... לעבור מחשיבה מקובעת לחשיבה חסרת גבולות. כלומר, להפסיק לחשוב רק בתוך גבולות המושגים המוכרים, וללמוד לחשוב באופן יצירתי, מעבר למקום וזמן, מעבר ליכולות הפיזיות והמוגבלות. בסיום ההסבר, אליעד מדגיש שמה שחשוב אינו דווקא הגדרת השכל, אלא היכולת לצאת מגבולות החשיבה ...

... מנסח את התשובות נגיד שהוא אומר כשאני אעשה ככה וככה או אם ככה וככה סתם דוגמה אם הוא כל הזמן אומר אם ככה וככה אז אתה אומר רגע למה הוא אומר אם אבל אמרו לו שצריך לעשות מה הוא לא מבין שהוא יעשה את זה מחר למה כל הזמן לדבר במטאפורה לדוגמה אתה מבין אבל אם הוא אומר אני אעשה מחר ככה וככה אז יש יותר סיכוי שהוא ... או לא הבין אתה יודע, אני רוצה לדעת גם אם הוא הולך לעשות את זה כן האם ביחד לנקודת הזמן הזו האם מתכנן לעשות את זה, אוקי כי אם לא אז ואם כן אז? ש: אם כן אז אני ... משהו מוגדר אני כרגע רוצה לדעת האם כרגע יש לו בראש הבנה x יש הגדרה להבנה יש הגדרה לנקודת הזמן שזה כרגע אבל אתה אומר אני רוצה לדעת האם הוא יעשה, יעשה זה בעתיד אתה לא יכול בוודאות על ...

... היעילות של עובדים בעסק או בארגון. הכוונה ביעילות היא להשיג את מטרות החברה בצורה המיטבית, כלומר, להשיג את המקסימום מהזמן שהעובדים משקיעים ביחס לתפוקה שהם מביאים. אליעד מסביר שישנן שתי גישות נפוצות בעניין זה: הגישה הראשונה היא מדידה, כלומר, למדוד את הזמן שהעובדים משקיעים, לבדוק את התפוקה שלהם, להציג נתונים ברורים ולנסות לזהות את נקודות החולשה ואת בעיות היעילות כדי לשפר ... שהם מביאים בזמן הזה. ש: זהו בקיצור אז זה זה, אז יש לי שיטה שאומרת תמדוד אותם תמדוד את הזמן תראה מה התפוקה, תעשה סקר כזה תראה להם את הנתון ותמצא את הבעיות לאי היעילות ותשפר מדידה. שיטה שניה ... הוא יגיד לי אני לא יודע אני לא טוב אני לא יודע איך לעשות את זה, אין לי את הזמן זה שטויות. אליעד: לא אז רגע כל אחד בפני עצמו מה זאת אומרת אין לי את הזמן את הזמן של מה, למה הוא עושה דברים אחרים באותו זמן? ש: במקום להתמקד בזה שזה יותר חשוב עכשיו אתה נותן ...

... זה מרגיש כאילו הוא לא מכבד אותך, או מזלזל בך ובזמנך. האדם שממתין חש כאילו הצד השני אומר לו: הזמן שלך פחות חשוב. ולכן האיחור מעורר תחושות של חוסר ערך עצמי, פגיעה בדימוי העצמי ותחושת זלזול. כיצד קשור האגו ...

... שלמעשה אין שום הפרדה בין האדם לבין המציאות שהוא חווה. לדברי אליעד, האדם חווה סבל כאשר הוא שוכח את המקום הפנימי הזה, ומאמין שהמציאות צריכה להיות אחרת מכפי שהיא. במצב זה האדם מתוסכל, עצוב או כועס, משום שהוא לא ... אני רוצה את מה שאני רוצה?, למה אני מתנגד לדברים מסוימים במציאות?, ולהמשיך לחקור עד שהוא מגלה בתוכו את המקום שבו לא קיימות התנגדויות או הגבלות. במקום זה, הרצונות והמציאות מתאחדים לחלוטין. לדוגמה, כאשר האדם שואל את עצמו לעומק ... לא חייב להצליח בכלל, והמציאות כבר מושלמת כפי שהיא. כשהאדם מגיע להבנה זו, הוא מגלה את הנקודה האלוהית בתוכו, המקום שבו הכל כרצונו באופן מוחלט. מה המשמעות האמיתית של להיות אלוהים? המשמעות האמיתית של להיות אלוהים, על פי אליעד, ...

אתאיזם, אתיאיסטיות, הגדרה עצמית, שמירת מצוות, אמונה באלוהים, האם אתה אתאיסט? האם אתה מאמין? להאמין באלוהים, חיפוש עצמי, לחפש את אלוהים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה

... של אדם, אליעד כהן מסביר קודם כל איך הזיכרון עובד במוח האנושי. לפי אליעד, הזיכרון תלוי בשני פרמטרים עיקריים: הזמן שעבר מאז החוויה - ככל שהחוויה התרחשה לאחרונה, כך היא תהיה טרייה יותר בזיכרון. עוצמת המשמעות הרגשית של החוויה ...

... שלא יהיו כלל הבדלים. זה מצב שבו כל המושגים שהאדם מכיר, כל הזהויות והאמיתות, מתבטלים לגמרי. הוא מתאר את המקום הזה כמשהו שאין לו שום הגדרה, שאין בו שום זמן, שום תחושה ושום מושג מוכר. מבחינה זו, זהו מצב ...

... שמשפיעים על התוצאה. האם תזמון הוא רק הימור? בהרבה מקרים תזמון נתפס כהימור. לדוגמה, אם מישהו רוצה לדעת מתי הזמן הנכון לפנות למעסיק בראיון עבודה, הוא יצטרך לשקול שיקולים רבים: האם להציג נתון מסוים בהתחלה או מאוחר יותר? מתי ... ללא פגיעה, ולכן עליו לתזמן את המעבר בהתאם למהירות המכוניות. במקרים כאלה, אפשר לנתח את הנתונים - מהירות התנועה, הזמן הנדרש למעבר, תנאי הדרך - ולחשב את התזמון האידיאלי. מה קורה כשיש מטרות סותרות? כאשר אדם רוצה להשיג שתי מטרות מנוגדות, כמו למשל לשדר עניין אך גם לא להיראות להוט מדי, קשה למצוא את הזמן המושלם לפעולה. במקרה כזה, אין תזמון נכון אחד, אלא צריך לבחור איזון בין המטרות ולפעול בהתאם להרגשה ולסיטואציה. איך ... וחיסרון, ושלעיתים פשוט צריך לקבל החלטה ולפעול בהתאם. מה הפתרון כאשר התזמון לא ברור? כאשר לא ניתן לדעת מהו הזמן הנכון לפעולה, הפתרון הוא להפסיק לחשוב שהתשובה חייבת להיות ברורה מראש. במקרים כאלה, יש להבין שהתהליך עצמו כרוך בהימור, ...

... מוחלטת לשאלה שלו. אבל לרוב, התשובות שהאדם משיג הן תשובות יחסיות. תשובה יחסית זו תשובה שמתארת סיבה מסוימת ביחס לזמן או מקום ספציפיים, כמו למשל לומר עכשיו רציתי להגיד זאת או פה החלטתי להדגיש את זה. אבל התשובה היחסית אינה מספקת ... ושונות: פעם הוא שואל על מקום, פעם על זמן, ופעם על התוכן של הדברים עצמם. למעשה, האדם שואל כל הזמן את אותה השאלה בצורות שונות, כי הוא טרם מצא את העיקרון שעומד מאחורי הדברים. האדם משתמש באסטרטגיה של שינוי השאלה, מתוך ניסיון למצוא זווית חדשה שתוביל אותו לתשובה המוחלטת שהוא מחפש. מה הקשר בין זמן, מקום והחלטות שלנו? אליעד מבהיר שהשימוש של האדם במושגים כמו זמן ומקום נובע מהניסיון שלו להגדיר את המציאות בצורה ספציפית, כדי שיהיה לו ברור יותר איך לפעול. לדוגמה, כאשר אדם אומר בוא לכאן עכשיו, הוא מציין את המקום ואת הזמן כי זה מסייע לו להדגיש את החשיבות של הפעולה. אליעד מציין כי לפעמים יש צורך להדגיש דווקא את הזמן (עכשיו) ולפעמים דווקא את המקום (פה), משום שזה מבטא את החשיבות היחסית שהאדם מעניק לפעולה ברגע נתון. לדוגמה, אם הורה אומר לילדו בוא לכאן ... מוחלטת? מה הסיבה של כל דבר? הסבר על סיבה ומסובב למה דווקא עכשיו ולא אחר כך? מה הקשר בין זמן ומקום? שאלה בתוך שאלה