... העצמית שלו לפי טוב או רע, וכל זמן שהאדם מעריך את עצמו לפי תפישה של טוב או רע, הרי שמחויב המציאות, שהוא בהכרח ימצא בעצמו, גם דברים טובים וגם דברים רעים. כי בכל דבר בעולם, תמיד יש בו, גם חסרונות ...

... המטרות שלו טוב יותר. ולמה? כי בחיים, בכל מקרה, בשלב כלשהו, יקרה לאדם דבר רע כלשהו נגד רצונו. כי מחויב המציאות, שיהיה גם טוב וגם רע. וכאשר האדם חושב בצורה אופטימית, ומתעלם מחצי הכוס הריקה, ומסתכל רק על חצי הכוס ...

... על בעיה כלשהי שאין לה פתרון, באותו הרגע הוא משלים עם הבעיה. כי הוא מבין שקיומה של הבעיה, הוא מחויב המציאות. ואז ממילא הוא לא יכול לרצות לשנות אותה, כי הוא יודע שאין אפשרות לשנות אותה. זא אם האדם יהיה ...

... והדברים אמורים, כלפי זה שהאדם הופך את האפשרי למחויב. כי כל דבר שקיים, יש רק שתי אפשרויות, או שהוא מחויב המציאות, דהיינו, שהוא חייב להיות קיים. או שהוא אפשרי המציאות, דהיינו, שהוא לא חייב להיות קיים, אלא רק אפשרי שהוא ... האדם לא חווה שעבוד עצמי מול הרצון שלו, אלא הרצון שלו, הוא רק הזדמנות בלבד. והרעיון הוא, שמי שחושב שמחויב המציאות, דהיינו, שמוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, הרי שהוא עבד לרצון שלו. ומי שמבין, שלא מוכרח ולא מחויב המציאות, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אלא זה רק אפשרי המציאות בלבד. כי זאת רק אפשרות בלבד, שהמציאות תהיה ... ואיך האדם יכול להביא את עצמו למצב שבו הוא יחווה שהרצון העצמי שלו, הוא רק אפשרות, אך הוא לא מחויב המציאות כלל. והדרך לכך, היא מעמיקה יותר. והיא, על ידי זה שהאדם נצמד תמיד אל האמת המחויבת ולא רק אל ... את כל מה שהוא יודע ומבין על המציאות, ולבדוק היטב, האם מה שהוא חושב שזאת האמת, האם זה אכן מחויב המציאות שזאת האמת, או שאולי זאת רק אפשרות שזאת האמת. כי האדם רגיל לראות את הדברים בצורה סובייקטיבית. ועל האדם ...

... יש תקווה. ולמה? כי הסבל, הוא לא מחויב אלא רק אפשרי. כי האדם שרע לו, נדמה לו לפעמים, כאילו מחויב המציאות שיהיה לו רע. והוא לא מבין, שזה שרע לו, זאת רק אפשרות בלבד. אבל בהחלט אפשרי גם, שלא יהיה ... אעפכ, יש בתוך האדם, כמה הרגלי חשיבה עמוקים מאוד, שהאדם ככ מאמין בהם, עד כדי כך, שנראה לו שזה מחויב המציאות, שהוא יחשוב כפי מה שהוא רגיל לחשוב. אך באמת, זה רק הרגל מחשבתי, והאדם צריך לזהות אותו, ולשנות אותו, ...

... רק משום שהוא מרגיש שהוא חייב / מוכרח / צריך שהמציאות תהיה כך או אחרת. כי כאשר האדם מרגיש שמחויב המציאות שיהיה דבר כלשהו, אז האדם סובל אם המציאות שונה ממה שהוא רוצה. אבל מי שמרגיש, שלא מחויב המציאות, שהמציאות תהיה דווקא כך או אחרת, אלא רק אפשרי בלבד, שהמציאות תהיה כך או אחרת. אז ממילא הוא לא ... מוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אלא זאת רק אפשרות בלבד. דהיינו, על האדם להזכיר לעצמו, שזה לא מחויב המציאות, שהמציאות תהיה כך או אחרת, אלא זה רק אפשרי המציאות, שהיא תהיה כך או אחרת. וכיצד האדם יכול לפרק ...

... לא מגדיר הגדרות. ובדיוק כמו שהאדם יכול להגדיר הגדרות, בדיוק באותה המידה הוא יכול לא להגדיר הגדרות. וזה לא מחויב המציאות שהאדם לא יגדיר או כן יגדיר הגדרות. אלא זה רק אפשרי המציאות בלבד, שהאדם יגדיר או לא יגדיר הגדרות. ...

... כך או אחרת. ושזה לא משנה בשום צורה שהיא, כיצד המציאות תהיה והאם בכלל המציאות תהיה. וששום דבר לא מחויב המציאות, שהוא יהיה דווקא כך או אחרת. אלא, זה רק אפשרי המציאות בלבד, שהמציאות תהיה כך או אחרת. וזאת רק ... שום הגדרה שהיא. ולמציאות יש פוטנציאל אין סופי ואין סוף אפשרויות, כיצד היא יכולה להיות בכל רגע ורגע. ולא מחויב המציאות, שהיא תהיה דווקא כך או אחרת, אלא רק אפשרי המציאות בלבד, שהיא תהיה כך או אחרת. וברגע שהאדם חושב, שמחויב המציאות, שהיא תהיה דווקא כך או אחרת, אז ממילא זה אומר, שמחויב גם שיהיו לו חרדות ופחדים. משום, שהוא בעצם ...

... העצמית חייבת להיות מושפעת ממה שהקהל חושב עליו. אליעד טוען שהבעיה היא שהאדם מתייחס להנחות האלו כאל עובדות מוחלטות (מחויב המציאות), ולכן כל פגיעה מהקהל מובילה אותו להרגיש רע עם עצמו. הפחד הוא תוצר ישיר של אמונות אלו. איך אפשר ...

... לקרות, אחרת הכל חסר ערך והם לא יכולים לאהוב את עצמם. אליעד מציג את האפשרות שזו רק אפשרות ולא מחויב המציאות. הוא טוען שאדם יכול לאהוב את עצמו גם אם הוא לא מצליח, ואם הוא מסוגל לדמיין את האפשרות הזאת ...