חיים אין לי חיים, יש לי אין לי ... משהו. אליעד: כי בזכותו יש חיים על פני האדמה אם היית אומרת לא משנה לי יש או אין אז לא היית עושה שום דבר לא הולכת לא באה ואם כולם היו אומרים אין הבדל בין יש לאין העולם היה נעצר שזה לא מדויק כי גם כשאין הבדל בין יש לאין העולם ממשיך לפעול, אוקי אבל זה עניין אחר. עכשיו כל זה בדימויים שלנו אז בדימויים שלנו אם אין הבדל בין יש לאין ולא משנה אם אני חולה בריאה, יש זוגיות אין זוגיות אז לא יהיה חיים לא יהיה שום בשביל מה ... לא בעיה אלא המחשבה שאני לא צריך להיות לבד זאתי הבעיה. אליעד: אני מסביר לך משהו להיות לבד זה טוב ורע ולהיות ביחד זה טוב ורע והבעיה זה בגלל שאתה מבדיל בין המצבים. ש: מבדיל זאת אומרת שיש לך מחשבה על הדבר הזה. אליעד: לא יש לך מחשבה שאתה מבדיל בין יש לאין יש לי חברים אין לי חברים, אני נמצא על הרצפה או נמצא על הכיסא, אני נמצא מחושמל או נמצא לא מחושמל, לא כשאתה חושב על הדבר כשאתה חושב שהוא שונה מההפך שלו. ש: שיש לי מחשבה על ההבדל ביניהם. אליעד: תראה היא יושבת פה והיא בראש יש לה שני תרחישים על החיים תרחיש אחד שבעוד עשר שנים יש ... והנה אבל עכשיו וכל מה שיתנו לה היא גם תרצה את זה באופן חלקי והיא גם תשנא את זה באופן חלקי, אתה מבין אבל מאיפה כל הברדק נבע לה בראש כי היא מבדילה בין התמונה הזאת לתמונה הזאת. ש: ה
התמודדות עם חרדות, התמודדות עם פחדים, לעלות על המנגל, איך באמת לא לפחד? איך באמת לצאת מחרדה? להבדיל בין יש לאין, פחד לא לפחד, הפחד שמאחורי הפחד, העד המתבונן, לשלוט ברצון
התמודדות עם חרדות, התמודדות עם פחדים, לעלות על המנגל, איך באמת לא לפחד? איך באמת לצאת מחרדה? להבדיל בין יש לאין, פחד לא לפחד, הפחד שמאחורי הפחד, העד המתבונן, לשלוט ברצון
... על המנגל, איך באמת לא לפחד? איך באמת לצאת מחרדה? להבדיל בין יש לאין, פחד לא לפחד, הפחד ... - שהוא בעצם תמיד הפחד מלא להיות קיים, הפחד מאי - הבדלה בין יש לאין. ברגע שהאדם יבין באמת מדוע הוא מבדיל בין טוב לרע, בין רוצה ללא רוצה, ... ואת תחושת העצמי. האדם מפחד להגיע למצב שבו לא יהיה שום הבדל בין טוב לרע, בין חיים למוות, בין ... שמאחורי הרצונות? הסיבה האמיתית של כל הפחדים היא שהאדם מבדיל בין שני דברים, כגון בין בריא לחולה, בין עשיר לעני, בין עבודה לאבטלה. עצם ההבדלה בין הדברים היא שורש הסבל. אם אדם היה מפסיק באמת להבדיל , הוא לא היה סובל משום דבר. אבל ... מפחד לגלות את זה כי בעומק ליבו הוא מרגיש שאם יפסיק להבדיל בין יש לאין, הוא יאבד לגמרי את ... - קיים. אליעד נותן דוגמה לכך, שאם האדם לא היה מסוגל להבדיל בין יש לי כסף לאין לי כסף, לא היה לו רע משום מצב. הכאב נובע אך ורק מההבדלה. מי שיבין לעומק את עניין ההבדלה בין יש לאין, בין קיום לאי - קיום, ... ביותר של האדם הוא הפחד ממצב שבו הוא לא יוכל עוד להבדיל בין דבר לדבר - מצב שבו לא ידע אם ... אליעד, היא להבין לעומק את שורש החרדה כקשורה ישירות להבדלות ולתחושת הקיום הבסיסית, ולשאול את ... על המנגל? מהו הפחד שמאחורי הפחד? איך לשלוט ברצון? מהי הבדלה בין יש לאין? מהי התבוננות פנימית? ...
אושר, הדרך אל האושר, איך להיות מאושר? מה אתה רוצה? הסיפור של אליעד, חיים טובים באמת, רבי נחמן מברסלב, מהו אושר? להיות אלוהים, מודעות עצמית, להרגיש שלמות עצמית
אושר, הדרך אל האושר, איך להיות מאושר? מה אתה רוצה? הסיפור של אליעד, חיים טובים באמת, רבי נחמן מברסלב, מהו אושר? להיות אלוהים, מודעות עצמית, להרגיש שלמות עצמית
... למעשה מקור הסבל, שכן כל דבר נראית תמיד בהיבט של חיסרון. אם רוצים להפסיק להרגיש סבל, יש לוותר על השכל - כלומר, להפסיק להבדיל בין יש לאין. זהו תהליך שבו צריך לוותר גם על הרצון להרגיש טוב בצורה הרגילה. האם ויתור על ... לעומק וגילה שאכן בכל דבר בעולם יש חיסרון, ולכן המסקנה היתה שיש למצוא דרך לא לראות את החיסרון - או להפסיק להשתמש בתפיסת ההבדלה, כך שלא יפריע שהחיסרון קיים. אליעד ציין שפתח את ספרו של רבי נחמן, ושם נאמר ששלמות אמיתית ... שלמות, לא יהיה ברור מה לעשות כדי להשיג אותה. מה הקשר בין ויתור על השכל לבין סיום הסבל? נאמר שכל עוד לאדם יש שכל (יכולת להבדיל בין יש לאין), הוא תמיד יראה חיסרון בכל דבר, כי בכל מציאות אפשר לראות גם מה שיש וגם מה שאין. מכאן המסקנה שאם רוצים להפסיק לגמרי את תחושת החיסרון, צריך להפסיק את השכל - כלומר, להפסיק את ההבדלה בין יש לאין. עם זאת, הודגש שאם לא מבחינים יותר בין יש לאין, מאבדים גם את ההנאה שבקיום. כשהשואל הביע בלבול, אליעד ציין שכדי להשיג באמת אי - הבדלה, נדרשת ויתור מוחלט על הרצון להרגיש טוב בצורה רגילה. רק רצון מוחלט לוותר על הכל ולהסכים גם ... כך ניתן להפסיק את הסבל הנובע מתחושת חיסרון מתמדת. חיפוש והגדרת הרצון הפנימי הבנת תחושת החיסרון בכל דבר שימוש בשכל ובאי - הבדלה הקשר בין שלמות לבין אלוהים אליעד: מה אתה רוצה? שאלה: לגמור עם הסבל. אליעד: גמרת איתו. ... זה אבידת בת המלך, כי אבידת בת המלך אצלה זה להפסיק לעשן. אני אסביר לך משהו פשוט, כל זמן שיש לך שכל, שכל פירושו שאתה יודע להבדיל בין מה שיש לבין מה שאין. אם אתה נכנס הביתה ומבדיל בין הכורסא לפיל אז יש לך שכל. אם אתה הולך ברחוב ואתה מבדיל, פה אני ופה הוא, זה נקרא שיש לך שכל. אז בכל דבר שתסתכל עליו אתה תראה מה שיש וגם מה שאין, ... תחפש את מה שיש שם, וכשתגיע לשם, תרצה משהו אחר במקום אחר. יש רק דרך אחת לצאת מהלופ, להפסיק להשתמש בשכל. מה זה אומר? לא להבדיל בין מה שיש לבין מה שאין. אתה מבין מה ההשלכות של זה בכלל? אתה מבין מה אתה מאבד פה בכלל אם אתה לא מבדיל בין יש לאין? אם לא תבדיל בין מה שיש לך לבין מה שאין לך, מה יקרה? במכה אחת תאבד את כל מה ... לך ואתה לא רוצה, אין. מה שאין לך ואתה רוצה, יש. מה שיש לך ואתה רוצה, אין. מה שאין לך ואתה רוצה שלא יהיה לך, יש. אתה לא מבדיל יותר בין יש לאין. שאלה: או קי מסכים. אליעד: אבל מה זה יתן לך? תראה, אם אני אתן לך הכל, אתה ...
פרדוקס האושר, מה קדם למה? פרדוקס הביצה והתרנגולת, למה אתה רוצה להרגיש טוב? למה אתה לא רוצה להרגיש רע? למה אתה רוצה משהו? למה אתה לא רוצה משהו? להבדיל בין טוב לרע, שאלת הביצה והתרנגולת
פרדוקס האושר, מה קדם למה? פרדוקס הביצה והתרנגולת, למה אתה רוצה להרגיש טוב? למה אתה לא רוצה להרגיש רע? למה אתה רוצה משהו? למה אתה לא רוצה משהו? להבדיל בין טוב לרע, שאלת הביצה והתרנגולת
... להרגיש טוב? למה אתה לא רוצה להרגיש רע? למה אתה רוצה משהו? למה אתה לא רוצה משהו? להבדיל בין טוב לרע, שאלת הביצה והתרנגולת מה קדם למה - פרדוקס האושר והביצה והתרנגולת? במהלך ההרצאה, אליעד מתעמק בפרדוקס האושר, תוך שהוא מעלה את השאלות ... טוב? כל השאלות האלו חוזרות על עצמן בסיבוב אינסופי, ואין תשובה ברורה. מה יוצר את ההבדל בין טוב לרע? ההבדל בין טוב לרע, כמו שמסביר אליעד, לא תמיד ברור. המהות של טוב ורע היא תוצאה של תפיסה אישית - מה שעושה לי טוב, אני תופס כטוב, ומה שעושה לי רע, אני תופס ... הידיעה הזה - האם אנחנו משקרים את עצמנו או האם אנחנו מבינים את הסיבות האמיתיות לכך? הבדלה בין יתרונות לחסרונות אליעד מציין שגם ההבדלה בין יתרונות וחסרונות היא לא תמיד אובייקטיבית. יתרון יכול להיות משהו שאני רוצה, אך זה לא בהכרח אומר שהוא טוב או רע בצורה אובייקטיבית. השאלה האמיתית היא איך אנחנו מבדילים בין יתרונות לחסרונות, ומה מניע אותנו להסתכל על תופעה כיתרון או כחיסרון. הוא מסביר שאין תשובה אובייקטיבית לשאלה הזו, ואנחנו למעשה בונים את הדימויים ... לשלמות בעצם יוצרת את חווית חוסר השלמות. כשאני מחפש משהו מושלם, זה אומר שאני מבחין בהבדלים ובחסרונות, ולכן לא אוכל להגיע לשלמות אמיתית. המתח הזה בין הרצון לשלמות לבין חווית החוסר שלמות הוא חלק מהתהליך הפנימי שלנו, ואנו תמיד מוצאים את ... בפרדוקס האושר? האם הרצון יוצר טוב? מה המהות של טוב ורע? מהי שלמות בפרדוקס האושר? הבדלה בין יתרונות לחסרונות פרדוקס הביצה והתרנגולת ...
לצאת מכל השאלות, חיפוש עצמי, מודעות עצמית, הנחות היסוד של המוח, הבסיס של התודעה, מה הכי בטוח? אין שום שאלה, אין הבדל בין יש לאין
לצאת מכל השאלות, חיפוש עצמי, מודעות עצמית, הנחות היסוד של המוח, הבסיס של התודעה, מה הכי בטוח? אין שום שאלה, אין הבדל בין יש לאין
... מכל השאלות, חיפוש עצמי, מודעות עצמית, הנחות היסוד של המוח, הבסיס של התודעה, מה הכי בטוח? אין שום שאלה, אין הבדל בין יש לאין איך אפשר לצאת מכל השאלות? אליעד כהן ... עם זאת, הוא מציג גם אפשרות שלישית שהיא המצב הגבוה ביותר - מצב שבו השאלה בכלל לא קיימת. במצב כזה, האדם אפילו לא מבין את מהות השאלה עצמה, כי כל הבדל וכל ספק נעלם. מהו הבסיס של כל שאלות האדם? אליעד מבהיר שכל השאלות נובעות מהבדלים שהאדם עושה בין מצבים שונים, כמו בין יש לבין אין. הוא משתמש בדוגמה בסיסית ואומר שהאדם חושב תמיד שיש הבדל בין יש לאין. למשל, אם האדם חושב שיש לו משהו, אז הוא יכול לשאול שאלות על אותו משהו. אבל אם אדם לא עושה שום הבדל בין יש לאין, אין אפשרות לשאול שאלות כלל, כי השאלה עצמה נובעת מתוך ההנחה שיש הבדל כלשהו. לדוגמה, אליעד נותן דימוי של רובוט שמזינים לו פקודה אין כלום, או יש משהו, ומסביר שכל ההבדל בתפיסה של האדם מתחיל בהנחה הכי בסיסית - שקיים הבדל בין יש לאין. הוא מסביר שהנחת יסוד זו נמצאת בבסיס ... אם אפשר להיות בטוח במשהו במאה אחוז. כשהשומע אמר שהוא בטוח שיש משהו, אליעד שואל כיצד הוא בטוח בזה, ומה יקרה אם יטילו ספק מוחלט בעצם הקיום של ההבדל בין יש לאין. האדם יגיע למצב שבו הוא לא יודע כלום בוודאות מוחלטת, אפילו לא בוודאות לגבי עצם היכולת להבדיל. איך להגיע למודעות עצמית אמיתית? אליעד מציע ... עקבית בכל הנחות היסוד שלו, הוא יגיע בסופו של דבר למצב שבו כל הספקות נעלמים, מכיוון שאין כבר הנחות שגורמות להן לצוץ. איך נראה מצב שבו אין שום הבדל בין יש לאין? אליעד מסביר שמצב של אי - הבדלה הוא מצב שבו האדם חווה בצורה ישירה את האחדות. הוא מדגים זאת בעזרת דימוי של רובוט: כאשר מזינים לרובוט פקודה להבדיל בין דברים, הוא מבצע את ההבדלה מבלי לדעת מה זה אומר. האדם, בדומה לרובוט, מבצע הבדלה באופן אוטומטי, אך ההבדל הוא שהאדם יכול להגיע למודעות עמוקה, שבה הוא מבין שהוא עצמו לא באמת מבדיל בין דברים. במצב זה, האדם חי את שני המצבים בו זמנית - הוא גם מבדיל וגם לא מבדיל, גם יודע וגם לא יודע, ולכן לא נותרת שאלה. בסופו ... לא יודע דבר, ולכן הוא משוחרר לחלוטין מכל סוג של ספק ושאלה. איך לצאת מכל השאלות? מהי הנחת היסוד של המוח? איך להגיע למודעות עצמית אמיתית? האם יש הבדל בין יש לאין? איך להגיע לוודאות מוחלטת? מה הדבר ...
פחד וחרדה - מהי הסיבה של כל החרדות והפחדים?
פחד וחרדה - מהי הסיבה של כל החרדות והפחדים?
... מוחלט בדרך שבה האדם מבדיל בין טוב לרע. כל עוד יש אצל האדם הבחנה ברורה, שכלית או רגשית, בין טוב לרע, אוטומטית הוא יהיה חשוף לפחד ולחרדה. למה תפיסת הטוב והרע יוצרת פחד ... ומקטינות זמנית את ההבדל בין טוב לרע, וכך הן מצליחות להפחית את החרדה לזמן קצר. לדוגמה, כאשר האדם אומר לעצמו שהכל לטובה, הוא למעשה ממזער את ההבדל בין טוב לרע ומנסה לראות גם את הרע כדבר חיובי יותר. אבל הפתרונות האלו אינם אמיתיים לחלוטין, כי הם אינם מבטלים לגמרי את תפיסת הטוב והרע, אלא רק ... המהותי של הבעיה - עצם ההבדלה בין טוב לרע. כיצד תפיסת האחדות מבטלת את הפחדים? הדרך היחידה להשתחרר באמת מכל פחד או חרדה, לפי אליעד כהן, היא להבין ולהרגיש לעומק שהכל אחד. אם ... רע מוחלט - לא היה שום הבדל בין הדברים השונים במציאות ולכן לא היה לו פחד משום דבר. הפחד נוצר אך ורק במצב של נפרדות, שבו קיימים שני דברים או יותר, אחד נחשב לטוב והשני לרע. ... כל זמן שאדם יודע להבדיל ברמה השכלית רגשית בין טוב לרע, הרעיון הוא כל הזמן שאדם לא רוצה להרגיש רע תמיד יהיה לו פחד וחרדה. מה זה פחד? פירושו החשש להרגיש רע. אם בעולם ... את החרדה, אז יש פחות הבדל , ואם נגיד אני אופטימי גם בעצם הוא מטשטש את ההבדלים . הרעיון הוא שהצרה בפתרונות האלה שהם לא אמיתיים כי הם לא מגיעים לשורש, העניין הוא פשוט כל החרדות והפחדים כל הסוגים - שאדם עושה הבדלה בין טוב לרע. הדבר הכי רע בעולם טוב לי בדיוק כמו הדבר הכי טוב בעולם. להבין בכלל במה זה תלוי. כפי שאמרנו השורש הבעיה של החרדות והפחדים חלק ... ילדים שיש להם פחות הבדלה בין טוב לרע יש להם פחות פחדים. ככל שלאדם יש יותר הבדלות יש יותר פחדים, ההפרדות גורמות לפחדים ולחרדות. אם אדם יעמיק במה זה טוב? ומה זה רע? ולמה זה טוב? ולמה זה רע? מי החליט שזה טוב? מי החליט שזה ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: הבדלה, איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם אכזבות? דיכאון? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: הבדלה, איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיגמל מהימורים? איך לעשות יותר כסף? איך לשנות תכונות אופי? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשפר את הזיכרון? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לפרש חלומות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לחנך ילדים? איך לנהל את הזמן? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להיות מאושר ושמח? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להאמין בעצמך? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם גירושין? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך למצוא זוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להעריך את עצמך? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לקבל החלטות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למה יש רע וסבל בעולם? למה העולם קיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה לא להתאבד? האם יש בחירה חופשית? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? האם יש אמת מוחלטת? איך להנות בחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש משמעות לחיים? בשביל מה לחיות? האם יש או אין אלוהים? האם באמת הכל לטובה? מה המשמעות של החיים? מי ברא את אלוהים? אולי אנחנו במטריקס? למה יש רע בעולם? האם הכל אפשרי? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות מאושר? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? איך נוצר העולם? האם אפשר לדעת הכל? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מהי תכלית ומשמעות החיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי להרזייה, ייעוץ נפשי, קואצינג בנושא הבדלה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.5630 שניות - עכשיו 19_07_2025 השעה 01:04:00 - wesi1