3:57להתייאש, לקוות לטוב, יאוש או תקווה, אין שום יאוש בעולם כלל, אין שום תקווה בעולם כלל, הייאוש הגדול ביותר, השלמות היא חיסרון, החיסרון הוא שלמותלהתייאש, לקוות לטוב, יאוש או תקווה, אין שום יאוש בעולם כלל, אין שום תקווה בעולם כלל, הייאוש הגדול ביותר, השלמות היא חיסרון, החיסרון הוא שלמות למה המשפט אין שום יאוש בעולם כלל הוא זהה לאין שום תקווה בעולם כלל? אליעד כהן מתחיל בהסבר על המשפט המפורסם של רבי נחמן מברסלב: אין שום יאוש בעולם כלל. הוא מדגיש שהמשפט המקורי מדבר על כך שאסור לאדם להתייאש משום דבר, כי תמיד ישנה תקווה כלשהי. אולם, אליעד מציע נקודת מבט הפוכה לחלוטין וטוען שניתן להפוך את המשפט הזה בדיוק להפך, כלומר, לאין שום תקווה בעולם כלל, יש רק יאוש. הוא מסביר ששני המשפטים האלה נראים מנוגדים אך למעשה מבטאים את אותו רעיון בדיוק, ... כאשר האדם נמצא במצב הקשה ביותר מבחינתו, כלומר, הוא חושב שהגיע לייאוש מוחלט, הוא מרגיש שאין לו עוד למה לקוות. לעומת זאת, כאשר הוא נמצא בשלמות מוחלטת, הוא עדיין ימצא בה חיסרון כלשהו. מכאן נובע שכל דבר במציאות, גם השלמות וגם החיסרון, מכילים זה את זה. אליעד מדגיש שלכן לומר אין שום יאוש בעולם ואין שום תקווה בעולם אלו למעשה שני משפטים זהים, כי הם מראים שאין מצב אחד מוחלט שיכול להתקיים בלי ההפך שלו. מדוע ... למה אם תתייאש לגמרי לא יהיה לך רע בכלל? אליעד מסביר כי מקור הסבל של האדם הוא הפער בין התקווה לבין הייאוש. האדם מקווה להשיג משהו אבל באותו הזמן הוא גם מפחד שהוא לא יצליח להשיג אותו. הפער הזה בין התקווה והייאוש הוא מה שמייצר את תחושת הסבל. הוא אומר כי דווקא כאשר אדם מתייאש באופן מוחלט, כלומר, לא מצפה ... לחלוטין, ולא מצפה יותר לשום דבר, אז למעשה הוא משתחרר לחלוטין מהסבל. הוא לא סובל כי אין לו כבר תקווה כלשהי לאבד או לפחד לאבד. כלומר, הייאוש המוחלט משחרר את האדם מהמאבק בין התקווה לייאוש, וזהו מצב של שחרור מוחלט מסבל. לדבריו, האדם סובל כי יש לו תקוות וחששות. אבל אם האדם מבין שבכל מצב שהוא ישיג תמיד יהיה חיסרון, אז הוא כבר לא מצפה לשום דבר. ... רע. הוא פשוט מקבל את המציאות כפי שהיא בלי שום ציפייה לשינוי. מה החידוש בדבריו של אליעד על ייאוש ותקווה? אליעד כהן מחדד כי החידוש האמיתי בדברים שלו הוא בהכרה שבייאוש מוחלט יש למעשה סוג של שלמות. כלומר, כאשר ... באמת לא מצפה לשום דבר, הוא משיג חופש מוחלט מכאב, פחד וסבל. באותה מידה, הוא מדגיש שגם במצב של תקווה מוחלטת יש חיסרון, כי תמיד תופיע המחשבה אולי זה לא יקרה. לכן, המסר הוא ששני המצבים - יאוש מוחלט ותקווה מוחלטת - מכילים אחד את השני, ושניהם מייצגים מצבים של חוסר אמיתי. אליעד חוזר ומסכם את הנקודה, ששני הקצוות ... באמת מה להשיג, וההבנה העמוקה הזאת יכולה לשחרר את האדם מהסבל היומיומי שלו. האם יש יאוש בעולם? האם יש תקווה בעולם? למה השלמות היא בעצם חיסרון? מהו יאוש מוחלט? איך להשתחרר מהסבל? למה אין שום תקווה בעולם כלל?