... חוויית העתיד של האדם, הם נמחקים לגמרי, וגם ישותו הנפרדת של האדם מתה לגמרי, ואז האדם נעלם לגמרי בתוך האין סוף. ואחכ הוא נולד מחדש אל תוך הנפרדות שלנו, אבל כישות שהיא באחדות עם המציאות תמיד. ובפועל, על האדם לוודא ...

... בעצם אומר, שלא יכול להיות קיים, גם אלוהים אין סופי. אלא, או שהכל אחד ממש, ואין שום הפרדה בין האין סוף לבין הסוף, שאז יש ישות אחת אין סופית בלבד, או שאם יש הפרדה בין היש סוף לבין האין סוף, אז אין שום אלוהים אין סופי באמת. כי האין סוף, נפרד מהצמצום ומהסוף, ואכ הוא לא אין סופי באמת. והרעיון הוא, שגם אלוהים הוא ישות סופית עם רצון וכולי. ... והאין, שזאת המהות הראשונה של כל הדברים, ששם הכל אחד ממש. (ואעפכ יש פנימיות לפנימיות עד אין סוף, בתוך האין סוף). וכל מה שהאדם צריך לעשות כדי לחזור ולחוות את האחדות של המציאות, זה להבין ולראות את האמת, שאכן הכל ...

... השלמות של האחדות, בכל פעם מחדש. ולכן הנפרדות והרע, היא טובה מאוד, כי היא ריבוי של האחדות. כי באמצעות האין סוף נפרדות שיש, על ידי זה האדם יכול לחוות באין סוף צורות, אין סוף פעמים את חוויית השלמות, של הנפרדות, ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 1 כי האדם חי את חייו, בלי לדעת, למה באמת הדברים קורים? ומי שמתבונן קצת מבין, שכל חוויית המציאות של האדם, תלויה בהבנת סיבת האירועים. כי רע, הוא רק כאשר האדם לא מבין את הסיבה האמיתית...מערכת החוקים שהאדם רואה תשתנה, הרי שזה אומר שהרגע הקודם, הוא לא באמת מחייב את הרגע הזה, להיות כפי מה שהוא. ואכ שום דבר בעולם, הוא לא הסיבה של מה שקורה ברגע אחר אחכ. והוא גם לא התוצאה, של מה שקורה ברגע אחר לפני כן. וכיוב לגבי המקום, ששום דבר שקורה במקום אחד ברגע אחד, הוא לא הסיבה, של מה שקורה במקום אחר גם לא באותו הרגע. כי בכל מקום בכל רגע, יש אין סוף אפשרויות כיצד המציאות תהיה. ומאחר שתמיד יש אין סוף אפשרויות בכל מקום ובכל זמן, הרי ששום מקום ושום זמן, לא מחייבים זה את צורת זה. והשכל הישר אומר, שכנראה...

טוב אמיתי / אהבה אמיתית - מהו מבחן האהבה והטוב האמיתיים? הרבה נדמה להם שטוב להם ושהם אוהבים את המציאות באמת. ולאהוב באמת, פירושו בלי להיות תלוי בצורה חיצונית כלשהי של המציאות. ולכן, מבחן האהבה והטוב האמיתי, הוא הרע הגדול ביותר. כי מי שהאהבה והטוב שלו...רע לאדם, הצורה נעלמת, והמהות מתעוררת, והאחדות מתגלה, ויחד איתה חוזרת לחיים, האהבה האמיתית והאין סופית. ולרצות באמת את הרע, זה אפשרי רק על ידי זה שהאדם מתחבר לאני האמיתי שלו, שהוא מהות המציאות, לפני צורת הטוב והרע. ועל ידי זה האדם חווה שהוא רוצה את הרע, בבחירה חופשית מלאה, מלכתחילה, מתוך מקום של שלמות וכולי.

שטן משוגע / אלוהים שטני ומשוגע - למה האדם עצמו, הוא שטן משוגע? מי שרוצה להיות איש אמת, עליו להודות על האמת, שהפוטנציאל של המציאות הוא אין סופי, ושכמות האפשרויות שיש במציאות, היא לא מוגבלת. וזה בעצם אומר, שקיימת אפשרות אחת, שהאדם עצמו, הוא החכם הגדול...שהוא הולך לשכל אחר כמותו, שיודע שהוא (עצמו והאדם שבא אליו - תרתי משמע) אלוהים. כי יש אלוהים שנמצא בתודעת אלוהים, ושהוא יודע שהוא בתוך לבוש של חוסר שלמות, שזהו החכם האמיתי. ויש גם אלוהים, שאין לו מושג שהוא אלוהים, והוא חושב שהוא רק חיסרון, שזהו האדם שחווה עדיין רק את האני הנפרד שלו, ושהוא לא חווה, גם את חוויית האלוהים והשלמות שלו. ועל תפישת האלוהים הלא מושלם (שבתודעת חיסרון), ללכת לחיסרון אלוהי (שבתודעת אלוהים, שיודע שהחיסרון מושלם), ולהתחבר לשכל שלו. כדי שעל ידי זה, האדם שנמצא בתודעה חסרה, על ידי...

להיעלם - פחד להיעלם ולא להיות קיים - איך להישאר קיים תמיד? כי כאשר האדם מתבונן על האמת לאמיתה, הוא נעלם לגמרי. דהיינו, שהאני הנפרד שלו נעלם לגמרי, כאילו הוא לא נמצא כלל במציאות, ללא כל הוויה כלשהי (גם לא כצופה מהצד, או כל שקר אחר). וכאשר האדם מתחיל להתבונן...אינו תלוי בו. כי האדם מזדהה בטעות עם מה שהוא אינו. וכאשר האדם מזדהה עם מה שנמצא אחרי האחדות של המציאות, אז הרצון שלו והישות שלו, וכל מעשיו, אינם תלויים בו כלל. כי האדם לא יכול ליצור את עצמו. כי אם האדם אינו קיים, כיצד הוא יצור את עצמו?! והאדם, גם לא יכול ליצור את רצונו, עם רצון חופשי. כי בלי שיש רצון, איך אפשר ליצור רצון?! ומאחר שהכל מתהווה מתוך שום דבר, לכן האדם יכול להיעלם כלא היה, בפחות מרגע אחד. כי קיומו של האדם, הוא לא מחויב כלל. והאדם מפנטז על העולם הבא וכיוב, ועושה תוכניות על מחר, שמחר יהיה...

... סופי. והשכל של האדם הוא סופי. וכל השיטות בעולם, כולן נכללות במסגרת השכל הסופי, שאינו מכיל את ההפכים של האין סוף. ולכן אין בהן שום התחדשות אמיתית כלל, אלא הן כולן חיסרון אחד גדול. ומי שרוצה לעלות מדרגה לדרגה ולהתחדש ...

אי הבנה שמבטאת הבנה - האם וכמה אתה קרוב להבנת המציאות? כאשר האדם מתחיל להתבונן במציאות או בשכל של החכם האמיתי, אז בהתחלה נדמה לו שהוא לא מבין את דברי החכם האמת ואת המציאות. ואחכ האדם מתחיל להבין קצת את השכל של החכם האמיתי, וכך האדם בכל פעם מבין יותר...האמיתי כמו מהות המציאות, היא האחדות. והלבוש הוא של נפרדות. וזה נראה כסתירה, עבור מי שאינו מבין שהאחדות והנפרדות הם אחד. ובכל פעם שהאדם מנסה להבין את השכל של החכם האמיתי, ויש לו כמה אפשרויות איך להבין את השכל של החכם האמיתי, עליו לבחור את האפשרות שהיא הכי מוזרה ולא הגיונית בעיניו, ואת האפשרות שהיא נראית, הכי לא אמיתית. כי השכל של החכם האמת, הוא הפוך לגמרי מהשכל של האדם. והשכל של החכם האמת, הוא היפוך השכל של האדם. כך שאין שום אפשרות בעולם, שהאדם יחשוב ויבין את כוונת החכם, אאכ הוא עצמו החכם עם השכל...

... סוף, כולם רחוקים באותה המידה ממש, למרות שכל אחד רחוק במרחק אחר. וכולם גם קרובים באותה המידה ממש, כי האין סוף ממלא את הכל וכולי. ואו שאתה בשלמות, או שלא. ואעפכ יש קרוב יותר ורחוק יותר, ואעפכ כולם רחוקים ונפרדים ... ואעפכ הכל אחד ממש, מצד מהות השלמות הזאת. וכך גם לגבי החיסרון. שיש חיסרון גדול מחיסרון עד אין סוף (והאין סוף הוא השלמות שתוחמת ומגבילה את החיסרון), ואעפכ הכל שלמות אחת.