... דמיון ושכל (היגיון). הדמיון מתבסס על כך שאין סיבה או חוקיות ברורה, וזה מתאים יותר למשחקי זיכרון שבהם הדברים מופיעים באופן
אקראי. לעומת זאת, השכל וההיגיון מנסים למצוא חוקיות, סיבתיות, ויחסים ברורים. לדוגמה, אם אדם מקבל מספר טלפון, הוא ינסה למצוא בו היגיון וסדר כדי לזכור אותו. דווקא הניסיון הזה לחפש ... האנשים יהיה בלתי אפשרי, כי רוב האנשים מחפשים היגיון. האדם הממוצע מנסה להבין סיבתית את מה שהוא רואה ולכן לא מצליח לזכור פרטים
אקראיים בכזו רמה של דיוק. האם פיתוח הזיכרון יבוא על חשבון יכולת החשיבה? אליעד כהן מדגיש שככל שהאדם מאמן את הזיכרון ומתרגל לזכור דברים ללא סיבתיות, הוא מתרגל את המוח לעבוד בצורה שמפחיתה את יכולת החשיבה ההגיונית. אם אדם יתרגל לזכור מספרי טלפון
אקראיים, כמו מאות מספרים בשבוע, הוא יצטרך לזכור אותם ללא כל היגיון, והדבר יבוא על חשבון היכולת שלו לחשוב בצורה לוגית, מאחר והמוח מתרגל לצורת עבודה שלא מחפשת היגיון. לכן, הוא ... זיכרון. מה עדיף לפתח, זיכרון או היגיון? אליעד מסביר שלכל תחום יש את הצרכים שלו. אם מישהו נמצא במצב או במשימה שבהם הדברים
אקראיים לחלוטין, עדיף לו להיות חזק בזיכרון. לעומת זאת, אם המצב דורש הבנת סיבתיות והיגיון, כמו בפתרון בעיות מתמטיות, אז היגיון וחשיבה יהיו עדיפים. הוא מציין גם שיש תיאוריות ... או במבנה לוגי כדי לזכור. אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם שמנסה להאמין ללא חיפוש סיבות וללא הטלת ספק יצליח לזכור יותר טוב מספרים
אקראיים, אך הוא עלול להתקשות כאשר יצטרך לפתור משימה לוגית. לעומת זאת, אדם שמחפש כל הזמן היגיון וסיבתיות, יהיה לו קל יותר במשימות לוגיות, אך קשה יותר במשימות זיכרון פשוטות. ...