... האדם. כי תנאים וסיבות, הם בשכל של האדם. שהשכל של האדם, שופט מהדבר. והאדם רואה את הטוב שיש בדבר, ואז האדם מאושר מהדבר, בגלל הטוב שיש בו. וכאשר האושר נובע
מהשיפוטיות השכלית של האדם, אז האושר, הוא רק יחסי. ולמה? כי ברמה השכלית, בכל דבר שיש ... לא יכול להיות שלם. כי האדם מודע בתת המודע שלו, גם לחסרונות של הדבר. והרעיון הוא, שכל אושר שהוא עם תנאים כלשהם, ושהוא תלוי בסיבות כלשהן, ושהוא נובע מתוך
שיפוטיות שכלית כלשהי, הרי שהאושר הזה, הוא אושר חסר, שיש בו גם דיכאון ועצבות. והוא אושר, ... מאושר מכל דבר, כי הרי אין שום תנאים או סיבות לאושר. ובאושר מוחלט שאין בו שום דיכאון ועצבות כלל, בו לא מחפשים אושר, כי בו יש תמיד אושר. כי כאשר אין שום
שיפוטיות כלשהי, אז ממילא מאושרים מהכל תמיד בלב שלם, ואין שום צורך או יכולת לחפש אושר. וברגע שהאדם מחפש אושר, הרי שבכך הוא בעצם מחזק אצל עצמו, את החשיבה
השיפוטית שלו. שמרחיקה אותו, מהאושר המוחלט שאין בו שום
שיפוטיות כלל. וברגע שהאדם רוצה למצוא אושר בחייו, הרי שבכך הוא בעצם מחזק אצל עצמו את ... חוסר אושר מוחלט. והוא תמיד, מרחיק את האדם מהאושר המוחלט. כי באושר המוחלט, לא מחפשים אושר, כי יש תמיד אושר. וכל חיפוש אושר באשר הוא, הוא מחזק את החשיבה
השיפוטית, שהיא מאושרת רק עם תנאים ועם סיבות, ושהיא יוצרת, אושר יחסי. ונראה אם כן, כי ...