... דעת וכדי להסתיר ממנו את החיסרון האמיתי שאותו רוצים שהוא לא יגלה. ואחדד: שישנם מצבים, שבהם השומע יודע שיש במוצר שלך חסרונות כלשהם, והוא מחכה
לגלות את החסרונות שיש במוצר שלך. וישנם מצבים, שבהם הלקוח לא יודע שיש חסרונות במוצר שלך, אבל הוא חושד שיש חסרונות במוצר שלך, והוא מחפש את החסרונות שיש במוצר שלך ... באמת יש לך, אלא שהוא רק יחשוב ויאמין שיש לך את החסרונות האלו. וזה כדי למלא את רצונו לשמוע את החסרונות שלך, וכדי לגרום לו להחליש את הרצון שלו
לגלות את החסרונות שלך. וכדי לגרום לו להאמין שהוא כבר יודע את החסרונות שלך, ושאין לך עוד חסרונות נוספים שהוא צריך לחפש אחריהם. ומי שרוצה יכול לדמיין בעיני רוחו, ... שבאפשרותך להכיל את החיסרון. ונקודת המבט הראשונה היא, האם עליך ליזום את זה שאתה מספר לו על החסרונות שלך, או לא. ובמידה שלא, האם כאשר הוא מנסה
לגלות את החסרונות שלך, האם עליך
לגלות לו אותם מיד, או לא. וכמובן, שכמו בכל דבר בחיים, גם כאן יש יתרון וחיסרון בכל צורת התנהגות. וצריך להתאים אותה בזמן אמת עבור השומע, לפי מה שאתה מזהה את רמת ... יגלה אותו. ובמקרה כזה לדוגמה, כאשר האדם מנסה להוציא ממך מידע שאתה לא רוצה לספר עליו, אז עליך להראות סימני התנגדות ולשדר חוסר נוחות מול זה שמנסה
לגלות את החסרונות שלך. ואחכ בצורה של משחק, עליך להעמיד פנים כאילו נשברת בחקירה ולגלות לו את החסרונות שלך, שמראש כבר היית מוכן לספר לו אותם. ואז השומע חושב שהנה ... בצורה מאוד חכמה, כדי שהיא לא תשיג בטעות את המטרה ההפוכה. כי ברגע שאתה מציג לשומע את החסרונות של הדבר, מצד אחד זה גורם לו למלא את הרצון שלו
לגלות את החיסרון. אבל מצד שני זה גם עלול לגרום לשומע להתחיל להיכנס לחוויה של חשדנות חזקה עוד יותר, מרוב זה שהוא רואה שיש חסרונות בדבר. דהיינו, זה שאתה חושף את החסרונות, זה עלול ליצור את התוצאה ההפוכה, שתגרום לשומע עוד יותר לרצות
לגלות את כל המידע שהוא חושב שאתה מסתיר ממנו. ולכן צריך לעשות את זה בצורה חכמה. שמצד אחד תשביע את הרצון של השומע
לגלות את החסרונות. אבל מצד שני שלא תפתח לו את התיאבון לרצות
לגלות עוד חסרונות, מתוך חשדנות וכולי. וכמובן שזה עצמו פתח לעוד מניפולציה עוד יותר מתוחכמת. שאתה יכול לספר למישהו על החסרונות שלך. ולגרום לו לרצות לדעת עוד יותר ... איזה חיסרון שניסית מלכתחילה להסתיר אותו. ובעצם לעשות הסחת דעת, מהחיסרון האמיתי שלא רצית שהוא ימצא אותו. כי ברגע שאתה ממלא למישהו את הרצון שלו
לגלות את החיסרון שלך, הרי שעדיין הוא לא מילא את הרצון שלו ואת הצורך הרגשי שלו לחשוד בך ולהטיל ספק במה שאתה מספר. ולאדם יש צורך גם להטיל ספק ולא להאמין למה שאתה ... רצית לספר לו. ואז בעצם הוא גם מילא את הרצון שלו לחשוף ממך את המידע. אבל הוא גם מילא את הרצון שלו להטיל בך ספק ולחשוף את המידע שאתה לא רוצה
לגלות. וגם כאן צריך להיזהר, שלא לעורר לאדם יותר מידי את התיאבון שלו להתעקש
לגלות עוד מידע וכולי. ועכשיו אוסיף עוד נקודת מבט על העניין, והיא שיש גם סוגים שונים של חסרונות, שאותם אתה יכול לחשוף לשומע. ולכל גילוי חיסרון, יש את היתרונות ואת החסרונות שלו. זא שלספר למישהו על החסרונות שלך, זה יוצר הטעייה שמסתירה את החיסרון שאתה לא רוצה
לגלות. אבל גם בתוך החסרונות עצמם, יש סוגים שונים של חסרונות, שהם משפיעים על ההסתרה של החיסרון שאתה לא רוצה
לגלות לשומע. והעניין הוא, שיש שני סוגים של חסרונות. ויש חסרונות מנוגדים ויש חסרונות תואמים. וחיסרון מנוגד פירושו, חיסרון שמשמעותו מנוגדת לחיסרון שאותו אתה רוצה ... החסרונות האובייקטיביים וכולי. וכמובן שכל הנל רלוונטי לתחקיר שהמודעות העצמית של האדם, מבצעת מול תת המודע של האדם. כי גם האדם חוקר את עצמו ומנסה
לגלות מידע על עצמו. ולפעמים תת המודע של האדם רוצה להסתיר מידע כלשהו, מהמודעות החיצונית של האדם. ואז האדם עושה על עצמו מניפולציה עצמית ושקר עצמי. דהיינו, שהאדם ...