... כלשהו על המציאות, בדיוק כמו הטיפש הגדול ביותר בעולם. אלא, שהחכם הגדול ביותר בעולם, הוא מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. זא, הוא גם מצד אחד יודע שהכל טוב באותה המידה, ואין לו שום שיפוט על העולם, ומהצד השני בהחלט ... הטיפש, וגם מצד שני להמשיך לחיות בצורה רגילה, עם שיפוט של טוב ורע כאחד האדם. והחכם שמכיל בתוכו את ההפכים האלו, הוא נהנה יותר מאשר הטיפש הגדול ביותר. כי שניהם מרגישים טוב. כי כאשר אין שכל אין דאגות. אבל ... שלו מתאים למציאות, הרי שאז הוא נהנה עם שכל ונהנה בעוצמה הרבה יותר חזקה, מאחר שהוא יכול להכיל בתוכו הפכים וכולי.

... הרי שהתודעה של האדם חווה אחדות עם המציאות. ואחדות עם המציאות, משמעותו האמיתית היא, שהאדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, ועדיין להרגיש את האחדות. כי המהות של ההפכים, היא הנפרדות. והמהות של האחדות היא היכולת של האדם להכיל בתוכו את ההפכים. לדוגמה: כאשר האדם גם שמח בחלקו מצד אחד, וגם ממשיך להתקדם ולשאוף לעוד, הרי שזו אחדות וחיבור ההפכים, וזו תחושת ההרמוניה עם המציאות. שהאדם מכיל בתוכו, גם את האחדות מבפנים וגם את הנפרדות מבחוץ. ואיך להגיע לאחדות הזאת? על ידי התבוננות באחדות שיש בכל דבר. כי מי שיתבונן בעניין יראה, כי העולם שלנו מלא הפכים ומלא בדברים ששונים זה מזה. וכל דבר בעולם נפרד מכל שאר הדברים. אך יחד עם זאת, בכל העולם שלנו ... עד שבסופו של דבר האדם זוכה להתאחד עם כל הדברים שבעולם ולהרגיש הרמוניה מוחלטת, ולהיות מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים.

... אחרי שמגיעים אל השלמות, ומה קורה אחרי שמגיעים לסוף הדרך. וכפי שכבר ביארתי, המהות של השלמות, היא החיבור של ההפכים. כי כל דבר בעולם, לעולם הוא יהיה חסר את מה ששונה ממנו ואת מה שהפוך לו. ולא משנה מה יעשה ומה יהיה האדם, הוא תמיד יהיה חסר את שאר הדברים שהוא לא. והשלמות היא החיבור של ההפכים, דהיינו, הנקודה שבה האדם מסוגל להכיל בתוכו שני דברים שהפוכים זה מזה בבת אחת. והשכל הזה שיכול להכיל את ההפכים, הוא השכל הגדול ביותר שקיים. והאדם מגיע לשכל הזה, רק אחרי שהוא מבין בשכלו את כל מה שביד היכולת של השכל האנושי להבין. ואחרי שהאדם מבין את כל מה שהשכל האנושי שלו מסוגל להבין, אז הוא רואה שההפכים מתחברים. ואז הוא מסוגל להכיל בתוכו את עניין החיבור של ההפכים. וכאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, המשמעות של כך היא שהוא מסוגל להכיל בתוכו רגשית ושכלית, כל דבר וכל מצב, ועל ידי זה הוא חווה ... שלכל הדברים שבעולם, אין סוף, ותמיד אפשר להתקדם עוד ועוד. אבל, כאשר האדם משיג את היכולת להכיל בתוכו את ההפכים, זאת נקראת השגת האין סוף. כי היכולת להכיל את ההפכים, מהותה היא היכולת לאחד את הדברים. ואם האדם מסוגל לתפוס שני דברים הפוכים, כדבר אחד, הרי שהוא בעצם בנקודה ... ממנה. כי כדי שיהיה דבר אחד שגדול יותר מדבר אחר, לשם כך צריך שיהיה שינוי בין הדברים. אך כאשר ההפכים מתחברים והכל אחד, במקרה כזה, אין אפשרות להתקדם יותר, מאחר שכל הנקודות זהות. וכאשר הכל אחד, אז אין יותר ואין פחות, אלא הכל אחד. והשכל הגדול ביותר שהאדם יכול להגיע אליו, הוא החיבור של ההפכים. ואחרי שהאדם מסוגל לתפוס בשכלו ששני דברים הפוכים הם דבר אחד, הרי שלאחר מכן הוא כבר לא יכול לדעת ... ההבדל בין השלמות הגדולה ביותר שאין שלמות אחריה, לבין השלמות שאחריה? תשובה: כפי שהבנו, המהות של השלמות הוא חיבור ההפכים. ואחרי שמחברים את ההפכים לדבר אחד, ממילא כל הדברים שבאמצע מתחברים גם הם, וממילא אין יותר להיכן להתקדם. אבל, עדיין אפשר להתקדם בעוצמה של יכולת הכלת ההפכים. כי יש אין סוף (אמיתי) של עוצמה עד כמה האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. כי יש שני מצבים. או שהאדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, או שלא. אבל אחרי שהאדם כן מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, הרי שעכשיו הוא יכול להתקדם בהגדלת היכולת הרגשית שלו להכיל את השלמות ואת ההפכים. והדבר דומה לאין סוף אחד שגדול יותר מאין סוף אחר. כי כאשר מחברים את ההפכים, הרי שזהו אין סוף. כי אין סוף וגבול בין הדברים, מאחר שהם אחד. וכאשר הכל אחד, דהיינו, כאשר אין ... וכולי, עכשיו הוא מתחיל לחיות את החיים באמת. כי כל זמן שהאדם לא הגיע אל הנקודה הסופית של הכלת ההפכים, הרי שהוא כל הזמן עובר שינויים והוא כל הזמן משתנה. וכאשר האדם מגיע אל הכלת ההפכים, הרי שהוא מפסיק להשתנות. ולמה משנה להיכן יתקדם האדם אחרי שהוא הגיע אל הנקודה הרחוקה ביותר, הרי שתמיד הוא ... לדוגמה, היא כאשר האדם מסוגל גם להיות שמח בחלקו בשלמות, וגם תוך כדי זה לשאוף ולרצות להתקדם קדימה. שאלו שני הפכים. והיכולת של האדם לרצות, תוך כדי זה שהכל טוב בעיניו באותה המידה, זאת היכולת להכיל את הרע. וככל שהאדם ... טוב יותר שהכל אחד, כך הוא מסוגל טוב יותר לחיות בתוך עולם השינויים והנפרדות. כי השלמות, היא לא חיבור ההפכים, אלא היכולת להפריד אותם ושאף על פי כן הם יישארו מחוברים. וכל זמן שהאדם לא מסוגל לכעוס ולהרגיש רע, תוך כדי זה שהוא מרגיש שמחה וטוב, הרי שהוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים וכולי. ועיקר הכבוד והגדולה של האמת, היא שהיא מסוגלת להכיל בתוכה את השקר, ואף על פי כן להישאר אמת. ... ככ חזק, עד שהוא יכול להכיל בתוכו את הרע, ואף על פי כן להישאר טוב. ונסכם: השלמות היא הכלת ההפכים. ואחרי שמכילים את ההפכים, ממילא הכל אחד ואין להיכן להתקדם. אך אף על פי כן, גם אחכ אפשר להתקדם בעוצמה של הכלת ההפכים. והשלמות והאין סוף שגדול מהשלמות ומהאין סוף השני, הם גם אחד ממש, וגם נפרדים ממש. ומשום שהם אחד, אין ...

... האמיתי באמת, שהוא מבין את השכל של המציאות באמת, הוא מגלה שכל חדש ואין סופי, שהוא השכל של חיבור ההפכים, שאין לו סוף. ולמרות שהשכל הזה הוא נקודת הסוף של כל השכלים שבעולם, הרי שהוא גם נקודת ההתחלה של חיי הנצח הטובים והאין סופיים. כי חיבור ההפכים הוא אין סופי, והוא האין סוף עצמו, ושם באין סוף יש אין סוף התחדשות של טוב וכולי. והדרך של ... שהאדם עצמו לא מבין את עצמו בשלמות, על ידי זה החיים לעולם לא משעממים. כי ידיעת השלמות שהכל אחד, ושההפכים הם אחד ושהאחד הוא הפכים, השכל הזה הוא ככ גדול, שהוא גם עוזר לאדם להיות מאושר, וגם הוא מספק לו אפשרות של התחדשות תמידית. ... ידי זה הוא נוטה להשתעמם. אבל אחרי שהאדם מבין את המשמעות האמיתית של הכל אחד, ומבין שהאחדות נמצאת בתוך ההפכים, אז על ידי זה האדם מתחדש כל הזמן...

... טובים באותה המידה. וכפי שכבר ביארתי עניין זה באורך במקומות אחרים. ונמצא אם כן, כי המציאות שלנו מכילה בתוכה שני הפכים. מצד אחד הכל אחד. ומהצד השני כל דבר שונה מכל דבר אחר. והשלמות האישית של האדם, וגן העדן האמיתי, ... מזה ונפרדים זה מזה. וכאשר האדם מבין את העניין הזה לעומקו, על ידי זה האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. דהיינו, שמצד אחד האדם גם מרגיש שהכל הולך כרצונו תמיד. כי מאחר שהאדם מסתכל על הכל בצורה שווה, אכ ...

... לנקודת הילד שבתוכו, רק הוא מסוגל להבין אותם. כי בעולם שלנו יש חיצוניות ופנימיות. ובנקודת החיצונית אי אפשר להכיל הפכים. כי בנקודת החיצוניות האדם צריך לבחור האם להתנהג כמו ילד או כמו אדם מבוגר. ומצד החיצוניות של העולם, האדם ... כאדם בוגר. אבל יש גם נקודה פנימית שנמצאת בתוך האדם. וגם במציאות עצמה, יש נקודה פנימית. ובנקודה הפנימית, כל ההפכים מתחברים. והשלמות הפנימית של האדם, היא כאשר הוא מצליח להסתכל על המציאות בצורת חשיבה שהיא שילוב של שכל של ...

... לגמרי, ואז ממילא הוא מרגיש אושר וכולי. אלא שזו עדיין לא השלמות האמיתית. כי השלמות היא החיבור של כל ההפכים. כי גם כאשר הכל מושלם ולא חסר שום דבר, גם זה לא מושלם. זא כי כל דבר חסר את כל שאר הדברים. וגם כאשר יש את הכל, הרי שעדיין חסר את קיומו של החיסרון. כי הרע והטוב הם שני הפכים. והחיסרון של הטוב, הוא שאין בו רע. וגם כאשר הכל טוב, גם זה לא מספיק טוב, כי עדיין חסר ... בהם חיסרון כלשהו. וגם בשלמות יש חיסרון, בכך שהיא שלמות ולא חוסר שלמות. והשלמות היחידה, היא כאשר מחברים את ההפכים, כי אז יש את הכל באמת. ולחבר את ההפכים, פירושו כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו בו זמנית רגשות מנוגדים במינונים שונים, שעל ידי זה האדם מכיל בתוכו את ... כל הזמן, וכל הכוחות השונים מאזנים זה את זה, וזו השלמות. ואי אפשר להגיע אל השלמות, בלי לחבר את ההפכים. וכדי שהאדם יחווה את השלמות, עליו להכיל בתוכו את שני הצדדים השונים של המטבע. ואחד מהצדדים של המטבע, זאת ... של המציאות, כך הוא מסוגל להכיל בתוכו יותר את הנפרדות ואת השונות של המציאות. כי השלמות היא החיבור של ההפכים. וההארה האמיתית של האדם, היא גדלה כל הזמן. כי אחרי שפעם אחת מבינים את עניין האחדות בשלמות, עכשיו האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, ועכשיו האדם מסוגל גם להיות עם רצון עצמי וישות עצמית שנפרדים מהמציאות, ואף על פי כן, להמשיך להרגיש אחדות ...

... ועוד. ומי שיתבונן על עולם המשחקים, יראה שיש בו משהו מעניין. והוא, שכדי ליהנות ממשחק, האדם חייב להכיל בתוכו שני הפכים בו זמנית. ושני ההפכים האלו, הם איזון, של כמה משמעות האדם מייחס למשחק. כי מצד אחד, אם האדם לא ייחס כל משמעות למשחק, ...

... להיות מאושר ולהצליח. אבל, אז הרצון של האדם, הוא רצון מסוג אחר. רצון, שהוא ללא חיסרון. רצון, שמכיל בתוכו הפכים. והנושאים האלו כבר ביארתי במקומות אחרים.

... הקושי של האדם למצוא את החכם האמיתי. כי כפי שבעצם הבנו, חכם אמיתי הוא זה שהוא מכיל בתוכו את ההפכים. ומאחר שהחכם האמיתי מכיל בתוכו את ההפכים, ממילא כלפי חוץ הוא נראה רגיל לגמרי. כי יש כאלו מנהיגי שקר, שכלפי חוץ נראה שהם רוחניים / מאושרים ... ולא מראים לו את הדרך הנכונה איך לפצח את הנוסחה, של איך לראות את התמונה המלאה ואיך להכיל את ההפכים. והאדם טועה במחשבתו אחרי מנהיגי השקר האלו, משום, שכלפי חוץ רואים את הפנימיות שלהם. דהיינו, האדם רואה שכלפי חוץ ... שוכח שמנהיג אמיתי הוא לא זה שנראה סבלן או נחמד או מאושר או חייכן וכיוב, אלא זה שמסוגל להיות שני הפכים בו זמנית. כי מנהיג אמיתי, נראה כאחד האדם ממש. כי מאחר שהוא מכיל בתוכו את כל ההפכים, הרי שפעם אחת הוא כועס ופעם אחת הוא רגוע. ופעם אחת הוא שמח ופעם אחת הוא עצוב וכיוב. שזו השלמות, להיות מסוגל להכיל את כל ההפכים. כי כל העולם הם כל הזמן בשינוי של מצבי הרוח שלהם. אבל אצל כל העולם, השינויים במצב הרוח, הם ... אבל אצל החכם האמיתי, אצלו כמו אצל המציאות, כל השינויים כולם הם ביטוים לכך שהוא מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים ללא כל מאבק שהוא. כי אצל אדם רגיל, כל מה שיש לו, הוא תמיד מרגיש חיסרון. כי בשום דבר אין שלמות. אבל אצל החכם האמיתי שמכיל את ההפכים, אצלו זה ההפך. כי אצלו תמיד יש שלמות והוא חי חיים טובים באמת שאין בהם שום חיסרון כלל. ומי שלא יודע איך להכיל את ההפכים, כמו כל המנהיגים הרוחניים הטועים, אז הם, כלפי חוץ, נראים שונים משאר בני האדם. כי מאחר שהם לא יודעים ... מהמציאות. כי מי שמרוצה מהמציאות לא עושה שום שינוי במציאות מכל סוג שהוא. אבל החכם האמיתי שמכיל בתוכו את ההפכים, הוא דווקא בו זמנית מכיל בתוכו גם את השקט הנפשי המוחלט, שמנקודת המבט הזו אותו החכם האמיתי אכן חווה ... זאת לחפש חכם שכזה וללמוד מהשכל שלו. כדי שגם האדם עצמו יוכל בבוא היום להיות מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים בו זמנית, ולהגיע לאיזון אמיתי.