... שקיימות שתי ישויות נצחיות: מקום וזמן, והן פועלות תמיד. הוא מוסיף שההבנה הזו משמעה שהמקום והזמן עצמם הם הכוח המהווה והמניע של כל הבריאה, ואין בהכרח צורך להניח קיומו של אלוהים נפרד. עם זאת, כאשר ממשיכים לחקור מה מהווה את הזמן ומה מהווה את המקום, מגיעים לרעיון שיש הוויה אחת, גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן ... לא באמת נותרת הפרדה בין יש תכלית לאין תכלית. האלוהים כאן אינו דמות חיצונית שבראה עולם אלא עצם האין שמהווה את היש, והבנת הדבר מייתרת את השאלות הלוגיות הנפוצות של מי ברא את העולם או למה הוא נברא. התשובה ... קיימת. מה זה מקום וזמן, אפשר להגיד שמקום וזמן זה פיסי, המקום הוא המרחב של המציאות, והזמן הוא עבר הווה ועתיד שבתוכו מתרחשים כל האירועים. השאלה הנשאלת היא מה יש מעבר? מי ברא את העולם? והתשובה הפשוטה היא שהעולם ... והשאלה שנשאלת היא ומה זה זמן ומקום? כאן יש כמה אפשרויות, אנו יכולים להגיד לדוגמה שהמקום הוא נצחי והוא מהווה את הזמן, בסופו של דבר הגענו שיש שתי ישויות שבתוכן נמצא הכל, למעשה יש שתי אלוהים, אפשר לומר שאולי ... שוב מבינים שמה שמחויב זה המקום והזמן. אי אפשר בלי מקום וזמן, אבל אז אפשר לשאול אולי יש מקום שמהווה את הזמן ואולי הזמן מהווה את המקום? אנו מנסים לצמצם את הישויות. כי השאלה הנשאלת היא ממה עשוי המקום וממה עשוי הזמן? לפי הדת, ... רק מושך בחוטים שלה, אבל יש את ההוויה של הדבר שהיא אחד עם הדבר, אנחנו אחד עם החדר, החדר מהווה אותנו, זאת אומרת שהמקום והזמן מהווים אותנו. זה לא רק שאלוהים מזיז אותך הוא גם מהווה אותך. ואם האדם הוא המקום והזמן זה אומר שאין לו בכלל בחירה, כי אם כל דבר עשוי מדבר אחר, ... להגיד לך לא לנסוע בשבת, עד אז אין משמעות לזה שלא תיסע בשבת. טוב נמשיך עם המקום והזמן, המקום מתהווה מאין מקום והזמן מאין זמן, כמה ישויות יש לנו? הגענו לשתי ישויות, ישות שנקראת אין מקום וישות שנקראת אין ... הוא חלק ממשהו. יש לנו משהו שאפשר לעשות ממנו מקום ואפשר לעשות ממנו זמן. לכן המסקנה היא שיש הוויה שמהווה את המקום והזמן. שהיא גדולה מהמקום והזמן, היא גדולה יותר מכל המקום ומכל הזמן. נקרא להוויה זאת למשל X, מה אנחנו יודעים על ה - X, אנו יודעים עליו שהוא מהווה את המקום והזמן. כך שיש לנו משהו שמקיף את כל הדברים, המקיף של האין סוף. עכשיו השאלה האם יש ... ההוויה של המציאות. להגיד שאלוהים ברא את העולם יש מאין זה חוסר הבנה, כי למעשה אלוהים הוא האין. האין מהווה את היש. מה שישנו עשוי ממה שאיננו. תבינו הדבר הזה הוא ההבנה הבסיסית, שאומרים לך קיר, אתה צריך להבין ... לא רק ממה שקורה מחוצה לה אלא גם מה שקורה לפניה, כשהיא מסתכלת אל תוכה, מה הכוונה לתוכה, הדבר שמהווה אותה. זאת אומרת שהיא לא חייבת לקבלת מידע מה שהיה אחרי הבריאה, היא יכולה לקבל מידע גם מה שהיה ... בסופו של תהליך אנו מגיעים להבנה שהיש והאין הוא אחד, מה זה אומר? מקודם הבנו שמתוך האין מקום וזמן התהווה היש מקום וזמן, כאן אנחנו עדיין בנפרדות, כי אנחנו אומרים שהיש דבר אחד והאין דבר אחר והאין מהווה את היש, אבל אם נתקדם עוד נבין שזה בכלל אותה ישות. יש ישות אחת שבצד אחד שלה היא יש ... אם תלך לקצה החוויה של הנפרדות תעלם ואתה לא תחווה את עצמך כישות נפרדת. ומה שקורה אחר כך שמכלום מתהווה יש, ופתאום אתה חוזר לעצמך, הרי אני לא החזרתי את עצמי, כי לא הייתי קיים, אבל פתאום אתה חוזר ...

... מוגדר אלא כל האפשרויות גם יחד. כיצד קשורה קריסה קוונטית לשינוי העבר? אליעד מסביר שהרעיון הקוונטי אינו נעצר רק בהווה. הטענה היא שכאשר האדם מתבונן במשהו בהווה, הוא גם מעצב כביכול את העבר שלו כך שיתאים לתוצאה הנוכחית. לדוגמה, אם מסתכלים על קיר ורואים אותו כקיים, ... אפשר באמת להוכיח שרצף הזמן קיים אובייקטיבית. איך התפיסה הזו משנה את ההסתכלות על רצון ומאמץ? אם כל דבר מתהווה בכל רגע באופן בלתי תלוי במה שהיה לפניו, האדם מתחיל לתהות מה הטעם במאמץ או בבחירה. אבל יש כאן ... 1. ברמה של העולם היומיומי, האדם משוכנע שהוא בוחר ופועל ומרגיש שיש תכלית ומטרה למעשיו. 2. ברמה העמוקה, הכל מתהווה בלי קשר לסיבה ותוצאה, והאדם אינו יכול להוכיח שהוא המקור לפעולותיו. מה משמעות חוויית הזמן שכולם נוטים להאמין בה? ... דמיוניות בחלומו של החולם. מדוע רעיון זה עשוי לגרום לאדם לאבד את תחושת הרצון והמאמץ? האדם מרגיש שאם הכל מתהווה מעצמו, ואין באמת סיבתיות מחייבת, אז לכאורה אין טעם להתאמץ כי הכל כבר נקבע. אבל באותה נשימה, עצם השאלה ... אירוע שאנו לא מבינים את החוקיות שלו, ובכלל אין הכרח שקורה כאן משהו על - טבעי. בעולם שבו הכל מתהווה לפי רצון האל או הכוח הראשוני, אין שום הבדל בין נס לבין טבע, כי הכל קורה בכל רגע לפי ... מתכוונים? אליעד מתאר מצב שבו האדם חווה בו זמנית גם את ההפרדות (רצון, בחירה, סיבתיות) וגם את האחדות (הכל מתהווה בלי סיבה והכל אחד). במצב הזה אין חסר, כי האדם מרגיש שיש לו גישה לכל סוגי החוויות. הוא לא ... להתקיים בלי פחד ובלי דאגה? לפי ההסבר, אם האדם באמת מבין את התהליך בשלמות, אין מה לפחד, כי הכל מתהווה בכל רגע, ואף אחד לא יכול לקחת ממך משהו שבכלל לא היה שייך לך. גם המוות לא מפחיד אם ... איך הוא נוצר עכשיו? היה צריך לקרות משהו בעבר כדי שהוא יוצר, אז מה שהם טוענים שהתצפית של האדם בהווה יוצרת את האירועים בעבר, זה מה שהסברתי לך שגם העבר נוצר עכשיו. עכשיו את למשל מסתכלת על אימא שלך, ... שאני עושה את זה אקטיבי, תוך כדי זה שאני קיים, המציאות נוצרת איך שהוא עבורי. אליעד: כולל הכל, עבר, הווה, רצונות הכל הכל. זה כמו שאתה בתוך חלום לדוגמה, הדבר היחיד שבאמת קיים במירכאות זה החולם. בחלום יש הרבה ... השולחן? שאני מחזיר את הכל אליך, שאני אומר לך שכול המציאות כולה היא רק בדמיון שלך. למעשה כל העבר ההווה והעתיד זה הכל בתוכך. שאלה: אבל אם אנסה לעבור דרך קיר לא אצליח. אליעד: אני לא מתווכח איתך שבעולם ... יש זה דבר אחד והאין זה הניגוד שלו. התודעה של אדם חווה הבדל בין היש לאין, ואז ממילא היש מתהווה מהאין, אז אתה אומר יש לנו אין שמתהווה ליש, אבל אנו חווים קושי, איך מכלום נוצר משהו? אבל מי שמתעמק יותר מבין שמצד האמת האובייקטיבית אין הבדל ... הבא יהיה ההמשך שלו, לכן כל הרעיון של סיבה ותוצאה הוא דמיוני, בפרט כשאני מנסה להסביר שהזמן כל רגע מתהווה מחדש, לא רק שאין חוקיות, גם הזיכרון שרצית בבוקר נוצר בכלל עכשיו, עכשיו נוצר לך הזיכרון וזה היה בבוקר, ... סיבתיות בעולם, ואם אין סיבתיות אז אתה לא עושה שום דבר למען תכלית. אין בחירה פירושו שהאדם רואה שהכל מתהווה ממשהו שנמצא מחוץ לכל. הכל פירושו שכול רגע של זמן זה התהוות חדשה. שאלה: איך אני יודעת מה האמת? ...

... עם טראומה רגשית. מלבד השכל של האחדות, שכאשר האדם זוכה אליו, אז הוא חווה את כל המציאות עבר / הווה / עתיד בצורה חדשה, וכל הרגשות של האדם, גם לגבי כל מה שכבר קרה לו בעבר, הכל הופך לזיכרון ...

... שולט בגורלו, כי אין לאדם שום בחירה חופשית כלל. ומנקודת מבט נוספת, האדם הוא זה ששולט בכל מה שהיה הווה ויהיה בעולם, וגם מנקודת המבט הזאת אין לאדם לחשוש כלל על גורלו. ועל האדם להכיר באמת ולהבין, שהוא יכול ...

... מפחד בגלל שיש לו כסף, שהוא מאוד מפחד, שמא הוא יאבד את כספו). ונמצא אם כן, כי תמיד, היה הווה ויהיה לאדם פחד, כל זמן שהוא מודע לקיומו העצמי, שיוצר את רצונו, שיוצר את פחדיו. דהיינו, תמיד לנצח נצחים. ...

... של אלוהים, הכל טוב תמיד. כי כאשר הכל כרצונך תמיד, אז הכל טוב תמיד. ולא ממש משנה מה היה הווה ויהיה, הכל טוב תמיד. ותמיד טוב באותה המידה, כי תמיד החוויה היא זהה, כי תמיד יש את חוויית מילוי ...

... בעיה בעולם. משום, שכל זמן שהאדם קיים, תמיד יש לו רצון, וממילא תמיד הוא סובל. ולא משנה מה היה הווה ויהיה לאדם, תמיד הוא ירצה לשנות את המציאות ותמיד הוא יעדיף שהמציאות תהיה כך ולא אחרת. דהיינו, חוויית סבל, ...

... אלא, שהקיום עצמו, הוא עצמו מקום הסבל. כי כל זמן שהאני של האדם קיים, הוא סובל. משום שתמיד היה הווה ויהיה, הוא מרגיש שחסר לו משהו. והמשהו שהאדם מרגיש תמיד בחסרונו, זאת השלמות של המציאות. שכל זמן שישות האדם ...

... שכל ומתקן בתוכו את מה שדרוש תיקון, דהיינו, הופך להיות איש אמת, אז מיד הוא רואה, שהכל כבר היה הווה ויהיה תקין ומושלם תמיד. וברמה החיצונית של הנפרדות, האדם עושה תמיד את כל מה שהוא יכול לעשות כדי שיהיה ...

... אחד ממש, מיד באותו הרגע, בפחות מרגע אחד, הוא הופך להיות אלוהים אמיתי. דהיינו, שהאדם מגלה שהוא תמיד היה הווה ויהיה אלוהים האמיתי. והתודעה של האדם מתבטלת לגמרי, והאדם נכלל בשלמות של המציאות לגמרי, ללא שום רצון / תודעה ...