... והעניין הוא, כי מצד אחד, בכל דבר בעולם, יש חיסרון כלשהו. ובגלל שבכל דבר בעולם יש חיסרון כלשהו, לכן תמיד יש לאדם, רצון כלשהו
לשנות את המציאות. וממילא גם, תמיד יש לאדם פחד כלשהו, מכך שהמציאות לא תהיה כרצונו. ואעפכ, במקביל לכך שבכל דבר יש חיסרון כלשהו, במקביל לכך, בו זמנית, בכל דבר שיש בעולם, יש גם יתרון כלשהו. ולכן תמיד ולעולם, קיים גם חוסר רצון
לשנות את המציאות. כי האדם תמיד יש לו איזה דבר טוב כלשהו, שהוא יכול למצוא בכל מצב שהוא. וגם אם האדם חושב שהכל רע, אעפכ בתת המודע של האדם, הוא יודע לראות את היתרון שיש בכל דבר בעולם. ומהצד שיש חיסרון בכל דבר, מהצד הזה האדם נמצא תמיד בפחד תמידי. כי האדם תמיד רוצה
לשנות את המציאות, ולכן הוא תמיד מפחד שהמציאות לא תהיה כרצונו. אבל יש גם את הצד השני של המטבע, שהאדם תמיד נמצא ברוגע תמידי. כי בכל דבר יש ... יהיה לו רע. שאז האדם מפחד בשלמות, מכך שתמיד יהיה לו רע. וכאשר האדם חושב שתמיד יהיה לו רע, הרי שממילא אין לו שום רצון כלשהו
לשנות את המציאות, כי הרי בכל מקרה תמיד יהיה לו רע. ואז כאשר האדם לא רוצה
לשנות את המציאות, ממילא כבר לא רע לו בכלל. ובנוסף, במקביל לפחד התמידי ולרוגע התמידי, יש גם חוויה נוספת, של השתוות תמידית. והשתוות תמידית ...