אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה אקראי ✔רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 ✔ האם באמת יש לנו בחירה חופשית...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
1:15:43רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1
האם באמת יש לנו בחירה חופשית?

השאלה המרכזית שמעלה אליעד כהן בהרצאה היא האם יש לנו בחירה חופשית והאם האדם באמת אחראי על הרצון שלו, או שמא הרצון מנוהל על ידי משהו חיצוני ואיננו יכולים לשלוט בו כלל.

אליעד מתחיל בהסבר בסיסי של תהליך קבלת ההחלטות שלנו: כאשר אנחנו עושים משהו, זה תמיד נובע מרצון. למשל, אם אדם מגיע להרצאה מסוימת, הוא הגיע מפני שהוא רצה להגיע. הוא לא יכול היה לעשות אחרת, אלא אם כן היה לו רצון אחר שהיה חזק מספיק כדי לבטל את הרצון הראשון. מכאן עולה השאלה מי אחראי על אותו רצון ראשוני שמניע את כל הפעולות שלנו.

כדי להמחיש את הנושא, אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם האש שורפת נייר, אין לנו שליטה על התהליך הפיזיקלי הזה. אבל כאשר האדם מכניס את היד לאש ומרגיש כאב, יש לו כביכול בחירה אם להזדהות עם הכאב או לא. השאלה היא לא האם יש כאב או אין כאב, אלא האם האדם בוחר את האופן שבו הוא מגיב לכאב - כלומר, האם הוא יכול לבחור את הרצון שלו להרגיש את הכאב או לא.

מהו מקור הרצון וכיצד הוא שולט בנו?

אליעד מסביר שהרצון הוא השולט הבלעדי בהתנהגות שלנו. אם האדם מרגיש טוב, זה משום שהוא רוצה את מה שקורה, ואם האדם מרגיש רע, זה משום שהוא לא רוצה את מה שקורה. הכל בסופו של דבר מסתכם ברצון. אם לא היה רצון, לא הייתה שום פעולה. הרצון הוא כמו השלט של הרובוט, שמפעיל את כל תנועות הגוף ומחשבות האדם. לכן, השאלה האמיתית היא: "מי אחראי לרצון שלי?" או "מי מפעיל את הרצון שלי?".

אליעד נותן דוגמה מהסדרה המצוירת "תום וג'רי": בסצנה שבה תום וג'רי מגיעים בטעות לכוכב שבו כלבים שולטים בחתולים ועכברים באמצעות תודעה מרכזית, יש פסל גדול ששולח לכלבים מסרים ומניע אותם. בדיוק כמו בסדרה, האדם נשלט על ידי מנגנון רצון פנימי שמחליט בשבילו מה הוא ירצה או לא ירצה.

מדוע לא ניתן לשלוט ברצון באופן מוחלט?

אליעד מסביר שאי אפשר באמת לבחור את הרצון, כי כדי לבחור ברצון מסוים, האדם חייב שיהיה לו רצון אחר. למשל, אם אדם רוצה לאכול, והוא מצליח להתגבר על הרצון הזה ולא לאכול, זה בגלל רצון אחר שאומר לו לא לאכול. בסופו של דבר, גם אותו רצון "להתגבר" הוא רצון בפני עצמו, שאין לאדם שליטה אמיתית עליו. כלומר, כל פעם שאנחנו חושבים שאנחנו שולטים ברצון, מדובר רק ברצון אחר ששולט ברצון הראשון.

לכן, לא ניתן לשלוט ברצון באמת, מכיוון שכדי לשלוט בו צריך שיהיה רצון נוסף, שגם עליו צריך לשלוט, וכך הלאה עד אינסוף. במילים אחרות, הרצון הראשוני הוא לא משהו שהאדם בוחר, אלא משהו שפשוט קורה לו.

האם אנחנו המסובב או המסובב הראשון?

נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא עניין הסיבתיות מול האקראיות. הוא מסביר שהאדם אינו המסובב הראשון - הוא כמו בורג בתוך שעון, המופעל על ידי סיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו. כך למשל, כאשר האדם מחליט ללכת לעבודה, הסיבה לכך היא שהוא צריך כסף, כשהוא רוצה כסף, זה כדי שיהיה לו טוב, הוא רוצה שיהיה לו טוב, כי הוא מפחד שיהיה לו רע. אבל מדוע הוא מפחד שיהיה לו רע? מדוע הרצון להרגיש טוב או לא להרגיש רע מופיע בכלל? האדם אינו יכול לשלוט על רצון זה, כיוון שהוא מופעל על ידי סיבות פנימיות וחיצוניות שאינן בשליטתו.

אולם אליעד מציין כי ניתן לראות זאת מנקודת מבט אחרת - מנקודת מבט שבה האדם עצמו הוא אותו כוח ראשוני, הוא המסובב הראשון של המציאות שלו. מנקודת המבט הזו, האדם עצמו הוא אלוהים, ומכאן יש לו שליטה מוחלטת על כל דבר, כולל הרצון.

מהו התהליך לחקירת הרצון והשליטה העצמית?

אליעד מציע תהליך ברור ומובנה כיצד לחקור את עצמנו ואת הרצון שלנו לעומק:
  • ראשית, כל פעולה שאנחנו עושים, יש לשאול למה אנחנו עושים אותה. התשובה תהיה תמיד - כי אנחנו רוצים לעשות אותה.
  • לאחר מכן, לשאול מדוע אנחנו רוצים לעשות את הפעולה הזאת.
  • השלב הבא הוא לשאול מי אחראי לרצון עצמו - האם הרצון הזה נוצר מבחירה שלנו, או שהוא נוצר באופן אוטומטי על ידי סיבות חיצוניות.
  • ככל שהחקירה מעמיקה יותר, האדם אמור להרגיש יותר ויותר שהוא אינו שולט באמת ברצון שלו, עד שיגיע להבנה ברורה שהוא אכן נשלט על ידי משהו אחר.
אליעד מבהיר שהמטרה הסופית של תהליך זה היא להגיע למצב שבו האדם מבין בצורה ברורה ומוחלטת שאין לו שליטה אמיתית על הרצון. דווקא מתוך ההבנה המוחלטת שאין לאדם שליטה, תגיע לבסוף הבנה אחרת ועמוקה יותר - ההבנה שהאדם עצמו הוא אחד עם המציאות כולה, ולכן השליטה והרצון הם אחד. במצב כזה האדם הופך להיות חופשי באמת.

איך להבין את המשמעות של הרצון והבחירה החופשית?

אליעד מסכם שאם האדם רוצה להבין באמת את המשמעות של החיים ואת הבחירה החופשית, עליו להפסיק לשאול את עצמו שאלות שטחיות ולהתחיל לחקור את המציאות עצמה. על האדם לנסות להבין את עצם קיומה של המציאות, מדוע בכלל יש רצון, מדוע יש זמן ומקום, וכך הלאה. כאשר האדם יתעמק בשאלות האלה, הוא יגיע להבנה עמוקה של המציאות, ואז שאלת הבחירה והרצון תהפוך לברורה ומובנת מאליה.
מהי משמעות הרצון החופשי והאם אנחנו באמת בוחרים?

הוויכוח על בחירה חופשית ורצון הוא נושא עמוק ומורכב, שמעסיק את המחשבה האנושית במשך מאות שנים. בשיחה הזו, אליעד מבהיר את הקשר בין רצון, חופש פעולה ותודעה. במהלך השיחה, המשתתפת מתחילה לחשוב על שאלת הבחירה החופשית תוך כדי שהיא מתמודדת עם מצבים של כאב או פעולה שאינה נשלטת באופן מלא.

היא שואלת את עצמה אם באמת יש לה בחירה חופשית, במיוחד כאשר היא נתקלת בכאב או במצבים שנראים אקראיים, כמו כאב ראש, שלדבריה, היא לא בחרה בהם. אליעד מציין שהבעיה אינה בכאב עצמו, אלא בכך שהיא לא רוצה את הכאב. הוא מציע לה לחשוב על הבחירה שלה בהקשר של חוויית הכאב - האם היא בוחרת להזדהות איתו או לא?

לאחר מכן, המשתתפת מתחילה להתלבט האם היא באמת בחרה להגיע למקום שבו היא נמצאת. היא מסבירה שהיא מבינה שבכל מצב יש סיבה שמניעה אותה לפעול, ולכן היא לא מרגישה שהבחירה הייתה שלה. אליעד מעלה שאלה עקרונית: האם הסיבה היא זו שמניעה אותה? הוא מציע לה לשאול את עצמה - האם היא חווה את הפעולות או רק מבינה אותן בשכל?

בהמשך השיחה, אליעד מתמקד בהסבר העמוק יותר של הרצון. הוא מציין כי הרצון הוא זה שמניע אותנו לפעול, וכדי להבין את השאלה האם יש לנו בחירה חופשית, חשוב להבין את מקור הרצון. הוא משווה את האדם לרובוט - הגוף פועל, והרצון הוא שמניע את פעולתו. אליעד שואל האם אנו יכולים לשלוט ברצון שלנו, ואם לא, אז איך אנחנו יכולים להרגיש שליטה על פעולותינו?

בהמשך, אליעד מסביר שמי ששולט ברצון הוא לא בהכרח האדם עצמו, כי אם הוא היה שולט בו, היה לו אפשרות לשנות את הרצונות על פי בחירתו. כל פעולה שאנחנו עושים נובעת מהרצון - ולכן השאלה היא, מי מניע את הרצון? האם יש לנו שליטה על הרצון או שהוא מנוהל מבחוץ? כדי להסביר זאת, אליעד מציין שלפעמים יש לנו רצון לשנות פעולה, אבל כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים לרצות משהו אחר. לכן, הוא שואל אם אפשר באמת להיות אחראיים על הרצון שלנו.

לסיום, אליעד מבהיר שהשאלה המרכזית היא לא אם יש לנו רצון, אלא מהו מקומו של הרצון בחיינו. האם אנחנו יכולים לשנות אותו, או האם אנחנו רק חווים אותו? השיחה נוגעת במעגליות של הרצון והבנה עצמית, ומובילה למסקנה שאולי אין לנו באמת שליטה על הרצון, אלא רק על הדרך שבה אנחנו מפרשים ומבינים אותו.
שאלה: אחרי הרבה בלבולים, הגעתי למסקנה שאני צריכה לעשות משהו עקבי ופשוט בעיני.

אליעד: מה זה אומר?

שאלה: התחלתי לשאול את עצמי, האם יש לי בחירה חופשית? למשל עולה לי כאב ראש, ברור שמישהו גרם לי לכאב ראש, אני לא בחרתי בו, אז אני אומרת לעצמי כאן אין לי בחירה.

אליעד: אולי את בוחרת לחוות אותו, אם האש שורפת את הנייר זה לא בשליטה שלך, אבל אם תכניסי את היד לאש יהיה כאב במערכת העצבים, השאלה האם את בוחרת להזדהות עם הכאב או לא?

הבעיה לא בכאב ראש אלא הבעיה שאת לא רוצה את הכאב ראש.

שאלה: אין לי בעיה עם הכאב ראש, זאת רק דוגמה.

כאו אני רואה שאני לא בחרתי את הכאב ראש. עכשיו מה קורה, המוח שלי הולך קדימה, ואומר יש לך כאב ראש, אז את כן בחרת, אז אני מגיעה להבנה של כן בחרתי ולא בחרתי, כאילו אני מתקדמת, אבל אני אומרת לעצמי, תישארי בהתחלה, תשאלי שאלות, למשל, באתי לכאן, האם אני בחרתי לבוא לכאן? ואז אני נותנת לעצמי את ההסברים למה באתי, ואז אני מגיעה למסקנה בראש שלא אני בחרתי.

אליעד: למה לא?

שאלה: כי יש סיבה שאני באתי.

אליעד: כי הסיבה מניעה אותך?

שאלה: נכון, אז זה לא אני, וכך כל הזמן אני אומרת לעצמי, והשאלה האם אני אמיתית, כי אתה אומר שהדבר הכי חשוב זה להיות אמיתיים.

אליעד: כן, השאלה מה את חווה? רגע, מה את שואלת?

שאלה: האם אני משכנעת את עצמי שזה לא אני?

אליעד: משכנעת זה לא זה.

שאלה: אני שואלת את עצמי למה באתי, ומבינה שיש סיבה למה באתי ולכן זאת לא הבחירה שלי, מישהו הביא אותי. אני מבינה בשכל שזה לא אני זאת שבוחרת לבוא, יש מישהו שמביא אותי לכאן, בשכל אני מבינה את זה.

אליעד: אבל את חווה את זה?

שאלה: יותר בשכל, בהבנה, אם למשל פעם הבנתי שלא אני העושה, עכשיו אני מבינה את זה למשל בעוד שני אחוז, זה לא מאה אחוז. השאלה אם זאת הדרך הנכונה, שאני מדברת עם עצמי?

אליעד: בפשיטות, את עושה פעולה, לפני שאת עושה את רוצה לעשות אותה, עכשיו את לא יכולה לעשות אחרת ממה שאת רוצה, כדי שתעשי אחרת ממה שאת רוצה, את צריכה לרצות אחרת, אם יש לך רצון לעשות משהו, רק רצון אחר יכול לבטל אותו. שאלת השאלות היא מי אחראי לרצון שלך? כי את עבד של הרצון, למשל אני אלוהים ועכשיו שתלתי בתוכך מנגנון רצון.

בתום וג'רי יש סצנה יפה שהם בורחים מאיזה כלב, ואז הם נכנסים בטעות לתוך חללית, החללית לקחה אותם לחלל, לכוכב שנקרא הכוכב של הכלבים, ומה מתברר בכוכב הכלבים? שהכוכב הזה היה פעם כוכב החתולים והעכברים של תום וג'רי, ואז הכלבים השתלטו על הכוכב ועכשיו הם כאילו שונאים את החתולים. עכשיו איך עובד המנגנון? יש שם אליל גדול בדמות של כלב והוא כאילו שולח מסרים לכל הכלבים, כאילו הוא מחובר להם לראש וכך הוא שולט בהם.

מה שאני בא להגיד, שאת כמו כל אחד אחר נשלט על ידי רצון, אם למשל את רואה רובוט, את רואה בתוכו את המערכת החשמלית ואת רואה את האדם שמפעיל, הוא לוחץ והרובוט זז, את אפילו רואה את הרכיבים. עכשיו את גוף שפועל, ומה מפעיל את הגוף הזה? הרצון, מי שולט במה שאת מרגישה? הרצון, אם את רוצה את מרגישה טוב, אם את לא רוצה את מרגישה רע.

שאלה: יש לה רצון, אבל מי שולט ברצון?

אליעד: השאלה היא מי שולט ברצון? תראי, הרצון הוא זה שמפעיל אותך, זה ברור לך? האם את מסכימה איתי שאין שום דבר שאת יכולה לעשות ללא הרצון?

שאלה: כן

אליעד: הרצון הוא השלט שלך, עכשיו השאלה מי אחראי עליו? האם את אחראית על הרצון? מי מפעיל את הרצון? איך הרצון פועל?

שאלה: אני מגיעה כל הזמן למסקנה שהוא, אני קוראת לו הוא, שהוא מפעיל אותי. אני כל הזמן מנסה להישאר בשאלה הראשונה.

אליעד: זה בסדר גמור, את הולכת לפי הקצב שלך, אל תקפצי קדימה, תלכי פנימה, עד שתגיעי לקצה.

בפשיטות, למה אני עושה? כי אני רוצה, למה אני מרגישה טוב או רע? כי אני רוצה את זה או את זה, הרצון שולט בי

שאלה: זה לא אני.

אליעד: רגע עוד לא הגענו ללא אני. אני עושה, למה אני עושה?

שאלה: רגע, אני מרגישה שזה לא אני, הרצון לא שלי.

אליעד: אני רק רוצה להסביר שהתהליך יהיה ברור. קודם כל אני עושה, למה אני עושה? כי אני רוצה, למה אני לא עושה? כי אני לא רוצה, או אני רוצה לא לעשות, למה אני מרגישה טוב? כי אני רוצה את המציאות ולכן אני מרגישה טוב, למה אני מרגישה רע? כי אני לא רוצה את המציאות ולכן מרגישה רע, קודם כל צריך להבין שהרצון אחראי לכל. למה אני חושבת על זה? כי עכשיו יש לי רצון לחשוב על זה, ולמה אני לא חושבת על זה? כי אני לא רוצה לחשוב על זה. הרצון הוא הרכיב שאחראי על הכל.

השאלה המתבקשת היא למה יש לי את הרצון? עכשיו כאשר את מסתכלת לתוכך, את צריכה לשאול את עצמך למה יש לי את הרצון הזה? מהיכן הוא בא? האם אני רציתי אותו או לא רציתי אותו?

יש לך פעולות שאת עושה, הפעולות האלה מופעלות על ידי רצון, נכון? עכשיו השאלה מי אחראי לרצון? ואיך בודקים? שואלים בא נראה אם אני יכול לשלוט ברצון שלי או לא?

ואז מגלים שלפעמים יכולים ולפעמים לא יכולים, אבל אני אסביר לך ברמה הלוגית למה האדם לא יכול לשלוט ברצון של עצמו.

שאלה: אני שאלתי את עצמי את השאלה הזאת, ולא הגעתי למסקנה, ולכן הנחתי ששניהם אפשריים.

אליעד: כן, ככה צריך, אם יש לך ספק, תניח שזה אפשרי וגם ההוא אפשרי ותחקור את שניהם.

השאלה מי מניע את הרצון, למה לא יכול להיות שאת מניעה את הרצון של עצמך מתוך בחירה חופשית? אולי את מניעה אותו בלי בחירה, אבל למה לא יכול להיות שאת בוחרת את מה שאת רוצה? כי מה זה נקרא בחירה, בחירה פירושו אני רוצה לפי שיקולים מסוימים ואז אני עושה, אז למה לא יכול להיות שאת בוחרת את הרצונות שלך? כי כדי שתבחרי אותם את צריכה רצון, אי אפשר לבחור בלי רצון.

לדוגמה, עכשיו קורה לך משהו אקראי, האם בחרתי בזה? לא, זה אקראי, אם אין לך רצון אתה לא יכול להגיד שבחרת בזה, כי אם דחפו אותך ונפלת, האם תגיד שבחרת ליפול? לא, זה אומר שאין כאן רצון. דבר שהוא בלי רצון, זה לא נקרא שבחרת אותו, נכון?

עכשיו מי שולט בכל המנגנון שלך? הרצון הראשון שלך, יש בתוכך רצון שהוא אחראי לכל, מי שולט בו. לא יכול להיות שאת, כי את צריכה להיות בלי רצון כדי שתשלטי בו, למשל האדם אומר מה זאת אומרת אני בוחר מה שאני רוצה, יש לי רצון ואני יכול לבחור אחרת, אבל כדי שתבחר אחרת, אתה צריך רצון אחר.

נגיד יש לאדם רצון והוא רוצה לשנות אותו, והוא יכול, למשל הוא רוצה לאכול והוא יכול להגיד אני לא יאכל, כאילו התגבר על הרצון, אבל לא, יש לו רצון אחר שאמר לו אל תאכל, בסוף הרצון מפעיל אותך, הרצון לא יכול להיות שהוא בשליטתך, למה? כי כדי שהוא בשליטתך אתה צריך עוד רצון. האם אתם מבינים?

שאלה: האם תוכל שוב להסביר

אליעד: בעיקרון אנו מדברים על בחירה חופשית. אז מה היא בחירה חופשית?

שאלה: בחירה חופשית כאשר את בוחר את הרצון שלך.

אליעד: שים לב מה אמרת, אתה בוחר את הרצון שלך, אבל לפי מה אתה בוחר את הרצון שלך? לפי הרצון שלך.

שאלה: בחירה באופן כללי זה סוג של רצון.

אליעד: אם אתה עושה משהו בלי שתרצה אותו, האם זה סימן שאתה בחרת אותו?

שאלה: לא, איך אני יכול לעשות משהו שאני לא רוצה?

אליעד: למשל דחפו אותך, למשל משהו אקראי, הלכת ונפלת?

שאלה: השאלה היא הרי יש הבדל בין דברים שבאים מבחוץ לבין דברים שבאים מבפנים?

אליעד: לא משנה, כעיקרון אני אומר, דבר שאתה לא רצית אותו, לא שייך להגיד שאתה בחרת בו.

שאלה: ברור.

שאלה: בא ניקח דוגמה, אני באתי לכאן.

אליעד: נדבר על עכשיו, עכשיו את כאן, את יושבת

שאלה: אני יושבת בגלל סיבה מסוימת, ואם יש סיבה זה כבר לא הרצון שלי

אליעד: השאלה היא האם את יכולה לשלוט ברצון שלך? נכון שיש סיבה אבל את עדיין יכולה לבחור וללכת?

שאלה: אם אני אלך, גם תהיה סיבה, אני אלך בגלל סיבה מסוימת.

אליעד: נכון, את כפופה לסיבות.

שאלה: אז זה אומר שזה לא הרצון שלי?

אליעד: הרצון שלך, אבל את לא שולטת ברצון שלך, רגע אני מסכים איתך. אני אחדד את מה שאת אומרת, היא אומרת בגלל שהיא לא המסובב הראשון, יש כוחות שפועלים אליה, יש סיבות וכוחות שפועלים עליה, היא לא יוצרת את המציאות, היא לא יוצרת את הסיבות שמניעות אותה, היא חלק ממערכת, כמו הבורג בשעון, הוא זז כי השעון זז, אז כאשר השעון זז הוא מזיז גם את הבורג, זוהי פעולת שרשרת.

שאלה: אם היא תבין שהיא גם המסובב וגם המסובב.

שאלה: אני עדיין לא רוצה להתקדם.

אליעד: בנקודת המבט שלך, שאת לא אלוהים, את לא מחליטה. מה שאת אומרת זה נכון, לא יכול להיות שלאדם יש בחירה חופשית, כי הוא לא המסובב הראשון, יש כוח המניע את כל התהליכים ואחד מהם זה הרצונות שלך והמחשבות שלך, ולכן לא יכול להיות שיש לך בחירה, כי יש מישהו שמניע את הכל.

שאלה: האם עלי להמשיך עם זה כל הזמן?

אליעד: את צריכה להיצמד לאמת, לא לשקר את עצמך, מה זה אומר? את צריכה לחוות את ההבנה שלך

שאלה: אבל זה לא תלוי בי, נכון?

אליעד: זה תלוי בך, אבל אם את באמת מבינה את זה? אז זה כבר בא, אם את מבינה את זה? אז את לא אמורה לשאול אותי שום דבר

שאלה: נכון.

אליעד: אבל אני מסביר לך מהצד שאת שואלת. נכון? מהצד שאין לך בחירה אז אנחנו לא צריכים לדבר, אבל מהצד שאת חושבת שיש לך, אני מסביר לך. את צריכה להתקדם בהיצמדות לאמת, כל דבר שאת עושה לשאול למה אני עושה? בפשיטות, למה אני עושה? בסוף את תחווי שיש כוח שמופעל עליך.

שאלה: זה שאני שואלת ומבינה שזה לא אני, זאת לא האמת, כי למעשה אני ואלוהים אחד.

אליעד: עזבי את זה, זה אחר כך

שאלה: זה אומר שכרגע זאת האמת שלי, ואני יכולה ללכת עם זה?

אליעד: נכון, את צריכה להגיע למצב שאת מאה אחוז באמת שלך, כאשר מאה אחוז תרגישי שאין לך שום בחירה, אחר כך יבוא עוד שלב, ואחר כך יהיה עוד שלב, עוד שלב ועוד שלב עד שהכל יתאחד אצלך. הבנת? בקיצור את בכיוון הנכון.

שאלה: אני גם רוצה לחדד את העניין הזה, אם אני מבין שכול דבר במציאות הוא לא בשליטתי, אפילו הכסא הזה?

אליעד: אפילו השאלות שאתה שואל עכשיו.

שאלה: ואם אני רואה עצמי חלק מהמציאות, וזה תקוע לי כאן. שאלנו מי שולט ברצון, אמרתי לעצמי שאני לא יודע, אולי אני ואולי לא אני, אולי משהו מבחוץ, איך אני ממשיך מפה?

אליעד: אתה צריך לנסות להבין את הדברים, כפי מה שהם, למשל אני עכשיו רוצה משהו, תנסה להבין מה זה אני רוצה משהו, אני זה ישות שחווה תחושת חוסר, חווה תחושה מסוימת שרוצה למשל לאכול, עכשיו תשאל מהיכן נובעת התחושה הזאת?

שאלה: אני שואל, ומרגיש שזה סוג של חוסר.

אליעד: אבל מאיפה? מי החליט שהתחושה תבוא? אתה או שלא אתה, נכון?

שאלה: נכון, או שאני או שלא אני

אליעד: אז אם זה אתה, אז תסביר לי למה אתה רוצה את החוסר הזה? בא ניקח דוגמה

שאלה: אני רוצה ללכת לעבודה

אליעד: למה אתה רוצה ללכת לעבודה?

שאלה: כי אני צריך כסף.

אליעד: ולמה אתה רוצה כסף?

שאלה: כדי שיהיה לי טוב.

אליעד: ולמה אתה רוצה שיהיה לך טוב?

שאלה: כי אני מפחד שיקרה לי דבר רע.

אליעד: ולמה אתה מפחד שיקרה לך דבר רע? אתה לא רוצה שיקרה לך דבר רע. אתה יכול להגיד לא אכפת לי שיקרה לי דבר רע.

שאלה: אבל אכפת לי שלא יקרה לי דבר רע.

אליעד: למה? אני לא אומר לך שתגיד שלא אכפת לך, אני שואל למה אתה אומר שאכפת לך? מבחינתי תמשיך להרגיש איך שאתה רוצה, זה בסדר שאתה מרגיש רע, רק תסביר לי למה אתה לא רוצה שיהיה לך רע. מאיפה בא הרצון הזה? תחשוב אם היית באמת שולט ברצון שלך, אז היית אומר אני רוצה שיהיה לי רע, לא אכפת לי וזהו סיימת, אז אתה הכי חופשי בעולם.

שאלה: אז אני לא שולט ברצון שלי.

אליעד: אתה יכול להגיד שלא אכפת לך.

שאלה: אבל כן אכפת לי.

אליעד: אתה רוצה שיהיה לך טוב, נכון? האם אתה מבין שאתה לא רוצה שיהיה לך רע?

שאלה: כן

אליעד: האם אתה מבין שהפירוש שאני רוצה שיהיה לי טוב, פירושו שאני לא רוצה שיהיה לי רע. עכשיו, מה זה נקרא רע, רע זה שיש משהו שהוא נגד רצונך, אז אם אתה שולט ברצון שלך, אז מעכשיו כל דבר שהוא נגד רצונך, תגיד לעצמך שמעכשיו החלטתי שאני רוצה את הכל, אם אני שולט במה שאני רוצה ובמה שאני לא רוצה, אז מעכשיו אני אראה איך אני שולט.

שאלה: זה לא בשליטתי.

אליעד: תבדוק, אולי זה בשליטתך?

שאלה: שאלנו האם זה בשליטתי או לא בשליטתי? אני אומר עכשיו שזה לא בשליטתי

אליעד: אולי זה כן בשליטתך ואתה לא יודע? אולי אם היית מבין את עצמך היית מגלה שזה כן בשליטתך, אבל יש לך חוסר מודעות ואני בא ומגלה לך שבאמת אתה רוצה להרגיש רע מסיבה כל שהיא? אני עכשיו עושה הפוך, יש לכל אחד ואחד בחירה חופשית לכל, הרצון שלך הוא בשליטתך. אז אם הרצון שלי בשליטתי, אז אני אגיד שאני רוצה רק טוב, ויהיה לי תמיד טוב? יש בתוכך משהו שרוצה להרגיש רע.

אז יש שתי אפשרויות, אפשרות אחת אני רוצה להרגיש טוב, ומכך שאני לא מצליח לומר לעצמי שאני רוצה את המציאות כפי שהיא, סימן שאני לא שולט ברצוני. ואז אין לי בחירה. תוכיח שאין בחירה? מאוד פשוט, אם יש לך בחירה על הרצון, והרי הרצון שולט בכל, ואם יש לך בחירה על הרצון נראה אותך גורם לעצמך לרצות את הכל. אבל אתה לא מסוגל, אז זה סימן שאתה לא שולט ברצון. אבל יש עוד טיעון, אני כן שולט ברצון, יש בתוכך בפנים משהו שאומר אני יכול לשלוט ברצון ולעשות הכל אבל אני בוחר, כי ככה אני רוצה, אני עכשיו רוצה לבחור שזה טוב וזה רע ולסבול שזה במקרה הפרספקטיבה של אלוהים, שהוא באמת רוצה שתהיה נפרדות, מתוך בחירה מלאה.

אז מה היא האמת? איך מבינים את העניין? אמרנו שיש שני צדדים, עכשיו אני אתן לך עוד צד. מה אמרנו? קודם הבאנו טיעון שאומר שמאחר ואת לא המסובב הראשון זה אומר שאין לך בחירה, כי מה שקורה זה תוצאה של משהו לפניו, ומאחר שאת לא הכוח הראשון שמניע את כל התהליכים, כל דבר הוא תוצאה של משהו אחר, ומאחר שכול דבר הא תוצאה של משהו אחר, אז מי מחליט מה יהיה? הכל נגזר מהרגע הקודם, ומאחר שאת לא עומדת בתחילת השרשרת אז למעשה את לא זו שבוחרת. אך מצד שני אפשר להגיד, אמנם כל רגע דוחף את הרגע הבא, אבל הוא לא מחייב אותו, כל רגע וכל ישות יש לה בחירה האם להיות מושפעת מהרגע הקודם או לבחור משהו חדש.

שאלה: מה יש הרבה אלוהים?

אליעד: אולי, כי את ישות נפרדת. נניח שיש אלוהים אחד, את גם קיימת, נכון? כישות נפרדת, אם את אלוהים אז יש לך בחירה, נגיד שזה את וזה אלוהים גדול, אם אתם ישות אחת אז יש לך בחירה על הכל. כי אם זה אותו דבר יש לך בחירה על הכל. אבל אם זה שתי ישויות שונות אז נכון שהוא אלוהים אבל גם את סוג של אלוהים, כי את דוחקת את רגליו, כאילו את גורמת לכך שהוא לא יהיה בכל מקום. זה שאת קיימת יחד איתו זה אומר שאת שוות כוחות אליו. יש מציאות ויש בתוכה אלוהים ואותך, בפרספקטיבה מסוימת את שוות כוחות לאלוהים

שאלה: זה כמו שאלוהים הנהר ואני טיפת מים?

אליעד: נכון, גם הנהר מושפע מדברים. רגע זה לא כל כך נכון, בדימוי זה לא נכון, למה? כי נהר וטיפת מים את חלק ממנו, אבל פה אנחנו מסתכלים עליו כעל נפרד ממך, אם את חושבת שאת טיפת מים בתוך הנהר זאת אומרת שמהצד של טיפת המים אין לך בחירה, ומהצד של הנהר יש לך בחירה. נכון?

שאלה: אם אני טיפת מים בנהר אז אני גם הנהר.

אליעד: זה מה שאמרתי.

שאלה: אז יש לי בחירה.

אליעד: מהצד שאת טיפת מים אין לך בחירה ומהצד שאת הנהר יש לך בחירה. אבל אנחנו מסתכלים כאן על שתי ישויות נפרדות, אם אלוהים נמצא מחוץ לך, אם את בתוכו אז אין שאלה, אבל אם את מחוצה לו זה אומר שאת שוות כוח אליו, כמו נהר ואדמה, או גרגיר חול ונהר, נכון שהוא נהר אבל אני גרגיר חול, אז יש כאן שתי ישויות נפרדות.

בו נפשט את העניין, הנושא פשוט, תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה.

שאלה: אבל עלה כאן נושא שאולי אני כן בוחרת.

אליעד: נכון, אז אני אתן לך את התשובה

שאלה: אני עדיין לא רוצה להגיע למצב שאני אלוהים ואז יש לי בחירה.

שאלה: למה?

אליעד: יש רק שתי אפשרויות, או שאת מניעה את עצמך או שמשהו אחר מניע אותך, בואי נדבר על הרצון שלך, או שאת מניעה אותו או שמשהו אחר מניע אותו, נכון? בואי נניח שאת מניעה את הרצון שלך, ואת אומרת אולי אני מניעה את הרצון בצורה לא הגיונית או בצורה שאני לא מבינה אותה, אולי אני מניעה את הרצון שלי.

אם הייתי אומר לך שאת בוחרת כי מכריחים אותך לבחור, זה לא נקרא שאת בוחרת. אם הייתי אומר לך שאת בוחרת בלי לרצות, זה גם נקרא שאת לא בוחרת, נכון? מה אנחנו אומרים, אולי את בוחרת לרצות להגיד זה טוב וזה רע. מה שורש הרצון הראשון? שאומר זה טוב וזה רע, אני רוצה את זה ולא את זה, זה הראשון, נגיד הרצון הראשון זה אני רוצה להרגיש טוב, השאלה מי רוצה את הרצון להרגיש טוב? נגיד שאת בוחרת אותו, עכשיו תתרכזי, אני אומרת שאני בוחרת להרגיש טוב, נגיד למרות שלא ברור למה שתבחרי בכזה דבר, נגיד שיש לך רצון להרגיש טוב, אז כל בחירה שאת עושה את עושה אותה מתוך הבחירה של הרצון להרגיש טוב, מתוך רצון, אבל תלכי צעד אחד אחורה, הרצון להרגיש טוב מתוך מה הוא נובע? הוא לא יכול לנבוע מתוך רצון שלך כי אין לך עדיין רצון, ולכן את לא יכולה להגיד שאת בוחרת, כי כדי שאת תבחרי את צריכה רצון, ואת אומרת אולי אני בוחרת את הרצון של עצמי, אבל האם את בוחרת את הרצון של עצמך עם רצון או בלי רצון? זה בדיוק כמו שאני מסביר על אלוהים, זה לא סתם שאנו מדברים על אלוהים, זה אותו דבר. נגיד שאת בוחרת את הרצון של עצמך, האם זה עם רצון או בלי רצון? אם זה עם רצון אז לא פתרנו שום דבר, כי מי בוחר את הרצון שלפיו אני בוחרת לרצות, נכון?

שאלה: זה קשה לי.

אליעד: אז תנסי, את אומרת, אני בוחרת שיהיה לי רצון, נגיד אולי את בוחרת שיהיה לך רצון, אבל אם את בוחרת שיהיה לך רצון, את בוחרת בלי רצון, כי עדיין אין לך רצון.

שאלה: מסובך לי.

אליעד: אז מה? זה בסדר, אבל בחיים כשאתה לא מבין למה אתה עושה את הפעולות שלך זה יותר מסובך. מה לעשות? צריך להתבונן.
עבודה מימד הזמן להתמודד להישאר לשנות אותו להרגיש טוב או לא להרגיש רע למה להיצמד לאמת החלטיות מה באמת אתה רוצה מה אני רוצה להרגיש לפי מה להחליט אקראי אקראי או סיבתי אקראיות בחירה בחירה חופשית בחירת הרצון הבחירה החופשית הרצון הרצון החופשי חופש חופש הרצון חופש רצון חיפוש חיפוש עצמי מה משמעות החיים מה תכלית החיים מהות החיים מהי משמעות החיים מטרת החיים משמעות משמעות החיים סיבה סיבות סיבתי או אקראי סיבתיות רצון רצון חופשי תכלית החיים
האם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון
האם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון
... טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון האם המחשבה כנראה אכשל היא נכונה או לא נכונה? אליעד כהן דן בשאלה חשובה שנוגעת ... בפעם הבאה אכשל. אליעד שואל האם המחשבה הזאת נכונה. הוא מסביר שהדבר תלוי בשאלה האם ההצלחה היא סיבתית או אקראית: אם ההצלחה היא אקראית, אין משמעות לכישלונות קודמים. לדוגמה, אם אדם מילא לוטו אלפי פעמים ולא זכה, בפעם הבאה הסיכוי שלו לזכות הוא ... לחשוב שהסיכוי נשאר בדיוק כמו בפעם הראשונה (כל זריקה מחדש היא אירוע חדש לחלוטין). המסקנה שאליעד מסביר היא שבמערכות אקראיות התוצאה אינה תלויה במה שהיה קודם. האם ניסיונות חוזרים משפרים או פוגעים בסיכוי להצליח? אליעד מביא דוגמאות נוספות ומורכבות ... ושוב, אך נכשל כל פעם מחדש. הוא מדגיש שוב ושוב את הצורך לבדוק לעומק האם הכישלון הוא סיבתי או אקראי: במקרה של הצלחה אקראית, אין שום משמעות לניסיונות קודמים. במקרה סיבתי, יש לבדוק האם הגורמים שגרמו לכישלון עדיין קיימים או השתנו. הוא מסביר את החשיבות של הבנת הגורמים הסיבתיים והאקראיים, ומדגיש כי לא מספיק להניח שהמצב הוא סיבתי או אקראי, אלא צריך באמת לבדוק זאת לעומק. האם צריך להמשיך לנסות גם כשזה נראה חסר סיכוי? אליעד מסביר כי הרבה ... - מצליחים. מדוע זה קורה? כי הם לא ניתחו נכון את הסיטואציה ולא זיהו אם מדובר במצב סיבתי או אקראי, ואם הסיבות השתנו או לא. אם אדם נכשל פעמים רבות ועדיין חושב לנסות שוב, עליו לבדוק האם הכישלון שלו סיבתי או אקראי. אם הסיבה סיבתית והסיבות לא השתנו - אין טעם לנסות שוב. אם הסיבות השתנו, יש טעם לנסות שוב, כי כעת יש אפשרות להצליח. אם ההצלחה אקראית לחלוטין, כמו הגרלה, אז הכישלון בעבר לא משפיע על הסיכויים בעתיד. דוגמת משה והסלע: סיבתי או אקראי? אליעד נותן דוגמה נוספת: משה הכה בסלע, האם יציאת המים היא סיבתית או אקראית?. אם זה תלוי בנס, אז זה תלוי ברצון האל. אם הרצון האלוהי תלוי בתפילה, אז הפעולה שלך משפיעה, כלומר, יש גם גורם סיבתי וגם אקראי. אם אין לך השפעה על רצון האל - אז זה חסר משמעות להמשיך לנסות. איך להעריך אם כדאי להמשיך לנסות? אליעד מסכם ומסביר כי כל אדם צריך: קודם כל להבחין בין הצלחה אקראית לבין הצלחה סיבתית. אם המצב סיבתי - לבדוק לעומק את הסיבות שהביאו לכישלון עד כה, ואם הגורמים השתנו או לא. אם הגורמים השתנו - לנסות שוב. אם לא - חבל על הזמן. אם המצב אקראי - אין שום משמעות למה שהיה עד עכשיו, ולכן אפשר לנסות שוב בלי קשר לעבר. הוא מדגיש שאנשים טועים ... שלהם כי הם לא עושים את הניתוח המדויק של סיבות הכישלון או ההצלחה, או לא מזהים נכון את הרכיבים האקראיים והסיבתיים, וזה מה שמוביל אותם לטעות בתחזיות שלהם. אליעד מסיים עם ההבנה שכל אדם צריך קודם כל לשאול את עצמו האם ההצלחה או הכישלון שהוא חווה הם סיבתיים או אקראיים, ומשם להחליט האם יש טעם לנסות שוב או לא. איך להתמודד עם פחד מכישלון? האם הכישלון שלי אקראי או סיבתי? האם יש טעם לנסות שוב אחרי כישלון? למה אני נכשל כל הזמן? האם הכישלון שלי הוא באשמתי? ... או מאתיים פעם גם בפעם הבאה אני אכשל או שזה כמו הטלת קובייה שכאילו יכול להיות שהיה לי עכשיו אקראית מזל מאוד רע. אליעד: יפה עכשיו רגע קודם כל השאלה לא הייתה האם זה מחויב שהוא יכשל השאלה אם ... מנסה כי הוא אומר זה שנכשלתי אם אני אנצח או לא זה לא תלוי בכמה ניסיתי זה תלוי במשהו אקראי בכלל יש קובייה זורקים אני יכול להצליח זאת אומרת ההצלחה היא לא תלויה בפעולות שלך ההצלחה היא אקראית נכון, זאת אומרת שיכול להיות מצב. ש: אלא אם כן במאה אחוז אתה בטוח שהדבר שאתה רוצה להשיג איננו ... האם המחשבה הזאת נכונה כן או לא תשובה תלוי בנסיבות, זאת אומרת אם מדובר על דבר שההצלחה שלך היא אקראית אין שום קשר למה שניסית קודם לא רק שאין קשר במובן מסוים אפילו אם עד היום נכשלת זה אפילו ... אחרים כנראה שהוא לא יצא יותר ויש פרספקטיבה שאומרת אין לזה שום משמעות. ש: אבל אתה מדבר על מערכת אקראית עד עכשיו. אליעד: נכון ולכן התשובה שאתה היית צריך לתת היא תלוי כשהוא שואל אם ניסיתי עד היום ולא הצלחתי והמחשבה שאומרת כנראה שאני אכשל בעתיד האם היא נכונה או לא תשובה אם ההצלחה היא אקראית אז אין משמעות לזה שנכשלת עד היום אם ההצלחה היא סיבתית אז תלוי אם הנסיבות נשארו אותו דבר אם ... שיעורים כאילו האם הנסיבות השתנו אבל זה לא נכון קודם כל הוא היה צריך להגיד האם זה סיבתי או אקראי מה הוא הניח הוא הניח שזה סיבתי ואם זה אקראי מה אכפת לי אם עשית שיעורי בית, כשאתה נתת תשובה אתה נתת תשובה אתה היית צריך לעשות קודם כל חלוקה סיבתי ואקראי אתה דילגת על זה אתה הלכת לרובריקה של הסיבתי לא על האקראי נכון. ש: זה כן אבל בהמשך אמרתי. אליעד: רגע חכה קודם כל אתה היית צריך לחלק את זה קודם כל לסיבתי ואקראי החלוקה הראשונה היא סיבתי ואקראי זה נכון? ש: כן. אליעד: יפה עכשיו בתוך אקראי המשפט שאומר כנראה שאני אכשל שוב הוא נכון או לא נכון? ש: תלוי בנסיבות. אליעד: לא נכון זה אקראי בן אדם מילא לוטו כל חייו לא זה לא נכון אם הוא יזכה פעם הבאה הוא אומר תראה כבר ... שלך מתאימות או לא ועכשיו אתה צריך להמר אז אתה יכול להגיד אוקי אתה יכול להתייחס לזה כאל דבר אקראי אתה יכול להגיד אולי הסיבות שלי מתאימות למה שצריך לקרות ואתה יכול לעשות אחוזים מה הסיכוי שהסיבות מתאימות, עכשיו ... סיבתית זאת השאלה. ש: אבל מה האמת שזה הכל סיבתי anyway גם בלוטו זה סיבתי. אליעד: את האמת הכל אקראי anyway גם הסיבתי זה אקראי. ש: הכל סיבתי anyway. אליעד: לא נכון. ש: יש לך דוגמה לאקראי? אליעד: יש לך דוגמה לסיבתי כן הנה זה שיש פה שולחן זה אקראי הכל זה אקראי כל דבר שתגיד סיבה אני אגיד לך הסיבה מחייבת את זה. ש: לא בדוגמה שלנו לא לזרוק לי משהו אקראי. אליעד: אתה תגיד לי מה. ש: אתה יש לך מטרה. אליעד: אתה עכשיו מדליק נייר אתה מדליק את הסיגריה ... זאת עובדה אבל לא אמרתי שזה תהליך סיבתי בהכרח. ש: זה לא משנה אז גם אם הוא בתוך מערכת אקראית חמשת אלפים פעמים לא הצליח סטטיסטית שאחוזי הסיכוי שלו להצליח. אליעד: זה לא נכון הוא חמשת אלפים פעמים מילא ...
אסטרטגיה רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית
אסטרטגיה רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית
אסטרטגיה רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי אנשים רבים חושבים שלפני כל ... לכך. באותה נקודה לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות ... מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע ... רוצים לשתות, הרצון לשתות פשוט מופיע, ואנחנו מגיבים לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות אקראיות או שרירותיות? אליעד מציג שתי אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם ... לנהל משא ומתן עם המחשבה או הרצון השרירותי, אבל הסיכון כאן הוא שהגישה הרציונלית עצמה עשויה לשכנע אותנו שהמחשבה האקראית מוצדקת, כי ההיגיון עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות שלנו לגבי המציאות. מהי האסטרטגיה המומלצת של אליעד? האסטרטגיה שאליעד מציע לבסוף היא שילוב בין שני התהליכים: מצד אחד, להשתמש בגישה אקראית, פשוט להחליט ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה ... שווה. מדוע ההבנה של הבעיה עצמה היא הפתרון? אליעד טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן ... ספציפי. עליו לתאם ולדייק בין ההבנה שלו לבין החוויה הממשית שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם אפשר להחליט בלי לחשוב?
רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2
רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2
רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו? אליעד כהן פותח ... אנשים רבים: האם להקשיב לתחושות בטן או לאינטואיציה. הוא מציג שתי אפשרויות פילוסופיות בסיסיות: אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש ... הכלל, או שאין צורך לבדוק שום דבר. הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה למה אנשים ... כהן ההרצאה של אליעד כהן עוסקת לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע הרצון, ומציע נקודת מבט ייחודית להבנת העולם והחיים. האם יש לנו בחירה חופשית? מי יוצר את הרצון הראשון? האם להקשיב לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה אנשים מביאים ילדים לעולם? האם יש לנו בחירה חופשית בכל תחום ... הראשון. אחר כך, אליעד מעמיק בשאלה האם כל פעולה בעולם נובעת מרצון חופשי או שמא כל הדברים נגרמים באופן אקראי. הוא מציין את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על תחושות בטן ואינטואיציה - האם להקשיב להם או לא? ... הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות אינטואיטיביות אינן בהכרח נכונות. לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים שהמציאות כולה נגרמת מתוך סדר סיבתי, אז כל אירוע ... שיש או שאין, אבל לא נוכיח עכשיו. בא נזרום על שלוש האפשרויות, אם אין משמעות מבחינה אובייקטיבית, אם הכל אקראי, אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי? אז אין שום טעם לבדוק. לא רק שאין טעם לבדוק, אלא שאם אתה בודק אתה דופק את עצמך, כי אתה משקר את עצמך, אתה מיחס משמעות לדברים לא משמעותיים. אתה חי במציאות אקראית ומייחס לה פרשנויות שהם מיותרות. עכשיו אם לכל דבר בעולם יש משמעות, ויש איזה כוח שמתכנן כל פרט ופרט ... אין משמעות. אם לאירועים אין משמעות, האם יש משמעות לתחושה? שאלה: לא אליעד: אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי של אירועים שמתרחשים באנדרלמוסיה מוחלטת, האם יש משמעות לתחושה חזקה? שאלה: לא, כי התחושה היא גם סתם אירוע אקראי. אליעד: ואם כל אירוע ואירוע בעולם יש לו שכל מתוכנן ומדויק וכו וכו? אז לא רק שצריך להקשיב לתחושה צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? מה הייתה השאלה, האם להקשיב לתחושה או לא? נגיד שקרה משהו ויש לך תחושת בטן חזקה לבדוק אותו, האפשרות שאומרת שהכל אקראי אז אין כל משמעות לתחושת בטן. האפשרות שאומרת שהכל סיבתי, פירושו של דבר שהכל זה אותה חוכמה, אין משהו ... תחושה לבדוק, זה אומר שאת מתכוונת שיש למציאות חוכמה, נכון? יש משהו, זה לא סתם, אם נאמר זה לא אקראי, יש כאן שכל, אז אם יש כאן שכל אחד שמחליט את הכל, אז לכל דבר יש שכל וצריך לבדוק הכל, בלי קשר לתחושה. אלא מה יכול להיות שיש דבר אקראי ויש דבר שיש לו שכל, עכשיו איך נדע? מאוד יכול להיות שיש לך תחושת בטן לבדוק דווקא את האירוע שהוא אקראי, לכן איך נדע האם לבדוק או לא לבדוק? ויכול להיות שמהצד השני הוא מרגיש שהוא לא צריך לבדוק וזה ... לא מעניינת אף אחד. אדם שיש לו אירוע, צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי? אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול להיות שאי אפשר לגלות ונדפקת לי התשובה, אני מדבר כאן על דרך ... צריך לבדוק אותו, זה לא משנה אם יש תחושה או אין תחושה. הבנת, מה הבנת? שאלה: הבנתי שאם הכל אקראי, אז גם התחושה החזקה היא אקראית ואין פה שאלה בכלל. אליעד: וגם אם את בודקת זה אקראי ואם את לא בודקת זה אקראי, בהנחה שזה אקראי. שאלה: אם לכל דבר יש סיבה, אז התחושה החזקה היא כמו תחושה חלשה ואז צריך לבדוק כל דבר. אליעד: ... הרי אותו כוח שמביא את החייזרים הוא זה שעושה שיהיה פה קימוט בספה. שאלה: כי הספה הם חושבים שזה אקראי והחייזרים מכוון. אליעד: אבל זה לא נכון, כי זה אותו כוח אחד, אם עכשיו היו פה חייזרים, אז היינו ... בטן האם היא מכווננת לדברים שצריך לבדוק? אולי תחושת הבטן מקולקלת ולא צריך לבדוק את זה. שאלה: אז זה אקראי? אליעד: נכון. ולכן במקום לבדוק מה זה אומר לי, צריך לבדוק האם זה אומר לי, נכון? כשיש לך תחושת ... לי? אולי זה סיבתי, אם תגיע למסקנה שזה סיבתי אז תשאל מה זה אומר לי? אם תגיע למסקנה שזה אקראי אז זה לא אומר לי כלום. וכולם דרך אגב טועים בזה, כי כל אחד ואחד יש לו בחיים דברים ... יחקור, מה אמרתי? ולפעמים יגיד לא אכפת לי, כל אדם לפעמים בודק ולפעמים לא בודק, אבל רגע, אם הכל אקראי אז למה אתה בודק? מה אכפת לך? קיבלו או לא קיבלו זה לא עניינך. ואם זה לא אקראי אז כל דבר תבדוק, אולי זה מרמז לך על משהו.
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת ... הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת ... תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ... מבחינה תאורטית אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. האם לסיבה הראשונה יש מקור? אליעד ... היא דווקא כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו ... ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו. האם תהליך חד פעמי יכול להיות סיבתי? לבסוף, אליעד מוסיף שאפילו תהליך אקראי לחלוטין, אם יחזור על עצמו מספיק פעמים, ייראה לנו כסיבתי. לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל אקראי? מהי הסיבה הראשונה? האם יש קשר בין סיבה לתוצאה? האם אקראיות היא אשליה? מהו מחויב המציאות? האם אירועים סיבתיים הם בעצם אקראיים? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של אקראיות וסיבתיות והשאלה האם במציאות שלנו הכל אקראי, או סיבתי ולכאורה, יש בעולמנו גם דברים אקראיים, וגם עם סיבה, עם סדר ותוצאה. ואקראי, אם נזרוק כמה פעמים קובייה הקובייה תיפול על מספר אקראי אבל מי שיסתכל לעומק, יראה שיש חוסר בהבנה בסיסי האדם חושב שיש סיבה אם יש לו סיבה הוא יסביר למה הסיבה ואם הקובייה תיפול באופן אקראי, אז הוא יגיד שזה אקראי ואולי יש כן חוקיות מסוימת שמחליטה באיזה מספר הקובייה תיפול, יש אנרגיה מסוימת שמחליטה באיזה מספר תיפול הקובייה והאם זה שהאדם לא מבין איך דברים עובדים, זה אומר שזה אקראי? ולהפך, האם בגלל שאתה חושב שיש סיבה מסוימת, האם זה מחייב שזה נכון. גם הסיבה הראשונה, יתכן שהכל התחיל ...
אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים
אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים
אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים מה ההבדל בין גורל לבין אקראיות? אליעד כהן פותח את הנושא בשאלה בסיסית לגבי ההבדל בין שני מושגים שנראים לעיתים חופפים: גורל ואקראיות. לדבריו, קיימות גישות שונות לנושא - יש אנשים שטוענים שהכל נקבע מראש על ידי הגורל, ויש כאלה שמאמינים שהכל ... אירוע עם סיבה או ללא סיבה, הכל תלוי כיצד מתבוננים על הנושא. האם אפשרי דבר שהוא גם סיבתי וגם אקראי? אליעד מבהיר שהמילה מקרה יכולה לשמש בשלוש דרכים שונות: לתאר דבר סיבתי, לתאר דבר אקראי, או לתאר מצב שיכול להיות גם סיבתי וגם אקראי. לפי הגדרתו, מקרה במובן הפשוט ביותר הוא תמיד משהו אקראי לחלוטין, כלומר, דבר שאין לו סיבה בכלל, שאינו קשור לאירועים קודמים ולא משפיע על אירועים עתידיים. דוגמה לכך היא ... משכורת בלי קשר לעבודה שעשה לפני כן. אם אין שום קשר בין הכסף שקיבל לבין העבודה שלו, הרי שזה אקראי. לעומת זאת, סיבתיות משמעותה שיש סיבה לכל דבר שמתרחש, וכל תוצאה היא בהכרח תוצר של אירוע קודם. מה ההבדל בין אינסוף יחסי לאינסוף מוחלט? אליעד מביא דוגמה מהעולם המתמטי כדי להסביר את מושג הסיבתיות והאקראיות: הוא מציג את השאלה כמה מספרים קיימים, ומסביר שיש אינסוף מספרים חיוביים ואינסוף מספרים שליליים. הוא מכנה את זה ... ואחריו. זהו אינסוף יחסי כי הוא תלוי בנקודת ההתייחסות שלנו. הדוגמה הזו מדגימה שהשאלה אם משהו הוא סיבתי או אקראי יכולה גם היא להיות תלויה בפרספקטיבה, ואין בהכרח תשובה חד - משמעית. האם יכולה להיות סיבתיות בלי התחלה? אליעד ... בפרדוקס - אם יש סיבה לכל דבר, תמיד ניתן לשאול מה הסיבה לסיבה עצמה, וכך מגיעים ללופ אינסופי. מהו אקראי מוחלט ומהי סיבתיות מוחלטת? אליעד מציג שני קצוות נוספים של המושגים: אקראי מוחלט הוא מצב שבו דבר מתרחש בלי שום סיבה קודמת ובלי שום קשר למה שיקרה אחריו. לעומתו, סיבתיות מוחלטת ... לא יתרחש, ואין דבר שיכול להשפיע עליו או למנוע אותו. כאן הוא מדגיש שההבדל העיקרי בין שני המצבים הוא שהאקראי מוחלט לא מחויב כלל, והסיבתי מוחלט הוא לגמרי מחויב ואי אפשר שלא יתרחש. האם קיומה של סיבה ראשונה אפשרי? ... זה אומר שיש משהו שקדם לה, ולכן היא לא יכולה להיות ראשונה באמת. אם היא לא מחויבת, אז היא אקראית. התוצאה היא שאין באמת דרך להגדיר סיבה ראשונה ללא בעיות לוגיות, כי או שהיא לא באמת ראשונה, או שהיא חייבת להיות אקראית לחלוטין. האם כל המציאות היא סיבתית או אקראית? לסיכום אליעד טוען, שהניסיון האנושי לחלק את העולם לסיבתיות ואקראיות הוא בעצמו מוגבל ושרירותי. בפועל, מה שאנו מכנים סיבתי או אקראי תלוי אך ורק ברמת ההבנה והידע שלנו. משהו שנראה לנו סיבתי, הוא פשוט דבר שהצלחנו להבין את הסיבה שלו, ומשהו שנראה לנו אקראי הוא דבר שהסיבה שלו נסתרת מאיתנו. אליעד מדגיש שבפרקטיקה, האדם נמצא תמיד במצב של חיסרון - אם הוא חושב שהמציאות סיבתית לחלוטין, הוא מאבד תחושת שליטה על חייו, כי הכל כבר נקבע מראש. אם הוא חושב שהכל אקראי לחלוטין, הוא מאבד את תחושת המשמעות והיציבות בחיים. לפיכך, בין אם נאמין שהמציאות סיבתית או אקראית - בכל מקרה נישאר תמיד עם תחושת חוסר שלמות וחוסר הבנה מלאה של המציאות. האם הכל נקבע מראש? מהי אקראיות מוחלטת? האם יש סיבה לכל דבר? מה ההבדל בין גורל למזל? האם קיימת בחירה חופשית? האם יש אינסוף מספרים?
התאמה זוגית, למצוא את האחד, איך בוחרים בן זוג? איך לדעת מי מתאים לך? האם מישהו מתאים לי? התאהבות בלי סיבה, קליק ראשוני, קשה למצוא זוגיות, קשה למצוא אהבה, איך מתאהבים? למה אוהבים? מציאת זוגיות
התאמה זוגית, למצוא את האחד, איך בוחרים בן זוג? איך לדעת מי מתאים לך? האם מישהו מתאים לי? התאהבות בלי סיבה, קליק ראשוני, קשה למצוא זוגיות, קשה למצוא אהבה, איך מתאהבים? למה אוהבים? מציאת זוגיות
... שמתאים לך, אלא במובן שכל אדם יכול להיחשב כהאחד אם אתה מחליט שהוא מתאים לך. זהו עניין של החלטה ואקראיות במוח, ולא רק של רשימה סיבתית של תכונות רצויות. לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר להחליט שאתה אוהב אפילו את סדאם ... שהאהבה והתאמה זוגית אינן באמת מוגבלות על ידי רשימה אובייקטיבית של תנאים. האם התאמה זוגית היא עניין סיבתי או אקראי? לפי אליעד כהן, התאמה זוגית מורכבת משני היבטים מרכזיים: היבט סיבתי: שבו אדם מחפש תכונות מסוימות אצל בן הזוג, למשל גובה מסוים, יופי, או אופי מיוחד. היבט אקראי: שזה משהו שמתרחש ללא סיבה ברורה, פשוט כי ככה יצא. למשל, אדם יכול לאהוב שמלה בלי באמת לדעת למה דווקא השמלה הזאת מושכת אותו, וזה מוכיח שיש רכיב אקראי בהעדפות שלנו. בסופו של דבר, הוא מסביר שההעדפות שלנו אמנם נראות סיבתיות (יש להן הסבר), אבל אם נחקור לעומק, נגלה שהן מבוססות על החלטה אקראית ראשונית. כיצד המודעות לכך שהכל אקראי יכולה לעזור לנו בחיים? אליעד מסביר שאם תבין שכל החלטה בחיים, בין אם מדובר בבחירת בן זוג, עבודה או בית, היא בסופו של דבר אקראית, זה יעזור לך להפסיק לחפש את השלמות הבלתי אפשרית. במקום זאת, תוכל להחליט לקבל את מה שיש לך ולהיות מרוצה מזה. יחד עם זאת, הוא מדגיש שאם תיקח את הגישה האקראית עד הקצה, גם לא יהיה טעם לחפש או להעדיף דבר על דבר, כי אז תוכל להיות מרוצה מכל דבר ... מוח, אלא מודעות עצמית גבוהה. הוא מסיים בהבהרה שצריך להבין שכל אהבה או רצון הם תמיד שילוב של סיבתיות ואקראיות, ולכן לא צריך לחפש כל הזמן את הסיבות מדוע אתה רוצה דבר מסוים, כי בסוף תמיד יש גם חלק אקראי שאין לו סיבה הגיונית. איך לדעת מי מתאים לי? מהי אהבה ללא תנאים? האם קיים דבר כזה האחד? האם רגשות הם אקראיים או סיבתיים? האם אפשר לשלוט ברגשות? איך להתגבר על אהבה נכזבת? מה ההבדל בין אהבה לשטיפת מוח? עכשיו נושא ... שמשהו יעשה לך טוב האם זה שהוא ממלא את רצונך או שיש פה עוד רכיב התשובה היא שזה גם אקראי נגיד שאת רואה שמלה ואת אוהבת את השמלה ונשאל אותך למה את אוהבת את השמלה ואז את תתני סיבה ... זה נשמע סיבתי אבל מה אמרנו קודם שאם אנחנו נחקור את זה לעומק אנחנו נגלה שיש פה גם רכיב אקראי כי אם אנחנו נחקור ולמה את אוהבת דווקא את הצבע הזה ולמה את רוצה דווקא את זה ולמה זה ... אומר שתיאורטית גם יכול דווקא לאהוב את השני והיה לך הגיוני למה את אוהבת את השני אבל זה גם אקראי, יפה וזה בעצם אומר שכשאת מוצאת מישהו שמתאים לך יש פה גם תהליך סיבתי אם הוא מתאים לי בגלל זה ובגלל זה אבל זה גם אקראי כי באותה מידה יכולת להגיד לא אני רוצה דברים אחרים יכולת להגיד לא אני לא רוצה אני כן רוצה ... שאתה מחפש בבן או בת הזוג בזה זה תלוי ומההיבט הזה זה קשה אבל יש גם את ההיבט שזה אקראי בכלל ובהיבט של האקראי אתה יכול להחליט זה מה שאני, תיקחי מישהו תגידי אוקי עכשיו אני החלטתי לאהוב אותו וכל התכונות הרעות שלו ... דבר לכן הזה זה מאוד קל למצוא אהבה זה מאוד קל למצוא מישהו שמתאים לך כי ההתאמה היא גם אקראית אקראית זה כמו להגיד אתה לא באמת צריך משהו מסוים כל דבר יכול להתאים לך. אז אני אומר עוד פעם ... זה מאוד קשה כי יש פה רשימה ארוכה של תנאים. אבל נחקור יותר לעומק אנחנו נגלה שכל הסיבות הם אקראיות כאילו כי הסיבה לא מחייבת את התוצאה הסיבה גם עצמה לא מחויבת זה שאת רוצה גבר שנגיד יהיה חזק ... יכולת גם לרצות גבר חלש יכולת גם להגיד כאילו באותה מידה יכולת לרצות את ההפך בסוף זה גם היה אקראי בסוף זה שאת רוצה מישהו זה גם בגלל שהוא מתאים לך אבל זה גם בגלל שאת פשוט רוצה אותו בלי סיבה כי את פשוט רוצה אותו אין סיבה ובגלל שיש פה גם את הרכיב של האקראיות לכן זה מאוד קל למצוא אהבה כי אתה תמיד יכול לעשות פוס זה מה אני רוצה וזהו. ש: האקראיות היא בקליל כי אפשר להגיד שזה גם כאילו קליק האקראיות הזאת? אליעד: כן. ש: זה קליל כזה שאתה לא ברור לך למה. אליעד: נכון עכשיו מה האמת שכל פעם ... אפשר למצוא את הסיבות אבל מצד שני גם כשאין קליק וברור לך למה גם כשברור לך למה זה גם אקראי. עכשיו נגיד שאת מחפשת מישהו שיתאים לך אוקי שהבן זוג שלך יתאים לך עכשיו אם את בתוך תוכך יודעת ... שמתאימה לך כשאתה מחפש בית כשאתה מחפש משהו תהיה מודע לזה שבסוף גם אחרי שזה יתאים לך זה יהיה אקראי אם אתה לא מודע לזה אז אתה תמיד ממשיך לחפש את הדבר המושלם הרבה פעמים את האחד את האחת אבל יש את הרכיב שזה אקראי, מאחר שזה אקראי עכשיו אם אתה תגיד טוב זה אקראי סבבה אז אני אגור ברחוב אני אקנה את הרכב הראשון ומה האמת שאתה יכול לקנות את הרכב הראשון ולהיות מרוצה ממנו זאת באמת האמת אבל אז אתה משחק משחק אבל בסוף הבחירה היא אקראית כאילו אל תצפה בהכרח שיקרה איזה משהו שיגיד לך זה הדבר. לא תמיד בהכרח יש את הדבר הזה אתה צריך להבין שבסוף אתה באופן אקראי צריך אתה צריך להבין שבסוף אתה באופן אקראי צריך לעשות פוס לעצור פה. ש: אוקי אז אנשים שפה הם יודעים הם מודעים אז יופי להם אבל השאלה ... יותר בבעיה אבל אם אתה יודע שבסוף אם הוא ירצה את זה או לא ירצה את זה זה בכלל אקראי אז לא משנה כמה התנגדויות יש אתה יודע שהוא יכול לרצות את זה, אם אתה אומר תקשיב אם הוא ... יודע שהוא יכול לרצות את זה כי אם הוא רוצה את זה או לא רוצה את זה זה גם אקראי ואחרי שהוא ירצה את זה הוא כבר ימצא סיבות למה הוא רוצה את זה אבל הוא יכול לרצות את ... פה האם זאת האמת. אליעד: אני רציתי שאתה תהיה מודע לזה שכשאתה בסופו של דבר אוהב משהו זה סיבתי ואקראי ביחד כאילו אם אני אשאל אותך למה תהיה סיבה אבל מאחר שהסיבה לא מחייבת את התוצאה לכן זה גם אקראי, אוקי זה תמיד גם אקראי כי שום דבר לא מחייב שום דבר ובדיוק כמו שאתה רוצה את זה בדיוק באותה מידה יכולת לא לרצות את זה כאילו למרות שזה נראה לך שכל מה שאתה עושה זה הגיוני ויש בזה איזה היגיון וזה זה אקראי לגמרי למרות שבטוח לך שזה הגיוני זה גם אקראי, אתה נוסע הביתה לבית שלך באותה מידה גם יכולת גם למצוא היגיון למה תיסע למקום אחר וזה יהיה לך ... מצד האמת לא רק זה אתה גם יודע שגם אחרי שאתה תפתור את הבעיה ואתה תהיה מרוצה זה גם אקראי כאילו מצד האמת אתה גם יכול לרצות את זה עכשיו זה יהיה טוב באותה מידה רק שאז אתה תאבד ... בטוח שזה רק סיבתי אז הוא אף פעם לא היה מרוצה מהמציאות אם בן אדם היה אומר אוקי הכל אקראי אני רוצה עכשיו את המציאות נגמר המשחק ואם הוא היה אומר הכל סיבתי לא אני חייב שזה יהיה בדיוק ...
שכנוע אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לרצות לחיות, איך המוח משתכנע?
שכנוע אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לרצות לחיות, איך המוח משתכנע?
שכנוע אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לרצות לחיות, איך המוח משתכנע? ... דעתו או התנהגותו. על פי אליעד, כל מחשבה או פעולה של האדם נוצרת משילוב של שני מנגנונים - סיבתי ואקראי. מצד אחד, קיימת סיבה הגיונית וברורה שבגללה האדם חושב או מתנהג כפי שהוא מתנהג. מצד שני, תמיד קיים מרכיב אקראי לחלוטין שמביא את האדם לחשוב ולפעול בצורה מסוימת, גם ללא סיבה ברורה. לדוגמה, אדם יכול להגיד שהוא רוצה להתאבד. ... ננסה לשכנע אותו לא לעשות זאת, קיימים שני נתיבים שונים לשכנוע שלו. הראשון הוא נתיב סיבתי, והשני הוא נתיב אקראי. איך פועל השכנוע הסיבתי ומהי חשיבותו? בשכנוע הסיבתי אנחנו מתמקדים בהיגיון של האדם ומנסים להוכיח או להפריך את הטענות ... והסברים לוגיים. עם זאת, אליעד כהן מדגיש שאם האדם אינו מגיב לנתיב השכנוע הסיבתי, קיימת אפשרות שנייה, שהיא נתיב אקראי. האם ניתן לשכנע אדם באמצעות שכנוע אקראי בלבד? אליעד מסביר שהנתיב השני של השכנוע, השכנוע האקראי, אינו מצריך היגיון או נימוק ברור. כאן המטרה היא לחזור שוב ושוב על אותו המסר בדיוק, ללא שינוי, גם אם אין טיעון הגיוני או הוכחה מאחוריו. הוא טוען שהשפעה זו מבוססת על מרכיב אקראי שקיים בכל אדם - לפעמים אדם ישתכנע פשוט בגלל שהמסר חוזר על עצמו פעמים רבות, גם אם הוא אינו ... שאין לנו דרך להוכיח שהחיים טובים יותר מרעים, ההיגיון כאן הוא שאם חוזרים על המסר מספיק פעמים, ייתכן שהמרכיב האקראי במוחו של האדם יגרום לו להשתכנע שהחיים אכן טובים. מהי המשמעות של לחזור על אותו מסר בשכנוע אקראי? אליעד מציין שבדרך כלל אנשים מאמינים שאין טעם לחזור על אותו דבר שוב ושוב, כי כביכול זו פעולה חסרת ... לא השפיע, כנראה שהוא כבר לא ישפיע גם בפעמים הבאות. אבל אם מבינים שהשכנוע יכול להתבסס גם על רכיב אקראי ולא רק על סיבות הגיוניות, יש היגיון רב לחזור שוב ושוב על אותו המסר בדיוק, ללא כל שינוי. אליעד ... הוא הטיפש, משום שהוא מניח שכל הפעולות הן סיבתיות בלבד, ולא מביא בחשבון שישנן פעולות שמצליחות דווקא בגלל המרכיב האקראי. מכיוון שקיימת האפשרות האקראית, בהחלט ייתכן שדווקא חזרה עקבית על אותו המסר בדיוק תוביל בסופו של דבר לתוצאה אחרת. איך מתמודדים עם אדם ... החיים טובים הוא חייב להתמודד מחדש עם הסתירה למחשבה שלו שהחיים רעים בלבד. אליעד מדגיש כי לשני המסלולים (הסיבתי והאקראי) יש מקום חשוב בשכנוע. באופן אידיאלי, אפשר לשלב בין שני המסלולים - בתחילה להשתמש בהיגיון ובטיעונים, ואם זה לא עובד, לעבור לשימוש בשכנוע האקראי על ידי חזרה עקבית על אותו המסר. לסיכום, אליעד כהן טוען ששכנוע מבוסס הן על היגיון סיבתי והן על מרכיבים אקראיים. לכן, כשמנסים לשכנע אדם לשנות דעה או התנהגות, כדאי להפעיל את שני המנגנונים - להתחיל בנימוקים לוגיים, ואם הם לא מצליחים, פשוט לחזור על אותו המסר שוב ושוב עד שמשהו, אפילו באקראי, יגרום לו לשנות את דעתו או את ההחלטה שלו. איך לשכנע אדם לא להתאבד? מהו שכנוע סיבתי? כיצד פועל שכנוע אקראי? האם חזרה על מסרים משכנעת? איך לשנות את דעתו של אדם? איך לגרום לאדם לרצות לחיות? האם אפשר לשכנע ...
הדרך אל האושר, אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת האושר?
הדרך אל האושר, אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת האושר?
הדרך אל האושר, אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת האושר? איך ניתן להבין את הדרך אל האושר? ההרצאה עוסקת בנושאים שמלמדים כיצד להגיע לאושר אמיתי. נושא האושר והקשר שלו עם סיבתיות ואקראיות עולה במהלך השיחה. אליעד מסביר שלמרות שהרבה אנשים מתעסקים בחיפוש אחר אושר, התשובה אינה תמיד ברורה, ויש דרכים שונות ... בקשיים. לעיתים, כל שעלינו לעשות הוא להשלים עם הדברים כפי שהם. אושר מגיע כשאנו מפסיקים להתנגד לחיים. מהו האושר האקראי ומהו האושר הסיבתי? ההרצאה נוגעת בהבדל בין אושר סיבתי ואושר אקראי. אושר אקראי מתאר מצבים שבהם אנו מרגישים טוב בגלל משהו שנעשה או קרה במקרה. לעומת זאת, אושר סיבתי קשור לסיבות ברורות וידועות שמביאות לתוצאה מסוימת. אליעד מדבר על הדרך בה אנשים רואים את העולם, ולפיה לפעמים מה שנראה כאירוע אקראי, עשוי להיות תוצאה של סדר סיבתי עמוק יותר. האם מדיטציה יכולה לעזור בהשגת אושר? כחלק מההרצאה, מדיטציה עולה כנושא ... לנו שליטה על החיים? שאלה מרכזית שעולה בשיחה היא האם יש לנו שליטה מוחלטת על החיים או האם הכל אקראי. אליעד מסביר כי רוב האנשים מנסים להבין ולהשפיע על כל פרט ופרט בחיים שלהם, אך בסופו של דבר החיים ... בחיים, אלא להבין את המניעים הפנימיים שלנו ולחיות בצורה שמביאה לתוצאה חיובית עבורנו. האם כל פעולה שאנחנו עושים היא אקראית? חלק נוסף בהרצאה עוסק בשאלה האם כל פעולה שאנחנו עושים היא אקראית או סיבתית. אליעד מציע שייתכן כי חלק מהפעולות שלנו מתרחשות באופן אקראי, מבלי שנוכל להבין את הסיבה מאחוריהן. הוא טוען שייתכן שחיים עצמם אינם תמיד סיבתיים. כל פעולה, גם אם היא נראית כפעולה סיבתית, יכולה למעשה להיות תוצאה של גורמים אקראיים שלא נוכל תמיד לשלוט בהם. מהי האמת שאנחנו מחפשים? אליעד מסביר את הקשר בין החיפוש אחרי האמת לבין השאלה ... טוב יותר. המטרה איננה בהכרח להבין או לשלוט בכל פרט, אלא למצוא את הדרך להגיע לאושר, בין אם הוא אקראי או סיבתי. מהם האושר הסיבתי והאקראי? איך ניתן להגיע לאושר? האם מדיטציה עוזרת להשגת אושר? האם יש לנו שליטה על החיים? איך להבין את עצמנו טוב יותר? האם כל פעולה שלנו אקראית?
לקיחת אחריות, הסרת אחריות, זה לא אתה זה אני, זה לא אני זה אתה, למה מישהו לא רוצה אותך? למה לא רוצים אותך? לגרום למישהו לרצות אותך, התמודדות עם פרידה, למה לא רוצים אותי?
לקיחת אחריות, הסרת אחריות, זה לא אתה זה אני, זה לא אני זה אתה, למה מישהו לא רוצה אותך? למה לא רוצים אותך? לגרום למישהו לרצות אותך, התמודדות עם פרידה, למה לא רוצים אותי?
... היא לומר ששני הצדדים אחראים, אך זה לא מספיק, כיוון שיש היבט עמוק יותר והוא השאלה האם המציאות היא אקראית או סיבתית. האם זה שלא רוצים אותך הוא עניין אקראי או סיבתי? אליעד כהן מסביר שיש שתי דרכים להסתכל על הסיבה שבגללה מישהו לא רוצה אותך, וזה תלוי אם אתה רואה את המציאות כאקראית או כסיבתית: המציאות אקראית: אם המציאות היא אקראית, המשמעות היא שהרצונות של האנשים הם חסרי סיבה מוגדרת. לפי תפיסה זו, אם מישהו אינו רוצה אותך, אין לך סיבה להרגיש שיש בך בעיה, משום שאין קשר בינך לבין ההחלטה של האחר. הרצון שלו אקראי לחלוטין. אליעד מדגיש שבמצב כזה, גם מי שכן רוצה אותך עושה זאת מסיבות אקראיות, ולכן אינך צריך להרגיש טוב או רע בנוגע לכך. המציאות סיבתית: מנגד, אם המציאות היא סיבתית, המשמעות היא שבהכרח ... את הרצון של האחר לבין להאשים את עצמך. הוא נותן דוגמה מפורטת, לפיה אם הרצון של האדם השני הוא אקראי, למשל אם לאדם יש התניה במוחו הגורמת לו שלא לרצות אותך באופן מקרי, הרי שאין סיבה אמיתית להאשים את ... המצב. הוא מסביר כי אי אפשר פשוט לבחור להאשים את הרצון של האדם השני, אלא אם מניחים מראש שהרצון אקראי לחלוטין. במצב סיבתי, הרצון שלו קשור אליך ואל ההתנהגות שלך, ולכן האחריות עוברת אליך. האם כדאי לקחת אחריות או ... אחריות, אתה יכול להחליט שהבעיה אצל האדם השני. שתי האפשרויות נכונות, והבחירה היא לחלוטין בידיך. מה האמת - המציאות אקראית או סיבתית? לבסוף, אליעד מסכם שאין אמת מוחלטת לגבי השאלה אם המציאות אקראית או סיבתית. זו החלטה אישית שמושפעת מהדרך שבה האדם בוחר לראות את העולם ואת הסיטואציות שהוא נמצא בהן. הוא ... מרצון האדם ומהתפיסה שלו. למה לא רוצים אותי? איך להתמודד עם פרידה? לקיחת אחריות או הסרת אחריות? האם הרצונות אקראיים או סיבתיים? איך לגרום למישהו לרצות אותך? זה לא אתה זה אני - מה האמת? האם המשפט זה לא ... אשמים, אך הוא מדגיש שזה לא מספק, כי יש עוד היבט עמוק יותר. ההיבט הזה הוא השאלה אם המציאות אקראית או סיבתית, ומכאן נגזר מי באמת אשם בסיטואציה. האם זה שלא רוצים אותך הוא עניין אקראי או סיבתי? אליעד מפרט שיש שני מצבים אפשריים: אקראי: אם נאמר שהמציאות אקראית, כלומר, שהרצונות של אנשים הם אקראיים לגמרי, הרי שאם מישהו לא רוצה אותך, זה לא בגללך כלל. זה עניין אקראי לחלוטין. גם מי שכן רוצה אותך רוצה אותך בצורה אקראית, ולכן אתה לא צריך להרגיש רע, כי אין בך פגם מיוחד - זה פשוט עניין מקרי בלבד. סיבתי: אבל ... תלוי בהשקפה ובבחירה שלך. בסופו של דבר, הוא אומר שהאמת תלויה באיך שאתה בוחר לראות את המציאות - האם כאקראית או כסיבתית. מה עדיף - להאשים את הרצון של השני או את עצמך? אליעד מתמודד עם שאלה נוספת: האם ... של האדם השני שלא רוצה אותך, או להאשים את עצמך ואת התכונות שלך? הוא מדגיש שאם הרצון של האחר אקראי, אין לך סיבה להאשים את עצמך. הוא מסביר זאת עם דוגמה מפורטת: אם מישהו לא רוצה אותך כי יש לו התניה אקראית במוח שאינה אוהבת את איך שאתה נראה או מתנהג, זה לא באמת קשור אליך באופן ישיר - זה פשוט ... הרצון של האדם השני במקום את הצורה של עצמך, אליעד מדגיש שוב שאפשר לעשות זאת רק אם מניחים שהרצון אקראי. אם הרצון הוא סיבתי, בהכרח זו גם האחריות שלך. האם כדאי לקחת אחריות או להסיר אחריות במערכות יחסים? אליעד ... שניהם נכונים, והבחירה בידיך. למה לא רוצים אותי? איך להתמודד עם פרידה? לקיחת אחריות או הסרת אחריות? האם הרצונות אקראיים או סיבתיים? איך לגרום למישהו לרצות אותך? זה לא אתה זה אני - מה האמת? יש משפט שאומר זה ... לדוגמה מנסה לשכנע מישהו במשהו ונגיד הוא אומר. מישהי נגיד לא רוצה אותך נניח עכשיו אם נאמר שהמציאות הזאת אקראית אם נאמר שמה שקורה פה זה אקראי אז האמת היא שזה אף פעם לא אתה זה תמיד הוא באופן אקראי הוא לא רוצה את זה זה לא אתה הוא באופן אקראי לא רוצה את זה. ש: אבל אתה יכול להגיד לעצמך זה הרצון שלו. אליעד: בסדר זה מה שאמרתי אבל. ש: לא על הרצון שלך. אליעד: אם מישהו לא רוצה אותך ונאמר שהמציאות הזאת היא אקראית יענו רצונות הם אקראיים ממילא זה אומר שזה שהוא רוצה אותך זה הוא זה לא אתה, זה לא שבך יש חיסרון בהכרח אלא הוא באופן אקראי לא רוצה אותך, למה הוא לא רוצה אותך אקראי ממילא גם מי שרוצה אותך זה אקראי כן אבל אם מישהו לא רוצה אותך זה אקראי. לעומת זאת אם זה סיבתי אז זה שהוא לא רוצה אותך זה תמיד אתה, למה זה תמיד אתה כי ... זה לא אתה זה אני האם אתה אמור עכשיו להרגיש שיש בך חיסרון כן או לא אז אם זה אקראי בסדר אקראי הוא לא רוצה אקראי אבל גם כשמישהו רוצה אותך זה אקראי אבל אם זה סיבתי אז מה האמת שיש בך חיסרון כי אם לא היה בך חיסרון היו רוצים אותך זאת האמת. ש: מה האמת זה אקראי או סיבתי? אליעד: האמת שתבחר לראות את זה איך שאתה רוצה הבנו? ש: רגע שנייה. אליעד: כן. ש: יש ... ש: ואפשר לשנות גם את הרצון של ההוא שרצה. אליעד: אל תסבך אני אומר פשוט אם הרצון שלו הוא אקראי אז אתה לא אשם שהוא לא רוצה אותך אם הרצון שלו הוא סיבתי אז זה גם קשור אליך שהוא ... למה להאשים את הצורה שלי. אליעד: לא האשמתי אף אחד, אם בן אדם רוצה את מה שהוא רוצה באופן אקראי אז זה שהוא לא רוצה אותך זה לא בהכרח קשור אליך הוא באופן אקראי יש לו התניה במוח שהוא ...
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות שאליעד מעלה היא לגבי הרצון האנושי - מה קורה ... בחיים למציאות של סרט מצויר? אליעד משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, ... לסיבתיות שהצופה מניח. אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו ... הוכחה לאמיתות האירועים בעבר, אלא פשוט מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה. האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. הוא נותן דוגמה של ... מניה תעלה או תרד, והם עשויים להרגיש שיש סיבות לכך שהיא עולה או יורדת, אבל במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי. הוא טוען שהמציאות מתנהגת באופן דומה לסרט מצויר: מה ... מחפשים חוקיות או נוסחה היא הרצון שלנו בוודאות ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או לכישלון, התשובה האמיתית היא שאי אפשר ... קשר אמיתי בין הדברים, והסיבתיות היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר שכל ההסברים שאנחנו נותנים למציאות הם הסברים בדיעבד בלבד, ואף פעם אין לנו הוכחה אמיתית לכך שהאירועים הם סיבתיים. אולי הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: אקראי, איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? דיכאון? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם לחץ ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: אקראי, איך לחנך ילדים? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להאמין בעצמך? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להעביר ביקורת בונה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לפרש חלומות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשפר את הזיכרון? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם גירושין? איך לשנות תכונות אופי? איך להצליח בראיון עבודה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לעשות יותר כסף? איך להעריך את עצמך? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך לנהל את הזמן? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשתול מחשבות? איך לא להישחק בעבודה? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצר העולם? מי ברא את אלוהים? האם באמת הכל לטובה? האם יש בחירה חופשית? האם יש או אין אלוהים? איך נוצר העולם? איך להיות מאושר? מהי תכלית ומשמעות החיים? בשביל מה לחיות? האם אפשר לדעת הכל? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה יש רע בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה העולם קיים? מה המשמעות של החיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה לא להתאבד? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להנות בחיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם המציאות היא טובה או רעה? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם לדומם יש תודעה? האם הכל אפשרי? אולי אנחנו במטריקס? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש משמעות לחיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לדיאטה, מאמן אישי קשב וריכוז, מאמן רוחני בנושא אקראי - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 1.3301 שניות - עכשיו 01_09_2025 השעה 06:34:35 - wesi1