... מתוך ציפייה להרוויח מפערי המחירים. בדיוק כמו שיש אנשים שמוכרים וקונים מלפפונים, יש אנשים שמוכרים וקונים מטח, מניות וסחורות מתוך אותה מטרה: לקנות במחיר נמוך ולמכור במחיר גבוה יותר. האם קיימת שיטה בטוחה להרוויח כסף במטח? לדברי אליעד, הרבה אנשים מחפשים שיטה למסחר במטח, שיטה שתאפשר להם להרוויח באופן עקבי וללא סיכון גבוה. אך הוא מסביר בבירור שיש ...

... אליעד מציין שלעתים ילדים משתמשים במניפולציות רגשיות כדי לגרום להורה לקנות להם דברים או לוותר להם. הוא מתאר כיצד הילד בסיפור יצר סיטואציה של לחץ שבה הוא אומר להורה אם אתה לא קונה לי פלאפון יקר, עדיף שלא תקנה בכלל. במצב כזה, אליעד ממליץ להורה להישאר נאמן למסר החינוכי שהוא רוצה להעביר ...

... הנאה ושל אושר? אליעד משתמש בדוגמה של קנייה במסעדה: ככל שהאדם ירצה ליהנות יותר, הוא יצטרך לשלם יותר. ככל שהוא רוצה יותר מנות, כך הוא יצטרך לשלם יותר כסף. כלומר, הנאה גדולה תמיד מגיעה עם מחיר גבוה . לפי אותה אנלוגיה, ככל שאדם רוצה לחוות עוצמה גדולה יותר של אושר והנאה, כך הוא גם חייב להסכים לחוות סבל בעוצמה גדולה יותר, כי ללא הניגוד ...

... מנהרה מתחת לבית אתה לא רוצה נכון? אתה רוצה לחיות. יפה אתה יודע למה המס כל כך גבוהה? כדי להגן עליך מהחמאס המס מגן עליך מהחמאס. אוקי זה מה שהם רצו הם אמרו אתה יודע למה מחירי הדיור יקרים? צריך כסף, אתה גם צריך כסף? נגן עליך מהחמאס, אתה יודע למה זה וזה יקר? כי צריך כסף, את הכסף שלך צריך למי צריך אותו? בשביל להן עליך מאיראן מהגרעין האירני וכו. בקיצור לקחו איזה משהו שהבן אדם רוצה אותו ...

... זה היה סתם כדימוי, אוקי אותו דבר גם באופוזיציה אתם רוצים מחירי דיור יקרים? לא, אתם רוצים בעיות כאלה וכאלה? לא, אתם רוצים את ביבי בשלטון? לא, מי אמר אולי דווקא בשביל שלא יהיו את הבעיות האלה ...

... הזו מתאימה לך או אתה חייב לקנות את הרכב הזה. בשכנוע עקיף אומרים כל שאר הדירות לא מתאימות לך או הרכבים האחרים קטנים מדי או יקרים מדי עבורך, מה שמוביל את האדם להסיק שהדירה או הרכב שעליהם מדובר הם הטובים ביותר עבורו. למה לבחור בשכנוע עקיף ולא בשכנוע ישיר? לפעמים משתמשים בשכנוע עקיף כדי ... המוכר אינו חייב לציין את היתרון של המוצר שלו בצורה ישירה, אלא פשוט אומר שהאחרים לא מספיק טובים. לדוגמה, אם רכב מסוים הוא יקר לתחזוקה, המוכר יכול להדגיש שהתחזוקה של כל הרכבים האחרים יקרה מאוד, ובכך לרמוז כאילו אצלו המצב טוב יותר, למרות שבפועל ייתכן שגם אצלו המצב דומה או אפילו גרוע ... לעומת זאת, כאשר המסר עקיף, הלקוח עלול להסיק מסקנות שלא נאמרו במפורש, וייתכן שהן בכלל אינן נכונות. לדוגמה, אם נאמר אצלם יקר, זה לא אומר בהכרח שאצל הדובר המחיר נמוך. יש לבדוק היטב את העובדות ולא להניח שהדבר שלא נאמר מפורשות הוא בהכרח נכון. אליעד מדגיש את החשיבות של לשאול שאלות ולדרוש ... טוב וזול, אולי כי זה לא נכון, ואז הם משתמשים בשכנוע עקיף. לדוגמה, הם לא אומרים המוצר שלי זול, אלא אומרים המוצרים האחרים יקרים ולא שווים את הכסף. הלקוח מסיק לבד שהמוצר של הדובר זול וטוב, למרות שזה לא נאמר ישירות, ולמרות שהמציאות יכולה להיות שהמוצר כלל לא זול. בצורה זו המוכר נמנע מלהציג ... הנגזל? איך אפשר להבין את ההבדל בין שכנוע ישיר לשכנוע עקיף? בשפה העברית (כמו בכל שפה) יש מילים שמתארות דברים, למשל זול, יקר, מומלץ, יפה או חכם. מילים כאלו רק מוסיפות תיאור או דעת על דבר מסוים בלי להגדיר אותו באופן חד משמעי. לעומת זאת, יש מילים מגדירות שמצמצמות את ההגדרה, למשל אלו (אלו ... אין את הבעיה הזו, אף על פי שבמציאות ייתכן שדווקא אצלו היא עוד יותר חמורה. דוגמה ראשונה היא בתחום הרכב: - אם רכבים מסוימים יקרים לתחזוקה, המוכר עלול לומר בכל הרכבים האחרים התחזוקה מאוד יקרה ובכך לרמוז שלרכב שלו אין בעיית עלות תחזוקה, למרות שבפועל ייתכן שהתחזוקה אצלו יקרה אפילו יותר. דוגמה ... ממסר עקיף או ממידע מטעה? כאשר שומעים טיעון כלשהו, כדאי לשים לב אם מדובר במסר ישיר (אצלנו זול יותר) או במסר עקיף (אצלם יקר יותר). מסר ישיר מאלץ את הצד השני לעמוד מאחורי דבריו, אך במסר עקיף ייתכן שאנו רק מבינים משהו שלא נאמר במפורש, ואולי זהו הבנה שלנו בלבד ולא אמת עובדתית. חשוב לבחון אם באמת נאמר שרכב מסוים זול, או שרק נאמר הרכבים האחרים יקרים. ייתכן שזה אומר ששניהם יקרים, ושהמשכנע מנסה להסתיר זאת. צריך גם לבדוק אם מה שנאמר בכלל נכון מבחינה עובדתית. לא כל הצהרה על המתחרים מעידה בהכרח על כך שלמשכנע אין את אותה בעיה או אפילו בעיה ... עוד סוג של היבט בסיפור הזה זה עובד ככה מי שישים לב יש בשפה העברית כמו בכל שפה יש מילים שהם תיאור, תיאור כללי לדוגמה זול יקר, מומלץ צריך, יפה חכם כדאי כל מיני מילים, אוקי עכשיו המילים האלה לא אומרות על מה זה מדובר נגיד שאומרים על משהו מסוים שהוא זול אבל לא אמרנו מה זול, עכשיו לעומת זאת ... הרכב ההוא וההוא שרצית לקנות התחזוקה שלו מאוד יקרה כדי לגרום למשתמע לבן אדם ששומע את המסר הזה לחשוב כאילו הרכב עצמו הוא לא יקר אבל לא נכון גם הרכב עצמו יקר. ולכן הבן אדם צריך לשים לב לנושא הבא כאשר מנסים למכור לך משהו תנסה לבדוק רגע הוא אמר לי את זה בצורה ישירה או שרק הבנתי את זה בצורה עקיפה? כי הרבה פעמים בן אדם ... לדוגמה שלא נעים להגיד הרכב הזה זול כי אולי המוח יחשוב אם הוא זול הוא לא טוב אז אומרים לקונה אתה יודע הרכבים האחרים הם מאוד יקרים לא שווים את הכסף, לא שווים את הכסף זה כאילו אומר שהם יקרים הרכב הזה זול אז הוא כנראה כן שווה את הכסף, אוקי זה מקרה רגיל. יש את המקרה המניפולטיבי ברמת מניפולציה רמה אחת שהיא בעצם אומרת מה החיסרון הקיים כרגע בוא נאשים את ...

... איך יוצרים הסכמה דרך שאלות בתנאי ש? אם לקוח מתנגד בצורה מלאה לרכישת מוצר, אליעד מציע להשתמש בטכניקה של הסכמה בתנאי. לדוגמה, אם לקוח אומר שהמוצר יקר לו מדי, אפשר לשאול אותו: ואם המוצר היה עולה חצי מחיר, היית מוכן לקנות אותו?. במצב כזה, הלקוח לרוב יגיד שכן, וכך נוצר מצב של הסכמה ... לפי אליעד, יש נקודה חשובה מאוד שצריך להיזהר ממנה - לא להגיע למצב שבו המוכר מסכים יותר מדי עם ההתנגדות של הלקוח. לדוגמה, אם לקוח אומר שהמוצר יקר לו, המוכר לא צריך להסכים יתר על המידה ולהודות שהמחיר באמת גבוה מדי. הסכמה מוגזמת כזאת יכולה ליצור מצב שבו הלקוח מתבצר בעמדתו המקורית, ... מה עושים כשלקוח אומר לא? ברגע שללקוח יש התנגדות מלאה, יש לבדוק מה בדיוק מפריע לו ולהתמודד עם התנגדויותיו באופן מעמיק. אם לקוח אומר שהמוצר יקר מדי, אפשר לשאול אותו אם היה מוכן לקנות אותו במחיר נמוך יותר, וליצור תחושת הסכמה בכך שיסכים למשהו אחר, אפילו אם לא מדובר בתנאים הסופיים. ... היותר גדולה. עכשיו, אני רוצה שתשימו לב, שמי שלא יודע לעשות את זה נכון, עוד יכול לדפוק את עצמו קצת, גם, למה? נגיד שהבנאדם אומר: יקר לי 100 שקל, נגיד אומרים לו: המוצר עולה 100 שקל, אומר יקר לי 100 שקל, אין לי 100 שקל. עכשיו, מה אנחנו יודעים? שנגיד יש לו 20 שקלים בכיס ואנחנו אומרים לו תגיד לי ואם זה היה עולה 20 שקלים ... נגיד שלקוח אומר: אין לי 100 שקלים ואז המוכר, אם אין לו שכל אז הוא יגיד כן, גם אני חושב שהמוצר הזה מאוד... 100 שקלים זה לא... זה יקר מדי, עזוב, 100 שקלים לא כדאי לקנות, תגיד לי אבל אם זה היה ב20 היית קונה?, כן נכון נכון, הייתי קונה, נכון אתה צודק. עכשיו, לכאורה המוכר השיג הסכמה של הלקוח, הלקוח אומר נכון, תראה, המוכר הבין אותי, הוא הבין באמת ש100 שקלים זה יקר, אני כן, אם 20 שקלים, אני קונה. אבל מה הבעיה? שהאובר הסכמה הזאת, היותר מדי הסכמה הזאת בעצם דופקת את העסקה בסוף כי בסוף אנחנו צריכים שהוא ...

... להיות פתוח יותר לקבל את ההצעה. איך להפוך טענה אובייקטיבית של אחר לסובייקטיבית? כאשר מישהו מביע עמדה נחרצת, אפשר להחליש את העמדה שלו על ידי הפיכתה לסובייקטיבית. למשל, אם לקוח אומר המוצר הזה יקר, אפשר להשיב אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה יקר או בעיניך המוצר הזה יקר. כך הופכים את האמירה מעובדה מוחלטת לדעה אישית, ופותחים ... כגון נראה לי, אני חושב ש..., סימן שהוא בעצמו לא בטוח בדברים שהוא אומר. כאשר מזהים נקודת חולשה כזו, אפשר להתמקד בה כדי להציג נקודת מבט אחרת ולהחליש את עמדתו. למשל, לקוח שאומר אני חושב שהמוצר יקר מדי, מאותת בעצמו על נקודת תורפה, וזה המקום לשאול ... למשל, במקום לומר הבית הזה מתאים לך בוודאות, אפשר לומר יכול להיות שהבית הזה ממש מתאים לך. איך הופכים טענה של אדם אחר לסובייקטיבית כדי להחליש אותה? כאשר אדם מביע עמדה נחרצת כמו המוצר הזה יקר, אפשר לשלב בתגובה מונחים שמציגים אותה כטענה אישית בלבד. לדוגמה: אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה יקר או בעיניך המוצר הזה יקר. על ידי תוספת אתה חושב או בעיניך, מצמצמים את הטענה ... לא נכון, איך אנחנו גורמים לבן אדם שמביע איזו עמדה לשתול לו במוח מחשבה שהוא לא יאמין למה שהוא עצמו אומר? על ידי שהופכים את הדעה שלו לסובייקטיבית. מה זה אומר לדוגמה בן אדם נגיד אומר המוצר הזה יקר, אז מה אומרים הוא דיבר בצורה אובייקטיבית הוא אמר המוצר הזה יקר אז איך הופכים לו את זה? אומרים לו אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה יקר, אני מבין שבעיניך המוצר הזה יקר, אני מבין שנראה לך שהמוצר הזה יקר, אוקי ואז בעצם הפכנו את מה שהוא אמר לסובייקטיבי, זה כמו שמישהו לדוגמה שאומרים לו בעיניך זה ככה אבל זה לא בהכרח ככה. עכשיו שימו לב נגיד שמישהו אומר המוצר הזה יקר אז ברור שאפשר להגיד לו אתה יודע אתה חושב שהמוצר הזה יקר אבל הוא לא יקר, אוקי אבל אני אומר אפילו שמשלבים את זה בתוך שיחה לאו ...

... יחשוב אני לא צריך לקנות, תהיה לו הצדקה נוחה שלא פוגעת במכירה. דוגמה נוספת: אם לקוח אומר שהמוצר יקר, המוכר יכול לומר לו: המוצר יקר אם אין לך כסף לאכול, אבל יש לך כסף, נכון? אז תקנה את המוצר. כך בכל פעם שהלקוח יחשוב יקר, הוא כבר יבין את זה בצורה שלא תפריע לו לקנות. איך לשתול מחשבות בקמפיין פוליטי כדי לנטרל את הצד השני? בקמפיין הפוליטי לדוגמה, מלבד לומר שביבי מאוד חלש ... יוכל להסכים עם מה שאנחנו רוצים, מבלי שהוא יבין זאת באופן מיידי. אם למשל לקוח טוען שמוצר יקר, המוכר יכול לשתול מחשבה בראשו על כך שהמוצר יקר רק אם הוא במצב פיננסי קשה, אך במצב טוב הוא בהחלט צריך לשקול לרכוש אותו. זה בעצם נותן ללקוח את האפשרות לחשוב את מה שאנחנו רוצים, מבלי שהוא יבין ... נכון, אבל רק אם כבר יש לך רכב כזה. בכל דבר אחר, נגיד לדוגמה: הלקוח אומר המוצר הזה יקר, סתם, המוצר הזה יקר, עכשיו אנחנו רוצים לשאול: מתי זה בסדר שהלקוח יגיד על המוצר הזה יקר, אוקי? אז מה עושים? אנחנו רוצים לגרום ללקוח שכשהוא יחשוב המוצר הזה יקר שהוא ייתן לזה איזה פירוש מסוים שלא יפריע לו לקנות את המוצר. אז אפשר לדוגמה להגיד לו תקשיב, אם אין לך מה לאכול, אז המוצר הזה יקר, אבל יש לך מה לאכול, נכון? אז בא תקנה את המוצר מה בעצם עשינו? שתלנו ללקוח מחשבה בראש שאומרת לו: זה בסדר שתחשוב שהמוצר הזה יקר, אבל רק אם הגעת למצב שאין לך מה לאכול. עכשיו, מזה בעצם בהקשר שלנו פה של ביבי לצורך העניין, אז נגיד אומרים: ביבי חזק בביטחון מולו יש קמפיין שאומר ביבי ...

... שהוא יודע על מה הוא מדבר ושהוא אינו מפחד לעמוד מאחורי דבריו. לדוגמה, אם לקוח אומר למה המוצר הזה יקר?, התגובה הטובה לפעמים היא לא להסביר לו בעדינות למה המחיר מוצדק, אלא דווקא לומר לו המוצר הזה לא יקר, המחיר מוצדק לחלוטין. מתי ...