... הזדהות, עם הדעה שלו, שהיא מנוגדת לדעה שלך. דהיינו, עליך להראות לו שאתה מסכים גם עם הדעה שלו, שהוא טוען שהוא נפגע וכיוב. ואפילו באפשרותך להתנצל על זה שהוא נפגע ממך, כדי להביע הזדהות עם התלונה שלו. אבל,
כדי לגרום לו לשנות את דעתו ולהתייחס למציאות בצורה מאוזנת, שבה הוא רואה את כל הצדדים, לשם כך עליך
לגרום לו להבין (בדרך כזו או אחרת) את עצמו. דהיינו, מוכרח ומחויב שתגרום לאדם השני שחושב בצורה שגויה בעיניך, להבין את עצמו. דהיינו, להבין למה באמת הוא חושב כך ולא אחרת, ומה באמת מפריע לו. והאם זאת כל האמת? והאם זאת אך ורק האמת כולה? והרעיון הוא, שאם ישר תשלול את הדעה של האדם השני, זה יכול לזעזע אותו מידי,
ולגרום לו להרגיש רחוק ממך (שגם זה שימושי במקרים מסוימים, שצריך לזעזע את האדם השני, כדי להעיר אותו מהשינה שלו). ולכן עליך להביע הזדהות עם הדעה הנגדית של האדם השני. ועליך לנסות
לגרום לו להבין את עצמו. ולהבין למה באמת הוא חושב כך ולא אחרת.
ולגרום לו לראות את כל התמונה המלאה כולה, שהיא כמובן כוללת גם את הצד שלך. והרעיון הוא, שלמטבע יש שני צדדים. וכאשר אתה רוצה
לגרום לאדם אחר לראות גם את הצד שלך, או אפילו
לגרום לו לראות רק את הצד שלך, לשם כך באפשרותך לשלול לגמרי את הצד הנגדי,
ולגרום לאדם השני, לחיות בהכחשה ובהדחקה של הדעה שלו. אבל בו זמנית באפשרותך גם, להביע הזדהות עם הדעה הנגדית, ולנסות לראות את המציאות, מנקודת המבט הנגדית לדעה ... הזדהות עם הצד הנגדי. ולפעמים נראה לך שהצד הנגדי הוא רק טועה ושאין שום דרך בעולם שתזדהה איתו. ובמקרה כזה, עליך לדעת, שאף אחד בעולם לא רק טועה. ואם לא תצליח להבין, למה גם הצד השני צודק, זה יקשה עליך מאוד
לגרום לשני להסכים איתך. כי אתה בעצם שולל את הקיום שלו, ומאיים על האגו שלו. ואם אתה רוצה
לגרום לו לחשוב שגם אתה צודק רק אתה צודק, הכי קל זה קודם כל להבין אותו. אחכ
לגרום לו להבין את עצמו.
ולגרום לו להבין שהוא רואה רק חלק מהתמונה המלאה. ושיש עוד צדדים למטבע. ואז אחרי שהוא רואה גם את הצד שלך, עכשיו באפשרותך לנסות להפעיל לחץ נוסף,
ולגרום לו לחשוב שהדעה שלך מחויבת, ושרק אתה צודק. עפ השיטות של הפיכת האפשרי למחויב, שכבר ביארתי אותן במקומות אחרים. ועוד אוסיף, כי ההזדהות שלך עם הצד הנגדי, ... שלך איתו, גורמת לו להרגיש, שאתה והוא זאת ישות אחת. ושהאני שלו, מחובר אליך. ואם אתה מסביר לו את עצמו וגורם לו להבין את עצמו ולחזק את דעתו, אז בכלל הוא מרגיש שהאני שלו, מדבר מגרונך. ואז קל יותר אחכ
לגרום לו לשנות את דעתו. כי הוא חושב, שגם התוספת של מה שאתה מוסיף אחכ, שגם היא המשך של הדעה האישית שלו, כי האני שלו והאני שלך, נראים לו מחוברים וכולי כנל. ... הוא בכך, שלפעמים זה גורם לו עוד יותר להתחפר ולהיאחז בדעה שלו. ולפעמים האדם עצמו לא מאמין לעצמו, ואם הוא רואה שאתה מביע הזדהות איתו, זה גורם לו עוד יותר להתחיל להאמין בעצמו, ואז לפעמים עוד יותר קשה
לגרום לו לשנות את עמדתו. ולכן צריך להיות מודע ליתרונות ולחסרונות שיש בכל דרך. ולדעת שלפעמים יותר טוב להביע חוסר הזדהות מוחלט עם הצד השני, כדי לזעזע אותו לראות גם את הצד השני. דהיינו, גם אם אתה חושב שהוא גם צודק, עדיין לפעמים יותר קל לומר לו שהוא רק טועה ושאתה רק צודק, כדי לזעזע אותו
ולגרום לו לראות גם את הצד השני. והכל לפי העניין. ואתה, כשמישהו מראה לך שהוא מזדהה איתך עם הרעיון שלך, האם זה באמת אומר שהוא מסכים איתך? ואולי הוא מנסה לעשות עליך מניפולציה
ולגרום לך לחשוב את הדעה הנגדית של מה שאתה חושב? האם ההסכמה היא אמיתית, או שמא היא רק לצורך הסוואה של חוסר ההסכמה? ...