שכנוע אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לרצות לחיות, איך המוח משתכנע? ... דעתו או התנהגותו. על פי אליעד, כל מחשבה או פעולה של האדם נוצרת משילוב של שני מנגנונים - סיבתי ואקראי. מצד אחד, קיימת סיבה הגיונית וברורה שבגללה האדם חושב או מתנהג כפי שהוא מתנהג. מצד שני, תמיד קיים מרכיב אקראי לחלוטין שמביא את האדם לחשוב ולפעול בצורה מסוימת, גם ללא סיבה ברורה. לדוגמה, אדם יכול להגיד שהוא רוצה להתאבד. ... ננסה לשכנע אותו לא לעשות זאת, קיימים שני נתיבים שונים לשכנוע שלו. הראשון הוא נתיב סיבתי, והשני הוא נתיב אקראי. איך פועל השכנוע הסיבתי ומהי חשיבותו? בשכנוע הסיבתי אנחנו מתמקדים בהיגיון של האדם ומנסים להוכיח או להפריך את הטענות ... והסברים לוגיים. עם זאת, אליעד כהן מדגיש שאם האדם אינו מגיב לנתיב השכנוע הסיבתי, קיימת אפשרות שנייה, שהיא נתיב אקראי. האם ניתן לשכנע אדם באמצעות שכנוע אקראי בלבד? אליעד מסביר שהנתיב השני של השכנוע, השכנוע האקראי, אינו מצריך היגיון או נימוק ברור. כאן המטרה היא לחזור שוב ושוב על אותו המסר בדיוק, ללא שינוי, גם אם אין טיעון הגיוני או הוכחה מאחוריו. הוא טוען שהשפעה זו מבוססת על מרכיב אקראי שקיים בכל אדם - לפעמים אדם ישתכנע פשוט בגלל שהמסר חוזר על עצמו פעמים רבות, גם אם הוא אינו ... שאין לנו דרך להוכיח שהחיים טובים יותר מרעים, ההיגיון כאן הוא שאם חוזרים על המסר מספיק פעמים, ייתכן שהמרכיב האקראי במוחו של האדם יגרום לו להשתכנע שהחיים אכן טובים. מהי המשמעות של לחזור על אותו מסר בשכנוע אקראי? אליעד מציין שבדרך כלל אנשים מאמינים שאין טעם לחזור על אותו דבר שוב ושוב, כי כביכול זו פעולה חסרת ... לא השפיע, כנראה שהוא כבר לא ישפיע גם בפעמים הבאות. אבל אם מבינים שהשכנוע יכול להתבסס גם על רכיב אקראי ולא רק על סיבות הגיוניות, יש היגיון רב לחזור שוב ושוב על אותו המסר בדיוק, ללא כל שינוי. אליעד ... הוא הטיפש, משום שהוא מניח שכל הפעולות הן סיבתיות בלבד, ולא מביא בחשבון שישנן פעולות שמצליחות דווקא בגלל המרכיב האקראי. מכיוון שקיימת האפשרות האקראית, בהחלט ייתכן שדווקא חזרה עקבית על אותו המסר בדיוק תוביל בסופו של דבר לתוצאה אחרת. איך מתמודדים עם אדם ... החיים טובים הוא חייב להתמודד מחדש עם הסתירה למחשבה שלו שהחיים רעים בלבד. אליעד מדגיש כי לשני המסלולים (הסיבתי והאקראי) יש מקום חשוב בשכנוע. באופן אידיאלי, אפשר לשלב בין שני המסלולים - בתחילה להשתמש בהיגיון ובטיעונים, ואם זה לא עובד, לעבור לשימוש בשכנוע האקראי על ידי חזרה עקבית על אותו המסר. לסיכום, אליעד כהן טוען ששכנוע מבוסס הן על היגיון סיבתי והן על מרכיבים אקראיים. לכן, כשמנסים לשכנע אדם לשנות דעה או התנהגות, כדאי להפעיל את שני המנגנונים - להתחיל בנימוקים לוגיים, ואם הם לא מצליחים, פשוט לחזור על אותו המסר שוב ושוב עד שמשהו, אפילו באקראי, יגרום לו לשנות את דעתו או את ההחלטה שלו. איך לשכנע אדם לא להתאבד? מהו שכנוע סיבתי? כיצד פועל שכנוע אקראי? האם חזרה על מסרים משכנעת? איך לשנות את דעתו של אדם? איך לגרום לאדם לרצות לחיות? האם אפשר לשכנע ...

... וכיוב. הארות כלליות - הכנת מאמר טענות - נניח שברצונך לכתוב מאמר שמטרתו לשכנע אנשים ללבוש חולצות כחולות (המצאה אקראית, כדי להראות את המבנה עצמו). אז במקרה שכזה לדוגמה. הכותרת הראשית תהיה למה ללבוש חולצות כחולות. וכותרות המשנה יהיו ...

... מדגים תרגיל מעשי שיעזור לכל מי שמעוניין להיות ראפר להתקדם לשלב הבא: תחילה, יש לקחת מילה פשוטה או אובייקט אקראי, כמו למשל כפית. בשלב הראשון יש לכתוב על אותו אובייקט כמה משפטים, בלי קשר לאיכות או לחריזה. לדוגמה: הכפית ... חלקים קטנים ופשוטים. כשמבינים את כל החלקים בנפרד, פתאום מגיעה הבנה עמוקה של התהליך כולו. מדוע חשוב להימנע מהסברים אקראיים? אליעד כהן מזהיר מפני מצב שבו אדם מנסה ללמד מיומנות שהוא עצמו למד באופן אקראי או אוטומטי. הוא נותן דוגמה לכך שמישהו זכה בלוטו כמה פעמים, אבל לא יכול ללמד אחרים איך לבחור מספרים זוכים, כי הזכייה שלו הייתה אקראית. באותו אופן, ישנם אנשים שיודעים לבצע פעולה מסוימת, אך לא יודעים להסביר כיצד הם מבצעים אותה. אליעד מדגיש שכדי ...

... יעילה יותר. האם ישנם מצבים שבהם בלתי אפשרי לשנות את דעתו של האדם? אליעד כהן מציין כי קיים רכיב אקראי, ולכן לעיתים בלתי אפשרי לשנות את דעתו של אדם לחלוטין. במקרים כאלו, כל ניסיון לשינוי עלול להיכשל, וצריך להבין ...

... הגוף מאשר בדרכים רגילות? אליעד מסביר שאין לכך תמיד סיבה חד - משמעית וודאית, ומציג את הטענה שמדובר בעניין אקראי לחלוטין. כלומר, העובדה שילדה אחת מצליחה ללמוד באמצעות תחושה פיזית של הגוף, ואילו ילד אחר דרך ראייה או שמיעה, ... הגוף שלה, עדיין נישאר עם השאלה מדוע דווקא היא הגיבה בצורה הזו ולא אחרת, ולכן אליעד מציע לקבל שזה אקראי. כל אדם מגיב אחרת לגירויים שונים, וייתכן שהילדה מרגישה שהדברים שאינם מוחשיים פחות קרובים אליה, ולכן מתקשה לזכור אותם. ...

... אוטומטי של ההתנהגות שלו, וכך אין צורך להסתמך על נהלים וזיכרון. אליעד מציין שהמנהל שרואה את ההתנהגות של עובדיו כאקראית, הוא בדרך כלל מנהל שמתייחס גם להתנהגות שלו עצמו כאקראית. הוא מציע לכל מנהל קודם כל להבין את ההתנהגות שלו עצמו לעומק ולהפסיק להסתמך על זיכרון, וכך גם יידע ... שמנהל יאמץ את הגישה של שינוי פנימי, הוא יישם אותה גם על העובדים שלו ויפסיק להתייחס לכל בעיה כמשהו אקראי. האם ישנם מקרים בהם חייבים להסתמך על זיכרון ונהלים? למרות היתרונות הרבים של שינוי תפיסתי עמוק, אליעד מכיר בכך ... שבהם חייבים להסתמך גם על זיכרון. לדוגמה, כשצריך לזכור מספר טלפון או העדפות ספציפיות של אדם אחר שהן אכן אקראיות. יחד עם זאת, אליעד מדגיש שרוב המקרים בהם אנשים רוצים לשנות הרגלים והתנהגויות אינם אקראיים כלל ויש בהם היגיון פנימי שניתן לגלות, להבין ולשנות. האם רובוט או אוטומציה הם פתרון יעיל לשכחה של עובדים? ... פתרת את זה תלוי בכמה שפתרת את זה. ש: אני רוצה להוסיף פה משהו לפעמים הסיבות ככה נראה שזה אקראי. אליעד: ברור שזה נראה שזה אקראי עכשיו מה הצוואר בקבוק עכשיו למי נראה שזה אקראי. ש: אז מה עושים. אליעד: רגע כבר רץ לתשובה, עכשיו למי נראה לאיזה מנהל נראה לו שמה שהעובדים שלו עושים זה אקראי למנהל שחושב שמה שהוא עושה זה אקראי זאת אומרת ככל שאתה עם עצמך לא תמצא אפילו דבר אחד שאתה עושה שהוא אקראי אתה גם לא תראה דבר אחד שמישהו עושה שהוא אקראי, זאת אומרת יש פה עוד שכל בדבר אם הבן אדם כמנהל כבן אדם הוא כשהוא רוצה לשנות משהו הוא ... היגיון עכשיו זאת גם לא כל האמת אני מקצין את זה למה נגיד אומרים לך תזכור מספר טלפון זה אקראי אין בזה היגיון נגיד יש מישהו שיש לו איזו העדפה שהוא מעדיף אותה באופן אקראי ואתה רוצה לזכור שביחס אליו אתה צריך להתנהג בצורה מסוימת אז לפעמים זה כן אקראי נגיד לזכור שפה זה אקראי אבל יש הרבה מאוד מקרים שזה לא אקראי יש בזה היגיון שאתה יכול שבמקום לזכור מה לעשות בא תבין את ההיגיון למה עשית ובוא תבין את ההיגיון ... אם לא עוד צרות יבואו בהמשך. ש: אני מסכים שבתשעים ומשהו אחוז גבוהה מאוד מהמקרים רצוי לדעת שזה לא אקראי ולמצוא את הסיבה אבל אי אפשר להגיד את זה במאה אחוז על כל המקרים ולכן אחד הפתרונות שהוא לא ...

... שבהם היו מרוכזים מאוד, כי לא הייתה להם משמעות עמוקה ואישית. מה ההבדל בין לזכור מתוך הבנה לבין לזכור אקראי? אליעד מסביר את ההבדל בין זכירה שנובעת מהבנה לבין זכירה אקראית דרך דוגמאות יומיומיות. המילה שולחן לדוגמה, נזכרת בדרך אקראית, משום שאין לה משמעות הגיונית שנובעת מהקשר או הבנה. לעומת זאת, הבנה כמו אש שורפת נשארת בזיכרון הרבה יותר ... עלול להישכח בקלות, גם אם ברגע מסוים היה ריכוז מלא. מה ההבדל בין לזכור משהו מתוך הבנה ללזכור באופן אקראי? אליעד מדגים את ההבדל בין לזכור מידע מתוך הבנה לבין לזכור מידע באופן אקראי באמצעות שתי דוגמאות פשוטות: המילה שולחן לעומת ההבנה שאש שורפת. את המילה שולחן זוכרים באופן אקראי, משום שאין היגיון מיוחד מדוע דווקא למילה הזו קוראים כך. לעומת זאת, את ההבנה שאש שורפת זוכרים כי היה ...

... כמוחלט. האמת היא, לפי אליעד, שכאשר מישהו אומר אני לא רוצה אותך, כמעט תמיד יש סיבה. לא מדובר בסירוב אקראי. מאחורי המשפט הזה מסתתרת הנחה של האדם שאומר זאת, שאם הוא יהיה איתך - לא יהיה לו טוב, או ... פשוט לא משנה מה תעשה לא משנה זה? ש: כן. אליעד: למה שמישהי תגיד כזה דבר אבל? ש: מההיבט האקראי אין לה סיבה סתם לא רוצה מההיבט האקראי. אליעד: אז מה האמת האמת היא שזה גם וגם אבל לא או או אלא גם וגם שניהם. ש: לטובתך? ... רוצים משהו הם לא רוצים משהו הם לא זוכרים את הסיבות. ש: אבל הם גם צודקים יש את העניין האקראי. אליעד: נכון אז מה, מה שבאתי להגיד ברגע שבן אדם עם עצמו יגיד שכשהוא אומר אני לא רוצה הוא ...

... או שההחלטה תתקבל באופן הגיוני, כאשר הבוס משתכנע שהדבר כדאי לו מבחינה כלכלית. מאחר שאי אפשר לסמוך על תהליכים אקראיים, המיקוד הוא על האפשרות שהבוס ייתן לך העלאה בשכר מתוך בחירה מודעת, הגיונית ורציונלית. כדי שזה יקרה, הבוס חייב ...

אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות שאליעד מעלה היא לגבי הרצון האנושי - מה קורה ... בחיים למציאות של סרט מצויר? אליעד משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, ... לסיבתיות שהצופה מניח. אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו ... הוכחה לאמיתות האירועים בעבר, אלא פשוט מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה. האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. הוא נותן דוגמה של ... מניה תעלה או תרד, והם עשויים להרגיש שיש סיבות לכך שהיא עולה או יורדת, אבל במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי. הוא טוען שהמציאות מתנהגת באופן דומה לסרט מצויר: מה ... מחפשים חוקיות או נוסחה היא הרצון שלנו בוודאות ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או לכישלון, התשובה האמיתית היא שאי אפשר ... קשר אמיתי בין הדברים, והסיבתיות היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר שכל ההסברים שאנחנו נותנים למציאות הם הסברים בדיעבד בלבד, ואף פעם אין לנו הוכחה אמיתית לכך שהאירועים הם סיבתיים. אולי הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם?