האם יש סיבה לחיות? למה לחיות? מה הסיבה לחיות? רצון לחיות, רצון למות, רצון להתאבד, סיבה למה לחיות, סיבה למה לא להתאבד, לא רוצה לחיות, רוצה למות, לשכנע מישהו לא למות, לשכנע מישהו לא להתאבד, למה לא למות?
האם יש סיבה אמיתית לחיות או למות?
כאשר בן אדם שואל את עצמו למה לחיות, הוא מחפש משמעות או סיבה שתיתן לו כוח להמשיך. אליעד כהן מציג בהרצאה את השאלה החשובה והעמוקה הזו: האם קיימת בכלל סיבה מוחלטת לחיות? אליעד מסביר שלשאלה זו אין תשובה מוחלטת, אלא רק תשובות יחסיות, זמניות וחלקיות. הוא נותן דוגמה לכך שאנשים יכולים לתת תשובות כמו: "לחיות כדי ליהנות, " "להגשים את עצמך, " "לעשות חיים" או "למצוא אושר." אך מיד מתעוררות שתי בעיות מרכזיות עם התשובות האלה:
אליעד כהן מסביר שאין אפשרות לתת תשובה מוחלטת לשאלה "בשביל מה לחיות?". כל תשובה שניתן תהיה חלקית בלבד, שכן תמיד יהיה ניתן להמשיך לשאול "ולמה זה?" או "בשביל מה?" הוא מבהיר שלא קיימת תשובה שיכולה לסגור הרמטית את השאלה ולמנוע כל שאלה נוספת. זו נקודה קריטית להבנה: כל תשובה לשאלה "למה לחיות?" תהיה יחסית בלבד, לא מוחלטת.
אם אין סיבה לחיות, האם כדאי למות?
אליעד מתמודד עם המחשבה של אנשים שחושבים: "אם אין סיבה אמיתית לחיים, אז אולי עדיף כבר למות?" הוא מסביר שהמחשבה הזאת נובעת מחוסר הבנה עמוקה של השאלה. הוא מדגים את זה כך: בן אדם קם בבוקר, רע לו מאוד, והוא חושב שאם הוא ימות, הוא יפתור את הבעיה. אבל אז הוא תוהה האם יש סיבה שבכלל יחיה, ולכן הולך לחקור את השאלה. הוא שואל אנשים ולא מוצא תשובה מספקת. כשהוא מגיע למסקנה שאין באמת סיבה, הוא עלול לחשוב שעכשיו כבר "מותר" לו למות. אבל אליעד מדגיש שזה לא נכון: אם בן אדם יגיע להבנה מוחלטת שאין סיבה לחיות, באותו רגע הרצון למות ייעלם, כי אם אין סיבה מוחלטת לחיות, אז אין גם סיבה מוחלטת למות. למעשה, הרצון למות נובע מההנחה הסמויה שיש משמעות כלשהי, שאם החיים רעים אז כדאי למות כדי להפסיק לסבול. אם המשמעות באמת תיעלם לחלוטין, האדם לא ירצה להתאבד, אלא יהפוך לפסיבי, אדיש ומנותק, הוא כבר לא יתאמץ לעשות שום דבר - לא למות ולא לחיות.
מדוע אנשים רוצים להתאבד ומה הטעות שלהם?
אליעד כהן מסביר שהסיבה שאדם רוצה למות היא תמיד בגלל שהוא סובל או חווה חוסר משמעות בחייו, והוא מניח שבמוות הסבל או חוסר המשמעות ייעלמו. לדוגמה, אדם שמתעללים בו רוצה למות כי אז הוא מאמין שההתעללות תיפסק. אך זאת טעות, כי המוות לא מבטיח פתרון או הקלה. אף אחד לא באמת יודע מה יש לאחר המוות, יכול להיות יותר טוב, אך גם יכול להיות גרוע יותר, ויכול להיות שלא ישתנה שום דבר. אדם שחושב כך עושה טעות לוגית פשוטה: הוא מניח שאם בחיים רע, אז במוות יהיה טוב יותר, בלי שיש לו כל וודאות לכך.
כדי להסביר זאת בצורה ברורה יותר, אליעד מביא דוגמה נוספת של אדם שרצה להתאבד אך לא עשה זאת מפני שהייתה לו סיבה מסוימת, למשל בגלל שאסור לו מבחינה מוסרית או דתית. אותו אדם לא התאבד בגלל סיבה ספציפית חיצונית, כגון חוק או אמונה. אך מה יקרה אם הסיבה תיעלם...
כאשר בן אדם שואל את עצמו למה לחיות, הוא מחפש משמעות או סיבה שתיתן לו כוח להמשיך. אליעד כהן מציג בהרצאה את השאלה החשובה והעמוקה הזו: האם קיימת בכלל סיבה מוחלטת לחיות? אליעד מסביר שלשאלה זו אין תשובה מוחלטת, אלא רק תשובות יחסיות, זמניות וחלקיות. הוא נותן דוגמה לכך שאנשים יכולים לתת תשובות כמו: "לחיות כדי ליהנות, " "להגשים את עצמך, " "לעשות חיים" או "למצוא אושר." אך מיד מתעוררות שתי בעיות מרכזיות עם התשובות האלה:
- מה קורה אם האדם לא מצליח ליהנות מהחיים? מה קורה אם הוא באמת סובל ולא מסוגל "לעשות חיים"?
- גם אם הוא מצליח ליהנות או להגשים את עצמו, עדיין הוא יכול לשאול: "ובשביל מה בכלל לעשות חיים?" כלומר, גם על תשובה שנשמעת הגיונית אפשר תמיד לשאול "למה", "מה התכלית" או "מה המטרה", ולא תהיה לכך תשובה מוחלטת שתסגור את כל השאלות האפשריות.
אליעד כהן מסביר שאין אפשרות לתת תשובה מוחלטת לשאלה "בשביל מה לחיות?". כל תשובה שניתן תהיה חלקית בלבד, שכן תמיד יהיה ניתן להמשיך לשאול "ולמה זה?" או "בשביל מה?" הוא מבהיר שלא קיימת תשובה שיכולה לסגור הרמטית את השאלה ולמנוע כל שאלה נוספת. זו נקודה קריטית להבנה: כל תשובה לשאלה "למה לחיות?" תהיה יחסית בלבד, לא מוחלטת.
אם אין סיבה לחיות, האם כדאי למות?
אליעד מתמודד עם המחשבה של אנשים שחושבים: "אם אין סיבה אמיתית לחיים, אז אולי עדיף כבר למות?" הוא מסביר שהמחשבה הזאת נובעת מחוסר הבנה עמוקה של השאלה. הוא מדגים את זה כך: בן אדם קם בבוקר, רע לו מאוד, והוא חושב שאם הוא ימות, הוא יפתור את הבעיה. אבל אז הוא תוהה האם יש סיבה שבכלל יחיה, ולכן הולך לחקור את השאלה. הוא שואל אנשים ולא מוצא תשובה מספקת. כשהוא מגיע למסקנה שאין באמת סיבה, הוא עלול לחשוב שעכשיו כבר "מותר" לו למות. אבל אליעד מדגיש שזה לא נכון: אם בן אדם יגיע להבנה מוחלטת שאין סיבה לחיות, באותו רגע הרצון למות ייעלם, כי אם אין סיבה מוחלטת לחיות, אז אין גם סיבה מוחלטת למות. למעשה, הרצון למות נובע מההנחה הסמויה שיש משמעות כלשהי, שאם החיים רעים אז כדאי למות כדי להפסיק לסבול. אם המשמעות באמת תיעלם לחלוטין, האדם לא ירצה להתאבד, אלא יהפוך לפסיבי, אדיש ומנותק, הוא כבר לא יתאמץ לעשות שום דבר - לא למות ולא לחיות.
מדוע אנשים רוצים להתאבד ומה הטעות שלהם?
אליעד כהן מסביר שהסיבה שאדם רוצה למות היא תמיד בגלל שהוא סובל או חווה חוסר משמעות בחייו, והוא מניח שבמוות הסבל או חוסר המשמעות ייעלמו. לדוגמה, אדם שמתעללים בו רוצה למות כי אז הוא מאמין שההתעללות תיפסק. אך זאת טעות, כי המוות לא מבטיח פתרון או הקלה. אף אחד לא באמת יודע מה יש לאחר המוות, יכול להיות יותר טוב, אך גם יכול להיות גרוע יותר, ויכול להיות שלא ישתנה שום דבר. אדם שחושב כך עושה טעות לוגית פשוטה: הוא מניח שאם בחיים רע, אז במוות יהיה טוב יותר, בלי שיש לו כל וודאות לכך.
כדי להסביר זאת בצורה ברורה יותר, אליעד מביא דוגמה נוספת של אדם שרצה להתאבד אך לא עשה זאת מפני שהייתה לו סיבה מסוימת, למשל בגלל שאסור לו מבחינה מוסרית או דתית. אותו אדם לא התאבד בגלל סיבה ספציפית חיצונית, כגון חוק או אמונה. אך מה יקרה אם הסיבה תיעלם...
- למה לא להתאבד?
- האם יש משמעות לחיים?
- איך לשכנע מישהו לא להתאבד?
- מה הסיבה לחיות?
- מה לעשות כשאין טעם לחיים?
- איך להתמודד עם רצון למות?
050-3331-331