... הבן עדיין נמצא בתוך גופו של האב. במקרה כזה האב וגם הבן הם ישות אחת ממש. בכל אב יש אין סוף בנים פוטנציאלים. אך מצד שני כל הבנים שלו כולם, הם הוא ממש. לפני שהבן נוצר ועזב את גוף האב, ...

... הזמן שבתוכה. מנקודת המבט של האדם שנמצא בתוך ציר הזמן, מנקודת המבט שלו הזמן קיים מאז ומעולם וגודלו הוא אין סופי. מנקודת המבט של האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן עצמו אורכו נדמה כאין סופי לשני הצדדים, דהיינו, עבר ועתיד. מצד האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן נברא כרגע בהווה וברגע הזה, עם תחושה של אין סוף זמן אחורה וקדימה. חשוב לזכור, כי אם לא היה לאדם דמיון, הרי שגם העבר וגם העתיד לא היו קיימים ... את הרגע הזה של ההווה. בכל מקרה, בכל רגע הזמן עצמו נוצר מחדש עם התחושה / רגש שאורכו הוא אין סופי לשני הכיוונים. גם מרחב המקום עצמו הוא תחושה שיש לאדם. בפועל לא ממש צריך מקום כדי להרגיש מקום. לדוגמה, ...

... אחד, וברגע אחד. מהי המהות של המציאות שמהווה את הכל? מהי מהותו של השלם? תשובה: אם ניקח את הפוטנציאל האין סופי ואת אין סוף האפשרויות השונות שקיימות במציאות, ונאחד את כולן לפחות מרגע אחד בודד, ולפחות מנקודה אחת קטנה של מקום, גם אז ...

... להרים? לשאלה הזאת סגנונות שונים, כגון: האם מישהו שהוא כל יכול, יכול להפסיק להיות כל יכול? או, האם כוח אין סופי יכול לצמצם את כוחו? או, האם פוטנציאל אין סופי מסוגל לא להיות בעל פוטנציאל אין סופי? או, האם שלמות יכולה להיות חסרה ולא מושלמת? וכיוב בצורות שונות. בדכ השאלות האלו מופנות כלפי אלוהים הכל יכול. ... ממש בכל רגע מחדש. בכל רגע ורגע המציאות עצמה יוצרת אבן שהיא לא יכולה להרים אותה. עצם זה שהמהות האין סופית של המציאות מהווה ויוצרת שכל ככ קטן שחושב שיש לו שאלה גדולה כמו פרדוקס האבן, זה בעצמו התשובה לפרדוקס האבן. ונסביר: המהות של המציאות היא אין סופית. היא חסרת צורה. חסרת זמן. וחסרת מקום. המהות של המציאות, דהיינו, הדבר שנמצא ומחייה כל דבר, המהות הזאת היא ... כדי זה אותה המהות מסתירה את עצמה בתוך דברים שנראים שונים זה מזה. מרצון יחיד של ישות אחת, נוצרים אין סוף רצונות שונים בכל רגע מחדש (גם ברמת המציאות וגם אצל האדם עצמו). המהות של המציאות היא ככ אין סופית, עד כדי כך שהיא הגבילה את כוחה ויצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם הזה הסופי, ועדיין מצד האמת היא נשארה אין סופית. כוחה של המציאות הוא ככ גדול, עד כדי כך שהיא יצרה את המקום ואת הזמן ויצרה גם בני אדם ... של האדם ככ קטן, שהוא בכלל לא מבין שהשאלה שלו היא עצמה התשובה על השאלה שלו. עצם זה שהמהות האין סופית של המציאות, יצרה אפשרות של הפכים / קונפליקטים / שינויים / סתירות / פרדוקסים לכאורה וכולי, ואת כל זה ... עצמו שהאדם מרגיש רע, למרות שהכל טוב באמת, זה עצמו פלא גדול נגד השכל האנושי. זאת ההתגלמות של צמצום האין סוף, זאת ההתגלמות של כוחה האין סופי באמת של המציאות שאינה חסרה דבר, ויצרה ממהותה ישות שמרגישה חסר ועדיין היא עצמה אינה חסרה דבר! לסיכום: המציאות ...

... המציאות לעצמה. אז כמובן שיש להסביר, כי לא מדובר במודעות עצמית כמו שיש לאדם, אלא במודעות עצמית גדולה פי אין סוף מזו שיש לאדם. המודעות העצמית שיש לאדם, היא רק בדיחה ביחס למודעות העצמית שיש למציאות ביחס לעצמה. כי כל ... מהווה את התחושה הזאת בכל רגע מחדש. המהות של המציאות, דהיינו, המציאות עצמה שבתוכה נמצא היקום וכולי, היא הריכוז האין סופי של כל התכונות של כל הדברים שיכולים להיות בתוכה. זא קיימת ישות שהיא המציאות שהמהות של הישות הזאת, היא גדולה יותר מהריכוז של כל הפוטנציאל האין סופי של כל הדברים האפשריים בבת אחת, במקום אחד, בפחות מרגע אחד, בישות אחת. אם ניקח את כל האפשרויות הקיימות ...

... הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם. חוויית הזמן היא אין סופית. ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן היה זמן. ומכאן ...

... באמצעות חוויית המקום, ניתן לומר כי מסתבר שמימד המקום עצמו, דהיינו, היקום קיים מאז ומעולם. חוויית מרחב המקום היא אין סופית. ניתן לנוע בה לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה. תחושת המקום היא, שמרחב המקום קיים בכל מקום, דהיינו, בכל מקום יש מקום, ואין מקום שאין בו ... על כך שהמקום עצמו אינו נצחי, וזה היה מעיד על כך שהמקום עצמו נברא. אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית, דהיינו, האדם אינו חווה תחושה של אין מקום, ממילא לא הגיוני להתייחס למציאות שבה אין מקום כמו בבריאת העולם ...

... מוגבלות! (ראה בהרחבה: כאן). ואכ גם אם נאמר שבהכרח שלכל מוגבל יש מגביל, הרי שניתן לומר כי מרחב המקום האין סופי, הוא זה שהגביל בתוכו את כדור הארץ וכולי. אך איננו נזקקים לאלוהים חיצוני למרחב המקום כדי לעשות זאת. הפרכה ... להוכיח כי המגביל של העולם הוא עצמו אינו מוגבל. יתכן כי לכל מגביל יש מגביל אחר שקדם לו עד אין סוף. אין דרך להוכיח כי קיימת נקודת התחלה. כך שיתכן כי אכן העולם הוגבל על ידי אלוהים הבורא, אך גם ... אחר. האם מישהו הגביל אותו? האם לכל מוגבל / מאופשר יש מגביל / מאפשר אחר? האם יש כאן לולאה אין סופית? האם יש נקודת התחלה? תשובה: ברמה הלוגית, הכל יכול להיות...

אלוהים - חלק 14 - כל יכול / אין סופי / אינו מוגבל?! טיעון: אלוהים הוא כל יכול אין סופי ואינו מוגבל סוף טיעון. הפרכה: מעצם הגדרתו של אלוהים כאין סופי וכולי, הרי שהוא מוגבל להיות מה שהוא, דהיינו, הוא מוגבל להיות אין סופי, והוא אינו יכול להיות סופי (ראה בהרחבה כאן). מסקנה: גם אלוהים בלתי מוגבל, הוא עדיין מוגבל בצורה כלשהי. או במילים אחרות, לא קיימת במציאות ישות שאינה מוגבלת לחלוטין / לא קיים אין סוף מוחלט, כי כל דבר מוגבל על ידי ההגדרה של עצמו, דהיינו, על ידי זה שהוא רק מה שהוא ואינו ...

העולם נוצר במקרה - חלק 5 - הסתברות סטטיסטית במרחב זמן ומקום אין סופיים! טיעון: העולם לא נוצר במקרה, אלא הוא נוצר על ידי בורא מתכנן וכולי. הוכחה: מבחינה הסתברותית, סטטיסטית, לא מסתבר ... העולם היא כמעט אפסית. יחד עם זאת יש לזכור, כי מרחב המקום עצמו וציר הזמן עצמם משך קיומם הוא אין סופי ונצחי. זא גם אם נאמר כי היקום נוצר מתישהו וכי קיומו הוא אינו נצחי, הרי שמרחב המקום עצמו כמו גם ציר הזמן עצמו, משך קיומם הוא אין סופי (כפי שכבר ביארתי במקומות שונים). כך שבהחלט אפשרי הדבר שבמשך זמן אין סופי, התרחשה ההסתברות של יצירת העולם גם אם היא נמוכה מאוד. כאשר מדובר על משך זמן אין סופי, הכל אפשרי. היבט נוסף: כמו כן יש לזכור כי מרחב המקום גם הוא אין סופי. ובהחלט אפשרי הדבר שבמשך זמן אין סופי ובתוך מרחב מקום אין סופי, נוצרה בנקודה קטנה כלשהי רמת תחכום כלשהי. זא, התחכום של העולם (בהנחה שהוא מתוחכם) הוא מבטא רק נקודה אחת בתוך מרחב אין סופי של אקראיות קוסמית. ובהחלט הגיוני שבתוך מרחב אין סופי במשך זמן אין סופי, תופיע נקודה אחת קטנה שהיא התחכום של כדור הארץ שלנו וכולי. בנוסף: יש לזכור, כי מה שנדמה לנו כרמת תחכום מופלאה של העולם, היא הגדרה סובייקטיבית שלנו בלבד. קיימות אין סוף אפשרויות לכיצד יעבוד העולם, ובמקרה לחלוטין הצורה שאותה רואה האדם נדמית בעיניו כמופלאה. באותה המידה בדיוק הייתה יכולה להיות כל צורה אחרת מתוחכמת באותה המידה. תוספת: לא רק כי כל דבר אפשרי במרחב זמן אין סופי, אלא גם הגיוני ואולי אפילו הכרחי כי במרחב זמן אין סופי כל דבר יתרחש. ההיגיון אומר כי במרחב זמן אין סופי, כל דבר יתרחש לפחות פעם אחת. כל זמן העולם שלנו כפי מה שהוא היום, הוא רק פחות מנקודה אחת בתוך ציר זמן אין סופי של אפשרויות אקראיות לחלוטין. ואם נוסיף לציר הזמן האין סופי גם את מרחב המקום האין סופי, אז בוודאי ובוודאי שהכל אפשרי לחלוטין ואפילו הגיוני ביותר.