... האדם. ככל שהאדם מתעקש יותר לשלוט ולהכריח את המציאות להיות אחרת, כך הוא חווה אכזבה רבה יותר, וזהו בדיוק המקום בו נוצר הסבל. כיצד מקבלים את המציאות בצורה מלאה? אליעד מסביר שהדרך להשתחרר מהסבל היא באמצעות קבלה מלאה של ... הדרך שלו היא שאין דרך אחת נכונה, ושהדרך לא יכולה להיות מקובעת או מוגדרת. הוא טוען שמצבים משתנים כל הזמן, וכשאדם מגדיר דרך אחת לחיות את הרגע, הוא למעשה מונע מעצמו להסתגל למצבים חדשים. כל אדם מכיל בתוכו את ... לא מגדיר אתה בעצם חוזר לעמדת הכוח לנקודת ההתחלה. הנושא הזה של אחדות ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של ... זה האני. מצד המציאות הכללית יש הבדל. יש פה חדר ובחדר יש דברים ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את הכסא והשולחן, הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא השתנה. אם לדוגמה מישהו מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה מסויימת שבה הוא לא יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה הזמן והמקום היו ביחד. אחרי שהאני נוצר, השורש זה לא להתחבר לאני זה להתחבר לשורש של עצמך. זאת אומרת לא תתחבר ... אלא לאני האמיתי שלך זו המציאות שהוא היה לפני כל מה שהיה. ומצד האמת צריך להתחבר למה שהיה לפני המקום. צריך להתחבר ללפני הכל ללפני ההגדרה בכלל, כי צריך לדעת מה המטרה הסופית. אם יודעים מה המטרה הסופית יותר ... רכב. 2 הדברים קיימים בו זמנית, אם יבוא רכב אזוז הצידה אבל שניהם קיימים בו זמנית. יש יישויות שונות. המקום קיים הזמן קיים יש הבדלים. בו זמנית אין הבדלים. מי שיחקור לעומק יגיע להבנה שכל הדברים נמצאים באותו מקום כרגע. כרגע ... הדברים קיימים בו זמנית, עניין של הבנה בחלום קיימות 2 מציאויות, שאתה חולם חלום איפה מקום החלום? באיזה כתובת? המקום של החלום, חלמת חלום, האירוע מתרחש, האם בפועל מתרחש? לא הוא מתרחש במחשבה, מחשבה שום מקום או אין מקום שבתוכו מתרחש החלום. מקום לא באמת תופס מקום את כל המקום כולו אפשר להכניס למחשבה קטנה. כל החדר כדי להכניס אותו צריך מחשבה. כמה זמן לוקח לחוות זמן אינסופי? רגע. גם כרגע המקום והזמן שלנו נמצאים בשום מקום ואין זמן. איך חווים את זה? ככל שמבינים טוב יותר שהדברים מחוברים אחד לשני, כך ... ובזמן ואחר כך זה אחד לגמרי. כדי להקשות את השאלה נגיד שהשכל זה הכלי היחיד. הנושא פשוט השכל חווה מקום וזמן איך אתה מצפה שיחווה אין מקום וזמן. בשכל אי אפשר. זה לא נכון. כי אז זה אומר שתצטרך לברוח לאיזה מקום. מדי פעם משתמשים בשכל. התשובה ... הנפרדות עברה לאחדות ממשנה עבר ללא משנה. אם אדם על שטות לא מבין שזה לא משנה הסיכוי שלו להבין שהמקום ההוא המקום ההוא נמצאים באותו מקום קלוש. אדם חווה על דברים שזה לא משנה לא משנה מה אומרים עלי. אחדות זה לא 2 זה בתוכי בסופו של דבר אדם חווה את הלא משנה של המקום / הזמן. אם אדם בחוויה של הלא משנה זה החוויה הכי טובה בעולם. לא משנה שמשעמם לך. שני הדברים קיימים בו ... לא יכול לדמיין את עצמו מחוץ למקום, כי עדיין יש מקום בתוך מקום. איך כן אפשר? לא צריך לצאת מהמקום התודעה צריכה להבין שהמקום נמצא בין מקום. המלך שבכלא יודע שהיה מלך. זה לא משנה כיש או אין פתרון, מהות העניין שמשנה לו ... יכול לדמיין את כל המספרים, האינסוף יותר מופשט מכל המספרים זה העדר של כל המספרים, האם לדמיין את כל המקום / אין מקום? ברור שלא. אם זה נכון או לא נכון זאת השאלה שצריכה להישאל אם אדם חווה את ...

... בין - אישית, כפי שהוסבר על ידי אליעד כהן. נקודת המוצא של הדיון היא השאלה האם היא פינתה את המקום או לא? ומכאן אליעד מדגיש את חשיבות ההגדרות המפורטות והמדויקות בתוך תקשורת. לפי אליעד, לכל מושג שאנו משתמשים בו ... הגדרה מדויקת, כי הגדרה לא מדויקת יכולה להוביל למסקנות שגויות ומעוותות לגבי המציאות. הוא ממשיך ואומר שהחוקים מתעבים עם הזמן, כלומר, שהמשמעות של מושגים משתנה ומתרחבת, וכך גם ההבנה שלנו לגבי אירועים יכולה להשתנות ולהתפתח. אם ההגדרה למושג כמו ... שלא זו הכוונה המקורית. האם פינוי מקום הוא אקט של נטישה או לא? בהמשך הוא חוזר לדוגמה של פינוי המקום ושואל האם מי שפינתה את המקום עשתה זאת כדי שייקחו לה אותו. הוא מסביר שאם בהגדרה החברתית פינוי המקום לא נעשה כדי שהמקום יילקח, אז מי שלוקח את המקום הוא למעשה פולש זר. אך גם כאן הוא מדגיש שזה תלוי בהגדרה המדויקת של המונחים: מהו פינוי, מהי נטישה ... למה חשוב לדייק בהגדרות? איך הגדרה משפיעה על המציאות? מתי פינוי נחשב נטישה? מה האמת האם היא פינתה את המקום או לא פינתה את המקום מה האמת? ש: תגדיר פינתה את המקום. אליעד: יפה תגדיר פינתה את המקום ומה האמת שהיא פינתה את המקום או לא? ש: מה ההגדרה של פינתה את המקום אם זה מכונה המקום אז בהגדרה כן. אליעד: אוקי ואיזה הגדרה אתה מעדיף שתוגדר לפינתה את המקום. ש: לא אכפת לי. אליעד: אתה יודע זה אחר כך יופעל גם נגדך. ש: יש כבר היסטוריה שזה יופעל ... אתה הפקרת אותו. ש: החוקים מתעבים וזה יכול להתעבות גם מאופציה כזאתי. אליעד: אוקי בקיצור התשובה אם נטשת את המקום או לא התשובה היא שתלוי בהגדרה ועל פי החברתיות את לא נטשת את המקום או לא נטשת אותו כדי שייקחו לך אותו. ש: היא לא פינתה היא לא נטשה היא פינתה. אליעד: היא לא פינתה את המקום בכדי שייקחו אותו זהו אז אתה פולש זר. ש: כן. אליעד: האם אתה פולש זר? ש: מוכן לקבל. אליעד: ... יפה פולש זר מישהו שלוקח מקום שלא פינו לו אותו, אז אתה פולש זר? ש: אם היא פינתה את המקום אז אני פולש זר אם היא לא פינתה את המקום. אליעד: ומה האמת שהיא פינתה את המקום או לא? ש: תלוי לפי מה שמגדירים. אליעד: יפה אז אם אתה פולש זר או לא תלוי בהגדרה של ... ואם נגדיר שפולש זר זה מישהו שלקח מקום שלא פינו לו אותו זה תלוי בהגדרה של פינו לו את המקום. הבנו את הסיפור?

... אך עדיין ניתן להבין כי אין מספר שהוא הכי גדול. מסקנה: ציר המספרים הוא אין סופי. דוגמה 2: ציר הזמן. נשאל: מהו הזמן הכי רחוק שניתן להגיע אליו (בעבר / עתיד) נשיב: X כלשהו. נפריך: לכל נקודה בציר הזמן יש: עבר / הווה / עתיד. לכל נקודה בציר הזמן יש: לפני / אחרי. ולכן ציר הזמן הוא אין סופי. נקשה: אולי לזמן עצמו יש נקודת התחלה, ואולי קיים רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן? נשיב: נניח לרגע שאכן לציר הזמן שלנו יש נקודת התחלה, וכי היה רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן. אך גם אם נאמר זאת, הרי שאנחנו תוחמים את ציר הזמן שלנו בציר זמן אחר גדול יותר, כך שחזרנו לכך שציר הזמן הוא נצחי ואין סופי. הסבר: ברגע שאנחנו אומרים כי קיים זמן + אנחנו אומרים כי יש לזמן נקודת התחלה, הרי שאנחנו בעצם אומרים כי ביחס לנקודה הראשונה בציר הזמן, עדיין יש לפני ואחרי, דהיינו, לפני קיום ציר הזמן שלנו ואחרי קיום ציר הזמן שלנו. יש להבין: כי גם אם נאמר שציר הזמן שלנו עצמו נברא, הרי שברגע שאנחנו אומרים שהוא נברא, באותו הרגע אנחנו אומרים שיש ציר זמן אחר גדול יותר שמקיף את ציר הזמן שלנו. כך שבעצם אנחנו בסך הכל יוצרים ציר זמן אחר גדול יותר, אך אנחנו לא מעלימים בכך את הזמן כולו. לומר שהזמן נברא, פירושו לומר שציר הזמן שלנו נברא, בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי ציר הזמן האמיתי הוא הגדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי לציר הזמן אין נקודת התחלה. בעניין ציר זמן שחיצוני לציר הזמן שלנו, ראה כאן וגם כאן. דוגמה 3: מרחב המקום. את כל מה שהובהר לגבי ציר הזמן, ניתן להשליך על מרחב המקום, שהוא מטבעו אין סופי. גם אם נאמר שלמרחב המקום שלנו יש סוף, וכי הוא כולו נוצר במפץ הגדול מנקודה סינגולארית כלשהי, הרי שזה מכניס את מרחב המקום שלנו לתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, שהוא כמובן אין סופי. בשורה התחתונה, בכל נקודה בציר המקום, תמיד יהיה משהו אחר סביבה, דהיינו, מרחב מקום נוסף גדול יותר. גם אם נאמר שאי אפשר לנוע בפועל לכל נקודה במרחב המקום, הרי שעדיין כן ניתן לנוע לכל נקודה במרחב המקום באמצעות המחשבה, ולהבין כי מרחב המקום הוא אין סופי. כי יש לזכור, כי גם אם נאמר שהוא סופי, הרי שהוא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, וממילא מרחב המקום האמיתי הוא אין סופי. בעניין מרחב מקום גדול יותר ראה כאן. דוגמה 4: ניתן לקחת כל 2 הפכים, ולחפש ... אליה בפועל) ? התשובה כמובן תהיה אין סוף. וכל כיוב באין סוף דוגמאות נוספות... הערה: ניתן לנסות לומר שציר הזמן / מרחב המקום שלנו הם בצורת עיגול / כדור, דהיינו, שנקודת ההתחלה והסוף מחוברות אחת עם השניה, ואם כן יש להם סוף. הפרכה: כנל, גם אם נאמר שמרחב המקום שלנו הוא בצורת כדור מוזר, שבו כאשר מגיעים לקצה אחד נכנסים לקצה השני של עצמו, הרי שזה עדיין אומר שהכדור עצמו נמצא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר. ברגע שנתנו למרחב המקום שלנו צורה כלשהי, כגון של כדור, הרי שבעצם אמרנו כי: קיים מרחב מקום אין סופי, שבתוכו קיים מרחב מקום ... שמתנהגת בצורה כלשהי. אך בכל מקרה אנחנו תמיד נהיה בתוך מרחב מקום אין סופי. צורת הכדור האפשרית של מרחב המקום, מתארת אך ורק את ההתנהגות של מרחב המקום, אך לא מגבילה מרחב מקום אחר גדול יותר שמקיף את הכדור. צורת כדור למרחב המקום, מגדירה את ההתנהגות של מרחב המקום, אך לא מגבילה את מרחב המקום שבתוכו נמצא מרחב המקום שלנו. כנל לגבי ציר זמן שיתכן והוא מתנהג בצורה של עיגול סופי שחוזר על עצמו. אך תמיד הוא יהיה בתוך ציר זמן אחר גדול יותר שקדם לציר הזמן שלנו. ואם כן ציר הזמן האמיתי הוא אין סופי. מסקנה: למרות שלא ניתן לתפוס את כל האין סוף כולו בתוך המחשבה, עדיין ניתן להבין ...

... חייבת לתפוס מקום בחושים, היא יכולה לתפוס מקום בתודעה. כשאתה חוקר מה זה מקום וזמן, אתה מבין שמחוץ למקום והזמן, יש צורה אחרת שהיא מעבר למקום והזמן, אז למעשה התפוז והתפוח נמצאים בשום מקום, ואם הם נמצאים בשום מקום, אז הם אחד. אם תפוז זה צורה של מקום, והתפוח צורה של מקום, אבל המקום הוא צורה של שום דבר, אז התפוח והתפוז הם שום דבר ולכן הם אחד. אם המקום הוא כלום, אז גם הצורות הם כלום. אם יש כדור, בתוכו יש אויר ומחוצה לו יש אויר, איפה אין אויר, במעטפת עצמה, אבל למעשה המעטפת היא הכדור. אבל יש דבר, שכאילו שום דבר לא יכול לקחת ממנו את המקום שלו, וזה המקום. המקום הזה עצמו נמצא בתוך הכדור, מחוצה לו וגם במעטפת. אין מקום שאין בו מקום, ואין זמן שאין בו זמן. לכן המקום והזמן ממלאים את הכל. היד היא גם יד וגם גוף, היד היא לא חלק מהגוף, אלא הגוף, כי אם נעלים ... ומכאן היד היא הגוף עצמו. למעשה כל הצורות, כמו התפוח והבננה, הקיום שלהם תלוי במקיף שלהם, ומה מקיף אותם, המקום והזמן. המקום והזמן מקיף את כל הדברים - גם את המחשבה, את התודעה ואת הכל. אז אנחנו מסכימים שהכל תלוי במקום ובזמן. ... שהבקבוק הוא זמן ומקום. למעשה על כל דבר אתה יכול להגיד שזה זמן ומקום. אתה צריך לראות שהבקבוק הוא המקום. אתה יכול להגיד שזה אטומים אבל ניתן להגיד שהבקבוק גם מקום. הבקבוק הוא צורה של מקום, והמקום הוא צורה של כלום. ומכאן הבקבוק הוא הכלום. עכשיו כרגע הבקבוק זה כלום, למה? כי המקום והזמן הם עצמם עשויים מכלום כרגע. מכאן שהכל עשוי מכלום. ואם נקצין את זה, גם להגיד שההוויה של הצורה היא ... יש מקום וזמן אין סופי ובתוכו המון צורות. מה זה כרגע הבקבוק? התהוות של זמן ומקום, בצורה של כלום. המקום והזמן עשויים מכלום. מה יותר גדול מהזמן והמקום? הכלום. מחוץ למקום אין שום דבר כי הוא אין סופי. אני רוצה שתביני שכשאת מבקשת מהמוכר סוכרייה, את תביני ... לדוגמה, יש כמה בקבוקי פלסטיק, אז יש משהו שמאחד אותם והוא הפלסטיק. אז למעשה מה שמאחד את הכל זה המקום והזמן. ולכן הכל אחד. יש מציאות אחת, ובתוכה יש את המקום והזמן. אם אתה רוצה להבין מה יש לפני המקום והזמן, אתה מבין שזה הכלום, שזה הדבר הראשון ממנו עשוי הכל. מה המכנה המשותף של המקום וזמן, משהו שהוא לא מקום וזמן, וזה הכלום. האם מוכרח שיהיה המקום? לא, כי יש זמן. והאם מוכרח שיהיה זמן? לא, כי יש מקום. לכן לא מוכרח שיהיו מקום וזמן, אך ... משם אתה מגיע לחוויה של השכל. אם השכל שלך מרוכז כולו, מה היא מהות הדבר? אז הכל מתאחד אצלך, והמקום היחיד שאתה יכול ללכת זה מעל השכל, לאין שכל, אבל באין שכל זה גם אותו הדבר, ואז אתה גם ... למה אני לא חווה את זה? אליעד: למה אתה שואל את השאלות הפילוסופיות? כי לא מציק לך כל כך המקום והזמן. האם יש עוד דברים שמציקים לך חוץ מההסתכלות על הזמן והמקום. ההסתכלות על הזמן והמקום, היא הסתכלות פנימה, אבל האם לא מעניינים אותך דברים חיצוניים? רק כאשר כל כולך תסתכל פנימה, אז תוכל לחוות ... הדברים שמציקים לנו? אליעד: אתה לא מוכרח. אם אתה מגדיר שאתה רוצה להגיע לאמת, ההיגיון אומר שאתה צריך להתחיל מהמקום הכי אמיתי עבורך. ולכן תבדוק מה הכי מציק לך ואותו תבדוק, אבל מבחינת המאמץ השכלי תלך עד הסוף עם ... שזאת בעיה במקום ובזמן. אם היינו נותנים לך עבודה אחרת, האם עדיין הייתה מציקה הבעיה, שאתה לא מבין את הזמן והמקום? אם לא מציק לך אפילו לאלפית השנייה, זה אומר שהזמן והמקום לא באמת מציקים לך. למשל, אם אתה רעב, אפילו אם היינו מחליפים לך את מקום העבודה, הרעב היה ... לך יותר שכל, אתה תחווה את המציאות אחרת, ואז תחווה את הבעיה בצורה רחבה יותר, ואז באמת תשאל על הזמן והמקום, ואז תקבל את התשובה. כאשר תהיה לך בעיה במקום ובזמן, למעשה בכל מקום ובכל זמן תהיה לך בעיה ...

... יחווה את המציאות דרך נקודת המבט שלו שהולכת איתו לכל מקום. מי שיתבונן יראה כי ישנם בני אדם שכל הזמן נמצאים בתנועה מתמדת. לאדם תמיד נדמה שבמקום כלשהו יהיה לו טוב יותר. כאשר האדם מגיע למקום המיוחל הוא מגלה ... עצמם בקצה העולם, כאשר באמת הדבר הקרוב ביותר אליהם זה האני הפנימי שלהם. אז להיכן בעצם אפשר לברוח, מהו המקום הטוב ביותר שאליו אפשר לברוח כאשר רוצים לברוח? תשובה: המקום שאליו אפשר לברוח, הוא המקום שבתוכו נמצא המקום עצמו. דהיינו, מחוץ למקום. המציאות מכילה בתוכה שני רבדים. מקום ומחוץ למקום. מימד המקום הוא המימד החיצוני והנגלה של המימד שמקיף את המקום מחוץ למקום. המהות שממנה עשוי המקום = מחוץ למקום. המקום כולו נמצא בתוך המימד שמחוץ למקום. המימד שמחוץ למקום הוא המימד שמנקודת המבט שלו כל המקום שלו הוא אחד מוחלט, הוא המימד שמנקודת המבט שלו המהות של כל המקומות כולם זהה לחלוטין. ההבדל בין מקום ... מה שגורם למקום אחד להיות שונה ממקום אחר, אלו השינויים שיש בין מקום אחד לשני. מצד המהות הפנימית של המקום עצמו, אין הבדל מהותי בין מקום אחד לשני. זאת נקודת המבט שמחוץ למקום. כאשר האדם רוצה לברוח מהעולם, האלטרנטיבה היחידה שלו היא לברוח פנימה אל תוך המהות של מימד המקום, דהיינו, לרובד הפנימי ביותר של המקום עצמו. לברוח פנימה אל תוך מימד המקום, היינו כאשר האדם מתחבר לרצון הפנימי ביותר שלו, שמצידו של הרצון הפנימי ביותר של האדם, ניתן להגשים את הרצון ... שהוא רוצה נמצא בכל מקום. כך שאכן אפשרי לברוח למקום אחר, על ידי זה שבורחים לתוך המהות הפנימית של המקום עצמו, שהיא אחת. כאשר האדם מבין שמצד המהות של המקומות כולם, הכל אחד, ממילא הוא אכן יוצא מהמקום שלו ומרגיש טוב אמיתי בכל מקום. ככל שהאדם מחובר יותר לפנימיות של עצמו ושל המציאות, כך הוא מסתדר ומרגיש ... ניתן לומר שהוא נמצא מחוץ למקום, מאחר שהוא חווה את המציאות דרך הפרספקטיבה של המציאות עצמה שמכילה בתוכה את המקום, ושמצידה כל המקום כולו זהה במהותו לחלוטין.

... חייב להיות מוגבל לישות אחת. למשל, יכולות להיות כמה ישויות שכל אחת מהן אינסופית, כל אחת ממלאת את כל המקום והזמן, ובכל זאת הן קיימות בו זמנית בלי להפריע זו לזו. זה שהאדם אינו יכול להבין זאת בשכלו, לא אומר ... שיש אינסוף בתוך אינסוף, כך שיש הרבה אלוהים שכל אחד מהם אינסופי, אך יחד הם מתאחדים לישות אחת. האם הזמן והמקום הם בעצם אלוהים? אליעד מוסיף טיעון נוסף, ומציע שאם מתבוננים לעומק, כל המציאות בנויה על שני דברים אינסופיים בסיסיים - המקום והזמן. כל דבר שקיים נמצא בתוך המקום והזמן, וכך הוא מגדיר את שני אלה כשני אלוהים אינסופיים שתמיד קיימים. הוא שואל באופן רטורי, מה ההבדל בין אלוהים הדתי שאינו נמצא במקום ובזמן, לבין שום דבר, ומדגים שאם אלוהים קיים בתוך המקום והזמן, המקום והזמן הם ישויות עליונות יותר. האם להיות אינסופי זו בעצם מגבלה? לקראת הסוף, אליעד מציע מחשבה נוספת: עצם ההגדרה של ... מצביע בהכרח על אחדות מוחלטת? כיצד מתייחסים לרעיון של כמה סיבות ראשונות? האם יכול להיות יותר מאלוהים אחד? האם המקום והזמן הם אלוהים? האם אינסוף זו מגבלה? האם יכול להיות יותר מאלוהים אחד? בטענה המקובלת של הדתיים נטען שלא יתכנו ... שייתכן שיש הרבה אלוהים (הרבה אינסוף), ובכל זאת הם מתאחדים לישות אחת. עוד רעיון הוא לזהות שני אלוהים בדמות המקום והזמן, כביכול שתי ישויות אינסופיות שתמיד קיימות, ואף מעליהן יכולים להיות גורמים נוספים. אם מנסים להציב את אלוהים המסורתי מחוץ למקום ולזמן, קשה להבחין מה ההבדל בינו לבין שום דבר, ואם הוא בתוך המקום והזמן, אז המקום והזמן גדולים ממנו. בנוסף, עולה הטענה שלהיות אינסופי זה כשלעצמו סוג של מוגבלות, כי ברגע שמגדירים ישות כאינסופית, הגדרתה מונעת ... האדם לא מסוגל לדמיין או לתפוש, שיש יותר מישות אינסופית אחת, מה זאת אומרת? אם האינסוף ממלא את כל המקום, אז כמה ישויות אינסופיות יכולות למלא את המקום, אחת! אבל האדם שטיפה שכל בקודקודו מבין, שזה לא נכון מבחינה אובייקטיבית, כי יכול להיות שיש הרבה אלוהים, ויש הרבה אינסוף, וכל אחד מהם ממלא את כל המקום ואת כל הזמן, אבל אף על פי כן בשכל האנושי זה לא נתפש. וזה שזה לא נתפש בשכל של האדם, זה לא ... שלאלוהים יש בחירה חופשית, שהוא בחר את הרצון של עצמו, זה למישהו כן יש הסבר? וזה שאלוהים קיים בלי מקום וזמן, זה ישהו כן מבין את הנושאים האלו? לא מבינים ואומרים שזה מעל השכל אבל אז זה אומר שמעל השכל ... נקודה נוספת למחשבה, נוכיח שיש כן שני אלוהים!! ומי שיחקור טיפה את הנושא, יגלה שכל מה שישנו, קיים בתוך מקום וזמן, ואין שום דבר שקיים ללא מקום וזמן, וגם המקום והזמן ממה הם עשויים? ממקום וזמן אחר, לפני המפץ הגדול היה מקום וזמן אחר, ויש עוד מקום וזמן אחר וכן הלאה. וזה אומר שיש שני אלוהים, ומה השם שלהם? לאלוהים הראשון קוראים מקום, ולשני קוראים זמן זה ... בשיתוף פעולה והם אינסופיים ותמיד קיימים, ומעליהם יש עוד אלוהים אחר וכו. ואלוהים הדתי, אם הוא לא קים בתוך מקום וזמן, אז הוא בכלל לא קיים, ואם הוא קיים בלי מקום וזמן, מאד אשמח שמישהו שיסביר לי מה ההבדל בין מישהו שקיים בלי מקום וזמן, לבין כלום! ואם נאמר שהוא קיים בתוך המקום והזמן, זה אומר שמעליו יש את המקום והזמן. אז בסופו של דבר מגיעים למסקנה שיש שני אלוהים שהם המקום והזמן. ועכשיו אני רצה לתת עוד נקודה למחשבה, נניח לצורך העניין שיש אלוהים אחד אינסופי אבל מי שיש לו טיפה ...

... היא בעצם בת המלך האבודה. היא מזהה אותו ומתקרבת לשוחח עימו. היא מגלה לו כי למרות הנראות החיצונית המפוארת, המקום שבו היא נמצאת הוא לא טוב. כדי לשחררה, היא נותנת לו הוראות ברורות: עליו לשבת שנה במקום שיבחר ולהתגעגע ... האמיתי הוא פנימה, אל המדבריות הפנימיים, בחשיבה שהיא מחוץ למקובל, כדי למצוא את הר של זהב ומבצר של מרגליות, המקום שבו נמצאת התכלית והאושר המוחלט. סיפורי מעשיות של רבי נחמן המשמעות של חיפוש רוחני דימויים ומשלים בעבודת הנפש ההתמודדות ... מספר לה שאביה מצטער מאוד ומחפש אותה זה זמן רב, ושואל כיצד יוכל להוציא אותה מהמבצר. היא משיבה שכאן המקום לא טוב, אך כדי לחלץ אותה, יש תנאי: עליו לבחור מקום, לשהות שם שנה ולהתגעגע אליה בכל רגע פנוי. ... ומהי המשמעות של הר של זהב ומבצר של מרגליות? המשנה למלך משאיר את המשרת מאחור ויוצא לבדו למצוא את המקום הבלתי אפשרי הזה, הר של זהב ומבצר של מרגליות. אליעד מסביר שזה דימוי למצב הכי מושלם ויקר ערך שאדם ... האושר הפנימי, או מה שאולי אפשר לכנותו התכלית. אף על פי שהיא מופיעה במצבים שנראים חיצונית מפוארים, היא מעידה שהמקום הזה לא טוב. למעשה היא בשבי של מלך אכזר או באווירה מטעה. כל כמה שהמשנה למלך מתקרב, רגע אחד ... בלתי פוסק, אפילו למקומות שאין בהם אנשים מבחינה חשיבתית, עד שלבסוף יימצא הר של זהב ומבצר של מרגליות, כלומר, המקום המושלם והנסתר שחורג מהדמיון השגרתי. סיפורי מעשיות של רבי נחמן המשמעות של חיפוש רוחני דימויים ומשלים בעבודת הנפש ההתמודדות ... אותו. מהזה אומר בדימוי? מי זו המלכה הזו? בת המלך שפה היא המלכה הכוונה היא שבתוך האדם יש את המקום הפנימי שמחפש, הנשמה, הפנימי, שכאילו בת המלך רואה שבתוך הבן אדם יש את המקום שמחפש להוציא אותה. זאת אומרת בכל כל אדם יש את בת המלך שהלכה לאיבוד, שזה כאילו האושר המוחלט הלך ... הגעת לכל? והשיבה באשר שאבי המלך נפלט מפיו דיבור הנל שאבא שלה אמר לה שהלא טוב יקח אותך, וכאן המקום הזה הוא לא טוב, זאת אומרת למרות שכלפי חוץ זה היה נראה שזה טוב, משרתים וכו וכו אמרה לו כאן המקום הזה הוא לא טוב. עכשיו מה רבי נחמן אומר בדימוי? אומר שכלפי חוץ באת המלך, מי זה בת המלך? ... המלך וכו וכו, אבל באמת באמת כשהשכל המשנה למלך שואל את בת המלך מה קורה? היא אומרת לו - המקום הזה הוא לא טוב. כאילו, נכון שאני נראית אצל מלך אבל בעצם אני נמצאת אצל השטן. זה בדימוי שיש ... רוצה להישאר פה עכשיו תראה משהו כזה. אז בכל מקרה אמרה לו אבי המלך נזרק ממנו הדיבור הנל וכאן המקום הזה הוא לא טוב. אמרה לו כאן העולם הזה שבו אני נמצאת הוא לא טוב. אבל כל זה, שימו ... צריך להגיד - טוב, מה אני יעשה כדי להוציא את בת המלך? לך תביא חיילים ותכבשו. חבל לך על הזמן. רוצה להוציא אותי? תוציא אותי מפה רק עם געגועים. וכל אשר תתגעגע אלי להוציא אותי, שימו לב מה פה ... והיה המשרת מנער אותו ולא היה נעור כלל. מה רבי נחמן היה להגיד? שבתוך כל בן אדם יש את המקום שמחפש את הבת מלך ויש את המקום שעושה, מתגעגע אחריה ועושה תעניות ועושה הכל ואיך שהוא בא להוציא את בת המלך הביאו לו תפוח. עכשיו אתה ... מצליח להתעורר והוא לא תופס את הדבר, למה? כי הוא ישן, הוא אכל מהתפוח. כאילו יש בתוך האדם את המקום שמאד מתגעגע ורוצה וכו אבל יש את המקום שלא עמד בפיתוי אכל את התפוח ועכשיו יש משרת, רבי נחמן אומר יש דבר שנקרא משרתי החכמה. השכלים מנסים ... אל תישן שהמח ימשיך להתרכז. ולא תשתה יין שלא תישן, כי העיקר הוא השינה. כאילו אתה צריך להיות כל הזמן מרוכז על בת המלך, אתה כן יכול לאכול ולשתות וכו וכו, אבל אל תישן. והלך ועשה כן. ביום האחרון ... זה מדבריות? למקומות שאין שם בני אדם. בא נתחיל לחשוב בצורה הכי לא הגיונית בעולם. מבינים מה זה מדבריות? המקום שאין בו בני אדם. זאת אומרת שאם את רוצה אושר, אם האדם רוצה אושר, האושר המוחלט, האולטימטיבי, צריך לחפש ...

... של אלוהים? מי ברא את העולם? הקיום של אלוהים, מציאות הבורא, מציאות השם יתברך, החלל הפנוי, תורת הצמצום, מרחב המקום והזמן, מימד הזמן, המפץ הגדול, היקום האם אלוהים קיים? מהו אלוהים? שאלת קיומו של אלוהים היא אחת השאלות הפילוסופיות הגדולות ביותר. השאלה ... אחרים ככוח אינסופי חסר צורה, ויש המציעים לראות את אלוהים כמייצג של המציאות עצמה. האם אלוהים מוגדר במושגים של מקום וזמן? אליעד מציין כי כל דבר בעולם, בין אם מדובר בחפץ פיזי כמו יד, כדור הארץ או רעיון, קיים במקום ... למקום ולזמן, כפי שתיארוה בחלק מהתפיסות הדתיות והפילוסופיות. האם אלוהים מוגבל או אינסופי? אם אלוהים מוגדר כישות הנמצאת בתוך מקום וזמן, הרי שמדובר בישות מוגבלת. כלומר, אם אלוהים מוגבל למקום וזמן, הוא לא שונה מהותית מכל ישות אחרת בעולם, ובכך לא ניתן להתייחס אליו כאל אלוהים במובן העמוק של המילה. ... אם נטען שאלוהים קיים מחוץ למקום ולזמן, עלינו להבין מה משמעות הדבר. במונחים של התפיסה האנושית, כל דבר שמקיים מקום וזמן נחשב לקיים, אך כאשר מדברים על דבר שמחוץ למקום ולזמן, קשה מאוד להגדיר אותו כיש. הדבר יוצר את הקושי ... קיימת באופן ברור. האם אלוהים קיים? מהו אלוהים? המציאות כאלוהים האם אלוהים מוגבל בזמן ובמקום? האם אלוהים קיים מחוץ לזמן ומקום? הגדרת קיום אלוהים למה בכלל שואלים אם אלוהים קיים? האם אנשים שואלים האם אלוהים קיים? מתוך סקרנות? מתוך רצון ... האם חתול קיים? או האם יש מפלצת ספגטי מעופפת אי שם?, מתעוררת השאלה הבאה: האם מחפשים ישות שנמצאת בתוך המקום והזמן המוכרים לנו? האם מחפשים משהו שנמצא מחוץ למקום ולזמן? או שמא מחפשים משהו שלא שייך בכלל למושגים של מקום ... הזו תופסת את מוחו בזמן נתון, ולא מאפשרת לחשוב על תרנגול באותו הרגע בדיוק (לפחות בתפיסה הפשוטה). הכל תופס מקום וזמן כלשהו, גם אם זה מקום רוחני או רעיוני. מכאן, כששואלים האם אלוהים קיים?, צריך להבין אם מתכוונים: לאלוהים שנמצא ... אפשרות שמישהו ידמיין אלוהים כזה שברא את העולם בבוקר אחד, כתב חוקים מסוימים והנחילם, אבל עדיין הוא בתוך מערכות המקום והזמן. אם כן, זה מציב אותו כבעל הגבלה מסוימת - שהרי הוא לא מקיף את הכל באופן מוחלט, אלא חי ... מי שיגיד: טוב, אז אלוהים לא נמצא במקום ובזמן, אלא מחוץ להם. לכאורה, אם הוא מעבר לכל מושג של מקום וזמן, אז ייתכן שמדובר בכוח עצום וחסר גבול. אבל אז עולה השאלה: האם יש בכלל משמעות להגיד על משהו שהוא ... למה הכוונה? אפשר לומר: המציאות היא סך כל מה שקיים. המציאות היא גם זו שנמצאת מעבר לכל הגדרה של זמן ומקום, כי היא כוללת את הזמן והמקום בתוכה. אי אפשר להכחיש שיש מציאות. גם אם נאמר אין כלום, עדיין יש מציאות של אין כלום. כלומר, קשה ... הזו, אלוהים הוא המציאות האינסופית שמכילה בתוכה את הכל. היא לא מוגדרת בזמן אחד או במקום אחד, כי היא הזמן והמקום עצמם. מצד שני, זו מציאות לא מוגדרת. היא לא דתית, לא חילונית, לא טובה ולא רעה - היא פשוט ... האם קיומנו הנפרד גם אפשרי בכלל? שהרי אם אין אף נקודה בזמן או במרחב שהוא לא נמצא בה, איפה המקום לכל שאר הדברים להיות קיימים? איך מתיישבת העובדה שאני מרגיש את עצמי כנפרד ממנו? אם הכל באמת אלוהים, אז ... אותנו לתפיסה שיש כאן שני דברים שונים, ובכך מעלה התלבטות לגבי הרעיון שאלוהים ממלא הכל. אלוהים שהוא לא בתוך הזמן, לא מחוץ לזמן ולא קשור לזמן יש גישה נוספת: אולי אלוהים לא קשור בכלל לממדים של מקום וזמן. הוא לא בפנים ולא בחוץ - אלה פשוט לא מושגים שרלוונטיים לגביו. במקרה כזה, שוב אין משמעות לשאלה האם הוא קיים?, כי מושג הקיום הרגיל שלנו מבוסס כולו על זמן ומקום. אם המושג קיים הוא תוצר של חשיבה המבוססת זמן - מקום, אז מה הטעם לומר שאלוהים קיים או לא ... נברא, מי שחושד שזה הכל מטריקס יכול להמשיך ולחקור מי כתב את הקוד של המטריקס, ומי ששואל על הגדרות המקום והזמן עשוי למצוא עוד פילוסופיות שלמות שדנות בשאלות האלה. סיכום סופי והמלצה השאלה האם אלוהים קיים? מתנקזת בסופו של דבר ... אלוהים עומד פשוט הרעיון של המציאות על כל גווניה, ואז בטוח שהיא קיימת. אבל אם מחפשים ישות ספציפית בתוך הזמן והמקום, או שמחוץ להם אבל עדיין מוגדרת כמשהו נפרד, הסיפור מסתבך או הופך ללא ברור. כי בכל פעם שננסה להגדיר ... כלשהו שמקיף אותו. אפשר לחקור עוד ועוד, לקרוא על רעיונות כמו החלל הפנוי, צמצום אלוהי, איך נוצר העולם, האם הזמן והמרחב אינסופיים ועוד המון נושאים מרתקים. לכל מי שמעוניין - יש מגוון עצום של מקורות ואפשרויות התבוננות, וכל אחד ... ההגדרה של לא קיים, מה לא קיים? אלוהים קיים בכל מקום ובכל זמן, אין עוד מלבדו, אלוהים קיים בכל מקום וזמן, אלוהים קיים מחוץ למקום ולזמן, אלוהים קיים מעבר למקום ולזמן, אלוהים קיים בלי מקום וזמן, מה זה כלום? מה זה משהו? ההגדרה של כלום, ההגדרה של משהו, מה זה מציאות? מה זה מהות? האם ...

... ביארתי, יכולת התפישה של האדם מוגבלת. כגון לדוגמה שהאדם לא יכול להכיל בתוך מחשבה אחת שלו, את כל מרחב המקום כולו, או את כל ציר הזמן, או את כל שרשרת הסיבה והתוצאה של כל האירועים שיש בעולם. דהיינו, יכולת התפישה של האדם מוגבלת להכיל בתוכה ... בעצם תת המודע של האדם. כי יש אצל האדם רמות מודעות שונות. והתודעה של רוב בני האדם בעולם רוב הזמן, היא לא יודעת בכלל שיש שכל גדול יותר, שכל אין סופי כנל, וכל שכן שרוב בני האדם גם לא ... הסיבה הראשונה, עליו לנסות להבין מהי המהות של סיבה? ומהי סיבה? ומהו זמן? כי הסיבה התוצאה קשורים למהותו של הזמן. וכדי להבין את הסיבה של כל הסיבות, לשם כך יש להבין את מהותו של הזמן, שבו מתרחשים כל האירועים שיש בעולם. כי כל הסיבות והתוצאות, כולם הם חלקים של הזמן. כי כל הסיבות וכל התוצאות, נמצאים בתוך הזמן. והם חלק מהזמן. ובנוסף, כל הסיבות והתוצאות שיש בעולם, שהם יוצרים את כל האירועים שיש בעולם, כולם גם מתרחשים ונמצאים בתוך מרחב המקום. כי כל אירוע וכל דבר שקיים בעולם, הוא נמצא בתוך מקום. ואפילו המחשבות של האדם, גם הן תופסות מקום. ... אחר גדול יותר ממנו. וגם המחשבות / רגשות של האדם, גם הם חלק מתוך משהו אחר גדול יותר, שהוא המקום שלהם. כי המחשבות של האדם, נמצאות בתוך הדבר שהן חלק ממנו. וגם כל הרגשות שיש בעולם, וגם כל השכל ... וגם כל הרעיונות שיש בעולם, כל הדברים האלו תופסים מקום. כי כולם נמצאים בתוך הדבר שהם חלק ממנו, שהוא המקום שלהם. ומאחר שכל האירועים וכל הדברים קיימים בתוך מרחב מקום, לכן כדי להבין את הסיבה ואת התוצאה של כל האירועים, לשם כך יש להבין גם את מהותו של מרחב המקום. כי אם לא היה מרחב מקום ולא היה מרחב זמן, הרי שלא היו אירועים ולא היו סיבות ולא היו תוצאות. ואכ קיומה של הסיבה הראשונה, תלוי בקיומם של הזמן ושל המקום. וכדי לגלות את מהותה של הסיבה הראשונה, לשם כך יש להבין את מהותם של הזמן ושל המקום. ויש כאן עוד רמת עומק נוספת, והיא כי גם למקום וגם לזמן, גם להם יש סיבה. כי יש סיבה מדוע המקום והזמן הם כפי מה שהם. כי מרחב המקום ומימד הזמן, היו יכולים להיות אחרת ממה שהם. וזה בעצם אומר, שיש עוד סיבה אחרת שהיא נמצאת מחוץ למרחב המקום ומחוץ לציר הזמן, שהיא הסיבה של מרחב המקום ושל ציר הזמן, שבתוכם מתרחשים כל האירועים. וכדי לגלות את הסיבה הראשונה, לשם כך על האדם לגלות את הסיבה של מרחב הזמן ומרחב המקום, שהיא נמצאת מחוץ ולפני קיומם של הזמן ושל המקום. ויש כאן עוד רמת עומק יותר גדולה, והיא שגם הסיבה הראשונה של הזמן והמקום, גם היא נמצאת בתוך ציר זמן ומרחב מקום גדול עוד יותר. כי כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה מחוץ לציר הזמן, והתוצאה שלה היא ציר הזמן, הרי שבעצם הגדרנו אירוע שהתרחש מחוץ למסגרת הזמן שלנו, אך גם הוא עצמו יש לו זמן. כי גם הוא עצמו אירוע. וגם לו עצמו יש סיבה ותוצאה. ... מהתודעה של האדם. כי בכל פעם שהאדם מגדיר אותה, גם אם היא תוגדר כסיבה מחוץ לכל ציר האירועים של הזמן ושל המקום, הרי שתמיד היא עצמה תהיה חלק ממשהו אחר גדול עוד יותר. ומי שרוצה להבין את כל המציאות בשלמות כדי ...

זמן ומקום - האם אפשר ואיך אפשר, לצאת מחוויית הזמן והמקום? ובו יתבאר, כיצד אפשר לצאת מחוויית הזמן והמקום. וכדי לצאת מחוויית הזמן והמקום, לשם כך יש להבין, את מהות החוויה הזאת של הזמן והמקום. וחוויית הזמן והמקום, היא בעצם חוויית השינוי. ובכל מקום שיש שינוי, יש זמן ומקום, ובכל מקום שיש זמן ומקום, יש שינוי. כי ... שתי ישויות נפרדות זו מזו. כי צריך רגע זמן שונה ונפרד, לקיומה של כל אחת מהן. וכך גם לגבי המקום, שצריך שני מקומות שונים, לכל אחת מהישויות. כי שתי ישויות שונות, לא יכולות להיות באותו הזמן ובאותו המקום ממש, כי זה הופך אותן לישות אחת. ולכן השינוי, מצריך את הזמן ואת המקום. ובלי שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום הפרדה בין רגעי הזמן, ואז העבר ההווה והעתיד אינם נפרדים זה מזה, והם הופכים להיות לישות אחת ולרגע אחד. וכך גם לגבי המקום, שכאשר הכל אחד ממש, אז אין שום הפרדה בין המקומות השונים, ואז ממילא אין שום חוויית מקום כלל. ונמצא אם כן, כי מהות הזמן והמקום, היא מהות השינוי. ומי שרוצה לצאת מהזמן והמקום, עליו להתחבר לנקודת מבט של המציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד. ואם יצליח האדם להתחבר למציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד, הרי שממילא אין שום זמן ומקום. כי גם הזמן והמקום, גם הם צורות שונות וריבוי ושתי ישויות שונות. כי המקום והזמן, נפרדים ושונים זה מזה בצורת החוויה שלהם. ושתי הצורות האלו של הזמן והמקום, הן שתיהן ממהות אחת, שהיא אחדות המציאות, שהיא מחוץ לזמן ולמקום, והיא מהווה אותם. כי ההוויה של הזמן והמקום, היא מחוץ לזמן ולמקום, כי היא חסרה את צורת הזמן והמקום. וכאשר האדם מודע לקיומו העצמי של האני שלו, הרי שממילא האדם בתוך חוויית זמן ומקום. כי משמעות האני ... שיהיו לפחות שתי ישויות שונות, והן כמובן מצריכות זמן ומקום. וכאשר האדם מרגיש אני, הוא בעצם חווה את המקום והזמן שלו, כנפרדים מהזמן והמקום של מה שאינו הוא. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום לגמרי, יכול לעשות זאת על ידי התבוננות, אל מהות הנפרדות של הזמן והמקום. ומה שהאדם צריך לעשות בפועל, זה לחקור ולדרוש ולהתבונן על מהות הזמן והמקום, ולנסות להבין, מהו הזמן? ומהי מהות רגעי הזמן? והאם באמת השינוי קיים באמת? או שמא השינוי קיים רק במוחו של האדם, אך לא במציאות האמיתית? וכך גם ... המקום? וממה המקום עשוי? וכולי. ועל ידי ההתבוננות הזאת, האדם מגיע אל ההבנה והחוויה שהכל אחד ממש. כי כל הזמן והמקום, הם כלום אחד ממש, שאין בו שום נפרדות כלל. ובשורשו, מקומו של האין ושל היש, הוא מקום אחד ממש. והדרך של האדם לצאת מהמקום והזמן, היא רק על ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, בקיום הנפרדות של היש והאין. כי כל זמן שיש הבדל בין יש לבין אין, הרי שתמיד יישארו שתי ישויות שונות, שמצריכות את קיומם של הזמן והמקום. וכל זמן שהאדם מכיל בתוכו את תחושת ההפרדה שבין יש לאין, הרי שהאדם חווה זמן ומקום, של השינויים ... שאין שום דבר? ואולי הכל אחד ממש, ורק נדמה שיש כאן נפרדות של יש ואין? כי שורש חוויית המקום והזמן, היא בהפרדה של היש והאין, שיוצרת שינויים, שיוצרים את המקום והזמן. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום, עליו להטיל ספק אמיתי, ולברר את האמת באופן מוחלט, לגבי נפרדות ואחדות היש והאין. ועל האדם להסתכל על ... חווה ספק ושאלה אמיתית ומוחשית לגבי היש והאין, על ידי זה האדם מגלה את האמת שהכל אחד, ויוצא מהמקום ומהזמן. ושאלה היא אמיתית, כאשר האדם באמת מרגיש את השאלה. כגון לדוגמה שהאדם מסתכל לצדדים, לפני שהוא עובר את הכביש, ... הנפרדות של היש, בצורה חדשה לגמרי, דהיינו, כחוויית אחדות ממש. ואז האדם רואה שהכל אחד, וזוכה לצאת מחוויית המקום והזמן. דהיינו, שהאדם חווה את הזמן ואת המקום בצורה חדשה לגמרי, כפי מה שהם באמת מצד מהותם האמיתית. ונסכם: על ידי השמדת הגבול שבין היש ... שנעשית על ידי עקירת האמונה ועל ידי התחברות אל האמת המחויבת, על ידי זה מתים כל השינויים, ומתים גם הזמן והמקום איתם, ואז קמה לתחייה האחדות של המציאות, והאדם הופך להיות ישות חדשה לגמרי וכולי.