... המציאות כפי מה שהיא מסתכלת על עצמה, אז הוא מגלה שהבן והאב הם ישות אחת ממש. הסבר: כפי שכבר ביארתי אלוהים = המציאות עצמה, שהיא שורש העולם מרחב המקום ציר הזמן וכולי. המקום והזמן והאדם שבתוכם, כולם נמצאים בתוך המחשבה של אלוהים המציאות. מצידו של הבן, נדמה לו שאביו רחוק ממנו. מצידו של האדם שנמצא בתוך החלום, נדמה לו ... את כל העולם כולו וכולי. מצד האמת האמיתית, כאשר האדם מבין שהוא עצמו זאת הישות שבתוכה גופו נמצא, דהיינו, המציאות עצמה שמהווה את הכל ושבתוכה נמצא המקום, במצב כזה האדם מבין שבעצם כל דבר זה הוא עצמו ממש. כי מנקודת המבט של זה שחושב את החלום, מנקודת המבט שלו כל מה שנמצא בתוך החלום, זאת המהות שלו ממש. כאשר האדם ...

... עצמה שהייתה בטרם הופיע העולם המקום והזמן. אלוהים הוא ההעדר המוחלט של היש שהיה בטרם היו ציר הזמן ומרחב המקום. וכפי שכבר ביארתי, מה שנדמה לאדם ככלום זהו בכלל השלם והדבר הגדול ביותר ... לדעת כולם היקום דהיינו, מרחב המקום וציר הזמן לא היו קיימים מאז ומעולם. זא לדעת כולם, הייתה מציאות שלא היה בה זמן, והמציאות הזאת היא אלוהים שהוא מעל הזמן ומעבר למקום. הוויכוח בין הבריאתנים לבין תאוריית האבולוציה הוא רק על ... כמובן שהאמת היא אחת, והאמת היא שהזמן עצמו נוצר בכל רגע מחדש. דהיינו, בריאת העולם המפץ הגדול מתרחש בכל רגע ... שאינה מדעית ו או דתית, שאומרת כי הזמן והמקום היו קיימים כל הזמן וכי היקום עצמו בכלל לא נברא מעולם, אלא הוא היה קיים כל הזמן. בנוסף, תחושת הזמן עצמה גורמת לאדם להרגיש כי הזמן היה קיים כל הזמן, מאחר שהאדם אינו מסוגל להבין בשכלו מהי מציאות ללא זמן. כך שנדמה כאילו העולם בכלל לא נברא מעולם, דהיינו, הזמן והמקום כל הזמן היו קיימים. נמצא כי יש 2 דעות מנוגדות. דעה 1 - בריאת העולם המפץ הגדול, שטוענות כי המקום והזמן נבראו יש מאין. דעה 2 - העולם קדמון, דהיינו, המקום והזמן קיימים מאז ומעולם. אז מהי האמת? וכיצד היא משתקפת ב 2 ... נכונות בו זמנית. מצד האמת חוויית הזמן והמקום נוצרות בכל רגע מחדש. מצד האמת לאמיתה, כל רגע זאת בריאה ... מרגע אחד, כדי להכניס לתוכה את כל הזמן כולו וגם את המקום כולו (ראה כאן). הגיל האמיתי של היקום כולו, הוא פחות מרגע אחד. היקום כולו נוצר כרגע כפי מה שהוא כרגע. הזמן עצמו מתהווה בכל רגע מחדש יש מאין, בדיוק כמו ברגע הבריאה המפץ הגדול. ... קיימות 2 נקודות מבט שונות על ציר הזמן. נקודת מבט של האדם מתוך ציר הזמן ונקודת מבט של המציאות אל תוך ציר הזמן שבתוכה. מנקודת המבט של האדם שנמצא בתוך ציר הזמן, מנקודת המבט שלו הזמן קיים מאז ומעולם וגודלו הוא אין סופי. מנקודת המבט של האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן עצמו אורכו נדמה כאין סופי לשני הצדדים, דהיינו, עבר ועתיד. מצד האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן נברא כרגע בהווה וברגע הזה, עם תחושה של אין סוף זמן ... הזה של ההווה. בכל מקרה, בכל רגע הזמן עצמו נוצר מחדש עם התחושה רגש שאורכו הוא אין סופי לשני הכיוונים. גם מרחב המקום עצמו הוא תחושה שיש לאדם. בפועל לא ממש צריך מקום כדי להרגיש מקום. ...

... המהות של המציאות עצמה שמהווה את כל מה שקיים בתוכה. האדם המקום והזמן , כולם מתהווים בכל רגע מחדש ממהותו של אלוהים המציאות עצמה. האם קיים רע? האם קיימת ענישה? האם קיים גהנום? תשובה: תלוי את מי ... ואת כל הייסורים כולם. מצד האמת גן עדן וגהנום הם אותו המקום ממש. גם גן העדן וגם הגהנום שניהם בסך הכל כינויים שונים לעולם הזה. גם עולם האמת ועולם השקר, הם בכלל אותו עולם ושניהם כינויים שונים לעולם הזה. וגם ...

... שאין לדומם רצון חופשי תודעה עצמית וכולי. בנוסף ניתן לומר גם כי כולם מדברים זזים כל הזמן (אטומים אלקטרונים וכולי), רק שלא כולם מבינים את השפה של כולם. וגם לא כולם רואים את התנועה ואת צורת החיים של כולם. הסיבה ... וכולי. למרות שמצד האמת יתכן וגם הדומם והצומח מדברים בשפה שלהם. וגם הם נעים וזזים כל הזמן לפחות ברמה של החלקיקים האטומיים שלהם כפי שגם האדם יכול לראות זאת מבחינה מדעית. ואפשרי גם כן שהם מדברים וכולי בתדרי קול ... שסביבו, כולם מהותם אחת וכולם עשויים מאותו הדבר. ובנוסף כולם אפילו נמצאים באותו המקום ממש, דהיינו, בתוך המחשבה של האדם עצמו שנמצא מחוץ לחלום וחולם את החלום. רק שהאדם שנמצא בתוך החלום, לא ממש מסוגל להבין זאת... ... והיכן היא נמצאת בדיוק? בנוסף, האם גם האוויר שיש בין החפצים השונים חושב? האם גם מימד המקום חושב? והאם גם ציר הזמן חושב ומודע לעצמו? וכמובן שיש שאלה גם מכיוון אחר, האם יתכן כי קיימת תודעה עצמית אחת לכל התודעות העצמיות של בני האדם. זא האם ... האחד הזה יש מעין מחשבה שבתוכה נמצא כל היקום כולו. דהיינו, כל היקום כולו, כל מרחב המקום כולו, כל ציר הזמן כולו, כל מה שבתוך היקום כולו, הכל נמצא בתוך מעין מחשבה של המציאות, שחושבת בכל רגע מחדש את כל היקום כולו כפי מה שהוא באותו ... היחיד שמהווה את הכל ושבתוכו ובתוך מהותו הכל נמצא. בדיוק כפי שבשעת החלום כל מרחב המקום כולו שנמצא בתוך החלום, כולו נמצא בתוך האני שחושב אותו, כך גם כל מרחב המקום כולו נמצא בתוך מעין מחשבה של המציאות. כל הדברים השונים שקיימים בתוך המציאות, כולם מתהווים ממהותה של המציאות. המציאות היא ...

... גם את התשובה לשאלות הקודמות. כידוע (ראה כאן) המהות שמהווה את המציאות היא נצחית. גם הזמן וגם המקום לשניהם יש מהות אחת שמהווה אותם. הזמן והמקום הם תחושה. המהות שמהווה את התחושה של הזמן והמקום, היא הדבר שהיה קיים בטרם היו הזמן המקום והיקום כולו... אלוהים הוא אותה הוויה ישות שמהווה את הזמן המקום והיקום כולו בכל רגע מחדש. והשאלה שאפשר ... עצמו). המהות של המציאות היא ככ אין סופית, עד כדי כך שהיא הגבילה את כוחה ויצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם הזה הסופי, ועדיין מצד האמת היא נשארה אין סופית. כוחה של המציאות הוא ככ גדול, עד כדי כך שהיא יצרה את המקום ואת הזמן ויצרה גם בני אדם שיחשבו שהמקום והזמן הם המציאות עצמה, דהיינו, המציאות הצליחה ...

... שמהווה את כל הדברים כולם. גם הזמן והמקום הם יצירה שהמציאות מהווה אותם. הזמן והמקום הם סוג של תחושה, שהמציאות מהווה ... אמיתי וממשי. אך מצד האמת, כל המקום כולו שבו נמצא האדם בתוך החלום, כולו נמצא בכלל ... הוא המציאות עצמה. היקום מרחב הזמן ציר המקום וכל מה שבתוכו, כל אלו נמצאים בתוך מעין מחשבה של ...

... כלשהם בשלמות. לדוגמה: ישות X שהיא גם תכלית החום וגם תכלית הקור בו זמנית, בנקודה אחת בציר המקום ובציר הזמן . ישות כנל אינה יכולה להתקיים מבחינה לוגית. משום שההגדרה שלה אינה אפשרית מבחינה לוגית. ברגע שדבר הוגדר לדוגמה כתכלית הקור, ממילא לא יתכן שיהיה בו גם חום כלשהו ...

... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 2 - הוכחה מציר הזמן לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש ... קדמון ונצחי: הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות ציר הזמן. באמצעות חוויית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם. חוויית הזמן היא אין סופית. ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן היה זמן. ומכאן ניתן להבין, כי משהו כלשהו תמיד היה קיים, כך שמעולם היקום (מימד המקום) לא היה צריך להיברא בשלב כלשהו. אם תחושת הזמן הייתה שהזמן אינו נצחי, ממילא זה היה מעיד על כך שאכן משהו אחר קדם לזמן. אך תחושת הזמן היא נצחית. המושג נצחיות עצמו מוגדר באמצעות חוויית הזמן! כך שאפשר פשוט לומר שהזמן עצמו נצחי, וממילא אין צורך באלוהים חיצוני לציר הזמן שיברא את הזמן. טיעון נגדי לכך שהזמן קיים מאז ומעולם: תחושת הזמן עצמה מעידה על כך שהוא לא היה קיים מאז ומעולם (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת הזמן מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הלפני ואחרי. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך ציר הזמן יש לפני ואחרי, כך גם לציר הזמן עצמו (כמו גם לציר המקום עצמו), יש לפני ואחרי. הלפני ואחרי של ציר הזמן, זהו ציר זמן גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של ציר הזמן של העולם. ציר הזמן החיצוני לציר הזמן שלנו, הוא ציר הזמן של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם ציר

... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 3 - הוכחה ממרחב המקום לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם איך נברא ... הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות מרחב המקום. באמצעות חוויית המקום, ניתן לומר כי מסתבר שמימד המקום עצמו, דהיינו, היקום קיים מאז ומעולם. חוויית מרחב המקום היא אין סופית. ניתן לנוע בה לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה. תחושת המקום היא, שמרחב המקום קיים בכל מקום, דהיינו, בכל מקום יש מקום, ואין מקום שאין בו מקום. אם תחושת המקום הייתה שהמקום מוגבל, ממילא זה היה מעיד על כך שהמקום עצמו אינו נצחי, וזה היה מעיד על כך שהמקום עצמו נברא. אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית, דהיינו, האדם אינו חווה תחושה של אין מקום, ממילא לא הגיוני להתייחס למציאות שבה אין מקום כמו בבריאת העולם יש מאין. ולכן הגיוני יותר לומר שהמקום עצמו לא נברא מעולם, אלא הוא כל הזמן היה קיים. וגם לומר שהמקום עצמו קיים בכל מקום, ושאין דבר כזה אין מקום. טיעון נגדי לכך שהמקום קיים בכל מקום: תחושת המקום עצמה מעידה על כך שהוא לא קיים בכל מקום (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת המקום מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הצדדים השונים שמקיפים את הדבר. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך מרחב המקום יש צדדים, כך גם למרחב המקום עצמו, יש צדדים, דהיינו, גבול וסוף והתחלה, דהיינו, כי קיים אין מקום. מה שמקיף את מרחב המקום, דהיינו, המקום שבתוכו נמצא המקום, זהו מרחב מקום גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של מרחב המקום של העולם. מרחב המקום החיצוני למרחב המקום שלנו, הוא מרחב המקום של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם מרחב המקום של העולם, גם הוא קיים בתוך מרחב מקום אחר גדול ממנו. שאלה: מהי מהותו של מרחב

... לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. לומר שאלוהים ברא את העולם, פירושו לייחס זמן לאלוהים עצמו. אלוהים ... מכניסים את אלוהים לתוך ציר הזמן. בעניין ציר זמן שמהותו שונה מציר הזמן שלנו - ביארתי במקומות אחרים. ולכן: האדם יכול לטעון לנצח כי אלוהים ברא את העולם ואת ציר הזמן וכולי, אך מצידו של אלוהים עצמו זאת שטות מוחלטת, כי אלוהים עצמו כדי שהוא יברא את הזמן הוא צריך להיות מחוץ לציר הזמן , וממילא אין אצלו זמן, וממילא הוא לא יכול לברוא את העולם, לפחות לא לפי דעתו האישית. כך שגם אם האדם מייחס לאלוהים את ...