... מהי מהותו של המבוי הסתום? מהותו של המבוי הסתום, היא מגבלת יכולת התפיסה של השכל האנושי. פירוש: המציאות היא אין סופית. מצד הפוטנציאל של המציאות, אין שום דבר שאינו אפשרי. מצד האמת הבלתי תלויה של המציאות, אין שום מבוי סתום, מאחר שבכל רגע יש אין סוף אפשרויות. הסיבה היחידה שהאדם אינו רואה את האפשרויות האלו, היא משום שהשכל של האדם מוגבל להבין את האין סוף אפשרויות שקיימות ממש כרגע במציאות. המבוי הסתום נובעת מהמגבלה של האדם לראות את אין סוף האפשרויות שיש בכל רגע. מדוע ניתן לצאת מכל מבוי סתום? מכל מבוי סתום ניתן לצאת. אין שום מבוי סתום שלא ניתן לצאת ממנו. על האדם להבין כי מצד המציאות האין סופית, אין שום מבוי סתום. מבוי סתום = בית כלא = גבול = סוף. המציאות היא אין סוף = אין גבול = חופש מוחלט. כך שראשית כל על האדם לדעת כי מצד המציאות האמיתית, אין שום מבוי ... מבוי סתום? תשובה: על ידי חיפוש האמת האובייקטיבית / האמת הבלתי תלויה. פירוש: מכיוון שניתן להבין כי מצד המציאות האין סופית אין שום מבוי סתום, ממילא ניתן להבין כי מצד האמת האובייקטיבית אין שום מבוי סתום. מה שיוצר את המבוי ... קיבעון מחשבתי. על האדם לדעת, כי המבוי הסתום קיים אך ורק בגלל ריחוקו של האדם מהאמת האובייקטיבית של המציאות האין סופית, שמצידה אין שום סוף / מבוי סתום כלשהו. השקר / הדמיון של האדם, גורמים לו לחשוב שיש מבוי סתום, ... שבו האמת מתגלה לאדם. כאשר האמת מתגלה לאדם, הוא מגלה שאין שום מבוי סתום, ואז הוא מגלה את המציאות האין סופית.

... קיים כל הזמן כולו? לאדם הרגיל שנמצא בתוך הזמן והמקום, הזמן והמקום נראים כדבר מאוד גדול. מרחב המקום נראה כאין סופי וגם ציר הזמן נראה כאין סופי. לאדם שנמצא בתוך המקום, נדמה לו כאילו מרחב המקום גדול עד אין סוף וכאילו הוא תופס המון מקום. וכן ציר הזמן נדמה שהוא מאוד גדול וכי גם הוא אין סופי. אך מי שיתבונן בעניין יגלה דבר מעניין, והוא שכל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם ככ קטנים שהם כמעט כלום ממש. הסבר: כמה מקום צריך כדי להכניס לתוכו את כל מרחב המקום האין סופי שנראה ככ גדול? תשובה: מחשבה אחת קטנה מסוגלת להכיל בתוכה את כל מרחב המקום כולו. לדוגמה: כאשר האדם חולם ... המחשבה שלו. כדי להחזיק את כל המקום כולו, לשם כך צריך בסך הכל מחשבה אחת קטנה, שמסוגלת להכיל בתוכה אין סוף של מקום. האדם מסוגל באמצעות הדמיון והמחשבה שלו לדמיין מקום אין סופי, כאשר כל המקום כולו נמצא בתוך המחשבה של האדם. זא כדי שיהיה מרחב המקום, לשם כך בסך הכל צריך ... כל ציר הזמן? תשובה: פחות מרגע אחד בודד. מספיקה מחשבה אחת ברגע אחד בודד, כדי להחזיק בתוכה זמן שלם ואין סופי. כל הזמן כולו שהיה מאז ומעולם בעבר ושיהיה לעתיד לבוא, כל הזמן כולו נכנס לתוך נקודה אחת קטנה של מחשבה אחת קטנה של רגע אחד שנקרא ההווה. ונחדד: כדי שיהיו זמן ומקום שנראים ונדמים בגודל אין סופי, לשם כך צריכה להיות קיימת בסך הכל מחשבה אחת קטנה לפחות מרגע אחד בודד. ברגע אחד בודד של מחשבה, ... יותר גדול מאשר עבור האדם הגדול. המקום והזמן הם תחושה של האדם אך לא יותר מכך. אדם שינוע במהירות אין סופית, עבורו תחושת מרחב המקום כולו תעלם לחלוטין, משום שהוא בכל רגע יהיה בכל מקום. עבור אדם שנע במהירות אין סופית, עבורו גם אין משמעות לזמן, כי הוא בכל זמן נמצא בכל המקום כולו. ויש גם נקודת מבט נוספת: אצל ... פירוש: קודם ביארתי כי באמת כל הזמן כולו נכנס ברגע אחד. מספיק רגע אחד של מחשבה, כדי להכניס לתוכו אין סוף זמן. אצל ילד קטן כל הזמן העבר הוא הרבה יותר קטן מאשר אצל האדם המבוגר. מבחינתו של ילד קטן, ... שנמצא רחוק ממנו. אך אין הבדל ממשי של מרחק. לסיכום: מרחב המקום וציר הזמן נדמים לאדם כדבר מאוד גדול ואין סופי. אך מצד האמת שניהם ביחד נכנסים בלא יותר מאשר מחשבה אחת קטנה של המציאות בפחות מרגע אחד. ולצורך ההמחשה: ... פחות מרגע אחד, כדי שבתוכה יכנסו גם המקום וגם הזמן שנדמים לככ גדולים. הנושא הוא מאוד פשוט. המציאות היא אין סופית באמת. המציאות היא אינה המקום וגם לא הזמן. הזמן והמקום נמצאים בתוך המציאות. כידוע, גם המקום וגם הזמן הופיעו ... שאנחנו אומרים לדוגמה כי מרחב המקום מתרחב / מתכווץ / מתעקם וכיוב, המשמעות הפשוטה היא, כי קיים מרחב מקום אין סופי שאינו משתנה, ובתוכו קיים מרחב מקום נוסף שמשפיע על החומר של העולם. ומרחב המקום החומרי, הוא זה שמתעקם וכולי. ... או ההתנהגות של החומר שבתוכו, גורמת לתחושה כאילו הוא מתעקם. אך מרחב עצמו לא יכול להתעקם, כי הוא מרחב אין סופי שלא שייך בו להתעקם וכיוב. כל הנל נכון גם לגבי ציר הזמן / חזרה בזמן / התארכות הזמן / מהירות הזמן וכיוב. כל השינויים שיש במימד הזמן, יכולים להיות רק ביחס לציר זמן אחר אין סופי שאינו משתנה לעולם. ציר הזמן הוא אין סופי. בתוכו יכול להיות מימד זמן חומרי שמשנה את צורתו. או כנראה נכון יותר לומר שתחושת הזמן הסובייקטיבית משתנה, אך הזמן עצמו לא משתנה. בכל מקרה, גם ציר הזמן וגם מרחב המקום, שניהם כמובן אין סופיים ולא מתעקמים / משנים צורה וכיוב. ואם כן, אז הם נמצאים בתוך מימד זמן ומקום אחרים אין סופיים וכולי...

... 2 - אלוהים נוסף יצר את אלוהים שיצר את העולם. דהיינו, לכל בורא יש בורא אחר שברא אותו עד אין סוף. או בצורה מדויקת יותר: לא קיימת סיבה ראשונה, אלא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. תגובה: ממילא אין הבדל בין אלוהים שברא את העולם, לבין העולם עצמו, כי שניהם נבראו על ידי מישהו אחר עד אין סוף. דהיינו, אין אלוהים ראשון שברא את העולם, אלא כל אחד נברא על ידי מישהו אחר עד אין סוף. אפשרות נוספת: 3 - הסיבה הראשונה / הרצון הראשון של אלוהים, נוצר במקרה באופן אקראי ללא סיבה. תגובה: ממילא ...

... כי גם לבורא עצמו יש בורא וגם לבורא של הבורא יש עוד בורא אחר שקדם לו וכן הלאה עד אין סוף. אין דרך להוכיח כי לבורא אין בורא אחר שקדם לו עד אין סוף. וממילא, אם נאמר שלכל בורא יש בורא אחר שקדם לו עד אין סוף, ממילא ערכו של בורא העולם ביחס לעולם הוא חסר משמעות בתוך רצף הבוראים האין סופי... כי גם הוא עצמו נברא וכולי...

... / הבורא? בריאת העולם / אלוהים ועוד. הוכחה לכך שאין בורא ראשון, אלא או שלכל נברא יש בורא עד אין סוף, או שלא לכל נברא יש בורא. נסביר: אין אפשרות לומר כי קיים בורא ראשון. מדוע? נניח שיש בורא ראשון. ... בין אם זה הרצון האישי שלו, ובין אם זה כוח אחר כלשהו. כך שבוודאי שקיים בורא לכל בורא עד אין סוף... נחדד עניין חשוב: ניסיון התחמקות שאומר כי אלוהים ברא את הסיבה הראשונה עצמה וכי אלוהים ברא את הרצון הראשון ... הראשון / או כל הגדרה אחרת. נשאל: האם אלוהים היה מוכרח לעשות זאת? אם כן, אז הוא מוגבל, אינו אין סופי, והוא בעצמו נברא וכולי. ואם לא, אז מדוע הוא עשה זאת? האם זה קרה מעצמו? או אולי בצורה אקראית? ... אותו על ידי רצון / סיבה / זמן (ראה: כאן) וכולי. ולכן, או שלכל בורא יש בורא אחר עד אין סוף, או שלא ואז ממילא גם אין הכרח כי יש בורא לעולם.

... 2 - הוא עצמו באמת כלום אמיתי, משום שאין לו ישות עצמית כלל, אלא הוא רק צמצום של ישות אין סופית אחרת. ונסביר את העניין: המציאות היא השלם. המציאות היא התמונה המלאה שבתוכה הכל נמצא. המציאות עצמה היא הדבר היחיד ... קיימת האפשרות שהם בכלל לא יהיו קיימים. על האדם לזכור כי המהות האמיתית של המציאות, היא הכלום/השלם שמהותו היא אין סופית ואינה נכנסת לתוך מחשבה. על האדם להבין כי בכל רגע ורגע המהות של המציאות מהווה את מרחב המקום / ... יותר מאשר אשליית הזמן בלבד. הסבר: כאשר המציאות מהווה את הרגע של ההווה, היא יוצרת אותו בתחושה של זמן אין סופי אחורה. אם לאדם לא היה זיכרון, הוא לא היה חושב שהרגע הזה הוא המשך של הרגע הקודם, אלא הוא ... הכל חלקים שונים של השלם שמהווה אותם. הדבר דומה לכל הצבעים שהם גוונים של הצבע הלבן. הצבע הלבן הוא האין סוף/השלם שמהווה את הכל. הוא צבע חסר צבע. וכל מה שהאדם רואה / חושב עליו וכולי, אלו הכל צמצומים שונים ... מכילה בתוכה את כל הדברים כולם כדבר אחד. אם נתבונן נראה, כי כמות האפשרויות כיצד יראו המקום והזמן היא אין סופית. קיימות אין סוף אפשרויות בכל רגע ורגע כיצד יראה היקום וכל מה שבתוכו. למרות שלאדם זה נראה ברור מאליו שהכל כפי מה שהוא, הרי שבאמת בכל רגע ורגע קיימת אין סוף אפשרויות שונות כיצד יראה היקום, וזה עוד בלי להזכיר את זה שהמציאות גם צריכה להוות בכל רגע את מה ... שלא רק שהמציאות בכל רגע מהווה את כל מה שקיים, היא גם מהווה את מה שקיים באפשרות אחת מבין אין סוף אפשרויות שונות. עכשיו, אם ניקח את כל האפשרויות השונות כולן של כיצד המציאות יכולה להיות, ונדחס את כולן לתוך ...

... אל השלמות שלו, בהנחה שיש כזו, מה אז תכלית חייו? ולכאורה יש כאן שתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, שלתכלית אין סוף, זא תמיד יש תכלית אחרת להשיג, עד אין סוף וללא נקודת עצירה כלשהי. והאפשרות השנייה היא, שבכל מקרה, תמיד יש נקודת סוף כלשהי, ובנקודת הסוף הזו, שם, מסיבה ... לא נגמרת, הרי שהמשמעות היא, שלחיים אין תכלית אמיתית. משום, שתכלית פירושו, שמגיעים למטרה כלשהי. ואם המטרה נמצאת בנקודת אין סוף, הרי שכל הנקודות רחוקות ממנה באופן שווה, וממילא כל הדברים טובים באותה המידה. ובנוסף, אם נאמר שהתכלית היא ללא ...

... רק בדברים רוחניים, הרי שהוא מפסיד את כל ההנאות ואת כל מה שיש לחיים להציע. כי בעולם שלנו, יש אין סוף של הנאות שונות. ומי שהוא לא מייחס לחיים הגשמיים והרגילים כל משמעות, הרי שהוא לא מאפשר לעצמו להשתתף במשחק ... עוד קצת רוחני, יותר ממה שהוא, על ידי זה הוא פתאום מגלה, שכל הגשמיות שהוא התרחק ממנה, היא בכלל אין סוף של רוחניות. וכאשר אצל האדם בתוך התודעה שלו, הרוחניות והגשמיות מתחברות בשלמות, אז הוא יכול ליהנות מעולם המשחקים וממשחק ... דבר, כדי להיות מסוגל ליהנות מכל דבר גשמי שיש בחיים, על ידי זה בסופו של דבר האדם יגלה את אין סוף הרוחניות שנמצאת בתוך הגשמיות. דהיינו, שהאדם ימצא הנאה רוחנית אין סופית, בתוך כל דבר ודבר שיש בעולם. ואז האדם יוכל להתחיל ליהנות ממשחק החיים באמת. כך שבכל אחת מהדרכים שבה ...

... גדול, שגם לו יש תכלית. אבל, כל חייו של האדם, הם רק נקודה אחת מתוך תהליך אחר גדול יותר ואין סופי, שהוא התהליך הכללי של כל המציאות, שהוא התהליך שכולל בתוכו את כל התהליכים כולם. וכל דבר בעולם גורר אחריו ... שלשמה הכל קיים ושבגללה כל האירועים שבעולם מתרחשים כפי מה שהם. ויש כאן עוד סוד, והוא שהתכלית הזאת היא אין סופית. דהיינו, ששום חכם בעולם לא יכול להגדיר את התכלית של המציאות. משום שכל תכלית שלא נגדיר, תמיד נוכל לשאול ... שאותה נגדיר שהיא המטרה הסופית של כל המטרות, תמיד נוכל לשאול מה המטרה של המטרה עצמה. וכך הלאה עד אין סוף. ואילו היה יכול האדם לחשוב בבת אחת על אין סוף דברים שונים, האדם היה יכול גם לתפוס בתוך המחשבה שלו את התכלית הסופית של כל האירועים. אבל כמו שהאדם ... האחרון ואת התוצאה האחרונה של כל האירועים שיש בעולם? כי המצב האחרון של כל המצבים בעולם, הוא נמצא במרחק אין סופי מהאדם, והאדם לא מסוגל לתפוש אותו במחשבתו. וזאת הסיבה שיש עצבות וחוסר שמחה בעולם. משום שאף אחד לא מבין ... בעולם, עליו לנסות להבין מהי הסיבה הראשונה שהתחילה את כל האירועים שיש בעולם. אבל גם הסיבה הזאת נמצאת במרחק אין סופי מהאדם. כי כל סיבה, תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של עצמה. עד אין סוף. ומי שרוצה לחיות טוב באמת ולהיות מאושר, עליו להגיע להיות מסוגל להסתכל על כל ציר הזמן כולו בבת אחת, ... כולם. אבל ראשית כל האדם לא יכול להסתכל במחשבה שלו על כל ציר הזמן כולו. כי ציר הזמן הוא אין סופי. אבל גם אם היה יכול האדם כן להסתכל על כל ציר הזמן כולו וכן לראות את הסיבה הראשונה ואת ... שמונע מהאדם להכיל בתוכו את נקודת ההתחלה, הרי שקיימת דרך בכל זאת להכיל את הסיבה הראשונה, למרות שהיא במרחק אין סופי. והכל תלוי אך ורק בצורת החשיבה של האדם בלבד. ומי שרוצה להגיע לצורת החשיבה הזאת, הדרך היחידה שלו לעשות ...

... יוכל להבין את המציאות כפי מה שהיא באמת, לשם כך האדם צריך להגיע למצב שבו תהיה לו יכולת תפישה אין סופית ובלתי מוגבלת. כי אילו לדוגמה היה יכול האדם להכיל בתוך מחשבתו את האין סוף, הרי שזה לדוגמה היה מאפשר לאדם להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, או מהי התוצאה האחרונה של כל התוצאות. אך מאחר שיכולת התפישה של האדם היא לעולם סופית ולא אין סופית, לכן האדם לעולם מוגבל להבין את המציאות אך ורק בצורה סובייקטיבית בלבד. וזאת אחת מהשאלות הקשות ביותר, שאיתה מנסים ... אפשרי, כי יכולת התפישה של האדם, היא תמיד סובייקטיבית, כי היא תמיד מוגבלת ליכולות התפישה של האדם שהן אינן אין סופיות. ונחדד עוד יותר, כי אם היו נותנים לאדם יכולת תפישה אין סופית, רוב ככל הסיכויים שהאדם לא היה מסוגל להבין שום מידע ברמת תודעה של יכולת תפישה אין סופית. כי יכולת תפישה אין סופית, פירושה לדוגמה שהאדם גם יכול בו זמנית לחשוב מספר מחשבות מנוגדות זו לזו בבת אחת וברגע אחד. כי יכולת התפישה של האדם היא סופית. והאדם מסוגל לחשוב בהיגיון, רק בגלל ורק בזכות שאין לו יכולת תפישה אין סופית. כי יכולת תפישה אין סופית, הייתה גורמת לאדם להשתגע כפשוטו ממש. ואם יתנו לאדם יכולת תפישה אין סופית, אין לאדם שמץ של מושג מה לעשות ואיך חושבים עם יכולת תפישה שכזו. ומצד האמת, האדם בכלל אפילו לא מסוגל לדמיין מהי יכולת תפישה אין סופית. כי האדם מוגבל לתפוס רק את מה שהוא מכיר דברים דומים אליו בעולם של האדם. והאדם לדוגמה לא מסוגל להכיל במחשבה שלו מחשבה כלשהי שאומרת שיש אין סוף אחד גדול יותר מאשר אין סוף אחר. משום שזה נגד יכולת התפישה של האדם, ומשום שהאדם לא מסוגל לתפוס משהו אין סופי במחשבה שלו. והדבר דומה לאדם שינסה לדמיין את המספר הגדול ביותר. שזה כמובן אינו אפשרי. כי תמיד יש מספר ... לדמיין מספר יותר גדול מאשר המספר הגדול ביותר. שזה כמובן דבר שהוא חסר כל משמעות עבור האדם. וביכולת תפישה אין סופית, האדם בהחלט כן יכול להכיל בתוכו מחשבה והבנה שבה יש אין סוף אחד שגדול יותר מאין סוף אחר וכיוב. כי יכולת תפישה אין סופית, אין לה גבולות תפישה וגבולות של יכולת הכלה. וזה בעצם אומר, שלא רק שאין לאדם מושג איך להשיג יכולת תפישה אין סופית או מה לעשות איתה, אלא גם אין לאדם יכולת להבין מהי תפישה אין סופית. כי האדם לא מסוגל אפילו לא לדמיין את מהותה של התפישה האין סופית. ונמצא אם כן, כי האדם מוגבל להבין את המציאות אך ורק בצורה סובייקטיבית בלבד עפ יכולות התפישה האישית שלו. ... באמת, על ידי זה שהוא יבין את המציאות באמת, עליו לחפש חכם אמיתי שכזה שיש לו יכולת תפישה שכלית אין סופית, שמאפשרת לו לתפוס במחשבתו את האמת האובייקטיבית של המציאות, בלי להיות מוגבל ליכולת התפישה האישית שלו, על ידי זה ... האדם עצמו מקרב את עצמו ומביא את גם עצמו ליכולת תפישה שכזו. שאחריה ממתינים החיים הטובים באמת והאושר האמיתי והאין סופי באמת...