9:48למה - עד מתי צריך לשאול למה ומה הסיבה?
עד מתי צריך לשאול למה ומה הסיבה?
אליעד כהן מסביר את החשיבות של השאלה "למה?" ואומר שמי שרוצה לחיות חיים טובים ולהגיע לאושר חייב להבין את עצמו לעומק. ההבנה העצמית הזו מושגת דרך שאילת שאלות אינסופית על הרצונות והבחירות האישיות. האדם חייב לשאול מדוע הוא רוצה דברים מסוימים ולא אחרים. אליעד מדגיש שצריך לשאול שאלות כאלה בלי הפסקה: למה דווקא הרצון הזה? האם הרצון הזה באמת מחויב? האם אפשר שלא יהיה רצון כזה? אם הוא כן מחויב - אז למה? ואם לא - למה דווקא זה הרצון שנבחר?
מה יקרה אם האדם ישאל "למה" מספיק פעמים?
אליעד כהן טוען שאדם שיחקור בצורה מעמיקה את הרצונות שלו, ישאל שוב ושוב למה הוא רוצה אותם, יגיע בסופו של דבר לנקודה שבה הוא ירגיש טוב יותר. עצם תהליך השאלה, גם אם הוא לא ימצא מיד תשובה, כבר ישפר את ההרגשה שלו ויגרום לו להרגיש טוב, משום שהוא חוקר את עצמו לעומק. אליעד אומר שזו הדרך היחידה להבין מה זה באמת אושר ומהי המהות של להיות מאושר.
מה לעשות כשמגיעים למצב שאין תשובה?
כאשר אדם שואל מספיק פעמים, הוא מגיע בשלב מסוים לנקודה שאין לו תשובה. אליעד מדגיש כאן נקודה קריטית: אסור להפסיק לשאול. גם אם אין לך כרגע תשובה, זה לא אומר שאין תשובה בכלל. זה רק אומר שכרגע אינך יכול להבין אותה. החכמה האנושית מוגבלת ולא תמיד מסוגלת להכיל או להבין את ההסבר של המציאות עצמה. ייתכן שיש הסבר עמוק וגבוה יותר שהאדם לא מסוגל לתפוס או להכיל בלוגיקה האנושית שלו.
למה בכלל קיימות שאלות?
אליעד מסביר שכל השאלות בעולם קיימות רק בגלל רעיון הנפרדות, כלומר, בגלל התפיסה שיש הבדל בין דברים שונים - קיים ולא קיים, סיבה ואין סיבה, טוב ורע וכו'. למשל, השאלה "למה העולם קיים?" נובעת מכך שאנו מבחינים בין קיום לבין חוסר קיום. אך אם נתאר מצב היפותטי שבו אין הבדל בין קיים ללא קיים, בין סיבה לבין חוסר סיבה, אז לא יהיה מקום לשאלות כלל. השאלות קיימות רק בגלל תפיסת הנפרדות שלנו.
מה לעשות כשמגיעים לנקודת עצירה בשאלות?
כאשר מגיעים למצב שאין תשובה לשאלה, צריך להמשיך ולחקור דווקא את עצם קיום השאלה. אם אדם יגיע למצב שבו הוא ישאל "למה יש בכלל שאלה?" ויבין שהשאלה עצמה היא תוצאה של הפרדה מדומה, הוא יתחיל לפתוח את הראש לחשיבה מסוג חדש. אליעד ממליץ לחפש את האמת מתוך ראש פתוח לחלוטין, בלי לשקר לעצמך ובלי לסגור את הדיון מוקדם מדי.
הוא מדגיש שלחפש את האמת זה לא לומר "טוב, נגיד שאין הבדל ובזה נסגור את העניין", אלא דווקא ההפך. צריך לחקור את המשמעות של "יש סיבה" ו"אין סיבה", ולבדוק באמת אם יש הבדל או לא, ולמה. אם תבין למה המציאות היא כפי שהיא, תבין גם למה אתה רוצה דווקא כך ולא אחרת. לפי אליעד, השאלה "למה אתה רוצה דווקא כך?" היא ביטוי לשאלה עמוקה יותר - "למה המציאות היא דווקא כך ולא אחרת?".
מהו מצב שבו השאלות מפסיקות להתקיים?
בסופו של דבר, אחרי שתשאל מספיק פעמים ותחפש את האמת באמת, בלי להניח שום הנחת יסוד מוקדמת, אתה תגיע למצב שבו לא תוכל יותר לשאול "למה?". אליעד אומר שלא רק שלא תמצא תשובה, אלא שפשוט לא תוכל לשאול יותר. למה? כי תגלה באופן עמוק ובלתי אמצעי שאין באמת הבדל בין "סיבה" ל"אין סיבה", ובין "קיים" ל"לא קיים". הכל הוא ביטוי של דבר אחד ויחיד. במצב הזה, השאלה לא יכולה להתקיים, כי ההפרדות שעליהן מבוססת השאלה כבר לא קיימות בתפיסתך.
בנקודה הזאת, האדם כבר לא צריך לומר או לשכנע את עצמו שהכל אחד. הוא פשוט יחווה וירגיש את זה מבפנים. וכאשר השאלה "למה?" תיעלם לחלוטין, אז האדם יידע בוודאות שהוא מצא את התשובה - גם אם אין זו תשובה במובן הרגיל של המילה. זהו המצב שבו האדם מבין את המציאות באופן מוחלט.
לסיום, אליעד מדגיש שוב שהחשוב ביותר הוא להמשיך ולשאול "למה?" ללא פחד ובלי להניח שום הנחה מוקדמת, עד שתגיע לנקודה שבה השאלה עצמה נעלמת. זה הרגע שבו האדם באמת הבין והגיע לאמת המוחלטת.
אליעד כהן מסביר את החשיבות של השאלה "למה?" ואומר שמי שרוצה לחיות חיים טובים ולהגיע לאושר חייב להבין את עצמו לעומק. ההבנה העצמית הזו מושגת דרך שאילת שאלות אינסופית על הרצונות והבחירות האישיות. האדם חייב לשאול מדוע הוא רוצה דברים מסוימים ולא אחרים. אליעד מדגיש שצריך לשאול שאלות כאלה בלי הפסקה: למה דווקא הרצון הזה? האם הרצון הזה באמת מחויב? האם אפשר שלא יהיה רצון כזה? אם הוא כן מחויב - אז למה? ואם לא - למה דווקא זה הרצון שנבחר?
מה יקרה אם האדם ישאל "למה" מספיק פעמים?
אליעד כהן טוען שאדם שיחקור בצורה מעמיקה את הרצונות שלו, ישאל שוב ושוב למה הוא רוצה אותם, יגיע בסופו של דבר לנקודה שבה הוא ירגיש טוב יותר. עצם תהליך השאלה, גם אם הוא לא ימצא מיד תשובה, כבר ישפר את ההרגשה שלו ויגרום לו להרגיש טוב, משום שהוא חוקר את עצמו לעומק. אליעד אומר שזו הדרך היחידה להבין מה זה באמת אושר ומהי המהות של להיות מאושר.
מה לעשות כשמגיעים למצב שאין תשובה?
כאשר אדם שואל מספיק פעמים, הוא מגיע בשלב מסוים לנקודה שאין לו תשובה. אליעד מדגיש כאן נקודה קריטית: אסור להפסיק לשאול. גם אם אין לך כרגע תשובה, זה לא אומר שאין תשובה בכלל. זה רק אומר שכרגע אינך יכול להבין אותה. החכמה האנושית מוגבלת ולא תמיד מסוגלת להכיל או להבין את ההסבר של המציאות עצמה. ייתכן שיש הסבר עמוק וגבוה יותר שהאדם לא מסוגל לתפוס או להכיל בלוגיקה האנושית שלו.
למה בכלל קיימות שאלות?
אליעד מסביר שכל השאלות בעולם קיימות רק בגלל רעיון הנפרדות, כלומר, בגלל התפיסה שיש הבדל בין דברים שונים - קיים ולא קיים, סיבה ואין סיבה, טוב ורע וכו'. למשל, השאלה "למה העולם קיים?" נובעת מכך שאנו מבחינים בין קיום לבין חוסר קיום. אך אם נתאר מצב היפותטי שבו אין הבדל בין קיים ללא קיים, בין סיבה לבין חוסר סיבה, אז לא יהיה מקום לשאלות כלל. השאלות קיימות רק בגלל תפיסת הנפרדות שלנו.
מה לעשות כשמגיעים לנקודת עצירה בשאלות?
כאשר מגיעים למצב שאין תשובה לשאלה, צריך להמשיך ולחקור דווקא את עצם קיום השאלה. אם אדם יגיע למצב שבו הוא ישאל "למה יש בכלל שאלה?" ויבין שהשאלה עצמה היא תוצאה של הפרדה מדומה, הוא יתחיל לפתוח את הראש לחשיבה מסוג חדש. אליעד ממליץ לחפש את האמת מתוך ראש פתוח לחלוטין, בלי לשקר לעצמך ובלי לסגור את הדיון מוקדם מדי.
הוא מדגיש שלחפש את האמת זה לא לומר "טוב, נגיד שאין הבדל ובזה נסגור את העניין", אלא דווקא ההפך. צריך לחקור את המשמעות של "יש סיבה" ו"אין סיבה", ולבדוק באמת אם יש הבדל או לא, ולמה. אם תבין למה המציאות היא כפי שהיא, תבין גם למה אתה רוצה דווקא כך ולא אחרת. לפי אליעד, השאלה "למה אתה רוצה דווקא כך?" היא ביטוי לשאלה עמוקה יותר - "למה המציאות היא דווקא כך ולא אחרת?".
מהו מצב שבו השאלות מפסיקות להתקיים?
בסופו של דבר, אחרי שתשאל מספיק פעמים ותחפש את האמת באמת, בלי להניח שום הנחת יסוד מוקדמת, אתה תגיע למצב שבו לא תוכל יותר לשאול "למה?". אליעד אומר שלא רק שלא תמצא תשובה, אלא שפשוט לא תוכל לשאול יותר. למה? כי תגלה באופן עמוק ובלתי אמצעי שאין באמת הבדל בין "סיבה" ל"אין סיבה", ובין "קיים" ל"לא קיים". הכל הוא ביטוי של דבר אחד ויחיד. במצב הזה, השאלה לא יכולה להתקיים, כי ההפרדות שעליהן מבוססת השאלה כבר לא קיימות בתפיסתך.
בנקודה הזאת, האדם כבר לא צריך לומר או לשכנע את עצמו שהכל אחד. הוא פשוט יחווה וירגיש את זה מבפנים. וכאשר השאלה "למה?" תיעלם לחלוטין, אז האדם יידע בוודאות שהוא מצא את התשובה - גם אם אין זו תשובה במובן הרגיל של המילה. זהו המצב שבו האדם מבין את המציאות באופן מוחלט.
לסיום, אליעד מדגיש שוב שהחשוב ביותר הוא להמשיך ולשאול "למה?" ללא פחד ובלי להניח שום הנחה מוקדמת, עד שתגיע לנקודה שבה השאלה עצמה נעלמת. זה הרגע שבו האדם באמת הבין והגיע לאמת המוחלטת.
- למה המציאות קיימת?
- איך להבין את עצמי לעומק?
- איך לשאול שאלות נכון?
- מהי מהות האושר?
- מה הסיבה לרצונות שלי?
- מהי נפרדות ואחדות?
- האם יש הבדל בין סיבה לאין סיבה?
עד מתי צריך האדם לשאול את עצמו למה ומה הסיבה? מי שרוצה לחיות טוב צריך להבין את עצמו. וכדי להבין צריך לשאול מה הסיבה שאני רוצה את הרצונות שלי, צריך לשאול מספיק פעמים למה אני רוצה את הדבר הזה? צריך לשאול מספיק פעמים ולמה דווקא הרצון הזה? למה זה מחייב? ולמה הרצון הזה, עד מתי צריך לשאול למה? ולמה אני חי? מה תכלית החיים? למה העולם קיים? למה קיימת השאלה למה? כל דבר בעולם האם זאת האמת? האם האמת היא כזאת ולא אחרת? אדם ששואל את עצמו מספיק פעמים למה הוא מגיע בדרך שאין לו תשובה. למה חוקי הפיזיקה הם כך ולא אחרת? חוקי הפיזיקה צריכים להיות כפי שהם.
מי החליט? אדם צריך לשאול את עצמו למה אין סיבה? יכל להיות שאין סיבה? נניח שהמציאות אקראית, האם תיאורטית יכול להיות שיש סיבה? כן, אבל למה המציאות היא מפרספקטיבה שאין סיבה אולי יש סיבה? אדם שרוצה להיות מאושר שתגיע למצב שלא תוכל לשאול למה. אם שאלת והגעת למצב שאין תשובה אסור לך להפסיק לשאול למה, זה שאין לך תשובה לא אומר שאין סיבה או אין תשובה. שאדם מגיע לנקודה שאין תשובה הוא צריך לשאול למה יש בכלל שאלה האדם צריך לשאול את עצמו למה, עד שלא יוכל לשאול למה.
הוא יגלה שכל השאלות בעולם קיימות בגלל הנפרדות, השאלה למה העולם קיים היא תוצאה של נפרדות של קיים ולא קיים סיבה ואין סיבה. לו יצוייר קיים ולא קיים זה דבר אחד וסיבה ואין סיבה דבר אחד. אז לא היו שאלות. הסיבה של השאלות היא הנפרדות. וכאשר האדם מגיע לנקודת עצירה אם אין סיבה למה אין סיבה ואם יש סיבה למה הסיבה היא כזאת ולא אחרת. הסיבה שאדם לא מוצא תשובה בגלל שהחכמה של האדם עם החכמה לא מסוגל להבין הכל אבל זה לא אומר שהמציאות לא יכולה להכיל הכל, יכול להיות שההסבר של המציאות יהיה הסבר שאתה לא יכול להבין אותו ולא תוכל להכיל אותו לוגית שאדם מגיע לנקודת עצירה למה, ואם יש סיבה למה יש סיבה ואם אין סיבה למה כך ולא אחרת. יש לך סיבה תן סיבה אחרת לפתוח את הראש לחשוב מחוץ לקופסא זה לא אומר שאדם צריך לשקר את עצמו בגלל שאין לו תשובה לחפש את האמת מתוך ראש פתוח מה הסיבה שאתה רוצה כך ולא אחרת מה הסיבה שהמציאות היא כך ולא אחרת
ואם תבין על המציאות את השאלה תבין את הסיבה של למה אתה רוצה כך ולא אחרת, ומי שיעשה זאת מספיק פעמים, הוא יקבל שכל ויבין שהכל ביטויים של אותו דבר כי יש סיבה ואין סיבה זה אותו דבר ואין הבדל בין קיים ולא קיים הטריגר המחשבתי שמניע את האדם לחוות את זה, אין הבדל בין טוב לרע והאדם צריך להבין באמצעות השאלות שכך הוא מבין למה המציאות היא כך ולא אחרת, ואל תפחד מחוסר תשובה בלי להניח שום הנחת יסוד מוקדמת תראה שהכל אחד, וכאשר השאלה תעלם באמת, אפילו אם לא מצאת את התשובה לא אכפת לך כי בין כה אין לך שאלה. מה שחשוב שלא תהיה לך שאלה. האדם מגיע למחויב שהשאלה נעלמת לו ללא צורך לשקר את עצמו הוא חווה שהכל אחד ושואל עד שהשאלה נעלמה לגמרי.
מי החליט? אדם צריך לשאול את עצמו למה אין סיבה? יכל להיות שאין סיבה? נניח שהמציאות אקראית, האם תיאורטית יכול להיות שיש סיבה? כן, אבל למה המציאות היא מפרספקטיבה שאין סיבה אולי יש סיבה? אדם שרוצה להיות מאושר שתגיע למצב שלא תוכל לשאול למה. אם שאלת והגעת למצב שאין תשובה אסור לך להפסיק לשאול למה, זה שאין לך תשובה לא אומר שאין סיבה או אין תשובה. שאדם מגיע לנקודה שאין תשובה הוא צריך לשאול למה יש בכלל שאלה האדם צריך לשאול את עצמו למה, עד שלא יוכל לשאול למה.
הוא יגלה שכל השאלות בעולם קיימות בגלל הנפרדות, השאלה למה העולם קיים היא תוצאה של נפרדות של קיים ולא קיים סיבה ואין סיבה. לו יצוייר קיים ולא קיים זה דבר אחד וסיבה ואין סיבה דבר אחד. אז לא היו שאלות. הסיבה של השאלות היא הנפרדות. וכאשר האדם מגיע לנקודת עצירה אם אין סיבה למה אין סיבה ואם יש סיבה למה הסיבה היא כזאת ולא אחרת. הסיבה שאדם לא מוצא תשובה בגלל שהחכמה של האדם עם החכמה לא מסוגל להבין הכל אבל זה לא אומר שהמציאות לא יכולה להכיל הכל, יכול להיות שההסבר של המציאות יהיה הסבר שאתה לא יכול להבין אותו ולא תוכל להכיל אותו לוגית שאדם מגיע לנקודת עצירה למה, ואם יש סיבה למה יש סיבה ואם אין סיבה למה כך ולא אחרת. יש לך סיבה תן סיבה אחרת לפתוח את הראש לחשוב מחוץ לקופסא זה לא אומר שאדם צריך לשקר את עצמו בגלל שאין לו תשובה לחפש את האמת מתוך ראש פתוח מה הסיבה שאתה רוצה כך ולא אחרת מה הסיבה שהמציאות היא כך ולא אחרת
ואם תבין על המציאות את השאלה תבין את הסיבה של למה אתה רוצה כך ולא אחרת, ומי שיעשה זאת מספיק פעמים, הוא יקבל שכל ויבין שהכל ביטויים של אותו דבר כי יש סיבה ואין סיבה זה אותו דבר ואין הבדל בין קיים ולא קיים הטריגר המחשבתי שמניע את האדם לחוות את זה, אין הבדל בין טוב לרע והאדם צריך להבין באמצעות השאלות שכך הוא מבין למה המציאות היא כך ולא אחרת, ואל תפחד מחוסר תשובה בלי להניח שום הנחת יסוד מוקדמת תראה שהכל אחד, וכאשר השאלה תעלם באמת, אפילו אם לא מצאת את התשובה לא אכפת לך כי בין כה אין לך שאלה. מה שחשוב שלא תהיה לך שאלה. האדם מגיע למחויב שהשאלה נעלמת לו ללא צורך לשקר את עצמו הוא חווה שהכל אחד ושואל עד שהשאלה נעלמה לגמרי.
050-3331-331