... להיות צמא. המים אינם מעניינים. תחושת חוסר הצמא היא המעניינת. שתיית המים היא רק הלבוש החיצוני של המהות הפנימית, שהיא להפסיק להיות צמא. שתיית מי ים = התמקדות בחיצוני. שתיית מים
מתוקים = התמקדות בפנימי. כאשר האדם זוכר תמיד את הרצון הפנימי שלו, דהיינו, את הרצון להרגיש תחושה של שלמות = לא לרצות כלום = לא להיות צמא. במקרה כזה האדם מקרב את עצמו למצב הזה ... שהוא באמת רוצה. אך כאשר האדם מתמקד ברצון החיצוני, הוא יוצר התמכרות אובססיבית למעטפת החיצונית. שתיית מי ים = מרדף אחר החיצוני = מרדף אחר הצורה החיצונית של המציאות. שתיית מים
מתוקים = מרדף אחרי הפנימי = מרדף אחרי המהות הפנימית של האדם. להסתכל על הפנימי = האדם מגיע אל הרצון הראשון שלו שממנו נובעים כל הרצונות שלו. ברגע שהאדם מגיע אל הרצון הראשון שלו, רצון שלא קדם לו שום רצון אחר, הדברים כבר מסתדרים מעצמם. כאשר האדם מזדהה עם הרצון החיצוני = שתיית מי ים. הזדהות עם שורש הרצון = שתיית מים
מתוקים. שתיית מי ים = שקר = האדם הופך לצמא יותר = רע. שתיית מים טובים = אמת = האדם הופך לפחות צמא, עד שהצמא נעלם לגמרי = טוב. ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, דהיינו, מסתכל על ...