... לו לעבור את החוויה בצורה מאוזנת יותר. במילים אחרות, אדם שהשכל שלו מחוזק יוכל להרגיש את הכאב, אך באותו הזמן לשמור על ראייה מציאותית וברורה שמאפשרת לו לא להישבר. האם אפשר לצחוק או לחייך בשעת קבלת בשורה רעה? אליעד ...

... על כדור קטן ביותר בשם כדור הארץ, שנמצא בתוך גלקסיה קטנה ביותר, שנקראת גלקסיית שביל החלב, שנמצאת בתוך מרחב מקום וזמן אין סופיים. ויש חוקי פיזיקה די קשיחים, ששולטים באדם ובגורלו. וגם חוקי הטבע הקשיחים האלו, גם הם יכולים להשתנות ...

... מאושר בשלמות. והאדם, הוא לעולם לא מאושר בשלמות, והוא תמיד עושה פעולות שיקדמו אותו אל האושר בשלמות. והאדם כל הזמן ובכל מקום, מתאמץ כדי להשיג בסופו של דבר את האושר המושלם, שאותו הוא לא משיג אף פעם. וכאשר האדם ... בחייו, הרי שהוא לא באמת סובל, מכך שהוא סובל. כי כאשר לדוגמה, האדם סובל באמת, מאיזה דבר גשמי, באותו הזמן, הוא לא חווה שום הנאה כלל משום דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, זה אומר בעצם, שהוא לא ... שמח מכך שהוא סובל קצת / לפעמים / תמיד, כי האדם היה מעדיף לא לסבול. ומצד שני, האדם כל הזמן משקר שכאילו אין ברירה, ואין מה לעשות, ושזה תהליך, וכיוב כל מיני שקרים שונים ומשונים, שהם מבטאים את זה ...

... ולכן התהליך של חקירת כל דבר עד הסוף מביא להבנה שהכל מבוסס על כלום מוחלט. כיצד אליעד משתמש במושגים מקום וזמן להמחשת הטיעון שלו? אליעד מבהיר שמבחינת תפיסת המציאות האנושית, שני המושגים הבסיסיים ביותר הם מקום וזמן. הוא מסביר שאם חוקרים לעומק את שני המושגים הללו, מגיעים למסקנה שבסופו של דבר הם עשויים מכלום מוחלט. אם נחקור כל דבר בעולם עד הסוף, נגיע תמיד לאותה נקודת מוצא - המקום והזמן עצמם הם כלום מוחלט, ולכן כל דבר שאנו תופסים כיש ממשי, למעשה מושתת על כלום. מה המסקנה של אליעד ...

... בעולם, והתרופה נגד חרדה הטובה ביותר שיש בעולם, היא רק על ידי זה שהאדם מעמיק ומתבונן אל תוכו, אל המקום שממנו מגיעים הרצונות שלו. עד שהאדם מצליח להתבונן על הרצון שלו, מנקודת מבט חיצונית לרצון שלו. כי הרצון של ... ללמוד ולהבין את המנגנון של הרצונות שלו. כיצד נוצר הרצון העצמי של האדם? ולמה הרצון של האדם משתנה כל הזמן? ולמה האדם רוצה דבר כזה או אחר? ולמה הרצון של האדם הוא בעוצמה כזו או אחרת? והאם האדם מוכרח ... ולא אחרת. ומנקודת המבט הזו, הוא עדיין יהיה עם חרדה בעוצמות שונות. אבל בו זמנית בתוכו, יהיה גם את המקום שאין בו שום רצון עצמי כלל, ושאין בו שום התקפי חרדה, ושום הפרעות חרדה, ושום בעיות חרדה כלשהן. והמקום הזה, ביחד עם המקום שבו כן יש רצון מוגדר, הוא השלמות של המציאות. שבה, גם יש לאדם רצון עצמי, וגם הוא בתוכו תמיד ...

... שיכול לומר אני קיים? הוא מסביר שיש שתי אפשרויות: שהתחושה של אני קיים נשארת, אבל ללא גוף וללא תפיסת זמן ומקום ברורה. שהתחושה של אני קיים נעלמת לחלוטין ומתאחדת בחזרה אל המקור, כמו דמויות שמתאחדות אל החולם אחרי שהחלום נגמר. ...

... מחשבה טורדנית כזו או אחרת. והדרך של האדם להתמודד עם הפרעות השינה שלו, היא על ידי התבוננות פנימית, אל המקום שממנו מגיעות המחשבות הטורדניות שלו, שלא היה לו אותן, כאשר הוא היה תינוק. כי כאשר האדם היה תינוק, לא ... ישרוד בעולם. והמחשבה של האדם שאומרת לו שהוא חייב לשרוד בעולם, וחייב לדאוג להישרדות שלו, זאת מחשבה שנוצרה במשך הזמן, אך קיומה הוא לא מחויב. ומי שרוצה לישון כמו תינוק, עליו להתבונן על המציאות כמו תינוק. ונכון, מי שיתבונן ...

... תפריע לך יותר? אליעד מסביר שיש להגיע למקום פנימי שבו לא משנה לך אם יבגדו בך או לא. לדבריו, המקום הזה הוא מצב תודעתי של שוויון מוחלט או שקט פנימי, שבו האדם מבין שהאושר הפנימי שלו לא תלוי בשום ...

... יש חלקים שלמים, שנראה שאין בהם שלום, ושהם כן נלחמים אחד בשני. כי במציאות שלנו, יש דברים שמשתנים כל הזמן, ויש דברים שכמעט ולא משתנים לעולם. והרעיון הוא, שאם לא היה אגו בעולם, אף אחד לא היה מתאמץ להשיג ... עושה שום דבר, ואז ממילא לא היו שום שינויים בעולם, ולא הייתה שום משמעות לעולם. כי נניח לדוגמה, שרגעי הזמן יעשו שלום בינם לבין עצמם, הרי שאז לא יהיה יותר עולם. כי הרגעים של הזמן, הם כל הזמן נלחמים אחד בשני. כי יש אין סוף רגעים של זמן. ובכל רגע של זמן, יש משהו אחר, שונה משאר כל הרגעים האחרים. ובכל רגע ורגע, אחד מהרגעים של הזמן, מתגבר על כל שאר הרגעים, ומבטא כלפי חוץ את התמונה שיש בו. ומבטל ממילא את כל שאר התמונות, שיש בכל שאר הרגעים של הזמן. ובכל רגע חדש של זמן, יש מוות והשמדה של הרגע הקודם של הזמן. ויש לידה מחדש של הרגע הבא של הזמן. כי בכל רגע, נוצרת מציאות חדשה, על חורבותיה של המציאות שהייתה ברגע הקודם. ואם רגעי הזמן יעשו שלום זה עם זה ויתאחדו, דהיינו, שכל הרגעים של הזמן יתחברו להיות רגע אחד, הרי שממילא לא יהיה יותר שום זמן ושום עולם כלל. ונמצא אם כן, כי רגעי הזמן רבים אחד עם השני, ובזכות זה קיים העולם. ואעפכ, רגעי הזמן, גם נמצאים בשלום זה עם זה. כי אם רגעי הזמן ילחמו זה בזה בשלמות בלי שום שלום ובלי שום הרמוניה כלל, הרי שממילא, גם אז לא יהיה עולם. כי אם רגעי הזמן ישנאו אחד את השני בשלמות, אז רגעי הזמן יצטרכו להיות שונים לגמרי אחד מהשני. ושום רגע של זמן, לא יוכל להיות דומה בשום דבר, לשום רגע של זמן אחר. ואם רגעי הזמן לא יהיו דומים במשהו, אחד לשני, הרי שגם אז לא תהיה שום המשכיות בין רגעי הזמן, וגם אז לא יהיה שום עולם ושום משמעות לזמן. כי רגעי הזמן, אומנם הם משתנים בכל רגע, אבל מצד שני, הם לא משתנים באופן מוחלט וטוטאלי, אלא יש קווי דמיון והרמוניה ושלום, בין רגע זמן אחד, לבין כל שאר רגעי הזמן. שזה מה שיוצר את המשמעות של החיים בעולם. והרעיון, הוא פשוט מאוד. והוא, שאכן האגו יוצר את כל המלחמות ...

... לא לעשות את אותו הדבר. והאדם מחויב ב 100% למלא את הרצון שלו עצמו. והאדם מחויב לכך, ב 100% מהזמן, בלי שום חופשות והפסקות כלל. ולכן ממילא, האדם יכול לאהוב או לשנוא איזה דבר, רק לפי מילוי הרצון העצמי ...