... בעצמו משוגע והוא ירגיש תקוע וחסר אונים. אליעד מסביר לעומק שכל רצון וכל פעולה של האדם מורכבים משילוב של אקראיות וסיבתיות: כל דבר שאנחנו רוצים או עושים כולל בתוכו גם אלמנט אקראי (סתם) וגם סיבה רציונלית (היגיון). האדם אינו מסוגל לתפוס שמשהו קורה אך ורק באופן אקראי, ולכן הוא תמיד מחפש סיבות. אפילו כשאדם אומר אני רוצה משהו סתם כי אני רוצה אותו, הוא עדיין מחפש היגיון וסיבה, כי המוח האנושי אינו יכול לקבל חוויה אקראית מוחלטת. איך אפשר לעזור לאדם שמסרב לקבל שיש סיבה להתנהגותו? כאשר האדם מתעקש שאין סיבה להתנהגות, אליעד מציע להמחיש ... קל יותר לעזור לו להשתנות ולחזור לנורמליות או להתנהגות הגיונית. איך לתפקד מתוך ההבנה שהכל הוא גם סיבתי וגם אקראי? אליעד מבהיר שברמה העמוקה יותר, האדם עושה כל פעולה גם מסיבה וגם באופן אקראי לגמרי. הוא מסביר שהאדם לא יכול לתפוס את המושג צורה מחייה את עצמה - כלומר, משהו שקורה מעצמו בלי ...

... הוא נוצר במקרה, על פי סטטיסטיקה והסתברות, או שמישהו ברא אותו במכוון. אליעד משתמש בדוגמה של כתיבת ספר באופן אקראי כדי להמחיש את הרעיון שהעולם, שהוא לכאורה מסודר, לא יכול היה להיווצר במקרה. הוא מציין שכשנשפך דיו באופן אקראי, לא נוצר ספר אלא כתם, ולכן לא סביר שהעולם המסודר נוצר במקרה. אך הוא מיד מוסיף ומדגיש שהנחות רבות ... כמו ההנחה שהעולם אכן נוצר (אולי הוא קיים מאז ומתמיד), או ההנחה שמה שאנחנו רואים הוא אכן מסודר ולא אקראי. האם קוף יכול לכתוב יצירה ספרותית במקרה? אליעד כהן מציג דוגמה מפורסמת לפיה אם ניתן לקוף להקליד על מקלדת באופן אקראי, לאורך זמן אינסופי, ייתכן שבסופו של דבר הוא יכתוב יצירה ספרותית מורכבת כמו זו של שייקספיר. אליעד מפרק את ... כשמוסיפים עוד מילים למשפט כמו אני רוצה לאכול פלאפל חם, מספר האפשרויות עולה מאוד והסבירות שהמשפט יצא הגיוני באופן אקראי הולכת ופוחתת ככל שמוסיפים מילים. האם כמות המשפטים שאפשר ליצור היא סופית או אינסופית? כאן אליעד נכנס להסבר מעמיק ... הוא אפסי לחלוטין. כלומר, אינסוף אפשרויות לא אומר שכל דבר אפשרי באמת יקרה בפועל. מה הסיכוי להיווצרות העולם מתוך אקראיות? בהמשך אליעד עובר לדבר על הסיכוי שהעולם נוצר מעצמו בצורה אקראית. הוא אומר שאם כמות האפשרויות היא אינסופית, תמיד יש סיכוי שמשהו יקרה. אך כאן עולה בעיה חדשה: הסיכוי להיווצרות ...

... המודע, שגורמת לו לפעול. אליעד כהן מסביר שלהגיד שהרצון מופיע בלי שום סיבה כלל זה כמו להגיד שהרצון הוא אקראי, וזה הופך את האדם לכזה שאין לו בחירה חופשית בכלל, ולכן זה בלתי אפשרי באופן מוחלט. למה בכלל חשוב ... החקירה. הוא גם מעלה אפשרות נוספת והיא שכאשר אדם באמת בודק לעומק, הוא עשוי לגלות שכל הרצונות שלו הם אקראיים, חסרי בסיס, ושהוא פשוט פועל מתוך סוג של אקראיות, וזה בפני עצמו גם ישפיע משמעותית על חייו. האם בכלל אפשר לדעת מראש מה תהיה תוצאת החקירה? אליעד מסכם ...

... שמתאים לך, אלא במובן שכל אדם יכול להיחשב כהאחד אם אתה מחליט שהוא מתאים לך. זהו עניין של החלטה ואקראיות במוח, ולא רק של רשימה סיבתית של תכונות רצויות. לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר להחליט שאתה אוהב אפילו את סדאם ... שהאהבה והתאמה זוגית אינן באמת מוגבלות על ידי רשימה אובייקטיבית של תנאים. האם התאמה זוגית היא עניין סיבתי או אקראי? לפי אליעד כהן, התאמה זוגית מורכבת משני היבטים מרכזיים: היבט סיבתי: שבו אדם מחפש תכונות מסוימות אצל בן הזוג, למשל גובה מסוים, יופי, או אופי מיוחד. היבט אקראי: שזה משהו שמתרחש ללא סיבה ברורה, פשוט כי ככה יצא. למשל, אדם יכול לאהוב שמלה בלי באמת לדעת למה דווקא השמלה הזאת מושכת אותו, וזה מוכיח שיש רכיב אקראי בהעדפות שלנו. בסופו של דבר, הוא מסביר שההעדפות שלנו אמנם נראות סיבתיות (יש להן הסבר), אבל אם נחקור לעומק, נגלה שהן מבוססות על החלטה אקראית ראשונית. כיצד המודעות לכך שהכל אקראי יכולה לעזור לנו בחיים? אליעד מסביר שאם תבין שכל החלטה בחיים, בין אם מדובר בבחירת בן זוג, עבודה או בית, היא בסופו של דבר אקראית, זה יעזור לך להפסיק לחפש את השלמות הבלתי אפשרית. במקום זאת, תוכל להחליט לקבל את מה שיש לך ולהיות מרוצה מזה. יחד עם זאת, הוא מדגיש שאם תיקח את הגישה האקראית עד הקצה, גם לא יהיה טעם לחפש או להעדיף דבר על דבר, כי אז תוכל להיות מרוצה מכל דבר ... מוח, אלא מודעות עצמית גבוהה. הוא מסיים בהבהרה שצריך להבין שכל אהבה או רצון הם תמיד שילוב של סיבתיות ואקראיות, ולכן לא צריך לחפש כל הזמן את הסיבות מדוע אתה רוצה דבר מסוים, כי בסוף תמיד יש גם חלק אקראי שאין לו סיבה הגיונית. איך לדעת מי מתאים לי? מהי אהבה ללא תנאים? האם קיים דבר כזה האחד? האם רגשות הם אקראיים או סיבתיים? האם אפשר לשלוט ברגשות? איך להתגבר על אהבה נכזבת? מה ההבדל בין אהבה לשטיפת מוח? עכשיו נושא ... שמשהו יעשה לך טוב האם זה שהוא ממלא את רצונך או שיש פה עוד רכיב התשובה היא שזה גם אקראי נגיד שאת רואה שמלה ואת אוהבת את השמלה ונשאל אותך למה את אוהבת את השמלה ואז את תתני סיבה ... זה נשמע סיבתי אבל מה אמרנו קודם שאם אנחנו נחקור את זה לעומק אנחנו נגלה שיש פה גם רכיב אקראי כי אם אנחנו נחקור ולמה את אוהבת דווקא את הצבע הזה ולמה את רוצה דווקא את זה ולמה זה ... אומר שתיאורטית גם יכול דווקא לאהוב את השני והיה לך הגיוני למה את אוהבת את השני אבל זה גם אקראי, יפה וזה בעצם אומר שכשאת מוצאת מישהו שמתאים לך יש פה גם תהליך סיבתי אם הוא מתאים לי בגלל זה ובגלל זה אבל זה גם אקראי כי באותה מידה יכולת להגיד לא אני רוצה דברים אחרים יכולת להגיד לא אני לא רוצה אני כן רוצה ... שאתה מחפש בבן או בת הזוג בזה זה תלוי ומההיבט הזה זה קשה אבל יש גם את ההיבט שזה אקראי בכלל ובהיבט של האקראי אתה יכול להחליט זה מה שאני, תיקחי מישהו תגידי אוקי עכשיו אני החלטתי לאהוב אותו וכל התכונות הרעות שלו ... דבר לכן הזה זה מאוד קל למצוא אהבה זה מאוד קל למצוא מישהו שמתאים לך כי ההתאמה היא גם אקראית אקראית זה כמו להגיד אתה לא באמת צריך משהו מסוים כל דבר יכול להתאים לך. אז אני אומר עוד פעם ... זה מאוד קשה כי יש פה רשימה ארוכה של תנאים. אבל נחקור יותר לעומק אנחנו נגלה שכל הסיבות הם אקראיות כאילו כי הסיבה לא מחייבת את התוצאה הסיבה גם עצמה לא מחויבת זה שאת רוצה גבר שנגיד יהיה חזק ... יכולת גם לרצות גבר חלש יכולת גם להגיד כאילו באותה מידה יכולת לרצות את ההפך בסוף זה גם היה אקראי בסוף זה שאת רוצה מישהו זה גם בגלל שהוא מתאים לך אבל זה גם בגלל שאת פשוט רוצה אותו בלי סיבה כי את פשוט רוצה אותו אין סיבה ובגלל שיש פה גם את הרכיב של האקראיות לכן זה מאוד קל למצוא אהבה כי אתה תמיד יכול לעשות פוס זה מה אני רוצה וזהו. ש: האקראיות היא בקליל כי אפשר להגיד שזה גם כאילו קליק האקראיות הזאת? אליעד: כן. ש: זה קליל כזה שאתה לא ברור לך למה. אליעד: נכון עכשיו מה האמת שכל פעם ... אפשר למצוא את הסיבות אבל מצד שני גם כשאין קליק וברור לך למה גם כשברור לך למה זה גם אקראי. עכשיו נגיד שאת מחפשת מישהו שיתאים לך אוקי שהבן זוג שלך יתאים לך עכשיו אם את בתוך תוכך יודעת ... שמתאימה לך כשאתה מחפש בית כשאתה מחפש משהו תהיה מודע לזה שבסוף גם אחרי שזה יתאים לך זה יהיה אקראי אם אתה לא מודע לזה אז אתה תמיד ממשיך לחפש את הדבר המושלם הרבה פעמים את האחד את האחת אבל יש את הרכיב שזה אקראי, מאחר שזה אקראי עכשיו אם אתה תגיד טוב זה אקראי סבבה אז אני אגור ברחוב אני אקנה את הרכב הראשון ומה האמת שאתה יכול לקנות את הרכב הראשון ולהיות מרוצה ממנו זאת באמת האמת אבל אז אתה משחק משחק אבל בסוף הבחירה היא אקראית כאילו אל תצפה בהכרח שיקרה איזה משהו שיגיד לך זה הדבר. לא תמיד בהכרח יש את הדבר הזה אתה צריך להבין שבסוף אתה באופן אקראי צריך אתה צריך להבין שבסוף אתה באופן אקראי צריך לעשות פוס לעצור פה. ש: אוקי אז אנשים שפה הם יודעים הם מודעים אז יופי להם אבל השאלה ... יותר בבעיה אבל אם אתה יודע שבסוף אם הוא ירצה את זה או לא ירצה את זה זה בכלל אקראי אז לא משנה כמה התנגדויות יש אתה יודע שהוא יכול לרצות את זה, אם אתה אומר תקשיב אם הוא ... יודע שהוא יכול לרצות את זה כי אם הוא רוצה את זה או לא רוצה את זה זה גם אקראי ואחרי שהוא ירצה את זה הוא כבר ימצא סיבות למה הוא רוצה את זה אבל הוא יכול לרצות את ... פה האם זאת האמת. אליעד: אני רציתי שאתה תהיה מודע לזה שכשאתה בסופו של דבר אוהב משהו זה סיבתי ואקראי ביחד כאילו אם אני אשאל אותך למה תהיה סיבה אבל מאחר שהסיבה לא מחייבת את התוצאה לכן זה גם אקראי, אוקי זה תמיד גם אקראי כי שום דבר לא מחייב שום דבר ובדיוק כמו שאתה רוצה את זה בדיוק באותה מידה יכולת לא לרצות את זה כאילו למרות שזה נראה לך שכל מה שאתה עושה זה הגיוני ויש בזה איזה היגיון וזה זה אקראי לגמרי למרות שבטוח לך שזה הגיוני זה גם אקראי, אתה נוסע הביתה לבית שלך באותה מידה גם יכולת גם למצוא היגיון למה תיסע למקום אחר וזה יהיה לך ... מצד האמת לא רק זה אתה גם יודע שגם אחרי שאתה תפתור את הבעיה ואתה תהיה מרוצה זה גם אקראי כאילו מצד האמת אתה גם יכול לרצות את זה עכשיו זה יהיה טוב באותה מידה רק שאז אתה תאבד ... בטוח שזה רק סיבתי אז הוא אף פעם לא היה מרוצה מהמציאות אם בן אדם היה אומר אוקי הכל אקראי אני רוצה עכשיו את המציאות נגמר המשחק ואם הוא היה אומר הכל סיבתי לא אני חייב שזה יהיה בדיוק ...

... אוטומטי של ההתנהגות שלו, וכך אין צורך להסתמך על נהלים וזיכרון. אליעד מציין שהמנהל שרואה את ההתנהגות של עובדיו כאקראית, הוא בדרך כלל מנהל שמתייחס גם להתנהגות שלו עצמו כאקראית. הוא מציע לכל מנהל קודם כל להבין את ההתנהגות שלו עצמו לעומק ולהפסיק להסתמך על זיכרון, וכך גם יידע ... שמנהל יאמץ את הגישה של שינוי פנימי, הוא יישם אותה גם על העובדים שלו ויפסיק להתייחס לכל בעיה כמשהו אקראי. האם ישנם מקרים בהם חייבים להסתמך על זיכרון ונהלים? למרות היתרונות הרבים של שינוי תפיסתי עמוק, אליעד מכיר בכך ... שבהם חייבים להסתמך גם על זיכרון. לדוגמה, כשצריך לזכור מספר טלפון או העדפות ספציפיות של אדם אחר שהן אכן אקראיות. יחד עם זאת, אליעד מדגיש שרוב המקרים בהם אנשים רוצים לשנות הרגלים והתנהגויות אינם אקראיים כלל ויש בהם היגיון פנימי שניתן לגלות, להבין ולשנות. האם רובוט או אוטומציה הם פתרון יעיל לשכחה של עובדים? ... פתרת את זה תלוי בכמה שפתרת את זה. ש: אני רוצה להוסיף פה משהו לפעמים הסיבות ככה נראה שזה אקראי. אליעד: ברור שזה נראה שזה אקראי עכשיו מה הצוואר בקבוק עכשיו למי נראה שזה אקראי. ש: אז מה עושים. אליעד: רגע כבר רץ לתשובה, עכשיו למי נראה לאיזה מנהל נראה לו שמה שהעובדים שלו עושים זה אקראי למנהל שחושב שמה שהוא עושה זה אקראי זאת אומרת ככל שאתה עם עצמך לא תמצא אפילו דבר אחד שאתה עושה שהוא אקראי אתה גם לא תראה דבר אחד שמישהו עושה שהוא אקראי, זאת אומרת יש פה עוד שכל בדבר אם הבן אדם כמנהל כבן אדם הוא כשהוא רוצה לשנות משהו הוא ... היגיון עכשיו זאת גם לא כל האמת אני מקצין את זה למה נגיד אומרים לך תזכור מספר טלפון זה אקראי אין בזה היגיון נגיד יש מישהו שיש לו איזו העדפה שהוא מעדיף אותה באופן אקראי ואתה רוצה לזכור שביחס אליו אתה צריך להתנהג בצורה מסוימת אז לפעמים זה כן אקראי נגיד לזכור שפה זה אקראי אבל יש הרבה מאוד מקרים שזה לא אקראי יש בזה היגיון שאתה יכול שבמקום לזכור מה לעשות בא תבין את ההיגיון למה עשית ובוא תבין את ההיגיון ... אם לא עוד צרות יבואו בהמשך. ש: אני מסכים שבתשעים ומשהו אחוז גבוהה מאוד מהמקרים רצוי לדעת שזה לא אקראי ולמצוא את הסיבה אבל אי אפשר להגיד את זה במאה אחוז על כל המקרים ולכן אחד הפתרונות שהוא לא ...

... כולל נטייה מגדרית או מינית, הוא שילוב של מולד ונרכש, כאשר בסופו של דבר הכל מגיע גם למרכיב של אקראיות מסוימת. הוא מדגים זאת דרך רצונות פשוטים כמו רצון לאכול תפוח או להעדיף צבע מסוים. הוא מסביר שלכל אדם ... הנטייה המינית או המגדרית שלו. הוא טוען שכל נטייה או רצון הוא תוצר של שילוב בין מולד, נרכש, וגם אקראי, ואין תכונה שהיא רק מולדת ללא שום השפעה של הסביבה או ההחלטה האישית. האם יש הבדל בין נטייה מינית ...

... הדוגמה של אליעד בנושא היא על אדם שמעביר ערוצים בטלוויזיה בלי סיבה, רק כי התחשק לו, או בוחר פעולות אקראיות בלי סיבה ברורה. אם מתרגלים לפעול בלי סיבה, בעתיד גם יופיעו תחושות לא נעימות ורצונות חסרי בסיס, וכך תיווצר ...

... להגיע להתעוררות רוחנית? איך להתעורר רוחנית? איך להפוך להיות אלוהים? איך לצאת מהשכל? איך להגיע להארה רוחנית? הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, הארה רוחנית קורית מעצמה, איך להירדם? לשנות תודעה איך מתרחשת התעוררות רוחנית בפועל? אליעד כהן מסביר ... הוא רק ליצור תנאים עקיפים, כדי שהכיבוי יתרחש מעצמו באופן טבעי. מה זה הארה רוחנית סיבתית ומהי הארה רוחנית אקראית? אליעד מבחין בין הארה רוחנית אקראית לסיבתית. הארה רוחנית אקראית מתרחשת כביכול סתם כך, בלי שאדם מתכנן או יוצר תנאים מיוחדים עבורה. דוגמה לכך היא מצב שבו פתאום האדם ... האדם יוצר תנאים ספציפיים שיובילו אותו להארה. למרות זאת, גם אם התהליך נראה סיבתי, עדיין יש בו אלמנט של אקראיות, כי ההתעוררות עצמה מתרחשת מאליה ולא מתוקף החלטה. מהן הדרכים המעשיות ליצור תנאים להתעוררות רוחנית? הדרך ליצור את התנאים ... אמונה או רצון, אלא נדרשים גם תנאים שיאפשרו את ההתעוררות בפועל. איך להגיע להתעוררות רוחנית? מה זה הארה רוחנית אקראית? איך להפוך להיות אלוהים? איך לצאת מהשכל? איך לשנות תודעה?

... טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון האם המחשבה כנראה אכשל היא נכונה או לא נכונה? אליעד כהן דן בשאלה חשובה שנוגעת ... בפעם הבאה אכשל. אליעד שואל האם המחשבה הזאת נכונה. הוא מסביר שהדבר תלוי בשאלה האם ההצלחה היא סיבתית או אקראית: אם ההצלחה היא אקראית, אין משמעות לכישלונות קודמים. לדוגמה, אם אדם מילא לוטו אלפי פעמים ולא זכה, בפעם הבאה הסיכוי שלו לזכות הוא ... לחשוב שהסיכוי נשאר בדיוק כמו בפעם הראשונה (כל זריקה מחדש היא אירוע חדש לחלוטין). המסקנה שאליעד מסביר היא שבמערכות אקראיות התוצאה אינה תלויה במה שהיה קודם. האם ניסיונות חוזרים משפרים או פוגעים בסיכוי להצליח? אליעד מביא דוגמאות נוספות ומורכבות ... ושוב, אך נכשל כל פעם מחדש. הוא מדגיש שוב ושוב את הצורך לבדוק לעומק האם הכישלון הוא סיבתי או אקראי: במקרה של הצלחה אקראית, אין שום משמעות לניסיונות קודמים. במקרה סיבתי, יש לבדוק האם הגורמים שגרמו לכישלון עדיין קיימים או השתנו. הוא מסביר את החשיבות של הבנת הגורמים הסיבתיים והאקראיים, ומדגיש כי לא מספיק להניח שהמצב הוא סיבתי או אקראי, אלא צריך באמת לבדוק זאת לעומק. האם צריך להמשיך לנסות גם כשזה נראה חסר סיכוי? אליעד מסביר כי הרבה ... - מצליחים. מדוע זה קורה? כי הם לא ניתחו נכון את הסיטואציה ולא זיהו אם מדובר במצב סיבתי או אקראי, ואם הסיבות השתנו או לא. אם אדם נכשל פעמים רבות ועדיין חושב לנסות שוב, עליו לבדוק האם הכישלון שלו סיבתי או אקראי. אם הסיבה סיבתית והסיבות לא השתנו - אין טעם לנסות שוב. אם הסיבות השתנו, יש טעם לנסות שוב, כי כעת יש אפשרות להצליח. אם ההצלחה אקראית לחלוטין, כמו הגרלה, אז הכישלון בעבר לא משפיע על הסיכויים בעתיד. דוגמת משה והסלע: סיבתי או אקראי? אליעד נותן דוגמה נוספת: משה הכה בסלע, האם יציאת המים היא סיבתית או אקראית?. אם זה תלוי בנס, אז זה תלוי ברצון האל. אם הרצון האלוהי תלוי בתפילה, אז הפעולה שלך משפיעה, כלומר, יש גם גורם סיבתי וגם אקראי. אם אין לך השפעה על רצון האל - אז זה חסר משמעות להמשיך לנסות. איך להעריך אם כדאי להמשיך לנסות? אליעד מסכם ומסביר כי כל אדם צריך: קודם כל להבחין בין הצלחה אקראית לבין הצלחה סיבתית. אם המצב סיבתי - לבדוק לעומק את הסיבות שהביאו לכישלון עד כה, ואם הגורמים השתנו או לא. אם הגורמים השתנו - לנסות שוב. אם לא - חבל על הזמן. אם המצב אקראי - אין שום משמעות למה שהיה עד עכשיו, ולכן אפשר לנסות שוב בלי קשר לעבר. הוא מדגיש שאנשים טועים ... שלהם כי הם לא עושים את הניתוח המדויק של סיבות הכישלון או ההצלחה, או לא מזהים נכון את הרכיבים האקראיים והסיבתיים, וזה מה שמוביל אותם לטעות בתחזיות שלהם. אליעד מסיים עם ההבנה שכל אדם צריך קודם כל לשאול את עצמו האם ההצלחה או הכישלון שהוא חווה הם סיבתיים או אקראיים, ומשם להחליט האם יש טעם לנסות שוב או לא. איך להתמודד עם פחד מכישלון? האם הכישלון שלי אקראי או סיבתי? האם יש טעם לנסות שוב אחרי כישלון? למה אני נכשל כל הזמן? האם הכישלון שלי הוא באשמתי? ... או מאתיים פעם גם בפעם הבאה אני אכשל או שזה כמו הטלת קובייה שכאילו יכול להיות שהיה לי עכשיו אקראית מזל מאוד רע. אליעד: יפה עכשיו רגע קודם כל השאלה לא הייתה האם זה מחויב שהוא יכשל השאלה אם ... מנסה כי הוא אומר זה שנכשלתי אם אני אנצח או לא זה לא תלוי בכמה ניסיתי זה תלוי במשהו אקראי בכלל יש קובייה זורקים אני יכול להצליח זאת אומרת ההצלחה היא לא תלויה בפעולות שלך ההצלחה היא אקראית נכון, זאת אומרת שיכול להיות מצב. ש: אלא אם כן במאה אחוז אתה בטוח שהדבר שאתה רוצה להשיג איננו ... האם המחשבה הזאת נכונה כן או לא תשובה תלוי בנסיבות, זאת אומרת אם מדובר על דבר שההצלחה שלך היא אקראית אין שום קשר למה שניסית קודם לא רק שאין קשר במובן מסוים אפילו אם עד היום נכשלת זה אפילו ... אחרים כנראה שהוא לא יצא יותר ויש פרספקטיבה שאומרת אין לזה שום משמעות. ש: אבל אתה מדבר על מערכת אקראית עד עכשיו. אליעד: נכון ולכן התשובה שאתה היית צריך לתת היא תלוי כשהוא שואל אם ניסיתי עד היום ולא הצלחתי והמחשבה שאומרת כנראה שאני אכשל בעתיד האם היא נכונה או לא תשובה אם ההצלחה היא אקראית אז אין משמעות לזה שנכשלת עד היום אם ההצלחה היא סיבתית אז תלוי אם הנסיבות נשארו אותו דבר אם ... שיעורים כאילו האם הנסיבות השתנו אבל זה לא נכון קודם כל הוא היה צריך להגיד האם זה סיבתי או אקראי מה הוא הניח הוא הניח שזה סיבתי ואם זה אקראי מה אכפת לי אם עשית שיעורי בית, כשאתה נתת תשובה אתה נתת תשובה אתה היית צריך לעשות קודם כל חלוקה סיבתי ואקראי אתה דילגת על זה אתה הלכת לרובריקה של הסיבתי לא על האקראי נכון. ש: זה כן אבל בהמשך אמרתי. אליעד: רגע חכה קודם כל אתה היית צריך לחלק את זה קודם כל לסיבתי ואקראי החלוקה הראשונה היא סיבתי ואקראי זה נכון? ש: כן. אליעד: יפה עכשיו בתוך אקראי המשפט שאומר כנראה שאני אכשל שוב הוא נכון או לא נכון? ש: תלוי בנסיבות. אליעד: לא נכון זה אקראי בן אדם מילא לוטו כל חייו לא זה לא נכון אם הוא יזכה פעם הבאה הוא אומר תראה כבר ... שלך מתאימות או לא ועכשיו אתה צריך להמר אז אתה יכול להגיד אוקי אתה יכול להתייחס לזה כאל דבר אקראי אתה יכול להגיד אולי הסיבות שלי מתאימות למה שצריך לקרות ואתה יכול לעשות אחוזים מה הסיכוי שהסיבות מתאימות, עכשיו ... סיבתית זאת השאלה. ש: אבל מה האמת שזה הכל סיבתי anyway גם בלוטו זה סיבתי. אליעד: את האמת הכל אקראי anyway גם הסיבתי זה אקראי. ש: הכל סיבתי anyway. אליעד: לא נכון. ש: יש לך דוגמה לאקראי? אליעד: יש לך דוגמה לסיבתי כן הנה זה שיש פה שולחן זה אקראי הכל זה אקראי כל דבר שתגיד סיבה אני אגיד לך הסיבה מחייבת את זה. ש: לא בדוגמה שלנו לא לזרוק לי משהו אקראי. אליעד: אתה תגיד לי מה. ש: אתה יש לך מטרה. אליעד: אתה עכשיו מדליק נייר אתה מדליק את הסיגריה ... זאת עובדה אבל לא אמרתי שזה תהליך סיבתי בהכרח. ש: זה לא משנה אז גם אם הוא בתוך מערכת אקראית חמשת אלפים פעמים לא הצליח סטטיסטית שאחוזי הסיכוי שלו להצליח. אליעד: זה לא נכון הוא חמשת אלפים פעמים מילא ...

... באופן אוטומטי שלא מודעים לכלום ויש בה חלקים שמודעים יש בה פרספקטיבות סיבתיות שזה נקרא מודעים ויש בה פרספקטיבות אקראיות שזה נקרא לא מודעים, החלק שעובד על אקראי הוא לא מודע והחלק שעובד על סיבתי הוא מודע מה זה מודע הכוונה יש חוקיות יש איזה היגיון יש ...