... המציאות, סוד הצמצום
יש מאין, אחדות ההפכים,
יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 8 מה משמעות האחדות של המציאות והקשר בין
יש לאין? ההבנה שמציאות האחדות היא הבנת זמן ומקום כיחידה אחת. כל מה שקשור לזמן ולמקום מתנקז לרגע ולנקודה, ומתאחדים לאחדות שלמה. הכוונה היא ... הם הופכים של אותו עיקרון - ההפכים אינם נפרדים, אלא הם תוצאה של אותו העיקרון של
יש ואין. הפער בין
היש והאין הוא חלק מההבנה שמאחורי כל ההפכים יש את אותו העיקרון, ולמעשה ההפכים הם אחד. המהות של היש, אם כך, היא שאין אפשרות שתהיה ממנו משהו - ... את עצמו: איך ייתכן שמהאין נוצר היש? זוהי שאלה שגויה, כי היא מניחה הפרדה בין
היש והאין. למעשה,
היש והאין הם אחדות אחת, ולא ניתן להפריד ביניהם. הבנת הדבר הזה היא חוויה של חיבור - לדעת שאין הבדל בין שני הדברים, אף על פי שבחווייתנו נראה ... שאין באמת נפרדות. כל דבר, כל מציאות, הוא למעשה אותו דבר, ואין הבדל אמיתי בין
היש והאין. השאלה שהייתה נשאלת איך זה יכול להיות הופכת לשאלה למה לא הבנתי את זה קודם, וזהו תהליך של חיבור לתודעה האחת. החיים עצמם מתרחשים ... בתודעתנו, נגלה שאין הבדל בין אחדות לנפרדות, ושניהם מחוברים למהות אחת. השאלות על
היש והאין לא נותרות, וההבנה היא שהעולם בנוי על עקרון של אחדות, שמאפשר לנו להבין את כל ההפכים כיחידה אחת. מהות המציאות
יש ואין אחדות הבנת הזמן והמקום ההבנה הפנימית של האחדות מהות
היש והאין הפוטנציאל והאחדות הספר להיות אלוהים, חלק א עמוד 75 אנחנו הבנו שבשורש הכל אחד, מה זה אומר? שזמן ומקום זה אחד. שבסוף הכל מתנקז לזמן ... וזה כמובן דבר שהוא נגד השכל. כול הדברים שהפוכים בעולם, הם בעצם ההיפוך של
היש והאין. כמו למשל חום וקור, זה שני הפכים, אבל בעצם זה היפוך של
יש ואין שמלובשים כמו חום וקור. יש חום, אין חום, יש קור, אין קור. כל ההפכים זה בעצם צורה של
יש ואין. אם לא היה הבדל בין
יש לאין, לא היו הפכים. ומאחר שבשכל אנו מבינים שהיש הפוך מהאין, אז לא יכול להיות שמה שמהווה את היש הוא מהווה גם את האין. הרי כל הרעיון הוא שהיש ... קשה להבין את מה שאנחנו מסבירים? כי כשאנו אומרים זה הפוך מזה, אנו בראש משחקים עם
יש ואין, אנו מניחים
שיש ואין הם הפוכים. כל חוויית ההופכיות היא ההבדל בין
יש לאין. וכאן אתה אומר, שמהיש נהיה אין, לא נהיה, אלא עכשיו היש הוא אין. הספר הזה הוא יש, ובו זמנית הוא אין. השאלה היא, איך זה יכול להיות, הרי ... נכונה, אין עליה תשובה כלל. וזאת שאלה של שקר, כי היא נובעת מההנחה שיש הפרדה בין
יש לאין. כאן אנו אומרים שהמהות של הדבר, הפוכה לדבר. זה כמו להגיד, ממים יצרת אש. אפשר להגיד מהאטומים של המים יצרתי אש. אבל לא מהמים יצרתי אש, ... כלום. האם את מסוגלת לתפוס זאת בראש? כאן בספר, אני מנסה להסביר לך שאין הבדל בין
יש לאין, שאתה תבין שהכל אחד. האם יש הבדל כל שהוא בין
יש לאין? כן, כי אם לא היה, לא היינו מגדירים אותם כך. אז מה ההבדל ביניהם? בחוויה שלנו. אבל מה שלא נתפס, האם
היש והאין הם אחד? למשל, יש זאת תחושה, ואין זה חוסר תחושה. כך שעכשיו אתה מרגיש תחושה ויודע שזה כלום, כלום, כלום, לא קיים. אז תשאל איך זה לא ... הנכונה שצריכה להישאל היא, האם באמת היש מתהווה מהאין? ואם אדם מתבונן הוא רואה
שהיש והאין הם אחד. כי מצד אחד יש מציאות ונפרדות ואין שום דרך להעלים את הנפרדות, כי אפילו אם תחשוב שהנפרדות לא קיימת וקיימת רק אחדות, למעשה הפרדת ... היש היא אין? תתבונן ותשאל האם זה ככה? אם תבדוק, תגלה שזה ככה, באמת יש יש ובאמת
יש אין ושניהם מחוברים. בתוך האדם יש שכל ויש אין שכל. כשאתה משתמש באין שכל, אין לך יותר שאלה, אין הבדל בין
יש לאין, ואין יותר נפרדות, אתה אוטומטית באחד. הרעיון הוא שאם אתה מפעיל את השכל, אתה מגיע לחוויה של, לא מפעיל את השכל. אם אתה משתמש בשכל עד ... אין? תשאל את עצמך, האם זה ככה? תבדוק בשכל, ותגלה שזה ככה, וכאשר אתה בטוח בשכל
שהיש והאין מחוברים ומהווים אחד את השני, זה גורם לכך שאתה מבין שזה שאתה בטוח, שמדבר לא בטוח יהיה ההפך שלו, זוהי רק פרספקטיבה. אם תהיה בטוח שדבר ... הוא גם איננו, אז זה יהיה יותר חזק מהחוויה שלך, שזה לא יכול להיות. אם תחווה
שיש ואין זה אחד, אז לא תהיה לך שאלה בשום נושא. אם מתבוננים יותר עמוק מגלים, שאין הבדל בין ההוויה לצורה, אין הבדל בין כלום למקום. אין הבדל בין ...