אפשרי המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי... גם, שהאדם לא יהיה בריא. כי לא מחויב המציאות, שהאדם תמיד יהיה בריא. והאושר של האדם, הוא קיים בנפרד מהבריאות של האדם. והאדם יכול להיות מאושר, גם כאשר הוא בריא וגם כאשר הוא אינו בריא. כי הבריאות של האדם, לא מחייבת את האושר של האדם. כי האדם יכול להיות בריא, ועדיין לא להיות מאושר. והאדם יכול להיות מאושר, גם כאשר הוא לא בריא. והאושר והבריאות של האדם, אלו שני דברים שונים, שקיומם לא מחייב אחד את השני. ולמרות שאולי בדכ נראה, שהאדם מאושר יותר ... שלו. ונמצא אם כן, כי האושר של האדם, לא תלוי באופן מחויב, בבריאות שלו. והבריאות של האדם, היא רק אפשרית בלבד. ומצד האמת, האדם יכול להיות מאושר, כאשר הוא בריא, וגם כאשר הוא חולה, בדיוק באופן שווה. אך, כאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, דהיינו, כאשר האדם מתייחס אל המצב הבריאותי שלו, ... שהוא יהיה בריא, וגם לא מחויב שהאדם יהיה בריא, כדי שהוא יהיה מאושר. וכאשר האדם מחייב את האפשרי, שהאדם חושב שמוכרח שהוא יהיה בריא, כדי להיות מאושר, על ידי זה נוצר טוב ורע. כי מי שלא יזדהה עם שום דבר אפשרי, הוא יעבור לעולם שכולו אחד, עולם שאין בו טוב ורע. כי שום דבר, קיומו הוא לא מחויב. וגם האושר של האדם, גם קיומו לא באמת תלוי בשום דבר שיש בעולם. כי מצד האמת, האדם יכול להיות מאושר בכל מצב, אם הוא רק ירצה אותו. ומי שלא יאחז בשום דבר אפשרי, ולא ירצה באופן מחויב, שום דבר שקיומו הוא רק אפשרי, על ידי זה לא יהיה לו רע ... בלי זה, המציאות היא תמיד כרצונו של האדם, שאז האדם לא יכול להרגיש טוב ורע. ורק כאשר האדם בוחר לומר שהאפשרי הוא מחויב, רק אז האדם יכול להיות מאושר ולדעת שהוא מאושר. כי כאשר האדם מאושר בלי שום סיבה באמת, אז האדם מאושר תמיד, ואז הוא לא יכול לדעת שהוא מאושר. וכדי שהאדם יהיה מאושר וידע שהוא מאושר, לשם כך הוא צריך להיות מאושר, עם סיבה כלשהי. שאז, יש אפשרות שרצונו גם לא יתמלא, ושיהיה לו רע. שרק אז, האדם יוכל להרגיש שטוב לו, כאשר המציאות היא כן כרצונו. וכיוב ...