... שמבינים שמצד של המהות של מימד המקום, הכל נמצא באותו המקום. כל נקודה שיש במקום, זה הכל צמצום של האין סוף שמהותו מהווה את מימד המקום / מימד הזמן וכולי. תהליך הקריסה הקוונטית = הרגע שבו האין סוף מצמצם את עצמו לתוך המחשבה של האדם. המפץ הגדול = האין סוף מצמצם את עצמו ל 3 גורמים שונים. לאדם החושב את המחשבה + המחשבה + הדבר שנכנס אל תוך המחשבה. שלושתם הם צמצום של מהות אין סופית אחת. רגע הקריסה הקוונטית = רגע הצמצום של האין סוף ל 3 הגורמים הנל. וכמובן שזהו תהליך שמתרחש בכל רגע ורגע. כי גם הזמן / מקום עצמם מתהווים בכל ... הסדקים - סופר פוזיציה + קריסה קוונטית. תוספות: המהות של לדעת הכל = לא לדעת שום דבר. הכל = האין סוף. לדעת הכל = לדעת את האין סוף. לדעת את האין סוף = לא לדעת, כי האין סוף אינו נכנס לתוך מחשבה. איך יכול האדם להגיע אל האין סוף שמאחד את הכל? תשובה: על ידי ששואלים על כל דבר, אולי ההפך הוא הנכון. אולי ההפך הוא הנכון = לעקור את הדבר מהשורש = להגיע אל השורש = להגיע אל האין סוף.

... זה להגיד שהמחברת היא המציאות האין סופית, אבל האם המחברת היא המציאות האין סופית? המחברת זה צמצום, והמושלם הוא האין סוף. בשכל אי אפשר להגיד שזה מושלם וזה מושלם, ואפילו אי אפשר להגיד על דבר אחד שהוא מושלם, כי כל ... שלמות. שאלה: איך להגיע לאין סוף? אליעד: קח דבר אחד, ותחקור אותו עד לעומק אין סופי, ואז תפגוש את האין סוף. אם תגיעי למצב שבו את יכולה לדמיין את כל המקום וכל הזמן בבת אחת, אז תוכלי לעשות פעולה מושלמת. ...

... הוא מחפש את האמת המלאה על המציאות, עליו לדעת כי האמת מכילה בתוכה את המהות האין סופית של המציאות. והאין סוף הוא מעבר לגבולות השכל האנושי / חוקי הלוגיקה. הלוגיקה אינה יכולה להתמודד עם אין סוף אמיתי כפי מה שהוא באמת. כדי לדבר על אין סוף, צריך השכל של האדם להכניס לתוך עצמו את האין סוף. מאחר שזה אינו אפשרי, כי אי אפשר לעשות סוף שכלי לאין סוף, ממילא לא ניתן להבין את המהות האמיתית של האין סוף, אלא רק לדמיין אותה בדמיון. ומאחר שלא ניתן להכניס את האין סוף לתוך מחשבה, ממילא מהותו האמיתית אינה באה לידי ביטוי בחוקי הלוגיקה, משום שאין דרך שכלית אנושית להבין את המהות האמיתית שלו. המציאות היא אין סופית. וכדי להבין אותה צריך להבין את מהות האין סוף. מה שאומר שכדי להבין אותה חובה לצאת מחוקי הלוגיקה / מגבלות השכל האנושי. אז איך להבין אותה? תשובה: באמצעות הדמיון. הדמיון מאפשר לאדם להבין קצת מהו האין סוף, ומאפשר לאדם להשתמש בהבנה הזאת לצורך הבנת המציאות. על האדם לדעת שהבנה מלאה של המציאות, היא מעל השכל האנושי ... השכל אל הדמיון. עד השלב שבו האדם מגיע לנושאים שהוא מבין שהשאלות שלו נובעות מחוסר היכולת להבין את מהות האין סוף. זה השלב שבו האדם מתנתק מהקרקע (הופך לרוחני באמת) ומתחיל להשתמש בדמיון. הדמיון נועד אך ורק לשלב שבו לא ניתן להבין את המציאות, בלי לחשוב על מהות האין סוף. כאשר האדם מעמיק את מחשבתו על כל המציאות, בסוף הוא מגיע לנקודה של הניסיון השכלי שלו להבין מהו האין סוף. כאן על האדם לדעת לעצור ולהבין כי לא ניתן לעשות סוף שכלי לאין סוף. ניתן רק לדמיין, אך לא ... מהם היכן שאין חובה לחרוג מהם. מתי כן לחרוג מהם? כאשר חוסר ההבנה נובע מחוסר יכולת התפיסה את מהות האין סוף. זה בדיוק הזמן לעזוב את הקרקע ולצאת אל מחוץ לגבולות השכל האנושי. המציאות היא אין סופית וכדי להבין אותה ...

... = הרצון הראשון = השורש של כל המציאות = השורש של כל המחשבות / דעות / רגשות וכולי = האין סוף = הידיעה שנמצאת בכל דבר = הידיעה הבסיסית של המציאות = המכנה המשותף הרחב ביותר = המאחד = האמת ... הטוב האמיתי = השלמות = טוב אמיתי. יהדות / תורת הקבלה: בריאת העולם / המפץ הגדול = ההתגלות של האין סוף באמצעות הצמצומים של ההפכים השונים. יש = יש סוף = יש אפשרות למחשבה של האדם להכיל אותו = יש ... למחשבה של האדם להכיל אותו = אין אפשרות לחשוב אותו. המפץ הגדול / בריאת העולם יש מאין = צמצום האין סוף אל הסוף. תורת הצמצום = התהליך שבו האין סוף מצמצם את עצמו לכל מה שנתפס במחשבה של האדם. מחויב המציאות = המהות של המציאות שמהווה את הכל = ... החיצונית של המציאות. החלל הפנוי = עולם ההפכים / צמצומים, שבטעות שקרית / דמיונית נראה כאילו הוא חלל פנוי מהאין סוף. למרות שמצד האמת הכל זה אין סוף ואין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר והכל זה אחדות גמורה. כי אין עוד מלבדו. הקדוש ברוך הוא = הבורא / האין סוף. השכינה = ההתגלות של הבורא אל הנבראים. צרות / צרה = מלשון צורה ומלשון צר ההפך של רחב = ... לימוד תורה = כאשר האדם מקשר כל דבר לשורש שלו שהוא הבורא = כאשר האדם רואה את החוכמה של האין סוף שיש בכל דבר = תורה = חיבור הבורא לבריאה. תורת הנגלה = לראות את הצמצומים השונים שיש בעולם כצמצומים. ... שהם בכלל אחד. ששת ימי החול = פעולות שונות זו מזו שמייצגות את בריאת העולם / הצמצומים השונים של האין סוף. יום שבת = מנוחה מפעולות שונות = אחדות = לקשר את הבריאה לבורא. אדם הראשון: עץ הדעת טוב ורע ... הפכים שונים של טוב ורע = חוסר נצחיות = מוות. עץ הדעת = השכל האנושי = מוגבלות להבין את האין סוף = הנברא נראה כנפרד מהבורא = טוב ורע. אדם הראשון: עץ החיים = הכל טוב = אין טוב ורע, ...

... סוף, ותמיד אפשר להתקדם עוד ועוד. אבל, כאשר האדם משיג את היכולת להכיל בתוכו את ההפכים, זאת נקראת השגת האין סוף. כי היכולת להכיל את ההפכים, מהותה היא היכולת לאחד את הדברים. ואם האדם מסוגל לתפוס שני דברים הפוכים, כדבר אחד, הרי שהוא בעצם בנקודה של השגת האין סוף, כי אין דבר אחר שגדול ממנה. כי כדי שיהיה דבר אחד שגדול יותר מדבר אחר, לשם כך צריך שיהיה ... בין הדברים, הרי שזהו אין סוף. אבל עדיין יש אין סוף עוצמה וחוזק לעד כמה האדם מכיל בתוכו את האין סוף. ואחרי שהאדם מגיע אל האושר האמיתי, ואל השלמות שאין שלמות אחריה, ואל הטוב האמיתי וכולי, עכשיו הוא מתחיל לחיות ... משנה להיכן יתקדם האדם אחרי שהוא הגיע אל הנקודה הרחוקה ביותר, הרי שתמיד הוא יישאר באותה הנקודה. והיתרון של האין סוף הוא, שגם אם האדם יפסיק להתקדם, הרי שהוא יכול לחיות לנצח עם היכולת השכלית והרגשית שלו להכיל את האין סוף. כי כאשר האדם מגיע לנקודת האין סוף, לאחר מכן הוא כבר אינו חסר דבר. והוא חווה את השלמות ושלמות מלאה, והוא יכול ליהנות מכל רגע ורגע מחדש, גם בלי להתקדם בעוצמת ההכלה של האין סוף. אבל, הדבר הטוב בכל הסיפור הוא, שכאשר האדם מגיע למצב שבו הוא לא צריך יותר כסף, מאחר שכל הכסף ... הכל אחד ואין להיכן להתקדם. אך אף על פי כן, גם אחכ אפשר להתקדם בעוצמה של הכלת ההפכים. והשלמות והאין סוף שגדול מהשלמות ומהאין סוף השני, הם גם אחד ממש, וגם נפרדים ממש. ומשום שהם אחד, אין כאן התקדמות, ומשום שהם גם נפרדים, לכן ...

... אין סופית בגודל שלה, למרות שהיא מצומצמת בחיצוניות שלה, ואעפכ הכל אחד ממש, ואין חילוק בין היש סוף לבין האין סוף. ונמצא שיש ריבוי של אחדות. שכל אחת מהישויות הנפרדות, היא עצמה האחדות האחת בפני עצמה. ויש כאן דבר והיפוכו. ... אך אעפכ כך הוא הדבר, שכל אחת מהישויות הסופיות, היא אין סופית ממש, ללא כל חילוק כלשהו, בינה לבין האין סוף. ויש שלמות מעל שלמות. וכמובן שלא מדובר על שלמות של שקר, אלא מדובר על כך שיש שלמות של אמת, ... מקום, יש יותר או פחות מים מאשר בעומק אחר, למרות שהכל מלא בשלמות. ושורש העניין הוא, כי גם השלמות והאין סוף, גם הוא לא שלמות באמת. כי מצד אחד המציאות השלמה והאין סופית, היא השלמות. אבל אעפכ היא לא השלמות המוחלטת, משום שהיא נפרדת, מכל מה ששונה ממנה. ויש שלמות אחרת גדולה יותר ממנה, שהיא החיבור של האין סוף עם הסוף, שזהו האין סוף האמיתי. אבל גם הוא נפרד ממה ששונה ממנו, ולכן יש אין סוף אחר גדול יותר, שמכיל את כל הישויות ... שההבדל ביניהן, הוא לא במהות השלמות, כי המהות היא אחת, שבשלמות הכל אחד, אלא ההבדל הוא בעוצמת האחדות וכולי. (והאין סוף הוא מחוץ לזמן ולמקום, והוא עצמו נמצא בתוך אין סוף אחר גדול עוד יותר וכולי. אבל כל אין סוף, הוא נמצא באחדות עם האין סוף שגדול ממנו. כי כל האין סוף כולם, נמצאים מחוץ לזמן ולמקום, דהיינו, באותו זמן ומקום, ללא כל צורה, דהיינו, ישות אחת ממש. ואעפכ יש גבוה ... סופיות בגודלן, למרות שהן נפרדות זו מזו (ולמרות שזה לא הגיוני, אעפכ כך הוא הדבר), ואז יש ריבוי של האין סוף. ובסיכומו של דבר, מי שלא זוכה לשכל של האחדות, אז אצלו הנפרדות היא רעה. משום שכל ישות, היא חסרה ...

... את הכל. בטרם בריאת העולם (שמתרחשת בכל רגע), הכל היה אין סוף. לא היה שום יש אלא רק אין. האין סוף שהוא אלוהים עצמו, צמצם את עצמו כביכול ויצר חלל פנוי, שבתוכו הוא ברא את העולם. החלל הפנוי היינו ההסתרה ... וכשונה מאשתו שהיא בכלל חלק ממנו ממש. התורה שקדמה לעולם, היא התורה הנצחית. התורה שקדמה לעולם היא ההתגלות של האין סוף בתוך הצמצומים השונים שיש בבריאה. אלו ואלו דברי אלוהים חיים, וכאשר האדם מבין שכל ההפכים נמשכים מאין סוף, וכאשר האדם רואה בעיני שכלו את ההשתלשלות הזאת ממש מהאין סוף עצמו, עד לנקודה האחרונה של עולם העשייה, זאת תורת ה ממש שקדמה לעולם ושלא תשתנה לעולם. לעתיד לבוא דהיינו, ... הם הדמיונות שיש לאדם שלא נותנים לו להבין שהכל זו מהות אחת. שדים / קליפות = הסתרה ולבושים של האין סוף. כאשר האדם לא מרגיש אחדות עם כל מה שקיים, הרי שהוא בתוך הקליפות וההסתרה של האין סוף בתוך החלל הפנוי. סודות התורה נמצאים בעמקי הקליפות, ואפילו בעשרה כתרי דמסאבותא (טומאה) גם שם יש את סודות התורה ... סודות התורה שיתגלו לעתיד לבוא, תורה דעתיקא סתימאה, תורה דאריך אנפין, היא התורה והשכל שיגלה לאדם את ההתגלות של האין סוף בתוך הצמצומים השונים. כל החוכמות של העולם הזה, הם בחינת גמגום ביחס לתיקון הדיבור שהוא בחינת תיקון המלכות, דהיינו, ... חושב שהאני שלו נפרד מהבורא, זה עצמו גלות השכינה. בניין בית המקדש, היינו תיקון המוחין של האדם, דהיינו, הכנסת האין סוף אל תוך השכל של האדם. התהליך שבו האדם מבין שהכל זו מהות אחת ושכלום הוא בכלל הכל, זה קשה ...

... הידיעה שלא נדע כנל. רק נבהיר ונוסיף, כי לתכלית הידיעה יש גם רבדים נוספים. תכלית הידיעה = ידיעת מהות האין סוף = ידיעת שורש כל הידיעות כולן, שהיא מהותה של המציאות, מהות האין סוף. תכלית הידיעה = התאחדות של האדם עם המציאות = התודעה של האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = ... יכול לדעת שום דבר שניתן להגדיר אותו / לתחום אותו / להכניס אותו לתוך מחשבה. השורש של הכל הוא האין סוף של הפוטנציאל האין סופי של המהות של המציאות, שהיא מהווה את הכל. כאשר האדם מגיע אל השורש שהוא האין סוף, ממילא לא ניתן לדעת כלום, כי אי אפשר להכניס את האין סוף לתוך ידיעה סופית.

... המציאות היא אין סופית ומהותה היא אין סופית. כדי להבין את המציאות בשלמות ובאמת, יש להבין את המהות של האין סוף באמת. משום שהשכל של האדם מוגבל להכניס לתוך מחשבה רק דבר סופי, ממילא לא ניתן להכניס לתוך המחשבה את מהות האין סוף. ומאחר שכל דבר הוא קודם כל המהות שלו, ורק אחכ הצורה החיצונית שלו, הרי שכל דבר שישנו מהותו היא ... של כל מה שקיים, היא המהות של המציאות האין סופית. ומשום שהשכל של האדם מוגבל להבין את מהותו של האין סוף, ממילא הוא מוגבל להבין באמת ובשלמות את המהות של דבר כלשהו באשר הוא. דוגמה לאשליה אופטית שכלית: כל נושא ... הסיבה היחידה שיש לאדם קונפליקטים / רע / סבל בחיים, היא רק משום שהשכל שלו מוגבל להבין את מהות האין סוף שהיא מהותה של המציאות. אז מה עושים? ראשית על האדם להבין את המגבלה הנל. לאחר מכן על האדם לדעת ... מה האדם מבין את המציאות, הרי השכל מוגבל כנל? תשובה: באמצעות הדמיון. הדמיון מסוגל לדמיין ולהבין קצת את מהות האין סוף. סיכום: על האדם לדעת כי החושים והשכל עלולים להטעות אותו, מחמת המוגבלות שלהם. הדרך היחידה להבין את המציאות באמת ...

... המציאות אינה כה מוצקה ומוחלטת כפי שנדמה. הזמן, המקום וההפרדות בין הדברים הם בתודעה של האדם, ונובעים מצמצום של האין סוף. האדם יכול לבחור להעמיק בשאלות של מי אני ומהי האמת ולגלות, במוקדם או במאוחר, שאין הבדל אמיתי בין האני ... זוכר שבחרת, למה? כי אתה מחפש, מה אתה חושב מניע את כולם לחפש? הזיכרון. מה האדם בעצם מחפש? את האין סוף, את האלוהי. למה לא משנה מה יתנו לאדם, הוא לא יהיה מאושר? כי הוא רוצה את האין סוף. ואת האין סוף הוא לא יכול לקבל, מה זה אומר האין סוף? לרצות את האלוהים, ולמה שתרצה את האלוהים? כי במקרה זה אתה. זה כמו מלך שנמצא בבית כלא, אבל עדיין ...