... גורע מהתכונות של מהות הדבר, ממילא זה אומר שגם לאחר הצמצום, הישות המצומצמת זהה לחלוטין למהות של עצמה, שהוא האין סוף. ואז ממילא יש לנו ריבוי של אין סוף. ואעפכ גם תהליך של התרבות, גם הוא סוג של התאבדות והשמדה ... וזה סוג של התפתחות, אבל גם של התאבדות. ומצד נוסף, גם התאבדות היא סוג של התרבות. כי ההתאבדות של האין סוף, היא בעצם השמדת הישות האין סופית כישות אחת, והפיצול שלה להמון ישויות סופיות, שיהיו כמה שיותר קטנות וסופיות עד כמה שאפשר, ועד כמה רחוק שאפשר מהאין סוף המקורי. והאמת היא, שהכל אחד. דהיינו, שיש כאן דבר והיפוכו. כי מצד אחד היש והאין הם שני הפכים. ומנקודת ... מנקודת מבט נוספת הכל אחד ממש. דהיינו, שגם אחרי הבריאה, הכל כמו לפני הבריאה. וכל סוף, הוא אחד עם האין סוף. ויש לנו ריבוי של ישויות אין סופיות. שרק כלפי חוץ הן נראות כנפרדות, ולכן זו התרבות. אך זו לא ...

אין דבר העומד בפני הרצון - השגת האין סוף ובו יתבאר העניין, שאין דבר שעומד בפני הרצון, ועניין השגת האין סוף, על ידי רצון אין סוף. ואין דבר העומד בפני הרצון, בתנאי שהוא רצון של אמת. ואמת היא אמת, ואין ... דבר העומד בפני הרצון, בכלל זה, כל דבר שהוא, כולל כל דבר שהוא. כי לא יראני האדם וחי (השגת האין סוף, תוך כדי קיום התודעה הסופית), הוא רק אצל מי שרוצה לצאת ידי חובה, שאז נחשב לו כאילו עשאה ושיצא ידי חובה. אבל מי שרוצה את המצווה עצמה, שרוצה את השגת האין סוף עצמה, אז אצלו יש חשק חושק ונחשק. כי כל דבר בעולם מתחלק לשלושה חלקים. והם הרוצה (= חושק), הרצוי ... של אמת, שהוא מחויב המציאות והוא לא נשען על שום דבר אחר שקודם לו. והאדם לא יכול להשיג את האין סוף, מעצם מהותו כישות נפרדת מהאין סוף. כי הסוף, לא יכול להכיל בתוכו את האין סוף. וזאת החוקיות של העולם שלנו, שבה יש הפרדה בין הסוף לבין האין סוף. וזאת מהות השכל, שבה יש הפרדה בין היש לבין האין, ובין דבר להיפוכו. והאין האמיתי, הוא האין סוף, וכל דבר שהוא יש, יש לו סוף של זמן ומקום. ומצד השכל והמהות הנפרדת של האדם, האדם לעולם לא ... שאלוהים יברא את העולם ושמהאחדות תהיה נפרדות. כי כמו שהסוף לא יכול להיות אין סוף, כך גם עפ השכל, האין סוף לא יכול לצמצם את עצמו. והנה, למרות שעפ השכל האין סוף לא יכול לצמצם את עצמו לסוף, והאחדות לא יכולה להוות נפרדות, הנה אעפכ המציאות היא שיש צמצום וכולי. וכיצד ... אלא שיש רצון של אמת, שהוא חזק יותר מכל דבר אחר. והרצון של אמת שיש לאלוהים, הוא גורם לכך, שהאין סוף יוכל לצמצם את עצמו. כי מצד האלוהים, הנחשק הגדול ביותר, הוא דווקא הנפרדות. שהיא המשלים של האלוהים, שהוא חסר ... שבו הנפרדות יכולה לחזור ולהיכלל ממש באין סוף כישות אחת ממש. ולמרות שזה נגד השכל, כי הסוף שונה במהותו מהאין סוף, אעפכ אין דבר העומד בפני הרצון של אמת. ואלוהים מהצד שלו, רוצה ברצון של אמת, שהאדם יהיה רחוק ממנו. ... האמת הכל אחד ממש. וכל מה שנכון לגבי האפשרי, נכון לגבי המחויב ולהפך. ומצד האמת, כל ישות סופית, היא האין סוף עצמו ממש, רק שהלבוש בעיני השכל, הוא של ישות סופית. ומצד האמת לאלוהים אין שום יתרון, על האדם. כי ... שלם יותר. עד שמגיעה הנקודה, שבה בחוקיות של סיבה ותוצאה, הרצון של האדם גדל וגדל, עד שהוא מגיע אל האין סוף. ואיזה חוק יכול להגדיל את הרצון לאין סוף? הרי לאין סוף לא ניתן להגיע? והעניין הוא, שניתן להגיע לרצון ...

... מקום וזמן שבתוכם יש גם את האפשרות, שכן יהיה קיים משהו. כי את האפשרות, לעולם אי אפשר להעלים. וגם האין סוף, גם הוא מוגבל. כי הוא אין סוף, והגבול שלו, הוא הסוף. והאין סוף והסוף, גם הם צורה של משהו אחר, שבו אין הפרדה בין הסוף לבין האין סוף. וגם המחויב, גם הוא לא יכול להיות מחויב, וגם הראשון לא יכול להיות ראשון, משום שיש דבר אחר ששונה ...

... הוא האחדות של המציאות. ומצד האחדות של המציאות, האדם לא מוגבל בשום צורה שהיא. כי הגבול הוא אחד, עם האין סוף והאין גבול. ומי שיודע ומכיר את אלוהים האמיתי, הוא יודע שהאדם לא מוגבל בשום דבר כלל. אבל מי שמאמין ...

... עוד יותר, בבחינת אין סוף אין סופי, שהוא גם נפרד וגם אחד במהותו, בחינת ריבוי האלוהים וריבוי המקיפים שמעל האין סוף. וכל זמן שהאדם עדיין לומד את השכל של האחדות, ושהשכל של האחדות נפרד ממנו, הרי שהוא עדיין תלמיד של ...

... וכל רצונה הוא, שהאדם יסבול (כי הסבל של האדם, הוא המשלים, של השלמות האין סופית שלה. והצמצום, משלים את האין סוף. וכל זה, רק מנקודת מבט של נפרדות). והמציאות גורמת לאדם שיסבול, על ידי זה שהיא מחייה ומהווה ומקיימת את ...

אין אפשרות שאין אפשרות - השקר של האין אפשרות ובו יתבאר השקר שאחראי לכל הסבל שיש בעולם, והוא השקר שבו האדם משקר את עצמו ואומר לעצמו, שהוא לא יכול להשיג דבר כלשהו, או השקר שהאדם אומר שאי אפשר ושאין אפשרות להשיג דבר כלשהו, שהשקר הזה הוא אם כל חטאת. והעניין...יכול להתאמץ אפילו עוד טיפה אחת קטנה, והאדם לא מתאמץ את אותה טיפת המאמץ, הרי שהדבר מעיד על כך, שהאדם לא באמת רוצה את אותו הדבר, ואין ערובה לכך שהאדם ישיג את הדבר. אבל מי שנותן את כל כולו ממש כפשוטו, כדי להשיג את אותו הדבר, בגלל שיש לו רצון אמיתי להשיג את הדבר, הוא משיג כל דבר, בדיוק כמו אלוהים שמשיג כל דבר. ויש רק ישות אחת בעולם, שהיא גם לא סובלת אף פעם וגם הכל כרצונה תמיד, דהיינו, שכל האירועים כולם, הם תמיד התגשמות ומילוי כל רצונה. והיא הישות של המסובב והמחוקק הראשון, שכל האירועים כולם, הם התגשמות...

... איש אמת, הוא רואה את השלמות שיש בכל דבר, כי אצלו היש והאין הם אחד, ואז הסוף נכלל בבחינת האין סוף, והכל מתאחד לשלמות אחת. כי גם האין סוף, הוא אינו שלם, וגם השלמות היא לא באמת שלמות, כי היא חסרה את החיסרון. וכאשר שניהם נכללים אחד בשני, ...

שקר - האם ואיך זה, שיש כל כך הרבה שקר בעולם? כאשר האדם מתבונן בעין אמיתית על המציאות שלנו, הוא רואה את כל השקרים של העולם. ולפעמים האדם נאחז בשקרים שלו, גם בגלל המחשבה של האדם, שלא יכול להיות שכולם טועים ושהכל שקר. ולמה האדם חושב שלא יכול להיות שכולם...של המציאות. ומצד אחד, כל השקרים שיש בעולם, הם מסתירים את האמת של המציאות. אבל מצד שני, הם כולם הקדמות, שמקרבות את האדם אל האמת של המציאות. ובכל שקר, יש היבט וחלק מסוים של האמת האחת. והאמת היא ככ גדולה, עד שהאדם לא יכול להבין את כולה בבת אחת. ולכן היא מפוזרת בתוך כל השקרים שיש בעולם. ובכל שקר, יש נקודת אמת כלשהי. ועל האדם לחפש את נקודת האמת שיש בכל דבר, וממנה להבין את האמת האחת.

... כלשהו. כי אם הוא עצמו ואלוהים הם אחד ממש מכל ההיבטים, כישות אחת ממש (למרות שזה נגד השכל, שהצמצום והאין סוף הם אחד), הרי שלא שייך שהוא יכיר בקיומו של אלוהים שנפרד ממנו. ואם האדם מכיר בקיומו של אלוהים שנפרד ... סופי וכולי. ורק בהבנת האחדות, רק שם אין חילוק בין היש לבין האין, ובין הסוף של זמן ומקום, לבין האין סוף שמחוץ לזמן ולמקום, ושם אין שום אלוהים כלל, כי יש רק אלוהים ואין שום אלוהים, והכל אחד ממש.