... השמיעה, ניסוי מדעי, משחקי מוח, נשיונל גאוגרפיק, ניתוח תהליך, מהירות תגובה, איך המוח חושב? האם המוח מגיב מהר יותר לגירוי ראייתי או שמיעתי?
אליעד כהן מסביר את הנושא של מהירות תגובה לגירויים של חוש הראייה לעומת חוש השמיעה, תוך התבססות על ניסוי שהוצג בתוכנית משחקי מוח בערוץ נשיונל ... התגובה, ולכן התוצאות אינן חד - משמעיות ואינן מייצגות בהכרח את כל בני האדם. למה משתמשים באזעקות קוליות ולא באזעקות חזותיות במצבי חירום?
אליעד כהן מסביר מדוע לרוב משתמשים באזעקות קוליות במצבי סכנה או חירום ולא באזעקות חזותיות. אזעקה קולית מתאימה יותר למצבים שבהם אנשים לא מסתכלים ... מתקרב לעברו מאשר לצליל שהוא עשוי לשמוע, מכיוון שלעתים הרכב יהיה עדיין רחוק מדי מכדי להישמע. באיזה חוש אנשים מאמינים יותר - ראייה או שמיעה?
אליעד כהן מעלה שאלה נוספת: האם אנשים נוטים לסמוך יותר על מה שהם רואים או על מה שהם שומעים? הוא מביא כדוגמה מצב שבו אדם שומע ילד בוכה לעומת מצב ... השונים, והחלפת הסדר בין הגירויים למניעת השפעת עייפות או הרגל. סיכום: האם אפשר להסיק מסקנה מוחלטת לגבי המהירות של החושים? בסיכומו של דבר,
אליעד כהן מסביר כי למרות תוצאות הניסוי והדוגמאות השונות, לא ניתן להסיק מסקנה חד - משמעית לגבי איזה חוש מהיר או אמין יותר באופן כללי. הוא מדגיש ... למה משתמשים באזעקות קוליות? מה משפיע על מהירות תגובה במוח? באיזה חוש אנשים מאמינים יותר? האם המוח מגיב מהר יותר לחוש הראייה או השמיעה?
אליעד כהן מסביר את השאלה האם המוח האנושי מגיב מהר יותר לגירוי חזותי או לגירוי שמיעתי. הוא נותן דוגמה לניסוי מדעי שנועד לבדוק זאת, כפי שהוצג ... מול עיניו דגל, וכשהדגל החל לזוז הוא היה צריך לקום. את שני המצבים הללו צילמו בווידאו ולאחר מכן השוו את זמני התגובה של האדם לשני הגירויים.
אליעד כהן מתאר את תהליך הניסוי ומצביע על מספר בעיות וכשלים אפשריים בשיטה שבה נעשה המחקר. למשל, בניסוי של חוש השמיעה, האדם ידע בדיוק מתי לפעול ... יותר של תחילת התנועה. אליעד מציין שהניסוי לא הוגדר בבירור - האם להגיב ברגע שהדגל מתחיל לזוז, או כאשר הוא נמצא בנקודה מסוימת. עוד בעיות
שאליעד כהן מתייחס אליהן כוללות את סדר הבדיקות, משום שאם ביצעו תחילה בדיקת שמיעה ולאחר מכן בדיקת ראייה, האדם יכול היה להיות עייף יותר בשלב השני ... כמו עייפות, גיל, או פציעות יכולים להשפיע על זמן התגובה, ולכן התוצאות אינן חד - משמעיות. למה משתמשים באזעקה קולית ולא חזותית במקרה של סכנה?
אליעד כהן עובר לנושא נוסף, דן בשאלה מדוע משתמשים בעיקר באזעקות קוליות ולא באזעקות חזותיות במצבי סכנה. הוא מסביר שאזעקה קולית מתאימה במיוחד ... אינו יכול לשמוע אותו. במקרים אחרים, כאשר אדם שומע רעש פתאומי מאחוריו, הוא יגיב מהר לשמיעה. האם אנשים סומכים יותר על ראייה או על שמיעה?
אליעד כהן דן גם בשאלה באיזה חוש אנשים נוטים להאמין יותר - ראייה או שמיעה. אחת הדוגמאות שהועלו הייתה האם אדם יאמין שילד נפצע יותר בקלות אם הוא ... של האדם בחושים משתנה בהתאם לסיטואציה ולנסיבות, ואין כלל מוחלט המגדיר חוש אחד כמהימן או מהיר תגובה יותר מהשני בכל מצב. בסיכומו של דבר,
אליעד כהן מדגיש שהמחקר שתואר אינו חד - משמעי ויש בו כשלים רבים שיש לקחת בחשבון לפני שמסיקים מסקנות סופיות על מהירות התגובה של החושים. חשוב ...