... כך שהוא עלול לחשוב שהרעיונות היו שלו מלכתחילה. היתרון בשכנוע עקיף הוא שאנשים בדרך כלל פחות מתנגדים לו, כיוון שהם לא מרגישים שהכריחו אותם, אלא שהם בעצמם הגיעו למסקנה הרצויה. איך בדיוק עובד שכנוע ... שרוצה לשכנע אנשים להצביע לה יכולה להשתמש בשכנוע ישיר ולומר: תצביעו לנו, או להשתמש בשכנוע עקיף ולומר: מאוד רע במדינה. האדם ששומע שרע במדינה עשוי בעצמו להגיע למסקנה שכדאי להחליף את ההנהגה, ולכן יצביע לאופוזיציה. במקרה זה, המפלגה השתמשה בשכנוע עקיף - לא אמרה ישירות תצביעו לנו, אלא גרמה לאנשים להגיע למסקנה זו בעצמם. איך ליישם שכנוע עקיף ... זאת על ידי הרחקת המסר המרכזי כמה שיותר. למשל, אפשר להגיד לאדם: תראה איך אנשים עשירים חיים טוב, לאחר מכן לומר לו: גם אתה ראוי לחיות טוב, וכך לגרום לו להגיע לבד למסקנה שרע לו ולשאוף להחליף את מי שאחראי ... סקירה מקיפה על האדם שרוצים לשכנע - מה טוב לו, מה רע לו, במה הוא מאמין, מה חשוב לו ומה לא. לאחר מכן, אפשר להבין מהן ההנחות שאם אותו אדם יחשוב עליהן, הוא יגיע לבד למסקנה הרצויה. למה חשוב לבדוק את ההנחות ... את ההנחות שלו לעומק. ככל שאדם בודק יותר את הנחות היסוד של עצמו, הוא מבין טוב יותר איך עובד מנגנון המחשבה שלו ושל אחרים. יש גם לבדוק אם ההנחות שלו מחייבות את המסקנה או רק מאפשרות אותה. לפעמים אנשים ... שרעיון אחד מחייב רעיון אחר, אבל בפועל הוא רק מאפשר אותו. לכן, חשוב תמיד לשאול האם הרעיון שאתה מאמין בו מחייב אותך לחשוב בדרך מסוימת, או שאולי אפשר להגיע ממנו למסקנות שונות. כיצד לזהות מסרים סמויים ... סיפור זה משפיע על דעתו לגבי נושא מסוים. כמו כן, כשמישהו מספר סיפור, כדאי לחשוב למה הוא סיפר אותו, מה המסר הסמוי שנמצא מאחורי הסיפור, והאם בכלל הסיפור מחייב להסיק מסקנה כלשהי. כך, אדם יכול להגן על עצמו ... לשאול את עצמו את השאלה הבאה, זה דומה למה שאמרתי קודם אבל שונה טיפה, בן אדם צריך לשאול את עצמו האם זה שאני מניח את הנחת היסוד 1,2,3,4,5 האם זה מחייב אותי להסיק את המסקנה שהסקתי או לא מחייב אותי? אם זה ... לבן אדם השני והשלכה שהוא עושה לבן אדם השני היא לא תהיה נכונה כי אצל הבן אדם השני זה לא עובד ואז הבן אדם אומר לעצמו רגע אבל מה אם אני חושב ככה וזה גרם לי להסיק את המסקנה הזאת והזאת, למה הבן אדם השני למרות שהוא חושב ככה אז זה לא גורם לו להסיק את המסקנה הזאת שרציתי שהוא יסיק?, תשובה כי הנחת היסוד שחשבת שהובילה אותך למסקנה הנחת היסוד הזאת לא חייבה אותך להגיע למסקנה או היא בפני עצמה לא הכריחה אותך להגיע למסקנה שאותה חשבת היא רק אפשרה לך, היא רק עזרה לך רק הייתה חלק ממשהו שגרם לך להסיק את המסקנה. ולכן אני מחדד עוד פעם בן אדם ... ולכן ככה וככה ואז הבן אדם צריך לשאול את עצמו, אם בן אדם רוצה להיות בטוח ב100% שהוא יכול לקחת את הנחות היסוד האלה ולהלביש אותם על מישהו אחר והוא יגיע בדיוק לאותה מסקנה שהוא הגיע, אוקי מה שהוא צריך לעשות זה לשאול את עצמו האם הנחות היסוד האלה מחייבות את מי שחושב אותן להסיק את המסקנה הזאת, האם יכול להיות שאם בן אדם אחד בעולם שיניח את אותן הנחות יסוד ויגיע למסקנה אחרת?, לפעמים התשובה תהיה לא, מי שמניח את הנחות היסוד האלה מחויב ב100% אחוז להסיק את המסקנה הזאת והזאת. במקרה כזה זה אומר שאם אתה רוצה לגרום למישהו להסיק איזו מסקנה אתה יכול לקחת את הנחות היסוד האלה לשכנע אותו בהנחות היסוד האלה והוא יסיק את המסקנה. יחד עם זאת יש מצבים שבהם הוא יגיד לא, למרות שאני חושב את זה ואת זה וזה הוביל אותי למסקנה כזאת וכזאת זה לא מחויב שגם בן אדם אחר שיחשוב את המחשבות האלה שגם הוא יסיק את המסקנה הזאת אולי הוא יסיק מסקנה אחרת, ואז צריך לקלוט רגע אבל למה שהוא יחשוב אחרת כי אולי יש פה עוד הנחת יסוד שלא רלוונטית לגביו, אולי איזו הנחת יסוד מסוימת אפשר לפרש אותה בכמה דרכים, אולי אפשר להסיק ממנה כמה מסקנות וכו. בשורה התחתונה ככל שבן אדם לוקח יותר מסקנות שהוא בכבודו ובעצמו חושב שהן ... לעשות זה לשאול למה הוא חושב את זה ואת זה, למה אני חושב אחרת, למה הוא חושב ככה? כי ככה וככה. ולמה הוא חושב ככה זה שהוא חושב את זה ואת זה, זה מחייב אותו להסיק את המסקנה הזאת, מה אין לו בחירה חופשית הוא ... לו לשכנע אחרים בשכנוע ישיר ובשכנוע עקיף איך שהוא רוצה כי אז הוא אומר התוצאה הזאת יש סיבות כאלה ואחרות שיכולות להוביל אליה, בוא נשכנע אותו בסיבות האלה ונוביל אותו למסקנה הזאת והזאת. אוקי כל מה שדיברתי עד ...

... לשנות את העובדה הזו. לדוגמה, אם אדם זוכר שקרה לו משהו טראומטי כמו אונס, זה קרה. אולם, אם בעקבות הזיכרון האדם מרגיש שאין לו ערך או שהוא לא שווה, זו מסקנה שגויה שניתן לשנות. אליעד מסביר שהמסקנות הנובעות מהזיכרון הן הבעיה, ולא הזיכרון עצמו. האם כדאי למחוק ... לשמש כבסיס ללמידה ולהתפתחות אישית. אם אדם עבר חוויה קשה כמו חרם בבית ספר, למשל, כדאי לדעת שזו חוויה שהתרחשה וללמוד ממנה. הבעיה אינה בזיכרון, אלא במסקנות ובפירושים שמגיעים בעקבותיו. ההתמודדות עם זיכרונות רעים הגישה של ... כדאי לה למחוק את זיכרון הטראומה, או שמא עליה להתמודד עם המשמעות הרגשית שמגיעה בעקבות הזיכרון. המשמעות של זיכרון לא נמדדת רק בתוכן החוויות, אלא גם במסקנות שאדם מפיק מהם. זיכרון של טראומה מינית, למשל, יכול לכלול את העובדה שהייתה חוויה של אלימות, אך המסקנה שממנה נגזר זיכרון זה, כמו התחושה שאין לה ערך או שהיא אשמה, עשויה ... אנחנו מפרשים אותו. למשל, זיכרון של טראומה כמו אונס אינו יכול להיות מוחלף בעובדה שהוא לא קרה, אבל ניתן לשנות את הפירוש שבני אדם נותנים לזיכרון, כמו המסקנה כי הם לא שווים או אשמים. אם הפירוש הנובע מזיכרון אינו תואם את המציאות, כמו במקרה שבו אדם מרגיש שהוא לא שווה שום דבר בעקבות חוויות טראומטיות, יש לשנות את המסקנה הזו. אם לעומת זאת, הפירוש נכון - כמו במקרה שבו אדם לאחר טראומה ... אחרים - זהו משהו שצריך להיתקל בו ולהתמודד איתו. כמו כן, חשוב להבין שלפעמים זיכרון יכול להוביל לאמונה שגויה - לדוגמה, טראומה שקרתה בילדות עשויה להוביל למסקנה שאין לנו ערך עצמאי. המסר המרכזי הוא אם המסקנה אינה נכונה, יש להימנע להיצמד אליה. בסיכום, אליעד כהן מציין כי הבעיה איננה הזיכרון עצמו אלא הפירושים השגויים המוליכים אותנו למסקנות כואבות. ולכן, במקום לשכוח את הזיכרון הרע, עדיף להתמקד בתיקון ... קרה, וזה חשוב. אולם, הבעיה האמיתית לא טמונה בזיכרון עצמו אלא בתגובה הרגשית או המחשבתית שעלולה להתפתח בעקבותיו. לדוגמה, אם אישה שנפלה קורבן לאונס מסיקה מסקנה שגויה שכולם שונאים אותה או היא לא שווה כלום, זו מסקנה לא נכונה שיכולה לפגוע בה. בהמשך, נדונה השאלה אם מישהו, בעקבות טראומה כמו חרם בבית הספר, מרגיש שהוא לא שווה או לא יכול להיות טוב מספיק. הכותב מציין כי אם המסקנה מהחוויות הללו לא נכונה, כמו במקרה של אני לא שווה כלום, יש למחוק אותה. אם הפירוש של הזיכרון אינו תואם את המציאות, על האדם לעבוד כדי לשנות את המסקנות השגויות הללו. האם כדאי למחוק זיכרון שלילי? המסר המרכזי הוא שלא כדאי ... עשוי לעזור לאדם ללמוד ולהתמודד עם מצבים קשים בעתיד. זיכרון הוא לא תמיד הבעיה, אלא הדרך בה אנו מפרשים אותו. כשמדובר בזיכרון טראומטי, יש להתמקד בבחינת המסקנות שלנו בעקבותיו. אם מסקנה שנובעת מזיכרון שלילי אינה נכונה, יש לשנות אותה ולא להיצמד אליה. ...

... להוכיח כי השכל של האדם הוא האחראי לסבל של האדם. אם האדם לא היה יודע דבר, הרי שהוא לא היה סובל מדבר. מסקנה: השכל אחראי לסבל. 2 - כמו כן אפשר להניח גם, כי הסבל של האדם מעיד על חוסר הבנת האדם את המציאות, מה שיוצר חוסר התאמה וקונפליקטים בין האדם לבין המציאות, דהיינו, סבל. מסקנה: מכך שהשכל יוצר סבל, דהיינו, חוסר התאמה עם המציאות, מכאן ניתן להסיק כי השכל אינו תואם את המציאות, דהיינו, השכל הוא טועה ומטעה את האדם, וממילא לא ניתן ... בוודאות. במציאות קיימות תופעות רבות שקיומן נוגד את חוקי הלוגיקה (ראה: פרדוקסים) ואת השכל האנושי. מסקנה: השכל של האדם אינו תואם את האמת של המציאות. וממילא לא ניתן לסמוך עליו בשום דבר, כל שכן שלא להוכיח באמצעותו את האמת. וכדי לסבך את העניין נציג גם טיעון ...

... להבין, באיזה תחומים, הכסף יוצר אצלו תחושה טובה. ודרך זה לגלות, את מה שהוא באמת רוצה, ושבגללו יש לו תשוקה לכסף. לדוגמה: כסף יכול לגרום לאדם להרגיש יותר הערכה עצמית כלפי עצמו. מסקנה: האדם רוצה להרגיש יותר הערכה עצמית, והוא משיג את זה דרך הכסף. דוגמה נוספת: הכסף גורם לאדם ליהנות מתחושה של שקט נפשי. מסקנה: האדם מחפש שקט נפשי. והכסף, הוא רק אמצעי, להשגת שקט נפשי. דוגמה נוספת: הכסף מאפשר לאדם להרגיש שליטה. מסקנה: האדם רוצה להרגיש שליטה. וכיוב. ומי שיתבונן על העניין יראה, כי מאחורי התשוקה לכסף, מסתתרות תשוקות רבות. לכל אחד ואחד יש את התשוקה שמניעה אותו יותר. ...

... מסביר שעלינו קודם כל להבין את ההבדל בין אמת מוחלטת לאמת יחסית. אמת יחסית היא כל תשובה או מסקנה שהגענו אליה במסגרת החשיבה, והיא איננה מחויבת אלא תלויה בהנחות מוקדמות ובפרספקטיבות שונות. לעומתה, האמת המוחלטת היא האמת ... האמת המחויבת שאינה תלויה בשום דבר. אליעד מסביר כי כאשר אדם מתחיל לחקור נושא מסוים, כל מסקנה שאליה הוא מגיע תהיה יחסית ולא מוחלטת. למשל, אם אדם חוקר את סיבת הסבל ומגיע למסקנה שהסבל נגרם בגלל רצון או הבדל בין טוב לרע - אלו עדיין יהיו מסקנות יחסיות, כיוון שהן תלויות בנקודת מבט ספציפית, ולא ניתן לחייב אותן כנכונות במובן מוחלט. מהי הדילמה שעולה בחיפוש האמת המוחלטת? ... שהוא לעולם לא יוכל להשיג אותה דרך השכל, מפני שהשכל עצמו הוא כלי מוגבל שמספק תמיד רק מסקנות יחסיות. האדם מרגיש שבכל פעם שהוא מנסה להגיע לתשובה מוחלטת, הוא נתקל במחסומים של יחסייות, ואינו מצליח לחייב תשובה כלשהי ... במהלך החקירה? אליעד מבהיר גם כיצד להתמודד עם מצבים שבהם האדם חש שהוא לא בטוח בשום מסקנה או תשובה שהגיע אליה. הוא מדגיש כי האדם צריך לקבל את העובדה שהוא לא בטוח, ולחקור את חוסר הוודאות שלו עצמו. אם האדם לא בטוח ... בסופו של דבר היא להגיע למצב תודעתי שבו האדם מודע באופן מוחלט למגבלותיו, ליחסיותן של כל המסקנות השכליות, ובכך הוא משיג וודאות מוחלטת לפחות בדבר אחד - שאין וודאות מוחלטת דרך השכל עצמו. האם קיימת אמת מוחלטת? איך להשיג אמת ...

... למוח של השומע, להשלים את הסיפור בדמיון שלו, בצורה שבה הוא יסיק מסקנות שגויות, לגבי המידע שאתה מנסה להסתיר ממנו. שזה שוב פעם אומר, שאם אתה לא רוצה שירמו אותך, אז כאשר אתה מגיע למסקנה כלשהי, עליך לבדוק כיצד הגעת אליה? האם באופן ישיר או באמצעות הסקת מסקנה כלשהי? והאם אימתת באופן מלא את המידע שגרם לך להגיע למסקנה שהגעת אליה? או שמא המסקנה שלך מבוססת על אמונה כלשהי, שיכולה להיות הטעייה כנל. ועוד אוסיף ואומר, ... הנושא. שזה אומר, שכאשר יש לך ספק לגבי דבר כלשהו, וכאשר אתה מגיע למסקנה כלשהי לגבי אותו הספק שיש לך, עליך לשאול את עצמך, האם אני יודע את המידע ... המון מידע אמיתי, כדי להוסיף בתוכו מידע שגוי. וכאשר אתה מגיע למסקנה כלשהי, עליך לדעת האם הגעת אליה באופן ישיר, או שמא רק הסקת מסקנה שיכולה להיות מסקנה שגויה. ...

... זה כמו לתת לגנב לחפש את הגניבה שהוא בעצמו ביצע, או לבקש ממשוגע לאתר את השיגעון של עצמו. אם אנחנו מטילים ספק בכל מסקנה של השכל, עלינו להטיל ספק גם בעצם פעולת הטלת הספק. נוצר כאן מצב של לולאה ... ביום - יום אפשר להסתמך על השכל באופן יחסי, כי זו הדרך להתנהל במשחק החיים, אך מי שמחפש אמת מוחלטת, חייב להבין שכל מסקנה שאליה הגיע דרך השכל היא מוגבלת ומעגלית. לדוגמה, אם נשווה בין החלטה שהתקבלה ... שכלית לבין החלטה אקראית לחלוטין, נראה כי מבחינה אובייקטיבית, גם ההחלטה השכלית איננה אמיתית יותר. הסיבה לכך היא שהמסקנה שהשכל מגיע אליה תמיד מבוססת על ההנחה שהשכל צודק. ההנחה הזאת לא ניתנת ... אפשר להוכיח את תקפותו המוחלטת. אז מהי האחדות השקרית שאליה מגיעים אנשים? האחדות השקרית מתארת מצב שבו האדם מגיע למסקנה שאי אפשר להאמין לשכל בכלל, ולכן גם לא למסקנה שהגיע אליה עכשיו - שגם היא הרי שכלית. אדם שמבין זאת נעצר במקום שאין בו מסקנה כלל. הוא נמצא במצב שבו מצד אחד הוא לא מאמין לשום דבר, כולל לעצמו, ומצד ...

... את היכולת השכלית? שיפור יכולות חשיבה מה זה נקרא להבין דבר מתוך דבר? להבין דבר מתוך דבר פירושו היכולת להסיק מסקנות מתוך מידע קיים, גם כשלא נאמר לנו בצורה ישירה. אליעד מסביר שהיכולת הזו אינה תכונה על - טבעית או מיסטית אלא מיומנות חשיבה שכל אחד יכול לפתח באמצעות תרגול עקבי ויסודי. הוא נותן ... לבן, לא נאמר לנו מפורשות שהחתול לבן, אבל אנחנו יכולים להסיק זאת. זה נקרא להבין דבר מתוך דבר, כלומר, להסיק מסקנה חדשה משני משפטים שונים. איך המוח מבצע את תהליך ההסקה? אליעד מסביר שהמוח לוקח משפטים או רעיונות ומפרק אותם למרכיבים הבסיסיים שלהם. הוא מדגים זאת בצורה יסודית: לדוגמה: בחדר יש ... משותף לשני המשפטים האחרונים, ולכן ניתן להסיק שהחתול הוא לבן. כך המוח מבצע חיבור בין פריטי מידע שונים ומגיע למסקנה חדשה. למה צריך לדעת לפרק ולהרכיב מידע? אליעד מדגיש שכדי לפתח את היכולת להבין דבר מתוך דבר, עלינו לבצע תהליך הפוך: לקחת מסקנות שכבר יש לנו ולשאול את עצמנו איך הגענו אליהן. למשל, אם מישהו חושב ביבי הוא ראש ממשלה רע, עליו לחקור את המסקנה לעומק: מדוע אני חושב שביבי רע? האם הסיבה היא שהוא חשוד בפלילים? איך אני יודע שהוא חשוד בפלילים? אולי זה לא נכון? האם בהכרח אדם החשוד בפלילים הוא ראש ממשלה רע? האם ישנן סיבות נוספות שאני חושב שהוא רע? על ידי פירוק כזה, אנחנו מבינים את כל ההנחות והקשרים הלוגיים שהביאו אותנו למסקנה שלנו. התהליך הזה מפתח את החשיבה ומאפשר להבין גם סיטואציות מורכבות בהרבה. איך לפתח חשיבה מהירה ויכולת הסקה מתקדמת? אליעד ממליץ על מספר דרכים מרכזיות לתרגול יומיומי: לשאול על ... - מי אמר שזה נכון? אולי זה לא נכון?. זה מאלץ את המוח להטיל ספק, לפרק הנחות ולהבין ממה הן מורכבות. לתרגל הסקת מסקנות באמצעות כתיבת משפטים פשוטים ואז מורכבים יותר, ולנסות להבין מה אפשר להסיק מהם. אם לא מצליחים, מנסים להבין מה חסר כדי להגיע למסקנה. לנתח סיבתיות - לקחת כל אמונה או החלטה בחיינו, לבדוק מדוע אנו מאמינים בה, ולבדוק את הקשרים בין הסיבה לתוצאה: האם הסיבה נכונה בוודאות? האם היא מובילה בהכרח לתוצאה? האם יכולות להיות סיבות נוספות?. לחפש באופן קבוע את המשותף בין שני משפטים או שני אירועים כדי להסיק מסקנות חדשות. זה יעזור לפתח את היכולת לזהות הקשרים מהירים בין פריטי מידע שונים. מדוע חשוב לפתח את יכולת ההבנה הזאת? אליעד מסביר שהיכולת הזאת חשובה במיוחד משום שהיא משפיעה על כל ... שלך, וכך להגיע לאמת מוחלטת יותר. מה הבעיה האפשרית בתהליך הזה? אליעד מזהיר שיש גם קשיים בתהליך הזה. לפעמים המסקנות שניתן להסיק אינן ישירות או קלות, משום שהקשרים בין המידע נתונים בצורה עקיפה או שחסרות הנחות יסוד חשובות. לכן חשוב לתרגל גם את הזיהוי של מידע חסר ולדעת לשאול את השאלות הנכונות: ... לדעת את צבע החתול, תצטרך לדעת לשאול האם החתול נמצא בחדר? או האם החתול קטן? כדי להשלים את המידע החסר ולהגיע למסקנה הנכונה. לסיכום, מה הדרך המעשית להיות חכם יותר כמו אליעד? הדרך שאליעד מציע להיות חכם יותר ולפתח את החשיבה, היא קודם כל לא לקבל דברים כמובנים מאליהם אלא תמיד לשאול שאלות: איך ... ואמונות למרכיבים, יאפשר לכל אדם לשפר את החשיבה שלו ולהגיע ליכולת הסקה והבנה ברמה הגבוהה ביותר. איך המוח מסיק מסקנות? איך לפתח חשיבה אנליטית? איך לפתח חשיבה מהירה? איך להיות גאון? מה זה להבין דבר מתוך דבר? למה חשוב לנתח סיבתיות? איך לשפר יכולת שכלית? איך ללמוד להבין דבר מתוך דבר? מה זה אומר להבין דבר מתוך דבר? להבין דבר מתוך דבר זה היכולת להסיק מסקנות מתוך מידע קיים גם כשלא נאמר לנו ישירות. לדוגמה, אם אומרים לנו יש בחדר חתול ו - כל מה שבחדר הוא לבן, נוכל להבין שהחתול לבן, למרות שלא נאמר לנו זאת ישירות. זו היכולת לחבר בין חלקי מידע שונים ולהסיק מהם מסקנה חדשה. הבדל בין הבנה ישירה להבנה מתוך דבר כאשר אומרים לנו החתול הזה לבן, אנחנו מבינים את זה באופן ישיר כי נאמר לנו בצורה מפורשת. לעומת זאת, כאשר המידע ניתן בצורה עקיפה כמו ... יש חתול ו - כל מה שבחדר הוא לבן, אז כדי להבין שהחתול לבן אנחנו צריכים לחשוב ולהסיק זאת בעצמנו. דוגמאות להסקת מסקנות אם אומרים לנו: יש בחדר חתול. כל מה שבחדר הוא קטן. כל הדברים הקטנים הם בצבע לבן. אנחנו יכולים להסיק: אם כל מה שבחדר הוא קטן והחתול נמצא בחדר - החתול חייב להיות קטן. אם כל הדברים הקטנים הם לבנים, אז גם החתול לבן. זו דוגמה לחשיבה לוגית המאפשרת לנו להסיק מסקנות מתוך סדרת הנחות יסוד. מה החשיבות של היכולת להבין דבר מתוך דבר? יכולת זו חיונית בכל תחומי החיים - מדע, עסקים, מערכות יחסים, הבנת מצבים מורכבים ואפילו בחיי היום - יום. כאשר ... מתוך דבר? יש כמה שיטות לפיתוח היכולת הזו: ניתוח מחשבות קיימות: לקחת כל מחשבה או אמונה ולשאול - איך הגעתי למסקנה הזו? למה אני חושב שהיא נכונה? האם יכול להיות שהיא לא נכונה? חיפוש הנחות יסוד: בכל טענה שנאמרת לבדוק - על מה היא מבוססת? האם היא נובעת מעובדות או מהשערות? פירוק והרכבה: כל ... לפרק לגורמים ולבדוק כל אחד מהם בנפרד. לאחר מכן, ניתן להרכיב את המידע מחדש כדי לראות אם הוא אכן מוביל לאותה מסקנה. שאלת שאלות: בכל סיטואציה יש לשאול שאלות שמאתגרות את ההנחות הקיימות, למשל: איך אני יודע שזה נכון?, מה ההוכחה?, מה האלטרנטיבות האפשריות? תירגול יומיומי: בכל מחשבה יומיומית, ... נוסף? האם היא מבוססת על מידע מדויק? דוגמה לחקירה עצמית נניח שאדם מאמין שביבי הוא ראש ממשלה רע. כדי לבדוק אם המסקנה הזו נכונה עליו לשאול: למה אני חושב שהוא רע? האם זה בגלל שהוא חשוד בפלילים? איך אני יודע שהוא באמת חשוד בפלילים? מאיפה המידע שלי? האם זה שאדם חשוד בפלילים אומר בהכרח שהוא ראש ממשלה רע? האם אני מסיק את המסקנה הזו רק מהעובדה שהוא חשוד, או שיש לי סיבות נוספות? על ידי חקירה כזו, ניתן לפרק כל דעה ולראות ממה היא מורכבת, מה שיאפשר הבנה עמוקה יותר ואולי שינוי בתפיסת העולם. הקשר בין פירוק והרכבה לבין הבנת מסקנות אחד הכלים המרכזיים להבנת דבר מתוך דבר הוא היכולת לפרק מידע למרכיבים הבסיסיים שלו. למשל, אם יש לנו את המשפטים: בחדר יש חתול. כל מה שבחדר הוא קטן. כל מה שקטן הוא לבן. אפשר לפרק ... ו - קטן. המושגים במשפט השלישי הם קטן ו - לבן. עכשיו, אם נמצא מושגים שחוזרים על עצמם, נוכל לקשר ביניהם ולהסיק מסקנות חדשות. כאן, חדר מופיע בשני המשפטים הראשונים, ולכן ניתן לחבר ביניהם ולהסיק שהחתול קטן. קטן מופיע בשני המשפטים האחרונים, ולכן ניתן להסיק שהחתול לבן. כיצד להשתמש בזה ביום - יום? כאשר מישהו נותן לנו מידע חדש, נוכל: לפרק אותו למרכיבים. למצוא את הקשרים בין המרכיבים. להסיק מסקנות נוספות שלא נאמרו ישירות. זה מאפשר לנו להבין טוב יותר סיטואציות מורכבות, לקרוא אנשים, ולזהות דברים שאחרים אולי מפספסים. לסיכום הבנה של דבר מתוך דבר היא יכולת קריטית שמאפשרת לאדם לנתח מידע, להסיק מסקנות ולפתח חשיבה חדה. ניתן לשפר את היכולת הזו על ידי תרגול מתמיד של ניתוח מחשבות, פירוק מידע, חיפוש הנחות יסוד ושאלת שאלות. בסופו של דבר, ככל שאדם יתרגל יותר לחשוב כך, כך מוחו יתרגל לבצע חיבורים מורכבים ולגלות מסקנות חדשות בקלות רבה יותר. הכנה לפסיכומטרי, הסקת מסקנות, חשיבה לוגית, חשיבה מילולית, איך להשיג את השכל של אליעד כהן? איך לפתח את המוח? איך לפתח את החשיבה? איך להיות יותר חכם? איך לשפר את ביצועי המוח? איך לאמן את המוח? איך לאמן את ... המוח, איך לעורר את המוח? פיתוח המוח, איך לפתח את יכולות החשיבה? חשיבה אנליטית, איך לחשוב מהר? איך להסיק מסקנות? פיתוח חשיבה יצירתית, חשיבה מהירה, איך לפתח חשיבה מתמטית? יכולות אנליטיות, יכולות שכליות, יכולת שכלית גבוהה, יכולת חשיבה אנליטית, יכולת חשיבה מופשטת, יכולת חשיבה מקורית, ... למה להיצמד לאמת? איך להפוך טיפש לחכם? מה זה להבין דבר מתוך דבר? איך המוח מבין דבר מתוך דבר? איך המוח מסיק מסקנות? איך המוח עובד? תהליכי חשיבה, פירוק לגורמים, מציאת מכנה משותף ...

... משמעות חסרת משמעות. זא אם האדם אינו מבין את הסיבה של הסיבה = משמעות רעה. כאשר האדם מבין מה טוב יש בדבר = הדבר מקבל משמעות טובה = הנאה. מסקנה : האדם מחפש משמעות כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב. שעמום = זמן שנדמה לאדם כחסר משמעות. סבל = אירוע שנגד רצונו של האדם, שהאדם אינו מבין את המשמעות הטובה ... אותו = אינו מייחס משמעות למשמעות עצמה = אינו מבין את המשמעות. משמעות רעה = משמעות חסרת משמעות טובה. סיבה רעה = סיבה חסרת סיבה טובה. מסקנה: אם האדם אינו מרגיש טוב בשלמות, הרי שהוא עדיין אינו מבין את הסיבה של כל הסיבות. ברמה המעשית: הדרך היחידה להרגיש טוב, היא על ידי שמחפשים את הסיבה ...

... יש קשר ישיר בין רמת ההתעסקות של האדם עם נושא מסוים לבין היכולות האינטואיטיביות שלו לגבי אותו הנושא. מסקנה : למרות שנדמה כאילו אינטואיציה היא תופעה בלתי מוסברת, כנראה שיש לה הסבר. גם אם האדם עצמו אינו מסוגל להסביר כיצד באופן אינטואיטיבי הוא ידע דבר כלשהו באמצעות ... של אותו האירוע דרך ולמרות המעטפת החיצונית שלו. אחרי הזיהוי של מהות האירוע, האדם כבר יודע להסיק את המסקנות על האירוע באמצעות הבנת המהות שלו. מסקנה: אינטואיציה טובה מתפתחת כאשר האדם לומד להסתכל על המהות של הדברים ולא על המעטפת החיצונית. ברמה המעשית: אם ברצונך לפתח אינטואיציה טובה לגבי נושא כלשהו, נסה לראות ...