יעוץ זוגי, מתי לתת מתנות? כמה מתנות לתת? לא רוצה סקס, לא אוהב מתנות, ריחוק רגשי, בעיות בזוגיות, לא רוצה מתנות, האם לתת מתנות? נתינה חומרית, נתינה רגשית, לא נמשכת מינית, חוסר משיכה מינית, חלק 2

... היחידה שבגללה הפוטנציאל הזה אינו ממומש היא רק הקיבעון המחשבתי של האדם. קיבעון מחשבתי נוצר בעקבות הנחות יסוד שגויות. כאשר האדם מניח הנחת יסוד שגויה כלשהי בטעות, הרי שהנחת היסוד הזאת מגבילה ומקבעת אותו לתבנית חשיבה כלשהי, במקום שהוא יהיה מסוגל להגיע למימוש הפוטנציאל המלא של המציאות. אם כל חטאת היא הנחת הנחות שאינן אמיתיות. הנחת יסוד שגויה = שקר. השקר מונע מהאדם לראות את האמת לגבי המציאות. השקר מגביל את המחשבה של האדם ומונע ממנו להגיע אל השלמות ... ביותר לצאת מקיבעון מחשבתי היא על ידי זה שהאדם מפסיק להניח הנחות. להפסיק להניח הנחות = לאמת את כל הנחות היסוד של האדם. לא לקבל שום דבר כמובן מאליו, לא להניח שום דבר עד שהוא אינו מתאמת בשלמות. כל זמן שישנו דבר כלשהו במציאות שאינו ברור לאדם, הרי שהוא עדיין חי תחת הנחות יסוד ולא תחת וודאות. רמת הוודאות הגבוה ביותר היא, שהאדם מקבל תשובה לכל השאלות, ומגיעה לידיעה אמיתית כזו, שאין אפשרות מחשבתית לחשוב אחרת ממנה. מצד האמת, כל דבר שאפשר לחשוב הפוך ממנו, הרי שהוא עצמו עדיין נחשב להנחת יסוד שאינה וודאית. הדרך להגיע אל האמת, היא על ידי זה שהאדם שואל את עצמו כל הזמן, אולי ההפך הוא הנכון, אולי משהו בין הקצוות השונים הוא הנכון. אל תקבל שום הנחת יסוד, חקור את כל הנחות היסוד שלך, עד שתגיע לאמת שאין בה שום קיבעון מחשבתי מכל סוג שהוא. ...

... הוא אמת בלתי תלויה. דהיינו, דבר שהאדם יודע אותו בצורה ישירה. וסוג שני הוא אמת תלויה, דהיינו, שהאדם מסיק שמשהו הוא נכון, על סמך הנחות יסוד אחרות כלשהן. שיתכן שהן אכן נכונות, ויתכן גם שהמסקנה של האדם ... את ההחלטה. ואיך מאמתים את המידע? תשובה: כדי לאמת מידע, שלב ראשון צריך לנסות להבין אותו טוב יותר. שלב שני צריך לנסות להבין, על איזה הנחות יסוד נשען המידע הזה. דהיינו, על האדם לנסות להבין, מהם הדברים שבגללם הוא חושב שהמידע הזה הוא נכון. ושלב שלישי, פשוט לנסות לאמת את הנחות היסוד שעליהן נשען המידע וכולי. ונסכם: יש רמות שונות של ידיעת האמת. ...

... לאמת המוחלטת? אליעד מסביר שהדרך להגיע לאמת המוחלטת היא לחקור לעומק את כל האמיתות והדעות השונות שיש בעולם, ולגלות שהן כולן מבוססות על הנחות יסוד. על ידי חקירת ההנחות הללו, האדם יכול לגלות שבשורש של כל הנחות היסוד השונות והסותרות עומדת אחדות מוחלטת שבה כל ההפכים מתאחדים. לדוגמה, כאשר אליעד מציג את ... שיש בעולם, יגלה את השכל שמעל השכל, שבו ההפכים מתחברים ושהוא שורש האמת. ושאפילו היש והאין גם הם מתאחדים בסופו של דבר. והכל מבוסס על הנחות יסוד. ובשורש הכל אחד. הנחת היסוד הראשונה, שבה הכל אחד. וביארתי שהכל אחד, היינו שאין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. ...

... ולכן מחשבתו אינה זהה לחלוטין לזו שהיתה לו קודם. מדוע יש הנחות יסוד שלא משתנות אצל אנשים? רוב האנשים אינם משנים את הנחות היסוד שלהם מתוך טיפשות או פחד. לדוגמה, תפיסת המציאות הבסיסית של אנשים רבים נשארת קבועה לאורך כל חייהם: כאשר הם מסתכלים ימינה ושמאלה, הם מאמינים שאלו מקומות שונים באופן מוחלט, בלי לשאול שאלות על ההנחות היסודיות הללו. עוד דוגמה לכך היא התפיסה שהעולם קיים: אנשים מעטים בלבד באמת שואלים שאלות כמו האם העולם קיים? או אולי המציאות לא באמת קיימת? ורק בודדים ... כמה באמת מבינים שהעולם לא באמת קיים? כמה יישמו זאת? יש הנחות יסוד שלא משנים את דעתם על זה, מרוב טיפשות, מהפחד לשנות את דעתם. מסקנה - אם אין לך יציבות מחשבתית סימן שאתה לומד. נכון שרצוי שלא תחזור על טעויות. ...

... אין, מבוססת על אכסיומות בסיסיות. לרוב, איננו מטילים ספק בהן. אך אם אדם בודק את בסיסן לעומק, הוא יכול למצוא פרדוקסים שסותרים את עצמם. כאשר בודקים את כל מה שאנחנו יודעים, ניתן לראות כי ישנן הנחות יסוד שסותרות אחת את השנייה, וזה יכול להוביל למצב של חוסר שכל או שיבוש בהבנה. האם אפשר להטיל ספק גם בחושים וברגשות? אליעד מציין כי הוא עצמו הטיל ספק בהכל, אפילו ... על אכסיומות שמקובעות בתוכנו. אנו לרוב לא מטילים בהן ספק, אך מי שבאמת חוקר לעומק יגלה שעליהן נשענת כל המציאות הנתפסת. אם מניחים את כל הידיעות על השולחן ובודקים את בסיסן, מוצאים שיש לפחות שתי הנחות יסוד סותרות שהשכל דבק בהן בו - זמנית. האם אפשר להטיל ספק גם בחושים וברגשות? אליעד מספר שכאשר הוא הטיל ספק מוחלט בכל, הוא אף לא היה בטוח שיתנגד לשוד, כי אם מפקפקים ...

... למה לא קיימת משמעות מוחלטת? משמעות מוחלטת היא רעיון שאינו נתון לשום ספק ושאי אפשר לשאול עליו יותר שאלות. אך כל משמעות שהשכל שלנו מייצר מבוססת על הנחות יסוד יחסיות. לכן כל משמעות שהמוח יכול להבין היא יחסית, ואי אפשר להגיע למשמעות מוחלטת בשום דרך. לדוגמה, אם נקרא סיפור ונסיק ממנו מסקנה ... להביא אותנו להבנה מוחלטת. מה קורה כשאנחנו מחפשים את המשמעות של המשמעות? כאשר אנו שואלים מה המשמעות של המשמעות?, אנחנו למעשה נכנסים לתהליך של בדיקת כל הנחות היסוד שלנו. למשל, אם אנו מוצאים לסיפור משמעות מסוימת, אנו יכולים להמשיך ולשאול מה המשמעות של אותה משמעות, וכך להמשיך הלאה עד שלא נמצא עוד ... יכול לשאול עליו יותר אף שאלה, ויחסי שאתה יכול לשאול עליו עוד שאלות. כול דבר שאתה מבין אותו בשכל, הוא יחסי ולא מוחלט. עצם זה שהמוח שלך מבין אותו, לפי הנחות יסוד של המוח, זה כבר יחסי ולא מוחלט. ולכן לא משנה איזה משמעות ניתן, היא תמיד תהיה יחסית. לדוגמה, קראת סיפור והגעת להבנה, שלא תמיד כל מה ...

... זאת, ולכן הוא צריך להאמין. אליעד מפרק את הטענה הזאת לכמה הנחות יסוד ומראה את הקשיים בכל אחת מהן: הנחת יסוד ראשונה: שאכן הפעולה שאנחנו עושים משפיעה על העולמות העליונים. הנחת יסוד שנייה: שאם הפעולה משפיעה בעולמות העליונים, אז בהכרח צריך להתחשב בזה ולפעול בהתאם. הנחת יסוד שלישית: ההשפעה השלילית כביכול, אינה מלווה בהשפעות חיוביות בעולמות העליונים. הנחת יסוד רביעית: שמה שמוגדר כרע בעולמות העליונים הוא אכן רע ... מהתוצאה בעולמות העליונים נובע מאמונה שנבנתה על בסיס אותן הנחות יסוד לא מוכחות. לדוגמה, אדם שמרגיש חרדה בגלל שהוא חושב ...

... לעשות זאת... ואסביר, מהם מסרים סמויים ואיך לשתול אותם? ואיזה סוגים של מסרים סמויים יש? ומהם מסרים סמויים אפשריים ומהם מסרים סמויים מחויבים? ומהן הנחות יסוד סמויות ומהן הנחות יסוד גלויות? ואבאר גם מהן אמיתות מקבילות שמחזקות את המסרים הסמויים שלך? ואבאר טכניקות שכנוע מתקדמות ואיך לגרום למישהו להאמין לך? ועוד... וראשית אסביר את הרעיון באופן ... חייב לשים לב למסר הסמוי שלך. דהיינו, בפועל עליך לקחת את המסר הסמוי שלך, ולבנות סביבו סיפור, שאפשר להבין את הסיפור הזה, רק כאשר השומע מסכים עם הנחת היסוד של המסר הסמוי שאתה משלב בתוך הסיפור. דהיינו, אתה הופך את המסר הסמוי, למסר מחויב, ולא רק למסר אפשרי בלבד. כי יש שני סוגים של מסרים סמויים. יש מסרים סמויים מחויבים ... את הסיפור שלך, לשם כך הוא חייב לשים לב למסר הסמוי שלך, שהוא מוזכר בצורה עקיפה בתוך הסיפור. והוא גם חייב להסכים לכך שהמסר הסמוי שלך הוא אכן אמת, כהנחת יסוד לצורך הבנת הסיפור שלך. דהיינו, שהמסר הסמוי שלך, משולב בסיפור בתור הנחת יסוד מחויבת, לצורך הבנת הסיפור ולצורך אמיתות הסיפור. ולא רק כהנחת יסוד אפשרית, בצורה שבה המסר שלך כאילו סתם זרוק בתוך הסיפור כדרך אגב בלבד. ועדיין, בכל מקרה המסר שלך מועבר כמסר סמוי בצורה עקיפה, כי הוא רק הנחת יסוד של סיפור אחר, שהוא מרכז תשומת הלב של השומע. ועכשיו אבאר עוד רמת עומק נוספת, והיא, שאם ברצונך לגרום למישהו להאמין לך, לשם כך עליך לשלב את המסר הסמוי שלך, בתוך ... בתוך זה שאתה מספר לו את מה שהוא כבר חושב שזה אמת, בתוך זה תשלב לו את המסר הסמוי שאתה רוצה להעביר לו, בצורה שבה הוא יהיה חייב לשים לב להסכים עם הנחת היסוד הסמויה שלך, כדי להבין את הסיפור שאתה מספר לו. והרעיון הוא, שאתה עוטף את המסר הסמוי שלך, בתוך עובדות שהאדם השני כבר חושב שהן אמת. שזה אומר, לעטוף את האפשרי בתוך ... וחלק מהאמיתות משולבות בסיפור, כאילו הן מסרים סמויים. ובתוך כל הסיפור הזה, אתה משלב גם את המסר הסמוי שלך. שהוא עטוף כולו באמיתות מקבילות, גם ברמת הנחות היסוד של הסיפור. ושהן גורמות למסר הסמוי שלך ולהנחת היסוד הסמויה שלך, להיראות יותר אמיתית עבור השומע. ואתה, כאשר אתה שומע סיפור כלשהו, האם אתה מודע לכל המסרים הסמויים שנשתלו אצלך במחשבה באותו הרגע?! ואתה, כאשר אתה חושב ...

... שואלים מהי האמת? כאשר אדם מחפש את האמת, הוא יוצא מנקודת הנחה שיש אמת אחת שהוא יכול לגלות. אבל איך הוא יכול לדעת שהוא באמת מחפש את האמת? ייתכן שהוא מחפש אותה מתוך הנחות יסוד שגויות? אולי הוא כבר החליט מראש מהי האמת ... האמת מובילה לפרדוקס? כאשר אדם מחפש את האמת, הוא יוצא מנקודת הנחה שיש אמת אחת שהוא יכול לגלות. אבל איך הוא יכול לדעת שהוא באמת מחפש את האמת? ייתכן שהוא מחפש אותה מתוך הנחות יסוד שגויות? אולי הוא כבר החליט מראש מהי האמת ...