... לאדם לרצות את מה שהוא רוצה? אליעד מציע שתי אפשרויות מרכזיות לגבי השאלה הזאת. אפשרות ראשונה היא שהכל מתרחש באקראיות מוחלטת. במצב כזה, הבחירה כלל לא קיימת, כיוון שאין סדר או סיבה כלשהי לאירועים. האפשרות השנייה מניחה קיום של ... להיווצר מסיבה? כאשר דנים בשאלת הרצון הראשון, נשאלת השאלה האם הוא נוצר מסיבה כלשהי או שמא הוא נוצר באופן אקראי לגמרי. אם הרצון הראשון נוצר מסיבה, מיד נשאל מה הסיבה שהובילה לסיבה הזו וכך הלאה עד אינסוף, מה ששוב שולל את רעיון הבחירה החופשית. לעומת זאת, אם הרצון הראשון נוצר ללא סיבה, המשמעות היא שהוא אקראי, וגם כאן אין בחירה חופשית, כי לא הייתה סיבה שתיצור בחירה כלשהי. אליעד מבהיר שהשאלה אם הרצון הראשון נוצר ... איננה הכרחית ויכלה להיות גם אחרת. הוא מציע לשאול מדוע דווקא הבחירה הזו נעשתה ולא אחרת, שהייתה יכולה להיות אקראית לחלוטין. כך עולה שההבדל בין בחירה לאקראיות או חוסר בחירה הוא עצמו רק עוד מושג נברא. מעל כל ההבחנות הללו, טוען אליעד, קיים דבר כללי וגבוה יותר. ברמה העליונה הזו אין משמעות להבדלים בין מושגים כמו סיבה, רצון, בחירה או אקראיות. ברמה זו, כל המושגים הם אפשרויות בלבד, ואף אחת מהם אינה מחויבת. במקום זאת, קיימת אמת אחת כללית יותר, ... בין מושגים אלה. בחירה חופשית רצון ראשון האם יש סיבה לרצון הראשון? העדר רצון וסיבה תבונה ראשונה האם הכל אקראי? מהו הקשר בין בחירה חופשית לבין העדר בחירה חופשית? הנושא המרכזי בהרצאה הוא הבחירה החופשית, ובמהותו של הקיום האנושי ... חופשית הן למעשה אותו הדבר. האם קיימת בחירה חופשית? אליעד מציע שנשאל שאלה מהותית: אם כל הדברים בעולם הם אקראיים, אז למעשה אין בחירה חופשית - השאלה מתייתרת. מובן, אם כן, כי עצם קיום השאלה כבר מניח את קיומה ... אותו עדיין מצביע על סיבה, ובכך למעשה נשללת הבחירה החופשית. מאידך, אם הרצון נוצר בלי סיבה, הרי שמדובר במשהו אקראי, שלא נבחר מתוך בחירה. אליעד טוען שזו שאלה טיפשית. מה הכוונה? אפשר להניח כי הרצון הראשון נוצר מעצמו, כלומר, ... נקודת מבט על הבחירה החופשית. אסביר פרספקטיבה מסוימת שתראה שבחירה חופשית וחוסר בחירה חופשית הן אותו הדבר. והיה והכל אקראי כאן בעולם, אז ממילא אין בחירה חופשית ואין שאלה. ומהזוית שאפשרי שכן יש בחירה, אדם רצה משהו ובחר לעשות ... הרצון הראשון הוא גם כן ללא בחירה, ואם שום דבר לא הכריח אותו לרצות / להיבחר אז ממילא הוא אקראי לגמרי, ואז אין לו שום סיבה ואם אין לו שום סיבה, אז גם כן אין בחירה. וניתן כאן נקודה ... כפי שהוא בחר, הוא יכול היה שלא לבחור. אז מה בעצם גרם לכוח הראשון לעשות בצורה מושכלת, ולא בצורה אקראית? ובעצם מה שאני אומר, שהבחירה וההעדר בחירה, גם היא עצמה נבראה, זאת אומרת שמעל הבחירה ומעל החוסר בחירה, או החוסר סדר, או אקראיות ומעל כל ההגדרות האלו, יש דבר שהוא כללי יותר, שבו המחויב, והאפשרי, והבחירה והאין בחירה והמוכרח, והלא מוכרח, והרצון ...

... אירוע לא מהווה הוכחה מוחלטת לשום דבר. הוא מדגים שהטענה של הדתיים - לפיה נס בהכרח אינו יכול להיות אקראי - אינה נכונה בהכרח. הוא טוען כי גם אם מישהו אומר שאלוהים גרם לנס, עדיין נשאלת השאלה מדוע אלוהים רצה לעשות דווקא את הנס הזה, וכל תשובה לכך מובילה שוב לשאלה נוספת, ובסוף לתובנה שהכל בעצם אקראי. מדוע הרצון של אלוהים נתפש כאקראי? כאשר אליעד בוחן את הרעיון לפיו אלוהים החליט לעשות ניסים, מתברר שהסיבה האמיתית לכך אינה קיימת, מפני שלאלוהים אינסופי ... מה שאלוהים עושה הוא רק בגלל עצם העשייה, ולא מסיבה חיצונית. מכאן מגיעים למסקנה כי הרצון של אלוהים הוא אקראי לחלוטין, וכי אי אפשר באמת להסביר למה הוא עשה פעולה מסוימת דווקא בצורה מסוימת ולא אחרת. כיצד אלוהים נתפס ... כוח אינסופי בדיוק, בכל רגע ורגע מחדש. מתן תורה ומשמעותו יציאת מצרים והניסים ההיסטוריים תפיסת האלוהות ככוח אחד הרצון האקראי של אלוהים התהוות המציאות בכל רגע המפץ הגדול כנס הגדול ביותר בחירה חופשית אל מול הכל בידי שמים האם ... כן משמש הוכחה מוצקה לכאורה לדבר קיומו של כוח עליון. אולם נטען פה שכל חקירה לעומק מובילה למסקנה של אקראיות, שכן גם אם יש כוח אלוהי, מתעוררת השאלה מה גרם לו לרצות לפעול דווקא באופן הזה. בסופו של דבר, הרצון של אלוהים נתפש כרצון אקראי, מכיוון שאי אפשר להסביר מה גרם לו. מדוע התפישה על אלוהים כישות נפרדת מולידה חקירות אינסופיות? כאשר אדם מניח ... זאת בדרכים פשוטות יותר. החקירה מובילה לנקודה שבה, אם אין סיבה ממשית לרצון של אלוהים, אז למעשה הכל חוזר לאקראיות. מצד שני, אם הרצון שלו נוצר על ידו עצמו, עדיין צריך לשאול מה גרם לו לרצות להוליד את הרצון הזה. כך או כך, עולה הטענה כי כל ניסיון לתלות את הכל בפעולה של אלוהים לבסוף מוביל להבנה שהפעולה אקראית. למה הכל נראה אקראי מצד האמת? על פי הטיעון המוצג, אלוהים הוא כוח אינסופי ולא ניתן לייחס לו סיבות בתוך ממד הזמן והמרחב ... השאלה למה הוא בחר כך, ולמה לא אחרת. מכיוון שאין תשובה סופית, המסקנה הלוגית היא שבסופו של דבר הכל אקראי, כי הרצון האלוהי פשוט ישנו ללא סיבה קודמת. כיצד נתפסת המציאות כאלוהים שתמיד קיים? הוסבר שאם נחשוב על אלוהים ... וחי בתחושה של שלמות ואחדות עם המציאות. מתן תורה ומשמעותו יציאת מצרים והניסים ההיסטוריים תפיסת האלוהות ככוח אחד הרצון האקראי של אלוהים התהוות המציאות בכל רגע המפץ הגדול כנס הגדול ביותר בחירה חופשית אל מול הכל בידי שמים הפעם ... הלוגית שום דבר לא הכרחי, אולי ההפך הוא הנכון, כי כאילו קורה נס, ולא חושבים שזה אולי קרה באופן אקראי, חושבים שזה נס. אבל אם נחקור, ונניח שאלוהים רצה לעשות את זה, נשאל את הדתי למה אלוהים רצה לעשות את זה, וכל שאלה שנשאל למה אלוהים רצה, כל חקירה פנימה, זה בכלל אקראי בסוף. גם אם נגיד שאלוהים רצה לעשות את זה, זה כוח אקראי. כי הכוח של אלוהים הוא אקראי, ואלוהים הוא אחד. והדתיים שהם כופרים באלוהים שהוא כל יכול, והם אומרים שאלוהים, למה עשה ניסים? כי הוא רוצה ... מה שהוא עושה, זה בשביל הדבר עצמו, ולכן מה שאני טוען, שהרצון של אלוהים, נראה בסוף שיש פה תהליך אקראי. מצד האמת זה באמת ככה. ונניח שהוא רצה לעשות את זה, איך נוצר בכלל הרצון של אלוהים, מה יצר ... לרצות את הרצון שלו, כי עוד לא היה לו רצון. זא שבכל מקרה בסופו של תהליך מגיעים לתוצאה של אקראיות. ואותו דתי חכמולוג שיגיד לך זה לא אקראי, זה אלוהים עשה את זה, נכון! אבל אלוהים עשה את זה עדיין נשאר אקראי, לכן אין משמעות מי עשה את זה אם זה נשאר אקראי. ועכשיו ניתן נקודת מבט נוספת, על מתן תורה, האם התרחש, האם הניסים קרו או לא. והאנשים שנותנים לזה משמעות, ...

... היה רצון ולא הייתה מחשבה. ומה הוא דבר חכם? דבר חכם הוא דבר שנעשה רק עם מחשבה, בלי שום אקראיות, ולפני בריאת העולם לא הייתה אקראיות, ולכן ניתן לומר שהעולם זה הדבר הכי מתוכנן. למעשה כל מה שאני אומר ניתן לומר ההפך ולכן אני אף ... שמניע את הכל. אפשר לקרוא לו, אלוהים, המציאות, שום דבר, כלום, אפשר לקרוא לו איך שרוצים, אפשר לקרוא לו אקראי, לא משנה. יש משהו שמניע את הכל. ומאחר שהוא נמצא לפני המקום והזמן, זה אומר שלא יכול לקרות שום ...

רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו? אליעד כהן פותח ... אנשים רבים: האם להקשיב לתחושות בטן או לאינטואיציה. הוא מציג שתי אפשרויות פילוסופיות בסיסיות: אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש ... הכלל, או שאין צורך לבדוק שום דבר. הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה למה אנשים ... כהן ההרצאה של אליעד כהן עוסקת לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע הרצון, ומציע נקודת מבט ייחודית להבנת העולם והחיים. האם יש לנו בחירה חופשית? מי יוצר את הרצון הראשון? האם להקשיב לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה אנשים מביאים ילדים לעולם? האם יש לנו בחירה חופשית בכל תחום ... הראשון. אחר כך, אליעד מעמיק בשאלה האם כל פעולה בעולם נובעת מרצון חופשי או שמא כל הדברים נגרמים באופן אקראי. הוא מציין את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על תחושות בטן ואינטואיציה - האם להקשיב להם או לא? ... הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות אינטואיטיביות אינן בהכרח נכונות. לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים שהמציאות כולה נגרמת מתוך סדר סיבתי, אז כל אירוע ... שיש או שאין, אבל לא נוכיח עכשיו. בא נזרום על שלוש האפשרויות, אם אין משמעות מבחינה אובייקטיבית, אם הכל אקראי, אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי? אז אין שום טעם לבדוק. לא רק שאין טעם לבדוק, אלא שאם אתה בודק אתה דופק את עצמך, כי אתה משקר את עצמך, אתה מיחס משמעות לדברים לא משמעותיים. אתה חי במציאות אקראית ומייחס לה פרשנויות שהם מיותרות. עכשיו אם לכל דבר בעולם יש משמעות, ויש איזה כוח שמתכנן כל פרט ופרט ... אין משמעות. אם לאירועים אין משמעות, האם יש משמעות לתחושה? שאלה: לא אליעד: אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי של אירועים שמתרחשים באנדרלמוסיה מוחלטת, האם יש משמעות לתחושה חזקה? שאלה: לא, כי התחושה היא גם סתם אירוע אקראי. אליעד: ואם כל אירוע ואירוע בעולם יש לו שכל מתוכנן ומדויק וכו וכו? אז לא רק שצריך להקשיב לתחושה צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? מה הייתה השאלה, האם להקשיב לתחושה או לא? נגיד שקרה משהו ויש לך תחושת בטן חזקה לבדוק אותו, האפשרות שאומרת שהכל אקראי אז אין כל משמעות לתחושת בטן. האפשרות שאומרת שהכל סיבתי, פירושו של דבר שהכל זה אותה חוכמה, אין משהו ... תחושה לבדוק, זה אומר שאת מתכוונת שיש למציאות חוכמה, נכון? יש משהו, זה לא סתם, אם נאמר זה לא אקראי, יש כאן שכל, אז אם יש כאן שכל אחד שמחליט את הכל, אז לכל דבר יש שכל וצריך לבדוק הכל, בלי קשר לתחושה. אלא מה יכול להיות שיש דבר אקראי ויש דבר שיש לו שכל, עכשיו איך נדע? מאוד יכול להיות שיש לך תחושת בטן לבדוק דווקא את האירוע שהוא אקראי, לכן איך נדע האם לבדוק או לא לבדוק? ויכול להיות שמהצד השני הוא מרגיש שהוא לא צריך לבדוק וזה ... לא מעניינת אף אחד. אדם שיש לו אירוע, צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי? אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול להיות שאי אפשר לגלות ונדפקת לי התשובה, אני מדבר כאן על דרך ... צריך לבדוק אותו, זה לא משנה אם יש תחושה או אין תחושה. הבנת, מה הבנת? שאלה: הבנתי שאם הכל אקראי, אז גם התחושה החזקה היא אקראית ואין פה שאלה בכלל. אליעד: וגם אם את בודקת זה אקראי ואם את לא בודקת זה אקראי, בהנחה שזה אקראי. שאלה: אם לכל דבר יש סיבה, אז התחושה החזקה היא כמו תחושה חלשה ואז צריך לבדוק כל דבר. אליעד: ... הרי אותו כוח שמביא את החייזרים הוא זה שעושה שיהיה פה קימוט בספה. שאלה: כי הספה הם חושבים שזה אקראי והחייזרים מכוון. אליעד: אבל זה לא נכון, כי זה אותו כוח אחד, אם עכשיו היו פה חייזרים, אז היינו ... בטן האם היא מכווננת לדברים שצריך לבדוק? אולי תחושת הבטן מקולקלת ולא צריך לבדוק את זה. שאלה: אז זה אקראי? אליעד: נכון. ולכן במקום לבדוק מה זה אומר לי, צריך לבדוק האם זה אומר לי, נכון? כשיש לך תחושת ... לי? אולי זה סיבתי, אם תגיע למסקנה שזה סיבתי אז תשאל מה זה אומר לי? אם תגיע למסקנה שזה אקראי אז זה לא אומר לי כלום. וכולם דרך אגב טועים בזה, כי כל אחד ואחד יש לו בחיים דברים ... יחקור, מה אמרתי? ולפעמים יגיד לא אכפת לי, כל אדם לפעמים בודק ולפעמים לא בודק, אבל רגע, אם הכל אקראי אז למה אתה בודק? מה אכפת לך? קיבלו או לא קיבלו זה לא עניינך. ואם זה לא אקראי אז כל דבר תבדוק, אולי זה מרמז לך על משהו.

רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 3 האם המציאות היא אקראית או סיבתית, ומה הקשר לסבל האנושי? אליעד כהן מסביר שאם אדם לא רוצה לסבול, עליו לחקור ולהבין את חוקי המציאות. אם המציאות היא אקראית לגמרי, ואין סיבה לדברים שקורים, אז כשאדם שואל למה זה קרה לי? הוא פשוט טיפש וסובל לשווא, כי הוא ... לכך היא לחקור את המציאות ברצינות מוחלטת, ולא להתפשר על תשובות חלקיות או שטחיות. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה האם יש לנו בחירה חופשית? איך יוצאים מלופ החיפוש אחר משמעות? איך להבין את משמעות החיים והאם הכל אקראי או סיבתי? האם באמת כל מה שקורה לנו הוא אקראי, או שיש סיבה מאחורי כל דבר? השאלה הזו נוגעת בחיפוש הפנימי אחר משמעות החיים, ורבים מוצאים את עצמם תוהים ... ומהותם בעולם. בהרצאה, נושא זה נדון בצורה מעמיקה, תוך עיסוק בהבנת העולם דרך פרספקטיבות שונות - אם מדובר במציאות אקראית או סיבתית. המרצה מציין שכאשר אדם שואל למה קרה משהו לו, הוא למעשה מבזבז משאבים אם הוא מאמין שהמציאות היא אקראית. אם הכל אקראי, אין סיבה לשאול, כי כל דבר פשוט קורה ללא קשר או משמעות. מצד שני, אם כל דבר הוא סיבתי ... ישירה להבין זאת. המרצה טוען שעל מנת להבין את המשמעות על האדם לשאול את השאלות הנכונות. לא די בשאלה אקראית על משמעות החיים, אלא על האדם לשאול שאלות שמובילות להבנה עמוקה יותר של העולם והמציאות. המרצה טוען שאין צורך ... זאת, נוכל להגיע למקום שבו כל רצון יהיה מכוון בצורה ברורה ויתממש בצורה מוחלטת. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה אדם שלא רוצה לסבול צריך לבדוק את חוקי המציאות, אם המציאות היא אקראית ואתה חופר ושואל מדוע הדברים קרו לי, אז אתה סובל. בהנחה שהכל אקראי ואתה שואל, למה קרה לי? אז אתה טיפש. מה אכפת לך הרי זה אקראי. אתה סתם מבזבז משאבים, והרי אין לזה שום משמעות, שום סיבה, שום תכנון, שום שכל, אתה סתם מבלבל למה ... מחזיק את השמש, זה הנושא של ההשתקפות, אנחנו השתקפות של משהו אחר בכלל. בכל מקרה הנושא פשוט, אם העולם אקראי ואתה הולך ברחוב ומישהו נכנס בך, ואתה שואל, למה הוא נכנס בי, מה עשיתי? אז אתה טיפש כי זה אקראי, למה אתה שואל בכלל? ואם כל דבר פה הוא סיבתי וכל דבר יש בו חוכמה ושכל, ואתה לא שואל, ... ואתה לא משתמש בו, אז אתה גם טיפש. ואם חלק יש שכל וחלק אין שכל ואתה חוקר את החלק האקראי אז אתה גם טיפש שאלה: איך יודעים מה זה אקראי או לא אקראי? אליעד: על ידי ששואלים ברמת האירוע הבודד, האם זה אקראי או סיבתי? הפסקה שאלה: האדם מחפש משמעות, דברנו על זה בעבר אבל עדיין זה לא התבהר. הוא מחפש באמצעות ... לא מבין את המציאות או מבין אותה בצורה שגויה, למשל אתה חושב אולי זה הכל סיבתי ואולי זה הכל אקראי, כאשר את מבין את המציאות בצורה רעה נוצרים לך רצונות רעים ותחושות רעות. תבין את המציאות בצורה טובה יהיו ...

בחירה חופשית, סיבתיות ואקראיות, מי מפעיל את אלוהים, לאהוב את השנאה, שקר עצמי, למה לשנות את המציאות מהי המשמעות האמיתית של בחירה חופשית, סיבתיות ואקראיות לפי אליעד כהן? אליעד כהן דן באופן מעמיק ומפורט בנושא הבחירה החופשית, הסיבתיות והאקראיות, ומתחיל מהשאלה הבסיסית - האם האדם באמת בוחר או שיש כוח שמפעיל אותו. אליעד מבהיר שלמעשה, אין שום אפשרות ... לוגית. הוא אומר שאם הסיבה הראשונה היא סיבתית, אז מיד נשאל מה הסיבה שלה. ואם נאמר שהסיבה הראשונה היא אקראית, אז נשאל למה היא דווקא אקראית ולא סיבתית. בכל מקרה, הרעיון שיש משהו ראשון סותר את עצמו, כי תמיד חייב להיות משהו שיקדם לו. הוא ... סיבה לתוצאה, בין אהבה לשנאה, ובין האדם למציאות. האם באמת יש בחירה חופשית? מהי סיבה ראשונה? מהי המשמעות של אקראיות וסיבתיות? איך להבין את מושג האחדות? למה האדם משקר לעצמו? מה הקשר בין אהבה לשנאה? איך להגיע להבנה מלאה ... באמת הוכחה שיש אחראי? שאלה: אני רואה שיש סדר בצורת האירועים שעברו עלי. אליעד: אני אגלה לך סוד, הכל אקראי. אפילו אם תיקחי עכשיו נייר ואש, והנייר יישרף, זה אקראי. במקרה בעולם הזה זה נשרף. הכל אקראי, זה סתם ללא סיבה. ונגיד שיש אלוהים חכם שעשה הכל, ואז אני אשאל אותך, ולמה הוא עשה ככה? תתני ... ולמה ככה? ובסוף תצטרכי לענות לי, כי ככה בא לו. ואם ככה בא לו, זה ללא סיבה, אז זה אקראי. בסוף התהליך אין שום סיבה, אלוהים עושה הכל ללא סיבה. למה לא יכולה להיות סיבה ראשונה? כי סיבה לא ... צורה, הסיבה לא יכולה להיות ראשונה, כי קיומה לא מחויב. כי אם יש סיבה, חייב להיות לפניה דבר שהוא אקראי וללא סיבה. סיבה לא יכולה להיות ראשונה כי סיבה זאת אופציה. אם לראשון יש צורה, אז הוא לא הראשון. אפילו אם נגיד שהראשון הוא סיבתי, ואז כל מה שנבע ממנו גם סיבתי. אבל בכל זאת יש אופציה של אקראיות, כי אם לא היינו יודעים מה זה אקראי, לא היינו מבינים מה זאת סיבתיות. שאלה: אז מי הוא המפעיל? אליעד: אם תביני למה זה מופעל ככה, אז ...

לחזק את הרצון, סיבתיות ואקראיות, לכל דבר יש סיבה, איך לשנות רצון? איך להחליף רצון? הכל אקראי, דטרמיניזם, סיבה ותוצאה, הסיבה הראשונה, אין הבדל בין סיבתי לאקראי, מה גורם לדברים לקרות? מהי סיבתיות ואקראיות ואיך הם קשורים לרצון שלנו? הנושא המרכזי בהרצאה עוסק בסיבתיות ואקראיות והשפעתם על הרצון שלנו. אליעד מסביר כי כל דבר בעולם יש לו סיבה, אך לא בהכרח סיבה שניתן להבחין ... לסיבה? העיקרון המרכזי שמופיע בהרצאה הוא שלא כל רצון מתעורר מתוך סיבה ברורה. אליעד מציין כי אם הרצון הוא אקראי, כלומר, הוא קיים בלי סיבה, אז אין לנו שליטה עליו. במילים אחרות, הרצון שנראה שאין לו סיבה הוא למעשה ... כאשר אנו מבינים את הסיבה לרצון, אנחנו יכולים לשלוט בו ולשנות אותו. איך שינוי הרצון קשור להבדל בין סיבתיות לאקראיות? אליעד מציין את ההבדל בין סיבתיות לאקראיות. כאשר אנחנו עוסקים ברצון שלנו, אנחנו לא תמיד יודעים אם הוא נוצר מתוך סיבה (סיבתיות) או שהוא אקראי לחלוטין. הוא מביא דוגמה בה אדם רוצה להתחיל מערכת יחסים עם מישהו, אך יש לו גם את הרצון שלא ... לא להתחיל נוצר על ידי סיבות פנימיות או חיצוניות שאנחנו לא תמיד מבינים במלואן. האם יש דבר כזה רצון אקראי? בהמשך ההרצאה, אליעד מחדד את הנושא ומסביר כי לא כל רצון נובע דווקא מסיבה ברורה. לפעמים, הרצון יכול להופיע באופן אקראי, כלומר, ללא סיבה שניתן להבחין בה. אך אפילו אז, הוא מציין כי יש אפשרות שהרצון הזה מסתיר סיבה עמוקה ... למעשה, אנו יכולים לשאול את עצמנו שאלות עמוקות יותר כמו האם הדבר קרה בגלל סיבה מסוימת או בגלל שהכל אקראי? השאלה הזו יכולה להוביל אותנו להבנה יותר מעמיקה של החיים והמציאות. מהי הסיבה הראשונה? שאלה נוספת שהועלתה בהרצאה הייתה ... כי לא תמיד אנחנו יכולים להבין את הסיבה הראשונה של כל דבר, ולכן לעיתים קרובות אנחנו מתמודדים עם תופעות אקראיות שגורמות לנו לתהות מה גרם לכל זה לקרות. האם סיבתיות ואקראיות הם תמיד מנוגדים? נראה כי אליעד לא רואה בהכרח את הסיבתיות והאקראיות כמנוגדות. הוא מסביר שלפעמים יש לנו את הרצון לראות את הדברים בצורה ברורה - אם משהו קרה, יש לו סיבה. אך יש פעמים אחרות בהן לא ניתן להבין את הסיבה לאירועים, ואז נוכל לראות אותם כאירועים אקראיים. הוא מציין כי ייתכן שכל הדברים בעולם הם תוצאה של סיבתיות שמסתתרת מאחורי כל אקראיות לכאורה. איך להבין את הסיבתיות והאקראיות? לסיום, אליעד ממליץ לקחת את הזמן כדי לחקור את הסיבתיות והאקראיות. הוא מציין כי הדרך להבין את הסיבתיות האמיתית היא לשאול שאלות טובות ולהיות פתוחים להבין את הדברים בצורה מעמיקה. ... של משהו, ויש מקום לחקור את הסיבות העמוקות שמאחורי כל דבר. איך לשנות את הרצון? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? האם אפשר לשלוט ברצון? מהי הסיבה הראשונה? דטרמיניזם ואקראיות איך לחקור סיבה ותוצאה? כיצד לחזק את הרצון?

... מיומנות של שיחה? כדי לשפר את מיומנויות ניהול השיחה, אליעד מציע שני תרגילים מעשיים וברורים: תרגיל ראשון: לקחת מילים אקראיות ולכתוב להן אסוציאציות רבות ככל האפשר. לדוגמה, אם לוקחים את המילה כובע, האסוציאציות יכולות להיות טמבל, כיפה, קור, חום ... להתרגל לחשיבה אסוציאטיבית שמסייעת ליצירת שיחה זורמת. תרגיל שני: ללמוד לשאול שאלות על כל מילה ומשפט. לוקחים שוב מילה אקראית כמו מאוורר וחושבים איזה שאלות אפשר לשאול עליה: אתה משתמש במאוורר או במזגן?, איזו עוצמת רוח המאוורר נותן?, האם ... עוד ועוד שאלות מעניינות. סיכום והמלצות לתרגול עצמי אליעד ממליץ על תרגול יומיומי של יצירת אסוציאציות ושאלות על מילים אקראיות, מה שיעזור להפוך את מיומנות השיחה לטבעית. לדבריו, ברגע שהאסוציאציות והשאלות הופכות לאוטומטיות, אדם כבר לא צריך לחשוש שלא ... את המשפטים ועליהם קודם כל לשאול שאלה, עכשיו כתרגיל לאנשים שרוצים לדעת לפתח שיחה התרגיל הוא כדלקמן לוקחים מילה אקראית במילון ורושמים אסוציאציות נגיד המילה שולחן. ש: אני רוצה לרשום את זה. אליעד: אוקי זה המיומנות פיתוח שיחה תרשמי ... ולהתחיל לעשות אסוציאציות על מילים? אליעד: כן. ש: מה אני צריכה לעשות? אליעד: כן את צריכה להביא מילה לקחת אקראי מילה לכי לגוגל תחפשי מילון עם מילים אקראי מילה או סתם לפתוח לראות טלוויזיה להגיד אוקי אני לוקחת שלוש המילים הראשונות כל מילה אני רושמת איזה אסוציאציות ...

חוקי הרצון, איך משנים רצון? איך יוצרים רצון? איך לחזק רצון? איך להחליש רצון? איך לשנות רצון? רצון אקראי, רצון סיבתי, איך עובד הרצון? איך להשפיע על אנשים? איך ליצור מוטיבציה? איך לשכנע? nlp מהם חוקי הרצון ואיך ניתן לשנות את הרצון? הרצון, כפי שמוסבר בהרצאה, לא תמיד פועל בצורה מסודרת וברורה, ולעיתים נדמה שהוא אקראי. כאשר אדם רוצה משהו, יש לבדוק האם מדובר ברצון שמגיע מסיבה או אם מדובר ברצון אקראי, שאין לו הסבר ישיר או סיבתי. אליעד מציין כי לא ניתן לפעול או לרצות משהו בלי סיבה, אם כי לפעמים נדמה שהרצון אינו מושפע ממניע ברור. מהו רצון אקראי ומהו רצון סיבתי? רצון אקראי הוא רצון שאין לו סיבה ברורה. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה להיות טייס, אך אינו מסביר מדוע הוא רוצה זאת, הוא מציין רצון אקראי. הוא מבצע את הרצון רק משום שזה מה שהוא רוצה, ולא בגלל סיבה כלשהי. מנגד, יש רצון סיבתי, שבו ... אני רוצה טייס כי אני אוהב את תחום התעופה. כל סיבה כזו מחזקת את הרצון ומביאה אותו ממקום של אקראיות למקום של סיבתיות. לגבי איך להחליש את הרצון, אליעד מציין שדרך אחת להחליש רצון היא לשאול את עצמך למה ... סיבות שאינן אמיתיות, הוא יכול להחליש את הרצון על ידי חקירה של הסיבות שמאחוריו. האם אפשר ליצור רצון באופן אקראי? נראה שאליעד סבור שאפשר להפעיל רצון גם בדרך אקראית, אולם לפעמים ההבנה שהרצון הוא אקראי יכולה לשנות את המידה שבה אנחנו פועלים על פיו. כאשר אדם מבין שלמעשה אין לו סיבה מסוימת לרצות משהו, ... אם ילד רוצה לשחק כל היום, אפשר להציג לו את הסיבות מדוע זה לא כדאי. האם הרצון הוא תמיד אקראי או סיבתי? הרצון, על פי אליעד, הוא תמיד תוצאה של שילוב בין סיבה לאקראיות. הרצון יכול להתגלות כהחלטה אקראית או כתוצאה מסיבה מסוימת, תלוי איך אנחנו בוחרים להסתכל עליו. בסופו של דבר, הרצון תמיד מבוסס על משהו - בין אם מדובר בסיבה ובין אם מדובר במניע אקראי. מהי המהות של הרצון? מהות הרצון, כפי שנדמה מההרצאה, היא שילוב של הסיבה והרצון האקראי. השאלה הגדולה היא האם אנחנו יכולים להפעיל את הרצון בצורה של אקראיות או שהסיבה תמיד תעמוד מאחוריו. ההבנה שמאחורי הרצון יכול להיות מניע אקראי יכולה להוביל אותנו למקום שבו אנחנו לא תוקעים את עצמנו במעגל של סיבות, אלא פועלים מתוך הבנה פנימית. מה זה רצון סיבתי? איך לחזק את הרצון? איך לשנות רצון? רצון אקראי - איך זה עובד? איך להשפיע על אחרים? כיצד להחליש רצון?

... אבל מה קורה כאשר לא ברור לנו מה יותר חשוב? לעיתים, עלינו להשתמש בהעדפות אישיות או אפילו לבחור באופן אקראי אם אין העדפה ברורה. מה עושים כשאדם לא יודע מה חשוב לו? כאשר אדם לא יודע מה חשוב לו, ... את אותם היתרונות, איך יחליט? אליעד מציין שבמקרים כאלו, אם אין לו העדפות אישיות, הוא יכול להסתמך על בחירה אקראית. אך מדובר בפתרון זמני ולא בהכרח אופטימלי. העבודה עם דילמות יומיומיות הדילמה היומיומית אינה רק כיצד לבחור, אלא גם ... קבלת החלטות איך לדרג יתרונות וחסרונות? העדפות אישיות בקבלת החלטות תהליך קבלת החלטות איך להבין מה חשוב לי? החלטות אקראיות וההשפעה שלהן איך להחליט החלטה נכונה? איך לדעת מה להחליט? איך לדעת מה נכון? ההרצאה עוסקת בקבלת החלטות, בתהליך ... שבמקרים כאלה, התשובה היא לקבוע לפי העדפות אישיות, אך אם אין לאדם העדפה ברורה, הוא יכול להסתמך על בחירה אקראית, מה שעשוי להיראות כפתרון זמני אך לא בהכרח אופטימלי. העבודה עם דילמות יומיומיות כאשר אדם מוצא את עצמו מתלבט, ... קבלת החלטות איך לדרג יתרונות וחסרונות? העדפות אישיות בקבלת החלטות תהליך קבלת החלטות איך להבין מה חשוב לי? החלטות אקראיות וההשפעה שלהן