... רע בגלל כישלון יכול לשאול את עצמו: - האם כל אדם אחר במצבו היה נכשל גם כן? אם כן, אין סיבה להרגיש כישלון. - אם לא, אז יש לבדוק אם לאדם אחר היו יותר ידע, ניסיון או משאבים שמנעו ממנו ... כן, למה לא רציתי מספיק? - האם לא הייתה לי יכולת אמיתית להצליח? אם התשובה היא שלא יכולת, אז אין סיבה לכעוס על עצמך. ואם התשובה היא שיכולת אך לא רצית מספיק, אז למה להגדיר את זה ככישלון? פשוט החלטת ... כישלון תמיד נובע או מחוסר רצון או מחוסר יכולת. במקום לכעוס על עצמך, עליך לבדוק את הסיבה לכישלון ולזכור שאין סיבה להרגיש רע - או שזה היה מחוץ לשליטתך, או שזה היה תוצאה של סדר עדיפויות שלך. כך תוכל להתמודד ... ללמוד, אז לא הייתה לו אפשרות להצליח ממילא. איך לא לכעוס על עצמי אחרי כישלון? אם לא יכולת להצליח, אין סיבה לכעוס על עצמך - בדיוק כפי שאינך כועס על עצמך שאינך יכול לעוף באוויר. אם המצב שלך היה כזה ... רע בעקבות כישלון, כדאי שיבדוק: - האם כל אדם אחר במצבו היה נכשל גם כן? - אם כן - אין סיבה להרגיש כישלון, כי כל אחד היה נכשל באותו מצב. - אם לא - יש להבין מדוע אנשים אחרים במצב ... אפשרית אבל לא רצית מספיק - אז למעשה לא באמת נכשלת, אלא בחרת לא להשקיע מספיק משאבים בהצלחה. לכן, אין סיבה לראות בזה כישלון אישי או לסבול מכך רגשית. הקשר לכישלון של אלוהים בשואה - איך זה קשור? גם כאשר ... עם כישלון? כל כישלון נובע או מחוסר רצון או מחוסר יכולת. במקום לכעוס על עצמך, בדוק למה נכשלת, ותבין שאין סיבה להרגיש רע - או שזה היה מחוץ לשליטתך, או שזה היה תוצאה של סדר עדיפויות שלך. כך תוכל להתמודד ...

... את כל המציאות? חלק 3 ועוד נוסיף ונאמר, כי יש כאלו שנדמה להם שהסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא האין סיבה. כי הם מנסים להמציא כל מיני הסברים לסיבה הראשונה, ואז הם חושבים בדעתם שאולי אין סיבה זאת הסיבה הראשונה. אך גם זאת לא סיבת כל הסיבות. משום שאם נניח נאמר שהסיבה הראשונה היא אין סיבה, הרי שעדיין אפשר לשאול, האם האין סיבה הוא מוכרח? תשובה: לא. משום שיכול גם להיות מציאות של יש סיבה. ומאחר שאין סיבה זו לא מציאות מוכרחת, אכ גם אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של כל הסיבות, הרי שעדיין נוכל לשאול מה מכריח את האין סיבה להתקיים. כי גם קיומו של האין סיבה, גם הוא לא מוכרח. ובנוסף על האדם לזכור, כי אם נאמר שסיבת כל הסיבות היא שאין סיבה, אז עדיין יש להסביר כיצד נוצרו כל הסיבות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו יש לדוגמה את חוקי הפיזיקה. ואם נאמר שהסיבה הראשונה של כל הסיבות היא האין סיבה, אז זה לא ברור כיצד מתוך אין סיבה נוצרו סיבות. כי כל דבר הוא חלק מדבר אחר גדול עוד יותר. והסיבות הן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר. ולא יכול להיות שהסיבות הן חלק של אין סיבה. כי אלו שני הפכים. והסיבות הן חלק של סיבה אחרת גדולה עוד יותר, שהיא הסיבה הראשונה שהיא מוכרחת. כך שסיבת כל הסיבות, היא לא האין סיבה. כי גם האין סיבה גם הוא לא מוכרח. ויש סיבה אחת גדולה מאוד מאוד וכולי... ועוד נוסיף ונגלה, שסיבת כל הסיבות, היא שורש ... שנדמה להם שהפתרון לכל השאלות הוא לומר שהמציאות לא קיימת. כי אם אין מציאות אז אין זמן ואין מקום ואין סיבה ואין תוצאה, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ונדמה להם שבשכל הגדול ביותר, שם תפישת המציאות היא שהמציאות לא ... אז מדוע אין מציאות? ומה הסיבה שבגללה אין מציאות? ואכ גם זה עצמו מצריך סיבה אחרת יותר עמוקה. וכמו שהאין סיבה הוא לא הסיבה הראשונה, כך גם האין מציאות גם הוא לא התשובה של כל השאלות. וזה כמובן בלי קשר ...

... 2 תוספת: ויש בזה עוד כמה נקודות להתבוננות. כי הקיום של היש סיבה, מבחינה לוגית מונע את הקיום של האין סיבה. כי אם קיים במציאות דבר כלשהו שאין לו סיבה, הרי שממילא זה מוריד מהכוח ומשנה את המשמעות של היש סיבה. וכן להפך, שהקיום של יש סיבה, דורש הבנה מחדש של האין סיבה. כי באמצעות האין סיבה ניתן תמיד לשאול על האין סיבה, מדוע הוא דווקא כך ולא אחרת וכיוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שאם נאמר שאין סיבה לשום דבר בעולם, הרי שבכך לא העלמנו לגמרי את היש סיבה מהביטוי שלו במציאות. ולא רק שהיש סיבה נשאר ... לשום דבר. כי לומר שאין שום סיבה לשום דבר, זה בעצם לומר שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. כי אין סיבה לשום דבר, פירושו שאין שום סיבה שגוררת אחריה תוצאה כלשהי. שזה בעצם אומר שכל דבר הוא גם הסיבה וגם התוצאה עצמה. דהיינו, שגם האמירה שאין סיבה לשום דבר, גם היא עדיין משאירה קיום ממשי ליש סיבה. ואז על ידי הקיום של היש סיבה, נוכל לשאול על האין סיבה. ומי שיתבונן יראה בזה עוד דבר מעניין, והוא שגם האמירה של יש סיבה, גם היא מקיימת בתוכה את האין סיבה. כי כפי שאמרנו לעיל, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה ללא יוצא מן הכלל, שזו הרי שלמות היש סיבה, ... כי אם אין נקודת התחלה לסיבות, דהיינו, אם אין במציאות שלנו שום סיבה שאין לה סיבה אחרת, דהיינו, אם אין סיבה ראשונה, הרי שגם אין שום משמעות לשום סיבה. וזה בעצם אומר, שבנקודת החוזק של היש סיבה, שהיא שיש סיבה לכל דבר עד אין סוף, שם אנחנו רואים שהאין סיבה הופך להיות בעל משמעות זהה לזו של האין שום סיבה לשום דבר. ויש בזה עוד עניין, והוא שבעצם מהותה ... בעל משמעות כלשהי, שממנה יוצאות סיבות ותוצאות. שזה בעצם אומר, שהסיבה הוגדרה וקיבלה משמעות, רק על ידי קיומה של האין סיבה. כי רק סיבה ראשונה שקודמת לה האין סיבה, רק היא בעלת משמעות ליצור רצף משמעותי של סיבה ותוצאה. ונמצא אם כן, כי המשמעות של היש סיבה, תלויה באין סיבה. וגם להפך, כאשר מישהו אומר על דבר כלשהו שהוא אקראי ללא סיבה, הרי שבעצם המשמעות של האקראיות, אפשרית רק ... של יש סיבה. ובכל מקרה ניתן לראות ולהבין, שבמציאות שלנו יש שני כוחות שונים, של יש סיבה וגם של אין סיבה וחוסר סיבה. ואז השאלה הנשאלת היא, מה הסיבה שבגללה לחלק מהדברים יש סיבה ולחלק מהדברים אין סיבה. ואם נמצא לכך תשובה, הרי שבעצם הפכנו את האין סיבה, לבעל סיבה. ואם לא נמצא לכך תשובה, הרי בעצם בכך הפכנו את היש סיבה, לחסרת סיבה. ועוד יש להתבונן ... להיות כפי מה שהוא. וכאשר אנחנו רואים שיש במציאות שלנו מקרים של אקראיות וחוסר סיבה, הרי שמכך ניתן להוכיח שאין סיבה ראשונה. כי אחרת לא הייתה אקראיות. אבל אם נאמר שאין סיבה ראשונה, אז זה מונע את אפשרות הקיום של היש סיבה. וכך גם להפך. כי מקיומן של הסיבות, ניתן להבין ... כיצד זה שקיימים בעולם גם דברים אקראיים? וזה בעצם אומר, שמבחינה הגיונית, הקיום של היש סיבה לצד הקיום של האין סיבה, הוא טעון הסבר והיתכנות. כי עפ ההיגיון יש כאן בעיה שכלית בלתי פתירה. כי הכוח של היש סיבה, דוחה את רגליו ונאבק כל הזמן באפשרות של האין סיבה. והכוח של האין סיבה, נלחם כל הזמן בכוח של היש סיבה. ואף על פי כן, שניהם קיימים בו זמנית. וזה דבר שדרוש התבוננות ...

... בעולם קיימות רק בגלל רעיון הנפרדות, כלומר, בגלל התפיסה שיש הבדל בין דברים שונים - קיים ולא קיים, סיבה ואין סיבה, טוב ורע וכו. למשל, השאלה למה העולם קיים? נובעת מכך שאנו מבחינים בין קיום לבין חוסר קיום. אך אם ... לומר טוב, נגיד שאין הבדל ובזה נסגור את העניין, אלא דווקא ההפך. צריך לחקור את המשמעות של יש סיבה ואין סיבה, ולבדוק באמת אם יש הבדל או לא, ולמה. אם תבין למה המציאות היא כפי שהיא, תבין גם למה אתה ... תשובה, אלא שפשוט לא תוכל לשאול יותר. למה? כי תגלה באופן עמוק ובלתי אמצעי שאין באמת הבדל בין סיבה לאין סיבה, ובין קיים ללא קיים. הכל הוא ביטוי של דבר אחד ויחיד. במצב הזה, השאלה לא יכולה להתקיים, כי ההפרדות ... איך לשאול שאלות נכון? מהי מהות האושר? מה הסיבה לרצונות שלי? מהי נפרדות ואחדות? האם יש הבדל בין סיבה לאין סיבה? עד מתי צריך האדם לשאול את עצמו למה ומה הסיבה? מי שרוצה לחיות טוב צריך להבין את עצמו. וכדי ... הפיזיקה הם כך ולא אחרת? חוקי הפיזיקה צריכים להיות כפי שהם. מי החליט? אדם צריך לשאול את עצמו למה אין סיבה? יכל להיות שאין סיבה? נניח שהמציאות אקראית, האם תיאורטית יכול להיות שיש סיבה? כן, אבל למה המציאות היא מפרספקטיבה שאין סיבה אולי יש סיבה? אדם שרוצה להיות מאושר שתגיע למצב שלא תוכל לשאול למה. אם שאלת והגעת למצב שאין תשובה אסור לך להפסיק לשאול למה, זה שאין לך תשובה לא אומר שאין סיבה או אין תשובה. שאדם מגיע לנקודה שאין תשובה הוא צריך לשאול למה יש בכלל שאלה האדם צריך לשאול את ... שכל השאלות בעולם קיימות בגלל הנפרדות, השאלה למה העולם קיים היא תוצאה של נפרדות של קיים ולא קיים סיבה ואין סיבה. לו יצוייר קיים ולא קיים זה דבר אחד וסיבה ואין סיבה דבר אחד. אז לא היו שאלות. הסיבה של השאלות היא הנפרדות. וכאשר האדם מגיע לנקודת עצירה אם אין סיבה למה אין סיבה ואם יש סיבה למה הסיבה היא כזאת ולא אחרת. הסיבה שאדם לא מוצא תשובה בגלל שהחכמה של האדם עם ... להבין אותו ולא תוכל להכיל אותו לוגית שאדם מגיע לנקודת עצירה למה, ואם יש סיבה למה יש סיבה ואם אין סיבה למה כך ולא אחרת. יש לך סיבה תן סיבה אחרת לפתוח את הראש לחשוב מחוץ לקופסא זה לא אומר ... ולא אחרת, ומי שיעשה זאת מספיק פעמים, הוא יקבל שכל ויבין שהכל ביטויים של אותו דבר כי יש סיבה ואין סיבה זה אותו דבר ואין הבדל בין קיים ולא קיים הטריגר המחשבתי שמניע את האדם לחוות את זה, אין הבדל ...

... בסופו של דבר, כשאנחנו בוחנים את השאלה לעומק, אנו מגיעים להבנה שאין למעשה הבדל מוחלט בין יש סיבה לבין אין סיבה - כל מהות של השאלה טמונה בהבנתה, ולא בהנחות השטחיות שאנחנו מביאים אליה. כל ההבנה נובעת מהמקום שממנו נשאלת ... שהעולם לא קיים. כאשר האדם מבין את המהות של השאלה הוא מבין את התשובה. אין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה וכו. אם הוא היה מבין שיש סיבה ואין סיבה, זה לא הכוונה שיש סיבה או אין סיבה. לא הייתה שאלה. כדי להגיע לשכל שאין סיבה ויש סיבה זה אחד, לשם כך צריך לחקור מה הסיבה הראשונה. למה אני לא אומר לו את התשובה, אין סיבה ויש סיבה זה אחד, כי זה לא משמעותי עבורו הוא מבין את הדברים מתוך הנפרדות. העניין הוא שהוא יבין ... זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה לא היית אוכל. למה אדם עושה פעולה? אני מדבר כדי שתבין. כל העולם שלנו בנוי על קונספט של סיבה ... סוף אין עוגן של סיבה, זה למען תכלית, זה כבר לא משנה. אם תגיד שיש סיבה עד אין סוף אין סיבה. ומה הסיבה של התהליך כולו. אם נאמר שיש סיבה ראשונה מה קדם לה, האין סיבה. מצד האמת יש סיבה ואין סיבה זה דבר אחד. אומרים העולם נברא יש מאין אלוהים הוא אין סוף. האין סוף מוגבל, כי הוא יישות מוגבלת ...

... בצד אחד. אליעד מסביר כי בסופו של דבר האדם מגיע להבנה עמוקה עוד יותר, שלפיה לומר יש סיבה או אין סיבה זה אותו הדבר בדיוק, כי במציאות עצמה הכל אחד. מי שיש לו את השכל לראות זאת, מבין שבעצם אין ... זא, לדוגמה האדם שואל האם יש סיבה לכל דבר, והוא מגיע לשתי אפשרויות, הוא מגיע לתשובה שיש סיבה ותשובה שאין סיבה, והעניין ששתי התשובות לא נכונות, והאדם צריך להגיע לידיעה, רגע? יש סיבה לכל דבר, או אין סיבה לשום דבר, מה האמת? ואז הוא מגיע להבנה ששתי התשובות נכונות, וזה בכל נושא אם יגיע לסוף יראה ששתי ... ואז יצטרך להחליט. והאמת כשהוא מתבונן בזה הוא אומר, רגע! אבל לא יכול להיות שיש סיבה ולא יכול להיות שאין סיבה! שתי התשובות נכונות, וגם שתי התשובות לא נכונות, שזו בעצם אותה הבעיה, בכל מקרה תפסיד את הכסף. זה אומר ... מה שקורה לו זה שהוא חופר חופר חופר, ואז בסוף התהליך הוא מגיע לשכל חדש, שלהגיד יש סיבה אן אין סיבה זה אותו הדבר. כי אם אדם שואל, רגע למציאות יש סיבה או אין סיבה? האם היא אקראית? אבל אם לאדם היה שכל להבין שלהכל יש סיבה, או להגיד שהכל אקראי זה בכלל אותו הדבר, אין שום הבדל, סיבה ואין סיבה זה אותו דבר, כי אם להכל יש סיבה אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו, ואם הכל אקראי, זה ...

... יצירת הנפרדות מתוך האחדות. ואעפכ עדיין נשארת השאלה, למה ואיך בכל זאת נוצרה הנפרדות מתוך האחדות? כי האין משמעות והאין סיבה, זאת תשובה לא באמת טובה. משום, שבמציאות שלנו, גם יש וגם אין סיבה, וגם יש וגם אין משמעות. ואם להכל אין שום משמעות כלל ואין שום סיבה כלל, אז כיצד זה שבתוך ... תשובה שהיא, לא מכילה בתוכה את שאר האפשרויות. ואם נשיב שבשורש יש סיבה, אז תישאר שאלה איך יש גם אין סיבה. ואם נאמר שבשורש אין משמעות, אז עדיין תישאר השאלה, איך כן יש משמעות בתוך הנפרדות. ומי שיתבונן אל השורש ... שינוי כלל. וכאשר אין שום שינוי כלל, אין גם שום שאלה כלל. ובלבוש גשמי יותר נסביר, כי כאשר היש והאין סיבה הם אחד, אז אין שאלה, האם יש או אין סיבה, כי זה אותו הדבר ממש. וכיוב לגבי כל שאלה אחרת, של האם יש או אין איזה דבר, שהתשובה האמיתית ... ולצורך ההמחשה נראה, כי כאשר לכל דבר יש סיבה, אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו. וכאשר לשום דבר אין סיבה, גם אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו. כך ששלמות הסיבתיות והעדר הסיבתיות, היא בעצם דבר אחר ממש. ורק ...

... הוא מגלה בדרך כלל שמה שהוא באמת רוצה זה משהו עמוק יותר, מופשט יותר, שאותו כן אפשר להשיג, ואז אין סיבה להתייאש. לדוגמה, אם מישהו רוצה קשר זוגי עם אדם ספציפי אך לא מצליח להשיג זאת, הוא עלול להתייאש. אך ... למשל שהוא רוצה אהבה, ביטחון או הערכה. את הדברים האלה הוא יכול להשיג בדרכים שונות, וכך הייאוש נעלם, כי אין סיבה ממשית להתייאש כאשר מה שאתה באמת רוצה אפשרי להשגה. מה עושים כשמגלים שהרצון האמיתי הוא דבר והיפוכו? אליעד מסביר ... למעשה דבר והיפוכו, מה שעלול לגרום לייאוש, כי נראה שאין דרך להשיג זאת. אך גם במקרה כזה, אליעד אומר שאין סיבה אמיתית לייאוש, כיוון שאם האדם באמת ירצה את הדבר ברצון מוחלט ושלם, הוא יוכל להשיג גם את מה שנראה ... מושג? מה המשמעות של המשפט אין שום ייאוש בעולם כלל? המשמעות של המשפט אין שום ייאוש בעולם כלל היא שאין סיבה להתייאש באמת משום דבר. רבי נחמן אמר את המשפט הזה כדי להדגיש כי כל דבר שאדם באמת רוצה, אם ... יכול להיות תוצאה של תחושת אכזבה, תסכול או חוסר אמונה ביכולת להשיג את המטרה. רבי נחמן מציין שבמצבים כאלה אין סיבה להרגיש כך, כי אם באמת תרצה את מה שאתה רוצה בצורה אמיתית ושלמה, תוכל להשיג אותו. איך רבי נחמן ... להשיג מטרה מסוימת ולא מצליח עשוי להגיע למסקנה שאין לו סיכוי להצליח, מה שמוביל אותו לייאוש. רבי נחמן אומר שאין סיבה להתייאש, כי אם אתה באמת רוצה את המטרה שלך בלב שלם, תוכל להשיג אותה. הייאוש מתרחש בגלל שהאדם חושב ... איך זה קשור לחיים האישיים שלנו? המשמעות המעשית של אין שום ייאוש היא שאם יש לך רצון אמיתי ושלם, אין סיבה שלא תוכל להשיג אותו. אם יש לך רצון חזק ולא מוגדר סתם, אז תמיד תוכל להתגבר על מכשולים ולהשיג ...

... להגיד אין בעיה הכל בסדר לא רוצה מכבד וכו אבל אני רק אשמח להבין למה מה הסיבה יש סיבה אין סיבה כן סיבה ואז הבן אדם המטרה זה לגרום לו להתבונן, עכשיו אם הבן אדם יחשוב שאין סיבה אם הילד יגלה שאין סיבה אוקי אז אני יכול לסדר את החדר כי אין סיבה ואם הוא יגלה שיש סיבה אז יש לנו על מה לדבר. אם בן אדם היה משתכנע שבאמת אין סיבה אז אוקי אז אם אין סיבה אז אני יכול לעשות וואלה אין באמת שום סיבה בוא נסדר, אם אין שום סיבה למה אני לא רוצה ...

... ולמנוע כל שאלה נוספת. זו נקודה קריטית להבנה: כל תשובה לשאלה למה לחיות? תהיה יחסית בלבד, לא מוחלטת. אם אין סיבה לחיות, האם כדאי למות? אליעד מתמודד עם המחשבה של אנשים שחושבים: אם אין סיבה אמיתית לחיים, אז אולי עדיף כבר למות? הוא מסביר שהמחשבה הזאת נובעת מחוסר הבנה עמוקה של השאלה. הוא מדגים ... עלול לחשוב שעכשיו כבר מותר לו למות. אבל אליעד מדגיש שזה לא נכון: אם בן אדם יגיע להבנה מוחלטת שאין סיבה לחיות, באותו רגע הרצון למות ייעלם, כי אם אין סיבה מוחלטת לחיות, אז אין גם סיבה מוחלטת למות. למעשה, הרצון למות נובע מההנחה הסמויה שיש משמעות כלשהי, שאם החיים ... כי אם הסיבה לחיות אינה מוחלטת, הרי שגם הסיבה למות אינה מוחלטת. מה ההבדל בין הבנה חלקית להבנה מוחלטת שאין סיבה לחיות? אליעד מסביר הבדל חשוב מאוד בין אדם שחושב שאין סיבה לחיות לבין אדם שבאמת מבין שאין סיבה לחיות. אדם שבאמת הבין שאין שום סיבה לחיות, לא יהיה מוטרד בכלל מהשאלה אם להתאבד או לא. הוא יהיה ... זהו סימן שהוא עדיין מחפש משמעות או מניח שישנה משמעות, ולכן הוא עדיין סובל ומוטרד. אליעד מסביר שאם באמת אין סיבה מוחלטת לחיים, אז אין גם סיבה מוחלטת למות, ולכן הרצון למות הוא סימן שהאדם עדיין לא הבין באמת שאין משמעות. הרצון למות מעיד שהאדם לא הגיע לתובנה האמיתית והעמוקה שאין סיבה אמיתית לחיים. אם הוא היה מגיע לתובנה הזאת באמת, הוא היה נעשה שווה - נפש לגמרי, ולא היה מתייסר או מוטרד כלל מהשאלה אם לחיות או למות. למה לא צריך לפחד להודות שאין סיבה מוחלטת לחיות? אליעד כהן מסביר שאין צורך לפחד מההכרה שאין סיבה מוחלטת לחיות, כי ברגע שאדם באמת יכיר בזה, הוא לא ירצה למות ולא יזיק לעצמו בשום צורה. הרצון לפגוע ...