... מנהיג רוחני וכיוב, כיצד יכול האדם לדעת האם ועד כמה האדם הזה מאושר? ולכאורה הדרך לדעת עד כמה אדם קרוב אל האושר היא די פשוטה. כי אושר הוא מצב של שמחה שלוות נפש רוגע וכיוב. ואכ ככל שהאדם קרוב יותר לתחושה של שמחה, כך כנראה שהוא קרוב יותר אל אושר בשלמות. ומאחר שהאדם מבין שאושר בשלמות הוא כאשר האדם שמח בשלמות, אכ ככל שהאדם יותר שמח, כך הוא קרוב יותר אל אושר אמיתי. ואם האדם רואה איזה בודהה יושב ועושה מדיטציה ונראה מאוד רגוע, ואם האדם רואה איזה מנהיג רוחני שנראה מאוד שמח, ואם האדם רואה איזה מורה דרך רוחני שהוא אדם מאוד סבלני שלא כועס כלל וכיוב, לכאורה ניתן לומר שהאדם רואה מולו אדם מאושר בשלמות, או על כל פנים קרוב מאוד אל האושר. כי מאחר שהאושר הוא שמחה רוגע שלוות נפש, ממילא מי שהוא נראה יותר שמח, ומי שהוא יותר רגוע, ושנראה שיש לו יותר שלוות נפש, כנראה שהוא קרוב יותר אל ... זה החכם מייעץ לאדם לחפש רק את האמת. ובמקום לייעץ לאדם להסתכל רק על חצי הכוס המלאה, החכם מייעץ לאדם להסתכל רק על האמת. ובמקום לייעץ לאדם להיות שמח בחלקו, החכם האמיתי מייעץ לאדם להסתכל על האמת ולרצות להגיע לשלמות בשלמות. ... משתנה כל הזמן. ומי שמבין את הדברים לעומקם, הוא יודע שכל שינוי שיש במציאות שלנו, הוא ביטוי לכעס של המציאות שלנו. כי ניתן לומר שאם המציאות הייתה שמחה בחלקה ולא כועסת, הרי שהיא לא הייתה משנה את המצב אלא הייתה דוממת. וטבע ...

... לעזור לאדם להבין את עצמו טוב יותר, ולהבין טוב יותר מדוע הוא בעצבות. ועל ידי זה בסופו של דבר לצאת מהעצבות ולהיות בשמחה, כדי להרגיש טוב יותר. והשאלה הנשאלת היא, מדוע באמת לפעמים נופל האדם לעצבות, ומה הדבר שהעצבות נותנת לאדם, ... הוא גם מרגיש רגשות אשמה על כך שהוא בעצבות. וזה יוצר אצל האדם סוג של כעס עצמי נוסף על עצמו, על כך שהוא בעצבות ולא בשמחה. והעצבות, מאפשרת לאדם לבטא את עצמו בלי מאבק כלשהו. כאשר האדם מאשים את עצמו על כך שהוא בעצבות, הרי שהדבר דומה ... בעצבות, כי המחשבה הזאת עצמה שהאדם חושב שהוא לא בסדר, זה עצמו גורם לו להרגיש עוד יותר רע. אלא על האדם לנסות להיות בשמחה, עבור עצמו בלבד. ועליו לנסות להיות בשמחה, מתוך שמחה ולא מתוך האשמה עצמית כלשהי וכיוב. והסיבה שלפעמים כיף לאדם להיות בעצבות, היא בגלל שהוא מרגיש שהוא יכול לבטא את ... לא יכול לבטא את עצמו. ורק משום כך לפעמים בא לאדם להיות בעצבות ולכעוס וכיוב. ועל האדם להבין, שעליו להשתדל להיות בשמחה, עבור עצמו בלבד. ועליו לעשות זאת, לא מתוך מאבק כלשהו, אלא אך ורק מתוך שמחה בלבד. ואם נתבונן עוד בעניין נראה, כי הבעיה העיקרית שיש לאדם כאשר הוא מרגיש כעס דיכאון פחד חרדה וכיוב, היא לא ... לכך שלפעמים האדם נופל לעצבות, הוא בכך שהעצבות גורמת לאדם להרגיש יותר נוח, שהוא לא צריך להילחם בעצמו ודווקא להיות שמח, אלא שבאפשרותו לבטא את הרגשות שלו באמת ולא להיות שמח. ומי שיתבונן היטב על העניין הזה יראה, כי אם האדם ינסה להילחם בעצמו לא להיות עצוב, הרי שעל ידי זה הוא יהיה עוד יותר בתחושה של מאבק ומלחמה. וגם אם האדם יצליח להיות שמח כלפי חוץ, הרי שהעצב יישאר בתוכו. והדרך היחידה להתגבר על העצבות, היא על ידי זה שהאדם מקבל את עצמו איך שהוא, ולא נלחם בעצמו על כך שהוא בעצבות, אלא מנסה להיות יותר בשמחה, רק בשביל עצמו בלבד. ואם נתבונן עוד בעניין נראה, כי יש עוד דבר שגורם לאדם להיות בעצבות, והוא, שהעצבות מאפשרת ... העצבות מאפשרת לאדם לבטא את המחשבה שלו, שהוא רוצה לשפר את המציאות. כאשר יש לאדם בעיה, והוא בוחר להתעלם ממנה ולהיות בשמחה כלפי חוץ, זה כמובן בסדר גמור, וזכותו של האדם לבחור להרגיש שמחה, גם אם היא לא אמיתית בשלמות. כמו שלפעמים טוב להדחיק את תחושת הרעב, כאשר אין כרגע פתרון אחר טוב יותר. ולפעמים, אפשר לקחת משככי כאבים, עד שימצאו תרופה שתעלים את המחלה לגמרי. אלא, שהבריחה של האדם אל השמחה החיצונית, לא תמיד באמת עוזרת לאדם להיות בשמחה מהפנימיות שלו. ולפעמים השמחה הזאת, היא רק כלפי חוץ בלבד. וכנל, חשוב להדגיש שזה בסדר גמור להיות בשמחה, גם אם היא נראית כשקרית וגם אם היא רק כלפי חוץ, אבל לפעמים השמחה החיצונית הזאת, לא מאפשרת לאדם להתמודד באופן רציני עם הבעיה, משום שהוא מדחיק אותה. כי לפעמים, כאשר האדם לוקח ... לאדם לא לשכוח ולא להדחיק את הבעיות שיש לו, אלא לזכור אותן ולטפל בהן בצורה רצינית מהשורש שלהן, ועל ידי זה להגיע לשמחה אמיתית ופנימית. ומשום כך, לפעמים האדם בוחר להיות בעצבות, כי הוא רוצה לא להדחיק את הבעיה, אלא להתמודד איתה ... למצוא בתוכו כוחות נפש, להתמודד עם העניין בצורה יסודית. ואחרי שהבנו מדוע לפעמים האדם בוחר להרגיש עצבות ולא להיות שמח, עכשיו השאלה הנשאלת היא, כיצד בעצם יכול האדם להפוך את העצבות לשמחה? והתשובה היא, כי באפשרותו של האדם לצאת מכל עצבות ולהפוך אותה לשמחה, על ידי חיפוש האמת. ונסביר: שלב ראשון על האדם לא לכעוס על עצמו על כך שהוא בעצבות. ועל האדם להבין מדוע הוא ... כמה שפחות פרשנויות אישיות. ועל ידי זה בסופו של דבר, האדם מצליח להתייחס אל הדברים בצורה נכונה, ולצאת מהעצבות אל השמחה. בהצלחה. ...

... האנשים הפשוטים שחושבים בצורה פשוטה, שהם יותר מאושרים מהחיים שלהם ויותר שמחים בחלקם. ואילו האנשים החכמים, שנחשבים לחכמים, השכל שלהם מפיל אותם לעצבות. והשאלה היא, הכיצד? איך זה יכול להיות שהשכל של האדם יגרום לו להיות בעצבות? הרי שמחה נוצרת כאשר יש הבנה. והשכל אמור ליצור שמחה ולא להפך. אז כיצד זה שאנשים חכמים נוטים לעצבות? והתשובה בקצרה היא, שהשכל של האדם אמור להביא אותו לשמחה. אבל, השמחה מגיעה, רק כאשר השכל של האדם שלם. ועד אז, השכל של האדם עלול להביא אותו לעצבות. ונסביר: ... ויש בני אדם, שהם לא מסוגלים להכיל את ההפכים האלו. ואצל אדם כזה, אם הוא שמח בחלקו, הוא לא מסוגל לרצות להתקדם. ואם הוא רוצה להתקדם, אז הוא לא שמח בחלקו. ואצל אדם רגיל, אצלו השמחה נוצרת כאשר הוא מתקרב אל המטרה שלו. כי מצד האמת השלמות הסופית של כל הדברים, נמצאת בכל ... לשלמות, שבה הוא מכיל את ההפכים. ומי שלא הגיע אל השלמות, איך בדיוק הוא שמח? ומה בדיוק גורם לו להיות שמח? הרי לכאורה, מצד האמת, האדם לא היה אמור להיות שמח, עד שהוא לא יגיע אל השלמות. אז מה גורם לכך שהאדם שמח גם כאשר הוא לא נמצא בשלמות? והתשובה היא, שהאדם שמח, מכך שהוא חושב שהוא מתקרב אל השלמות. ומצד האמת, האדם כל הזמן מתקרב אל השלמות. והשמחה של השלמות, היא זו שמאפשרת לאדם לשמוח, גם כאשר אין שלמות. כי האדם שמרגיש בתת מודע שלו, שהוא מתקדם אל המטרה שלו, על ידי זה הוא מרגיש שמחה גדולה כבר עכשיו. וככל שיש לאדם יותר שכל, כך הוא מסוגל לראות את הנולד טוב יותר. וכאשר ... אחד, אז בעצם הרגע הזה מושלם, כמו הרגע הבא. ועל ידי זה האדם מגיע אל השמחה האמיתית. כי הרע נוצר, רק משום שהאדם מסתכל על הרגע הבא. כי כאשר יש לאדם, רצון שהמציאות ...

... אינו עולה בקנה אחד עם המציאות. מציאות = רצון = אחדות = רוגע = שמחה = רחמים = אהבה. מציאות שונה מ: רצון = פירוד = כעס = עצבות = ... = הכנסת הדברים לפרופורציה הנכונה = ישוב הדעת = שכל היגיון = אמת = שמחה = אושר = שלמות = קבלת ואהבת המציאות = אהבה = טוב. כל זמן שיש ... זו האמת? וכולי. כאשר מגיעים לשורש ולהבנה מלאה, הכעס נעלם מעצמו = שמחה = אושר. שלמות = לא להרגיש שום תחושה של חסרון מכל סוג שהוא. רק ...

... נוצרת חוויית חופש עמוקה. האדם מתחיל לחוות את עצמו ככלי דרכו המציאות פועלת. לדוגמה, כשהאדם מגלה שאין לו שליטה על הרגשות שלו, ואין הוא אחראי אם הוא מרגיש כאב או שמחה - הכל קורה דרכו, והוא משוחרר מהלחץ ומהאשמה האישית לגבי האירועים שמתרחשים בחייו. האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? השאלה שעולה בשיחה היא, מדוע חשוב לנו להרגיש רגשות כמו כעס או אכזבה אם אנו מבינים שאין לנו שליטה אמיתית על האירועים. אליעד מסביר שיש רמות שונות של תודעה: ברמה אחת האדם אכן חווה רגשות כמו שמחה ועצב, אך ברמה עמוקה יותר הכל שייך לאותה מציאות, ולכן אין משמעות אמיתית לרגשות אישיים כמו אשמה או כעס, אלא רק למציאות שפועלת דרכו. האדם שחווה את האמת הזו מתנתק מזהותו ... למה שיהיה לי אכפת ממשהו? למה שאכעס אם מישהו ירמה אותי או יריב איתי? התשובה של אליעד נוגעת להבחנה בין רמות שונות של תודעה. ברמה אחת, יש רגשות של טוב ורע, שמחה ועצב. אך ברמה אחרת - הכל נובע מאותה מציאות. ואז גם אם האדם נפגע או סובל - זו המציאות שפועלת דרכו, ולכן אין צורך באשמה או בכעס. ההבנה הזו מעוררת קושי רגשי, כי היא ...

... דבר אחר גדול יותר ממנו עד אין סוף. דהיינו, אין סוף וגבול לשום דבר בעולם. והנה, הדבר הזה אמור לשמח את האדם. משום שאם לדוגמא הפוטנציאל האנושי היה סופי, הרי שזה היה אומר שכאשר האדם מגיע למילוי הפוטנציאל האישי שלו, ... ולא יוכל להתקדם. וכאשר אנחנו מבינים שהאפשרות של האדם להתקדם היא עד אין סוף, הרי שזה אמור לשמח את האדם, כי תמיד אפשר להתקדם ולהתחדש וכולי. ואם נתבונן לרגע אחד על עניין השמחה וההנאה, שאותם האדם רוצה יותר מכל, הרי שגם כאן ההבנה שהשמחה וההנאה הן אין סופיות, היא אמורה לשמח את האדם. כי האדם מבין שהוא תמיד יוכל להשיג ולהגיע לשמחה בעוצמה עוד יותר גדולה ולהנאה עוד יותר גדולה עד אין סוף ללא נקודת עצירה. אלא, שיש כאן סוד. והסוד הוא שלמרות שהעולם ... הרי שהאדם ויכולת התפישה שלו ויכולת ההכלה שלו היא לא אין סופית. כי גם אם נאמר שאכן יש הנאה ושמחה אין סופית, וגם אם נאמר שהפוטנציאל של המציאות הוא אין סופי, הרי שעל האדם להבין שזה עדיין לא אומר שהוא עצמו באופן ... שלהם, הם בהחלט כן רואים את הסוף. והם בהחלט יודעים שיש סוף וגבול לכל דבר. וזה בעצם אומר שגם לשמחה וגם להנאה יש סוף. כי כדי ליהנות ולהפיק שמחה מהחיים, לשם כך צריך התחדשות. כי כל דבר אחרי שעובר הזמן, האדם מתרגל אליו. וכדי שהאדם בכל פעם יחווה שמחה גדולה יותר, כך האדם בכל פעם צריך להשיג משהו אחר גדול עוד יותר. ולמרות שיש בעולם אין סוף דברים שאותם האדם יכול ... שלהם, הם יורדות כל הזמן. כי קשה לחדש להם משהו. וגם בתחום העיוני, ככל שהאדם חכם יותר, כך קשה לשמח אותו באיזה מידע נוסף. כי כל מידע חדש, הוא תמיד באותה רמת עומק. וכדי שהאדם יתלהב ממידע חדש, לשם כך על המידע להיות ...

... הם מרגישים אושר ושמחה, והם רצים אל המלחמה מתוך חדווה ושמחה. ואם נתבונן נראה עוד, כי ישנם כאלו שהם חסרי מצב רוח וחסרי מעש, וברגע שהם שומעים על איזו מריבה ואיזו מלחמה, ישר האדרנלין שלהם זורם בדמם וישר הם מרגישים שמחת חיים ורצים אל המלחמה. ויש גם כאלו שהם רבים ביניהם לבין עצמם, אך בשעת מלחמה, יש כולם מתאחדים למען מטרה משותפת. והשאלה היא, איך מלחמה יוצרת אצל בני אדם שמחה? והעניין הוא, כי האדם רוצה להרגיש טוב. וכדי להרגיש טוב, לשם כך צריך האדם שתהיה משמעות כלשהי לחיים שלו. והאדם מחפש את משמעות החיים. וכאשר יש לאדם מטרה משמעותית בחיים שלו, ... חוסר מצב רוח וחוסר שמחת חיים. ולכן, יש כאלו שכאשר הם רואים איזו מלחמה ואיזו מריבה כלשהי, מיד הם מרגישים שמחה להשתתף במלחמה הזאת. משום שכאשר האדם נלחם, הוא מרגיש כאילו יש לו מטרה כלשהי. כי האדם נלחם רק עבור מטרות שנראות חשובות בעיניו. ולכן, כאשר האדם משתתף במלחמה, הוא מרגיש תחושת ...

... השלמות היא, להרגיש טוב, גם בלי להיות תלוי בזוגיות. זה לא אומר, שלא צריך זוגיות. אבל זה כן אומר, שראוי לאדם לשאוף, לכך שהוא ירגיש שמחה ואושר ואת כל שאר הרגשות החיוביים שיש בתוך זוגיות, גם מחוץ לזוגיות וגם בלי קשר לזוגיות. פרידה ... האדם יכול להתבונן ולראות, שהסיבה שבגללה הוא הרגיש טוב כאשר חייכו אליו, היא משום, שהחיוך שחייכו אליו, שידר לו שהוא יכול להיות שמח, וזה הזכיר לו להיות שמח. וכאשר האדם מבין שהחיוך של הבן זוג, הוא רק האמצעי שיצר אצלו את תחושת השמחה, עכשיו האדם יכול לנסות להשיג את אותה תחושת שמחה בדיוק, בדרכים אחרות. וכמובן שיש כאן הרבה מאוד תהליכים שונים שמתרחשים בתוך האדם, ושהם אלו שגורמים ...

... זה שנותן את העצה הוא אדם שמח, המשמעות היא, שהעצה שהוא נותן, נובעת משכל שגורם לאדם להרגיש שמחה. וכאשר זה שנותן את העצה הוא אדם דכאוני, המשמעות היא שהשכל שממנו נובעת העצה, הוביל את האדם לעצבות ולדיכאון. וכאשר האדם מקבל עצה, מאדם אחר ... וכאשר האדם מקבל עצה מאדם שמח, העצה הזאת מחברת אותו לצורת המחשבה של האדם השמח, והיא אמורה לגרום גם לזה שמקבל את העצה להיות שמח. וגם אם העצה היא בתחום כלשהו שלא קשור לשמחה או עצבות, הרי שתמיד יש בעצה חלק כלשהו מצורת המחשבה של זה שנותן את העצה. וכאשר האדם מקבל עצה בתחום כלשהו מאדם שהוא שמח, גם אם העצה הזאת לא קשורה לעניין של שמחה, הרי שהדבר הזה מטמיע אצל זה שמקבל את העצה, את צורת המחשבה הכללית של נותן העצה השמח, שחלק ממנה הוא העצה שהאדם מקבל. ועל ידי זה, האדם עצמו שמקבל את העצה, גם הוא יהיה שמח. והדבר נכון לגבי כל התחומים. אם אדם מצליח נותן לך עצה לגבי כל נושא, הרי שבעצם בתוך העצה הזאת, יש חלק של שכל שגורם לאדם להצליח. ואם אדם עצלן ... לבין עצה. אם אתה שואל אדם שמח מה השעה, והוא אומר לך מה השעה. הרי שהוא בסך הכל העביר לך מידע. ואם אדם שמח נותן לך מידע כלשהו, הרי שהמידע הוא אותו מידע, ולא משנה מי נתן לך אותו. אבל אם אדם שמח נותן לך עצה שנובעת מצורת המחשבה הכללית שלו על החיים, הרי ששם בתוך העצה הזאת, יש חלק משכל כלשהו שגורם לאדם להיות שמח. וכאשר האדם זקוק למידע מסוים, הרי ששם צריך לנסות לקבל את המידע, מהאדם המקצועי ביותר, שיש לו את המידע המדויק ביותר. אך כאשר האדם מעוניין ... מקבל מידע טכני כלשהו מאדם שמח, הרי שבדרך כלשהי הוא כן מקבל קצת ממצב הרוח של האדם השמח. כי אפילו כאשר אדם שמח אומר לך מה השעה, הרי שבאינטונציה, קצב הדיבור, וטון הדיבור שלו, הרי שיש בהם משהו ממצב הרוח שלו, שעובר אל האדם השומע. אך עיקר הדגש הוא, על ...

... וכאשר האדם עושה שטויות, וכאשר האדם מתחבר לדברים של צחוק בידור בדיחות הומור שטויות וכיוב, על ידי זה האדם מרגיש חיבור בתת המודע שלו למציאות, ולכן בעצם הוא מרגיש שמחה וכולי. והעניין הוא, כי בעולם שלנו יש טוב ורע. ... חשיבה שבה לפעמים צריך להסתכל על הדברים מהכיוון ההפוך שלהם. ובמציאות שלנו יש דברים נפלאים ומופלאים שכדי להבין אותם, לשם כך על האדם להיות משוחרר מחשבתית. והבדיחות משמחות את האדם, משום שהם מחברות אותו לנקודה שבה אפשר ... גם לשלב חשיבה שטותית שמאפשרת לאדם להשתחרר מהקיבעון המחשבתי שלו. ולכן צריך את שני הכוחות האלו, גם את זה של השטויות וגם את זה של השכל. וכאשר האדם משתטה, הוא מרגיש שמחה , כי התת מודע של האדם משתחרר מהשיפוטיות לגבי ... הגדול של המציאות דווקא דרך השטויות. לסיכום: כדי להבין את המציאות צריך גם שכל וישוב הדעת, אבל באותה המידה בדיוק צריך גם הומור, קלילות מחשבתית, בדיחות הדעת, צחוק ושמחה . השילוב של הכוחות האלו ביחד, מאפשר לאדם להבין את המציאות ולהיות שמח באמת. ...