... בדיוק קורה במציאות האמיתית? ואולי והאם אנחנו נמצאים בתוך חלום, שגם הוא נמצא בתוך חלום אחר, וכך הלאה עד אין סוף? ובכלל, מה זה בכלל משנה האם אנחנו נמצאים בתוך חלום או לא? והטועים לא מבינים, שידיעת האמת, היא תמיד ...

... בה שום הגדרה ושום הפרדה כלל. ותלמיד כזה, הוא עדיין יכול ללמוד טוב יותר, אחדות גדולה עוד יותר, בבחינת אין סוף אין סופי, שהוא גם נפרד וגם אחד במהותו, בחינת ריבוי האלוהים וריבוי המקיפים שמעל האין סוף. וכל זמן שהאדם עדיין לומד את השכל של האחדות, ושהשכל של האחדות נפרד ממנו, הרי שהוא עדיין תלמיד של ...

... תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם. או לכל הפחות על האדם לנסות לבדוק ולראות, האם הוא אכן בעל יכולות אין סופיות. כי אם האדם לא יעשה את זה בכוחות עצמו, אף אחד לא יעשה את זה במקומו. והעניין הוא, כי ... המציאות. והמציאות היא אכזרית וקשה ביותר, וכל רצונה הוא, שהאדם יסבול (כי הסבל של האדם, הוא המשלים, של השלמות האין סופית שלה. והצמצום, משלים את האין סוף. וכל זה, רק מנקודת מבט של נפרדות). והמציאות גורמת לאדם שיסבול, על ידי זה שהיא מחייה ומהווה ומקיימת את ... כולה, רוצה שהאדם ירגיש רע. ולשם כך היא יוצרת ומסובבת את האדם, בכל זמן ובכל מקום (כפשוטו), בחוויה נצחית ואין סופית של נפרדות. והאדם לא יכול להשתחרר מחוויית הנפרדות הזאת של המקום והזמן, בשום צורה שהיא. וכל חוויית נפרדות, היא ...

... האדם, שהוא כופר באלוהים שהוא. כי האדם הוא אלוהים, שמלובש ומצומצם בתוך גוף גשמי, שהוא נמצא באחדות עם האלוהים האין סופי, כישות אחת ממש. והאדם שחושב שאין ביכולתו להשיג איזה דבר, הוא כופר באלוהים האמיתי, שנמצא באחדות מוחלטת עם כל ...

... ראית אותו, הרי שתוך כדי שראית אותו, הוא היה נפרד ממך. ואם הוא נפרד ממך, אז ממילא הוא לא אין סופי, והוא לא אלוהים הראשון והאמיתי, שמחייה את הכל, אלא זהו רק לבוש גשמי, כמו כל שאר הלבושים. כי בשורש, ...

... לאדם? והעניין הוא, כי הפחד שיש לאדם, הוא עוזר לאדם, לגלות את היכולות שלו. כי האדם, יש לו יכולות אין סופיות, שהאדם לא מודע לקיומן. ובשעת פחד, האדם מוכרח למצוא פתרון לפחד שלו. ואז האדם מגלה את הכוחות הנסתרים שיש ...

... איש אמת, הוא רואה את השלמות שיש בכל דבר, כי אצלו היש והאין הם אחד, ואז הסוף נכלל בבחינת האין סוף, והכל מתאחד לשלמות אחת. כי גם האין סוף, הוא אינו שלם, וגם השלמות היא לא באמת שלמות, כי היא חסרה את החיסרון. וכאשר שניהם נכללים אחד בשני, ... בכלא כעבד, אלא מקומו הוא להיות מלך, או ליהנות באמת, מכך שהוא בוחר להיות עבד. כי האדם הוא השלמות האין סופית (ולמרות שיש כאן דבר והיפוכו, שהסוף הוא אין סוף, אעפכ כך הוא הדבר). אבל האדם הוא משוגע, ונדמה לו שהוא חתיכת בשר או חתיכת שכל מצומצם (זה עבור ...

... נוסיף ונאמר, כי אצל החכם האמת, השקר והחיסרון של העולם, הוא טוב מאוד. כי הוא הריבוי של האחדות והשלמות האין סופית. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. ועוד נוסיף ונאמר, כי עבור מי שהוא לא חכם אמת, כל השקרים ...

... אלוהים בלבד. והעניין הוא, די פשוט. והוא כי אלוהים הוא השלמות. כי אלוהים הוא המצוי הראשון, שהוא הישות הראשונה והאין סופית. כי כל מה שיש לו סוף, יש עוד ישות אחרת ששונה ונפרדת ממנו מעבר לסוף שלו, ואכ הוא לא ... מהאדם, אלא הכל אחד. והישות היחידה שאין לה שום הכרה באלוהים כלל, היא הישות של אלוהים עצמו. כי השלמות האין סופית, אין לה אלוהים ואין שום ישות שגדולה ממנה. ומאחר שהשלמות היא אלוהים עצמו, ומאחר שאלוהים עצמו כופר ולא מכיר ... שממילא זה אומר, שרק מי שזוכה לכפור באלוהים בשלמות, רק הוא חווה את השלמות. כי רק מי שנמצא בשלמות האין סופית בעצמו, רק הוא יכול לזכות לכפור באלוהים בשלמות. כי כל זמן שהאדם לא רואה את התגלות אלוהים האין סופית, בתוך הנפרדות והצמצום, אז הוא מאמין / חושב שיש אלוהים אחר, שנפרד מהעולם של הצמצום שלנו. אבל כאשר האדם ... כלשהו. כי אם הוא עצמו ואלוהים הם אחד ממש מכל ההיבטים, כישות אחת ממש (למרות שזה נגד השכל, שהצמצום והאין סוף הם אחד), הרי שלא שייך שהוא יכיר בקיומו של אלוהים שנפרד ממנו. ואם האדם מכיר בקיומו של אלוהים שנפרד ... שהאדם מגדיר ישות כלשהי כאלוהים, הרי שזהו לא אלוהים. משום, שאלוהים הוא לא מוגדר, כי מה שמוגדר, הוא לא אין סופי וכולי. ורק בהבנת האחדות, רק שם אין חילוק בין היש לבין האין, ובין הסוף של זמן ומקום, לבין האין סוף שמחוץ לזמן ולמקום, ושם אין שום אלוהים כלל, כי יש רק אלוהים ואין שום אלוהים, והכל אחד ממש.

... וכמובן שזה נגד השכל ונגד ההיגיון. אך אעפכ, האחדות של המציאות פירושה הוא, שכל מה שנכון לגבי הישות האחת האין סופית, נכון ללא כל שינוי, לגבי כל אחת ואחת מכל הישויות הסופיות. וכיוב להפך, שכל מה שנכון לגבי כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הנפרדות והצירופים שלהן (שגם אלו ישויות בפני עצמן), נכון בדיוק ללא כל שינוי, גם לגבי המהות של המציאות. וזהו דבר שהוא נגד השכל. כי עפ השכל הזה, יש ריבוי של אלוהים וריבוי של ישויות אין סופיות, שזה לא הגיוני. ואעפכ הדבר הוא כך. ועפ השכל של האחדות, כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הסופיות, היא אלוהים אין סופי של ממש. שרק בעיני האדם היא מצטיירת לו כישות סופית, למרות שהיא ממלאת כל עלמין וסובבת כל עלמין, בדיוק ... הגודל של האבן הזאת, גדול יותר מאשר כל מרחב המקום והזמן גם יחד. כי כל ישות נפרדת, היא בגודל אין סופי אמיתי (אין סוף אמיתי, הוא גדול יותר מאשר המקום והזמן, דהיינו, בחינת האין). כי יש ישות אחת ויחידה. שמנקודת מבט אחת, היא נראית אין סופית, מחוץ לזמן ולמקום, ללא כל צורה וללא כל הגדרה, דהיינו, אלוהים אין סופי, ובנוסף מנקודות מבט נוספות, היא נראית באין סוף צורות של הנפרדות שלנו. אבל זאת אותה הישות ממש. וכאשר האדם רואה איזו צורה של המציאות, הוא בעצם רואה רק היבט מסוים, של הישות שהיא ממש כרגע, אין סופית וכולי. וכאשר אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות, אז התכונות של המחויב, מתרחבות, גם אל כל מה שהוא אפשרי המציאות, ... נקודת המרכז של העולם, בבחינת מה שביארתי על עניין אמצעותא דעלמא היכא (של רבי נחמן מברסלב), שבכל מקום, האור אין סוף הוא אמצע העולם. ואעפ שזה לא הגיוני, שיותר מישות אחת תחייה את כל העולם, כי זה דבר שאינו אפשרי, ... המחויב הוא אפשרי, אז אין מחויב, ואז גם האפשרי, הוא מחויב באותה המידה. ובסופו של דבר, הכל אחד ממש, והאין סוף נכלל בתוך היש סוף, לישות אחת.