... האמת, בפרט של החכם האמיתי, היא מזכירה לאדם את האלוהים שהוא, והיא גורמת לאדם להבין, עד כמה הוא רחוק מהמקום האמיתי שלו. כי האדם (כמו כל ישות), הוא מלך אמיתי, אלוהים עצמו וכולי. כי מצד האמת, הצורה והמהות, הם ... יכול לשאת על גבו את כל הצרות של העולם, והוא סובל תמיד מתחושת חיסרון של שלמות, והוא מחכה כל הזמן לכך שהאני שלו יעלם ויחדל ויפסיק להיות קיים. אך לצערו הרב, זה לא קורה ולא יקרה. כי האני של ... האדם, הוא הגיהנום. כי השכל של האדם, מסתיר ממנו את כל הטוב שיש בכל העולמות, וגורם לו להיות כל הזמן, בחוויה של נפרדות צמצום וחיסרון. ואז האדם פוגש את החכם האמת, שמזכיר לו שהוא האדם עצמו, הוא המלך. ומספר ...

התחדשות אלוהית, או מוות אנושי - איך להתחדש בכל פעם מחדש? והעניין הוא, כי חוויית הזמן, היא המוות האמיתי, המוות של התודעה. כי החוקיות של העולם קיימת כל הזמן, והחוקים לא משתנים לעולם, אלא עולם כמנהגו נוהג. וכאשר האדם חווה את הזמן, דהיינו, שהוא חווה שהרגע הזה, הוא המשך של הרגע הקודם, הוא בעצם סוג של מת. כי הוא לא חווה ... הרוחניות בעולם, וגם כל השיטות הגשמיות והחומריות, אף אחת מהן לא יכולה לספק לאדם חוויה של התחדשות מתמדת כל הזמן. כי הן יכולות לגרום לאדם לחוות התחדשות, רק עד נקודה מסוימת, אך לא מעבר לכך. כי האדם מוגבל, מצד ... אין בהן שום התחדשות אמיתית כלל, אלא הן כולן חיסרון אחד גדול. ומי שרוצה לעלות מדרגה לדרגה ולהתחדש כל הזמן מחדש ולחוות בכל רגע ורגע את כל המציאות כולה בצורה חדשה לגמרי, בלי שום מאמץ להתאמץ לחוות את החוויה ...

... יש גם השגה גדולה יותר בתוך האין סוף עצמו, שהיא אין סוף מעל אין סוף, מה שנקרא מקיפים מעל הזמן ומעל המקום. והעומק הוא אין סופי אמיתי. וכאשר החכם האמיתי מדבר, הוא מדבר מתוך עומק כוונת הלב שלו. וכוונת הלב של ...

... כלל? כאשר האדם מתבונן אל תוך מהות המציאות שלנו, הוא מבין, שכל מה שישנו, אלו צורות שונות שנמצאות בתוך זמן ומקום, והזמן והמקום עצמם, הם צורות של כלום, שהוא חסר את צורת הזמן והמקום. והאדם בעצם רואה, כיצד הכל מתהווה יש מאין. והאדם תוהה, כיצד זה שהכל מתהווה יש מאין. כי האדם רגיל ... התהוות כלל אף פעם. כי כאשר לדוגמה השולחן נוצר מהעץ, שום דבר חדש לא מתהווה כאן. אלא, ישויות שונות בתוך הזמן והמקום, משנות את מיקומן בתוך הזמן והמקום, ועל ידי זה מוגדרת צורה חדשה. אבל מבחינה כמותית, כמות הזמן וכמות המקום וכמות אין סוף הישויות, לא משתנה כלל, אלא רק ההרכבה והסדר של הצורות משתנים. והתהוות פירושה, שהכמות עצמה משתנה. ... אין סוף, ללא נקודת התחלה? גם זה אינו אפשרי כלל, כי מי שיתבונן אל תוך הצורות, ויסיר את צורת הזמן והמקום, יקבל הוויה אחת, ויראה שבסוף, יש ישות אחת שמקיפה וממלאת את הכל, והיא הוויה אחת ויחידה, שאין בה שום ... לא יכולה להיות קיימת שום צורה כלל, שהיא אינה ההוויה עצמה. כי יצירת יש מאין, אין פירושו שינוי של מקום וזמן, אלא פירושו התהוות של ריבוי ישויות, שנובע מתוך אחדות אחת. ומתוך חומר אחד שאין בו שום נפרדות כלל, אפשר ... ויצרה מקום שבו יוכלו להיות צורות (בבחינת החלל הפנוי), כי זה אינו אפשרי שיהיה מקום וחלל פנוי לצורות. כי המקום עצמו, גם הוא עצמו, כולו הוא רק הוויה עצמה, ולא יותר או פחות מכך. ולא יכול להיות שום דבר, ...

... בעולם קיומו לא נצחי. כי אפילו העולם עצמו קיומו לא נצחי. כי שום דבר, קיומו הוא לא מחויב. ואפילו הזמן והמקום עצמם, גם הם, קיומם לא מחויב. ומאחר שקיומם של הזמן והמקום הוא עצמו רק אפשרות, כי הם יכולים גם לא להיות קיימים, ממילא זה אומר ששום דבר בעולם קיומו לא מחויב, כי הכל קיים בתוך זמן ומקום כלשהו. וגם התודעה תופסת זמן ומקום. כי יש את הזמן והמקום של האני ושל התודעה, ויש את הזמן והמקום של מה שאינו אני, שנפרד מהאני של האדם וכולי. וזה בעצם אומר שיש לאדם בחירה חופשית לעשות כרצונו. אבל ... רגע הוא לא סיבת הרגע האחר, כך שאין שום בחירה חופשית כלל, אלא כל דבר הוא בפני עצמו. ותחושת הזמן, גורמת לאדם לחשוב שיש המשכיות. ואז נדמה לאדם, שאם ברגע אחד היה רצון, וברגע אחר הייתה פעולה שתואמת את ... עוד יראה, כי אין שום מקום שאין בו מקום ואין שום זמן שאין בו זמן. והאני של האדם, נמצא בתוך הזמן והמקום. ולא בהכרח זמן ומקום חומרי וממשי, אלא זמן ומקום באופן כללי, ששום דבר לא יכול להיות בלי זמן ומקום כלשהם. כי גם האני תופס מקום כלשהו בתוך המציאות כולה, והוא קיים בזמן כלשהו וכולי. וזה בעצם אומר, שלמרות שלאדם נדמה שהאני שלו הוא ישות עצמאית, הרי שהמקום והזמן, ממלאים את האני של האדם. או במילים אחרות, המציאות ממלאת את האני של האדם. וגם אם נדמה לאדם שהוא ישות עצמאית שהיא נפרדת משאר הדברים, הרי שבפועל המקום והזמן והמציאות, הם ממלאים את האדם עצמו. ואין שום מקום וזמן, שאין בהם את המציאות עצמה. וזה בעצם אומר, שהקיום של האדם, והאני של האדם, והרצון של האדם, והפעולות של האדם, וכל מה שישנו, אלו הכל תנועות שונות של מרחב הזמן והמקום ושל המציאות עצמה. והאדם הוא לא יותר מאשר דמות דמיונית בתוך המחשבה של המציאות עצמה. כי אין שום הבדל ... ישות אחרת, שהיא זו שאחראית לכל מה שהיה הווה ויהיה במציאות כולה. ומנקודת המבט הזו, האדם רואה גם, שכל הזמן והמקום כולם, וכל מה שיש בהם, אלו רק ביטויים וצורות שונות של ההוויה האחת של הכל. ושהוא לא שונה מכל ... שהאדם חווה שהאני שלו, הוא המציאות עצמה, היינו שהאדם חווה שהאני שלו זאת הישות האחת, שקיומה קודם לקיומם של הזמן והמקום, שהיא הוויה של הכל, שאין בה שום צורה כלל וכולי. והדבר דומה לאדם שנמצא בתוך חלום, שהוא מבין שהוא ... לכל מה שהיה הווה ויהיה. והוא, האדם עצמו, כאלוהים עצמו, הוא מצמצם את עצמו לתוך תודעה נפרדת, שהיא חווה זמן ומקום בצורה אחרת, ממה שאלוהים עצמו חווה זמן ומקום, כי גם אצלו יש זמן ומקום (כי יש אני ולא אני, והרצון והישות והתודעה, כל אחד מהם נמצא במקום אחר וכולי). והתודעה של האני האחרון ...

... עבור כל האנשים שבעולם, לכל זמן ולכל מקום. משום, שהשכל של מי שאינו חכם אמת, הוא קליפה, שהיא נמצאת בתוך המקום והזמן, ולכן היא לא מתאימה לכל מקום ולכל זמן. אבל השכל של החכם האמת, הוא מחוץ למקום ולזמן, והוא מלובש במקום ובזמן. ולכן הוא מתאים לכל מקום ולכל זמן. ובפועל, על האדם ללמוד את הספר הזה, ולהתבונן ... להתבונן היטב, על השכל שמתגלה בכל מקום ומקום בספר הזה, ולראות כיצד הוא יכול לקחת ממנו, עצה מוחשית עבור המקום והזמן שלו וכולי. ועוד אוסיף ואומר, כי על האדם לדעת את האמת, שמצד אחד הוא יכול להיעזר באחרים, שיסבירו לו ...

... וכפי שביארתי את כל זה, במקום אחר. ולחפש את האמת באמת, פירושו, כאשר הסיבה והתוצאה מתאחדים (שזו בחינת אחדות הזמן של המציאות, שהסיבה = תוצאה). דהיינו, שהסיבה שהאדם מחפש ורוצה להבין את האמת, היא כדי להבין את האמת. שהתוצאה ...

... האמת, עד שלא תהיה לו שום מחשבה או רגש שהוא אינו אמת. אך מהיכן יתחיל האדם את בירור האמת? והמקום הטוב ביותר להתחיל בו את בירור האמת, הוא היכן שחוויית הנפרדות של האדם היא הגדולה ביותר. דהיינו, על האדם ...

... השכל שהחכם האמיתי מגלה, על ידי זה האדם רואה ומבין, שהכל אחד. כי השלמות האין סופית שנמצאת מחוץ לכל המקום והזמן, שאין בה שום צורה כלל, היא באחדות מוחלטת עם כל צורה שהיא. שכל צורה, היא שלמה באמת, למרות שהיא ... צורה מצומצמת. וזהו דבר שהוא נגד השכל, שהצורה תהיה באחדות, עם המהות האין סופית שלה. כי הצורה היא יש מקום וזמן, והמהות היא אין מקום וזמן, ואלו שני הפכים מנוגדים. ולכן המשמעות והשלמות, נראית לאדם כרחוקה מכל הצורות, כי בשום צורה אין שלמות. ואעפכ החכם האמיתי מגלה לאדם, שהכל אחד ממש. כי השלמות האין סופית שמחוץ למקום ולזמן, היא באחדות עם כל אחת מהצורות שבתוך המקום והזמן, והכל אחד ממש. ועל ידי זה שהאדם מבין את העניין הזה באמת, על ידי זה, בכל פעם שהוא מתקרב ... נפרדים, הוא לא מסוגל לראות בכל צורה, את התגלמות המהות של המציאות עצמה. כי המהות של המציאות, ממלאת את המקום והזמן כולם. ובשכל האנושי לא ניתן להבין, שכל צורה סופית, היא עצמה המהות השלמה, של כל המקום והזמן כולם. ואז כדי להבין את המהות, האדם חייב לחשוב על משהו, שהוא נפרד מכל הצורות. ובכך בעצם, הוא מצד ... אבל מהצד השני הוא יוצר את שיא ההפרדה של המהות, מהצורות. ואחכ, אחרי שהאדם מבין מהי המהות והאחדות שנמצאת מחוץ למקום ולזמן ולכל מה שישנו, אחכ הוא רואה ומבין את האמת, שהכל אחד ממש. ושהכל הוא מחויב המציאות, למרות שהוא נראה ...

... של האחדות, חונק ומגביל ומצמצם לו את החיים של הנפרדות. ועל האדם לדעת, שכל זמן שהוא לא נמצא כל הזמן, באופן רציף ללא כל מאמץ, בתחושה של האחדות, ללא כל הפסקה אפילו לא כחוט השערה, כל זמן שהאדם לא ... מהאני החיצוני שלו והלאה רק בנפרדות, ומהאני שלו פנימה, יהיה רק באחדות אמיתית בו זמנית תמיד. שזהו החיבור של הזמן עם מעל הזמן. כי לפני הגדרת האני, שם אין זמן כלל. כי הגדרת האני היא בתוך הזמן והמקום (שיש מקום וזמן לאני ולהפך של האני). והנקודה שלפני האני, היא מחוץ לזמן ולמקום. והדרך של האדם להשיג את החוויה הזאת, היא רק על ידי זה שהאדם מסתכל אל תוכו פנימה, ורואה במו ...