... שאותה ייתן האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול, מה היה עוד לפני כן. או לדוגמה לנסות להבין, מה היה לפני הזמן, שגם זה אינו אפשרי. כי לפני הזמן, פירושו זמן גדול יותר וכיוב. והשכל של האדם לא יכול להבין את הכל. וגם אם האדם ממש יתעקש וממש ... נוטה לסבך דברים פשוטים. וגם בלסבך דברים פשוטים, גם בזה יש משהו טוב. כי על ידי זה נוצרים כל הזמן דברים חדשים. ואם הכל פשוט מידי, אז הכל משעמם מידי. אבל אף על פי כן, האדם גם צריך לדעת ...

... היא להשיג את השלמות. כי הגדרת החיפוש של האדם, היא את השלמות. כי אחרת האדם לא היה מחפש כל הזמן איך להתקדם. וכל מה שמניע את האדם להתקדם כל הזמן, זה הרצון הפנימי האמיתי של האדם, להשיג שלמות עצמית פנימית אמיתית. ואם נתבונן על העניין הזה של חיפוש השלמות ... מלמדים את האדם את הדרך איך להשיג את השלמות הזאת, הרי שכל בני האדם בעולם היו צריכים להיות כל הזמן בתחושה של התחדשות מתמדת ושל שמחה ואופטימיות גדולה, מכך שהם יודעים שיש שלמות, ושהם יודעים שגם הם ושכל אחד ... לו משהו. וכל אחד יכול פשוט לדמיין שהמציאות מושלמת כפי מה שהוא רוצה, ועדיין הוא יראה שהוא ממשיך כל הזמן להרגיש שחסר לו איזה משהו בלתי ידוע. והדבר שיוצר את תחושת החסר הפנימית של האדם, הוא הרצון של האדם ... הזו. שבה האדם יבין את המציאות בשלמות, ויצליח להתחבר אליה רגשית בשלמות. וזאת הסיבה שבגללה רוב בני האדם רוב הזמן לא מחייכים ולא נראים מאושרים. משום שיש משהו פנימי שמציק לאדם ושהוא לא מניח ולא יניח לאדם עד שהאדם ... כוחותיו הנפשיים והשכליים ואת כל יכולותיו הרגשיות באשר הן, כדי להשיג את המטרות שלו בשלמות. ועל האדם להיות כל הזמן בתהליך מתמיד של הגדרת המטרות שלו בצורה כמה שיותר מדויקת, ושל ניסיון להשיג את כל המטרות שלו בשלמות. וכפי ... אולי יש איזו דרך קיצור כדי להשיג את המטרה הסופית בצורה יותר יעילה וקלה. ועל ידי זה שהאדם כל הזמן חותר ומנסה להשיג את השלמות, על ידי זה האדם כל הזמן משפר את המיומנויות שלו, והאדם מגלה את כל הכוחות הנפשיים השכליים והרגשיים שלו, ואז בסופו של דבר האדם משיג ...

... את האמת. והדרך המהירה ביותר של האדם לגלות שדבר כלשהו הוא שקר, היא על ידי זה שהוא קולט שבאותו המקום לא מעודדים שאלות. כי האמת אין לה מה להסתיר, והיא מעודדת שאלות כדי שיכירו אותה. כי השאלות מבררות את ... האמת שהיא השורש של הכל. והדרך להגיע לנקודת האמת הזו, היא על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו כל הזמן לשאול שאלות על כל דבר. וגם על דברים שנדמה לאדם שהם ברורים, על האדם לשאול את עצמו, מי אמר ... סיבה לבין תוצאה או בין לפני לבין עכשיו לבין אחרי וכל כיוב. כי גם למרחב זמן יש שורש. כי הזמן לדוגמה הוא הבדל התחושה שבין העבר הווה ועתיד. וגם לתחושות האלו יש שורש. ולכל האירועים שבעולם יש שורש. וההבדל שבין האירועים השונים, הוא זה שיוצר את הזמן. ובשורש של כל האירועים, אין הבדל בין כל האירועים שקרו בעבר לבין אלו שקורים בהווה לבין אלו שיקרו בעתיד. וזהו השורש של הזמן. כי שם לזמן יש שורש. ובשורש של המציאות, שם אין הבדל בין לפני לבין עכשיו לבין אחרי. ובשורש של המציאות, אין הבדל גם בין מקומות שונים. כי גם למרחב המקום יש שורש. כי המקום נוצר על ידי התחושה השונה שיש בין המקומות השונים. אבל בשורש של התחושה הזאת של המקום, שם אין הבדל בין המקומות השונים. ובשורש של המציאות, לא רק שאין הבדל בין רגעי הזמן שבציר הזמן ולא רק שאין הבדל בין המקומות השונים שבמרחב המקום, אלא שם גם אין הבדל בין מרחב המקום לבין ציר הזמן. כי גם למרחב המקום ולציר הזמן, גם להם יש שורש. כי בשורשם (לפני המפץ הגדול / לפני בריאת העולם), שם לא אין הבדל בין המקום לבין הזמן. כי שם הכל אחד. וזאת נקודת האיפוס של המציאות, שהיא השורש של המציאות. שאותה תופש החכם האמיתי בשכלו, שהוא ... שם גם אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות. כי יש את השכל האנושי שבו לדוגמה יש הבדל בין רגעי הזמן ובין המקומות השונים ובין הזמן לבין המקום. ויש את השכל הגדול יותר שבו אין הבדל בין רגעי הזמן לבין המקומות השונים, ושבו אין הבדל בין זמן לבין מקום. וגם לדוגמה אין שם שום הבדל בין סיבה לבין ...

... כי הכוח הראשון הוא הכוח האין סופי. וזה בעצם אומר, שבנקודת הכוח הראשון יש אך ורק רצון עצמי כל הזמן. כי ההפך של רצון עצמי, הוא חוסר בחירה. ובנקודת ההתחלה ששם הבחירה חופשית מלאה, שם יש רק רצון עצמי. ... רצון עצמי בנקודת ההתחלה, כי שם ואולי רק שם הכל קורה מעצמו. וגם זאת טעות מחשבתית, אך אין כאן המקום. ובכל מקרה, ניתן להבין שאם נסתכל לרגע אחד על המציאות כולה, נראה שהיא עצמה שיא הביטוי של רצון עצמי. ... שמניע את העולם. כי אם הכוח שמניע את העולם היה שבע רצון, הרי שהוא לא היה צריך לשנות כל הזמן את המציאות. ובכלל, אם הוא היה שבע רצון, הוא גם לא היה בכלל מניע את כל האירועים של המציאות. כי רצון הוא חיסרון. ומכך שהעולם קיים וכל הזמן משתנה, מכך ניתן להבין שהכוח שמניע את המציאות, הוא חסר שביעות רצון מתמדת. ואפשר עוד להעמיק ולומר, שאם בנקודת ...

... יכול לדוגמה לחשוב על אין סוף. כי השכל האנושי לא יכול לדוגמה לדמיין את המספר הגדול ביותר, או את המקום הרחוק ביותר וכיוב. כי לכל מספר יש מספר אחר גדול יותר ולכל מקום יש מקום אחר רחוק יותר וכיוב. ... תמיד מרגיש בנוח עם כל דעה ששונה מהדעה שאותה הוא אמר, משום שהוא יודע את האמת, שכולם צודקים כל הזמן מנקודת המבט של האמת האמיתית של המציאות. וכאשר האדם מחפש את האמת ורוצה לדעת את האמת, אז שואלים אותו ... ומי שרוצה להגיע אל האמת, עליו לנסות בראש ובראשונה להיות אמיתי עם עצמו לגבי הרגשות שלו. כי האדם כל הזמן חי בהדחקה רגשית. והאדם מדחיק כל הזמן המון רגשות שונים והמון מחשבות שונות. ועל האדם להיות אמיתי עם עצמו, ולהיות מודע לתחושה האמיתית שלו לגבי המציאות. ... כי שאלה יוצרת תשובה. וידיעת התשובה, היא בניית האמת והשכל של האדם. ומי שרוצה לדעת את האמת, עליו כל הזמן לשאול שאלות ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ועל האדם להטיל ספק בכל דבר, עד שהוא יגיע לנקודת הוודאות ...

... שהסוף ידוע מראש. וההבדל היחיד בין עולם שבו כולם חיים יום אחד ומתים, לבין העולם שלנו, הוא רק באורך הזמן של החיים עד שמתים. אבל בכל מקרה כולם מתים. והשאלה היא, איך זה שאנשים מפחדים מהמוות ככ, למרות שבעצם ... חברתית שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, הרי שהאדם לא היה מפחד מהמוות. אך כאשר האדם גדל, הוא כל הזמן רואה מולו אנשים שמפחדים מהמוות. ועל ידי זה גם האדם עצמו מתחיל כמו משוגע לפחד מהמוות בלי לחשוב בהיגיון ...

... האדם מתבונן על העניין הזה של הרצון העצמי של האדם, שהאדם קיים עם רצון עצמי שאחראי לכך שהאדם כל הזמן מרגיש רע. ואם באמת התכלית היא שהאדם ירגיש טוב, הרי שהיה אפשר ליצור אדם שקיים ללא רצון עצמי כלל, ... רע. כי כאשר יש רק רע, אז האדם מתרגל לרע. ולכן יש גם רגעים קטנים של אושר, כדי שבשאר הזמן האדם יסבול מכך שהוא ירצה אותם. כי כפי שכבר ביארתי, הרע קיים רק בגלל הרצון להרגיש טוב. ולכן אולי ...

... הסיבה. כי מצד האמת, אפשר לומר עוד דבר, והוא שכל רגע נתון של המציאות, מכריח את הרגע הבא בציר הזמן להיות כפי מה שהוא. כי לאדם נדמה שיש המון סיבות והמון תוצאות בהמון תהליכים שונים. אך בכלל יכול להיות ... לא יותר מאשר אשליה. כי אם אנחנו נאמר שיש איזה חוק אחד ונוסחה אחת, שהיא גורמת לכל רגע בציר הזמן להיות כפי מה שהוא, בגלל תמונת המצב הקודמת של המציאות, כישות אחת, הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהאדם ... עכשיו יש לשאול, מה בעצם מחבר את הסיבה הזאת לתוצאה הזאת. כי הרי הסיבה והתוצאה נמצאים ברגעים אחרים בציר הזמן. והסיבה והתוצאה הן שתי ישויות נפרדות ושתי תמונות מציאות שונות בשני רגעים שונים. ועל האדם לנסות להבין, האם באמת קיים קשר אמיתי של סיבה ותוצאה, בין רגע אחד בציר הזמן לבין הרגע השני? האם זה שנראה שיש סדר כלשהו באירועים, האם זה באמת אומר שאירוע אחד הוא הסיבה של ... כן יש סיבה, אבל הסיבה של כל דבר, היא לא הרגע הקודם לו, אלא איזה משהו שנמצא מחוץ לציר הזמן. ושהוא הסיבה לכך שכל רגעי הזמן הם כפי מה שהם, בלי קשר סיבתי בין רגעי הזמן השונים. וכדי להבין את כל זה לעומקו, לשם כך יש להתבונן על מהותם של האירועים השונים. כי כדי להבין ... את המציאות שמקיפה את כל האירועים ושבתוכם מתרחשים כל האירועים. ומי שיתבונן יראה, כי כל האירועים מתרחשים בתוך מימד המקום ומימד הזמן. כי קיומם של האירועים, תלוי בקיומם של זמן ומקום. וכדי להבין את המהות האמיתית של האירועים, לשם כך יש להבין את המהות של הזמן ושל המקום. ויש בזה עוד רמת עומק, והיא שמצד האמת, גם הזמן והמקום גם הם סוג של אירועים. כי יש משהו אחר גדול יותר מהזמן והמקום, שבתוכו נמצאים הזמן והמקום. כי כדי להבין את מהותם של הזמן והמקום, גם עליהם יש לשאול שאלות. כגון לדוגמה יש לשאול, למה בכלל יש זמן ומקום. והאם יכול להיות מקום בלי זמן? ואם כן, אז מדוע באמת אין רק מרחב מקום בלי זמן? וגם להפך, האם יכול להיות זמן בלי מקום? וכיוב שאלות שונות שאמורות לעזור לאדם להבין מהם הזמן והמקום. ויש בזה עוד רמות עומק. כי נניח שהזמן והמקום נמצאים בתוך מימד אחר גדול עוד יותר, אז יש להבין מהו המימד ההוא שמקיף את הזמן ואת המקום. האם שם יש או אין זמן ומקום. ומה מקיף את מה שמקיף את הזמן ואת המקום. וכיוב עוד שאלות שונות, שאמורות להביא את האדם להבנת מהות המציאות, וממילא הבנת מהות הזמן והמקום, וממילא הבנת האירועים, וממילא הבנת הסיבות, וממילא הבנת הסיבה הראשונה, וממילא חיים טובים.

... אין בו שום קיום לעולם. כי מאחר שהוא אין סופי, ממילא בשכל הגדול יותר אין אפשרות להבדיל בין רגעי הזמן ובין המקומות השונים ובין הישויות השונות. כי שם הכל אין סוף. וכאשר אין סוף וגבול, אז גם אין גבול לרגעי הזמן ואין גבול למקומות ואין גבול לישויות השונות. ובכל מקרה, שם אין שום קיום לעולם כפי מה שהאדם מכיר אותו, ... מאשר הכל טוב, והוא הקיום של הרע. כי הרע הוא נובע מאותו השורש שממנו נובע הטוב. כי שניהם נובעים מהמקום שאין בו טוב ורע. והרע הוא ביטוי של הטוב האין סופי. וגם הטוב הוא ביטוי של הטוב האין סופי. ...

... האדם נמצא בשעת חלום, כל אותן דמויות שהוא רואה בשעת החלום שלו, הן בעצם הוא עצמו ממש. כי כל המקום וכל הזמן של החלום, הם כולם נמצאים בתוך האני של האדם עצמו שחולם את החלום, שהוא נמצא מחוץ לחלום והוא מכיל ... שקיים, זה הכל האני של האדם. כי יש אני אחד כללי של המציאות, שבתוכו קיימים כל הדברים. וגם מימד הזמן ומרחב המקום, גם הם לא יותר מאשר תחושה. כי הזמן והמקום, הם בסך הכל תחושה. כי יש תחושה מסוימת שהאדם קורא לה עבר. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם הווה. ... ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם כאן ושם ולמעלה ולמטה וכולי. והכל זה רק תחושות בלבד. ומצד האמת כל המקום כולו נמצא באותו המקום. וכל המקום כולו הוא רק הבדלי תחושה של האדם. כי ניתן לדוגמה לראות שיש ציורים ותמונות עומק שונות. שבהם יש תמונה ... שמסתכל מחוץ לקופסא, דרך המציאות שנמצאת מחוץ לחלום ולחולם, מנקודת המבט החיצונית לחלום, שם אין מקום כלל. כי כל המקום כולו שנמצא בתוך החלום, הוא נמצא כולו בשום מקום ממשי, אלא הוא רק בתוך האני של האדם שחולם את החלום. ומצד האמת, כל המקום כולו נמצא בתוך שום מקום. כי כל דבר נמצא בתוך דבר אחר. כי כל דבר יש דבר אחר שהוא גדול ממנו. וכל המקום כולו נמצא גם הוא בתוך מקום אחר גדול יותר, שהוא בעצם האין מקום. דהיינו, נקודת מבט שבה אין מקום ... שום ישות נפרדת כלל, וממילא אין שום הבדל בין שום ישות לשום ישות אחרת, וממילא אין מקום. כך שכל המקום כולו, מצד האמת הוא נמצא בשום מקום ובמקום שנמצא מחוץ למקום, שהוא האין מקום. והמקום שאותו רואה האדם הוא רק חוויה ותחושה של הבדלי מרחק שונים. כי כדי ליצור מרחב מקום, לשם כך צריך ליצור תחושת מקום. בדיוק כמו שבחוש ניתן לראות שאפשר ליצור תחושת מקום, גם בלי מקום של ממש. וכל המקום כולו הוא רק תחושה בלבד. וגם הזמן עצמו, גם הוא רק תחושה. כי מצד האמת כל מה שקרה בעבר וכל מה שקורה בהווה וכל מה שיקרה בעתיד, אלו הכל מצבים שקיימים בו זמנית בפחות מרגע אחד של המציאות. כי גם הזמן עצמו, גם הוא נמצא בתוך מימד גדול יותר, שבו אין זמן. וכל אירועי הזמן, כולם נמצאים ומתרחשים בפחות מרגע אחד של זמן. וכל האירועים כולם קיימים כל הזמן בו זמנית. אלא שבכל פעם האדם חווה תחושת זמן אחרת כלפי אפשרות אחרת של המציאות. ויש תחושה כלשהי שהאדם ... איזה דבר שקרה בעבר, מצד האמת יכול להיות שהאדם בכלל חושב על משהו שעוד לא קרה בפועל, אלא שתחושת הזמן של האדם התהפכה, ושהוא מרגיש תחושת עבר כלפי משהו שיקרה בעתיד. ולפעמים גם האדם מתכנן שאיזה משהו יקרה בעתיד, ... האדם חושב שהדבר הזה כבר קרה בעבר וכיוב. ובכל מקרה בכל רגע ורגע האדם חווה מציאות, שבה יש תחושת זמן ומקום. וגם הזמן כולו וגם המקום כולו, הם נמצאים בתוך האני העליון של האדם, שהיא המציאות עצמה. כי האני התחתון של האדם שנמצא בתוך החלום, ...