... להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו יש חוסר הגדרה מוחלט, עד שבעיניו אין שום הגדרת הפרדה בין דבר להיפוכו, עד שהם הופכים להיות אחד ממש. ... הכל כן מוגדר ממש, ושבו אין שום הגבלה להגדיר דבר כלשהו, ושכל דבר בו הוא מוגדר ממש. עד שהאדם יכול להגדיר את הדבר והיפוכו, כישות אחת ממש. כי מי שלא יכול להגדיר דבר והיפוכו בבת אחת, הוא בעצם חי במקום של חוסר הגדרות. והאדם צריך להיות מסוגל להגדיר את הכל, שהוא יוכל להגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. ואז האדם עובר למקום שבו הכל מוגדר, עד שהוא מגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. עד שהוא מסוגל להגדיר רק צורה אחת, ולהפריד בין הדבר לבין היפוכו. אבל עדיין נשארת ביניהם אחדות. משום שהאדם מסוגל גם אחרי ההגדרה שלו, שמפרידה את הדבר מהיפוכו, עדיין להגדיר, שלמרות שיש הגדרה ...

... השאלה היא התשובה, להוכיח דבר והיפוכו, גם ההפך נכון האם לכל שאלה יש באמת תשובה מוגדרת? ... התשובה. איך אפשר להוכיח דבר והיפוכו? נקודה חשובה נוספת שאליעד מעלה בהרצאה היא הרעיון ... היא התשובה ושאפשר להוכיח דבר והיפוכו, היא על ידי התבוננות וחקירה עצמאית של המושגים עצמם. ... תשובה? איך אפשר להוכיח דבר והיפוכו? מהי השאלה האמיתית? האם העולם נברא או תמיד היה קיים? ...

... להשתמש בשכל שלו בצורה מעמיקה. אליעד מציין שיש פרדוקסים עמוקים, שרק כשאדם חוקר אותם עד הסוף, השכל שלו מגיע למסקנה שדבר והיפוכו הם למעשה אחד. כלומר, התהליך השכלי מוביל את האדם להבנה שהאחדות והנפרדות קיימות בו - זמנית. אליעד מוסיף ...

... - ידיעה. כלומר, ההבנה המוחלטת היא ההבנה שגם הידיעה וגם האי - ידיעה הם אחד. הוא מתאר זאת כנקודת הקצה, שבה האדם חווה באופן מלא שהכל זה דבר והיפוכו בעת ובעונה אחת. זהו מצב שבו נגמרת הדואליות והאדם מפסיק לנוע בין שני מצבים שונים. עד שמגיעים ...

... לחלוטין האופן שבו הוא חווה את המציאות. הוא כבר לא רואה הבדל ממשי בין יש ואין, בין דבר והיפוכו, והוא חווה אחדות והרמוניה מוחלטת. מה זה כלום? אחדות הנפרדות והאחדות מהות ההוויה איך להבין את הכלום? מהי אחדות הצורות והמהות? האם אפשר להגדיר כלום? הקשר בין כלום למציאות ...

... את המציאות, לקבל את המציאות, לרצות את המציאות, מחוץ לכל ההגדרות, דבר והיפוכו, הכלת המציאות האם יש הבדל בין להכיל, לקבל ולרצות את המציאות? הנושא ... שלו. כלומר, האדם צריך לחוות מציאות שבה הוא גם מכיל את הכל וגם לא מכיל את הכל, גם רוצה את הכל וגם לא רוצה את הכל, בעת ובעונה אחת. זהו מצב פרדוקסלי שהמחשבה והשפה האנושית לא יכולות להכיל, כי במחשבה לא נכנס דבר והיפוכו. הוא מדגיש שהמטרה בסופו של דבר אינה לבחור באחת משתי הקצוות (להכיל ... אלא להיות במצב שלישי, בלתי מוגדר, שבו שתי האפשרויות נכונות לחלוטין באותה מידה. זהו מצב שבו האדם רוצה את המציאות באופן מוחלט וגם לא רוצה אותה באופן מוחלט, בו זמנית ובאותה מידה. למה המחשבה אינה יכולה לתפוס דבר והיפוכו? אליעד מסביר שמחשבה אנושית בנויה על הגדרות ונפרדות, ולכן היא אינה מסוגלת לתפוס דבר והיפוכו יחד. מחשבה צריכה להגדיר דבר אחד כקיים והשני כלא קיים או כנכון ולא ... אינה לבחור צד בין שני הפכים אלא להגיע למצב פנימי שבו ההפכים עצמם מתמזגים לחוויה אחת בלתי מוגדרת, שבה כל הגדרה וכל הפך קיימים בו זמנית ובאופן מוחלט. מה זה להכיל את המציאות? האם אפשר לרצות הכל? איך לחוות דבר והיפוכו? מה זה לקבל את המציאות? האם אפשר להיות מחוץ להגדרות? מה המשמעות של ... לך טוב באותה מידה. למה רע לבן אדם? כי הוא רוצה משהו אחד יותר ממשהו אחר. אם אתה לא רוצה שום דבר, אז לא רע לך. שאלה: אין לנו את המילים לתאר את החוויה. אליעד: לא רק להגיד, גם לחשוב לא ניתן, כי אי אפשר לתפוס דבר והיפוכו. למחשבה לא נכנס דבר והיפוכו, אז איך תכניס את הדיבור. כשאני אומר לך זה גם כך וגם ההפך, למעשה אני ...

... מי שאתה, להתחשב בסביבה, סופרפוזיציה רוחנית, להיות בריבוי מקומות בו זמנית, אחדות ההפכים, להיות דבר והיפוכו האם אפשר להיות מי שאתה ועדיין להתחשב בסביבה? ... בהגדרה אינך נמצא במקום אחר, שכן כאן בהכרח מבטל את האפשרות להיות שם. הוא מסביר כי השכל שלנו מוגבל, ואינו מסוגל לתפוס את הקיום של דבר והיפוכו בעת ובעונה אחת. אליעד מדגיש כי רוב האנשים אינם ... מאוד לבצע פעולה זו, כיוון שהוא רגיל לראות כל דבר בנפרד מההיפך שלו. אליעד מציין שהדרך להגיע למצב בו אפשר לחשוב בו - זמנית על דבר והיפוכו היא על ידי חיבור לנקודת מבט עליונה יותר - לראות את המציאות מנקודה שממנה כל הדברים שנראים לנו כהפכים הם למעשה חלק מאחדות גדולה ושלמה. כאשר האדם מצליח להבין שדבר והיפוכו הם למעשה אחד, אז הוא יכול לחיות במצב של ...

... עצמו את החוויה של עצמו וכולי. ואעפכ, יש גם נפרדות. זא כי בשלמות האחדות של החכם האמיתי, גם שם יש נפרדות. ובשכל שמפריד בין אחדות לבין נפרדות, אי אפשר להבין את העניין הזה כלל. כי הוא נראה כדבר והיפוכו. אבל בשכל שבו הכל אחד, שם ניתן להבין, שבאמת, גם הכל ...

... בעולם. ומצד שני, יש נקודת מבט נוספת, שבה, אין שום שאלה בעולם כלל ואין שום בעיה בעולם כלל. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, בכל דבר בעולם, יש חיסרון כלשהו. כי כל דבר מוגדר, הוא חסר את מה שהוא שונה ממנו. ומנקודת המבט הזו, אין שום פיתרון מלא לשום ... שמנקודת מבט מסוימת, כל המצבים טובים באותה המידה. כי כאשר אין נקודת ייחוס של שלמות, הרי שהכל טוב באותה המידה. ומנקודת המבט שיש בה הפרדה בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו גם לשום שאלה אין תשובה. כי התשובה מספקת מידע כלשהו. ועל כל מידע, ניתן לשאול עוד שאלה, עד אין סוף. ולכן לעולם אין שום תשובה ... לשאול את השאלה הזאת, עד אין סוף, ולכן אין שום אפשרות למצוא תשובה לשאלה, של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות וכיוב. וכל זמן שהאדם מפריד בין דבר להיפוכו, הוא מפריד בין טוב לבין רע. ובכל דבר, יש גם טוב וגם רע כלשהם. ולכן, תמיד האדם יחפש את הדבר הטוב יותר. כי תמיד יש חיסרון כלשהו, בכל דבר. ולכן, תמיד יש רע בכל דבר, ולכן תמיד יש טוב יותר, ולכן, לעולם האדם לא יכול להשיג את השלמות. והרעיון הוא, שבשכל האנושי הרגיל, שמפריד בין דבר לבין היפוכו, בשכל האנושי הזה, אין שום שלמות לשום דבר, ולעולם האדם לא יוכל למלא את החיסרון שלו בשלמות, אלא רק באופן חלקי בלבד, שתמיד יהיו בו חסרונות. ושאם האדם רוצה את השלמות, ומשתמש בשכל שמפריד בין דבר להיפוכו, אז תמיד יהיה לו רע כלשהו, כי הוא תמיד יהיה רחוק מהשלמות המוחלטת. אבל, יש גם נקודת מבט נוספת, שבה דבר והיפוכו הם אחד. שהיא נקודת המבט, של שלמות השכל. כי כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות, הוא מגיע לאי הידיעה, דהיינו, שהאדם לא יודע להבדיל בין דבר להיפוכו, שאז האדם יודע שהכל אחד. ומנקודת המבט הזו, אין שום הבדל בין דבר לבין היפוכו. וכאשר אין הבדל בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אין שום שאלה ושום תשובה כלל. כי מנקודת המבט הזו, אין שום בעיה ושום שאלה ושום ידיעה ושום חיסרון כלל. כי כאשר האדם יודע דבר ... וכולי. כך, שיש את נקודת המבט, שבה לעולם אין שום תשובה מושלמת לשום שאלה, כי בכל דבר בעולם תמיד יש בו חיסרון. אבל יש גם את נקודת המבט, שבה דבר והיפוכו הם אחד, ששם אין שום שאלה כלל. כי שאלה רצון חיסרון, יכולים להיות קיימים, רק כאשר יש נפרדות בין דבר לבין היפוכו. כי כך ניתן להגדיר רצון, וכך ניתן ליצור קונפליקט ולשאול שאלות. אבל כאשר דבר והיפוכו הם אחד, אין שום קיום לשום קונפליקט, ואין שום שאלה כלל. ואין שום תחושת חיסרון, כי אין שום אפשרות לחשוב על דבר שונה מאשר מה שקיים. כך שכאשר דבר והיפוכו הם אחד, אין שום שאלה כלל. ויש גם נקודת מבט נוספת של שלמות. שבה, האדם מכיל בתוכו את שני השכלים. שגם דבר והיפוכו הם אחד, וגם דבר והיפוכו הם שונים זה מזה. דהיינו, את שתי נקודות המבט הנל. שאז, כאשר יש לאדם את שתי נקודות המבט האלו, אז גם מצד אחד הוא יכול לשאול שאלות, ולרצות רצונות מוגדרים וכיוב, כי יש לו את נקודת המבט שבה דבר והיפוכו הם נפרדים. אבל בו זמנית, יש לו גם את ההבנה והחוויה, שבאמת מצד האמת אין שום שאלה כלל ושום חיסרון כלל. ואיך להגיע לשתי נקודות המבט האלו בו ...

... האנושי עצמו, גם הוא מבין את האמת, שכל מה שהוא עצמו מבין, זה לא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי המציאות בלבד. כי מנקודת המבט של השכל האנושי, שבה, דבר והיפוכו הם שונים זה מזה, מנקודת המבט הזו, כל זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם הוא לא, מה ... ששונה ונפרד ממנו, כפי שזה אכן הגיוני עפ השכל האנושי. אלא, שכל ההבנה הזאת שתמיד תהיה חוסר שלמות, היא רק מנקודת המבט של השכל, שלא מסוגל להבין שדבר והיפוכו הם אחד. אבל אם יסתכל האדם על המציאות, מנקודת מבט שבה הכל אפשרי, בלי שום מחויבות להיצמד ... חושב ויודע רק דבר אחד בלבד, הרי שאין שום חיסרון כלל, כי אין שום נפרדות כלל ושום שינוי כלל. והרעיון הוא, כי אכן מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אכן אין שום שלמות כלל, ומחויב המציאות שלא תהיה שלמות לעולם. כי כל ... השלמות, כי האדם חושב, שאולי השכל שלו טועה, ואולי דווקא כן יש שלמות כלשהי. ואכן, זאת האמת. שכל חוסר השלמות, הוא רק מצד השכל האנושי, שמבדיל בין דבר להיפוכו . אבל מצד העדר השכל, מצד התפישה שבה אין שום הגבלה כלשהי, שם לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, ...