... הוא חווה אכזבה רבה יותר, וזהו בדיוק המקום בו נוצר הסבל. כיצד מקבלים את ... מוגדרת. הוא טוען שמצבים משתנים כל הזמן, וכשאדם מגדיר דרך אחת לחיות את ... ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו ... ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את ... הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא ... מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה ... של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה הזמן והמקום היו ביחד. אחרי ... ומצד האמת צריך להתחבר למה שהיה לפני המקום. צריך להתחבר ללפני הכל ללפני ההגדרה ... קיימים בו זמנית. יש יישויות שונות. המקום קיים הזמן קיים יש הבדלים. בו זמנית אין ... חלום איפה מקום החלום? באיזה כתובת? המקום של החלום, חלמת חלום, האירוע מתרחש, ... החלום. מקום לא באמת תופס מקום את כל המקום כולו אפשר להכניס למחשבה קטנה. כל ... לחוות זמן אינסופי? רגע. גם כרגע המקום והזמן שלנו נמצאים בשום ... זה הכלי היחיד. הנושא פשוט השכל חווה מקום וזמן איך אתה מצפה שיחווה אין מקום וזמן. בשכל אי אפשר. זה לא נכון. כי ... מבין שזה לא משנה הסיכוי שלו להבין שהמקום ההוא המקום ההוא נמצאים באותו מקום קלוש. אדם ... של דבר אדם חווה את הלא משנה של המקום הזמן. אם אדם בחוויה של ... מקום. איך כן אפשר? לא צריך לצאת מהמקום התודעה צריכה להבין ש

... נקודת המוצא של הדיון היא השאלה האם היא פינתה את המקום או לא? ומכאן אליעד מדגיש את ... לגבי המציאות. הוא ממשיך ואומר שהחוקים מתעבים עם הזמן, כלומר, שהמשמעות של מושגים משתנה ... של נטישה או לא? בהמשך הוא חוזר לדוגמה של פינוי המקום ושואל האם מי שפינתה את המקום עשתה זאת כדי שייקחו לה אותו. הוא מסביר שאם בהגדרה החברתית פינוי המקום לא נעשה כדי שהמקום יילקח, אז מי שלוקח את המקום הוא למעשה פולש זר. אך גם כאן הוא ... מתי פינוי נחשב נטישה? מה האמת האם היא פינתה את המקום או לא פינתה את המקום מה האמת? ש: תגדיר פינתה את המקום. אליעד: יפה תגדיר פינתה את המקום ומה האמת שהיא פינתה את המקום או לא? ש: מה ההגדרה של פינתה את המקום אם זה מכונה המקום אז בהגדרה כן. אליעד: אוקי ואיזה הגדרה אתה מעדיף שתוגדר לפינתה את המקום. ש: לא אכפת לי. אליעד: אתה יודע ... כזאתי. אליעד: אוקי בקיצור התשובה אם נטשת את המקום או לא התשובה היא שתלוי בהגדרה ועל פי החברתיות את לא נטשת את המקום או לא נטשת אותו כדי שייקחו לך ... היא לא נטשה היא פינתה. אליעד: היא לא פינתה את המקום בכדי שייקחו אותו זהו אז אתה פולש ... פינו לו אותו, אז אתה פולש זר? ש: אם היא פינתה את המקום אז אני פולש זר אם היא לא פינתה את המקום. אליעד: ומה האמת שהיא פינתה את המקום או לא? ש: תלוי לפי מה שמגדירים. ... שלא פינו לו אותו זה תלוי בהגדרה של פינו לו את המקום. הבנו את הסיפור? ...

... שהוא הכי גדול. מסקנה: ציר המספרים הוא אין סופי. דוגמה 2: ציר הזמן. נשאל: מהו הזמן הכי רחוק שניתן להגיע אליו (בעבר עתיד) נשיב: X כלשהו. נפריך: לכל נקודה בציר הזמן יש: עבר הווה עתיד. לכל נקודה בציר הזמן יש: לפני אחרי. ולכן ציר הזמן הוא אין סופי. נקשה: אולי לזמן עצמו יש נקודת התחלה, ואולי קיים רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן? נשיב: נניח לרגע שאכן לציר הזמן שלנו יש נקודת התחלה, וכי היה רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן. אך גם אם נאמר זאת, הרי שאנחנו תוחמים את ציר הזמן שלנו בציר זמן אחר גדול יותר, כך שחזרנו לכך שציר הזמן הוא נצחי ואין סופי. הסבר: ברגע שאנחנו אומרים כי קיים זמן + אנחנו אומרים כי יש לזמן נקודת התחלה, הרי שאנחנו בעצם אומרים כי ביחס לנקודה הראשונה בציר הזמן, עדיין יש לפני ואחרי, דהיינו, לפני קיום ציר הזמן שלנו ואחרי קיום ציר הזמן שלנו. יש להבין: כי גם אם נאמר שציר הזמן שלנו עצמו נברא, הרי שברגע שאנחנו אומרים שהוא נברא, באותו הרגע אנחנו אומרים שיש ציר זמן אחר גדול יותר שמקיף את ציר הזמן שלנו. כך שבעצם אנחנו בסך הכל יוצרים ציר זמן אחר גדול יותר, אך אנחנו לא מעלימים בכך את הזמן כולו. לומר שהזמן נברא, פירושו לומר שציר הזמן שלנו נברא, בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי ציר הזמן האמיתי הוא הגדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי לציר הזמן אין נקודת התחלה. בעניין ציר זמן שחיצוני לציר הזמן שלנו, ראה כאן וגם כאן. דוגמה 3: מרחב המקום. את כל מה שהובהר לגבי ציר הזמן, ניתן להשליך על מרחב המקום, שהוא מטבעו אין סופי. גם אם נאמר שלמרחב המקום שלנו יש סוף, וכי הוא כולו נוצר במפץ הגדול מנקודה סינגולארית כלשהי, הרי שזה מכניס את מרחב המקום שלנו לתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, שהוא כמובן אין סופי. בשורה התחתונה, בכל נקודה בציר המקום, תמיד יהיה משהו אחר סביבה, דהיינו, מרחב מקום נוסף גדול יותר. גם אם נאמר שאי אפשר לנוע בפועל לכל נקודה במרחב המקום, הרי שעדיין כן ניתן לנוע לכל נקודה במרחב המקום באמצעות המחשבה, ולהבין כי מרחב המקום הוא אין סופי. כי יש לזכור, כי גם אם נאמר שהוא סופי, הרי שהוא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, וממילא מרחב המקום האמיתי הוא אין סופי. בעניין מרחב מקום גדול יותר ראה כאן. דוגמה 4: ניתן לקחת כל 2 הפכים, ולחפש את נקודת הקצה שלהם. לדוגמה, מהי הטמפרטורה הגבוהה ביותר ... וכל כיוב באין סוף דוגמאות נוספות... הערה: ניתן לנסות לומר שציר הזמן מרחב

... בחקירה הפנימית? שאלה: למה אני לא חווה שתפוז אחד זה שני תפוזים? אליעד: תשאל מה זה תפוז אחד ומה זה שני תפוזים, ואז תגיע להבנה שזה פונקציה של מקום, זה צורה שונה של מקום וזמן. ואז אם אני שואל את השאלה, מה זה מקום? אני מבין שהכל זה אחד, למרות שאתה בטוח שזה שניים. ... ישות. אז למעשה מה זה תפוז? תפוז זאת צורה שנמצאת במקום מסוים וזמן מסוים. גם מחשבה תופסת מקום, למה? כי אי אפשר שיהיה באותו זמן גם שולחן וגם מחשבה, ולכן מחשבה גם תופסת מקום וזמן. היא לא חייבת לתפוס מקום בחושים, היא יכולה לתפוס מקום בתודעה. כשאתה חוקר מה זה מקום וזמן, אתה מבין שמחוץ למקום והזמן, יש צורה אחרת שהיא מעבר למקום והזמן, אז למעשה התפוז והתפוח נמצאים בשום מקום, ואם הם נמצאים בשום מקום, אז הם אחד. אם תפוז זה צורה של מקום, והתפוח צורה של מקום, אבל המקום הוא צורה של שום דבר, אז התפוח והתפוז הם שום דבר ולכן הם אחד. אם המקום הוא כלום, אז גם הצורות הם כלום. אם יש כדור, בתוכו יש אויר ומחוצה לו יש אויר, איפה אין אויר, במעטפת עצמה, אבל למעשה המעטפת היא הכדור. אבל יש דבר, שכאילו שום דבר לא יכול לקחת ממנו את המקום שלו, וזה המקום. המקום הזה עצמו נמצא בתוך הכדור, מחוצה לו וגם במעטפת. אין מקום שאין בו מקום, ואין זמן שאין בו זמן. לכן המקום והזמן ממלאים את הכל. היד היא גם יד וגם גוף, היד היא לא חלק מהגוף, אלא הגוף, כי אם נעלים את כל החלקים של הגוף, לא יישאר גוף, ומכאן היד היא הגוף עצמו. למעשה כל הצורות, כמו התפוח והבננה, הקיום שלהם תלוי במקיף שלהם, ומה מקיף אותם, המקום והזמן. המקום והזמן מקיף את כל הדברים - גם את המחשבה, את התודעה ואת הכל. אז אנחנו מסכימים ... ואפילו אני, נמצאים במקום ובזמן, אז אם לא היה מקום, שיכולת להגיד זה אני או זה אלוהים, אז לא היית יכול להגיד שזה העולם וזה אלוהים. לכן, מה זה אומר? שאם לא היה קיים מקום וזמן, לא היה קיים שום דבר. אז זה אומר שהבקבוק הוא זמן ומקום. למעשה על כל דבר אתה יכול להגיד שזה זמן ומקום. אתה צריך לראות שהבקבוק הוא המקום. אתה יכול להגיד שזה אטומים אבל ניתן להגיד שהבקבוק גם מקום. הבקבוק הוא צורה של מקום, והמקום הוא צורה של כלום. ומכאן הבקבוק הוא הכלום. עכשיו כרגע הבקבוק זה כלום, למה? כי המקום והזמן הם עצמם עשויים מכלום כרגע. מכאן שהכל עשוי מכלום. ואם נקצין את זה, גם ... אחד. יש רק ישות אחת. אם תבין זאת, תחווה את זה. הצורה והלא צורה הם אחד. אם היית מבין שכול הצורות הם אחד, אז לא הייתה לך שאלה. היש תמיד ישנו, רק הצורה שלו משתנה. יש מקום וזמן אין סופי ובתוכו המון צורות. מה זה כרגע הבקבוק? התהוות של זמן ומקום, בצורה של כלום. המקום והזמן עשויים מכלום. מה יותר גדול מהזמן והמקום? הכלום. מחוץ למקום אין שום דבר כי הוא אין סופי. אני רוצה שתביני שכשאת ... אחד, ולא משנה איך תקרא לו. שבעין אתה רואה שהבקבוק והקיר למשל הם אחד. לדוגמה, יש כמה בקבוקי פלסטיק, אז יש משהו שמאחד אותם והוא הפלסטיק. אז למעשה מה שמאחד את הכל זה המקום והזמן. ולכן הכל אחד. יש מציאות אחת, ובתוכה יש את המקום והזמן. אם אתה רוצה להבין מה יש לפני המקום והזמן, אתה מבין שזה הכלום, שזה הדבר הראשון ממנו עשוי הכל. מה המכנה המשותף של המקום וזמן, משהו שהוא לא מקום וזמן, וזה הכלום. האם מוכרח שיהיה המקום? לא, כי יש זמן. והאם מוכרח שיהיה זמן? לא, כי יש מקום. לכן לא מוכרח שיהיו מקום וזמן, אך מוכרח שתהיה מציאות ללא הגדרות, שזה כלום. וזה אומר שזה החומר הראשון. שאלה: איך אני ... אין לך לאן לברוח, כי למקום היחיד שאתה יכול לברוח מהשכל, זה לאין שכל, אבל משם אתה מגיע לחוויה של השכל. אם השכל שלך מרוכז כולו, מה היא מהות הדבר? אז הכל מתאחד אצלך, והמקום היחיד שאתה יכול ללכת זה מעל השכל, לאין שכל, אבל באין שכל זה גם אותו הדבר, ואז אתה גם ...

... היכן האדם נמצא, עדיין הוא יחווה את המציאות דרך נקודת המבט שלו שהולכת איתו לכל מקום. מי שיתבונן יראה כי ישנם בני אדם שכל הזמן נמצאים בתנועה מתמדת. לאדם תמיד נדמה שבמקום ... אדם שנוסעים לחפש את עצמם בקצה העולם, כאשר באמת הדבר הקרוב ביותר אליהם זה האני הפנימי שלהם. אז להיכן בעצם אפשר לברוח, מהו המקום הטוב ביותר שאליו אפשר לברוח כאשר רוצים לברוח? תשובה: המקום שאליו אפשר לברוח, הוא המקום שבתוכו נמצא המקום עצמו. דהיינו, מחוץ למקום. המציאות מכילה בתוכה שני רבדים. מקום ומחוץ למקום. מימד המקום הוא המימד החיצוני והנגלה של המימד שמקיף את המקום מחוץ למקום. המהות שממנה עשוי המקום = מחוץ למקום. המקום כולו נמצא בתוך המימד שמחוץ למקום. המימד שמחוץ למקום הוא המימד שמנקודת המבט שלו כל המקום שלו הוא אחד מוחלט, הוא המימד שמנקודת המבט שלו ... החיצונית שיש בכל מקום. מה שגורם למקום אחד להיות שונה ממקום אחר, אלו השינויים שיש בין מקום אחד לשני. מצד המהות הפנימית של המקום עצמו, אין הבדל מהותי בין מקום אחד לשני. זאת נקודת המבט שמחוץ למקום. כאשר האדם רוצה לברוח מהעולם, האלטרנטיבה היחידה שלו היא לברוח פנימה אל תוך המהות של מימד המקום, דהיינו, לרובד הפנימי ביותר של המקום עצמו. לברוח פנימה אל תוך מימד המקום, היינו כאשר האדם מתחבר לרצון הפנימי ביותר שלו, ... זה האדם מגלה כי בעצם מה שהוא רוצה נמצא בכל מקום. כך שאכן אפשרי לברוח למקום אחר, על ידי זה שבורחים לתוך המהות הפנימית של המקום עצמו, שהיא אחת. כאשר האדם מבין שמצד המהות של המקומות כולם, הכל אחד, ממילא הוא אכן יוצא מהמקום שלו ומרגיש טוב אמיתי בכל מקום. ככל שהאדם מחובר ... הוא. על אדם כזה ניתן לומר שהוא נמצא מחוץ למקום, מאחר שהוא חווה את המציאות דרך הפרספקטיבה של המציאות עצמה שמכילה בתוכה את המקום, ושמצידה כל המקום כולו זהה במהותו לחלוטין. ...

... שיש כמה אלוהים אינסופיים? אליעד מסביר שאפשר לדמיין שהאינסוף אינו חייב להיות מוגבל לישות אחת. למשל, יכולות להיות כמה ישויות שכל אחת מהן אינסופית, כל אחת ממלאת את כל המקום והזמן, ובכל זאת הן קיימות בו זמנית בלי להפריע זו לזו. זה שהאדם אינו יכול להבין זאת ... אינסופי אך גם כאחדות מוחלטת. הוא משתמש במושגים מקיף ופנימי, ומסביר שיש אינסוף בתוך אינסוף, כך שיש הרבה אלוהים שכל אחד מהם אינסופי, אך יחד הם מתאחדים לישות אחת. האם הזמן והמקום הם בעצם אלוהים? אליעד מוסיף טיעון נוסף, ומציע שאם מתבוננים לעומק, כל המציאות בנויה על שני דברים אינסופיים בסיסיים - המקום והזמן. כל דבר שקיים נמצא בתוך המקום והזמן, וכך הוא מגדיר את שני אלה כשני אלוהים אינסופיים שתמיד קיימים. הוא שואל באופן רטורי, מה ההבדל בין אלוהים הדתי שאינו נמצא במקום ובזמן, לבין שום דבר, ומדגים שאם אלוהים קיים בתוך המקום והזמן, המקום והזמן הם ישויות עליונות יותר. האם להיות אינסופי זו בעצם מגבלה? לקראת הסוף, אליעד ... יכול להגביל את עצמו? מהו פרדוקס האבן? האם מושג האינסוף מצביע בהכרח על אחדות מוחלטת? כיצד מתייחסים לרעיון של כמה סיבות ראשונות? האם יכול להיות יותר מאלוהים אחד? האם המקום והזמן הם אלוהים? האם אינסוף זו מגבלה? האם יכול להיות יותר מאלוהים אחד? בטענה ... המציאות ומחויב המציאות הם בעצם היבטים של אותה מהות. כך מתגלה שייתכן שיש הרבה אלוהים (הרבה אינסוף), ובכל זאת הם מתאחדים לישות אחת. עוד רעיון הוא לזהות שני אלוהים בדמות המקום והזמן, כביכול שתי ישויות אינסופיות שתמיד קיימות, ואף מעליהן יכולים להיות גורמים נוספים. אם מנסים להציב את אלוהים המסורתי מחוץ למקום ולזמן, קשה להבחין מה ההבדל בינו לבין שום דבר, ואם הוא בתוך המקום והזמן, אז המקום והזמן גדולים ממנו. בנוסף, עולה הטענה שלהיות אינסופי זה כשלעצמו סוג של מוגבלות, כי ... יכולה להיות יותר מישות אחת אינסופית, היא מחשבה סובייקטיבית של האדם. האדם לא מסוגל לדמיין או לתפוש, שיש יותר מישות אינסופית אחת, מה זאת אומרת? אם האינסוף ממלא את כל המקום, אז כמה ישויות אינסופיות יכולות למלא את המקום, אחת! אבל האדם שטיפה שכל בקודקודו מבין, שזה לא נכון מבחינה אובייקטיבית, כי יכול להיות שיש הרבה אלוהים, ויש הרבה אינסוף, וכל אחד מהם ממלא את כל המקום ואת כל הזמן, אבל אף על פי כן בשכל האנושי זה לא נתפש. וזה שזה לא נתפש בשכל של האדם, זה לא אומר שזה לא ... שאתה לא מבין בשכל איך זה יכול להיות, זה אומר שבאמת זה לא יכול להיות? וזה שלאלוהים יש בחירה חופשית, שהוא בחר את הרצון של עצמו, זה למישהו כן יש הסבר? וזה שאלוהים קיים בלי מקום וזמן, זה ישהו כן מבין את הנושאים האלו? לא מבינים ואומרים שזה מעל השכל אבל אז זה אומר שמעל ... בתוך השני, אבל זה נושא אחר, רק רציתי לתת כיוון למחשבה. עכשיו אתן נקודה נוספת למחשבה, נוכיח שיש כן שני אלוהים!! ומי שיחקור טיפה את הנושא, יגלה שכל מה שישנו, קיים בתוך מקום וזמן , ואין שום דבר שקיים ללא מקום וזמן, וגם המקום והזמן ממה הם עשויים? ממקום וזמן אחר, לפני המפץ הגדול היה מקום וזמן אחר, ויש עוד מקום וזמן אחר וכן הלאה. וזה אומר שיש שני אלוהים, ומה השם שלהם? לאלוהים הראשון קוראים מקום, ולשני קוראים זמן זה שני האלוהים! והם פועלים בשיתוף פעולה והם אינסופיים ותמיד קיימים, ומעליהם יש עוד אלוהים אחר וכו. ואלוהים הדתי, אם הוא לא קים בתוך מקום וזמן, אז הוא בכלל לא קיים, ואם הוא קיים בלי מקום וזמן, מאד אשמח שמישהו שיסביר לי מה ההבדל בין מישהו שקיים בלי מקום וזמן, לבין כלום! ואם נאמר שהוא קיים בתוך המקום והזמן, זה אומר שמעליו יש את המקום והזמן. אז בסופו של דבר מגיעים למסקנה שיש שני אלוהים שהם המקום והזמן. ועכשיו אני רצה לתת עוד נקודה למחשבה, נניח לצורך העניין שיש אלוהים אחד ...

... מזהה אותו ומתקרבת לשוחח עימו. היא מגלה לו כי למרות הנראות החיצונית המפוארת, המקום שבו היא נמצאת הוא לא טוב. כדי לשחררה, היא נותנת לו הוראות ברורות: עליו לשבת שנה במקום שיבחר ולהתגעגע אליה בכל ... הפנימיים, בחשיבה שהיא מחוץ למקובל, כדי למצוא את הר של זהב ומבצר של מרגליות, המקום שבו נמצאת התכלית והאושר המוחלט. סיפורי מעשיות של רבי נחמן המשמעות של חיפוש רוחני דימויים ומשלים בעבודת הנפש ... מאוד ומחפש אותה זה זמן רב, ושואל כיצד יוכל להוציא אותה מהמבצר. היא משיבה שכאן המקום לא טוב, אך כדי לחלץ אותה, יש תנאי: עליו לבחור מקום, לשהות שם שנה ולהתגעגע אליה בכל רגע פנוי. כל השנה עליו ... של זהב ומבצר של מרגליות? המשנה למלך משאיר את המשרת מאחור ויוצא לבדו למצוא את המקום הבלתי אפשרי הזה, הר של זהב ומבצר של מרגליות. אליעד מסביר שזה דימוי למצב הכי מושלם ויקר ערך שאדם אינו מסוגל ... לכנותו התכלית. אף על פי שהיא מופיעה במצבים שנראים חיצונית מפוארים, היא מעידה שהמקום הזה לא טוב. למעשה היא בשבי של מלך אכזר או באווירה מטעה. כל כמה שהמשנה למלך מתקרב, רגע אחד של פיתוי מחזיר אותו ... בהם אנשים מבחינה חשיבתית, עד שלבסוף יימצא הר של זהב ומבצר של מרגליות, כלומר, המקום המושלם והנסתר שחורג מהדמיון השגרתי. סיפורי מעשיות של רבי נחמן המשמעות של חיפוש רוחני דימויים ומשלים בעבודת ... בדימוי? מי זו המלכה הזו? בת המלך שפה היא המלכה הכוונה היא שבתוך האדם יש את המקום הפנימי שמחפש, הנשמה, הפנימי, שכאילו בת המלך רואה שבתוך הבן אדם יש את המקום שמחפש להוציא אותה. זאת אומרת בכל כל אדם יש את בת המלך שהלכה לאיבוד, שזה כאילו האושר המוחלט הלך לאיבוד, השמחה ... באשר שאבי המלך נפלט מפיו דיבור הנל שאבא שלה אמר לה שהלא טוב יקח אותך, וכאן המקום הזה הוא לא טוב, זאת אומרת למרות שכלפי חוץ זה היה נראה שזה טוב, משרתים וכו וכו אמרה לו כאן המקום הזה הוא לא טוב. עכשיו מה רבי נחמן אומר בדימוי? אומר שכלפי חוץ באת המלך, מי זה בת המלך? הרצון של הבן אדם, כלפי ... וכו, אבל באמת באמת כשהשכל המשנה למלך שואל את בת המלך מה קורה? היא אומרת לו - המקום הזה הוא לא טוב. כאילו, נכון שאני נראית אצל מלך אבל בעצם אני נמצאת אצל השטן. זה בדימוי שיש שתי פלטין, שתי ... עכשיו תראה משהו כזה. אז בכל מקרה אמרה לו אבי המלך נזרק ממנו הדיבור הנל וכאן המקום הזה הוא לא טוב. אמרה לו כאן העולם הזה שבו אני נמצאת הוא לא טוב. אבל כל זה, שימו לב, קרה שהוא שכב בצד בזווית. ... - טוב, מה אני יעשה כדי להוציא את בת המלך? לך תביא חיילים ותכבשו. חבל לך על הזמן. רוצה להוציא אותי? תוציא אותי מפה רק עם געגועים. וכל אשר תתגעגע אלי להוציא אותי, שימו לב מה פה היא אמרה לו, ... מנער אותו ולא היה נעור כלל. מה רבי נחמן היה להגיד? שבתוך כל בן אדם יש את המקום שמחפש את הבת מלך ויש את המקום שעושה, מתגעגע אחריה ועושה תעניות ועושה הכל ואיך שהוא בא להוציא את בת המלך הביאו לו תפוח. עכשיו אתה שנה שלמה ... והוא לא תופס את הדבר, למה? כי הוא ישן, הוא אכל מהתפוח. כאילו יש בתוך האדם את המקום שמאד מתגעגע ורוצה וכו אבל יש את המקום שלא עמד בפיתוי אכל את התפוח ועכשיו יש משרת, רבי נחמן אומר יש דבר שנקרא משרתי החכמה. השכלים מנסים להעיר אותך ... להתרכז. ולא תשתה יין שלא תישן, כי העיקר הוא השינה. כאילו אתה צריך להיות כל הזמן מרוכז על בת המלך, אתה כן יכול לאכול ולשתות וכו וכו, אבל אל תישן. והלך ועשה כן. ביום האחרון שוב פעם, היה הולך ... שם בני אדם. בא נתחיל לחשוב בצורה הכי לא הגיונית בעולם. מבינים מה זה מדבריות? המקום שאין בו בני אדם. זאת אומרת שאם את רוצה אושר, אם האדם רוצה אושר, האושר המוחלט, האולטימטיבי, צריך לחפש ...

... מה זה אלוהים? האם יש אלוהים? מה ההגדרה של אלוהים? מי ברא את העולם? הקיום של אלוהים, מציאות הבורא, מציאות השם יתברך, החלל הפנוי, תורת הצמצום, מרחב המקום והזמן, מימד הזמן, המפץ הגדול, היקום האם אלוהים קיים? מהו אלוהים? שאלת קיומו של אלוהים היא אחת השאלות הפילוסופיות הגדולות ביותר. השאלה אינה פשוטה, שכן כדי להבין אם אלוהים קיים או לא, יש ... יש שמדברים על אלוהים כישות מימית, אחרים ככוח אינסופי חסר צורה, ויש המציעים לראות את אלוהים כמייצג של המציאות עצמה. האם אלוהים מוגדר במושגים של מקום וזמן? אליעד מציין כי כל דבר בעולם, בין אם מדובר בחפץ פיזי כמו יד, כדור הארץ או רעיון, קיים במקום ובזמן. כאשר שואלים אם אלוהים קיים, השאלה היא האם הכוונה לאלוהים שנמצא במקום פיזי, בזמן מסוים (כמו אלוהים בשמיים), או האם מדובר בישות שמחוץ למקום ולזמן , כפי שתיארוה בחלק מהתפיסות הדתיות והפילוסופיות. האם אלוהים מוגבל או אינסופי? אם אלוהים מוגדר כישות הנמצאת בתוך מקום וזמן, הרי שמדובר בישות מוגבלת. כלומר, אם אלוהים מוגבל למקום וזמן, הוא לא שונה מהותית מכל ישות אחרת בעולם, ובכך לא ניתן להתייחס אליו כאל אלוהים במובן העמוק של המילה. למעשה, כל ישות מוגבלת במרחב ובזמן היא רק עוד חלק מהיקום, ואינה יכולה להיות אלוהית במובן של כוח אינסופי וחסר גבול. האם אלוהים קיים מחוץ למקום ולזמן? אם נטען שאלוהים קיים מחוץ למקום ולזמן, עלינו להבין מה משמעות הדבר. במונחים של התפיסה האנושית, כל דבר שמקיים מקום וזמן נחשב לקיים, אך כאשר מדברים על דבר שמחוץ למקום ולזמן, קשה מאוד להגדיר אותו כיש. הדבר יוצר את הקושי להביע את קיום אלוהים, שכן אם הוא לא נמצא במקום ולא נמצא בזמן, קשה להבין כיצד ניתן לומר שהוא קיים. האם מציאות היא אלוהים? ... צורך להוכיח, שכן המציאות כולה קיימת באופן ברור. האם אלוהים קיים? מהו אלוהים? המציאות כאלוהים האם אלוהים מוגבל בזמן ובמקום? האם אלוהים קיים מחוץ לזמן ומקום? הגדרת קיום אלוהים למה בכלל שואלים אם אלוהים קיים? האם אנשים שואלים האם אלוהים קיים? מתוך סקרנות? מתוך רצון למצוא הוכחה? אולי יש כאלה שיטענו שאי אפשר להוכיח, אבל הם ... אבל בכל פעם ששואלים האם דבר מסוים קיים?, כמו למשל האם חתול קיים? או האם יש מפלצת ספגטי מעופפת אי שם?, מתעוררת השאלה הבאה: האם מחפשים ישות שנמצאת בתוך המקום והזמן המוכרים לנו? האם מחפשים משהו שנמצא מחוץ למקום ולזמן? או שמא מחפשים משהו שלא שייך בכלל למושגים של מקום או זמן? הסיבה שזה חשוב היא שכל דבר שאנחנו מכירים - בני אדם, כדור הארץ, רגשות, רצונות, רעיונות - כולם מתקיימים באיזשהו מרחב וזמן. לדמיין דברים בתוך ומחוץ למקום ולזמן היד שלנו, למשל, קיימת כרגע במקום מוגדר ובזמן מסוים. כדור הארץ סובב סביב עצמו וסביב השמש, וגם הוא תמיד תופס מקום כלשהו ומשתנה בזמן כלשהו. אפילו מחשבה - כשאדם חושב על פיל, המחשבה הזו תופסת את מוחו בזמן נתון, ולא מאפשרת לחשוב על תרנגול באותו הרגע בדיוק (לפחות בתפיסה הפשוטה). הכל תופס מקום וזמן כלשהו, גם אם זה מקום רוחני או רעיוני. מכאן, כששואלים האם אלוהים קיים?, צריך להבין אם מתכוונים: לאלוהים שנמצא איפה שהוא, בתוך היקום, במקום פיזי ובזמן מסוים (למשל, אלוהים שיושב בשמיים). במקרה כזה, הוא בעצם מוגבל כמו כל דבר אחר שנמצא בעולם, כי הוא קיים במקום כלשהו בזמן מסוים. לאלוהים שקיים מחוץ למקום ולזמן. אבל מה המשמעות של קיים מחוץ למקום ולזמן? למשהו אחר לחלוטין, שלא אפשרי לתפוס אותו במושגים של יש או אין. נניח שמישהו טוען אלוהים קיים בשמיים. זה אומר שהוא תופס איזשהו אזור בשמיים, בזמן כלשהו, אולי באיזו נקודה ... מאשר להשתחוות לשמש או לירח. יש גם אפשרות שמישהו ידמיין אלוהים כזה שברא את העולם בבוקר אחד, כתב חוקים מסוימים והנחילם, אבל עדיין הוא בתוך מערכות המקום והזמן. אם כן, זה מציב אותו כבעל הגבלה מסוימת - שהרי הוא לא מקיף את הכל באופן מוחלט, אלא חי בתוך החוקיות הכללית. אלוהים מחוץ למקום ולזמן - האם זה אומר שהוא לא קיים? יש מי שיגיד: טוב, אז אלוהים לא נמצא במקום ובזמן, אלא מחוץ להם. לכאורה, אם הוא מעבר לכל מושג של מקום וזמן, אז ייתכן שמדובר בכוח עצום וחסר גבול. אבל אז עולה השאלה: האם יש בכלל משמעות להגיד על משהו שהוא קיים אבל אין לו שום מקום ושום זמן?. במוח האנושי, המושג קיים קשור בקיום בזמן ובמקום. כשאומרים על חפץ שהוא לא קיים, המשמעות היא שאין לו מקום ואין לו זמן. לפי הלוגיקה הזו, משהו שמחוץ לזמן ולמקום דומה למשהו שאינו קיים. וכשהשכל לא יכול לדמיין אותו, אנחנו עומדים מול קושי לשייך לו את המילה ישנו. המציאות עצמה כאלוהים אז מה כן יש מחוץ למקום ולזמן? אם נבחן, נראה שהדבר היחיד שנמצא שם הוא המציאות בכללותה, או הכלום לפי צורת ביטוי מסוימת. למה הכוונה? אפשר לומר: המציאות היא סך כל מה שקיים. המציאות היא גם זו שנמצאת מעבר לכל הגדרה של זמן ומקום, כי היא כוללת את הזמן והמקום בתוכה. אי אפשר להכחיש שיש מציאות. גם אם נאמר אין כלום, עדיין יש מציאות של אין כלום. כלומר, קשה לתפוס מצב שבו אין מציאות בכלל. ברגע שיש משהו, גם אם זה ... דמיון המתרחש בתוך מציאות כלשהי. לפי התפיסה הזו, אלוהים הוא המציאות האינסופית שמכילה בתוכה את הכל. היא לא מוגדרת בזמן אחד או במקום אחד, כי היא הזמן והמקום עצמם. מצד שני, זו מציאות לא מוגדרת. היא לא דתית, לא חילונית, לא טובה ולא רעה - היא פשוט הכל. היא המקיפה את כל האפשרויות. בהסתכלות כזו, אין צורך להוכיח ... ובכל זמן. אז נשאלת השאלה: אם הוא קיים בכל מקום ובכל זמן, האם קיומנו הנפרד גם אפשרי בכלל? שהרי אם אין אף נקודה בזמן או במרחב שהוא לא נמצא בה, איפה המקום לכל שאר הדברים להיות קיימים? איך מתיישבת העובדה שאני מרגיש את עצמי כנפרד ממנו? אם הכל באמת אלוהים, אז אולי אין הבדל בין אני לבין הוא, והכל אחד. אבל ברגע שאנחנו מדברים ... שמפריד בינינו. קו הגבול הזה כבר מחזיר אותנו לתפיסה שיש כאן שני דברים שונים, ובכך מעלה התלבטות לגבי הרעיון שאלוהים ממלא הכל. אלוהים שהוא לא בתוך הזמן, לא מחוץ לזמן ולא קשור לזמן יש גישה נוספת: אולי אלוהים לא קשור בכלל לממדים של מקום וזמן. הוא לא בפנים ולא בחוץ - אלה פשוט לא מושגים שרלוונטיים לגביו. במקרה כזה, שוב אין משמעות לשאלה האם הוא קיים?, כי מושג הקיום הרגיל שלנו מבוסס כולו על זמן ומקום. אם המושג קיים הוא תוצר של חשיבה המבוססת זמן - מקום, אז מה הטעם לומר שאלוהים קיים או לא קיים במובן הזה? השורה התחתונה - על מה באמת מדובר? אנשים שתוהים אם יש אלוהים, ...

... של האדם. וכפי שכבר ביארתי, יכולת התפישה של האדם מוגבלת. כגון לדוגמה שהאדם לא יכול להכיל בתוך מחשבה אחת שלו, את כל מרחב המקום כולו, או את כל ציר הזמן, או את כל שרשרת הסיבה והתוצאה של כל האירועים שיש ... האדם מתקרב לשורש השכל שלו. שהוא בעצם תת המודע של האדם. כי יש אצל האדם רמות מודעות שונות. והתודעה של רוב בני האדם בעולם רוב הזמן, היא לא יודעת בכלל שיש שכל גדול יותר, שכל אין ... לגלות ולהבין את הסיבה הראשונה, עליו לנסות להבין מהי המהות של סיבה? ומהי סיבה? ומהו זמן? כי הסיבה התוצאה קשורים למהותו של הזמן. וכדי להבין את הסיבה של כל הסיבות, לשם כך יש להבין את מהותו של הזמן, שבו מתרחשים כל האירועים שיש בעולם. כי כל הסיבות והתוצאות, כולם הם חלקים של הזמן. כי כל הסיבות וכל התוצאות, נמצאים בתוך הזמן. והם חלק מהזמן. ובנוסף, כל הסיבות והתוצאות שיש בעולם, שהם יוצרים את כל האירועים שיש בעולם, כולם גם מתרחשים ונמצאים בתוך מרחב המקום . כי כל אירוע וכל דבר שקיים בעולם, הוא נמצא בתוך ... מקום. כי כל דבר הוא חלק קטן של משהו אחר גדול יותר ממנו. וגם המחשבות רגשות של האדם, גם הם חלק מתוך משהו אחר גדול יותר, שהוא המקום שלהם. כי המחשבות של האדם, נמצאות בתוך הדבר שהן ... וגם כל התודעות שיש בעולם, וגם כל הרעיונות שיש בעולם, כל הדברים האלו תופסים מקום. כי כולם נמצאים בתוך הדבר שהם חלק ממנו, שהוא המקום שלהם. ומאחר שכל האירועים וכל הדברים קיימים בתוך מרחב מקום, לכן כדי להבין את הסיבה ואת התוצאה של כל האירועים, לשם כך יש להבין גם את מהותו של מרחב המקום. כי אם לא היה מרחב מקום ולא היה מרחב זמן, הרי שלא היו אירועים ולא היו סיבות ולא היו תוצאות. ואכ קיומה של הסיבה הראשונה, תלוי בקיומם של הזמן ושל המקום. וכדי לגלות את מהותה של הסיבה הראשונה, לשם כך יש להבין את מהותם של הזמן ושל המקום. ויש כאן עוד רמת עומק נוספת, והיא כי גם למקום וגם לזמן, גם להם יש סיבה. כי יש סיבה מדוע המקום והזמן הם כפי מה שהם. כי מרחב המקום ומימד הזמן, היו יכולים להיות אחרת ממה שהם. וזה בעצם אומר, שיש עוד סיבה אחרת שהיא נמצאת מחוץ למרחב המקום ומחוץ לציר הזמן, שהיא הסיבה של מרחב המקום ושל ציר הזמן, שבתוכם מתרחשים כל האירועים. וכדי לגלות את הסיבה הראשונה, לשם כך על האדם לגלות את הסיבה של מרחב הזמן ומרחב המקום, שהיא נמצאת מחוץ ולפני קיומם של הזמן ושל המקום. ויש כאן עוד רמת עומק יותר גדולה, והיא שגם הסיבה הראשונה של הזמן והמקום, גם היא נמצאת בתוך ציר זמן ומרחב מקום גדול עוד יותר. כי כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה מחוץ לציר הזמן, והתוצאה שלה היא ציר הזמן, הרי שבעצם הגדרנו אירוע שהתרחש מחוץ למסגרת

זמן ומקום - האם אפשר ואיך אפשר, לצאת מחוויית הזמן והמקום? ובו יתבאר, כיצד אפשר לצאת מחוויית הזמן והמקום. וכדי לצאת מחוויית הזמן והמקום, לשם כך יש להבין, את מהות החוויה הזאת של הזמן והמקום . וחוויית הזמן והמקום, היא בעצם חוויית השינוי. ובכל מקום שיש שינוי, יש זמן ומקום, ובכל מקום שיש זמן ומקום, יש שינוי. כי בלי זמן, לא יכולות להיות קיימות שתי ישויות נפרדות זו מזו. כי צריך רגע זמן שונה ונפרד, לקיומה של כל אחת מהן. וכך גם לגבי המקום, שצריך שני מקומות שונים, לכל אחת מהישויות. כי שתי ישויות שונות, לא יכולות להיות באותו הזמן ובאותו המקום ממש, כי זה הופך אותן לישות אחת. ולכן השינוי, מצריך את הזמן ואת המקום. ובלי שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום הפרדה בין רגעי הזמן, ואז העבר ההווה והעתיד אינם נפרדים זה מזה, והם הופכים להיות לישות אחת ולרגע אחד. וכך גם לגבי המקום, שכאשר הכל אחד ממש, אז אין שום הפרדה בין המקומות השונים, ואז ממילא אין שום חוויית מקום כלל. ונמצא אם כן, כי מהות הזמן והמקום, היא מהות השינוי. ומי שרוצה לצאת מהזמן והמקום, עליו להתחבר לנקודת מבט של המציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד. ואם יצליח האדם להתחבר למציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד, הרי שממילא אין שום זמן ומקום. כי גם הזמן והמקום, גם הם צורות שונות וריבוי ושתי ישויות שונות. כי המקום והזמן, נפרדים ושונים זה מזה בצורת החוויה שלהם. ושתי הצורות האלו של הזמן והמקום, הן שתיהן ממהות אחת, שהיא אחדות המציאות, שהיא מחוץ לזמן ולמקום, והיא מהווה אותם. כי ההוויה של הזמן והמקום, היא מחוץ לזמן ולמקום, כי היא חסרה את צורת הזמן והמקום. וכאשר האדם מודע לקיומו העצמי של האני שלו, הרי שממילא האדם בתוך חוויית זמן ומקום. כי משמעות האני קיימת, רק כאשר יש קיום ... משמעות לאני של האדם, לשם כך צריך שיהיה גם מה שהוא אינו האני של האדם. דהיינו, מוכרח שיהיו לפחות שתי ישויות שונות, והן כמובן מצריכות זמן ומקום. וכאשר האדם מרגיש אני, הוא בעצם חווה את המקום והזמן שלו, כנפרדים מהזמן והמקום של מה שאינו הוא. ומי ...